Skip to main content

Full text of "Rovneh : sefer zikaron"

See other formats


זא [ 0 1 7 € £ . 1 . 1 0 € ^ 600 1;11 ¥12X011 זאנ 571:1 ^ ¥1 . 5¥1 סזא[ ^ 


ס 1 ¥ ^ ס 


871;¥1:] 1 10 0 0 מ; 11:1.61 ? 8 זא X^1. ¥11)01811 X^6X^X¥ 

] 13965 . ס זא 


€[ 800 11 ) 1 ז 10 ז? 16 /\ 16 1 זס' 111 

ד 61 ן 0¥1 ^ [ 


? 0£01£ ^ 600 ¥100150 ?^ ¥0^ ?11600 ?16?^¥ - 0^X100 ^\£]א [ £^ד ר 

01£01 ? ? ? 600 ? ¥12X0 


¥011118£778 צ ¥88 צ] ¥ , 87 מ 11£ ]¥¥ צ סזאנ ^ ^מ ¥0 ¥\£זא נ ,^^ ¥0 ^¥£זא [ 


£5 ס 1 ז\ 0 גנ ? ¥גנ^גנ 116 1511 סס ¥1 1 ^ 0 0101X גנ: 11:161 ? 5 : 1111 


1511 סס ¥1 ? 0 115 ל[ 1 גנ?£ג נ 

¥?^? 16 ? 116110 ? ^גנ ¥0 ¥\ 1£ ל [ 11£ ז 2003 @ 
? 6 ? 1 ל[ 06 ^ 600 1511 סס ¥1 6 ^ 1 ל[ 10 ?^ 1 ל [ 116 ? 


116 ? ? 60 10 ל[ 1 ס 1 ל[ 611 

: 6¥ ס 6 ס 1 ז\ 0 ? ? 5 ^¥ \ ? 60160 ? ? 600 ? ¥12X0 
1 ) 1 ז ¥11 1 ז 1 ) 1 ז 17 ) 66 ז ¥ 1 ז 1 )} 11 } 1 1 ) 1 ז 1 ) /\זז 1 )} 1 
1 ז 1110 ) 1 ) 1 ז ¥011 1 זז 3€11110 ז}} 1 8. 1 ) 1 ז 1 ) ^)}סי 1 ) 0 
111163 ^ ז 1 )^\ 1 1 ) ז 1 )( 1 ז 1 ) 8 1 ) 1 ז 1 ) ^)} סי 1 ) 0 
1 ז 10 [ 1 ) 1 ) 1 ז ¥011 /\ 1 } 1 זז 1 ) ¥ 1311 ) ¥ 1 [ 711 € 

1 ז ¥03€ [ 13 זז 1 )] ¥ 

ז 16 ז 61 [ 5 1 ) 01 ' 1 ^\ 5 1 ) 1 ז 1 ) ^)}סי 1 ) 0 
1 ז 1 ) 1 ז 7 ( 1111 ) ¥ ¥[ ¥11 


1 ) 11 ) ^ 1 ז 1110 ) 116 ( 111 ק - 1111 ז 1 § 1 ז 0 


. ¥311111 ^ .ר 61 ץ ^ -^כ ! / .ת 0 ? 3 >[ 21 ? 36£6 : .ר 61 .ת 0¥ ^ [ 

, 31 ' 3 ? ¥13 - 3 נ 311 1 .ת 0¥ ^ [ 3 ' 01:3 ז { .ת.גו§? 1 ,.ת 11 ן 01 ץ ¥3115111 : 31 ' 1101:33 : [ ¥1¥ ^!^ז ] 880-02 

. 1956 


? 1?66 


..ת^ ^ 24 ; . 3 ק 3 .ת 1 ,. 1:3 ? 0 ק ,. 111 : . ק [ 1 ] , 591 
(': 1331 נ 01 3 >[' 3 .ת 3 .ת 1¥ ^ 1 ) 3 .ת 1¥ ^ 1 — 3 .ת 31 ?>[ 11 — ¥3 \ 3 ץ 
. 3131:10113 ? £1:111110 — ( 3 .ת 31 ?>[ 11 ,': 1331 ( 01 3 >[ ' 3 .ת 3 .ת ¥ 1 ^ 1 ) ¥113 1 ^ 1 
(': 1331 ( 01 3 >[' 3 .ת 3 .ת 1¥ .£ ) 3 .ת 1¥ . £ — 3 .ת 31 ?> 111 — ( 1945 ־ 1939 ) ¥1311 \ 3 ץ,: 11010031131 

. 311 ץ ^ , ¥311111 ^ 

1 ?{ ¥01 ׳ \, 0 .ת¥\ 0 . £ 01 ץ: 11 .ת 11 .רמךמס ¥1311 0 \ 3 ץ 1113 131 1:0 ? 0 .ת 31 .ת 0, 3 1 .ת¥\ 0 . £ 


?? 065061 

601 ן 5116 


¥ 16 ^^ ! 6 ' סס ^ 
66 ? 1 ? 6 ' סס . ¥ 


06 ? 5 ס ¥6 ס ¥¥1 ? 5 . ¥1.5.1 .. ¥ 5 ? ¥166 ? 600 1115 ? 
. 1¥10 ס 61¥1 6166¥6¥ ס ¥¥1 66¥1¥¥16¥106 ? 66 ?¥ ? 


.¥. 11.5 116 ? 1¥1 ס 6 ? 61¥1 ? 





ספ ר זברר ן / דרבנ ה 




מפ ת ו ו ה ל י 1 




ר ו ב כ ה 


הפ ר זכרר ן 


ב?דיכ ת 

אדי ה אבטיח י 



תשי׳ ז - סב ת ס״ ו לשיוא ה 



0 ^ 0 


ץ; 111 נ 11111111 ס 0 1116 £0 ״ 

1 ר< ¥01 \ , 10 ר\\ 110 0£ 



כ ל הזכויו ת שמורו ת 

נדפ ס בישרא ל תשי^ ז— 1956 
דפו ס "ספר " בע״מ , תליאבי ב 















א . בשע ר הספ ר 

ב . פרק י עב ר 

ג . חי י כלכל ה 

ד . תנועו ת ומפלגו ת 

ה . הציונו ת 

ו . תרבו ת וחינו ך 

ז . זכרונו ת והוו י 

ח . מוסדו ת 

ט . בתי־כנס ת וכלי־קוד ש 
י . דמויו ת 

יא . השוא ה 



ממראו ת העי ר 




התוכ ן 


2 . . . 

מפ ת ווהלי ן . . . 

5 . . . 

מפ ת העי ר רובנה ׳ . . 

13 . . . 

בשע ר הספ ר . . . 

16 . . . 

פנק ס — נר^ינשמ ה . 

17 . . . 

עי ר וא ם בווהלי ן . . 

19 . . . 

בנ י רובנ ה מ ה טיב ם . 




פרק י עב ר 

21 

♦ • 

רובנ ה ואוכ ל וסית ה . . 

25 

• ♦ 

יהוד י רובנ ה . . . . 

26 

• • 

בראשי ת המא ה . . . 

29 

* • 

סבי ב ה,דומה ״ השני ה . . 

31 

• ♦ 

ימ י המהפכ ה הרוסי ת . . 

33 

כינו ס חיילי ם יהודי ם והגנ ה עצמי ת 

34 

♦ ♦ 

תקופ ת 18 — 1917 . . . 

36 

• ♦ 

ד״שלט ץ האוקראינ י והפרעו ת 

40 

• ♦ 

ימ י הדמי ם ש ל פטליור ה . 

43 

* ♦ 

בי ן שלטו ן לשלטו ן . . 

45 

# ♦ 

ע ם הבולשביקי ם . . . 

47 

• 0 

הכיבו ש הפולנ י . . . 

49 

4 • 

קצ ו ש ל האטאמא ן אסקילק ו 


חי י כלכל ה 


52 

• 

0 0 

עיר״המטרופולי ן היהודי ת 

55 

• 

0 0 

בנקי ם ומוסדי ת כספיי ם 

59 

0 

0 # 

אירגו ן בעלי״מלאכ ה . 

61 

0 

♦ • 

לשכ ת הצאכי ם הכללי ת 

62 

0 

0 0 

בתי*דפו ס . . . . 

63 

0 

0 0 

ארטאל^הצלמי ם . . 



היריד ה הכלכלי ת בחי י היהודי ם 

64 

0 

0 0 

והסאנאצי ה . . . 



תנועו ת ומפלגו ת 

68 

0 

# • 

הדי ם משנו ת 6 — 1904 

69 

0 

♦ • 

ה״בונד ״ . . . . 

73 

0 

♦ • 

מפלג ת ס . ם . . . 

74 

0 

• ♦ 

׳.פאלקס״פארטיי ״ . . 

74 

0 

♦ • 

אגודו ת מקצועיו ת . . 

79 

0 

0 0 

גילויי ם קומוניסטיי ם . 


הציונו ת 

ראשי ת הציונו ת ברובנ ה . . . 82 

ד״ ר נחמ ן סירקי ן ־ ־ צי ר רובנ ה 
לקונגר ס השש י . .. . 87 

קבוצ ת ״התחיה ״ (״ו 1 זר 1 ז׳דאניא״ ) . 88 

הווע ד הציונ י העירונ י והפראקצי ה 

״צעיר י ציון ״ 92 

הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת . . . 96 

העתק י חוזרי ם 99 

בשור ת סךרימ ו 103 

עליי ת החלוצי ם הראשוני ם . . 105 

כ ך עלת ה קבוצ ת החלוצי ם הראשונ ה 106 
מתקופ ת העלי ה השלישי ת . . . 108 

מאוקראינ ה לאר ץ ישרא ל . . . 109 

העלי ה דר ך רובנ ה . .. . 112 

אגוד ת התלמידי ם הציוני ם ״הסתדרות ״ 114 
ועיד ת ״החלוץ ״ הראשונ ה . . . 115 

״החלוץ ״ 116 

״החלו ץ הצעיר ״ 119 

ביקו ר בקיב ח חלוצ י רובנ ה . . 120 

קיבו ץ החלו ץ המרכז י . .. . 121 

קבוצ ת החלוצי ם חוטב י עצי ם . . 122 

משר ד ארצישראל י גליל י . . . 123 

וע ד גליל י ש ל ההסתדרו ת הציוני ת . 125 

אגוד ה לרכיש ת נחלו ת באר ץ ישרא ל 127 

הקולקטי ב 128 

ע ם פתיח ת האוניברסיט ה בירושלי ם 129 
גילויי ם . ..... . 131 

ביקור י אישי ם זשליחי ם . . . 132 

מגביו ת קר ן היסו ד . .. . 138 

ליג ה למע ן קר ן הקיימ ת לישרא ל . 142 

״המזרחי ״ 144 

הסתדרו ת הציוני ם הריביזיוניסטיי ם 
(הצה״ר ) ובית״ ר . . . . 146 

צעירי״ציו ן—צ״ ס ו״פועל י ציון ״ . 149 

מפלג ת העבוד ה הציוני ת ״התאחדות ״ 152 

״השומ ר הצעיר ״ 154 

בהכשר ת ״השומ ר הצעיר ״ ברובנ ה 160 

״גורדתיה ״ 161 

״גורדוניה ״ בי ן תנועו ת הנוע ר . . 162 

״גורדוניה ״ — הסני ף הרובנא י וכיוונ ו 167 
״השומ ר הלאומי ״ ו״הנוע ר הציוני ״ 169 



״ריתקיניה ״ 173 

״דרור׳ '—״פרייהייט ״ . .. . 176 

תבוע ת ״עקיבא ״ 178 

״ריצו ״ 179 

אירגוני ם ציוניי ם שוני ם . . . 182 

המבצ ר לציונו ת וחלוציו ת . . . 182 

דפ י רובג ה בציונו ת ההגשמ ה . . 183 


זכרונו ת והוו י 


284 ... . 

כזא ת נראת ה רובנ ה 

285 ... . 

השריפ ה הגדול ה . 

287 ... . 

בצ ל פרעו ת . . 

288 ... . 

בהל ת הקאצאפי ם . 

289 ... . 

משני ם עבר ו . . 

292 ... . 

עי ר ילדות י ונעור י 


בי ת סב י 


296 


תרבו ת וחינו ד 


185 

• 

4 

רוחו ת מנשבו ת . . . 

187 

• 

4 

״חדרים ״ ו״מלמדים ״ . . 

191 

♦ 

• 

רי ב השפו ת בספרי ה העממי ת 

192 


♦ 

אגוד ת חובב י שפת״עב ר . 

197 

• 

• 

מבוגרי ם לומדי ם עברי ת . 

198 

• 


החינו ך האידיש י . . . 

199 

♦ 

4 

בתי״יהספ ר הכלליי ם . . 

205 

• 

4 

חינו ך לציונו ת . . . . 

208 

של ה 

חבר ת "תרבות " והווע ד הגליל י 

210 

• 

• 

גג י הילדי ם העברי ם . . 

212 

• 

4 

בית״מחס ה ״תרבות ״ . . 

213 

• 

4 

בתי״ספ ר עממיי ם . . . 

215 

• 

4 

ראשי ת הגימנסי ה "תרבות " 

219 

• 

הגימנסי ה "תרבות " בהתפתחות ה 

221 

// 

אורו ת וצללי ם בגימנסי ה "תרבו ת 

223 

♦ 

פנ י הגימנסי ה בתקופ ת 39 — 1929 

226 

• 

4 

המחזו ר האחרו ן לגימנסי ה . 

227 

• 

4 

קצ ה ש ל הגימנסי ה "תרבות " 

230 

• 

4 

״תלמ^תורה ״ . . . 

231 

• 

4 

הישיב ה ״ע ץ חיים ״ . . 

234 

• 

4 

קור ס לאחיו ת לבריאו ת הע ם 

236 

• 

4 

בי ת היתומי ם הראשו ן . . 

240 

♦ 

4 

בת י היתומי ם וה״פנימיה ״ . 

242 

♦ 

4 

היית י חניכ ת ה״פנימיה ״ . 

244 

• 

4 

זכרונו ת חגי ך בית״היתומי ם 
ע ם המשוררי ם ח . ג . ביאלי ק 

245 

• 

4 

וש . טשרגיחובסק י . . 

248 

• 

4 

בהתגד ב הגוע ר . . . 

249 

• 

4 

איגו ד האקדמאי ם היהודי ם . 

250 

♦ 

4 

יסו ד ״מכבי ״ . . . . 

253 

• 

4 

אירגוג י הספור ט . . . 

256 

• 

4 

״חשמוגאי ״ . . . . 

259 


4 

חו ג דראמת י יהוד י . . 

260 

• 

4 

לקורו ת העתוגו ת ברובג ה . 



רובנ ה באספקלרי ה ש ל העתונו ת 

261 

• 

• 

המקומי ת . . . . 

263 

♦ 

• 

במערכו ת העתוגו ת . . 

279 

כנ ס עתונאי ם וסופרי ם ע ם מש ה סתו י 

280 

4 

% 

מתו ך העתוגו ת העברי ת . 


״בצלאל ״ — זכו ת שנתגלגל ה לרובב ה 297 


298 

מ ן העב ר (חוויות , זכרוגו ת ודמויות ) 

301 

4 

4 

4 

מימ י המלחמ ה הראשונ ה 

302 

4 

4 

4 

תמונו ת מתקופ ת המלחמ ה 

305 

4 

4 

4 

רשמ י רובנ ה . . . 

308 

4 

4 

4 

קטע י זכרונו ת וחוויו ת . 

317 

4 

4 

הקיס ר גיקולא י השג י ברובנ ה 

318 

4 

4 

4 

מפק ד רוס י ידי ד היהודי ם 

320 

4 

4 

4 

עדי ם אלמי ם . . . 

322 

4 

4 

4 

אח ת מנ י רבו ת . . 

324 

4 

4 

4 

מר ד תלמידי ם . . . 

325 

4 

4 

4 

קנא ת אידישיי ם . . 

326 

4 

4 

4 

הצל ת שנ י צעירי ם 

327 

4 

4 

4 

ביקור י ה״רבי " מסטולי ן 

329 

4 

4 

4 

זכרונו ת מרובנ ה . . 

330 

4 

4 

4 

חוויו ת מרובנ ה . . 

331 

4 

4 

4 

שמונ ת המיליוני ם . . 

332 

4 

4 

4 

מעש ה במומ ר . . . 

333 

4 

4 

4 

בי ת מנזו ן . . . 

335 

4 

4 

4 

חגיג ת סיו ם ספר״תור ה 

336 

4 

4 

4 

ברחובו ת העי ר ובסמטותי ה 

338 

4 

4 

4 

״כלי״זמרים ״ וחתונו ת . 

340 

4 


4 

"הסבלי ם הגדולים " 

343 

4 

4 

4 

סנדלרי ם — עסקנ י ציבו ר 

345 

4 

4 

4 

מוביל י מי ם . . . 

346 

4 

4 

4 

החנויו ת עולו ת בא ש . 

347 

4 

4 

4 

הכר ך 

348 

4 

4 

4 

רובנ ה רבת י . . . 

352 

4 

4 

4 

פנ י רובנ ה בשנ ת 1937 . 

355 

4 

4 

4 

קשר י רובנ ה—זוויהי ל . 

355 

4 

4 

4 

רובנ ה—מז׳יריט ש . . 

356 

4 

4 

4 

רובנ ה—אלכסנדרי ה 


מוסדו ת 

העירי ה 362 

הקהיל ה 364 

מוסדו ת חס ד וצדק ה . .. . 368 

מוסדו ת בריאו ת 379 

מוסדו ת ציבו ר ועזר ה . .. . 384 



בתי״כנס ת וכלי״קוד ש 


בתי^כבס ת ומדרשו ת . .. . 393 

הניגו ן הרובבא י 398 

חזנים , חזנו ת וזמר״ע ם . .. . 400 

תקופ ת זייד ל רובנא ר וזמרת ו . . 405 

צדיקי ם וחסידי ם וניגוניה ם . . . 410 

המגי ד ממדיריט ש ומרובנ ה . . 412 

ר ׳ דוב״ב ר המגי ד ואגרותי ו . . 415 

ר ׳ ליי ב שרה׳ ם 416 

רבנ י רובנ ה ודייני ה . .. . 417 

הר ב ר ' משדדאליעז ר רוטנבר ג . . 425 

סופר י סת״ ם 426 

שוחטי ם 427 

אסיפ ת הרבני ם למע ן הישיבו ת 

ברובנ ה 428 

רובנ ה של״שב ת 430 


דמויו ת 

דמויו ת מרובנ ח 431 

השוא ה 

משלטו ן הפולני ם לשלטו ן הסובייטי ם 514 

פליטי ם ונודדי ם — 1939 — 1940 . 517 

יח ס האוכלוסי ה הלא״יהודי ת ליהודי ם 518 
השתלשלו ת המאורעו ת : 

א . 22 ביונ י— 6 בנובמב ר 1941 . 520 


522 

♦ 

ב . בצפרנ י הנאצי ם . . . 

523 


ג . הקי ץ הק ץ ע ל רובנ ה . 

526 

# 

ד . מ ה שרא ו עינ י . . . 

529 

# 

ה . רשימו ת מפרש ת הדמי ם 

541 

4 

מרובנ ה ללבר ב וחזר ה . . . 

543 

♦ 

מצפ;*נ ו ש ל אי ש היודאנרא ט . 

544 

♦ 

הניצ ל מקב ר אחי ם . . . . 

545 

4 

מקר י התנגדו ת לנאצי ם . . 

548 

4 

פשע י הנאצי ם ברובנ ה ובמחוז ה 

552 

4 

עדויו ת וידיעו ת . . . . 

556 

מפליש ת הנאצי ם לרובנ ה ע ד מפלת ם 

560 

4 

פ ה קבור ה רובנ ה היהודי ת . 

563 

4 

פרטיזאני ם 

567 

4 

בנדודי ם ע ם פרטיזאני ם . . 

570 

4 

הקב ר הגדו ל 

572 

4 

מהחזי ת לרובנ ה המשוחרר ת . 

573 

4 

מכתבי ם מימ י השוא ה ולאחרי ה 

576 

4 

ספר י תור ה וגוילי ם . . . 

577 

4 

חזר ה לעיר י 

578 

4 

ע ל אדמ ת רובנ ה . . . . 

580 

4 

ע ם שארי ת הפליט ה . . . 

581 

4 

במחנו ת נו ד 

584 

4 

מאוס ף האגדו ת ש ל מרת ף השוא ה 

587 

4 

נתעל ה ונתקד ש בהנצח ה . . 

589 

4 

ע ל משואותיך , עיר י . . . 

591 

4 

זכו ר א ת שוא ת ישראל.. . 

592 

4 

ביבליוגרפי ה 




בטזזנ ר הספ ר 


בחרדת־קוד ש וברט ט נפש י עמוק , מרוחקי ם מרח ק ארצו ת וגבולו ת מקבר י 
האחי ם ש ל קדוש י רובנח , חעי י רבתי , חקחיל ח הגדול ח בווהלין , אנ ו מדליקי ס 
נר־נשמ ה ליקירינ ו ע ם פירסו ם ספ ר זכרו ן זדי , ב ו מקופל ת מגיל ת רובנ ה ע ל עבר ה 
המפוא ר וקצ ה חמר . 

תוססי ם ופעלתני ם הי ו חי י היהודי ם ברובנ ה ביחו ד במא ה האחרונה , תקופ ה 
גידול ה ופריחתה . ורצ ה הגור ל המר , שצור ר דורנ ו הנאצי . בהביא ו כלי ה ע ל מליונ י 
יהודי ם בעולם , ל א יפס ח ג ם ע ל רובנה , ורבבו ת יהודי ה הוצא ו לטב ח והושמד ו 
באמצעי ם שוני ם בל י להשאי ר לה ם ני ר וזכר . חורב ן קהיל ה ז ו ביח ד ע ם מאו ת קהילו ת 
אחרו ת עול ה ע ל כ ל חורב ן שהאומ ה ידע ה מש ך אלפ י שנו ת גלותה , — כ י נמחת ה 
כלי ל מע ל פנ י האדמה . ועגו ם ומזעז ע הו א שאות ה שע ה שעל ה הכור ת ע ל שלי ש 
האומ ה הישראלית , המשי ך העול ם הנאו ר לטוו ת א ת חיי ו בל י שינקו ף אצב ע למען ■ 
הרבבו ת והמליוני ם היהודים , המועלי ם ע ל המוק ד בגיטאו ת ובמחנות־ההשמדה . אכ ה 
ל א הית ה בהיסטורי ה פשיטת־רג ל כז ו מבחינ ת התרבו ת והמוס ר ש ל העול ם כולו . 

עו ד בטר ם יור ם המס ך ותתגל ה הטראגדי ה בכ ל אימתה , פשט ו שמועו ת ע ל מעש י 
הזווע ה ש ל הנאצי ם במשכנו ת ישרא ל ורובנ ה בתוכם . ידיעו ת מקוטעו ת שהסתננ ו 
בעתוני ם רמז ו אמנ ם ע ל משה ו איו ם העוב ר ע ל קהיל ה גדול ה זו , אב ל השכ ל הברי א 
דח ה אות ן — ל א יכו ל להעלו ת כזא ת ע ל הדעת.. . נמצאנ ו מאחור י קי ר אטום , שהפרי ד 
בי ן קהילתנ ו האומלל ה הנתונ ה בצפרנ י החי ה המשתולל ת לבינינו , מפרפרי ם בי ן 
תקו ה ליאוש , כשאנ ו מצרפי ם שמוע ה לשמוע ה וידיע ה לידיע ה מתו ך העתונות , 
והתעלומ ה כבד ה מר ה ומעיקה.. . 

והנ ה הברי ק הבר ק משם , הוס ר הלו ט והואר ה התעלומה . נתברר , כ י ל א לחינ ם 
היתד . דאגתנ ו ול א לשו א חר ד לבנו.. . חש ך עולמ ם ש ל בנ י קהיל ת רובנה , ואחר י 
עינויי ם וד.שפל ה חוסל ו ה ם לפ י תכני ת הנאצי ם בשבי ל ידידו ת אירופה . מדיכו י 
וחובת־טלא י הגיע ו לעבודות־כפי ה ע ד לנישו ל ושעבו ד גמור , וע ד לסגיר ה בגיט ר 
והשמדד . המונית , טוטאלית . 

כ ך הקי ץ הק ץ ע ל בנ י קהילת־רובנ ה בתנופת־גרז ן אח ת בקאטאסטרופ ה שאי ו 
לד . מידה.. . א ך אנו , הדו ר שהי ה עד־ראיר . לתד׳פוכו ת גורלנ ו בתקופ ה זו , ל א נשכ ח 
א ת קהילו ת היהודי ם שנכרתו , ומ ה ג ם א ת קהיל ת רובנה , ב ה נעוצי ם שרשי ם 
ראשוניי ם שלנו . 

ידענ ו שעו ד הרב ה לנ ו לספ ר לדורו ת הבאי ם ולנ ו לעצמנ ו ע ל תקופת י 
דמי ם ז ו ואל ו שקדמ ו לה . וזוה י המטר ה שעמד ה לפנ י המשתתפי ם בספ ר שלפנינ ו — 
לרשו ם זכרו ן לדורו ת תקופו ת ומאורעו ת מחי י העי ר ויהודיה־תושביה , לשפו ך או ר 
ע ל ההו י הציבורי , הלאומי , הרוחני , הדת י והכלכלי , ע ל התופעו ת ושינויייהערכי ו 


13 



14 


בשע ר הספ ר 


שחל ו בעי ר במרוצ ת הדורו ת תח ת השלטונו ת השונים . מטר ה ז ו ודא י של א הושג ה 
אל א בחלקה , שכ ן ככ ל שנוסי ף ונרחי ב א ת היריע ה נבט א א ך מע ט ממ ה שי ש לספ ר 
ע ל פרש ת הדמים , ע ל תולדו ת העיר , וכ ל אל ה שחי ו ב ה ועמל ו כעד ת נמלי ם בעיצו ב 
חיי ה רב י הגוני ם ועתיר י הצורה . ל א נעל ם הדב ר ממנ ו שטיפל ו וטיפח ו א ת רעיו ן 
ההנצחה , כ י אי ן לבט א בספר־זכרו ן א ת כ ל העב ר לפרטי ו וג ם אי ן בכו ח אנו ש לתא ר 
לעומק ה א ת כ ל הטראגדי ה האיומ ה שהתחולל ה בחי י דורנ ו בגול ה הדוויה . 

לכתו ב ע ל רובנה , העיר־וא ם בגול ת ווהלין , אחר י השוא ה שעבר ה ע ל 
קהילת ה הגדול ה — משמ ע לתהו ת ע ל עבר ה למ ן היות ה ישו ב תרבות י וצמיח ת קהיל ה 
יהודי ת בה , ע ל מאמצי ה ולבטיה , ולסקו ר קורותי ה במש ך הדורות . בר ם אי ן ספ ר ז ה 
מתימ ר לשמ ש ספר־היסטוריה , כ י אם . בעיקר , ספ ר ־ ז כ רו ן לישו ב יהוד י 
דינאמי , תוס ס ומתבל ט בשטחי ם שוני ם תח ת שלטו ן פולנים , רוסי ם וכובשי ם שונים , 
ע ד שנמח ק ביד י צורר י דורנו . 

בפתיח ה ל״דבר י ימ י עולם ״ מציי ן ההיסטוריו ן שמעו ן דובנו ב : "ההיסטורי ה 
הישראלי ת בדורו ת האחרוני ם (תקמ״ ט—תרצ״ ט ! 1789 — 1939 ) מלא ה שינויי ם מדיניי ם 
ותרבותיי ם עצומים , הגורמי ם להתחלפו ת תקופו ת קצרו ת ש ל שעבו ד וחירו ת בחיי ם 
האזרחיי ם וש ל לאומיו ת והתבוללו ת בחיי ם הפנימיי ם ש ל יהוד י אירופ ה המערבי ת 
והמזרחית . בתקופ ה האחרונ ה שבאחרונו ת (תרמ״ א—תרצ״ ט ! 1881 — 1939 ) , ע ם 
גידו ל האנטישמיו ת מצ ד אח ד והתנוע ה הלאומי ת בישרא ל מצ ד שני , מורג ש שינו י 
עצו ם בחי י האומה : מתחיל ה יציא ת אירופה . חל ק אח ד ש ל היוצאי ם יוצ ר במש ך 
שלושי ם שנ ה מרכ ז ר ב באמריקה , וחל ק שנ י — מצע ר במספר ו לגב י הראשו ן — 
מני ח א ת היסו ד להתחדשו ת המרכ ז הלאומ י במולד ת הקדומה , בארץ־ישראל . 

מלחמת־העול ם 1914 — 1918 , המהפכ ה הרוסי ת שלאחרי ה והריאקצי ה האיומ ה 
ש ל הגזעיו ת הנאציו ת והפאשיז ם בשני ם האחרונות , החריב ו מרכזי ם שלמי ם ש ל 
היהדות , ועכשי ו האומ ה עומד ת ע ל פרש ת דרכי ם ותוה ה לעתידה" . 

והנ ה יח ד ע ם יהדו ת פולי ן בת־המליוני ם וקהילו ת ישרא ל שע ל אדמ ת פולין , 

רוסי ה ומדינו ת אחרות , הושמ ד ג ם המרכ ז היהוד י ברובנ ה ע ל כ ל ציבור ו הפעלתני , 
היוצ ר ומשגשג . אמנם , העי ר שנפגע ה נשאר ה נושא ת א ת שמ ה הקודם , ולפ י השמוע ה 
ג ם נבני ת והולכ ת מחד ש ע ל יד י אחרי ם המקימי ם א ת הריסותי ה ושולטי ם בה , א ך 
לנ ו היהודי ם נשא ר ר ק זכ ר עגו ם ממנה , מעור ב בכא ב צור ב וחרו ן ע ל אבד ן מעמדנ ו 
בה , וע ל שקיע ת כ ל שנוצ ר ב ה ע ל יד י יהודי ם במש ך הדורות . כ ל מעיננ ו בעי ר עת ה 
הוא.. . מקו ם קברי־האחי ם שבלע ו א ת בניה־בוני ה — קרו ב לשלו ש רבבו ת נפש . 
מצבו ת לזכ ר הקדושי ם הקימ ו אחינ ו שנכנס ו לעי ר מי ד לכיבוש ה מיד י הנאצים , 
אול ם מ י יוד ע ג ם א ת גורל ן ש ל אלה , הקיימו ת הן , א ו שבני־האר ץ הרחיקו ן והשחיתו ן 
כדרכ ם במקומו ת אחרים . 

בי ן האנדרטו ת השונו ת המוקמו ת בעול ם לזכ ר חלל י השוא ה הנאצי ת יהי ה 
ספ ר ז ה ביטו י הול ם לזכ ר קדושי ה ש ל רובנה . הו א יתפו ס א ת מקומ ו בי ן שא ר ספר י 
השוא ה ש ל התקופ ה ובספרו ת ההיסטורי ה ש ל ימינו , למע ן יד ע דו ר אחרון.. . 

רושמ י רשומו ת פוני ם תמי ד לאחו ר בבוא ם לסקו ר א ת קורו ת התקופ ה שחלפה , 

א ת מאורעו ת הימי ם שעברו . וה ם שואבי ם ידיעו ת כרוניקאליו ת מכ ל מקו ר שי ש 



בשע ר הספ ר 


15 


ב ו כד י להפי ץ או ר ע ל העבר , הופכי ם בפרסומים , תעודו ת ומסמכי ם וכ ן בזכרונו ת 
במיד ה שנית ן להתבס ם עליהם . לק ח כ ל תקופה , גורמ י התופעו ת ושילו ב המקרי ם 
במהל ך החיים , יוצרי ם תמונ ה שעלי ה בונ ה ההיסטוריו ן א ת מסקנותיו . משו ם כ ך 
השובי ם כ ל הפרטי ם המכונסי ם לאכסני ה אח ת לדו ר ולדורו ת הבאים , ומשנ ה חשיבו ת 
לה ם בשבילנ ו לאח ר השוא ה האיומ ה שעבר ה ע ל עמנ ו בארצו ת אירופה , שב ה על ה 
בלהבו ת כשלי ש האומה . 

תנא י החיי ם היהודיי ם בתפוצו ת מנע ו ברו ב המקרי ם א ת השמיר ה ע ל גניזו ת 
וא ת הדאג ה לארכיוני ם המשמשי ם בדר ך כל ל מקורו ת לחוקרים , ומ ה שנשתמ ר זעי ר 
פ ה זעי ר ש ם אב ד והושמ ד לאחרונ ה בפליש ה הנאצית . ר ק מחומר־פרסו ם הנמצ א 
בארצו ת של א נפגע ו מהנאצים , אפש ר עו ד ללק ט משה ו ראו י לשמו , ובתוספ ת 
זכרונו ת וידיעו ת מפ י ניצול י ההשמד ה נית ן לנ ו לבנו ת במקוטעי ן א ת קורו ת הערי ם 
שנחרבו , לרבו ת קורותי ה ש ל רובנה , הקהיל ה הגדול ה והברוכה . יתכ ן שהרב ה 
ידיעו ת ותיאורי ם חשובי ם הראויי ם להתפרס ם בספ ר ז ה ל א רא ו אור , א ם מסיב ה 
של א הגיע ו אלינ ו וא ם משו ם של א הי ה לה ם יסו ד בטוח , ול א מ ן הנמנ ע שהספ ר 
יעור ר טענו ת מצדדי ם שונים . אכ ן ל א הית ה בריר ה לפנ י העוסקי ם במצוו ת הספר , 
שטרח ו ועמל ו לל א ליאו ת בשאיפת ם להבי ע ישר , בפשטו ת ובכנו ת א ת החומ ר 
שליקטו , ולהשתמ ש ב ו לל א השהיו ת נוספות , כד י להוצי א סוף־סו ף א ת רעיו ן ספ ר 
רובנ ה מ ן הכ ה א ל הפועל . 

חוב ה נעימ ה הי א להבי ע כא ן תוד ה למסייעי ם העיקריי ם בהופע ת הספר . 
ליעק ב עדיני , שעמ ל בהתקנ ת החומר , לא . ש . עמיא ל וח . ב . אילון , וכ ן לכ ל 
המשתתפי ם בספ ר ברשימותיהם, • ובמיוח ד לי . ל . יונתן , ז . דגני , מ . צינוביץ , ש . 
יזרעאל י וז . שץ , והעסקנים : ש . רוטנבר ג ש . פיסיוק , א . רייז , י . בן־ארי , מש ה 
הורובי ץ וי . שחטוב , הוצאות־הספרי ם מ . ניומ ן ת״ א ו״קרי ת ספר״ , ירושלי ם — כול ם 
יעמד ו ע ל הברכה . 


ח 7 וד ד 



16 


בשע ר הספ ר 


פנק ס ־ נ ר נשמ ה 

כנהו ג בימי ם עבר ו בקהילו ת ישרא ל — לרשו ם מאורעו ת ציבוריי ם חשובי ם 
בפנקס־הקה ל ובפנק ס חבררדקדישא , נרשמ ו ג ם בפנקסי ה ש ל קהיל ת רובנ ה קורו ת 
רבו ת המשמשו ת מקו ר לתולדותיה . פנק ס החברה־קדיש א הו א מאמצ ע המא ה שחלפ ה 
ונשתמ ר ביד י יורשי ו ש ל ר ׳ יום־טו ב ויינטרויב , ששימ ש גבא י בח״ ק לפנ י כיוב ל 
שנים . ואיל ו פנקס־הקה ל האחרו ן הוחז ק בווע ד הקהילה , ועל־פ י פנק ס ז ה פירס ם 
העסק ן המקומ י ר ׳ צב י הל ר חובר ת באידי ש "דע ר ראוונע ר פנקס " (לוק ט והעת ק 
ע ל יד י צב י הל ר אי ש רובנ ה בעזר ת מזכי ר הקהיל ה אש ר שטיל ! נדפ ס בדפו ם 
מ״ מ שניידמסר , לובלין , תרפ״ ד לפ״ק) . 

בחובר ת ז ו ניתנ ה תמצי ת תולדותי ה החשובו ת ש ל העי ר רובנ ה וקורו ת 
האישי ם הגדולי ם שהתגורר ו ב ה מלפנ י מאו ת שני ם ע ד לזמננו , וכ ן קורו ת התקופ ה 
ש ל מלחמת־העול ם הראשונ ה ע ד לכיבו ש הפולני . בי ן השא ר נסקר ו כמ ה ממוסדו ת 
העי ר והקהיל ה בלווי ת הערכו ת והערו ת המלקט , מנוסחו ת בסגנו ן ה״פרנסים " 
וה״גבאים " מהדורו ת הקודמים . בדרך־כל ל מוב א בחובר ת הרב ה מעבר ם ש ל יהוד י 
רובנ ה בתקופו ת רחוקות . 

בשנ ת תרע״ ח התעור ר סני ף חבר ת "תרבות " ברובנ ה ג ם הו א לרשו ם א ת 
קורו ת חי י העי ר וישובה . בקש ר לכ ך נערכ ו כמ ה פגישו ת ש ל עסקני ם ומורים , 
הועלת ה תכנית , ובמר ץ הוח ל באיסו ף חומ ר ע ל העי ר ומוסדותי ה וביחו ד ע ל יהוד י 
העיר . הרעיו ן עור ר תשומת־ל ב ולמפע ל נתנ ו יד : ד״ ר יוס ף שווידקה , מש ה קיפר , 
ד״ ר יעק ב ברמ ן (ירדני) , מאי ר קודיש , זא ב קורני ק (דגני) , זא ב זאם , נחמי ה לוצקי , 
ארי ה גרבו ז (אבטיחי) , חייק ל קופלמן , ליי ב אייזנברג , ריבנזון , וולודרסק י ואחרים . 
הורכב ה ועד ה מיוחד ת בראשות ו ש ל גרבוז , ובראשי ת תרע״ ט ניגש ה ז ו לפעולה : 
רוכ ז חומ ר חשו ב והוכ ן ג ם עצ ם הפנקס . הי ה מקו ם להני ח שהמפע ל יוכת ר בהצלחה , 
א ך הנ ה התקדר ו שמ י היהודי ם ברובנ ה כבאוקראינ ה כולה , ומאורעו ת הימי ם חיבל ו 
במעשה . ע ם חילופ י השלטונו ת — האוקראיני ם בפולני ם — בשנ ת 1920 , כאש ר 
החיי ם היהודיי ם ברובנ ה עבר ו לפסי ם חדשי ם ודאגו ת חדשו ת צפ ו ועל ו מצ ד אח ד 
ומאיד ך נפתח ו אופקי ם לפעול ה לאומי ת וחברתי ת גדולה , נשתהת ה הפעול ה למע ן 
פנק ס רובנ ה שודא י יכו ל הי ה לשמ ש נדב ך חשו ב להיסטורי ה ש ל היהדו ת בגולה . 
אכ ן גור ם עיקר י לאי־הגשמ ת התכני ת הית ה עליית ם לאר ץ ש ל העסקנים : 
ד״ ר יעק ב ברמן , מש ה קיפ ר וארי ה גרבוז , שכ ן ל א נמצא ו לה ם ממשיכי ם מסורי ם 
לרעיון . הפנק ס החד ש ש ל רובנ ה ע ם כ ל החומ ר שרוכ ז נשאר ו מונחי ם בארונ ה ש ל 
חבר ת "תרבות " ואי ן יוד ע גורלם . 

מא ז הגיע ו הידיעו ת המחרידו ת ע ל קצ ה ש ל רובנ ה היהודית , ולאח ר שהתנערנ ו 
מאשליו ת — נעש ה רעיו ן הפנק ס אקטואל י ביותר , והצ ו "כתו ב זא ת זכרו ן בספר" , 
ל א נת ן לנ ו מנוח . שלוחו ת האיל ן הרובנא י בישרא ל המשוחרר ת נרתמ ו בעו ל 
המשימ ה להמשי ך בפעול ה שנעשת ה לפנ י עשרו ת שני ם ברובנ ה בשט ח זה . 

ישמ ש איפו א ספ ר זכרו ן ז ה שלפנינ ו פנק ס אחרו ן ונר־נשמ ה לקהיל ת רובנ ה 
שנמחק ה ואיננ ה עוד . 


א . א . 



עי ר וא ם בו 1 הלי ן 


17 


לגי ד רא ם ברוהלי ן 

מות ר לומר : רובנ ה הי א תמצית ה ש ל יהדו ת ווהלין . ש ל ווהלי ן היהודית . 

ז ו האחרונ ה כמ ה וכמ ה תכונות־יסו ד מאפיינו ת אותה . הנ ה תורה : ידו ע ידע ה 
ווהלי ן מ ה היא . גדול י הדורות , מאור י התור ה ישב ו ב ה כסאו ת למשפ ט והפיצ ו א ת 
תורתם , שהשפעת ה חרג ה הרחק־הרח ק מגבולותיה ן הצרו ת ש ל עיירותיהם . אול ם 
מימי ה ל א הסתגר ה יהדו ת ווהלי ן בד ׳ אמותי ו ש ל "ד ף גמרא" , בתחומי ו המצומצמי ם 
ש ל ה״שולח ן ערוך" , ששמ ו כבלי ם לדמיונ ו ש ל היהודי . 

והו א הדי ן בתבלי ן המפר ה ומחי ה ששמו ר הי ה בבית־גנז ה ש ל יהדו ת ווהלי ן — 
החסידות . סם־חיי ם ז ה עש ה כנפי ם לדמיו ן היהודי , הירוו ה א ת נשמת ו הצמא ה וריכ ך 
א ת לב ו העורג . 

ולבסו ף ל א בחל ה ז ו ג ם ביפיפות ו ש ל יפת : שע ה שיהדו ת פולי ן ל א נתנ ה 
עדיי ן כ ל דריס ת רג ל לתרבו ת העולם , עלת ה בווהלי ן כפורח ת ההשכל ה בת־השמי ם 
ומקרב ה יצא ו לוחמי־האו ר המובהקי ם כריב״ ל וחבריו , שהי ו ג ם מבשר י רו ח חדש ה 
בכ ל היהדו ת המזרחי ת כולה . 

שלו ש תכונו ת אלו , יסודן , מקור ן ואשיות ן — העממיו ת הבריא ה שביהדו ת זו , 

גורמי ם שהכריע ו ב ה לאור ך כ ל תולדותיה . ע ל יהוד י ווהלי ן ל א עבר , ע ד לסו ף מלחמ ת 
העול ם השניה , תהלי ך ש ל תיעו ש וב ה נשתמר ה העממיו ת היהודי ת והעייר ה בכ ל 
גילויי ה הספציפיים . ז ה איפש ר לקיבוצי ה לשמו ר ע ל צביונ ם המסורתי , ומאיד ך 
ל א לשמ ש מקל ט לתרבויו ת זרו ת ולהיטמ ע בסביבה . ל א נמצא ו בווהלי ן ל א "רוסי ם 
בנ י ד ת משה" , ל א "פולני ם בנ י ד ת משה " וע ל אח ת כמ ה וכמ ה של א נמצא ו ב ה 
"אוקראיני ם בנ י ד ת משה" . בעיירו ת ווהלי ן ובערי ה גדל ו ר ק יהודי ם שלמים , "יהודי ם 
מאר ץ היהודים" . ל א יפל א איפו א שבכ ל פולי ן שלפנ י השוא ה הית ה ווהלי ן מבצ ר 
לציונו ת ולעברית , לחיי ם יהודיי ם מתובלי ם בסממנ י המסור ת והתקופ ה כאחד . 

ואות ן תכונו ת ביהו ד את ה מוצ א אצ ל רובנה . ראשונ ה הית ה לציו ן בכ ל 
ווהלי ן ותפס ה מקו ם ל א ר ק במ ה שנוג ע למימו ש הציונו ת הלכ ה למעשה , לעלי ה 
ולעברית , אל א בכ ל דב ר שהי ה ל ו קש ר לחיי ם יהודיי ם ולענינ י הע ם כולו . כ ל מקו ם 
שאת ה מוצ א כ י ווהלי ן נותק ה מהמרכ ז הטבע י שלה , בעטיי ן ש ל מלחמו ת דעו ת 
ופולמוסים , ששיבש ו א ת הדרכים , ביטל ו א ת המרכ ז והשאיר ו א ת ההיק ף בל י רא ש — 
ש ם את ה מוצ א א ת רובנ ה מעמיס ה ע ל עצמ ה כוב ד האחריו ת להיקף . הי א נעשי ת 
מרכ ז חדש , מרכ ז זמנ י ע ד שיקו ם מרכ ז גדו ל יותר , שישפי ע ע ל ההיק ף ועלי ה עצמה . 
ק ו ז ה בול ט ברובנ ה מא ז תר״פ , שע ה שהוקמ ה ב ה הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת וע ד 
עצ ם השואה . בימי ה העמיס ה רובנ ה ע ל עצמה , בתקופ ה הקצר ה ש ל חיי ה תח ת החר ב 
המתהפכ ת ש ל הצר , א ת מש א האחריו ת לישובי ם הקטני ם ש ל סביבת ה והיקפה . 
וכשפשט ה השמועה , כ י מדיניו ת הצור ר הי א לחס ל א ת הישובי ם הקטני ם ולהשאי ר 
ר ק א ת המרכזי ם הגדולים , תיכננ ה רובנ ה א ת ריכוז ם ש ל יהוד י העיירו ת הקטנו ת 
בתוכה . לפ י ידיע ה קרא ו ברובנ ה להתיעצו ת ועד י היהודי ם ש ל הישובי ם הקטני ם 
בדב ר ריכו ז אלפ י היהודי ם ש ל העיירו ת ברובנ ה הגדולה , והי א רובנה , שעצמ ה 
הית ה נתונ ה במצ ב קשה , הוסיפ ה לדאו ג דאג ה ש ל ממ ש לאחי ם בצר ה כשהחר ב 
מונח ת ע ל הצואר.. . 

רובנ ה הית ה ג ם עי ר ש ל כוחו ת מתבלטים . הי א הוציא ה מתוכ ה כמ ה עסקני ם 



18 


בשע ר הספ ר 


וסופרי ם בעל י שיעור־קומ ה — ואי ן פל א בכך . חזיו ן ז ה מוטב ע בעצ ם תכונותי ה ש ל 
העי ד מא ז היווסדה , מצ ד היות ה תמצית ו ש ל כ ל היקפה , ביטוי ה ש ל כ ל יהדו ת 
ווהלי ן המפוארת . 

והית ה ל ה לרובנ ה עו ד תכונ ה משל ה שהיפלת ה אות ה לטוב ה מכ ל ישו ב 
אה ר בווהלין , הר י ז ו רעננותה , שיסוד ה בצעירותה . אכן , ל א נמנת ה העי ר ע ם 
קהילותי ה המיוחסות , עתירות־השני ם ורבות־היח ש והמסור ת ש ל ווהלי ן ; אי ן הלק ה 
ע ם אוסטראה , לודמיר , דובנ א הגדולו ת וא ף ל א ע ם טוטשין , קוריץ , טריס ק ואחרו ת 
הקטנו ת בתור ה וגדולו ת בחסידות . אי ן הי א ג ם יכול ה לשי ם א ת חלק ה ע ם קרמני ץ 
האריסטוקראטית־השכלתית , שכ ן רובנ ה היתה , בעצם , עי ר חדשה , אף־על־פ י שקיומ ה 
מתחי ל עו ד במא ה הט״ ו וכ ל התפתחות ה לעי ר ממ ש ולמרכ ז לסביבתה , למרכ ז בה ׳ 
הידיעה , חל ה ר ק בשלה י המא ה הקודמת . גר ם לכ ך אופי ה הגיאוגרפי־אסטרטג י 
שמש ך אוכלוסין , וכעי ר חדש ה הי ה ל ה אופ י משלה , שייח ד אות ה מאחיותי ה והעל ה 
אות ה עליה ן חיש . 

ישובי ם חדשים , דרכ ם שה ם נבני ם רבדי ם רבדים . תחיל ה ב א אלי ה רוב ד ש ל 
אנשי ם שאי ן לה ם פרנסה , שאי ן לה ם מעמ ד מכוב ד בעדה , ושו ם דב ר אינ ו מכבי ד 
עליה ם לשנו ת א ת מקומ ם תו ך תקו ה לשינו י מזלם . בתקופ ה יות ר מאוחר ת מתחילי ם 
לנהו ר א ל הישו ב החד ש אנשי ם בעל י מר ץ ויזמה , של א הי ה מוצ א למרצ ם ויזמת ם 
בישוביה ם הותיקים , המנומנמי ם מטב ע הדברים , לאח ר שחייה ם כב ר זורמי ם באפיקי ם 
קבועים . ואות ו דב ר עצמ ו את ה מוצ א ברובנ ה במשנה־כוח . דב ר היות ה ישו ב משכב ר 
הימי ם ע ל כ ל המוסדו ת והמפעלי ם ש ל ישו ב מסוד ר וההתפתחו ת הגדול ה והמהיר ה 
שלה , שפתח ה אפקי ם חדשי ם לכוחו ת צעירי ם בעל י יזמ ה — משכ ו לתחומי ה כ ל 
בחו ר וטו ב מווהלי ן וא ף מחוצ ה ל ה : כ ל שנכס ף לפעילו ת בשט ח משטח י החיי ם ול א 
מצ א לעצמ ו כ ר בעייר ה הווהליני ת הרדומ ה אח ת דרכ ו הית ה למרכז , לרובנ ה 
התוססת , החיה , הער ה והפעילה . 

ככ ל שנעשת ה העי ר מרכ ז גדו ל יותר , הלכ ה ומשכ ה אלי ה כוחו ת מ ן ההיקף , 

וככ ל שריכז ה בתוכ ה כוחו ת יות ר — הלכ ה ונעשתה ' מרכ ז גדו ל יותר , מוש ך יותר . 

אכן , כש ם שרובנ ה הית ה ראשונ ה לכ ל בחיי ה היהודיי ם ש ל ווהלין , כ ך 
הית ה ראשונ ה למצו ת א ת קובע ת כו ס התרעל ה ע ד תומה . הגיט ו הראשו ן ע ל אדמ ת 
ווהלי ן הוק ם ברובנה , ב ה ערכ ו הרוצחי ם (נובמב ר 1941 ) א ת ה״אקציה " הראשונ ה 
בימ י שלטו ן האדמיניסטראצי ה האזרחי ת ("הגעביטס־קומיסאריאט") , כשהיהודי ם 
הישל ו עדיי ן א ת עצמ ם בתקוה , כ י מעת ה — אחר י שב א לקצ ו שלטו ן הצבא , 
תקופ ת תהו־ובוה ו הראשונ ה ש ל חילופ י משמרו ת — ייט ב מצבם , שכ ן כ ל חו ק 
שישלו ט יג ן בכ ל זא ת ג ם עליהם.. . ורובנ ה הית ה ראשונ ה לאבד ן טוטאלי , לחיסו ל 
סופ י ב״אקצי ה השניה ״ ב־ 12 ליול י לשנ ת 1942 — תש״ב , כשעל ה עלי ה הכור ת 
ול א השאי ר ל ה כמע ט שריד . 


ק . שבתא י 



בנ י רובנ ה מ ה טיב ם ז 


19 


בנ י דרבנ ה מ ה טיבם ! 

הזמ ן שחל ף מא ז נטבח ו יהוד י רובנ ה י ש ב ו כד י לאפש ר לנ ו לנסו ת ולעמוד , 

מתו ך פרספקטיב ה מסוימת , ע ל תכונותיה ם האופייניו ת ש ל יהוד י רובנה , ז ו העי ר 
המרכזי ת בחב ל ה״קראסים " בפולין , שריכז ה בתוכה , בי ן שת י מלחמות־העולם , 
רו ב יהוד י בע ל גוו ן מיוחד . 

מגע ם ש ל בנ י רובנ ה ע ם יוצא י גלילו ת אחרי ם הי ה רופף , בעק ב המרחקי ם 
המבדילי ם בינ ם לבי ן חלקי ה האחרי ם ש ל פולין . משו ם כך , בשבת ם בעירם , ל א על ה 
ע ל הדע ת לערו ך השוואו ת ולקבו ע מה ו המאפיי ן א ת רובנ ה וא ת יהודי ה ובמ ה 
נבדלי ם ה ם מאחרים . ואיל ו עתה , משהקי ץ הק ץ ע ל רובנ ה היהודי ת וחל ק מיוצא י 
העי ר התער ו במדינ ת ישרא ל ונפגש ו — ונפגשי ם — ע ם יוצא י סביבו ת אחרו ת 
ש ל אות ה פולי ן וש ל ארצו ת מזרח־אירופיו ת אחרו ת — בע ל כרח ך את ח מתחי ל 
לערו ך השוואו ת ומבק ש לדעת , מה ו המאפיי ן א ת בנ י רובנ ה ן 

ובאמת , מ ה טיבם ! כלו ם הצטיינ ו ביות ר בתורה , בלמדנות , בחריפו ת המוח , 
בהתמד ה עקשני ת — סגולו ת שהי ו מיוחדו ת ליהוד י ליט א ן התשוב ה הי א כמע ט 
שלילית . ברובנ ה ל א נתגל ו עוקר י הרי ם ובעל י ש ם עולמ י א ו ארצי . 

כלו ם התבלט ו בנ י רובנ ה בחיוניו ת מיוחדת , שאיפ ה לשרר ה א ו כשרון ־ 

מעש ה מיוחד , האופייניי ם ליהוד י פולי ן הקונגרסית ז ג ם ע ל שאל ה ז ו קש ה 
להשי ב בחיוב . 

כלו ם דבק ו ביהוד י רובנ ה ממידותיה ם ש ל ה״גליצאים״ , אש ר — כפ י שהרחו ב 
רוא ה אות ם — ה ם "יודעי ם להסתדר" , גמישי ם ומסתגלי ם לכ ל תנאי ם ונסיבו ת 
שה ם ז א ף ז ה לא . וג ם סגולותי ה המיוחדו ת ש ל יהדו ת רוסיה־אוקראינ ה (לה ט הנפ ש 
והאידיאליז ם הקיצוני ) אינ ן ניכרו ת ביות ר בבנ י רובנה , לפ י עניו ת דעתנו , ור ק 
מעטי ם מביניה ם עושי ם "רושם " כזה . 

אכן , יהדו ת רובנ ה הי א מובלע ת רוחני ת וקיבוצי ת בי ן ארבע ת הגושי ם 
העיקריי ם ש ל יהדו ת אירופ ה המזרחי ת הנזכרי ם לעיל . ננס ה איפו א לשרט ט משה ו 
מדמות ם הרוחני ת ש ל בניה , כפ י שהי א מסתמנ ת לעינ י כות ב הטורי ם האלה . 

היהוד י הרובנא י ל א הי ה נפ ש מורכבת . הו א נש א בעו ל יהדות ו מבל י שיתביי ש 
ב ה ומבל י שיסבו ל בגלל ה נחיתות , ומשו ם כ ך ל א רא ה צור ך להילח ם בקיצוניו ת 
ובלה ט לקיומה . הו א הי ה ח י תמי ד מכונ ס בתו ך עצמו , מבל י שיהי ה ל ו כמע ט אובייק ט 
ראו י לשמ ו שכדא י לחקות ו א ו ללכ ת בדרכי ו בסביב ה הגויית . חב ל ווהלי ן הי ה 
מש ך שני ם רבו ת אזור־ספ ר מבחינ ה פוליטי ת ותרבותי ת כאחד , כמע ט "שט ח 
הפקר" . המרח ק בי ן אזו ר ווהלי ן לבי ן מרכז י התרבו ת הרוסי ת מז ר ונקודות־המוק ד 
הרוחניו ת ש ל בנ י פולי ן מז ה הגיע ו למאו ת קילומטרים . היהוד י הרובנא י ל א נמנ ה 
ע ם המיטיבי ם לדב ר רוסית , והפולני ת ל א הספיק ה להשתג ר בפי ו בעשרי ם שנו ת 
קיומ ה ש ל המדינ ה הפולני ת הטרום־מלחמתית . ישובי ה היהודיי ם ש ל ווהלי ן טעמ ו 
א ך מע ט מא ד מההשכל ה האירופית , מהמלחמ ה להפצת ה וב״מורד י האור" . כפ י שאנ ו 
למדי ם מתו ך ספר י היסטורי ה וסיפור י אבות , הי ה ג ם בשני ם עבר ו המאב ק בי ן 
"חסידים " ו״מתנגדים " ל א חרי ף ביות ר ול א הגי ע לממדי ם ניכרים . בנ י רובנ ה 
נט ו לאל ה וג ם לאלה . 



20 


בשע ר הספ ר 


הנ ה כ י כ ן ל א הצטיי ן היהוד י הרובנא י הבינונ י בקיצוניות . ג ם בעשרות * 

השני ם האחרונות , כשרי ב המפלגו ת הציוניו ת במתנגדיה ן וביניה ן לבי ן עצמ ן הגי ע 
לשיאי ם בסביבו ת אחרות , הית ה רובנ ה כמע ט פושרת . "קואליצי ה מקי ר א ל קיר " 
במוסדו ת ציוניי ם ולאומיי ם הית ה חזיו ן נפר ץ ברובנ ה וזא ת בגל ל טע ם אח ד ויחיד ; 
העד ר גיש ה קיצוני ת לבעיו ת השע ה הציונית . הרובנא י נחש ב חב ר "חלש " מבחינ ה 
מפלגתי ת ול א יד ע להילח ם ע ל קוצו־של־יו ד מפלגת י א ו סיעתי . העד ר ז ה ש ל 
קיצוניו ת הי ה מלוו ה לפעמי ם יח ס ש ל זלזו ל כלפ י שואפ י שררה , מבקש י "כסאות " 
וכו׳ , שכ ן חשו ב הי ה לגב י הרובנא י העיק ר ול א ה״טפל " שהפ ך עיק ר בסביבו ת 
אחרו ת וגז ל הרב ה מר ץ וזמן.. . אי ן תימ ה איפו א ש״חברה׳מן " מאזורי ם אחרי ם ש ל 
אות ה פולי ן רא ה א ת הרובנא י כפרובינציאלי , כביכול , שאינ ו יוד ע לשחו ת ע ם 
הזרם.. . ב ן רובנ ה ל א חיב ב א ת אל ה שציונות ם הפכ ה אצל ם מקצוע , קרדו ם לחפו ר 
בו , במקו ם הלך־נפש , — והדברי ם ידועים . 

מאיד ך הית ה מיד ת התרומיו ת גבוה ה אצ ל יהוד י רובנה . ביהו ד זכו ר יפ ה 
מפע ל ההתרמ ה לנפגע י מאורעו ת תרפ״ ט ( 1929 ) בארץ . המפע ל הקי ף א ז א ת כ ל 
החוגים , ול א הי ה יהוד י של א השתת ף ב ו למעל ה מיכולתו , פשוט ו כמשמעו . בעו ד 
שהתרומו ת לקהק״ ל וקהי״ ס הי ו בשנ ה ההי א נורמליות , איסו ף הכספי ם למע ן נפגע י 
המאורעו ת על ה לשי א ראו י לציון . יהוד י רובנ ה הרגיש ו כ י הפע ם מדוב ר ל א בגאול ת 
קרק ע סת ם א ו סיפו ק אמצעי ם למתישבים , כ י א ם בסכנ ה המרחפ ת ע ל כ ל מ ה שהוק ם 
ע ד אז , וה ם פתח ו א ת ידם . 

ועו ד ממידותי ו ש ל הרובנא י : הו א אינ ו נמנ ה ע ם הנדחקי ם א ל רא ש התו ר ! 

אב ל ל א מהעד ר גמו ר ש ל שאיפת־כבור , כ י א ם מקוצר־רו ח מסוים , היית י אומר . 
אי ן לו , לרובנאי , הסבלנו ת לחתו ר למטרת ו קמע א קמע א כשהו א אוח ז בשת י הדרכי ם 
הקלאסיי ם המובילי ם לשררה : התרפסו ת וחנופ ה לגדו ל ממנ ו ופגיע ה בשוו ה ל ו 
במעמדו , וכ ל ז ה א ך ור ק כד י להיבנות.. . היהוד י הווהלינ י נחו ן במיד ה רב ה ש ל 
כנו ת ועשר ה קבי ם ממיד ה ז ו נטל ה רובנ ה היהודית . 

כנו ת ז ו ותמימו ת דר ך ז ו ש ל יהוד י רובנה , ה ן שהינח ו אות ם בדר ך הטב ע 
וההגיו ן להכשי ר א ת בניה ם ובנותיה ם ה ם לקרא ת החיי ם באר ץ ישרא ל ולהשפי ע א ת 
השפעת ם המבורכ ת ע ל כ ל הסביבה . הודו ת לאינסטינק ט הברי א ש ל יהוד י רובנ ה 
גדו ל מספר ם ש ל בנ י הנוע ר שהספיק ו לעלו ת לא״ י בגלי ם שוני ם ובתקופו ת שונות . 
החרי ש הציונ י נת ן א ת פריו . ל א לחינ ם נשאר ה רובנ ה חרות ה בלבנ ו כא ם טוב ה 
שהעניק ה לבני ה א ת הטו ב ונאצ ל שאי ן ערו ך ל ו בשע ה זו , כשעמנ ו נלח ם ע ל קיומ ו 
כע ם ומדינתנ ו נחלצ ת למאב ק ע ל עצמאות ה וריבונותה . 

ונאמנ ה עלינ ו דעת ו ש ל שמוא ל שריר א ע ל יהוד י ווהלי ן : א ם יהוד י ליט א 
נחשב ו למוח , הר י יהוד י ווהלי ן ראויי ם בצד ק להיחש ב לל ב היהדו ת בגולה . 


צב י ישי ב (פישביין ) 



פרק י עב ד 


רובנ ה ואוכלוסית ה 

רובנ ה ש ל ווהלי ן רחבת־הידי ם היושב ת ע ל נח ל אוסטיה , הית ה לעי ר רבת י 
באזור . הי א התמודד ה ע ם שכנותיה , הערי ם העתיקו ת ש ל ווהלין , ועלת ה עליהן . 
מועטו ת ודלו ת ה ן הידיעו ת ההיסטוריו ת ע ל העי ר לפנ י שיצ א שמה , ע ל כ ן ל א נית ן 
לקבו ע בדיו ק מת י נבנת ה העיר , א ו כיצ ד נבנ ה תהיל ה כפ ר בצ ד אהוזת־מאגנאטי ם 
והתפת ח לעי ר מאוכלסת . אכ ן י ש מקו ם לשער , שבדומ ה לכפרי ם אחרי ם בווהלי ן 
היתר , רובנ ה בראשית ה (במא ה הי״ ד—הט״ו ) ישו ב קט ן בלבד , ובאמצ ע המא ה 
הי״ ח נחשב ה לעיירר , זעירר , (לפ י "דע ר ראוונע ר פנקס " לר ׳ היר ש הלר) . בספר ־ 
זכרו ן לפל ך וור,לי ן משנו ת השמוני ם למאד , הי״ ט נמצ א כתוב , כ י בטר ם תר,יר , לעי ר 
נמנתד , רובנ ה ע ם כפר י הדוכסי ם האוסטראהיים , ולפנ י כשלו ש מאו ת שנה , בערך , 
קמר , לנחלר , לנסיכי ם הפולני ם לבי ת ליובומירסקי . כ ך מופיע ה רובנר , כעי ר ש ל 
מאגנאטי ם (ל א מלכותית , בדומר , ללוצק , קרמני ץ ואחרות) , ור,דוכםי ם של ה ה ם 
שקבע ו א ת זכויו ת התושבי ם השוני ם וא ת חובותיר,ם . 

רובנ ה ברוסי ת ובפולני ת פירוש ה ישר , בדיוק , ואכ ן ישרד , ונאמנ ה היתד , 

ע ם עצמה . קיימ ת ג ם גירסר , אחר ת קדומה , ביח ס לשמר , ש ל העיר : הכפ ר רובנ ה 
ב א והשלי ם א ת מספ ר המא ה ש ל ישובי ם שהי ו קנינ ם ש ל ד,ליוב(מירםקים , וע ם 
רכיש ת המקו ם הכריז ו בעליו : "עת ה יר,י ה לנ ו מא ה כפרים , בדיו ק מאה... " 

רובנד , כעי ר נזכר ת במאד , הי״ ח בפנק ס ש ל וע ד ארב ע ארצו ת בקש ר לפסק ־ 

הדי ן שהוצי א בית־די ן האוצ ר בראדו ם בשנ ת 1729 , לפי ו היתר , צריכר , ק״ ק אוסטרא ה 
לנד,ו ג בד,תא ם לתקנ ת יארוסלא ב ולשל ם פיצוי־כס ף מסוי ם לקהילו ת מזיריט ש 
(הסמוכ ה לקוריץ) , פולנוא ה ורובנה , כד י להק ל מעליה ן א ת מס י היהודי ם הכבדי ם 
מנשוא . מכאן , שרובנ ה היתד , עו ד בימי ם הה ם קהיל ה דלד, . הקהילה־הא ם היתד , 
אוסטראה , והי א נתבע ה לתמו ך בקהילדרהב ת רובנה . 

בית־די ן אח ר פס ק שכ ל אח ת משלו ש הקהילו ת הנ״ ל תשל ח צי ר אח ד לועד ת 
החלוק ה ש ל וע ד ארב ע הארצות , מכא ן שרובנד , הוכר ה כקהיל ה הראוי ה להיו ת מיוצג ה 
באות ו ועד , אול ם מאח ר של א הוזכרד , אל א במקו ם השלישי , משמ ע של א הית ה 
מפורסמ ת בימי ם ההם . עלייתר , ש ל העי ר בא ה בזכו ת כמר , גורמים , וביחו ד תודו ת 
למצב ה הגיאוגרפ י שבגלל ו הפכר , מרכ ז ע ם כ ל הכרו ך בכך : גידו ל האוכלוסיה , 
פיתו ח המסח ר ופריח ת מוסדות , מפעלי ם ותנועו ת במא ה השני ם האחרונות . הכ ל 
מצייני ם שחשיבות ה ש ל העי ר הית ה בעיק ר לרג ל סחר ה ומקומ ה כצומת־דרכי ם 
מקש ר חבלי־אר ץ שוני ם ורחוקים , דב ר שי ש ל ו ער ך ר ב מבחינ ה אסטראטגית . 

ע ם מכיר ת חל ק מרכוש ם ש ל ד,ליוב(מירסקי ם עבר ה רובנ ה לזמן־מ ה לידי ם 
אחרות , א ך בשנ ת 1723 חזר ה לרשות ו ש ל הנסי ך סטאניסלא ב ליובומירסקי , שכונ ן 
ב ה א ת אהוזתו , הקי ם ב ה ארמו ן לתפאר ת ודא ג מצד ו לפיתו ח המקו ם כישו ב עירונ י 
מאוכלס . כבע ל העי ר ושליט ה וטד , הנסי ך חס ד ליהודי ם שבא ו להיאח ז ברובנה , לחיו ת 


21 


22 


פרק י עב ר 


ולסחו ר בה . ואמנם , דאג ת בעלי ה לעי ר הי א שגרמ ה לגידול ה המהי ר והאדרת ה 
ע ל פנ י ערי ם אחרות , וד,תקדמותד , היתד , ניכר ת תו ך תקופ ה קצרה . מבחינ ה אדמי * 
ניסטראטיבי ת השתייכד , רובנ ח לפנים . כחל ק מממלכ ת פולי ן העתיקה , למחו ז לוצ ק 
וד,ית ה כפופ ה לו , א ך במש ך הזמ ן נעשת ה בלת י תלוי ה ב ו ולבסו ף הוכר ה כעיר־מחוז , 

קשד , לקבוע , מחוס ר הוכחו ת מבוססו ת לכך , מאימת י החל ו י ד,ודי ם להתיש ב 
ברובנה . לדע ת היסטוריונים , נמצא ו יד,ודי ם בעי ר ז ו עו ד בתקופ ת שלטו ן הליטאי ם 
בווד,לין , ומא ז ק ם האיחו ד הלובלינ י בשנ ת 1569 , כשנות ק החב ל הווד,לינ י מליט א 
וצור ף לגבולו ת הכת ר הפולני , גדל ה הנד,ייד , ש ל יהודי ם לעי ר זו . באנציקלופדי ה 
ש ל ברוקהאוז־עפרו ן מוב א דב ר משפט , שנתבר ר בעי ר זאסלא ב (איזיאסלאב ל 
שבווד,לין ) בבית־הדי ן ש ל הארמו ן (זאמאק ) בשנ ת 1566 , ש ל יד,וד י אח ד בש ם 
אהרו ן מרובנ ה ע ם ה״שליאכטשיץ " סקינדר . מכא ן שיהודי ם ישב ו כב ר בימי ם הה ם 
ברובנה , כשווהלי ן היתד , עו ד ליטאית . סימני ם רבי ם מעידים , שעו ד בד,יו ת רובנ ה 
כפ ר הגיע ו אלי ו יד,ודי ם מישוב י הסביב ה (יתכ ן מלוצק , אוסטרא ה ועוד) , מקו ם ש ם 
נרא ו ג ם יהודי ם נודדי ם מאוסטרי ה וגרמניד " שהתפשט ו ע ל פנ י מדינ ת ווד,לין . בי ן 
אלד , שד,גיע ו באות ו זמ ן לכפ ר רובנה , הי ו ג ם עובדי־אדמד , ובעלי־מלאכ ה וד, ם תקע ו 
ב ו ית ד ושימש ו יסו ד אית ן לישו ב חד ש ומתפתח . מסתב ר איפו א שראשי ת היאחזות ם 
ש ל יהודי ם במקו ם ז ה מתיחס ת עו ד למא ה הט״ו , א ם ל א למא ה הי״ ד * . 

התפתחו ת העניני ם באוקראינד , שכלל ה א ת חב ל ווד,לין , ע ל הניגודי ם שבי ן 
האוכלוסי ה האוקראיני ת לבי ן השליטי ם הפולני ם (משטר , מעמד , דת , כלכל ה ועוד) , 
שהתלקח ו בקרו ב לאש־מר ד ש ל האכרי ם האוקראיני ם נג ד ה״פאנים " הפולנים , 
העמיד ה א ת היהודי ם לצ ד הפולנים ! וכשהמתקוממי ם שפכ ו א ת חמת ם בפולני ם 
התנקמ ו ג ם ביד,ודי ם בכ ל אכזריות ם הקוזאקית . ע ם ג ל השחיטו ת ש ל בוגד ן חמלניצק י 
(חמיל ) בשנו ת ת״ ח ות״ ט ( 1648 — 1649 ) , כשעברד , הכו ס ע ל יד,וד י אוקראינד " נפגע ו 
קש ה ג ם יד,וד י רובנה . ה ם עקר ו מהעי ר ונמלט ו ע ל נפשם , א ך רבי ם מה ם ניספ ו 
בדרכי ם ובמקומו ת מקלט ם בחר ב הצוררים . כשו ך סערת־הדמי ם — ע ל א ף הקריאד , 
מצ ד ועד־ארבע־הארצו ת ל א לשו ב למקומו ת הנפגעי ם — החל ו יהודי ם לחזו ר 
למקומותיד, ם וכ ן לרובנד " אל א שמתקב ל ע ל הדע ת כ י ניצולי ם רבי ם נאחז ו דוק א 
במקומו ת חדשי ם ול א חזר ו למקומותיה ם הישנים , וכ ך נוצ ר בבת־אח ת ומחד ש ישו ב 
י ד,וד י ברובנה . ע ם זד , ראד , בעל י העי ר צור ך לסיי ע לחוזרי ם בחידו ש חייה ם ברובנד , 
ע ל יסודו ת קבועי ם ונוחים . הו א עש ה לה ם הנחו ת שונו ת וב א את ם ליד י הסכ ם 
בכתב , שלפי ו העמי ד לרשות ם שט ח רח ב משנ י עבר י ד,נד, ר אוסטיד " של א הי ה אל א 
ביצ ה גדולה , לבניי ת בתי־מגורים , חנויו ת ומוסדות־ציבו ר לצרכיהם . נוס ף ע ל כ ך 
היקצ ה לה ם שט ח מרעד , לבקר ם ונת ן לה ם רשות , לצרכ י בניד " לחפו ר ולד,וצי א 
מאדמותי ו חמר , חו ל ואבנים , ובע ד כ ל ז ה הטי ל עליה ם תשלו ם זעו ם ש ל ש ש מאו ת 
רוב ל לשנ ה בלבד . גו ף ההסכם , שאוש ר על־יד י השלטו ן המרכז י ולפי ו נהג ו שני ם 


* ב״רגאסטר י ונאדפיסי ״ בעריכ ת ש . דובנו ב כר ך א׳ , סעי ף 569 , נמצ א בצווא ה ש ל 
הכומ ר יוא ן סטאפנובי ץ מהמנז ר הדארמנ י מיו ם 15 בפברוא ר 1571 רשו ם בי ן השאר , שכמ ה 
יר,ודי ם מרובנ ה נשאר ו חייבי ם ל ו כספי ם (בקופו ת גראשים } וד, ם ; שנק ו סהרובי ץ (יששכר ) 
ובנ ו יששכ ר (רשו ם סחר) , אגר ת יוסקובי ץ ואשת ו טשדנ ה ומש ה קגנובי ץ ! כ ן קיבל ו ממנ ו 
כספי ם יהוד י רובנ ה : טרא ל ויאסקו . 

באות ם רגאסטרי ם כר ך ג׳ , סעי ף 2321 , נאמר , שלפ י מפק ד הוויאבודסטב ו התהליג ־ 

משנ ת 1783 נמצא ו ברובנ ה 327 יהודי ם ונוס ף עליה ם 53 נסתרי ם (בלת י רשומים) . 



רובנ ה ואוכלוסית ה 


23 


רבות , הי ה שמו ר בארכיו ן ש ל שלטו ן הפל ד הווהלינ י בז׳יטומי ר והעתקו , שנית ן 
לקה ל הרובנאי , נשמ ר שני ם רבו ת ביד י ר ׳ יהוד ה סיניצר , מנכבד י קהיל ת רובנה . 
נרא ה שפרנס י הקה ל גב ו תשלו ם ז ה מא ת בעלי־הבתי ם והחנויו ת שבעיר , כיהודי ם 
כלא־יהודים , בשבי ל ליובומירסקי , א ו יתכ ן שהתשלו ם נגב ה על־יד י פקיד ו ש ל 
ליובומירסק י לפ י רשימ ת הקה ל שהוכר ה על־יד י כ ל הנוגעי ם בדבר . ביד י כמ ה 
מיהוד י רובנ ה נשתמר ו תעודות־בעלו ת (שטרי־קני ה מקובלי ם אז ) ע ל מגרשי ם 
שנרשמ ו אצ ל ליובומירסק י בש ם קוניה ם א ו מחזיקיהם , ובה ן נרש ם בפירו ש שמחוב ת 
הבונ ה ע ל המגר ש הנדו ן לשל ם מ ס שנתי , בתור ת דמי־חכיר ה א ו מ ס הידו ע 
בש ם "צינש" , כפ י שייקב ע על־יד י הקה ל ש ל רובנה . והי ה מעש ה שהוגש ה לבית ־ 
הדין , לפנ י כששי ם שנה , תביע ה בקש ר לתשלו ם מ ס ז ה לנסי ך ליובומירסקי , וד,תוב ע 
נדר ש להגי ש א ת רשימ ת החלוק ה ש ל הקה ל לצרכ י גביי ת המ ם השנת י ולפי ה חיי ב 
המשפ ט א ת הנתב ע בתשלו ם המם . 

נמצאנ ו איפו א למדי ם שהיהודי ם בעיק ר הי ו בונ י העי ר רובנ ה ומעצב י דמותה , 

ה ם שהיו ו א ת רו ב אוכלוסית ה וה ם שפיתחו ה בכוחותיה ם וביזמת ם ע ד שעלת ה 
כפורח ת ע ל אחיותי ה הערי ם שמסבי ב ל ה ונתפרסמ ה כעיר־וא ם בחב ל ווהלין . 

במאו ת הי״ ז—י״ח , כשפלש ו הטאטארי ם לווהלין , נכנס ו ג ם לרובנ ה ושדד ו 
א ת העי ר ע ד היסוד . האוכלוסי ה נשאר ה בעירו ם וחוסד־כל , ביחו ד נפגע ו היהודי ם 
שבעיר . ר ב הי ה ההר ס ג ם מהדליקו ת הגדולו ת שפקד ו א ת רובנ ה בתקופו ת שונות , 
שאחריה ן הי ו בנ י העי ר שבי ם ובוני ם א ת בתיה ם מחדש . ל א בנק ל על ה לה ם להקי ם 
א ת עסקיה ם ולחד ש א ת משקיהם , א ך לשבח ם ש ל יהוד י רובנ ה ייאמר , כ י בהיות ם 
למודי־סב ל ואמני־ההסתגלות , הי ו שבי ם ומעמי ם א ת הריסותיה ם וא ף מוסיפי ם 
בתי־חומ ה מפוארי ם יותר , מרחיבי ם א ת בתי־המלאכ ה והעסקי ם שלהם , משקמי ם 
א ת בתי־הכנס ת ובת י המדרש , וכ ן א ת מוסדו ת הציבו ר האחרי ם לתפאר ת עירם . 

לפ י הנוה ג ש ל הימי ם ההם , השתייכ ו יהוד י רובנה , כמוה ם כשא ר התושבים , 
מבחינ ת החוק , לבע ל האחוז ה — ה״פריץ" , והו א מש ל בהם . הכפריי ם שישב ו ע ל 
אדמתו , נחשב ו לעבדי ו ועירוניי ם נשא ו בעול ו והי ו ל ו למס . נרא ה שהבעלי ם ש ל 
רובנה , הנסי ך ליובומירסקי , ל א ז ו בלב ד של א הכבי ד עול ו ע ל יהוד י העיר , אל א 
נט ה לה ם חסד , בראות ו בה ם גור ם מועי ל לבניי ת העי ר והתפתחותה . הו א הסבי ר 
לה ם פני ם ועש ה לה ם הנחו ת במסיר ת זכיו ן מיוח ד ליישוב ה ש ל רובנה . מכא ן הנהיר ה 
ש ל יהודי ם ממקומו ת שוני ם לעי ר והתאזרחות ם המהיר ה בה . יצוין : בי ן ההנחו ת 
השונו ת ש ל קה ל רובנ ה הי ה אישור ו ש ל סטאניסלא ב ליובומירסק י משנ ת 1749 
א ת תקנו ת חברה־קדישא . לפ י תקנו ת אל ו נבחר ו מבי ן הקה ל חמיש ה אנשי ם נושא י 
משרו ת ותפקידי ם בחבר ה לשנ ה אחת . כ ל חב ר החבר ה הכני ם תשלו ם שנת י ש ל 
שש ה זהובי ם פולנים , ובע ד ז ה ל א הי ו רשאי ם לתבו ע מיורש י החב ר דמי־קבור ה 
יות ר מזהו ב אחד . לחבר י החבר ה הי ו שמורו ת זכויותיה ם ג ם במקר ה שנעדר ו מ ן 
העי ר מש ך שלו ש שנים . כוונ ת התקנו ת הית ה להסדי ר א ת חי י הציבו ר היהוד י במקו ם 
בדומ ה לקהילו ת ותיקו ת אחרות . 

ג ם צאצא י הנסי ך סטאניסלא ב הלכ ו בדרכ י אבותיהם , ובנ ו יוזא ף ליובומירסק י 
ונכד ו קאז׳ימיז ש נט ו חסד ם ליהודי ם בכל ל וליהוד י רובנ ה בפרט , בחשב ם אות ם 
בצד ק לבונ י העי ר ומפתחיה . אשת ו ש ל קאז׳ימיז ש הית ה ידוע ה בחיבת ה ליהודי ם 
והתקרב ה אליה ם כ ל ימיה . כשמת ה בשיב ה טובה , בשנ ת תרנ״ ב ( 1892 ) , ברובנ ה 



24 


פרק י עב ר 


זכת ה ללווי ה גדול ה מצ ד היהודי ם ולהספדי ם מסורתיי ם בבתי־הכנסת , והאב ל עלי ה 
הי ה ר ב כראו י לחסיד י אומו ת עולם . יח ם דומ ה נקט ו ג ם הנסיכי ם האחרוני ם — האחי ם 
אד ם ואלבר ט — לבי ת ליובומירסקי , בעל י העי ר רובנ ה בדורו ת האחרונים , שהחזיק ו 
במסור ת אבותיהם . 

לפ י ספר ו ש ל מ . י . סטאצק י ״מיאסט ( רובנא ״ (וארשה , 1880 , מונוגראפי ה 
מבוסס ת ע ל חומ ר ארכיוני) , הפרי ש הנסי ר יוזא ף ליובומירסק י בשנ ת 1786 שט ח 
אדמ ה להרחבת ו ש ל בית־הקברו ת חיחוד י והירש ה ג ם לבנו ת בית־כנס ת מע ץ לל א 
קישוטי ם ע ל החלק ה שנועד ה לבני ן בית־כגס ת גדול , כד י שהיהודי ם יאספ ו כס ף 
להקמ ת בנין־לבני ם מפואר . בית־הכנס ת הראשי , הקיי ם ע ד היום , נבנ ה במקו ם 
בית־הכנס ת ש ל עץ . א ת הזכו ת לקיי ם רבני ם בתפקיד ם השאי ר הנסי ד לעצמו , וכ ן 
א ת קביע ת המשכורת , המסי ם והתשלומי ם מצ ד הקה ל לטוב ת הרב . בשנ ת 1789 
איש ר הנסי ך יוזא ף כ ל אות ן הזכויו ת שאיש ר אבי ו סטאניסלא ב לקה ל הרובנאי . 

העי ר רובנ ה הלכ ה וגדלה , ביחו ד ניכר ה התפתחות ה תח ת שלטו ן הרוסים . 

כב ר במא ה הי״ ט הית ה עי ר מחו ז בפל ך ווהלי ן (באמצ ע המא ה הי״ ח נחשב ה עיירה) . 
לפ י פנקס י המסי ם הי ו בעי ר עצמ ה בשנ ת 1801 : סוחרי ם נוצרי ם 1 ! סוחרי ם יהודי ם 
10 ! עירוני ם ל א יהודי ם 5 : עירוני ם יהודי ם 2137 . 

לפ י המיפק ד משנ ת 1756 נמצא ו ברובנ ה 196 משפחו ת יהודיות , שכלל ו 434 
גברי ם ו־ 456 נשים . ב־ 47 הכפרי ם שהי ו כפופי ם לקה ל ש ל רובנ ה גר ו 58 משפחו ת 
יהודיו ת ( 155 גברי ם ו־ 141 נשים) , ולפ י ז ה מנ ה הקה ל הרובנא י 1186 נפ ש יהודים . 

בספיר ת האוכלוסי ן ש ל הרוסי ם משנ ת 1847 נמצא ו במחו ז רובנד , הקהילו ת 
הבאו ת : רובנ ה — 3788 נפ ש ! סטאפא ן — 1717 נפ ש ! מז׳יריט ש — 1808 נפ ש ! 
קליבא ן — 1187 נפש ! באראזנ ה — 1283 נפש ! ד 1 מברוביצ ה — 1910 נפש ! 
טוטשי ן — 1180 נפ ש ! אלכסנדריר , — 278 נפ ש ! דראז׳נ ה — 352 נפ ש ! גורינגרו ד 
— 316 נפ ש ! לודויפו ל — 286 נפ ש ; קוסטופו ל — 153 נפ ש ! ויסוצ ק — 320 נפ ש 
וטומאשגורו ד — 69 נפש . באנציקלופדי ה ש ל מאיי ר נאמר , כ י בשנ ת 1885 נמצא ו 
ברובנ ה 7357 משפחות , שמחצית ן הי י יהודי ם שעסק ו בגננות , בגני־פרי , בתעשי ת 
טב ק ועיבו ד עורות . במיפק ד 1897 הי ו במחו ז רובנ ה 273 אל ף תושבי ם וביניה ם 
44 אל ף יהודים , מה ם גר ו ברובי ה עצמ ה 24573 תושבים , וביניה ם — 13780 יהודים . 

היהודי ם היו ו א ז למעלד . מ־ 60% ש ל האוכלוסיה . ע ם ישוב י המחו ז שהיהודי ם 
היו ו בה ם רו ב נמנו : 


יהודי ם 

2154 

תושבים , מה ם 

3198 — 

אלכסנדרי ה 

// 

620 

// 

// 

647 — 

אנאטונובק ה 

// 

2765 

// 

// 

4059 — 

באראזנ ה 

ח 

880 

// 

// 

912 — 

ויסוצ ק 

// 

346 

// 

// 

912 — 

גליגק ה 

// 

540 

// 

// 

1936 — 

גוריבגרו ד 

// 

770 

// 

// 

1497 — 

דראדנ ה 


6007 — 

דומברוביצ ה 

3739 — 

קליבא ן 

1706 — 

קוסטופו ל 

1428 — 

לודויפו ל 


" 2868 
" 2432 

" 1 101 
1210 


// 


// 


// 



יהוד י רובנ ה 


25 


// 

433 

// 

// 

708 — 

מאצ׳ל ק 

// 

2107 

// 

// 

3131 — 

מז׳יריט ש 

// 

107 

// 

// 

724 — 

או ם וב ה 

// 

1854 

// 

// 

5137 — 

סטאפא ן 

// 

150 

// 

// 

737 — 

טומאשגורו ד 

// 

2535 

// 

// 

3753 — 

טוטשי ן 


לפ י מיסמכי ם נמצא ו ברובנ ה בשנ ת 1909 , מלב ד הצב א שחנ ה בעיר , — 

16471 עירוניי ם ו־ 16309 תושבים , שביניה ם הי ו 18631 נפ ש יהודי ם ( 7723 גברי ם 
ו־ 10908 נשים) . בשנ ת 1910 גר ו ברובנ ה 19791 יהודים . מעריכי ם א ת מספ ר היהודי ם 
בשע ת פרו ץ מלחמת־העול ם הראשונ ה ב־ 1914 ב־ 25000 נפש . בשנו ת המלחמ ה יר ד 
מספרם , א ך תח ת שלטו ן האוקראיני ם בשנו ת 1918 — 1919 על ה שוב , עק ב זר ם 
הפליטי ם שהגי ע בימ י הפרעו ת באוקראינ ה לרובנ ה ונשתק ע בה . משערי ם שבכניס ת 
הפולני ם לרובנ ה בשנ ת 1921 נמצא ו בעי ר קרו ב לעשרי ם ושמונ ה אל ף נפ ש וביניה ם 
21702 יהודים . הספיר ה ש ל הפולני ם באות ה שנ ה הוכיח ה כ י היהודי ם היו ו 
א ז 75% מכל ל האוכלוסי ה (לפ י ״ראוונע ר פנקס ״ לר ׳ היר ש הלר) . בשנ ת 1931 
נמצא ו ברובנ ה 22737 נפשו ת יהודיות , ולפ י השער ה על ה מספר ן בשנ ת 1939 לעשרי ם 
ושמונ ה אלף . 

ארי ה אבטיח י 


יהוד י רובנ ה 

א ם מקוב ל לראו ת א ת יהוד י ווהלי ן כחטיב ה מיוחדת , הר י יהוד י רובנ ה 
מופיעי ם כגו ף מיוח ד בתו ך החטיב ה המיוחד ת הזאת . ואכן , מקו ם נכב ד תפס ו היהודי ם 
בחב ל ווהלין , ביהו ד בדורו ת האחרונים . לפנ י מאו ת שני ם נמצא ו יהוד י ווהלי ן 
מש ך זמ ן ר ב בתחו ם ההשפע ה והתרבו ת הפולני ת תו ך מג ע בלתי־אמצע י ע ם יצירת ה 
הרוחני ת ש ל יהדו ת פולין . א ך מא ז חלוקת ה האחרונ ה ש ל מדינ ת פולי ן נתפס ו 
היהודי ם ש ל אזו ר ז ה בתקופ ה ממושכ ת למד י לתהליכ י הרוסיפיקאציה , בהתרחק ם 
מהפולנים , לשונ ם והרגליהם , ובמרוצ ת הזמ ן נתמזג ו כלי ל ע ם היהדו ת הרוסית . 

בשנ ת 1920 , בעקבו ת ההסכ ם שהוש ג אחר י מלחמת־העול ם הראשונה , עב ר 
חל ק ניכ ר מחב ל ווהלי ן מרשו ת רוסי ה לפולי ן העצמאית ! היהודי ם בשט ח זה , 
ויהוד י רובנ ה בתוכם , הפכ ו אזרחי ם פולנים , והיחסי ם ביניה ם לבי ן יהוד י פולי ן 
נתחדש ו ונמשכ ו כתשע־עשר ה שנה , ע ד פרו ץ מלחמת־העול ם השני ה (ספטמב ר 
1939 ) , כשהחב ל חז ר ליד י רוסיה . בתקופ ה ז ו ניכ ר תהלי ך הפולוניזאציד , בקר ב 
יהוד י רובנ ה שהי ו שו ב נתוני ם להשפע ת תרבו ת פולי ן ויהודי־פולין , מקבלי ם מרו ת 
וחיו ת ממרכז י המדינ ה ומ ן המוסדו ת העליוני ם הלאומיי ם והמפלגתיים . 

מבחינ ה חברתי ת וכלכלי ת הית ה יהדו ת פולי ן באות ה תקופ ה מוכ ה ודווי ה : 

בכ ל עי ר ועייר ה פעל ו לאומני ם פולניי ם לפ י השיט ה הפולני ת הידוע ה ש ל חר ם 
ע ל מסח ר ומלאכ ה יהודיים , ומשמרו ת ה״נארא " ניהל ו תעמולת־הסת ה נג ד היהודי ם 
ברא ש חוצות . תחיל ה דאג ו לדחו ק א ת רגל י המיעוטי ם הלאומיי ם ובתוכ ם היהודים , 



26 


פרק י עב ר 


שהי ו בעל י השפע ה בשטחי־הספ ר (קראסים ) שגספח ו לפולין , מתפקידי ם ומשירותי ם 
ממשלתיי ם וציבוריים , להגביל ם בבחירו ת למוסדו ת האדמיניסטראטיביי ם והעירוניי ם 
וא ף למוסדו ת הממלכתיי ם העליונים , ולבסו ף נאחז ו בדר ך הישנ ה והבדוק ה מימו ת 
המשט ר הצאר י והרא ו א ת כוח ם בעריכ ת פרעו ת ממ ש ביהודי ם (פשיטאק , בריסק , 
מינסק־מאזוביאצק , צ׳ידא ב ועוד) , בהוצא ת יהודי ם מבתי־הספ ר העליונים , בהטל ת 
מסי ם כבדי ם מנשו א עליהם , בנגישו ת קשו ת ומעליבו ת ובנישו ל היהודי ם מכ ל עמד ה 
כלכלי ת שבידיהם . נוס ף לכ ך הי ו טורחי ם להמצי א גזירו ת וחוקי ם הפוגעי ם בנפ ש 
האומ ה הישראלית , כגון : ביטו ל השחיט ה הכשרה , כפי ה לחילו ל שבת , והגבל ת 
סמכו ת הקהילות , כד י להכבי ד עול ה ש ל המדינ ה ע ל חי י היהודי ם ולדחפ ם להגירה . 
יח ס אנטישמ י ז ה כלפ י היהודי ם הורג ש למד י ברובנה , ויהוד י העי ר הי ו נתוני ם 
בפח ד ודכאון . 

אות ו זמ ן ניעו ר בל ב יהוד י פולי ן רג ש ההכר ה העצמי ת וגבר ה התסיס ה 
הלאומית־חברתי ת בקר ב המוניהם . מלחמת־העול ם שהביא ה עמ ה שינויי ם בחי י 
העולם , הי א שגרמ ה ג ם לשינו י הלך־הרו ח ברחו ב היהודי . ר ב הי ה רישומ ם ש ל 
פליט י המלחמ ה ברובנ ה שקלט ה יהודי ם רבי ם שהגיע ו מקרו ב א ו מעב ר לגבו ל 
הרוסי־אוקראיני . אזור־הכיבו ש שכל ל א ת רובנ ה זכ ה ליח ס מיוחד , להוראו ת מיוחדו ת 
וא ף לגזירו ת משלו . וזא ת לדעת , השלטו ן המרכז י ל א רח ש לרובנה , שהית ה עיר־ספ ר 
מיושב ת יהודי ם ואוקראינים , אמו ן פוליט י מספי ק ועינ ו החשדני ת הית ה פקוח ה ע ל 
תושב י העיר . זמן־מד . היתד . ז ו נתונ ה לשלטו ן הצבאי , שכמ ה מהגבלותי ו נשמר ו 
ג ם אחרי־כ ן על־יד י הכובשי ם הפולנים . אמנם , האזו ר כול ו היד . מל א תסיסד , 
ופעלתנו ת מרדנית . ברובנ ה ובסביבת ה נרא ו ניצנ י הקומוניז ם שהוחד ר מעב ר לגבו ל 
הקרוב , וחש ד הפולני ם נפ ל כמע ט ע ל כ ל אד ם וע ל כ ל יד.וד י בפרט . בעיק ר השגיח ו 
בשב ע עיניי ם ע ל הנוע ר היהודי , ארגוני ו ופעולותי ו הלאומיות , הספורטיביו ת 
וד.חינוכיו ת בכללן . חי י הגלו ת נתחדש ו בצורת ן המקובל ת מדורות , בתוספ ת אר ס 
לאומני־קנא י שהל ך ונתפש ט מו ל גבולו ת עמי ם וארצות , לרבו ת גרמני ה ההיטלרית . 

התנוע ה הציונית , שהיתר . מבשר ת השחרו ר הלאומ י ור.תחיה , שימש ה עוגן ־ 

הצלד . יחי ד ומקו ר תקוד . אחרונד . להמונ י היהודי ם בפולין , ובראש־וראשונ ה לנוע ר 
היהוד י שצ ר ל ו באויר ה המורעל ת ור.מחניקד, . נוע ר זר , התחנ ך ע ל ברכ י התרבו ת 
העברי ת וד,כשי ר עצמ ו בד,כשרו ת חלוציו ת לקרא ת עלית ו לארץ־ישראל . בדר ך כל ל 
נית ן לומר , כ י יד,וד י רובנ ה חוננ ו בחו ש לאומ י ברי א ור,בינ ו לכוו ן א ת בניה ם 
לקרא ת עתיד ם במולדת , ורבי ם מביניה ם א ף על ו אחר י בניה ם ארצ ה וד,צטרפ ו 
א ל הבונים . 

א . א . 


בראשי ת המא ה 

העי ר רובנה , שאי ן לד , הו ד קדומי ם וקהילת ה ל א התבלטד , בימי ם רחוקי ם 
בי ן קהילו ת ווהלי ן באוקראינה , החל ה להתקד ם בקצ ב מד,י ר במא ת השני ם האחרונות , 
ביחו ד מראשי ת המא ה הנוכחית , תח ת שלטו ן רוסי ה — בש ל גורמי ם ומניעי ם שונים . 
מד . הי ו פנ י העי ר וחי י היהודי ם ב ה במא ה שחלפ ה י 



בראשי ת ו?פ 11 ו ) 


27 


עי ד צפופה , לל א צ ל ש ל איל ן וחתימת־זש א בתוכה , מלב ד ג ן הנסי ד ליוב ר 
מירסק י וג ן הרכב ת שבצד י העיר . רו ב רחובותי ה וסמטאותי ה נמצא ו במצ ב מוזנח , 
פר ט לרחובו ת הראשיי ם שהי ו מרוצפי ם באבנ י גוי ל והמדרכו ת — בלוחות־ע ץ א ו 
לבני ם משופשפו ת מיושן . התאור ה בליל ה היתר . קלושה , באמצעו ת פנסי־נפ ט 
שהותקנ ו בפינו ת הרחובו ת הראשיי ם בלבד , ואיל ו בסמטאו ת ל א נמצא ו פנסי ם כלל . 
חלק י העי ר מ ן ה״פורשטאדט " א ל המרכ ז ומ ן המרכ ז א ל ה״ווליא " הי ו מחוברי ם 
בגשרי־עץ , שמתחת ם הלכ ו לאיט ם מ י הנח ל אוסטי א וד.שתפכ ו בביצ ה שמשנ י עבר י 
העיר . ש ם גדל ו צמחי־מים , שרצ ו שרצי ם שוני ם ונערמ ו ערימו ת פסולת , שנזרק ו 
מד,בתי ם וד.םדנאות . טחנת־קמח , שהונעד . בכו ח מים , עמדד . לי ד הגש ר ברחו ב 
מינסקה־הגדולה , ש ם ג ם עמד ו נפחיו ת ע ל שפ ת הנחל . בתי־המגורי ם הי ו ברוב ם 
בנ י קומ ה אחת , ישנים , חסרי־צור ה ומקולפ י טיח , ור,מרא ה הכלל י הי ה זר , ש ל עייר ה 
אפורד , ועלובה . 

יהוד י העיר , שהיו ו א ת רו ב אוכלוסיתה , חי ו בדחקו ת ומשכ ו בעו ל הגלות . 
עניניה ם הציבוריים־דתיי ם נוד,לו , כבכ ל עי ר ועייר ה בתקופד , ההיא , על־יד י פרנסי ם 
וגבאים . החסידו ת משלד . בכיפ ה וכ ל ניצ ן ש ל השכלד , א ו סימ ן להתקדמו ת נרמ ס 
באבו . מוסדו ת החס ד והצדקה , בצ ד בתי־הכנס ת וד״׳קלויזים " הרבים , שימש ו לקה ל 
היהוד י תחלי ף לאירגו ן ציבור י ראו י לשמ ו —מרכ ז לחי י מסור ת ודת . וא ם כ י מוסדו ת 
אלר , הי ו לתועל ת וג ם הביא ו ברכר , בתנא י החיי ם ש ל הימי ם ההם , רבי ם הי ו ליקוייד, ם 
מיתרונותיה ם בעק ב שיט ת הניהו ל הבעל־ביתי , האמביציו ת האישיו ת וחוס ר ההבנ ה 
הדרוש ה לרו ח הזמ ן וצרכ י הכלל . הגבאו ת המופרז ת שלט ה ברו ב המקרים , וי ש 
לד,ני ח שפגע ה בעצ ם פעולת־ר,עזרר " של ה נזקק ו רבי ם מיר,וד י העיר . אול ם אי ן להסי ח 
א ת הדע ת מ ן העובדה , שבי ן העסקני ם הי ו אנשי־קה ל שעסק ו בצרכי־ציבו ר באמונה , 
ע ל תו ם לב ב ומצפו ן נקי , מעשה־מצוה , תרמ ו מרכוש ם וא ף השאיר ו עזבונו ת למטרו ת 
מקודשו ת וצרכ י הכלל , וד, ם ראויי ם להערכ ה ציבורית , א ף ע ל פ י שבעינ י בנ י דורנ ו 
ה ם נראי ם כנדבנים , עוש י צדק ה המבקשי ם כבו ד לעצמם , א ו כיהודי ם קנאי ם בעל י 
השקפו ת גלותיו ת שדרכ ם ושיטת ם אב ד עליה ן בלח . 

המוס ד היחיד י שיכו ל היד , לפח ת רו ח חדש ה ולחול ל מפנד , בעי ר ובקד, ל — 

היתד , העיריה . א ך ז ו הית ה מוס ד כלל־עירונ י ומסגרת ה וג ם סמכות ה הי ו מוגבלות , 
מה־ג ם שעלי ה הי ה לשת ף פעולד , ע ם השלטו ן בהפלית ו לר ע א ת התושבי ם היהודים , 
וחידושי ם וריפורמו ת ל א הי ו אפיל ו מענינה . העירי ה היתר , כללית , כאמור , לכ ל 
התושבים , מוס ד סגו ר כמעט , שמנהלי ו מונ ו על־יד י השלטון , וד,ו א נש א א ת הש ם 
"גוירודסקאי א אופראווא" . רא ש העיריה , שמונ ה ע ל יד י שר־ר,פלך , וכ ל החברי ם 
הנבחרי ם הי ו נוצרים . לפ י חוק י השלטו ן הרוס י הי ו היהודי ם משוללי ם זכות־בחירד " 
א ם אקטיבי ת וא ם פאסיבית . אול ם בשנ ת 1906 מינ ה שר־הפל ך שנ י יהודי ם לעיריה , 
א ת מ ר פנח ס גאלפרסו ן וא ת מ ר הרץ־מאי ר פיסיוק . העירי ה שחסרד , היתד , אמצעי ם 
כספיי ם ל א הית ה ג ם מחוננ ת באיניציאטיב ה לפעולו ת גדולו ת לטוב ת העי ר ותושביר, . 

שינוי־מר , בהנהל ת ענינ י העי ר הבי א את ו רא ש העי ר בוחוביץ׳ , רוס י מתקד ם 
בע ל יזמ ה ופעלי ם שדא ג לסליל ת כבישי ם בכמד , רחובו ת וד,ארתם . אכ ן גולת־ד,כותר ת 
ש ל כהונת ו היתד , הקמ ת מכון־מי ם עירונ י (וידוקאצ׳קה) , אספק ת מי ם מבא ר ארטי ־ 
זני ת מרכזי ת לעיר . מא ז נית ן לפחו ת לתושב י רובנ ה לשתו ת מי ם נקיים , שהובל ו 
בחביו ת מהמכו ן לכ ל חלק י העיר . בימי ו החל ו לחלו ם ג ם ע ל התקנ ת חשמ ל ורש ת 



28 


פרק י עב ר 


טלפונים , א ך ע ד כד י כ ך ל א הגיע ו הדברים.. . אחר י בוחוביץ ׳ כיה ן כרא ש העי ר 
לאבדזיאבסקי , של א התבל ט ביות ר בפעלי ו ובתיקוני ו בעיר . 

היהודי ם נמנ ו ע ם מעמ ד ה״מאשצ׳אנים" , תושבים , ולה ם נית ן לבחו ר ב״זק ן 
המעמד "(סטארוסטה) . אמנם , לפ י החו ק צרי ך הי ה א ף הו א להיו ת נוצרי , א ך הגבל ה 
ז ו ל א חל ה ע ל סגנו , ולמעש ה ניה ל א ת ה״אופראווא " הסג ן היהודי . בתו ר כז ה 
כיה ן בתקופ ה האמור ה ר ׳ יצח ק נימן , ילי ד רובנ ה ומנכבדיה , שהי ה מקוב ל בעיר . 
ה״זקן " הנוצר י עמ ד בצ ל ול א הרגיש ו ב ו כמעט . הו א סמ ך ע ל סגנו , שהי ה מוצי א 
דרכוני ם למאשצ׳אנים , ייצ ג א ת ה״אופראווא " כלפ י חוץ , גב ה א ת המסי ם הנוגעי ם 
למוסדו , ובכלל ם א ת מס־הנרו ת המיוח ד מיהודי ם לצרכ י החזק ת בתי־הכנס ת ומוסדו ת 
צדק ה מאושרים . כ ן טיפ ל ב״מס־הבש ר הכשר " ("קורזבקה") . נימ ן הי ה קשו ר ג ם 
בהנהל ה הדתי ת ("דוחובנזי א פראוולאניא" ) ש ל נבחר י בתי־הכנסת , מאושר ת מטע ם 
שר־הפל ך ומבוקר ת ע ל ידו . אות ם מוסדו ת הד ת והחס ד של א הי ו מופרי ם ע ל יד י 
השלטונו ת נוהל ו על־יד י גבאיה ם מתרומו ת הקהל , מעזבונו ת ותשלומי ם קבועי ם 
אחרים . ענינ י היהודי ם הסתדר ו ע ל ידם , ע ל חשבונ ם וע ל אחריות ם כבימי ם קדומים . 
ע ם ז ה נמצא ו תמי ד נשי ם צדקניו ת שנתנ ו י ד למפעלי־הצדק ה מתו ך נטי ה דתי ת 
ותקו ה לחלק ן ב״עול ם הבא".. . 

משצמח ה ההשכל ה והטביע ה חותמ ה ג ם ע ל רובנה , נראת ה התקדמו ת בולט ת 
בעי ר מצדדי ם שונים : בעל י מקצועו ת חפשיי ם שישב ו בעי ר ובנ י הדו ר הצעי ר 
ששאב ו חכמ ה בכרכי ם וחזר ו לעיר ם — בצ ד משכילי ם סוחרי ם ועסקני ם שתקע ו 
ית ד ברובנ ה בתקופ ה ההי א — תרמ ו מהשקפותיה ם וידיעותיה ם לציבוריו ת ולחבר ה 
במקו ם והשפעת ם ע ל החיי ם הורגש ה הרבה . התנועו ת המהפכניו ת החל ו לפעול , 
היהודי ם החל ו שולחי ם א ת בניה ם ובנותיה ם ללמו ד בבתי־הספ ר הכלליי ם וב״חדרי ם 
מתוקנים" , רמת־החיי ם עלתה , הוח ל בבני ן בתי ם חדשי ם ונתינ ת צור ה לישנים , 
גשרי־הע ץ שבעי ר סולק ו ובמקומ ם נבנ ו גשדי־ברז ל יסודיים . לאט־לא ט ייבש ו א ת 
הביצ ה והעי ר התפשט ה וחולק ה מבחינ ה אדמיניסטראטיבי ת לשלוש ה חלקים . 

היחסי ם בי ן היהודי ם והאוכלוסי ה הלא־יהודי ת ברובב ה בתקופ ה ההי א הי ו 
בדר ך כל ל גויטראליים . א ך בשלה י 1912 חדר ה מווארש ה רו ח רע ה לשורו ת הפולני ם 
המעטי ם שברובנ ה ובסביבת ה וה ם החל ו לטכ ס עצ ה בדב ר חר ם כלכל י ע ל היהודים . 
כתוצא ה מז ה נערכ ה ב־ 3 בפברוא ר 1913 אסיפ ת פולני ם שהחליט ה ליס ד חנו ת 
קואופרטיבי ת ש ל בדי ם ואריגי ם בשבי ל פולנים . 

בשנ ת 1912 הואר ה העי ר בחשמל . הנסי ך ליוב 1 מירםק י בנ ה תחנ ת חשמל , 
וכשניג ש לקבו ע א ת עמוד י החשמ ל ברחובו ת העיר , עכב ה בער ו העירי ה מהוצי א 
א ת הדב ר לפוע ל והו א נאל ץ להעבי ר א ת הכב ל החשמל י ע ל פנ י גגו ת הבתים . אות ו 
זמ ן הקימ ה ג ם העירי ה תחנ ת חשמ ל משל ה והתנהל ה התחרו ת בי ן שת י התחנות . 
סמו ך לאות ו זמ ן הותקנ ה בעי ר ג ם רש ת טלפונים . אחר י כ ן נפתח ו שנ י בת י ראי־נו ע 
נוס ף ע ל התיאטרו ן ש ל זאפראן . המסחר , שהי ה מפות ח יפ ה ג ם לפנ י זה , הח ל פור ח 
ומעל ה א ת קרנ ה ש ל העיר . פירמו ת גדולו ת ממרכז י רוסי ה המסחריים , במוסקבה , 
לודז , חארקוב , וארש ה ועוד , פתח ו סניפי ם ברובנה , נוסד ו בנקים , והעי ר המת ה מ ן 
הבאי ם לסחו ר אליה . דופ ק החיי ם גב ר והלך , וא ז פרצ ה מלחמת־העול ם הראשונ ה 
וקו־ההתפתחו ת נעצר . 


זא ב נידריק ר 



סבי ב ה״דומה " השני ה 


29 


סבי ב ה״דומה " השני ה 

הי ה ז ה בשנ ת 1906 בפקוד ת הצא ר ניקולא י השנ י פוזר ה ד״׳דומה ״ — 
הפרלמנ ט — הממלכתי ת הראשונ ה והוכר ז ע ל בחירו ת ל״דומה " השניה . רוחו ת 
הזמ ן שנשב ו בקר ב כ ל העמים , לרבו ת היהודים , ברוסי ה ע ל חוגיה ם ומעמדותיה ם 
השונים , דחפ ו א ת ראש י הציבו ר היהוד י ועסקני ו להירת ם במלחמת־הבחירו ת ע ל 
א ף הרדיפו ת וההגבלו ת הפוליטיות . המצ ב הפוליטי־לאומ י חיי ב ערנות , והשאיפ ה 
לשלו ח ככל־האפש ר יות ר נציגי ם יהודי ם ל״דומה " הית ה חזקה . ביהו ד דאג ו להצלח ת 
הבחירו ת בתחו ם המושב , במקומו ת שבה ם ישב ה אוכלוסי ה יהודי ת צפופה . חב ל 
ווהלי ן נחש ב ע ל המקומו ת האלה , והציוני ם החליט ו בועיד ה שנערכ ה בעייר ה מירופו ל 
להצי ג במחו ז רובנ ה כמועמ ד א ת זא ב ז׳בוטינסקי . 

וכ ך מספ ר ז׳בוטינסק י בעני ו ז ה * : 

״בקי ץ שנ ת 1906 נתכנסנ ו בקייטנ ה ש ל יצח ק גולדבר ג בלנדוורובו , לי ד 
וילנה . בשלוש ה ימי ם ושלוש ה לילו ת ערכנ ו א ת הפרוגרמה , שקיבל ה אחרי־כ ן א ת 
הש ם ,תכני ת הלסינגפורס׳ . ביו ם השליש י הגיעתנ ו הידיע ה המרעש ת : הקיס ר פיז ר 
א ת ד״דומה ׳ הראשונ ה ובעו ד ירחי ם אחדי ם תחלנ ה הבחירו ת ל,דומה ׳ חדשה . 

באוקטוב ר מלא ו ל י 25 שנ ה ובז ה רכשת י א ת הזכו ת לבחו ר ולהיבחר . הועמדת י 
לבחירות . תרת י א ת ער י הפל ך הווהליני , לפעמי ם ברכב ת ועל־פי־רו ב בעגלות ־ 
חורף . הפע ם נסתב ך המצ ב יות ר מאש ר בבחירו ת הראשונות , כ י שינ ו א ת עמדת ן 
מפלגו ת השמאל . ה,בונד ׳ השתת ף ג ם הו א במלחמ ה והצי ג מועמדים . באח ד הלילו ת 
בנובמב ר כינסת י א ת ציר י האגודו ת הציוניו ת ש ל הפל ך במירופול , עייר ה קטנטונת , 
וה ם אישר ו א ת התכני ת שנערכ ה בלנדוורוב ו ובחר ו ב י להיו ת מועמד ם (מחב ל 
ווהלין ) תח ת הדג ל הציוני . 

בבוק ר השכ ם נסעת י להלסינגפור ס לועיד ה הששי ת ש ל ציונ י רוסיה . מהל ־ 
סינגפור ס אצת י שו ב לווהליני ה — לרובנה" . 

לציוני ם היתד , רשימ ה מיוחד ת לבחירו ת "תח ת דגלנו " בצ ד רשימו ת יהודי ם 
אחרו ת ש ל מתבוללי ם ואחרים*" . ציונ י רובנ ה נרתמ ו בעו ל מלחמת־ ד,בחירו ת לפ י 
הוראו ת המרכ ז הציונ י וד,תמסר ו לעני ן בכ ל כוחם . דבר י הציוני ם ״״ * בא ו תכופו ת 
לעי ר וניהל ו תעמול ה חזקה . נערכ ו אסיפות , נישא ו נאומי ם בבתי־ד,כנסת , עסקנ י 
העי ר יצא ו לביקורי ם בישוב י הסביבד " ואכ ן נשקפד , תקו ה לנצחון . ז׳בוטינסק י עצמו , 
והו א א ז עדיי ן צעי ר ותוסס , לק ח חל ק בכ ל הפעול ה הזא ת וא ף ניצ ח עליה , הופי ע 
בפנ י הקה ל וכב ש לבבות . 

אג ב מד,ל ד הבחירו ת נתבר ר שהמועמ ד לבחירו ת צריך , בד,תא ם לחוק , שיד, א 
בע ל נכסי־דלא־נייד י במחו ז הבחירו ת שלו . יגע ו ומצא ו מוצ א : לרשו ם ע ל שמ ו 
ש ל ז׳בוטינסק י נכ ס בעייר ה סמוכד , ולאשר ו ש ם כוותי ק במקום . אמר ו ועשו , וד,דב ר 
על ה בידם . יו ם אח ד יצ א לאלכסנדרי ה הסמוכ ה לרובנ ה ר ׳ בנימי ן מלמד , ילי ד 
אותר , עיירה , שהכירד , יפד , וד,י ו ל ו ש ם קרובי ם וידידים , ואת ו ז׳בוטינסק י הצעיר . 


* כתב י ז׳בוטינסק י כר ך א ׳ עט ׳ 79 . 

״ ״ חבר ה להשג ת זכויו ת היהודים . 

״״ * ויזכר ו ביקוריה ם ש ל ד״ ר בן־ציו ן מוסינזון , ד״ ר דניא ל פאסמאניק , מ ר מנח ם 
שיינקי ן ואחרים . 



30 


פרק י עב ר 


עו ד באות ו יו ם סוד ר דב ר רישו ם בית ו ■ש ל ר ׳ צב י סונדלזו ן (יהוד י סוחר־תבואו ^ 
מקרובי ו ש ל מלמד) , שעמ ד מעב ר לנה ר הורין , ע ל שמ ו ש ל ולאדימי ר ז׳בוטינסק י 
כד ת וכדין , ומלשכת ו ש ל בע ל האחוז ה ליובומירסקי , שהי ה בע ל הקרק ע ש ל העיירה , 
הוצ א אישו ר לכ ך כ י אכ ן שיי ך הבי ת לז׳בוטינסקי , כתוש ב ותי ק במקום . בדר ך ז ה 
הוכש ר המועמ ד מבחינ ת החו ק לעמו ד ע ל הבחיר ה וההכנו ת לבחירו ת נמשכ ו במלו א 
תקפן . אות ו יו ם נערכ ה אסיפ ה רבת י בבית־המדר ש היש ן שבאלכסנדריה , וב ה הופי ע 
ז׳בוטינסק י ונא ם בפנ י קה ל ר ב שמיל א א ת בית־המדר ש ועזרת־הנשי ם ע ד אפ ם 
מקום . נאומ ו הפאתט י ברוסי ת נג ע ע ד הלב . בסיומ ו הכריז : "אי ן אנ י אומ ר לכ ם 
כא ן שלום , אל א — להתראו ת בארץ־ישראל. " 

זק ן אח ד מבי ן הקה ל השי ב ל ו בהתלהבו ת : ״דא י בוז׳ א! ״ — כ ה יעזו ר לנ ו 
האלהי ם ! 

ל א חסר ו ג ם מתנגדי ם למועמדות ו ש ל ז׳בוטינסקי , נצי ג הציונים , שניהל ו 
תעמול ה לטוב ת מועמדי ם אחרים . 

בקש ר לבחירו ת אל ו אנ ו קוראי ם בכתב י זא ב ז׳בוטינסק י : 

,.בעייר ה נידח ת שעל־י ד רובנ ה קנית י ל י בי ת בע ל קומ ה אחת , שלוש ה 
חלונו ת לאורך , ובז ה רכשת י א ת הזכו ת לבחו ר ולהיבחר" . 

מעניינ ת אפיזוד ה אח ת הקשור ה בז׳בוטינסק י ואלכסנדרי ה לרג ל הבחירו ת 
ל״דומה ״ : באח ד הימי ם הופי ע מפק ח משטר ת המחו ז מרובנ ה לחקו ר באלכסנדרי ה 
א ם אמנ ם נמנ ה ז׳בוטינסק י ע ל תושב י העייר ה (נרא ה שבשאיפת ם לפסו ל א ת 
מועמדות ו הל ך מ י שהל ך והלשי ן לפנ י השלטונו ת בעני ן הבי ת שנרש ם בשמו) . 
משנוד ע ע ל כ ך לציוני ם ברובנה , הוכנ ו מי ד שנ י עדי ם שהשלטונו ת נתנ ו אמו ן 
בהם : האח ד נ ח גורודצר , שהעי ד בפ ה מל א כ י שיח ק ע ם וולודי א ז׳בוטינסק י עו ד 
בילדות ם ויח ד התרחצ ו בנה ר חורי ן וא ף למד ו יח ד ב״חדר״ ! והשנ י — באזיל , 
אוקראינ י שעב ד כטח ן בטחנת־הקמ ח ש ל ליובומירסק י שני ם רבו ת והי ה מקוב ל 
בעיירה , הודי ע א ף הו א שמכי ר א ת ז׳בוטינסק י הרב ה שני ם בעיירה . רש ם המפק ח 
א ת העדויו ת כנאמנו ת ומבוססות , קיב ל מתנת־י ד ונס ע לו.. . 

הבחירו ת נערכ ו בשת י דרגות . כנג ד ז׳בוטינסק י הופי ע מועמ ד יהוד י שני , 

ראטנר , שנבח ר יח ד ע ם נצי ג האוקראיני ם מאכסי ם סלאבינסק י (אות ו סלאבינסק י 
שמק ץ שלוש־עשר ה שנ ה נתמנ ה מיניסט ר בממשל ת פטליור ה וחת ם בזמנ ו ע ם 
ז׳בוטינסק י א ת ההסכ ם הידו ע שעור ר רע ש גדו ל בציבוריו ת היהודי ת בעולם) , ואיל ו 
מועמדות ו ש ל דבוטינסק י נכשלה . ראטנ ר וסלאבינסק י יצא ו לעיר־הפל ך ז׳יטומיר , 
שש ם עמד ו הנבחרי ם לבחו ר א ת הצירי ם ל״דומה" . ראש י הפקידו ת הממשלתי ת 
בז׳יטומי ר דאג ו להכשל ת מתקדמי ם ויהודי ם בבחירות . התוצאו ת הי ו שה״שחורים " 
מפל ך ווהלי ן ניצח ו ואנשיה ם נבחר ו ל״דומה " השניה* . 

שמוא ל יזרעאל י 


• ב״דומה " השני ה הזא ת ישב ו שלוש ה נבחרי ם יהודי ם "דפוטאטים " בלבד , ול א על ה 
ביד ם ול א ביד י הקדטי ם והמפלגו ת השמאליו ת לעור ר א ת שאל ת היהודי ם ברוסיה , ע ל א ף 
התקוו ת וההבטחות , ע ד שהממשל ה הרוסי ת פיזר ה ג ם ״דומה ״ זא ת ביונ י 1907 . 



ימ י המהפכ ה הרוסי ת 


31 


ימ י המהפכ ה הרוסי ת 

ימי ם אחרוני ם ש ל פברוא ר 1917 . עו ד רע ם היריו ת והחתפוצצויו ת בחזי ת 
הרוסית־האוסטרי ת מתגלג ל ומגי ע לרובנ ה ותנוע ת הצב א א ל החזי ת וממנ ה נמשכ ת 
כתמול״שלשו ם ; אנש י השרר ה הצארי ת מתהלכי ם במדיה ם ושולטי ם בעי ר כמימים * 
ימימה , וידיעו ת מקוטעו ת מגיעו ת מקיו ב ע ל המתרח ש בבירה , ע ל הדיוני ם ב״דומה " 
הממלכתי ת בדב ר ויתור ו ש ל הצא ר ניקולא י השנ י ע ל כס א המלוכה , ע ל השינויי ם 
הקרובים , מהל ך המלחמ ה והמהפכ ה המתחוללת.. . 

מי־ו ם ליו ם מתרבו ת הידיעו ת והשמועות , כ ל אח ת חזק ה ומסעיר ה מקודמתה , 

והקה ל שפיקפ ק תחיל ה באמיתו ת הדברי ם מתחי ל להאמי ן שאכ ן הקי ץ הק ץ ע ל 
שלטו ן העריצות . היהודי ם רב ה אמונת ם שע ם מיגו ר הצאריז ם ב א הק ץ לגזירו ת 
ולהגבלו ת עליה ם ברוסיה . והנ ה הגי ע המנש ר הרשמ י בדב ר המהפכה , ב ו הוכר ז 
ברורו ת ע ל הקמ ת שלטו ן חד ש ביד י ממשל ה זמני ת דימוקראטית . העתוני ם מקיו ב 
מופיעי ם פעמיי ם ביו ם בהוצאו ת מיוחדות , וכ ל ידיע ה — בשור ה מעורר ת א ת הציבור . 
ג ם בקר ב הצב א הרוס י נמסרו ת הוראו ת מיוחדות . הצב א נות ן יד ו לשלטו ן החד ש 
ועומ ד לפקודתו . אנש י השלטון , נושא י המשרו ת הממשלתיו ת ע ד כה , נבוכי ם — 
אינ ם מאמיני ם למרא ה עיניה ם ולמשמ ע אזניהם . השוטרי ם נעלמ ו מ ן הרחוב . השינויי ם 
במדינ ה לובשי ם צור ה והחיי ם נמשכי ם תו ך ציפי ה לבאות.. . 

כ ד הגיע ה הבשור ה ע ל מהפכ ת פברוא ר 1917 לרובנ ה ונתקבל ה ברגש י 
התלהבו ת א ך ג ם בהסתייגות־מה . כ ל שוחר י הדרור , והיהודי ם בתוכם , התרגש ו 
למפנ ה הכבי ר העתי ד לשנו ת א ת החיי ם מיסוד ם בהביא ו חירו ת ואחו ה ושויו ן לכ ל 
העמים , זכויו ת שוו ת לכ ל האזרחים , ביטו ל כ ל ההגבלו ת וההפליו ת לגב י היהודים . 
ברם , נאמנ י המשט ר היש ן מתו ך של א רצ ו להשלי ם ע ם המהפכ ה וג ם פיקפק ו בכוח ו 
ש ל השלטו ן החדש , סבר ו שהרע ש יעבו ר והכ ל יחזו ר לקדמותו . הלל ו נאלמ ו וחיכ ו 



תהלוכ ת המוני ס ברחובו ת רובנ ה לרג ל המהפכ ה הרוסית , 10 במאר ס 1917 


32 


פרק י עב ר 


לבאות . נמצא ו ג ם יהודי ם ל א מעטים , שמתו ך תסבי ך ש ל נחיתו ת ורגש י פח ד גלות י 
היסס ו ועמד ו מרחו ק מירא ה פ ן יגרו ם המאור ע צרו ת נוספו ת ליהודים . אכן , ספקו ת 
אל ה התנדפ ו מהר , כאש ר יצא ו ההמוני ם להפגי ן ברחובו ת העי ר בקריאו ת והכרזו ת 
גלויו ת כשה ם מריעי ם לכבו ד הממשל ה החדש ה והמהפכה . 

ההפגנ ה הפומבי ת הגדולה , שנתקיימ ה בעשיר י למאר ס 1917 , נמשכ ה יו ם 
של ם והשאיר ה רוש ם חזק . דומ ה שכ ל בנ י העיר , למגדו ל וע ד קטן , לקח ו חל ק בה . 
בחגיגו ת הימי ם הה ם התבל ט השמא ל היהודי , שהופי ע תח ת דגל ו ע ל כרזותי ו 
המיוחדות . ראש י ה״בונד " ברובנ ה רא ו א ת עצמ ם "מחותנים " ראשוני ם בשמחו ת 
אלו , וה ם משכ ו לשורו ת מפגיניה ם כ ל מ י שנית ן למשכו . ג ם הדג ל הציונ י התנוס ס 
בהפגנ ה הגדולה , כשהו א ניש א ביד י נוע ר מ״צעירי־ציון" . 

ק ם שלטו ן חד ש ש ל רוסי ה המשוחרר ת ברובנ ה ולפ י הורא ת הממשל ה הזמני ת 
והשלטו ן המקומ י התארג ן במקו ם "משמ ר אזרחי " (מיליציה) . לתחנת־הרכב ת הגיע ו 
מפע ם לפע ם רכבו ת מיוחדו ת מובילו ת נואמי ם ולהקות־אמנים , שהשמיע ו נאומי ם 
ע ל המהפכ ה והמשט ר החד ש שב א לעמ י רוסי ה וערכ ו קונצרטים . כיו ן שפסי־הרכב ת 
חצ ו א ת העיר , צבא ו המוני ם לאור ך המסיל ה להאזי ן לנואמי ם ולאמני ם ונמשכ ו 
בהתלהבו ת לתו ך סער ת המאורעות . עבודו ת יום־יו ם נפסק ו והרגשת־ח ג אפפ ה הכל . 
ג ם בבתי־הספ ר הורגש ה התכונה , והמוני ם שכורי ם ול א מיי ן כ י א ם מהתלהבות ־ 
למהפכ ה נהר ו להפגנו ת ולאסיפו ת שנערכ ו בעיר . באח ד מימ י מאר ם הראשוני ם סוב ב 
אוט ו גדו ל ברחובות , כשהו א מקוש ט בדגלי ם אדומי ם והיושבי ם בתוכ ו קוראי ם א ת 
קה ל האזרחי ם לתרו ם א ת תרומותיה ם בחפצי־ער ך ותכשיטי ם לטוב ת המהפכה . 
עוברי ם ושבי ם התפרק ו מתכשיטיה ם והגיש ו בשמח ה מ י קופסת־זה ב א ו כס ף 
לסיגריות , מ י טבעת , שעו ן וכדומה.. . 

בעקבו ת הימי ם הה ם נרא ו סימנ י התעוררו ת ג ם בתו ך החיי ם הי ד,ודיי ם בעי ר 
וחזק ה השאיפד , לתיקוני ם ושינויי ם בסדר י הקהיל ה ואירגונד, . דיוני ם וישיבו ת ע ל 
ישיבו ת נערכ ו בחוגי ם השונים , וד,תסיס ה רבת ה בקר ב השמא ל כבחוג י הציונים , 
למור ת רוח ם ש ל הפרנסי ם ו ד,גבאי ם המושבעים . ע ל בימ ת הציבו ר הופיע ו אנשי ם 
בלת י ידועי ם בעב ר שהרימ ו רא ש מתו ך חתירד , לשלטון , כשה ם נתמכי ם על־יד י 
מפלגותיד,ם . ע ד מהר ה הורכ ב שלטו ן העי ר ע ם הד״ ר גולדנבר ג בראש . 

ב־ 21 למאר ס 1917 נתפרסמ ה פקוד ת הממשל ה הזמני ת ע ל ביטו ל כ ל ההגבלו ת 
הלאומיו ת וד,דתיות , וליד,ודים , כלכ ל הלאומים , הוענק ו זכויו ת אזרחיו ת שוות . א ך 
הפקודד , ל א פתרד , א ת שאלותיד, ם הלאומיו ת ש ל היד,ודים , כש ם של א פתרד , ג ם 
א ת שאלותיה ם הלאומיו ת ש ל שא ר העמי ם יושב י רוסיד , הגדולה , וד,חוגי ם הציוני ם 
הדגיש ו זאת . עמי ם שוני ם החל ו מגישי ם א ת תביעותיה ם לעצמאו ת לאומי ת (אוקראינה , 
לאטב־־ד " אסטוניה , קאווק ז ועוד) , ורחש י כיסופי ם לשחרו ר לאומ י מל א בציו ן 
התעורר ו בל ב היהודי ם אזרח י רוסי ה המשוחררת . באויר ה ז ו נוסד ו ברוסי ה חברו ת 
כלכליו ת לפעולו ת בארץ־ישרא ל וד,תגב ש רעיו ן "החלוץ " לעלי ה לא״י . 

המהפכ ה שהתחיל ה ברוסי ה עורר ה התלהבו ת עצומד , ג ם ברחב י העולם . אול ם 
ע ד כד , וע ד כד , נמצא ו אזרח י רוסי ה עומדי ם לפנ י השל ב השנ י ש ל המהפכ ה : המפנ ה 
ש ל נובמב ר 1917 , שבעטי ו חוס ל המשט ר הדימוקראט י וד,בולשביקי ם תפש ו א ת 
השלטון . זעזו ע זד , כמע ט של א הורג ש ברובנד, . 


א . אבי־מנח ם 



כינו ס חיילי ם יהודי ם והגנ ה עצמי ת 


33 


כינו ס חיילי ם יהודי ם והגנ ה עצמי ת 

שינויי ם מרחיקי־לכ ת חל ו בצב א הרוס י לאח ר מהפכ ת פברוא ר 1917 . אות ו 
זמ ן שירת ו בצב א ז ה כארב ע מאו ת אל ף חיילי ם יהודים . ע ד מהר ה החל ו ימ י המבוכ ה 
בארץ , וכאש ר חל ף השיכרו ן הפוליט י נתאכזב ו היהודי ם מ ן הסיסמו ת היפו ת ע ל 
אחווה , שויו ן וחירו ת לכ ל העמי ם לל א הבד ל גז ע ודת . המצ ב המעורפל , של א ניב א 
טובות , הני ע א ת עסקנ י הציבו ר היהודי ם וא ת בעלי־ההכר ה שבי ן החיילי ם היהודי ם 
להרי ם א ת קו ל הלוח ם היהודי . ממקומו ת שוני ם הגיע ו ידיעו ת ושמועו ת ע ל פגיעו ת 
ביהודי ם לפ י הסיסמ ה הרוסי ת הידוע ה מימ י שלטו ן הצאר , שבה ן לקח ו חל ק ג ם 
חיילי ם מהצב א המתפורר , א ו מבי ן החיילי ם שהי ו בפיקו ד גנראלי ם רוסי ם שניס ו 
להחזי ר א ת המשט ר היש ן ע ל כנו . השלטו ן הדימיקראט י גיל ה חוסר־אוני ם ול א עש ה 
דב ר כד י למנו ע פגיעו ת אל ו א ו לדכא ן בראשיתן . אות ו זמ ן עבר ה הקריא ה מצ ד 
חוגי ם ציוני ם להיחל ץ לגדודי ם העברי ם בגאליפולי , והי א מצא ה ה ד בקר ב החיילי ם 
היהודים . כתוצא ה מתנוע ה ז ו הח ל להופי ע העתו ן "קו ל החיי ל היהודי " ברוסית , 
ונול ד הרעיו ן לערו ך ועיד ת החיילי ם היהודי ם שבצב א הרוסי , בתקו ה שועיד ה ז ו 
תסיי ע במוב ן מסוי ם ג ם לפתרו ן שאלת־היהודי ם בכללה . לועידה , שעמד ה להיער ך 
בקיוב , קדמ ו כינוס י חיילי ם יהודי ם בכמ ה מקומו ת ברוסי ה ובאוקראינה , שבה ם 
נבחר ו הנציגי ם לועידה , וכ ן נתקבל ו החלטו ת שונות . 



כינו ס החיילי ם היהודי ם ברובנה , אוגוס ט 1917 

בימי ם הה ם חנ ה מחנה־הצב א המיוח ד (המחנ ה השלושה־עשר ) ע ל אדמ ת 
ווהלין . יונ ה גוגוד , הרו ח החי ה בתנוע ת החיילי ם היהודים , עמ ד בקשרי ם ע ם כמ ה 
מדבר י החיילי ם שבמחנ ה זה , ביניה ם עסקני ם ציוני ם פעילים , ועל־פ י תכני ת והוראו ת 
פנ ו האחרוני ם א ל מט ה המחנ ה וביקש ו רשו ת לערו ך כינו ס החיילי ם ברובנה . הפני ה 
מצא ה אוז ן קשבת , ופקוד ה ניתנ ה להרשו ת א ת הכינו ס באוגוס ט 1917 . 

הידיע ה עשת ה ל ה כנפיי ם בי ן כ ל היחידות , וכ ל החיילי ם היהודי ם רצ ו 
להשתת ף בכינוס . כחמ ש מאו ת אנשי־צב א במדים , בנ י גילי ם שונים , של ב יהוד י 
פע ם בקרבם , נתכנס ו בתיאטרו ן "זאפראן " ברובנ ה בצ ל הדג ל הכחול־לבן , מאוחדי ם 
בשאיפת ם להקי ם א ת האירגו ן שלה ם ולדאו ג לגור ל עמם . קהיל ת רובנ ה המארח ת 
הקדיש ה תשומת־ל ב מרוב ה לכינו ס ולקח ה חל ק בו . 


34 


פרק י עב ר 


הי ה ז ה מחז ה נהד ר שרובנ ה היהודי ת ל א ראת ה כמותו , בהתאס ף חיילים , 

קציני ם ורופאי ם בעל י דרגו ת שונו ת במעמ ד אחד . האויר ה הלאומי ת המובהק ת ש ל 
הכינו ס ל א תישכ ח מל ב כ ל אל ה שהשתתפ ו בו . בדבר י הנואמי ם הראשיים : ד״ ר 
פלדמן , ד״ ר פקר , ד״ ר ברמן־ירדנ י ואחרים , הודג ש הצור ך באירגו ן חיילי ם יהודי ם 
לש ם הגנ ה עצמי ת ע ל חי י היהודים , כבוד ם ורכוש ם ולש ם הצטרפו ת לכוחו ת העומדי ם 
לשחר ר א ת ארץ־ישראל . הרו ח הכללי ת ששררד , בכינו ס היתד , ציונית , ומעניי ן 
שהבלתי־ציוני ם ל א הכניס ו מצד ם כ ל נימד , מתנגדת . היתר , הרגש ת אחדו ת וד,בנ ה 
מלא ה לעניני ם שנידונ ו בכינוס . 

כיומיי ם נמש ך הכינוס , שהי ה כח ג למשתתפי ם ב ו ולעי ר רובנ ה כולד " והו א 
בח ר נציגי ם לועיר ה הכללי ת ש ל חיילי ם יר,ודי ם שעמרד , להיער ך בקיוב . אח ת 
מד,חלטו ת הכינו ס הית ה — לארג ן הגנ ה עצמי ת ברובנה . לתכלי ת ז ו נבחר ה ועד ה 
מיוחד ת — ע ם זכו ת צירו ף אנשי ם מ ן החו ץ אליד , — שניגש ה מי ד לפעול ה : שכרד , 
חד ר לפעולד , וריכוז , החל ה בריכו ז נש ק מחיילי ם משוחררי ם וממקורו ת אחרים , 
ערכד , הרשמ ת חברי ם מתנדבי ם להגנד " אספד , כספי ם להחזק ת המפע ל ועוד . ויצוי ן 
הדבר , שיהוד י רובנ ה ידע ו להערי ך א ת חשיבו ת ההגנ ה העצמי ת המוקמ ת וא ת 
אירגו ן החיילי ם הי ד,ודי ם בכל ל ותמכ ו ב ד,ם . 

ע ם ראש י ההגנ ה נמנ ו : משד , פפרמ ן (מאנש י ה״בונד " לשעבר) , ד״ ר יעק ב 
ברמ ן (מנציג י הציונים ) ומספ ר חיילי ם משוחררים , שכול ם ניגש ו לעני ן בהכר ת 
אחריו ת מלאד, . ברם , האירגון , מסיבו ת בלת י תלויו ת בו , ל א החזי ק מעמ ד אל א חדשי ם 
מספ ר בלבד . נבצ ר ממנ ו למל א א ת התפקי ד האחרא י שהטי ל ע ל עצמו , וכמוב ן ל א 
יכו ל לעמו ד בפר ץ בבו א ימ י הרעד,.. . 

ב־ 12 לאוקטוב ר 1917 נתקיימד , בקיו ב ועיד ת נציג י החיילי ם היהודי ם 
בד,שתתפו ת יוס ף טרומפלדור . יונד , גוגו ל השקי ע כוחו ת רבי ם באירגו ן הועידה , 
שב ה הונ ח היסו ד לאירגו ן ארצ י ש ל חיילי ם יהודים . אול ם המצ ב הכלל י ברוסי ה 
ובאוקראינד , באות ו זמ ן גר ם שד,אירגו ן הצעי ר ל א הספי ק להתבס ס ונתפז ר בטר ם 
נית ן ל ו לבצ ע א ת רו ב החלטו ת הועידה . 

משנכנ ס הצב א הבולשביסט י לעיר , נצטו ו כ ל התושבים , באיו ם ש ל עונ ש 
מוות , למסו ר א ת הנש ק שבידם . התיעצ ו אנש י ההגנ ה העצמי ת ביניד, ם ובכאב־ל ב 
החליט ו לציי ת לפקודה . הנש ק היקר , שנרכ ש לצרכ י הגנה , נמס ר איפו א לצב א 
הכובש . וכ ך הקי ץ הק ץ ע ל ד,ד,גנד , ש ל החיילי ם היהודי ם ברובנה . 

ד״ ר יעק ב ירדני־ברמ ן 


תקופ ת 18 — 1917 

מהפכ ת פברוא ר 1917 השיגתנ י בעי ר רוסטו ב שע ל נה ר דון , בך,יות י ש ם 
תלמי ד הפקולטד , למשפטים . לרג ל המפנ ה המדינ י נפסק ו הלימודי ם בבתי־ד,ספ ר 
העליונים , וד,םטודנטי ם נשלח ו לרחב י רוסיד , לנד, ל הסברד , פוליטי ת לביצו ר המד,פכד, . 
כיהוד י נפ ל בחלק י לפעו ל בי ן בנ י עמ י בחב ל קובא ן שבצפו ן קאווקז , ואחר י פעול ה 
מיוחד ת במינ ה בי ן גרי ם ומתיד,די ם חזרת י לעיר י רובנד, . 



תקופ ת 18 — 1917 


35 


המשט ר החד ש השפי ע לא־מע ט ע ל מהל ו החיי ם הציבוריי ם ש ל יהוד י רובגה . 

מצאת י ב ה מפלגו ת פועלו ת ומתנצחות , נוע ר מתעורר , אירגוני ם שוני ם ודופ ק חיי ם 
לאומיים . במחנ ה הציונ י פגשת י כוחו ת צעירי ם חדשים , בעל י ערנו ת רבה . בעי ר 
פע ל וע ד ציונ י עירוני , שריכ ז א ת כ ל הזרמי ם הציוני ם המקומיים : ציונים־סתם , 
"צעירי־ציוך , "פועלי־ציוך , "המזרחי " והסתדרו ת התלמידים . ובימי ם הה ם ל א 
ניכר ה עדיי ן הדיפרנציאצי ה במחנ ה הציוני , וכ ל הפלגי ם רא ו עצמ ם כענפי ם ש ל 
איל ן גדו ל — ההסתדרו ת הציוני ת האחידה . ול א ר ק בוע ד הציונ י העירונ י פעל ו 
באי־כו ח הזרמי ם מתו ך הבנ ה הדדית , כ י א ם ג ם ה״מני ך הציונ י המסורתי , שהציוני ם 
הי ו עורכי ם בשמחת־תורה , מש ך א ת הכל , למ ן אנש י "המזרחי " וע ד "פועלי־ציון" , 
שנתכנס ו בצוות א ושר ו משיר י ציון . הי ה בולט , שע ל א ף ההתלהבו ת המהפכני ת 
הכללי ת נט ו יהוד י רובנ ה ברוב ם אחר י הציונות , שהגביר ה חילי ם ע ם השחרו ר 
משלטו ן הצאר . 

בכניסת י מחד ש לפעול ה הציוני ת ברובנ ה הוטל ו על י תפקידי ם ארגוניי ם 
שונים . נוס ף לכ ך הי ה צור ך לקח ת חב ל בעניני ם כלל־יהודיי ם שהציוני ם נט ו לה ם 
שכ ם באויר ה המחושמל ת ש ל אות ם הימים . כך , למשל , נרתמנ ו למלחמ ת הבחירו ת 
לעיריי ת רובנ ה ויצרנ ו חזי ת יהודי ת לאומית , שהורכב ה מהציונים , ארגו ן הסוחרים , 
בעלי־הבתי ם ובעלי־המלאכה , בעמדנ ו מו ל ה״בונד " שהי ה חז ק ופע ל בשיתו ף ע ם 
הסוציאל־דימוקראטי ם וע ם הם.ר.׳ים . שיתפנ ו ג ם א ת באי־כו ח בתי־הכנס ת בחזי ת 
ז ו וכוחנ ו הציבור י על ה מאוד . אכן , ל א קל ה הית ה המלחמה : מתנגדינ ו א ף ה ם 
ל א טמנ ו יד ם בצלחת , מה־ג ם שביניה ם נתבלט ו כוחו ת אינטלקטואליי ם מסורי ם 
לרעיו ן הסוציאליזם , שהופיע ו בפנ י ההמוני ם בנאומי ם נלהבי ם מבטיחי ם הקלות , 
דאג ה להמוני ם וכולי . ה ם הי ו מתחרי ם קשי ם לציוני ם בעבודתם , א ך חסר ה לה ם 
הבנ ה לנשמתנ ו היהודי ת וממיל א לשאיפותינ ו הלאומיות . 

הפעול ה החשובד , שפיתחנ ו בימי ם הה ם היתד . ז ו ש ל אירגו ן הכוחו ת ג ם 
ברובנ ה וג ם בסביב ה הקרוב ה והרחוקה . חדשי ם אחדי ם הקדשנ ו לכ ך א ת כ ל מרצנו , 
ובידינ ו על ה לארג ן א ת כ ל סביב ת רובנ ה ע ד לזוויד.י ל—נובוגרד־ווהלינס ק מז ה וע ד 
לסביבו ת פינס ק מזה . כ ד הלכר . העבודר . ור׳סתעפ ה כשרובנ ה משמש ת מחו ז ומרכ ז 
לתנוע ה הציוני ת בסביב ה כולה . 

בסו ף 1917 חזרת י לרוסטו ב להמשי ך בלימודי , א ך ג ם מרחו ק עקבת י אחר י 
התפתחו ת החיי ם הציבוריי ם והעבודר . הציוני ת ברובנר. , שר.לכר . ושגשג ה ע ל א ף 
תנא י הזמן . כשחזרת י לש ם בשנ ת 1919 מצאת י ב ה קהילר . מאורגנת , גופי ם ציבוריי ם 
ערים , הסתדרו ת ציוני ת פעיל ה בכ ל שטח י החיים , ורש ת מסועפ ת ש ל מוסדות ־ 
חינו ך עבריים . מגן־הילדי ם הקט ן והצנו ע שיסדנ ו בשנ ת 1917 עלת ה רובנד , למעמ ד 
ש ל עי ר עברי ת במלו א מוב ן המל ה ע ם גני־ילדים , בתי־ספ ר עממיי ם וגימנסיר . עברית , 
ל א דדלשונית . בבתי־הספ ר השוני ם ל א הורג ש הפילו ג ששר ר בתו ך הציונים , כשכ ל 
זר ם שוא ף להיו ת עצמאי . הית ה שותפות־פעול ה בשד ה החינוך , בעבודר , למע ן הקרנו ת 
הציוניות , ובדאגד . לפרודוקטיביזצי ה ש ל האוכלוסי ה ! ומע ל לכ ל — חזי ת מלוכד ת 
במלחמ ה ע ם האנטישמיו ת שד.רימד . רא ש ור,ביא ה א ת קצי ר הדמי ם האיו ם בימ י 
שלטונ ו ש ל פטליורה , ולאחרונ ה בימ י השוא ה האיומ ה ש ל שנו ת 42 — 1940 . 

ד״ ר גור־ארי ה טרל ו 



36 


פרק י עב ר 


השלטו ן האוקראינ י והפרעו ת 

עו ד ל א הגליד ו פצע י מלחמת־העול ם הראשונה , עו ד ל א התבסס ה המהפכ ה 
וסדר י החיי ם החדשי ם ברחו ב היהוד י בער י אוקראינ ה טר ם נקבע ו — קמ ה הקהילי ה 
האוקראיני ת והכריז ה ע ל חופ ש והגדר ה לאומי ת רחב ה לגב י כ ל היושבי ם ע ל 
אדמתה ! ונציג י היהודי ם לוקחי ם הל ק פעי ל בשלטו ן הממלכת י החדש . אול ם ירחי ־ 
הדב ש ש ל המדינ ה ההדש ה ל א ארכו ! הניגודי ם הפנימיי ם וההשפעו ת הפוליטיו ת 
והלאומניו ת גרמ ו למלחמ ת אחי ם שתוצאותי ה הי ו מעציבו ת מא ד לאר ץ ולתושבי ה 
היהודי ם ג ם יחד . 

מא ז הוכר ז ע ל ה״סאמוסטיינ ה ריפובליקה ״ — הקהילי ה העצמאי ת — קיימ ו 
האוקראיני ם א ת שלטונ ם ברובנה . האוקראיניזצי ה הלכ ה וכבש ה עמד ה אחר י עמדה , 
א ם כ י רו ב התושבים , כיהודי ם כבנ י עדו ת אחרות , להוצי א א ת האכרי ם האוקראיני ם 
שבכפר י הסביבה , רא ו א ת עצמ ם עדיי ן כאזרחי ם רוסים . המצ ב הי ה ל א יצי ב ואזל ת 
הי ד ש ל השלטון , של א הספי ק להתבסס , הורגש ה למדי . ול א ר ק בצמר ת השלטו ן 
נרא ו בקיעי ם וחילוקי־דעו ת •שהביא ו ליד י חילופ י ממשלות , כ י א ם ג ם באדמיניס - 
טרצי ה ובצבא . נתגלת ה הפקרו ת שממנ ה נשקפ ה סכנ ה לאוכלוסי ה היהודי ת הגדול ה 
ע ל אדמ ת אוקראינה . נמס ר ע ל מחנו ת אוקראיני ם לוחמי ם המתארגני ם במקומו ת 
שוני ם בראשו ת אטאמני ם לאומני ם והמהווי ם צב א בלתי־סדי ר שיד ו בתושבי ם 
היהודים . והי ה יסו ד לשמועו ת ממי ן זה , זכ ר הקוזאקים־ההיידאמקי ם מלפני ם עו ד 
ח י הי ה בקר ב היהודים.. . 

בקי ץ 1918 קר ו פגיעו ת בודדו ת מצ ד חיילי ם אוקראיני ם ביהוד י רובנה . 
משהלכ ו המקרי ם ולבש ו צור ה חריפ ה יותר , התאוננ ו נציג י הקהיל ה בפנ י השלטונו ת 
וזכ ו לתשומת־לב . הרוחו ת שקטו , וא ף שהוסיפ ו להתקב ל ידיעו ת ע ל מעש י שו ד 
וביז ה בסביבה , כסבורי ם הי ו כ י החיילי ם המרשי ם לעצמ ם לפרו ע בתושבי ם בעיירו ת 
ובכפרי ם ל א יעז ו לעשו ת כ ן בכר ך כרובנה . 

ברם , הידיעו ת הלכ ו ותכפ ו והסעיר ו א ת הרוחו ת ג ם ברובנה . ל א עבר ו שבועו ת 
מספ ר וחי ל פטליורה , שאמ ר לכבו ש א ת השלטון , התקר ב לרובנה . היהודי ם נחרד ו 
למרא ה שמ י אוקראינ ה המתקדרי ם מע ל לראשם . הי ה ברו ר שהפלגנו ת בצמר ת 
האוקראיני ת והממשל ה וגיוס י החיילי ם המשוחררי ם מהצב א הרוסי , שהוזעק ו על ־ 
יד י פטליור ה לשחר ר א ת המולד ת משלטו ן ההאטמ ן סקורופאדסק י ושותפי ו הגרמנים , 
ל א יביא ו ברכ ה ליהודים . רבי ם הי ו הסימני ם כ י ניתנ ה י ד למשחית , א ם על־יד י 
פטליור ה וא ם ע ל יד י עוזרי ו ויועציו , לפגו ע ביהודי ם בצורו ת שונו ת בכ ל מקום . 
א ף רווח ה שמוע ה כ י ניתנ ה י ד חפשי ה לחיילי ם לקח ת מהיהודי ם כ ל מ ה שדרו ש 
להם . כ ך החל ו הפרעו ת ביהוד י אוקראינה . 

ברובנ ה ובקרבת ה עמ ד צב א מחי ל ההאטמ ן הסדיר . הימי ם האחרוני ם לפנ י 
עזיבת ו תח ת לח ץ צבאו ת פטליור ה א ת העי ר הי ו ימ י פח ד ליהודים . המתיחו ת גבר ה 
כשנוכח ו כ י אמנ ם עוז ב חיל־המצ ב א ת עמדותי ו ולעי ר נשקפ ת הסכנ ה להישא ר 
לל א שלטו ן ולל א צבא . יו ם אח ד נשמע ו הד י יריו ת שהלכ ו וקרבו . הי ו אל ה יריו ת 
ש ל חיילי ם מתפרעי ם שהסתובב ו בעי ר וש ל יחידות־צב א שעבר ו בבהל ה דרכה . ה ם 
חטפו , לקח ו וחמס ו מכ ל הב א בי ד — והסתלקו . ליד י התנגשויו ת ע ם יהודי ם אמנ ם 
ל א הגיעו , א ך הטיל ו אימ ה גדול ה עליהם . משהחשי ד נשמע ו מפע ם לפע ם צעקו ת 



השלטו ן האוקראינ י והפרעו ת 


37 


וקריאו ת מפינו ת שונות , א ך ל א נמצא ו נועזי ם שיסכנ ו א ת עצמ ם ויצא ו לעזרה . 
הכ ל ישב ו מאחור י תריסי ם מוגפי ם ודלתו ת נעולו ת ע ל מנעו ל ובריח . ברבי ם מ ן 
הבתי ם ל א הודל ק אור , של א למשו ך א ת תשומ ת לב ם ש ל מלאכי־חבלה . היריו ת 
וקולו ת הצועקי ם העיד ו ע ל התנפלויו ת ש ל פורעים . ליל־חרדו ת עב ר ע ל היהודים . 

ע ם או ר הבוק ר נתגל ו עקבו ת השו ד והביז ה : שריד י חפצי ם ובגדי ם שנעזב ו 
על־יד י החיילי ם שהשתולל ו בלילה , התגולל ו פ ה ושם . א ף נפ ש חי ה ש ל חיי ל 
אוקראינ י ל א נראת ה עו ד בעיר . אות ו יו ם ל א נשלח ו הילדי ם לבתי־הספ ר וכ ל 
החנויות , פר ט לאל ה ש ל מכולת , נשאר ו סגורו ת ע ל מסגר . הכ ל עמ ד בסימ ן ש ל 
ציפיה , ורבי ם הי ו הניחושים . לע ת ער ב יצא ו משמרו ת לשמיר ה ברחובות . המשמרו ת 
רא ו בליל ה א ת החלו ץ ש ל צב א פטליור ה עוב ר בעי ר מבל י להתעכ ב בה , כשהו א 
ממשי ך דרכ ו לעב ר קליוואן . ר ק בצהר י יום־המחר ת נרא ו קבוצו ת חיילי ם נכנסו ת 
לעיר . הי ו אל ו חילו ת פטליור ה שרדפ ו אחר י אחיה ם האוקראיני ם מצב א ההאטמ ן 
סקורופאדסקי . מי ד פורסמ ה הודע ה מטע ם החי ל הכובש , כ י הצב א הלאומ י ב א 
לטה ר א ת העי ר וסביבת ה מ״עוכר י המולד ת האוקראינית" , וכ י האזרחי ם נקראי ם 
לסיי ע לצב א ולנצחונ ו ולהסדי ר א ת החיי ם בכ ל השטחים . החנווני ם נדרש ו לחד ש 
מי ד א ת המסח ר ויח ד ע ם כ ל התושבי ם לשו ב לחיי ם תקינים . לבסו ף ב א איו ם 
בעונ ש חמו ר ש ל משפ ט צבא י למסייעי ם א ת האויב . 

קרא ו יהוד י רובנ ה א ת המודע ה וחי ל אחזם . חילו ת פטליור ה נרא ו לה ם 
ככנופיו ת ול א כצב א סדיר , א ך קצר ה יד ם לעשו ת מ ה ומור א הכובשי ם עליהם . לעת ־ 
ער ב נצטו ו כ ל בנ י העי ר להישא ר בבתי ם ו״עוצר " הוכר ז למש ך הלילה . השמיר ה 
שאורגנ ה בליל ה הקוד ם בוטל ה מאליה . 

בליל ה ההו א פשט ו קבוצו ת חיילי ם מהצב א הכוב ש בכמ ה מקומו ת בעיר , 
התפרצ ו לתו ך בת י יהודים , שדדו , היכ ו ואנס ו לל א אבחנ ה ובל י רחמים . פתאו ם 
נשמ ע צלצו ל פעמו ן הכבאי ם וצפירת־האזעק ה המופר ה שלה ם (הכבאי ם הי ו א ז 
י ד,ודי ם מתנדבים) . מי ד הופיע ו מספ ר כבאי ם ע ל עגלתם , ה״לינייקה " הנודעת , 
מזויני ם באלו ת בצ ד מכשירי־ ד,כיבוי . רא ו הפורעי ם לי ד בית ו ש ל ליטמ ן האופד , 
ברחו ב סובורנ ה א ת הכבאי ם אצי ם ברע ש ברחו ב ויסוג ו בבד,ל ה לעב ר הוואליא , 
כשהכבאי ם ועמ ם כמד , מ ן הצעירי ם ש ל משמרו ת הלילד , הקוד ם רודפי ם אחריהם . 

יהוד י רובנ ה נזדעזע ו בראות ם מד , צפו י לה ם מד,שליטי ם החדשים . נתכנס ו 
ראש י העד ה לישיב ה דחופה , דנ ו במצ ב ושלח ו משלח ת למפק ד העיר , קומנדאנ ט 
צבא י צעי ר בע ל דרגד , לא־גבוד,ה , וד,שמיע ו באזני ו א ת חרד ת ד,יד,ודי ם לאח ר מד , 
שעב ר עליה ם בליל ה האחרון . תשובת ו הית ה קצר ה ויבש ה : "ל א ידועי ם ל י מקר י 
פגיעו ת מצ ד חייל י בתושבים . אחקו ר בדבר . א ם אמנ ם השתעשע ו חיילינו , אקו ה 
של א יישנ ו מקרי ם כאלד, . ואת ם לכ ו ואמר ו לאחיכ ם שיקבל ו א ת חיילינ ו בסב ר 
פני ם יפות , יקרבום , יאכילו ם וידאג ו להם . א ם תמלא ו את ם א ת המוט ל עליכם , יוכל ו 
חיילינ ו ללחו ם כראו י ולנצ ח א ת אויבינו . א ם ל א תעש ו כ ן — האחריו ת עליכם... " 

דחופי ם ומבוד,לי ם יצא ו השליחי ם מד,ראיו ן ע ם המפקד . תחילד , אמר ו להצי ע 
ל ו מתנה , א ך לאו ר הודעת ו הפסקנית , ל א העז ו לעשו ת זאת.. . 

ל א הי ה בטחו ן שהמצ ב יתוקן , א ך רא ה פל א ! — פסק ו כמע ט הפגיעו ת מצ ד 
הצב א ביהודי ם (למקרי ם בודדי ם קלי־ער ך ל א שמ ו א ז לב) , בעו ד שחילו ת פטליורד , 
הוסיפ ו לפרו ע בערי ם ועיירו ת אחרות . 



38 


פרק י עב ר 


מהסביב ה נהר ו בינתיי ם לרובנ ח יהודי ם למאו ת מפח ד חילו ת פטליור ה ומחנו ת 
לוחמי ם אחרי ם ששוטט ו ובכ ל מקו ם היתד ■ יד ם ביהודים . הידיעו ת השונו ת ע ל 
מלהמת־אחי ם אוקראיני ת וע ל איומ י הבולשביקי ם הוסיפ ו שמ ן למדורה . הי ו אל ה 
ימי ם קשי ם ליהוד י רובנה . כבכ ל מפנ ה פוליט י באר ץ שימש ו היהודי ם שעי ר לעזאזל . 
אכן , דומ ה שע ד היו ם טר ם הוערכ ו כראו י פרעו ת אנש י פטליור ה ביהוד י אוקראינה , 
ואי ן שה ר לדע ה כ י ל א פטליור ה עצמ ו הי ה הפורע , אל א היילותי ו הפרועי ם ה ם 
שנהג ו הפקרו ת בל י שמנהיגם־מצביא ם יד ע לרסנם.. . הד ף השחו ר בתולדו ת יהוד י 
אוקראינ ה ש ל תקופ ת פטליורה , 1919 — 1920 , ישא ר חקו ק לע ד כאות־קי ן במצח ו 
ש ל המנהי ג הלאומנ י האוקראינ י סאמיו ן פטליור ה כרא ש הפורעים , וזכ ר נחל י דמ ם 
השפו ך ש ל אחינ ו בימי ם הה ם ל א ימח ה לעולם . 

והר י מקצ ת ממעשי־ההתעללו ת ש ל פורע י פטליור ה ביהוד י רובנ ה כפ י 
שראיתי ם בעינ י באבי ב שנ ת 1919 : 

ידע ו בעי ר ע ל פגיעו ת חיילי־פטליור ה ביהודים , ברכו ש ובנפש , בכ ל מקו ם 
מעברם , זכר ו א ת כניסת ם העיר ה והרוחו ת סערו . החרד ה גבר ה כשהרוכלי ם היהודי ם 
הסובבי ם בכפרי ם מסר ו כ י הגויי ם ברבי ם מ ן הכפרי ם האוקראיני ם עושי ם הכנו ת 
לשו ד בעי ר — לנקו ם ביהודי ם שנואי־נפש ם מא ז ומקדם . והיו ם ל א אח ר לבוא . 

ביו ם שליש י בשבת , כ״ ב איי ר תרע״ ט ( 1919 ) אחה״צ , הגיע ה מצ ד תחנת ־ 
זדולבונו ב רכב ת ב ת עשרו ת קרונו ת מלאי ם צב א אוקראיני , ושל א כנהו ג נתעכב ה 
ע ל הפסי ם בתו ך העי ד לפנ י הגיע ה לבית־הנתיבות . עוברים־ושבי ם רא ו חיילי ם 
יוצאי ם מזויני ם בס ך א ל הרחו ב הראש י — שוסיינ ה — ובשיר ה נלהב ת המסתיימ ת 
בקריאה : ז׳אל , ז׳אל.. . 

משנוד ע הדב ר בעיר , נפ ל פח ד ע ל היהודים . ברחובו ת ובסמטאו ת אצדרצ ו 
בני־אד ם אחוז י בהלה , כשה ם מהפשי ם לה ם מעב ר א ו מקום־סתר , ממהרי ם לבתיה ם 
א ו לקרוביהם . החנויו ת ננעל ו ע ל מנעו ל וכלת ה רג ל מ ן השוק . 

משפחתנ ו גר ה א ז ברחו ב מינסק ה הגדולה , בסמו ך לנחל . כשפרצ ה המהומ ה 
נאספ ו הילדי ם הביתה , התריסי ם הוגפ ו ובבי ת הושל ך הס . הילוכ ו הזהי ר ש ל אב א 
מחד ר לחד ר הזכי ר לנו , הקטנים , שאי ן להעלו ת קו ל רע ש ברגעי ם אל ה ש ל סכנ ה ) 
ידענ ו כ י הפטליוראי ם בעי ר וה ם מסוכני ם וי ש לפח ד מהם . בחדרי ם שרר ה אפלה , 
בני־המשפח ה התכנס ו בפינ ה מקשיבי ם לכ ל רשרו ש ומדר ך כ ף רג ל ברחוב . פת ח 
אב א באמיר ת תהילים , תח ב ג ם לידינ ו ״סידורים״ , באמר ו : זאג ט תהילים , קינדע ר! ״ 
ע ל הנעש ה בעי ר ל א ידענ ו דבר , והשעו ת נתמשכ ו כימי ם ושבועות . 

ע ם רד ת הליל ה ירד ה אימ ה ע ל הבית . צללי ם רקד ו לעינינ ו וקריאו ת שיכורי ם 
הגיע ו לאזנינו . לפ י נקיש ת הצעדי ם ע ל גב י המדרכו ת ידענו , שחילות־פטליור ה 
מסתובבי ם ברחובות . והנ ה בקע ו קריאו ת : ״בי י ז׳ידו ב! ״ (הכ ה ביהודים ) ואחריה ם 
צעקו ת מסעירות : גוואלד ! (הצילו!) . הצעקו ת נשתתק ו ונתחדש ו חליפות . קולו ת 
נשי ם ובכ י ילדי ם מעורבי ם בצחו ק פרו ע וקריאו ת אוקראיניו ת פילח ו א ת האויר . 
אמ י שהית ה מתאנח ת כ ל הזמן , פנת ה א ל אב א כאובדת־עצו ת : מ ה יהי ה ע ל הילדים , 
היכ ן להחביאם ? אול י בארוךהבגדים ? א ך אב א ל א ענה , יש ב במרוכ ז ול א פס ק 
מאמיר ת תהילי ם : "ה׳ , שמע ה בקולי... " בהדגש ה יתיר ה ובהנמכ ת קול . ל א ביקשנ ו 
אוכל , ישבנ ו מצטופפים , ונרדמנ ו כשמלבושינ ו עלינו . 

את א בוקר . קוי־או ר חדר ו מבי ן החרכי ם לתו ך החדר . אמ א ישב ה ע ל שרפר ף 



השלטו ן האוקראינ י והפרעו ת 


39 


בפינה , מדוכדכת , עייפ ה ומנמנמת . אבא , חיוו ר מחוס ר שינה , ניג ש מד י פע ם א ל 
החלו ן הפונ ה לרחו ב והסתכ ל בע ד סדק י התריסי ם לראו ת מ ה נעש ה בחוץ . לבסו ף 
ל א עצ ר ברוח ו ופת ח למחצ ה א ת הדל ת האחורי ת מהמטבח , היס ס רג ע ע ד שהבחי ן 
בשכ ן יוצ א מחצרו . ניג ש אלי ו אב א ומי ד הופי ע שכ ן שלישי . מפ י האחרו ן נוד ע 
לנ ו מקצ ת מזוועו ת הליל ח שחלף : בפוגרו ם שנמש ך כ ל הליל ח נרצח ו מוטי ה 
זאברונסק י ואשתו , מרחו ב שוסיינ ה 34 , פינח ס פישמ ן ובנו , שמשו ן שטיי ן(האחרו ן — 
ע ל ג ג ביתו , שע ה שתק ע בחצוצר ה לאזעק ת עזרה) . הי ה יסו ד לחשער ח שבעי ר 
י ש עו ד חללי ם ופצועי ם רבים . סיפרו , שרו ב החנויו ת בשו ק הי ו לבז . גויי ם מהסביב ה 
עבר ו בי ן החנויו ת ולקח ו מכ ל חב א ביד . 

עו ד השלוש ה משוחחי ם ומ ן הסימט ה 
הסמוכ ה בקע ה צעק ה נואש ת ש ל אש ה : "זי י 
גייע ן! ״ (ה ם הולכי ם! ) ומי ד נסתלק ו העומדי ם 
בריצ ה איש־אי ש לביתו . 

ל א עבר ה שע ה קל ה וחיי ל נמצ א עומ ד 
בתו ך החד ר מקל ל ותוב ע מאב א כסף , כשהו א 
מחזי ק בפא ת זקנו . אות ה שע ה נמצאנ ו אנ ו 
בחד ר הסמו ך ואמ א מגנ ה עלינ ו כצפו ר ע ל 
אפרוחי ה ; התיפחנו , א ך אמ א השתדל ה להש ־ 
קיטנו . אב א מס ר לחיי ל צרו ר שטרות־כסף , 
אול ם הל ה ל א הסתפ ק בז ה וחוסי ף לדרו ש עו ד 
ועוד , באיימ ו ברובה . בע ד הקי ר שמענ ו קו ל 
אב א המתחנן , בעו ד החיי ל מחט ט בארו ן 
ובמגירות . והנ ה חדר ו דר ך אות ו חלו ן פתו ח 
עו ד מספ ר חיילים , והבי ת נתמל א שיכורי ם 
שנכנס ו ג ם לחד ר השני , כשה ם יורקי ם וצוחקי ם 
צהו ק ג ס ופרוע . ה ם לקח ו מ ה שרצו , הפכ ו א ת הארו ן ע ל פני ו ועזב ו א ת הבי ת בפנות ם 
לבי ת הקרוב , בעו ד אנ ו המומי ם ומאובני ם מפחד . 

קבוצ ת מגיני ם משריד י ההגנ ה העצמי ת * (בורק , חיי ם מקל , בר ל מייקובסק י 
ואחרים ) יצא ה ע ם אשמור ת הבוק ר בתפקי ד לרחוב . בסימט ת טומרובסק י פג ע כדו ר 
הפורעי ם בבר ל מייקובסקי , רא ש הקבוצה , והו א נפ ל מתבוס ס בדמו . הרוצחי ם דקר ו 
א ת גופת ו והתעלל ו בה . הי ה ז ה קרב ן נוס ף ע ל קרבנו ת הליל ה האחרון . 

לע ת הצהרי ם עב ר הקו ל : ״יהודים , צא ו מבתיכ ם! ״ מ ה פש ר הקו ל ל א תפסנו . 

תהיל ה היס ס אבא , א ך לבסו ף יצ א ומי ד חז ר וסיפר , שהמכריזי ם ה ם ד״ ר סג ל וד״ ר 
גולדשיין , מראש י העיר . ה ם סיכנ ו א ת נפש ם לעבו ר בעי ר שע ה שהפטליוראי ם 
עסק ו בשו ד לעינ י השמ ש וקרא ו א ת היהודי ם לצא ת מהבתי ם ולעמו ד ע ל נפש ם 
ורכושם . הי ה ז ה לאח ר שהצליח ו להתקש ר ע ם המט ה הראש י ש ל הצב א שנמצ א 


״ ע ל חבר י ההגנ ה היהודי ת נמנ ו א ז : בר ל מייקובסק י (רא ש הקבוצ ה ש ל הווליא) , 

אחי ם בלאנק , בצלא ל כגן , יוס ף שטינברג , בצלא ל טייטלבוים , יוס ף גוזיק , יצח ק גוזיק , חיי ם 
מקאל , שמוא ל פקלון , יצח ק פפר , יצח ק שפירא , מרדכ י מרכביין , יעק ב קליקה , שמעו ן סימה , 
ארי ה פרנק , גרשו ן בוראק , אברה ם רמון , שיבק ה (בת־שבע ) קבצן , סטודנ ט שומסקי , יוס ף 
פפר , דראלכטר , קארפ , מייט א אפלבוי ם ואחרים . מראש י ההגנ ה א ז הי ה ד״ ר סגל . 




40 


פרק י עב ר 


בתחנ ת זדולבונו ב ומסר ו ע ל הנעש ה בעיר . הובט ח לה ם שהמשח ק נפס ק וכ י ע ל 
האנשי ם לצא ת לחיי ם תקינים . 

בז ה נפס ק הפוגרו ם הפטליורא י ברובנה , ויבול־הדמי ם — עשרי ם ושני ם 
קרבנות , כמא ה פצועי ם וביז ת רכו ש יהוד י רב.. . 

חיי ם גנז ר 


ימ י הדמי ם ש ל פטליור ה 

נחשו ל הפרעו ת שעב ר ע ל קהילו ת ישרא ל בווהלי ן ובפודו ל בקי ץ 1919 , 

א ם בצור ה מאורגנ ת ומתוכננ ת וא ם באור ח סטיכי , ע ל יד י חילו ת פטליורה , שבה ן 
הושמד ו כמא ה וחמשי ם אל ף יהודים , ל א פס ח ג ם ע ל יהוד י רובנה . שכ ן שכנ ה 
העי ר ע ל הכבי ש הראש י בריס ק—קיוי , ששימ ש עור ק עיקר י למעב ר כ ל מחנו ת 
הלוחמי ם שכבש ו א ת ווהלי ן לזמ ן קצ ר א ו ממוש ך בשני ם שלאח ר המהפכ ה הרוסית . 
רובנ ה שימש ה אות ה תקופ ה מרכ ז אוקראינ י ובה , א ו בקרבתה , הסתדר ו לרו ב 
המטו ת הראשיי ם ש ל המחנות . דירות־הפא ר ש ל אמיד י העי ר הוחרמ ו תמי ד בשבי ל 
קציני־צב א א ו משרדי ם צבאיים . העי ר הית ה ג ם מרכ ז אסטראטג י חשוב : תחנ ת 
מסילת־הברז ל של ה קשר ה א ת מער ב אוקראינ ה ע ם פודולי ה מז ה וע ם חב ל פוליסי ה 
מזה , מקו ם ש ם התחולל ו קרבו ת עזי ם בשנ ת 1919 . הפח ד שב ו הי ו שרויי ם יהוד י 
רובנ ה בימי ם הטרופי ם ההם , לאח ר שטעמ ו כב ר מיד ם הקש ה ש ל הפטליוראי ם 
בכניסת ם לעיר , ל א הי ה פח ד שוא . הידיעו ת ע ל הפרעו ת ביהוד י פרוסקורוב , שבה ן 
נרצח ו ביד י ה״סאצ׳אביקים " מחילו ת פטליור ה אל ף ש ש מאו ת וחמשי ם נפ ש 
(ב־ 15 לפברוא ר 1919 ) , נפוצ ו ברחב י פודולי ה יווהלי ן והגיע ו ג ם לרובנה . ע ד של א 
הסכינ ו ע ם בשור ה מחריד ה ז ו נמס ר ע ל פוגרו ם בז׳יטומי ר ( 23 — 26 במאר ס 1919 ) , 
ב ו נרצח ו שלו ש מאו ת ושבעה־עש ר יהודים . יהוד י שא ר המקומו ת בווהלי ן ופודוליה , 
וכ ן במחו ז קיו ב הסמוך , הי ו שרויי ם בפח ד מתמי ד מפנ י הפרעות , מה־ג ם שרא ו 
כ י יחידות־צב א אוקראיניו ת מבצעו ת אות ן בגלו י — ולי ת די ן ולי ת דיין . רו ח 
החרדו ת גבר ה נוכ ח יחס ה העוי ן ש ל האוכלוסיר , האוקראינית , שהוסת ה ע ל יד י 
אלמנטי ם חשודים . היתר . הרגש ה שד ם יהוד י הפקר , ובכ ל מקו ם ב ו חי ו יהודי ם 
ונוצרי ם יח ד הופיע ו תועמלני ם שקרא ו בגלו י לשו ד ורצח . ומשניתנ ה י ד חפשי ה 
למשחי ת שו ב קש ה היר . לעצו ר בה . כ ך הי ה ג ם ברובנ ה וסביבתה . ע ל חומר ת 
המצ ב ש ל אות ם הימי ם מעי ד התזכי ר ששלחר . קהיל ת רובנ ה לאטאמא ן פטליורר. , 
רא ש צבאו ת אוקראינר . אז . התזכי ר הוג ש ביו ם 26 למאר ס 1919 , וז ו לשונו : 

"לכבו ד נשי א הדירקטוריו ם ש ל הריפובליק ה העממי ת האוקראיני ת 
אטאמא ן פטליור ה וא ל הקומאנדי ר הראש י ש ל החזי ת הדרום־מערבי ת 
אטאמא ן א^סקילקו . 

תזכי ר מא ת הקהילר . היר.ודי ת ברובנה . 

השע ה החמורר . שירידו ת אוקראינר , בכל ל והאוכלוסי ה הירוודי ת ברובנ ה 
וסביבת ה בפר ט שדויד . בה , מניע ה אותנ ו להודי ע לשלטונו ת הדימוקראטיי ם 
ש ל הריפובליק ה האוקראיני ת העממי ת כלהלן : 



ימ י הדמי ם ש ל פטליור ה 


41 


1 . בזמ ן האחרו ן מנהלי ם אלמנטי ם חשודי ם תעמול ה חזק ה בכת ב 
ובעל־פה , במטר ה ברור ה לערו ך מהומו ת ופוגרומי ם ביהודים ! 

2 . בעי ר ובסביב ה נפוצי ם ע ל קירו ת ועמודי ם במקומו ת פומביים , 

ביהו ד בקר ב הצבא , כרוזי ם פוגרומיי ם בחתימותיה ם ש ל מוסדו ת וגופי ם 
בלת י ידועים . ברבי ם מ ן הכרוזי ם האל ה נקראי ם הנוצרי ם לנקו ם נקמ ת ד ם 
מ״הז׳ידי ם שונא י המי ן האנושי" ! 

3 . בחלקי ם שוני ם ש ל העיר , ביהו ד בשוקי ם וברחובו ת ההומים , 

נראי ם לעתי ם קרובו ת אנשי ם בלת י מוכרי ם במדי־צב א המנהלי ם תעמול ת 
פרעות , מתנפלי ם ע ל יהודי ם בודדי ם ל א ר ק בפה , כ י א ם ג ם ביד , ומעוררי ם 
מהומו ת בקר ב האוכלוסי ה השקטה ! 

4 . באורג ן הרשמ י "ווילנ א אוקראינה "(אוקראינ ה החפשית ) מתפרס - 
מי ם תכופו ת מאמרי ם ורשימו ת שי ש בה ם כד י לעור ר אצ ל נוצרי ם שנא ה 
לאומ ה הישראלית . כהוכח ה לאמו ר בזה , הננ ו מצרפי ם מספ ר מסמכי ם 
ועובדו ת לקורו ת הימי ם האחרוני ם בעי ר רובנה . 

הוכחו ת דוקומנטאריות : 

א . כרו ז פרוגרמת י ע ם הקריא ה "אחים! " ובחתימ ת "הרוחניו ת 
הציבורי ת האוקראינית " (נדפ ס באלפ י טפסים , בדפו ס חזנצ׳וק , רובגה) . 

ב . העת ק מכרו ז בכותר ת "איכרים! " ובחתימ ת "הקוזאקי ם ש ל 
הריפובליק ה האוקראינית "(רצו ף העת ק מאוש ר ע ל יד י המיניסטריו ם היהודי) ! 

ג . כרו ז ברוסי ת ״לכ ל חייל י הצב א האדו ם! ״ חתו ם ע ל יד י "מתקוממ י 
החי ל הרוסי־סובייט י הראשון" ! 

ד . כרו ז לע ם האוקראינ י בחתימ ת ה״קוזאקי ם ש ל החי ל האקטיבי" ! 

ה . גליונו ת העתו ן "ווילנ א אוקראינה" , שבה ם נדפס ו מאמרי ם 
והשמצו ת בנוס ח אנטישמי . 


עובדות : 

א . ביו ם 7 לאפרי ל נתכנס ו לי ד הקסרקטי ן ע ל הכבי ש הדובנא י ברובנ ה 
המונ י אנשים , בעיק ר חיילים , ואח ד בלת י ידו ע במדי־צב א נש א לפניה ם 
נאו ם מלהי ב בע ל אופ י פוגרומי , באי ן מפריע . הו א שיס ה א ת ההמו ן להשמי ד 
ולהרו ג א ת ה״ז׳ידים ״ ! 

ב . ביו ם 17 לאפרי ל בשע ה 2 אחר־הצהרי ם ערכ ו אלמנטי ם חשוכי ם 
במדי־חיילי ם התנפלו ת ע ל יהודי ם בטו ר החנויו ת "ברום " והיכ ו באכזריו ת 
שנ י יהודים , עורר ו מהומ ה בקר ב האוכלוסי ה השקטה , והסוחרי ם נאלצ ו 
לסגו ר א ת חנויותיה ם ולהסתלק . אי ש ל א הפרי ע לפורעי ם במעשיהם ! 

ג . ביו ם 19 לאפרי ל בשע ה 5 אחר־הצהרי ם אס ף מל ח מחי ל המתנדבי ם 
הסובייט י ברחו ב המו ן אנשים , בעיק ר חיילים , וניה ל תעמול ה לערו ך פוגרו ם 
ביהודים . הו א התפא ר שבמ ו ידי ו שח ט למעל ה משלו ש מאו ת יהודים . 



42 


פרק י עב ר 


הקהיל ה היהודי ת הרובנאי ת בהסתמכ ה ע ל הנ״ ל ובהעריכ ה א ת הסכנ ה 
ההמור ה הצפוי ה ליהודי ם מתופעו ת אלו , רוא ה מהובת ה לעור ר א ת תשומת ־ 
ל ב נציג י השלטו ן העליו ן ש ל הריפובליק ה העממי ת האוקראיני ת ולהצבי ע 
ע ל האר ס שמפיצי ם אלמנטי ם בלתי־אחראים , אר ס הנוש א בחוב ו הר ס שאי ן 
לעבו ר עלי ו בשתיקה . 

בשי ם ל ב לסכנ ה הצפוי ה לחיי ה ולרנוש ה ש ל האוכלוסי ה היהודית , 

וכ י האשמ ה כללי ת נג ד הע ם היהוד י משפיל ה א ת כבוד ו הלאומ י והסת ת 
חל ק אח ד מהאוכלוסי ה נג ד חל ק אח ר מזיק ה מאו ד לענינ י הריפובליק ה כולה , 
מבק ש בא־כו ח הקהיל ה היהודי ת ש ל רובנ ה א ת נציג י השלטו ן העליו ן ש ל 
המלוכ ה לאחו ז באמצעי ם יוצאי ם מ ן הכל ל כד י להג ן ע ל החיי ם והרכו ש ש ל 
האוכלוסי ה היהודי ת ולנה ל במר ץ מלחמ ה בתעמול ת "המא ה השחורה " ש ל 
אלמנטי ם בלתי־אחראים . 

הקהיל ה היהודי ת ש ל רובנה " (חתימה ) 

רובנה , 26 במאר ס 1919 . 


תזכי ר ז ה הוג ש לשליט־הדמי ם ש ל אוקראינ ה — האטאמא ן סמיו ן פטליורה , 

אב ל לל א כ ל תוצאות , כש ם של א הועיל ו מאו ת הראיונו ת והתזכירי ם ש ל יהוד י 
ערי ם ועיירו ת אחרו ת באוקראינה . השלטונו ת האחראי ם ל א ז ו בלב ד של א דאג ו 
לאחו ז באמצעי ם מתאימי ם למניע ת מעש י הדמים , ה ם א ף ל א רא ו צור ך לעצמ ם 
לענו ת ע ל התזכיר . 

בינתיי ם אירע ו בעי ר כמ ה מקר י פגיעו ת ביהודים , א ך ליד י פרעו ת ממ ש 
■ל א הגיע ו הדברים . סייע ה לכ ך בהרב ה עמדת ו הכנ ה והתקיפ ה ש ל מפקד־העי ר 
קובאנק( , אד ם ליבראל י שהי ה מופי ע בכ ל מקר ה ע ם פלוג ה צבאי ת של ו ומפז ר א ת 
המתפרעים . יו ם רד ף יום , היהודי ם כמע ט התרגל ו למצ ב השור ר בעיר , והנ ה ב־ 20 
במא י עמד ו חילו ת פטליור ה לנטו ש א ת רובנ ה בלח ץ כוחו ת הבולשביקים . לפנ י 
עזב ו א ת העי ר קר א המפק ד ק 1 באנק ו להנהג ת העי ר ויע ץ ל ה לקב ל לידי ה א ת 
השלטו ן ולארג ן מיליצי ה עירונית . פרידת ו מראש י העי ר הית ה ידיךותי ת ומתו ך 
חיפזון . 

אות ו יו ם נערכ ה ישיב ה דחופ ה ש ל השלטו ן העירונ י בהשתתפו ת נציג י 
הקהיל ה ואיגוד י העובדים , ב ה דנ ו במצ ב ואורגנ ה מיליצי ה מזוינת , רוב ה הגדו ל 
מיהודי ם שנמנ ו ע ם חבר י ההגנ ה העצמית , ובעי ר הועמד ו משמרות . א ך מיליצי ה 
ז ו פעל ה יו ם אח ד בלבד , כ י למחרתו , 21 במאי , הגיע ה לתחנ ת רובנ ה רכב ת מזוינ ת 
ש ל צב א פטליור ה — "סטראליץ" , ומשנוד ע למפק ד הרכב ת ע ל הכו ח המשטרת י 
האזרח י השול ט ברובנ ה אחר י יציא ת האוקראינים , חש ד שי ש כא ן כו ח בולשביסט י 
ושל ח מי ד פלוגת־חיילי ם חזק ה לפרו ק א ת הנש ק מאנש י המיליצי ה ולפזר ה (אג ב 
פירו ק הנש ק אסר ו א ת הסטודנ ט היהוד י חלץ , הביאוה ו לחקיר ה לרכב ת וש ם 
המיתוה ו בזר ם חשמל) . יהוד י רובנ ה נשאר ו תלויי ם בחסד ו ש ל המפקד , שונא־ישראל , 
שעמ ד ע ם הרכב ת של ו בתחנה , ול א ידע ו מ ה צפו י עת ה לעיר . כרגי ל במקרי ם כאלה , 
הית ה חרד ה לפרעו ת והל ב ניב א רעות . ואמנם , קרו ב לחצו ת הלילה , כשהעי ר הית ה 
שקוע ה בשינה , יצא ו קבוצו ת חיילי ם מה״סטראליץ" , פשט ו בעי ר וד.חל ו בשוד . ה ם 
הלכ ו מבי ת לבי ת במרכ ז העיר , שדד ו כס ף ותכשיטים , לקח ו בגדי ם וכ ל חפ ץ שנרא ה 



בי ן שלטו ן לשלטו ן 


43 


להם . יהודי ם רבי ם הוכ ו ע ד מות , והי ו ג ם מקר י אונם . צעקו ת נואשו ת וקריאו ת 
לעזר ה הדהד ו מכמ ה פינו ת העיר , אול ם הקריאו ת שב ו ריק ם — עזר ה ל א באה . 

וא ז נעש ה נסיו ן נוע ז להגנה . קבוצ ת צעירי ם מאנש י ההגנ ה שברחו ב אפרי ־ 
קאנסק ה התעודד ה ויצא ה מזוינ ת בקרדומים , מוטו ת ואקדוחי ם להתיצ ב נג ד הפורעי ם 
לפנ י שיגיע ו לווליא . אנש י הקבוצ ה התקדמ ו מה ר והגיע ו למקו ם שב ו כב ר נער ך 
שוד , ובעמידת ם הנועז ה הצליה ו להדו ף א ת החיילי ם הפורעים , של א ציפ ו להתנגדו ת 
מצ ד היהודי ם מפורק י הנשק . נשתתק ו הצעקו ת לשע ה קלה , א ך בינתיי ם הגיע ו 
הפורעי ם לתחנ ת הרכב ת ומסר ו ע ל פגיעו ת יהודי ם מזויני ם בהם . א ז ניתנ ה לה ם 
תגבור ת מהרכב ת המשוריינ ת ואות ו זמ ן התחיל ו ג ם לירו ת מתותחי ם ש ל ה״סטראליץ " 
ע ל אזור־הוולי א הסמוך . קבוצ ת ההגנר , ראת ה א ת עצמ ה נתונ ה במצ ב קש ה ונאלצ ה 
לסגת , והחיילי ם שהופיע ו מחד ש המשיכ ו באי ן מפרי ע במלאכת־השו ד והרצח . כ ך 
עב ר לי ל ה־ 22 במא י — לי ל בלהו ת וחרד ה ליהוד י רובנה . 

בבוק ר הגי ע לרובנ ה המפק ד קובאנק ו ע ם פלוג ת חיילים , כ י הורגש ה הקל ה 
בחזית , עב ר א ת העי ר ורא ה א ת הנעש ה ב ה ומי ד פנ ה ל״סטראליץ" , והתוצא ה היתה , 
שניתנ ה פקוד ה לפורעי ם להפסי ק א ת תעלוליהם . א ך בינתיי ם הספיק ו הפורעי ם 
לקצו ר קציר־דמי ם : עשר ה יהודי ם הרוגי ם וכעשרי ם פצועים , ביניה ם הזק ן טראכטמ ן 
מהווליא . מספ ר המוכי ם וד,נפגעים־ק ל נער ך בחמשים , ואיל ו נזק י השו ד — ברבבות , 

אינג ׳ מ . גילדננז ן 


בי ן שלטו ן לשלטו ן 

שנ ת 1919 . לפ י כ ל הסימני ם נרא ה השלטו ן האוקראינ י ברובנ ה גוסס , א ך 
אי ש ל א יד ע מ י יחלי ף א ת הממש ל המתפור ר והולך . הי ו שניבא ו לשוב ם ש ל הבול - 
שביקים , אחרי ם סבר ו כ י עלולי ם להגי ע מחנו ת הרוסים־הלבנים , כ י שמ ע 
הבאלאכובצי ם עו ד טר ם חלף . ואול י יופיע ו הפולנים ? — שאל ו עצמ ם יהודים . 
הר י חוני ם ה ם באוקראינ ה ועולי ם ע ל קיו ב וסביבתה . ניחש ו ול א ידע ו מ ה מחכ ה 
לה ם בעתי ד הקרוב . 

מיו ם ליו ם גבר ה הסבר ה שצבאו ת האוקראיני ם עומדי ם לנטו ש א ת סביב ת 
רובנה , והיהודי ם הי ו חוששי ם מפנ י יו ם יציאת ם כש ם שחרדי ם הי ו מפנ י יו ם כניסת ם 
ש ל כובשי ם חדשים.. . מלומד י נסיו ן מ ר הי ו בימו ת נסיג ה וכיבוש , ימי ם ש ל לי ת 
די ן ולי ת דיין , כשאי ן שלטו ן יצי ב וההפקרו ת מושל ת בכל . 

יו ם שני , לעת־ערב . צבאו ת האוקראיני ם נרא ו ע ל רכב ם פוני ם לעב ר לוצק . 
חמומי־מו ח פירש ו שזוה י נסיגת ם האחרונה , בל י שידע ו לבא ר א ת הדבר . כ ל אות ו 
ליל ה נמשכ ה תנוע ת הצבא . למחר ת עמ ד יו ם מעונ ן בחוץ . גש ם סתו י ושל ג ירד ו 
חליפו ת מ ן השמי ם הקודרים . מאח ר של א נרא ו עו ד אנשי־צב א בחוצו ת העיר , נט ו 
הכ ל להאמי ן כ י אמנ ם הית ה ז ו נסיג ה אחרונה , ולית ר זהירו ת נמנע ו מהתהל ד 
ברחובות . היתד . שמוע ה כ י בליל ה הקוד ם השתולל ו קבוצו ת חיילי ם בסמטאו ת 
הוולי א ושדד ו כמ ה דירו ת יהודיות . 

ימי ם אחדי ם קודם־לכ ן יצא ה משלח ת מטע ם קהיל ת רובנ ה ע ם הד״ ר סג ל 



44 


פרק י עב ר 


בראש ה א ל מט ה הצב א האוקראיני , שחנ ה א ז בקליוואן , הסמוכ ה לרובנה , מסר ה 
ע ל ההתנהגו ת הפרוע ה ש ל החיילי ם האוקראיני ם בעי ר וביקש ה מג ן ליהודים . 
המשלח ת הביא ה עמה , דרך־אגב , מתנת־כסף . ז ו פעל ה א ת פעולתה : נשל ח מי ד 
קצי ן צעי ר ע ם פלוג ת חיילי ם מזויני ם לפיקי ח ע ל החיילי ם שבעי ר ומניעת ם מפגיע ה 
באזרחי ם שקטים , ויהודי ם בכללם , תו ך איו ם בענשי ם חמורי ם למתפרעים . הקצי ן 
יצ א למל א א ת שליחות ו בש ם המט ה כשביד ו הוראותי ו ש ל מפק ד העי ר קובאנקו , 
שהי ה ידו ע ברובנ ה כמתנג ד לכ ל מעש ה בלתי־אחרא י ולפגיעו ת ביהודים . עתה , נוכ ח 
המצ ב החמו ר שנוצ ר והעד ר כ ל שלטו ן בעיר , עמד ה לצא ת משלח ת שני ה א ל קובאנק ו 
ולבק ש ממנ ו חסות , א ך הרכב ת ל א פעל ה אות ו יו ם מטעמי ם צבאיי ם והנסיע ה בעגל ה 
הית ה כרוכ ה בסכנה . התכני ת נדחת ה איפוא , וע ל התושבי ם היהודי ם עב ר יום ־ 
בלהו ת נוסף . 

ע ם בוק ר נכנ ם חיל־חלו ץ רוסי־בולשב י לעיר , כשהו א מתקד ם משנ י כיווני ם 
לעב ר קליווא ן ודובנה . חרד ה אחז ה א ת הכל ! עו ד זכור ה הית ה התנהגות ם ש ל 
אנש י צבא־לא־צב א זה , שבדומ ה לקוזאקי ם האוקראיני ם שדד ו והחרימ ו חפצים , 
סחורו ת ומזונו ת מכ ל הב א ביד , ותגד ל המבוכ ה מאד . 

ביו ם ההו א נרא ו בשו ק גויי ם מכפר י הסביב ה בליוו י נשי ם ושקי ם בידיהם . 

הופע ת הגויי ם הרבי ם עורר ה חש ד — הא ם ל א הגיע ו אל ה לש ם שו ד ומשיכ ה מ ן 
ההפקר ? נמצא ו חכמי ם שהסבירו : כיו ן שהלל ו הרגיש ו בשלטו ן הסובייט י הב א 
למג ר א ת הרכושני ם (לפ י מושג ם — היהודים) , הר י בא ו ג ם ה ם מוכני ם לת ת י ד 
לפעול ה זו . מפ ה לאוז ן נמס ר שחסיד י הבולשביקי ם מתכונני ם לקד ם א ת פנ י השלטו ן 
החד ש העומ ד לבו א העיר ה בעו ד שעו ת ספורות . א ך השעו ת נתמשכ ו והלכ ו ור ק 
אחרי־הצהרי ם נראת ה ברחו ב הראש י — שוסיינ ה — פלוג ה ב ת מאתיי ם חיילים , 
כשלפני ה רוכבי ם חלוצים־פרשים . החיילי ם ל א התעכב ו בעי ר — ה ם נע ו לצ ד קליווא ן 
וחזר ו ע ם חשכ ה לרובנה . בליל ה ההו א נכנס ו יחידו ת צב א רוס י ע ל תחמושת ן 
לרובי ה ופרש ו עלי ה א ת שלטונם . מזמ ן לזמ ן נשמע ו מרחו ק הד י יריו ת ע ד שכ ל 
הסביב ה נכבש ה ע ל יד י הרוסים . 

בבוק ר יו ם חמיש י יצא ו יהודי ם בודדי ם מבתיה ם לתפיל ה בבית־הכנס ת ע ם 
טלית־ותפילי ן תח ת בית־שחים . ה ם התכוונו , אגב , להיווד ע מ ה מתרח ש בעיר , 
אול ם חיילי ם שעמד ו ע ל המשמ ר בפינו ת הרחובו ת מנע ו מה ם מעב ר והחזיר ו א ת 
היוצאי ם לבתיהם . הוברר , שאכ ן הפח ד ל א הי ה פח ד שוא ! כיבו ש העי ר על־יד י 
הבולשביקי ם הי ה מלוו ה שפיכ ת ד ם יהודי . ע ם פסיעותיה ם הראשונו ת נפל ו כמ ה 
יהודי ם בכדוריהם . שלוש ה קרבנו ת נמצא ו ע ל מדרכ ת מושב־הזקני ם ברחו ב 
פראנצוזקה . כא ב ורוג ז אחז ו א ת יהוד י רובנ ה למעש ה ז ה : הכזה ו השלטו ן הגוא ל 
ומשחר ר ?. . 

אב ל יר ד ע ל העיר . נערכ ה לווי ה גדול ה לקרביו ת הליל ה האחרון , וגדו ל הי ה 
זעמ ם ש ל הבלתי־מרוצי ם מהשליטי ם החדשים . ל א כ ן חסיד י הבולשביקי ם וגרוריה ם ! 
הלל ו עבר ו בשתיק ה ע ל המקר ה המעצי ב ומיהר ו להופי ע במשלח ת לפנ י נציג י 
הבולשביקי ם והצב א והציע ו א ת שירות ם ועזרת ם המלא ה לאירגו ן השלטו ן במקום . 
ה ם הביע ו א ת נכונות ם לספ ק א ת הדרו ש לצב א הכוב ש והצביע ו ע ל נאמנות ם 
לבולשביז ם בעב ר כשהעי ר נמצא ה ברשו ת הבולשביקים . עו ד אות ו יו ם הוק ם וע ד 
העי ר ("גורקום") , ב ו הי ו מיוצגי ם "בונדאים " לשעב ר ואחרי ם שהתיצב ו בהתלהבו ת 



ע ם הבולשביקי ם 


45 


כנאמני ם לבולשביזם . כב ר ביו ם הראשו ן סומנ ה תכני ת והוכנ ה רשימ ה לגביי ת 
קונטריבוציו ת מהבורגנים , כלומ ד הסוחרי ם היהודים , ולמחרת ו ג ם פורסמ ו הודעו ת 
ש ל ועד־העי ר הסובייטי , בה ן נדרש ו אל ה שחויב ו בתשלו ם הקונטריבוצי ה להכני ס 
א ת הסכומי ם המופרזי ם שהוטל ו עליהם . משרת י המשט ר מבי ן היהודי ם סייע ו לגביה , 
כש ם שסייע ו בהערכה , ותיווכ ו כביכו ל בהפחת ת הכופ ר אהר־כך.. . 

בי ן הידיעו ת השונו ת שהוגש ו לכובשים , נמס ר ג ם ע ל הציוני ם בעל י ההשפע ה 
בעיר . ה ם תואר ו בפנ י השלטונו ת כקונטר־ריבולוציונרי ם מסוכני ם ומי ד ג ם הוח ל 
ברדיפתם , כבימ י הצא ר הרוס י ויות ר מזה . כ ל יהוד י של א נת ן י ד לשלטו ן החד ש 
נרא ה כאוי ב השלטו ן וכספסר־מאשוצ׳ני ק — מברי ח סחורו ת בש ק ומוכר ן במחירי ם 
מופרזים . לאח ר מכ ן החל ה פרש ת ההחרמות : דירות , רהיטים , מזונות , סהורות , 
כספי ם וכ ל דב ר בעל־ערך , באח ת — כ ל שנית ן ללקיחה . לכאור ה הי ה עוש ק ז ה 
מכוו ן כלפ י כ ל התושבים , א ך למעש ה ובעיק ר סבל ו ממנ ו היהודים , ולא ו דוק א 
האמידי ם שבהם ! כול ם כאח ד נאנח ו תח ת ד ו ש ל השלטו ן החדש . 

הי ו אל ה ימי ם קשי ם ליהוד י רובנה , החיי ם דוכא ו ונעש ו הפקר.. . לרו ב 
התושבי ם היהודי ם הי ה קש ה להסתג ל למציאו ת החדשה . א ך ל א ארכ ו הימי ם 
והבולשביקים , תח ת לח ץ הצב א הפולני , שכב ש חל ק גדו ל מווהלין , פינ ו א ת רובנה . 
שו ב נשתנ ו תנא י החיי ם ורובנ ה נכנס ה תח ת עו ל חד ש — עו ל הצב א הפולני . אול ם 
א ף שלטו ן ז ה ל א הארי ך ימי ם וכש ם שנכנ ס כ ך ג ם מיה ר לצאת . שו ב נסתגר ו 
היהודי ם בבתיה ם ממתיני ם בפח ד לחילופ י השלטון , בל י שידע ו מ ה יל ד יום . 

למחר ת היו ם חזר ו הבולשביקי ם ושלט ו ב ה חדשי ם אחדי ם ע ד שצבאו ת פולי ן 
השתלט ו ע ל מחצי ת החב ל הווהלינ י ורובנ ה הפכ ה עי ר פולנית . 

ארי ה הדר י 


ע ם הבולשביקי ם 

ע ם יציא ת החילו ת האוקראיניי ם מרובנ ה באבי ב 1919 , נכנ ם הצב א 
האדו ם לעי ר ומי ד הוק ם ב ה השלטו ן הסובייטי . נוס ף ע ל הפקידי ם ואנש י השירותי ם 
המרובי ם שהגיע ו לרובנ ה מחוץ , נלקח ו רבי ם מבנ י המקום , בעיק ר משורו ת הנוער , 
למשרו ת ולתפקידי ם אדמיניסטראטיביי ם שונים . האמ ת ניתנ ה להיאמ ר שכמע ט כ ל 
מקבל י המשרו ת הי ו יהודים , ע ד שנתקב ל הרוש ם שיהודי ם ובולשביקי ם ה ם היינ ד 
הך , והדב ר שימ ש הוכח ה למקטרגי ם הרבי ם מצ ד האוכלוסי ה הלא־יהודי ת שאכ ן 
היהודי ם בולשביקי ם הם.. . 

מ ה איפו א באמ ת הני ע א ת הנוע ר היהוד י לת ת א ת יד ו לביסו ס השלטו ן 
הסובייט י במקום ? ע ל כ ך נשאל ו כמ ה צעירי ם וצעירו ת שמילא ו תפקידי ם אצ ל 
הבולשביקי ם בימי ם ההם , ותשובותיה ם ה ן אפייניו ת למדי : 

"הדברי ם פשוטים" , אמ ר אח ד מהם . "כב ר ביו ם הראשו ן לכניס ת הבולשביקי ם 
עצרונ י חיילי ם ברחו ב והעמידונ י לחפו ר קב ר בחצ ר הכנסי ה בשבי ל חיי ל הרוג . 
כ ל טענות י להתחמ ק ל א הועילו . נאמ ר ל י שמחוב ת כ ל אזר ח לשר ת א ת השלט מ 
המשחר ר — ,ואת ה עש ה לל א דיחו י א ת אש ר צווית׳ . נוכחת י שז ו הי א פקוד ה שאינ ה 



46 


פרק י עב ר 


משתמע ת לשת י פני ם וגמרת י בלב י לבק ש משר ה ול א להיו ת נתו ן לסחיבו ת 
לעבוד ה ובו" / 

צעיר ה שהתכוננ ה לבחינו ת בגימנסי ה המקומי ת הסביר ה אות ו דב ר בסגנו ן 
אח ר : ״ראית י שהשלטו ן החד ש מחיי ב לעבו ד לפ י הסיסמ ה : ,מ י שאינ ו עוב ד ל א 
יאכל / הבינות י כ י במוקד ם א ו במאוח ר יהי ה על י לעבו ר לעבודה , א ם הבולשביקי ם 
ישלט ו בעיר . כלו ם אחכ ה ע ד שיכריחונ י לצא ת לעבוד ה ? הלכת י ונרשמת י באגוד ת 
המלצרי ם כעובד ת בבית־הקפ ה ש ל אברה ם מ ן (לאמית ו ש ל דב ר ל א עבדתי , א ך 
ההרשמ ה שימש ה ל י הסווא ה כד י שאוכ ל להמשי ך בהכנו ת לקרא ת הבחינות) . והנ ה 
נדרשת י מהאגוד ה לבו א לאסיפ ה דחופ ה — הופעתי . משום־מ ה נת ן ד״פוליטרוק ׳ 
ב י עי ן וקראנ י להיו ת מזכיר ה באגודה . ניסית י להתחמק , א ך הל ה הרעי ם קול ו על י 
באמר ו : ,אצלנ ו אי ן מסתלקים , חוב ה למל א כ ל תפקי ד שמטילי ם עליך . כ ך נעשית י 
עובד ת בשירו ת הסובייט י כ ל שלוש ת החדשי ם שהבולשביקי ם משל ו ברובנה" . 

גב ר בגי ל שלושי ם בער ך הסבי ר א ת הדב ר מבחינ ה אחר ת לגמרי : "היית י 
חנוונ י מש ך שנים , ועת ה נתבר ר ל י שפרנסת י בטל ה וסופ י להימנו ת אצ ל הבולשביקי ם 
ע ם הבורגני ם והבלתי־פרודוקטיביים , וא ף אדר ש לשל ם קונטריבוצי ה ועוד , כמנהג ם 
ע ם הסוחרי ם והעשירים . מוט ב איפו א שאבק ש ל י משר ה כמחוסר־עבודה־ופרנסה . 
כ ך הסתדרת י ונתמנית י משגי ח ע ל סחורות" . 

צעי ר שנמש ך בכ ל חו ם לב ו לבולשביקים , אמ ר גלויות : "הא ם ל א סבלנ ו 
ד י תח ת מגפ ו ש ל הצא ר ניקולאי ן עתה , מששוחרר ה רוסי ה ונית ן חופ ש לכ ל 
האזרחים , הא ם ל א מחובתנ ו הו א להיו ת ע ם מבצע י השחרו ר ונושא י המשט ר 
המהפכנ י ? ״ 

אות ה שע ה התהלכ ו הציוני ם ברובנ ה בצד י דרכי ם של א להתבלט . ה ם ל א 
ידע ו כיצ ד לנהוג , משרו ת ל א ביקש ו ול א קיבלו . הי ו מקרי ם שהעיר ו להם , ביחו ד 
לצעירי ם שביניהם , שאי ן ז ה הוג ן להימנ ע מלשר ת א ת השלטו ן החד ש הזקו ק לכ ל 
אדם . אח ד הפקידי ם הגבוהים , בארקו ב שמו , סטודנ ט יהוד י מז׳יטומי ר שפע ל ברובנה , 
אמ ר לציונ י צעי ר : "סופכ ם ר ע יהיה . א ם ל א תשמע ו לפקודו ת ול א תצא ו לשיחתנו , 
תיחשב ו ע ל הקונטר־ריבולוציונרים , והתוצאו ת יהי ו ברורו ת לכם".. . 

קש ה הי ה לרובנ ה היהודי ת להשלי ם ע ם סדר י השלטו ן החדש , חוקי ו והוראותיו . 
העסקי ם נפסקו , החנויו ת עמד ו נעולות , סחורו ת הוחרמ ו ואנשי ם רבי ם הסתובב ו 
לל א תעסוקה . החרמו ת רכו ש הי ו מעשי ם בכ ל יום , ופעולו ת אל ה בוצע ו ע ל יד י 
משרת י השלטו ן בעזר ת חיילי ם מהצב א האדום . הי ו מקרי ם שב ן נאל ץ לפעו ל נג ד 
אבי ו ואי ש נג ד קרוביו . הכופ ר שהוט ל ע ל הסוחרים , כלומ ר — ■ ע ל היהודי ם 
המקומיים , נגב ה בשלמות ו א ו בחלק ו לאח ר איומים , לח ץ ומאסרים . המשרדי ם 
הממשלתיי ם והצבאיי ם נתרב ו בעיר , אסיפו ת ותהלוכו ת הפכ ו מעש י כ ל יום , וכ ל 
ז ה שיוו ה לרובנ ה פנ י עי ר חוגג ת ומהפכנית , א ך למעש ה ל א הי ה השלטו ן לרצו ן 
התושבים , כיהודי ם כנוצרים , מלב ד מעטי ם שנה ו אחרי ו ושירת ו אותו . 

מק ץ שלוש ה חדשי ם עזב ו הבולשביקי ם פתאום , תח ת לח ץ הכוחו ת החזקי ם 
ש ל הפולנים , א ת העיר , כשכמ ה נושאי־משרו ת מצעיר י המקו ם יוצאי ם אתם.. . 


שר ה שכנא י 



הכיבו ש הפולנ י 


47 


הכיבו ש הפולנ י 

אבי ב 1920 . ע ם עזיב ת הרוסי ם א ת רובנ ה חזר ו אלי ה צבאו ת פולין . וכ ד 
מתא ר איש־רובנ ה א ת כניס ת הפולני ם האחרונה : 

"כיומיי ם היינ ו כלואי ם בבתים . התרכזנ ו בדירו ת פנימיות , הסתתרנ ו מתו ך 
פח ד להראו ת פני ם החוצה . הפח ד הי ה מפנ י העוזבי ם כמפנ י הבאים , של א ידענ ו 
מ י הם . בימי־מעב ר צפוי ה תמי ד סכנ ה לאזרחים , בפר ט ליהודים . מלומד י נסיו ן 
היינ ו וידענ ו כ י בהעד ר שלטו ן עולי ם טיפוסי ם מהעול ם התחתו ן שיד ם בכל . כ ל 
כוב ש חד ש נוה ג בהפקרו ת וכ ל נסו ג אינ ו דוא ג לאזרחי ם ונות ן י ד חפשי ת לחיילי ו 
באמתל ה ל א להשאי ר כ ל דבר־ער ך לאויב . ביו ם השנ י יייציא ת הרוסים , בשע ה 
אחת־עשר ה בערב , כשקצת י כב ר בהסגר , החלטת י לעבו ר ע ם משפחת י ממקו ם 
מחבוא י לדירתי , שנמצא ה באות ה חצ ר בחזי ת הרחוב . הצצת י מאחור י הפינ ה לראו ת 
מ ה נעש ה ברחו ב ול א ראית י נפ ש חיה , ר ק שעט ת סוסי ם הגיע ה לאזני . קראת י 
לשכנ י ושנינ ו עמדנ ו כרב ע שד ה בכניס ה לחצר . פתאו ם הופיע ו לעינינ ו שלוש ה 
פרשים . נבהלנו , א ך לסג ת ל א יכולנו . מדיבור ם הרצו ץ ברוסי ת הבינונ ו כ י פולני ם 
הם . אח ד מה ם ביק ש מי ם לה ם ולסוסיהם . רצת י והבאת י דל י מי ם מהחצר . אח ד 
הפרשי ם פנ ה אל י בשאלה : ,הא ם יהוד י 
את ה ד כן , השיבותי . הל ה הצטחק , פק ד 
על י להתיצ ב לי ד הקי ר וכיוו ן אל י א ת 
רובהו . אשת י שהגיע ה בינתיי ם גוננ ה על י 
בגופ ה והתחננ ה ע ל נפשי . ציחק ק הפר ש 
בהטיל ו בפני : ,ראו י היהוד י לכדור׳.. . 
ונסתלק . כז ו היתר . ראשי ת כניסת ם ש ל 
הפולני ם לרובנה... " 

כשקמ ו תושב י העי ר בבוק ר מצא ו 
א ת הצב א הפולנ י משוט ט בעי ר ומשמרו ת 
עומדי ם בפינו ת הרחובות . מי ד החל ו המ - 
אסרים ; נאסר ו תושבי ם לל א הבד ל ד ת 
ועדה , וביחו ד יהודים . שלום־פריד ל לאנגר , 
שמ ש בית־המדר ש הישן , נאס ר ע ל אש ר 
נת ן מקום-לינ ה בעלית-ג ג ש ל בי ת המד - 
ר ש למספ ר פליטי ם שהגיע ו מעב ר לגבו ל 
הרוסי . הו א התענ ה בכל א כמ ה חדשי ם ובקו - 
ש י על ה ביד י המוסדו ת הי ר,ודיי ם לשחררו . 
כ ל החשו ד בקשרי ם ע ם הבולשביקי ם בע - 
ב ר נאס ר ונחקר . בעינ י השליטי ם הפולני ם 
הי ה כ ל צעי ר יהוד י חשו ד בכך . האנטישמיו ת המושרש ת בקר ב הפולני ם הית ה 
מורגש ת מאד , א ך ראד , ז ה פלא ! ל א הי ו פגיעו ת גסו ת בי ד,ודים . אדרבה , מסר ו 
ע ל התנהגו ת אדיב ה בכמר , מקרי ם מצדם . האומנ ם החליפ ו אלר . א ת עורם , א ו שמ א 
קיבל ו הורא ה מגבוד , לנהו ג כך ? בי ן כ ך ובי ן כך , הפולני ם שולטי ם ו ד,יהודי ם 
מתרגלי ם אליה ם ומתחילי ם לנשו ם לרווחה . 



מרא ה הרחו ב הראש י — שוסיינ ה 
בע ת כניס ת הפולני ם לעיר , 1920 



48 


פרק י עב ר 



ממראו ת העי ר בתקופ ת רו 0 ]לטו ן הפולנ י 1920 — 1939 


נרא ו ג ם ה״האלארצ׳יקים ״ — חילו ת הגנרא ל האלאר , שגודע ו לשמצ ה 
בקציצ ת זקנ י יהודי ם ובשא ר תעלוליה ם הידועים , א ך ג ם ה ם אינ ם פוגעי ם ביהוד י 
העיר , ר ק מ ן העיירו ת שבסביב ה מגיעו ת ידיעו ת ע ל פגיעו ת באוכלוסי ה היהודית . 

ל א עבר ו ימי ם מרובי ם והקש ר ע ם וארשה . ביר ת פולין , נתחדש . התחיל ו 
מגיעי ם מש ם עתוני ם וידיעות , ואנשי ם שנתקע ו בדר ך החל ו חוזרי ם לעיר ם ולביתם . 
לאח ר זמן־מ ה הוחל , א ם ג ם תו ך הגבלו ת מסוימות , בנתינ ת רשיונו ת ליציא ה מ ן 
העי ר וכניס ה לתוכ ה והי ה רוש ם שהחיי ם חוזרי ם למסלולם . נק ל לתא ר א ת הלד ־ 


קצ ו ש ל האטאמא ן אסקילק ו 


49 


הרו ח החד ש שהשתר ר בעי ר לאח ר כ ל מ ה שעב ר עלי ה תח ת שלטו ן האוקראיני ם 
והבולשביקי ם בשנתיי ם האחרונו ת ע ם זא ת נמצא ה העי ר בכיבו ש צבא י וכ ל צע ד 
נתק ל בעיכובי ם מצ ד מפקד ת הצבא . ביהו ד הי ו קשיי ם בקבל ת רשיונות־תנוע ה ן 
ע ל חופ ש תנוע ה טר ם דיבר ו אז . 

בתו ך אויר ה ז ו ובעידו ד המרכ ז בוארשה , התחזק ה הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 
ברובנ ה שעיבדד . תכנית־פעול ה חדשה . היתד . הרגש ה שהפולני ם ל א ישימ ו מכשולי ם 
ע ל דר ך הפעול ה הציונית , מאח ר שהציונו ת הוכר ה כתנוע ה חוקי ת בפולין . ואמנ ם 
השלטונו ת ל א התערב ו בעבודד . הציונית , אול ם כל־אימ ת שהתעורר ה איז ו שאל ה 
רא ו בציונו ת תנוע ה נטול ת רשיו ן בשט ח הכיבו ש הפולני . לעתי ם הי ו התוצאו ת 
מעציבו ת ממג ע ע ם הרשות , כ י היתד . נטי ה מצד ה לעצו ר ולמנו ע כ ל פעול ה ציבורי ת 
ולאומית . משום־מד . קשר ו א ת רובנ ה וא ת חב ל ווד.לי ן לאזו ר וילנ ה וקש ה היתד . 
ד.ד.תרוצצו ת בכ ל עני ן כגדו ל כקטן . 

הקהיל ה היהודי ת ברובנד . המשיכ ה לפעו ל בתנאי ם החדשים , א ך קרנד . ירד . 

הי א היתד , חסרת־אמצעי ם ונטול ת המעו ף הציבור י ש ל ימ י השלטו ן האוקראיני . 
השלטונו ת רא ו בקהיל ה מוס ד דת י בלב ד וד,ניח ו ל ה ע ד שיגי ע תורה . מוסדות־החינו ך 
של א ידע ו מד , תהי ה תכני ת השלטו ן הפולנ י לגב י החינו ך ד,יד,ודי , נפגע ו לראשונד , 
ע ם הדריש ה שעליה ם לקב ל זכיונו ת חדשי ם לקיומם . בדר ך כל ל רבי ם הי ו הקשיי ם 
שבד, ם נתקל ו יהוד י רובנ ה ומוסדותיה ם השוני ם בזמ ן הראשו ן לכיבו ש הפולני . 
רבי ם הי ו שפיקפק ו באפשרו ת הישארות ם ש ל הפולני ם בעיר , לנוכ ח חילופ י הכובשי ם 
והשלטונו ת בשני ם האחרונות , א ך למעש ה הל ך השלטו ן וד,תאזר ח בעי ר ובמרוצ ת 
הזמ ן נרא ו ג ם סימנ י הקלו ת וד,תעודדו ת בשטחי ם שוני ם 5 הוח ל בנתינ ת רשיונות ־ 
תנוער , ממקו ם למקום , הורגש ה התעוררו ת במסחר , רבת ה הפעלתנו ת הציבורי ת 
והלאומית , ורובנ ה הלכד , והפכ ה עי ר פולנית . 

יו ם רד ף יו ם וד,קי ץ קר ב לקצו . השלטו ן הפולנ י הסתג ל לערי־ד,ספ ר ולסדר י 
חייד, ם ש ל התושבים , ויהוד י רובנ ה א ף ח ם הסתגל ו לשלטונו ת וסדריהם , החל ו 
ללמו ד ולדב ר פולנית , החליפ ו א ת לשו ן השלטי ם ש ל עסקיד, ם בלשו ן המדינ ה — 
הציבוריו ת היד,ודי ת התחילד , סופג ת תרבות־פולין . 

אברה ם נז ן 


קצ ו ש ל האטאמא ן אסקילק ו 

ליהוד י אוקראינ ה ידו ע יפד,*יפ ה שמ ו ש ל האטאמא ן הפטליורא י אסקילקו , 

שהי ה בשעת ו המפק ד הראש י בחזי ת הדרום־מערבי ת ויד־ימינ ו ש ל פטליור ה ונמנ ה 
אח ר כ ך ע ם שריד י המצביאי ם האוקראיניי ם בשט ח שנכב ש על־יד י הפולני ם — 
בעי ר רובנח . 

וד.נ ה נפ ל דב ר : באח ת משדרו ת פארי ס התנק ש שלו ם שווארצבאר ד באטאמא ן 
סאמיו ן פטליור ה ורצח ו נפש . הידיע ה ע ל המת ת פטליור ה ביד י יהוד י עוררד , רגש י 
נק ם ושיל ם אצ ל יד,וד י העולם , א ך ג ם אי־שק ט בלב , ביהו ד בקר ב יהוד י אוקראינ ה 
ועיירותיד " שחז ו מבשר ם א ת שנא ת שכניד, ם האוקראיני ם מש ך דורות . שמחת ם 



50 


פרק י עב ר 


הית ה מעורב ת בפח ד שמ א יקומ ו נאמנ י המנהי ג לנקו ם מהיהודי ם א ת דמו . חוסר ־ 
בטחו ן הורג ש ביהו ד בחב ל ז ה שסופ ה לפולי ן הקרו ב לגבו ל המזרחי , מקו ם שרו ב 
האוקראיני ם נשאר ו חסידי ו הנלהבי ם ש ל פטליורה . השלטונו ת הפולני ם בחב ל זה , 
מתו ך שיקולי ם וכוונו ת מסוימו ת העניק ו זכויו ת מיוחדו ת לאטאמאנים־לשעב ר 
ולפקידי ם גבוהי ם ש ל ממשל ת פטליורה , וביניה ם עוזר ו הקרו ב ש ל פטליור ה — 
אסקילקו , שמצ א ל ו אח ר כ ך מקל ט ברובנה . 

יהוד י ווהלי ן ופודולי ה ל א שכח ו א ת מעשי־הדמי ם ש ל חילו ת אסקילק ו 
ה״סאצ׳אוויקים ״ באבי ב 1919 . אסקילק ו הו א שהי ה אחרא י לפוגרו ם ביהוד י ברדיטש ב 
ואחרים . הו א הי ה נוה ג לענו ת לכ ל משלח ת יהודים , שבא ה לבק ש ממנ ו הגנ ה ע ל 
חי י היהודי ם מפנ י הכנופיות , בפשטו ת ואג ב חיוך : "ל א אכנ ס ברי ב ע ם חייל י 
הגבורי ם בגל ל מספ ר יהודי ם שנפגעו" . 

אסקילק ו איוו ה ל ו מוש ב בכפ ר אובאר^ ב בקירב ת רובנה , בחויל ת אח ד 
מקרוביו . ול א ז ו בלב ד שנהנ ה ש ם מכ ל הזכויו ת האזרחיות , אל א נית ן ל ו לעסו ק 
לל א הפרע ה מצ ד השלטו ן הפולנ י בהוצא ת שבועו ן אוקראינ י "דילו" , ב ו פירס ם 
מאמרי ם פוליטיי ם מנקודת־מב ט ש ל האינטרסי ם האוקראיניי ם גדושי ם שנאת־ישראל . 
כ ן פירס ם זכרונו ת מימי ה "הגדולים " ש ל ממשל ת פטליור ה וכיה ן מור ה בהורודוק . 

והנ ה למחר ת הריגת ו ש ל פטליור ה הופיע ה בעתו ן "דילו " מודעת־אב ל חמ ה 
למנהי ג המת , שהוצ ג כגבו ר לאומ י ומדינא י גדו ל בדורו . אסקילק ו מנ ה א ת זכויותי ו 
ש ל פטליור ה ובשצף־קצ ף קר א א ת הע ם האוקראינ י לנקו ם ביהודי ם כאחראי ם כול ם 
לרציח ת פטליורה . יהוד י רובנ ה והסביב ה נזדעזע ו למאמ ר שטנ ה ז ה של א הי ה 
וזל א קריוא ז גלוי ה לפוגרומי ם בידע ם גוד ל השפעוז ו ש ל ינחבר ו ע ל האוכלותיה . 
האוקראינית . הית ה התרגשו ת רב ה ובכ ל מקו ם דיבר ו ע ל מאמר ו האנטישמ י ש ל 
אסקילקו , שגיל ה שו ב א ת טלפי ו ההיידאמאקיים , לפ י שע ה באמצעו ת עטו . 

בערב ו ש ל אות ו יו ם ישב ו לי ד שולח ן בקפ ה "זאברונסקי " ברובנ ה שלוש ה 
צעירי ם יהודים : ינקוביאק , פלדמ ן ובלאי , כשלפניה ם פרוע ו גליו ן "דילו " ע ם 
מודעת־האב ל ש ל אסקילק ו לזכ ר פטליורה . שלשת ם הגיע ו ליד י מסקנה , כ י שנים ־ 
שלוש ה מאמרי ם ארסיי ם כאל ה ישס ו א ת האוקראיני ם לנקמת־ד ם ביהודים . הסכנ ה 
קרוב ה ביות ר ליהודי ם תושב י הכפרי ם והעיירות , ומ ן ההכר ח איפו א לבע ר א ת 
הצור ר הז ה ולהיפט ר ג ם ממנו . 

נמנ ו השלוש ה וגמר ו לבצ ע א ת המעש ה וא ף עיבד ו תכני ת לסילו ק אסקילקו . 

למחר ת היו ם הלכ ו שלשת ם לכפ ר אובארוב , כד י להכי ר א ת מבואו ת הבי ת וא ת 
חלונו ת החד ר שב ו מתגור ר אסקילקו , וכ ן לחקו ר ולתהו ת ע ל שעו ת הימצא ו שם . 
הדב ר נשמ ר בסוד , ור ק יחידי ם ידע ו ע ל ההכנו ת ש ל השלושה . מק ץ יומיי ם הגיע ו 
השלוש ה בחשכ ת הלי ל לבי ת המסומן , כשה ם מזויני ם בנש ק חם . אסקילק ו יש ב 
מו ל החלו ן הפונ ה לחצ ר וכת ב לאו ר מנורת־שולחן . החד ר נמצ א בחל ק העליו ן ש ל 
הבית . טיפ ס אח ד ע ל גב י כתפיה ם ש ל ית ר השניים , קל ע באקדח ו יש ר באסקילק ו 
שנפ ל מ ת בו־במקום . המבצעי ם נעלמ ו מי ד באפל ת הלילה , וכשהגיע ו שכני ם לשמ ע 
הירי ה ל א מצא ו אי ש במקו ם הרצח . 

עשיי ת הדי ן ברש ע ז ה — רישומ ה ל א נפ ל מז ו ש ל הריג ת פטליור ה רבו . 
הלאומני ם האוקראיני ם קשר ו א ת שנ י המאורעו ת הלל ו שבוצע ו בחוד ש אח ד וציינו ם 
כמבצע־נק ם ש ל היהדו ת הבינלאומית . דעו ת ושמועו ת שונו ת רווח ו מסבי ב לרצ ח 



קצ ו ש ל האטאפא ן אסקילק ו 


51 


זה . השלטונו ת הפולני ם הועמד ו ע ל רגליהם , א ם מתו ך כוונ ה טהור ה וא ם כד י 
לצא ת יד י חובה , וניגש ו לחפ ש בכ ל הכיוונים . מחש ש גילו י בלתי־רצו י נמצ א כב ר 
מ י שדא ג שהחקיר ה ל א תתפש ט ול א תעמיק , ואכ ן נסתיימ ה החקיר ה מח ר ולאח ר 
שבועו ת מספ ר נסג ר התי ק מחוס ר הוכחות . פשט ה שמוע ה כ י י ד הפולני ם הית ה 
באמצע , שכ ן רצו י הי ה לה ם להיפט ר מאסקילק ו מנימוקי ם שלהם.. . 

כ ך ביצע ו שלוש ת צעיר י ישרא ל אמיצי ם ברובנ ה מעשה־נק ם ושיל ם באח ד 
האחראי ם הראשיי ם לפרעו ת 1919 ביהוד י אוקראינ ה בתקופ ת שלטונ ו ש ל פטליורה . 

אינג ׳ מש ה גילדנמ ן 



ממראו ת העיר : רחו ב אפטיקארסק ה — הדיביזי ה ה 13 




חי י בלבל ה 


עיר-המטרופולי ן היהודי ת 

חשיבו ת מיוחד ת נודע ה לעי ר רובנה . אמנם , ל א עתיקת־יומי ן הי א כאחיותי ה : 
אוסטראה , דובנא , לוצק , קרמני ץ וקהילו ת עתיקו ת אחרו ת בווהלין ! ל א יפי ה א ו 
סגנונד . המיוח ד מבדילי ם אות ה משא ר ערי־א ם בגול ת ישראל , וא ף אישיר . ל א על ו 
ע ל אל ה שבשכנותיד " אף־על־פי־כ ן אחר ת היתד , בי ן אחיותי ה ושונד . מד.ן . ההבד ל 
בל ט ביהו ד בדורו ת האחרוני ם ע ם עליי ת קצ ב התפתחות ה משנ ה לשנ ה בזכו ת גורמי ם 
שוני ם ששינ ו תכלית־שינו י א ת מיבנד " הרכבד . וציבוריותד , כמע ט בכ ל השטחים . 
כ ל הזוכ ר א ת העי ר מלפנ י יוב ל שנים , מהתקופ ה הצארית , יסכי ם שבצד ק מגי ע לד . 
כת ר המטרופולין , וכ י לאמית ו ש ל דב ר ל א לוצ ק העתיק ה היתד . העי ר הראשי ת 
לווהלין , אל א דוק א רובנד " הצעיר ה ממנ ה א ך מפותח ה יות ר ומתקדמ ת מבחינ ה 
כלכלית , ציבורי ת וחברתית . 

משיכ ת אוכלוסין , וביחו ד יהודי ם — הי ה ק ו בול ט ש ל העיר . ודא י י ש לייח ס 
תופע ה ז ו לפיתו ח הסח ר בד " שהעמי ד א ת רובנ ה בשורד , אח ת ע ם הערי ם הגדולו ת 
וד,מפותחות . מכ ל העיירו ת המאוכלסו ת שבסביבר , נמשכ ו הבריו ת לרובנ ה לסד ר 
בר . א ת קניותיד, ן ולהבי א אלי ה מתוצר ת חאחוזות , חכפרי ם ור,עיירו ת שבחב ל לש ם 
יצו א הסחורו ת לכרכי ם ולחוץ־לארץ . עשרו ת שני ם נודע ה רובנ ה כעיר־מסח ר 
וכמרכ ז ליצו א עצי ם ותוצר ת היערות , תבואות , כישות , פירות , ביצים , תוצרת־חלב , 
עורות , סבון , לבני ם ועו ד וכ ן מלאכת־י ד כפרי ת שונה . 

הי ו עו ד סיבו ת חשובו ת לגידול ה ש ל רובנ ה : גישתר , הציבורי ת לענינ י 



התנוע ה ברחו ב ה־ 3 במא י (שוסיינה ) מפינ ת הדיביזיו ! ה־ 13 


52 



עיר־המטרופולי ן היהודי ת 


53 


חכל ל ולשאלו ת אירגו ן חברתיות , פילאנטרופיות . טוציאליו ת ופוליטיות . תמי ד 
נמצא ו ברובנ ה יד.ודי ם שדאג ת הכל ל היתד . דאגתם , ואל ה רא ו צור ך לעצמ ם לטפ ל 
בנצרכים , לתרו ם ולהתרי ם אחרי ם לש ם עזרה . דאג ת הענ י היתד . דאג ת פרנס י העי ר 
ועסקניד. . כ ן פותח ה ברובנ ה פעול ה רחבד . בקר ב ד.קד. ל המקומ י בשט ח החינו ך 
התורנ י : תלמו ד תורה , איכסו ן תלמידי־חכמי ם והדזזקתם , בניי ת בתי־תפיל ה והחזק ת 
חזני ם בד. ם וכד . לפסג ת עלייתד . החברתית־לאומי ת ותרבותי ת הגיעד . רובנ ה במא ה 
האחרונד. . הקהילד . אורגנה , אחר י המהפכד . הרוסית , ע ל יסודו ת דימוקראטיים , וד.ית ה 
מוגנד . לפ י החוק , הוכנס ו תיקוני ם במוסדו ת הצדק ה וד.חס ד ובמפעלי־ד,עזרד . השונים , 
שברוב ם עמד ו תח ת השגח ת הקהילד " ונוסד ו מוסדו ת חדשי ם מתוכנני ם ומבוססי ם 
בשטח י העזרד. , הבריאות , הסעד , החינו ך ועוד . 

לאח ר מלחמת־ד.עול ם הראשונד . וד.מד.פכד . ברוסי ה נשתנ ו פנ י החיי ם בעי ר 
תכלי ת שינוי : התפתח ה תנוער . פוליטי ת וחברתי ת רחב ה בתחומ י החיי ם הכלליי ם 
והלאומיי ם שהוציאד . ש ם לרובנד . במדינ ת פולי ן ובעול ם היהוד י ש ל מזרח־אירופה . 
בתקופד . ז ו פרח ה העי ר כעיר־ספ ר מאוכלס ת בנ י כמ ה לאומים , עי ר ש ל מסח ר 
ותעשיר . ותרבות , וע ל הכ ל — עי ר יד.ודית־ציוני ת בעל ת חינו ך עבר י וחלוצי . צביונ ה 
ש ל רובנד . הי ה תמי ד יד.ודי , ובתו ך החיי ם ד.יד.ודיי ם שרר ה בדו ר האחרו ן הרו ח 
הציונית . 

בדרך־כל ל היו ו ד.יד.ודי ם ברו ב הזמני ם כששי ם—שבעי ם אחו ז מ ן האוכלוסיד . 
הכללי ת ברובנד. . המגיפו ת שפשט ו בזמני ם שוני ם במא ה שחלפד. , קצר ו אמנ ם 
קצי ר ביהוד י העיר , א ך לבסו ף הל ך מספר ם וגדל . מ ד,מפקדי ם ש ל האוכלוסי ה 
ברובנ ה נרא ה שמ־ 890 יד,ודי פ בשנ ת 1765 הגי ע מספר ם ל־ 19791 בשנ ת 1910 
ול־ 28000 בשנ ת 1939 . 

בש ל קירבת־המקו ם לגבו ל האוסטר י נקבע ו ברובנד , ריכוז י צבא־רוסי , 
וקסרקטיני ם נבנ ו בקצ ה העיר . ברחובו ת העי ר נפגש ו תמי ד חיילי ם וקצינים , ואי ן ספ ק 
שהעי ר נד,נת ה מחניי ת הצב א ומד,אםפק ה לו . 



האזו י המסחר י ב ו חו ב ה־ 3 במא י (שוסיינה ) 



54 


הי י כלכל ה 


"יארידים " קבועי ם הי ו ברובנר " וה ם הי ו לברכ ה לכלכל ת העי ר ותושביה . 
מעיירו ת הסביב ה וכפרי ה הי ו נוהרי ם ל״יארידים " אל ה לקנות , למכו ר ולהחליף , 
כרגיל . גור ם נוס ף לפיתו ח העי ר וקידומ ה שימש ו מצב ה הגיאוגרפ י הנו ח וסליל ת 
הכבי ש הראש י קיו ב—בריס ק לאור ך העי ר וק ו מסילת־הברז ל הדרום־מערבית , 
שחצת ה א ת העי ר בי ן חלק ה היש ן לבי ן פרב ר הו 1 ליא . איכר י הסביב ה וסוחרי ם יהודי ם 
הי ו מגיעי ם ע ם סחורותיה ם העיר ה וקוני ם לה ם בתמורת ן מצרכי ם שונים , חמרי ם וכר . 
מה ם שהי ו באי ם ברכב ת ורוב ם בעגלו ת א ו ברגל . העי ר ושווקי ה המ ו כמע ט תמיד . 



בשו ק רובנ ה 

בעי ר נפתח ו בנ ק ממלכת י ובנקי ם אחרים , בתי־מסח ר גדולי ם לתבואו ת ש ל 
פירמו ת ידועו ת וסוחרי ם סתם , וכ ן נתרח ב סח ר הבדי ם ואריגי ם (מנופאקטורה) , 
סחורו ת מכולת , ברזל , סידקי ת ועוד . פותח ו ביות ר מספ ר ענפי־מלאכ ה ותעשיו ת 
קלו ת : טחינ ת קמח , ייצו ר לבנים , סבון , גפרורים , ממתקים , רהיטים , שיכר , הלבשה , 
הנעלה , בורסקאות , טב ק לסיגריו ת ועו ד ועוד . כמע ט כ ל המפעלי ם האל ה נמצא ו 
בתו ך העי ר א ו בקרבת ה וכול ם הי ו פר י יזמת ם ש ל היהודים . אמנ ם בכמ ה מפעלי ־ 
תעשיה , כגון : במשרפות־לבנים , משרפו ת יין־שר ף שבמחוז , בית־החרוש ת לבירה , 
טחנות־הקמ ח ובבית־היציק ה לפלד ה היחיד י במקום , הי ו ג ם עובדי ם רבי ם לא ־ 
יהודים , א ך ה ם היו ו מיעו ט בתו ך כל ל העובדי ם בהם . 

מ ן הראו י לציי ן שמבי ן ענפ י המסח ר פרח ו בעיק ר המנופאקטורה , התבואו ת 
והיערות . בש ל המחזו ר הגדו ל בסחר ה ש ל רובנ ה הרב ו להופי ע ב ה לרג ל עסקי ם שוני ם 
סוחרים , סוכנים , יצרנים , מתווכים , קוני ם ומוכרים , בעל י אחוזו ת ומשקי ם זעירים , 
וחנוונ י העיירו ת שבסביב ה הקרוב ה והרחוקה . ג ם אנשי ם סת ם התרגל ו לבו א לרובנ ה 
לקניי ת מצרכיה ם הפרטיים , מתו ך הנח ה שימצא ו בעי ר ל א ר ק מבח ר ש ל סחורו ת אל א 
ג ם יקנ ו יות ר בזול . ז ו א ף זו . ש ם אפש ר להזמי ן בג ד א ו שמל ה תפורי ם על־פ י 
האופנה , ש ם מצויי ם רופאי ם מומחים , עורכי־דין , מורים , שאינ ם מצויי ם בעייר ה — 
ובכל ל נית ן לסד ר בעי ר כ ל אות ם עניני ם שאי ן לסדר ם בנק ל בעייר ה הקטנה . העי ר 
משכ ה אלי ה וטוב ת הנאת ה מתנוע ה ז ו ל א הית ה מיעטה . 


בנקי ם ומוסדו ת כספיי ם 


55 


יום־יו ם הי ו יוצאו ת מהעי ר עגלו ת עמוסו ת שפ ע סחורו ת למקומו ת שונים , 

ור ק למ ן שנו ת העשרים , כשהונהג ה תחבור ת אוטובוסי ם ומכוניות , חדל ו כמע ט 
לנסו ע בעגלו ת באזורי ם שהרכב ת ל א עבר ה שם . מסבי ב לעי ר נסלל ו דרכי ם שחיזק ו 
א ת הקשרי ם ע ם הסביבה . כ ך התפשט ה רובנ ה המטרופולי ן בשמש ה מרכ ז בכ ל ענפ י 
הכלכל ה לחל ק גדו ל מווהלי ן ולקהילו ת ישרא ל בחב ל זה , שינק ו מרובנ ה בשלו ש — 
ארב ע עשרו ת השני ם האחרונות , תקופ ת פריחת ה לפנ י השוא ה שירד ה עליה . 

ברובנ ה המטרופולי ן צצ ו מפעלי ם כלכליי ם ותרבותיי ם שוני ם שהי ו פא ר לעי ר 
וברכ ה לתושבי ה כיהודי ם כבלתי־יהודים . ק ו מסילת־הברז ל קיו ב—קוב ל—וארש ה 
חצ ה א ת רובנ ה מאמצ ע המא ה התשע־עשרה , ואיל ו הק ו רובנ ה—וילנ ה נסל ל ר ק 
בשנ ת 1885 . קו י מסיל ה אל ה הקל ו מע ל התנוע ה שהלכ ה וגבר ה בכבי ש שהובי ל דר ך 
העי ר לבריסק . העי ר עצמ ה התרחב ה והתפשט ה בשנו ת שלטונ ם ש ל הפולני ם 
( 1920 — 1939 ) ובצד ק יכל ה להתחרו ת ע ם ערי ם גדולו ת ומרכזי ם ידועי ם במדינ ת 
פולין . ג ם בשד ה הספור ט ל א פיגר ה רובנ ה היהודית , ובצ ד אגודו ת הספור ט 
הפולניו ת נתקיימ ו ב ה אגודו ת יהודיו ת שהצטיינ ו והוסיפ ו כבו ד לאוכלוסי ה היהודי ת 
ש ל העיר . 

הצב א האדו ם שנכנ ס לרובנ ה בסו ף 1939 העבי ר א ת חי י המטרופולי ן ע ל פסי ם 
אחרים , ופנ י החיי ם נשתנ ו שינו י יסודי . 

ארי ה אבטיח י 


בנקי ם ומוסדו ת כספיי ם 

כעיר־סח ר מפותח ת בטבור ה ש ל ווהלין , שעמד ה בקשרי ם מסחריי ם ע ם 
מרכזי ם וער י סביבתה , נזדקק ה רובנ ה למוסדו ת פינאנסיים . בעב ר הרחו ק הי ו עסק י 
כספי ם מסתדרי ם בעי ר בהלואו ת מיחידי ם והעברו ת בדואר , א ו באמצעו ת הבנקי ם 
שבערי ם הגדולו ת הסמוכות . הנצרכי ם להלואו ת הי ו פוני ם למלווים־ברבי ת ולמתווכי ם 
לסוגיהם . בימי ם הה ם פע ל ברובנ ה ר ׳ גור־ארי ה מייזלי ש כבנקא י פרטי . הבנ ק 
המסחר י במינסק , שחי ו ל ו קשרי ם ע ם רובנר " פת ח ב ה סניף . בנקי ם אחרי ם ל א הי ו 
א ז בעיר . 

כאש ר ב א הצא ר אלכסנד ר השליש י בשנ ת 1890 לרובנה , בלווי ת בנ י משפחת ו 
והפמלי ה שלו , לחזו ת בתמרוני־הצב א ש ל אזו ר קיו ב—וארש ה ושה ה ב ה שמונ ה 
ימי ם — חגיש ה ל ו קבוצ ת סוחרי ם יהודי ם בקש ה להקי ם בעי ר סני ף ש ל הבנ ק 
הממלכת י למע ן פיתוח ה ש ל העי ר וסביבתה . הבקש ה זכת ה לתשומת־ל ב ובשנ ת 1895 
נפת ח ברובנ ה בנ ק ממלכתי . זמ ן קצ ר אחר י פתיחת ו ב־ 1896 , הח ל הבנ ק לת ת הלואו ת 
נג ד שטרו ת לסוחרים , בעל י אחוזו ת ואחרים . לי ד הבנ ק הוק ם וע ד נכבדי ם לבחינ ת 
כושר ם ש ל הלווי ם וחותמ י השטרות . ההלואו ת הי ו מתאשרו ת לפ י המלצו ת הוע ד 
והבנ ק ניכ ה שטרו ת ש ל סוחרי ם בעי ן יפ ה ובתנאי ם נוחים . כ ל מ י שזכ ה להיו ת 
מלקוחו ת הבנ ק — נהנ ה ממנו , ותועל ת הבנ ק ליהוד י רובנ ה ולעי ר כול ה היתר , רבה . 

בצ ד הבנ ק הממלכת י הי ה קיי ם ג ם אוצ ר הממשל ה "קאזנאצ׳ייסטבו" , שהי ו 
ל ו תפקידי ם ראשיים , בעיק ר לצרכ י מוסדו ת המדינה . 



56 


הי י כלכל ה 


בראשי ת המא ה העשרי ם בפת ח ברובנ ה סני ף ש ל בב ק האחי ם שמוא ל ויוד ל 
לורי א מפינסק , אחרי ו פת ח א ת הבנ ק הפרט י של ו מ ר פנח ס גלפרסון . בימי ם הה ם 
תיכנ ן ר ׳ זלמךדו ד ליבונטי ה מנה ל הסני ף ש ל הבנ ק המינסק י ברובנה , לייס ד 
בנ ק גדו ל לפיתוח ה ש ל רובנ ה וכ ל החב ל הווהליני , א ך ע ם עבר ו ללונדו ן בשירו ת 
.אוצ ר התישבו ת היהודים " נדח ה הרעיון . 

בשני ם 6 — 1905 ניכר ה התעוררו ת בקר ב חוגי ם שוני ם והמונ י היהודי ם ברוסיה . 
מבחינ ה כלכלי ת הל ך המצ ב והשתפ ר במיד ה מסוימ ת א ך ההגיר ה מהערים , ובעיק ר 
מהעיירות , נמשכ ה וא ף גברה . ז ו גרמ ה לכך , שבהרב ה ישובי ם החל ו מקימי ם מוסדו ת 
עזר ה לתועל ת הציבור , כגו ן קופו ת הלוא ה וחסכון , (שקרא ו לה ן בעיירו ת "בענקלאך" , 
כלומ ר בנקי ם קטבים ) למע ן אפש ר אשרא י עממ י זו ל להמוני ם — חנונים , בעלי " 
מלאכ ה וסת ם זקוקי ם לקרדיט , ולשחרר ם מעו ל נושכ י נש ך פרטיי ם שנהג ו לגבו ת 
א ת ההלוואו ת בתשלומי ם שבועיי ם בצרו ף רבי ת קצוצה . 

קופו ת אל ו הי ו מוסדו ת עממיי ם בנויי ם ע ל יסודו ת עזר ה הדדית . כ ל הנזק ק 
לעזר ת הקופ ה נרש ם ב ה כחב ר והכני ס דמ י חב ר בגוב ה 10% מסכו ם ההלוא ה שאושר ה 
ל ו ע ל מנ ת לסלק ה בתשלומי ם שבועיים . ההלואו ת ניתנ ו נג ד התחייבויו ת ובערבויות . 
הקופו ת האל ה נתמכ ו ע ל יד י חבר ת יק״ א שהשקיע ה בה ן סכומי ם למחזור . 

קופ ה כזא ת נוסד ה ברובב ה בשנ ת 1906 ע ל יד י מספ ר עסקני ם שטוב ת הכל ל 
הית ה לעיניהם . ברא ש הנהל ת הקופ ה עמ ד פינח ס גלפרסון , שחי ה אח ר כ ך לבנקא י 
פרט י ולסו ף יוזמ ו ומנהל ו ש ל בנ ק ציבור י גדול . בי ן ית ר חבר י ההנהל ה ש ל הקופ ה 
שנבחר ו באספו ת כלליו ת היו : מאי ר בוצ׳קובסק י (סוח ר מקומי) , שמעו ן טבצ׳ני ק 
(עסק ן מחוג י בעלי״מלאכה) . 

קופ ת הלוא ה וחסכו ן יהודי ת ז ו ברובנ ה התקיימ ה תח ת השם : קופ ת חלוא ה 
וחסכו ן השניה , פעל ה והתפתח ה ע ד 1921 . סמו ך לאות ו זמ ן נוס ד בעי ר בנ ק "קרדיט " 
גומלין " ואחרי ו בנ ק מסחרי . ברא ש הנהל ת "קרדיט־גומלין " עמ ד הסוח ר הנוד ע 
שלמ ה קוליקוביצ׳ ר ומנהלי ו היו : מרדכ י שטרי ק ושלמ ה ואלדמן . רא ש חבנ ק 
המסחר י הי ה מש ה זילברפאר ב (מ י שהי ה אחר״כ ך מיניסט ר לענינ י היהודי ם מימ י 



ההנהל ה וחב ר העובדי ם ש ל האגוד ה לעזר ה הדדי ת וביטו ח לי ד הבנ ק העממ י 
ברובוה , 1912 ; ד״ ר יעק ב גוזמ ת יו״ ר ; יו ז — םג ן יו״ ר ; אפרי ם קאצ׳קה ; שמח ה 
ויווקור ; מל ד בלא י ; שמוא ל וויינצוויי ג ; שמוא ל מלמד ; ות ן אוגלצ׳י ק — מוה״ ח ; 
שמעו ן טבצ׳וי ק — גזבר ; גורושטיי ן — מוה״ ח ; ישעי ה שיסטאו ו — מוה״ח ; ו ח 

ברוםיק ר ~ גוב ה 


בנקי ם ומוסדו ת כספיי ם 


57 


שלטו ן האוקראינים ) ומנהל ו הראשו ן הי ה העסק ן הציונ י יצח ק מלמד . שלוש ת 
המוסדו ת הכספיי ם הלל ו הי ו מוסדו ת עממיי ם ביסודם , עמד ו לשירו ת הבריה ם וערכ ם 
הי ה ר ב לסחר ם והייה ם הכלכליי ם ש ל יהוד י רובנ ה בזמ ן ההוא . 

שגשו ג המסה ר ברובנ ה וקשר י פירמו ת גדולו ת ע ם העי ר וסביבת ה הניע ו 
בנקי ם גדולי ם לפעו ל בעיר־מסח ר זו , והבנ ק אזובסקו־דונסקוי , שפע ל בכ ל מרכז י 
רוסיה , רכ ש א ת סני ף הבנ ק המינסקי , שהפ ך סניפ ו(ב־ 1909 לערך ) הו א ופית ח פעול ה 
פינאנסי ת ואשראי ת רחב ה ברובנ ה וסביבתה . אות ה תקופ ה נפת ח ברובנ ה עו ד בנ ק 
פרט י ש ל אינלנד ר ופארצ׳וק . 

בשנו ת מלחמת־העול ם הראשונה , כשהוכר ז המוראטוריו ם ורבי ם מ ן הסוחרי ם 
ובעל י העסקי ם נדד ו מרובנ ה לפני ם רוסיה , הצטמצמ ו פעולו ת הבנקי ם ביותר . 
הבנ ק הממלכת י הועב ר מרובנ ה ול א נות ר שדה־פעול ה אל א לקופ ת הלוא ה והסכו ה 
שחבריה , אנש י השכבו ת העממיו ת והדלות , נשאר ו במקו ם ולרג ל מצב ם הכלכל י 
הקש ה הי ו זקוקי ם למוס ד יות ר מאש ר בימי ם כתיקונם . המוס ד המשי ך לפעו ל במיד ת 
יכלת ו ועז ר לרבי ם מחבריו . 

ע ם סיו ם מלחמת־העול ם הראשונ ה בסו ף 1917 , נוס ד ברובנ ה מוס ד כספ י עממ י 
חד ש — בנ ק עממ י יהודי , שמייסדי ו הי ו מספ ר סוהרי ם ובעלי־מלאכ ה וביניה ם 
רו ב ציוני . באויר ת הימי ם הה ם שלאח ר המהפכ ה הרוסי ת תל ו המייסדי ם תקוו ת רבו ת 
במפעלם . ואמנם , המוס ד גד ל מהר , הצטרפ ו אלי ו חברי ם רבי ם מחוגי ם שוני ם 
והו א כב ש ל ו עמד ה מכובד ת בעיר . בר ם ל א עב ר זמ ן ר ב ובמוס ד נתגל ו נטיו ת 
בלתי־רצויות , שבתנאי ם ש ל חילופי־שלטונו ת בשני ם 20 — 1918 גרמ ו לשיתוקו . 
זמן־מ ה ל א פע ל הבנ ק כלל , ע ד שהוק ם השלטו ן הפולנ י בעי ר ב* 1920 ואהדי ם 
ממייסדי ו הזר ו והקימוה ו מהד ש בש ם "בנ ק לודובי" . כמנה ל הבנ ק נתמנ ה א ז 
ישרא ל זילברדי ק ולאח ר שעל ה לאר ץ — שימ ש כמנה ל אייזי ק בריק . 



בנ ק עממ י יהוזי ; המועצה , ההנהל ה וחב ר העובדי ם 

בשנ ת 1925 , לערך , גבר ו בבנ ק כוחו ת בעלי־מלאכה , שעש ו יד־אח ת ע ם 
ה״בונדאים" , ובהיות ם רו ב כבש ו א ת ההשפע ה והשלטו ן בו . במקו ם המנה ל הציונ י 
הוזמ ן כמנה ל מ ר שמח ה פלאט , אי ש ה״בונד" , והבנ ק המשי ך להתקיי ם כמוס ד 
עממ י לל א השפע ת הציונים . 

בשנ ת 1924 יסד ו ציונ י רובנ ה בנ ק בש ם "בנ ק יהוד י קואופרטיבי" . בי ן 
המייסדי ם הי ו ה״ה : ברו ך כגן , אהרו ן לרנר , בן־ציו ן אייזנברג , אייזי ק בריק , ליי ם 


58 


חי י כלכל ה 


קליקה , יצח ק ברלינ ה יוליא ן פלדמן . בעי ר רא ו א ת הבנ ק כבנ ק ציוני , ומשגד ל 
והצלי ח בפעולותי ו — רא ו צור ך לשנו ת א ת שמ ו ל״בנ ק קומרצייבי" . מנהל י הבנ ק 
בפוע ל הי ה ה״ה : אייזי ק ברי ק ויצח ק ברלינר , וההנהל ה הורכב ה מה״ה : בךציו ן 
אייזנברג , יוליא ן פלדמ ן ולי ב קליקה . בהיק ף עסקי ו עמ ד הבנ ק במקו ם השנ י בי ן 
המוסדו ת הציבוריי ם לאשרא י שפעל ו א ז ברובנה , אח ר בנ ק הסוחרים . 

התנאי ם החדשי ם תח ת שלטו ן הפולני ם והפריח ה הכלכלי ת ש ל העי ר גרמ ו 
לייסוד ם ש ל כמ ה בנקי ם חדשים , רוב ם קואופרטיביים , והם : בי ק דיסקונטובי , 
פובשאכנ י בנ ק קראדיטובי , בנ ק הסוחרים , בנ ק הסוחרי ם הזעירים , בנ ק אודבודובי , 
בנ ק בעלי״הבתים , בנ ק האנדלובי , פובשאכנ ה קאס ה קראדיטובה , ועוד . 

בנ ק בעלי״הבתי ם נוס ד בשי ת 1928 ביזמת ם ש ל ה״ ה : מש ה סרואטניק , מש ה 
רויזמן , צב י הלר , לייבי ש ביק . יעק ב פישביין , יצח ק קרפליאק , הרץ־מאי ר פיסיוק , 
אלכסנד ר גאלפרסון , פייב ל ברלינר , חזנצ׳וק , אורליכ ט ואחרים . מטרותי ו העיקריו ת 
הי ו : לאג ד א ת בעלי״הבתי ם מבחינ ה חברתי ת וכלכלית , לדאו ג למעמ ד בעלי״הבתי ם 
ולהג ן ע ל עניניהם , להושי ט לה ם עזר ה באשרא י ובכל ל לשמ ש מכשי ר כספ י שלהם . 
הבנ ק נט ל ע ל עצמ ו לסד ר א ת גביותיה ם ותביעותיה ם ש ל בעלי־יהבתי ם וכ ן א ת 
הטיפו ל במסיה ם וכו׳ . בי ן ראש י הבנ ק הי ו ג ם לא־ייהודי ם אחדי ם : הפולקובני ק 
קובלסקי , מ ר באראיובסקי , א ך בעיקר ו הי ה ז ה בנ ק ש ל יהודים . מארבעי ם חב ר 
בראשי ת יסו ד חבנק , על ח חמספ ר לחמ ש מאו ת ב' 1931 , והו א הוסי ף לגדו ל ולהרחי ב 
א ת פעולותיו . כות ב הטורי ם האל ה כיה ן כמנה ל הבנ ק מיו ם היווסד ו ע ד 1932 . 



בנ ק בעלי־הבתי ם ; ההנרול ה וחב ר העובדי ם 

״בנ ק דיסקונטובי ״ נוס ד בשנ ת 1926 ע ל יד י ה״ה : שלמ ה קוליקוביצ׳ר , 

פינח ס גלפרסו ן ונחו ם גולדברג , ומשרדי ו הי ו בבי ת ליברמ ן ברחו ב דר 3 במאי . 
מבחינ ה רשמי ת נרש ם הבנ ק כמוס ד קואופרטיבי , א ם כ י למעש ה הי ה ז ה עס ק 
פרט י ש ל מייסדיו , שתודו ת לקשריה ם האישיי ם נמשכ ו אליה ם סוחר י העי ר ובא ו 
בקשרי ם בנקאיי ם אתו . בתחיל ד פרח ו עסק י הבנ ק ומחזור ו הי ה ד י גדול , א ך לסו ף 
ל א החזי ק מעמד . אח ד הגורמי ם לכ ך הי ה דב ר השקעותי ו ב״ספולק ה בודובלאנה" , 
שהקי ם מ ר נחו ם גודלמן , קבל ן לבנין , חבר ה שבנת ה מרכ ז מסחר י במקו ם השו ק 


אירגו ן בעל י מלאכ ה 


59 


היש ן ברחו ב ווארטובה . החבר ה בלע ה חל ק גדו ל מכספ י הבנ ק שנשאר ו תקועי ם 
בבני ן (בגל ל המצ ב הכלכל י הקש ה ל א נמכר ו החנויו ת שנבנ ו במרכ ז המסחרי ) 
והכביד ו ע ל מחזו ר הכספי ם ש ל הבנק . נוכ ח מצ ב ז ה החל ו לקוחו ת הבנ ק לעזב ו 
א ו לצמצ ם א ת פעולותיה ם בו , המפקידי ם החל ו מוציאי ם א ת פקדונותיהם , ומשנוכח ו 
בקשיי ם ש ל הבנ ק — לחצ ו עלי ו תו ך עמיד ח בתו ר לפת ח המנה ל ותביע ת פקדונותיה ם 
באיומי ם ובדמעות . ביחו ד לחצ ו ההמוני ם ע ל שלמ ה קוליקוביצ׳ר , עסק ן וסוח ר מקומ י 
כ ל השנים , שנתנ ו ב ו אמו ן רב , א ך ל א יכל ו לקב ל א ת המגי ע להם . כבו ד הבנ ק 
יר ד והו א נהרס . ע ם התמוטטות ו ירד ה ג ם קרנ ם ש ל מנהלי ו וכמ ה ממייסדיו . 

"בנ ק הסוחרים" , הי ה אח ד הבנקי ם ההוגני ם והגדולי ם ברובנה , שנוס ד ע ל 
יד י ה״ ה : שמוא ל אלמן , דו ד פישר , מאי ר בוצ׳קובסקי , שמעו ן כ ץ ועוד . מנהל ו הי ה 
שמעו ן כץ , שהצלי ח לבס ס א ת הבנ ק ולרכו ש ל ו ש ם טוב . רו ב סוחר י העי ר נתנ ו 
א ת אמונ ם בבנק , התקשר ו אליו , והו א פיח . 

"בנ ק האנדלובי " הי ה המכשי ר הכספ י ש ל הסוחרי ם הזעירים . הו א נוס ד בשנ ת 
1924 , אול ם התחי ל בפעול ה ביונ י 1925 , לאח ר שעל ה ביד י מייסדי ו למכו ר מניו ת 
לחברים־חנווני ם ולאסו ף א ת ההו ן היסוד י ש ל הבנק . פעולו ת הבנ ק ל א הי ו רחבות , 
אול ם חו א פע ל לטוב ת חברי ו במסגר ת התקנו ת ול א הל ך בגדולות . 

פייב ל ברלינ ר 


אירגו ן בעלי־מלאכ ה 

א ם ל א לחבי א בחשבו ן א ת קבוצ ת הנגרי ם שחוקמ ח ברובנ ח בשנ ת 1906 
כהתחל ה לאירגו ן ש ל בעלי־מלאכ ה ושנתקיימ ה כמ ה שני ם בש ם "ארטאל " וא ת 
התארגנות ם ש ל בעלי־המלאכ ה בקופ ת הלוא ה וחסכו ן השני ה שמנת ה א ת קיומ ה 
משנ ת 7 — 1906 , בערך , — הר י י ש לראו ת א ת 1917 כשנ ת הקמ ת מסגרת ם האירגוני ת 
ש ל בעלי־המלאכ ה הרובנאי ם לאח ר המהפכ ה הרוסית . מא ז מופיעי ם ה ם כגו ף 
אירגונ י וכלכל י ע ל בימ ת החיי ם היהודיי ם והחברתיי ם ברובנה , דואגי ם לעניניה ם 
ופרנסותיהם , שולחי ם א ת נציגיה ם למוסדות־ציבו ר ועוד . 

ההתעוררו ת הציוני ת אחר י הכרז ת בלפו ר ואישור ה בסן־רימ ו השפיע ה במיד ה 
ידוע ה ג ם ע ל בעלי־המלאכ ה שברובנ ה וקרב ה אות ם לציונים . כשביק ר הד״ ר יהוש ע 
גוטלי ב מוארש ה בשנ ת 1921 ברובנ ה לרג ל מגבי ת קרן־היסו ד והפעול ה הציוני ת 
בכללה , נערכ ה בהשתתפות ו אסיפ ת בעלי־המלאכ ה והו א הירצ ה לפניה ם ע ל תפקיד י 
השע ה בע ם ובציונות , קר א להתנדבו ת ולעלי ה לארץ־ישראל . באות ו מעמ ד הציג ו 
הנאספי ם שאלו ת לח ׳ אבטיח י (גרבוז ) מארץ־ישראל , שחז ר באות ם הימי ם מהקונגר ס 
הציונ י הי״ב , וקיבל ו ממנ ו ידיעו ת ע ל המתרח ש באר ץ והסיכויי ם להיאח ז בה . 
דומ ה הי ה שהרו ח הציוני ת תחדו ר לאירגון , א ך ע ד מהר ה בא ה האכזב ה : בעלי ־ 
המלאכ ה נמשכ ו לצ ד ה״פאלקס־פארטיי ״ * ונכנס ו לא־פע ם בהסכמי ם פוליטיי ם ע ם 
מתנגד י הציוני ם לגב י בחירות . 

* בבהירו ת לעיריי ת וארש ה ב־ 1916 הופיע ה רשימ ה מיוחד ת בניגו ד לוע ד היהוד י 
המאוח ד שניצח ה בבהירות . ברא ש רשימ ה ז ו עמד ו : נ ח פרילוצקי , חיי ם ראסנ ר ואחרים . א ז 
הוקמ ה המפלג ה העממי ת "פאלקס־פארטיי" , שהציגד , ל ה למטר ה לארג ן א ת ד,סוחרי ם הזעירי ם 
וא ת בעלי־המלאכה . 



60 


הי י כלכל ה 


אירגו ן בעלי־המלאכ ה היהודי ם ברובנה , בדומ ה לרו ב ער י פולין , היד , קשו ר 
למרכ ז ה״פאלקם־פארטיי " בוארש ה ועמ ד תח ת השפעת ו ש ל חיי ם ראסנ ר מהמפלג ה 
העממי ת ("פאלקם־פארטיי") , שכיוו ן א ת הפוליטיק ה של ו לצ ד הסאנאציה , וכ ך 
שותפ ו ג ם בעלי־המלאכד , ש ל רובנ ה בעגל ת הסאנאצי ה בניגו ד לפוליטיק ה הציונית . 
אול ם באחרונד , נפסק ה השפעת ה ש ל ה״פאלקם־פארטיי " ע ל בעלי־המלאכ ה היהודים . 

בשנ ת 1924 הועמד ה לפנ י בעלי־המלאכ ה היהודי ם בעיי ת הצאכים . לשאל ה 
ז ו היתד , חשיבו ת מיוחד ת לגב י בעלי־המלאכה , שכ ן רא ו ב ה ק ו אנטישמ י ברו ר ביח ס 
לכלכל ת המונ י ד,יד,ודי ם החיי ם ע ל מלאכה . העתונו ת היהודי ת בפולין , לרבו ת ז ו 
שברובנה , עמדד , והתריע ה ע ל הסכנ ה הכרוכד , בכך , ואירגו ן בעלי־המלאכ ה העמי ד 
א ת שאל ת הצאכי ם ברא ש דאגותי ו באסיפת ו הכללי ת השנתי ת שנערכד , ב־ 3 לינוא ר 
1925 . בסופ ו ש ל דב ר נתקב ל החו ק בהקלו ת אחדו ת ונכנ ס לשל ב ביצו ע ב־ 1928 . 
אח״ כ ב א פילו ג במחנ ה בעלי־המלאכ ה ומשנ ת 1937 ל א נבח ר ראסנ ר למרכז . 

א ת הפעילי ם שבבעלי־ד״מלאכד , ברובנד , נית ן ל י לד,כי ר מקרו ב באות ה תקופד , 

אג ב עסקנות י הציבורית . פע ם נפגשת י ע ם חבר י התאחדו ת הסוחרי ם הזעירי ם בדיו ן 
ע ל ״בנ ק לודובי ״ — מוס ד לאשראי , שהיד , לתועל ת מרובד , להמונ י העם , סוחרי ם 
ובעלי־מלאכד " שבראש ו עמ ד העסק ן הציונ י מ ר אייזי ק בריק . דוב ר ע ל הצור ך 
להכני ס לד,נד,ל ת המוס ד ולמועצת ו מספ ר מתאי ם ש ל נציג י הסוחרי ם הזעירים , כד י 
שיעמד ו ש ם ע ל משמ ר העניני ם ש ל שכבד , זו , הנזקק ת לבנ ק לעתי ם קרובות . ראש י 
המדברי ם בפגיש ה הביא ו לדוגמ ה א ת בעלי־המלאכד , בעי ר המתכונני ם א ף ה ם 
"לכבוש " א ת המוסד , ומסר ו ע ל שיחו ת ד,מתנד,לו ת בי ן שנ י אירגוני ם אל ה בדב ר 
רשימ ת מועמדי ם משותפ ת לש ם השג ת נצחו ן מכרי ע באסיפד, . אג ב ציינ ו המדברי ם 
בש ם הסוחרי ם בקנא ה א ת הליכו ד ׳שבשורו ת בעלי־ד,מלאכד, . 

באותד , פגיש ה נבחר ה ועדת־פעולה , ולאח ר כמד , שיחו ת נוספו ת ע ם נציג י 
בעלי־ד,מלאכד , נחת ם ד,ד,סכ ם בדב ר "חזי ת משותפת " באסיפד , הכללי ת להופעה , 
ברשימ ת מועמדי ם אח ת למוסדו ת האגודה . כרגיל , הכניס ו להנד,ל ה א ת חמועמדי ם 
הנכבדי ם ביותר , א ת האנשי ם המנוסי ם והמכירי ם א ת ציבו ר החברי ם — בעל י 
המניות , הנזקקי ם למוסד . נציג י בעלי־המלאכ ה עורר ו א ת שאל ת התפקידי ם שיהי ו 
בהנהל ה ופנ ו א ל הסוחרי ם בד,צעד, : "הכניס ו בי ן המועמדי ם שלכ ם לד,גד,לד , א ת 
מ י שראו י להיו ת מזכיר־כבוד , לכתו ב פרוטוקולי ם בישיבו ת החנחלה , לנס ח החלט ה 
וכר , מועמדי ם מסו ג זד , הר י מרובי ם אצלכ ם מאש ר אצלנו" . 

כאי ש אח ד הופיע ו בעלי־ד,מלאכד , באסיפ ה וד״צביע ו לפ י הוראו ת עסקניה ם 
שניצח ו ע ל המערכד, . הסוחרי ם הזעירים , אינדיבידואליסטי ם מטבעם , ל א הי ו מאוחדי ם 
ביות ר ורבי ם מד, ם ג ם עזב ו א ת האסיפד , לפנ י שהגיעד , שע ת ד,ד,צבעד, . יצא ו בעלי ־ 
המלאכד , מעודדי ם מנצחונ ם ז ה וניס ו א ת כוח ם אח ר כ ך ג ם במערכו ת אחרות . ה ם 
שימש ו דוגמד , ומופ ת לחוגי ם אחרי ם בליכוד ם הפנימ י ובמשמע ת אירגונם . מעסקניד, ם 
הבולטי ם בתקופד , ד,ד,י א הי ו ה״ד , : חיים־דו ד גאמאר , יהודד , כץ , לייב ל שמו ץ ואחרים . 

מתו ך צייתנו ת שד,צטיינ ו בה , סר ו בעלי־ד,מלאכד , ברובנד , למשמעת ו ש ל 
המרכ ז שלה ם בוארשה , שנלח ם בציונים . אול ם רבי ם מבעלי־המלאכד , הרגיש ו עצמ ם 
אנוסי ם ובלב ם פנימ ה שמח ו לכ ל נצחו ן בעול ם הציוני . יהודי ם עממיים , טובי־ל ב 
ועמוס י דאגו ת פרנסד , — חסר ה לד, ם האוירד , הציונית , המחממ ת וד,מעודדת . לכ ן עש ו 



לשכ ת הצאכי ם הכללי ת 


61 


לה ם עוו ל גדו ל הפוליטיקני ם ש ל ה״פאלקס־פארטיי " בוארשה , שחלש ו ע ל עמלי ם 
כשרי ם אל ה והתאמצ ו להבאי ש ביניה ם א ת ריח ה ש ל הציונות . 

לפנ י שני ם מספ ר פגשת י באר ץ ישי ש אח ד בע ל הדרת־פנים , שהי ה ב א בכ ל 
שב ת להתפל ל ב״מני ך ש ל מועדו ן הציוני ם הכלליי ם בתל־אביב . תהית י ע ל קנקנ ו 
ש ל האי ש והובר ר לי , כ י הו א מרובנ ה ועל ה ארצ ה בפע ם שני ה מי ד לאח ר הצהר ת 
בלפור . כשאמ ר ל י א ת שמו : משה־מרדכ י — נזכרת י שא ת שמע ו שמעת י עו ד 
ברובנה , כ י באסיפו ת הציוניו ת הי ה מ ר אייזי ק ברי ק מרי ם ע ל נ ם א ת שמ ו ש ל יהוד י 
זה , בעל־מלאכ ה מטופ ל במשפחה , שהשתר ש בארץ , נהנ ה מיגי ע כפיו , בונ ה א ת 
האר ץ ונבנ ה בה , כות ב מכתבי ם מעודדי ם לרובנ ה ושמ ח בחלקו . 

בשיחות י ע ם ר ׳ משה־מרדכ י הבנאי , ב ן שמוני ם ומשהו , סיפ ר ל י ע ל ביקור ו 
הראשו ן באר ץ בשנ ת תרס״ט . הו א עב ד א ז ביקב י ראשון־לציו ן כפועל , סיי ר א ת 
האר ץ ברגל , נס ע לרובג ה להעלו ת א ת בני־בית ו וחז ר ארצ ה מי ד לאח ר מלחמ ת 
העול ם הראשונ ה ע ם משפחתו . כא ן עב ד בבנינ י המרכ ז המסחר י בתל־אביב , בחציב ת 
סלעי ם ובסליל ת רחובות . ע ל חזה ו נש א "מג ן דוד " שהמלי ם "א ם אשכח ך ירושלים " 
חרותו ת עליו , ובי ן דפ י ה״סידור " של ו שמ ר ע ל השקלי ם הציוניי ם מהימי ם ההם . 
הי ה ז ה טיפו ס שסימ ל א ת בעל־המלאכ ה ברובנ ה בשני ם הקודמות , ומ י יוד ע כמ ה 
משפחו ת ש ל בעלי־מלאכ ה הי ו מחרי ם מחזיקי ם אחרי ו ועולי ם ארצ ה בטר ם יעל ה 
הכור ת ע ל יהוד י פולין , אלמל א ההסת ה האנטי־ציוני ת מלמעלה , מעי ר הבירה , 
שהגיע ה והתפשט ה בי ן המונ י בעלי־המלאכ ה התמימי ם והישרים . 

מראש י בעלי־המלאכ ה ברובנ ה הי ו ה״ה : כץ , מהנד ס פר ס וצירקל . בשנו ת 
השלושי ם האחרונו ת שימ ש יושב־רא ש האירגו ן מ ר מרדכ י צירקל , שהי ה פעי ל 
ב ו ביותר . מ ר צירק ל שימ ש ג ם סג ן בוע ד הקהיל ה מטע ם בעלי־המלאכ ה בתקופ ת 
כהונת ו ש ל מ ר סטו ק כיושב־ראש . 

יעק ב בר־מידו ת 


לשכ ת הצ^וכי ם הכללי ת 

לפ י חו ק מיוח ד ש ל מדינ ת פולי ן נתארגנ ו בערי ם המרכזיו ת בשנ ת 8 — 1927 
לשכות־צאכי ם לאומני ם (בעלי־מלאכד. ) מכ ל המקצועות . ג ם ברובנ ה הוקמ ה לשכ ה 
כזו , שנמצא ה בהשפע ת ה״פאלקס־פארטיי ״ וכלל ה 17 צאכי ם : נגרים , בנאים , נפחים , 
חייטים , סנדלרים , ספרים , צבעים , כורכים , אופים , קונדיטורים , שענים , קצבים , תפרי ם 
ופחחים . לשכ ה ז ו נקרא ה "קאמארה " ונועד ה לכ ל האוכלוסיה . להחלטותי ה 
ולפעולותי ה הי ה תוק ף ציבור י וממלכתי , שכ ן השלטונו ת אישר ו אות ה ליעודה . 
הי א שקבע ה א ת הזכו ת לעסו ק במקצו ע ונתנ ה תעודו ת לכך , הי א שחילק ה אישורי ם 
הקשורי ם בהעסקה , חמרים , סידורים , ענינ י מסים , הנחו ת וכר . 

מבחינ ה מקצועי ת הית ה הלשכ ה המוס ד הראש י לצאכים , שחוב ה הית ה עליה ם 
להיו ת רשומי ם בלשכ ה ומוכרי ם ע ל ידה . בלעד י זא ת ל א יכל ו לפעו ל א ו ליהנו ת 
משו ם סידו ר ארצי־ממשלתי : וכ ך הי ה ללשכ ח שלטו ן רח ב ע ל בעלי־המקצוע . הדב ר 
הורג ש במיד ה רב ה ג ם כשהתנהל ה מלחמת־בחירו ת למוסדו ת המקומיי ם א ו המרכזיים . 



62 


חי י כלכל ה 


הבר י הלשכ ה מהצאכי ם השוני ם השתייכ ו לזרמי ם שוני ם וברובנ ה הי ו ברוב ם הגדו ל 
— יהודי ם בעלי־מלאכ ה לל א צביו ן אהי ה בעלי־המלאכ ה יצא ו הוצ ץ נג ד הו ק אגודו ת 
הצאכי ם בשע ת הדיו ן עליו , בראות ם ב ו סכנ ה לבעלי־מלאכ ה יהודים , והשיג ו הקלו ת 
בניסו ח החוק . ללשכ ה ז ו הי ו תפקידי ם לא־מעטי ם והי א עשת ה הרב ה למע ן שיפו ר 
מצב ם ש ל בעלי־המלאכ ה בכלל , א ף שהגביל ה בהרב ה א ת הנוגעי ם בה . מראש י 
הלשכ ה בשנו ת השלושי ם למא ה ז ו הי ה כות ב הטורי ם האלה , שבהיות ו עומ ד מחו ץ 
למפלגו ת דא ג ככ ל האפש ר שהלשכ ה תפע ל לתועל ת כ ל חברי ה והנוגעי ם ב ה וביחו ד 
להגנ ת האינטרסי ם הכלכליי ם ש ל יהודים . 

ע ם כניס ת הרוסי ם לרובנ ה והפסק ת קיומ ם ש ל מוסדו ת הציבו ר בעי ר נפסק ה 
ג ם פעול ת הלשכה . 

ח . ב . חרמו י 


בתי־דפו ם 

כידוע , הי ו קיימי ם בתי־דפו ס בכמ ה ערי ם ועיירו ת ווהליניו ת עו ד בסו ף 
המא ה הי״ ח ובמש ך המא ה הי״ט , ובצד ק ייחש ב חב ל ווהלי ן לחלו ץ המדפיסי ם 
העברים . מאח ר שחלוק ת פולי ן הפריד ה א ת גאליצי ה — הספ ק והמדפי ס ש ל ספרי ־ 
קוד ש ליהוד י פולי ן — מווהלין , שנשאר ה בשלטו ן הפולני , הי ה הכר ח בהקמ ת בתי ־ 
דפו ס במקום , וכ ך נוסד ו בזמני ם שוני ם בתי־הדפו ס הידועי ם באוסטראה , אלכסיניץ , 
דובנא , דיטומיר , ברדיטשב , סודילקוב , סלאבוטה , פולנאה , פוריצק , קוריץ , ראדזיביל , 
מאזריטש־רבתי , בילוזרקה , בזלי ה ועוד , בה ם נדפס ו ספרי ם רבים , ביהו ד ספרי־קוד ש 
ורומ״ל . בתי־דפו ס אל ה נחשב ו ע ל הראשוני ם בפולין , וערכ ם הי ה ר ב בזמנ ם לקהילו ת 
ישרא ל במדינ ה ולתפוצות . 

העי ר רובנה , שטר ם החל ה להתבל ט בווהלין , בימי ם הה ם ל א נמנת ה ע ם 
הערי ם שהוקמ ו בה ן בתי־דפוס , א ם מחוס ר תנאי ם להתפתחו ת הדפו ם ב ה וא ם משו ם 
שבתי־הדפו ס הקיימי ם סיפק ו א ת כ ל צרכ י הדפום . א ך בסו ף המא ה שחלפה , ע ם 
התפתחות ה הכלכלי ת ש ל העי ר וגידו ל ישובה , החל ו לייס ד ברובנ ה בתי־דפו ס 
מסחריי ם מודרניים . הראשו ן ביניה ם הי ה ש ל ברנר־ביצ׳ק , ואחרי ו צצ ו מפעלי ם 
נוספים . בשנ ת 1910 מנת ה רובנ ה תשע ה בתי־דפום , אמנ ם ל א להדפס ת ספרי ם 
כמגמ ת בתי־הדפו ם העתיקי ם ש ל ווהלין , אל א לצרכ י המסח ר ש ל העי ר וסביבתה . 
בתקופ ה ידוע ה — 12 ־ 1910 — הועסק ו בתי־הדפו ס הרב ה בהדפסו ת לעס ק ה״קופונים " 
(תלושי־גור ל מסחריים ) שפר ח בעיר , לב ד מעבודת ם למע ן התיאטרונים , הבנקים , 
בתי־המסח ר ובתי־החרושת . לפנ י מלחמת־העול ם הראשונ ה הופיע ו ברובנ ה ג ם שנ י 
עתוני ם ברוסי ת שנדפס ו במקום . 

בתי־הדפו ם הגיע ו לפריח ה אחר י המהפכ ה הרוסית , בהיות ם עסוקי ם בפרסומי ם 
שונים , כרוזים , עלוני ם וכד . הוח ל ג ם בהוצא ת עתוני ם חדשים , נוסד ו בתי־ספ ר רבי ם 
ומוסדות־ציבו ר שכול ם נזקק ו לדפוס , כרגיל . 

מהתקופ ה ההי א זכורי ם בתי־הדפו ס הבאים : ברנד , בויאר , שאסטקובסקי , 

גאסאר , אחי ם חזנצ׳וק , פיג ל וליטבק , טילמזייגר , ובימ י שלטו ן הפולנים , 39 — 1920 , 



8 רטא ל הצלמי ם 


63 


נוספ ו עליה ם ש ל קארמאזי ן ע ל הווליא , ש ל אלייניק , מיכ ל חזנצ׳ו ק והדפו ס הפולנ י 
"דרוקארני א סאמוז׳ונדובה" , שהעסי ק ג ם פועלי ם יהודים . 

בתקופ ה אחרונ ה ז ו התפת ח מא ד ענ ף הדפו ס ברובנה . הזרמי ם ש ל הלאומי ם 
השוני ם תושב י העי ר פירסמ ו ביולטיני ם ועתוני ם בשפו ת שונות , וניהל ו תעמול ה 
רב ה באמצעו ת המל ה המודפסת . חבר ת "צאנטוס " המרכזי ת לעזר ת יתומים , 
שסניפי ה הי ו פזורי ם ע ל פנ י ווהלין , יסד ה בית־דפו ס לחינו ך היתומי ם במקצוע , 
והו א הח ל מבצ ע הזמנו ת שונות . אחדי ם מחלוצ י רובנ ה הראשוני ם הכשיר ו עצמ ם 
במקצו ע הדפו ם לפנ י עליית ם ארצה . 

ע ם ריבו י בתי־הדפו ס ברובנה , הופיע ו בעלי־מקצו ע מ ן החו ץ וענ ף ז ה 
שהשתפ ר והל ך פירנ ס מאו ת משפחות . 

ארי ה חרש ק 


ארטז^ ל הצלמי ם 

¥ 

כשהפולני ם עזב ו א ת רובנ ה בסו ף 1939 והשלטו ן עב ר ליד י הסובייטים , 

נשתנ ו החיי ם הכלכליי ם בעי ר תכלי ת שינוי . העבודו ת נפסק ו כמעט , מלא י הסחורו ת 
והחמרי ם אז ל מיד , ומ ה שנית ן להשי ג — על ה במחי ר גבו ה מאוד , פר ט לכמ ה 
צרכי־אוכ ל שחולק ו לתושבי ם במחירי ם רשמיים , וז ה לאנשי ם שעמד ו בתו ר לקב ל 
א ת מנת ם המוגבלת . 

בי ן הנפגעי ם הי ו עשר ה בעלי־הצלמניו ת שבעיר ; עבודת ם נתמעט ה מחמ ת 
יריד ת ההזמנו ת וכ ן מחוס ר החמרי ם שנדרש ו לעבוד ת הצילום . נתכנס ו הנוגעי ם 
בדב ר לטכ ס עצה , פנ ו לשלטונו ת וא ל מוסדו ת העיר , והוסכ ם ביניה ם להתאח ד 
בקבוצ ה משותפת , "ארטאל" , שתשת ף ב ה ג ם א ת העובדי ם השכירי ם לש ם דאג ה 
משותפ ת לעניניהם . 

והאירגו ן על ה יפה . עובד ו תקנות , נקבע ו דרגו ת העבוד ה ושא ר התנאים , 
והארטא ל הופי ע לפנ י משרד־האספק ה הממשלת י וביק ש בתו ר גו ף שיתופ י מאורג ן 
לאש ר לו , לפ י הנוהג , חמרי ם לעבוד ה וכד . ואמנ ם נפגש ו בהבנ ה והעניני ם הסתדר ו 
לאט־לא ט מראשי ת שנ ת 1940 . כ ל הקשורי ם בענ ף הצילום , בעל י הצלמניו ת כפועלים , 
נכנס ו לאירגו ן ורא ו ברכ ה בעמל ם (א ם נמצ א מ י שהיס ס לת ת י ד לארטאל , הר י נאל ץ 
לאח ר שבועו ת מספד , משאז ל מלא י החמרי ם שלו , להשתד ל לפנ י הארטא ל שיקבלוה ו 
כחבר) . 

הצב א האדו ם שחנ ה בעי ר ובסביבת ה א ו שעב ר דרכ ה שימ ש צרכ ן טו ב 
לארטאל . לפ י ההסד ר המשי ך כ ל צל ם לעבו ד בפנ י עצמ ו ולקב ל א ת חלק ו מהחמרי ם 
שהוקצב ו ע ל יד י משרד־האספקה , א ך הכנסת ו נמסר ה לקופ ה המשותפ ת שחילק ה לכ ל 
אח ד א ת שכר ו לפ י דרגתו . ההכנס ה היתד , יפ ה והעבוד ה פירנס ה בכבו ד א ת כ ל 
הקשורי ם בענ ף זה . אמנ ם היוק ר החמי ר והלך , צרכ י המחי ה על ו מיו ם ליום , א ך 
מצב ם ש ל הצלמי ם חבר י הארטא ל הי ה טו ב מש ל האחרים . 

הארטאל , המוס ד השיתופ י ש ל הצלמים , היד , למופ ת לענפי ם אחרים . חברי ו 
הי ו : בנימי ן גאפן , מאי ר כנפר , ישעיה ו רובינשטיין , ר . גלפרין , פטי ה גייפל ר ושותפ ו 



64 


ה־ י כלכל ה 


קלמן , י . דולינקו , רוז ה גאפן , האחי ם בילי , כ ץ ולרנ ר ואת ם כארבעי ם שכירי ם שעבד ו 
אצלם . בוע ד הארטא ל הי ו החברים : גאפן , גלפרין , דולינקו , איידלשטיי ן ואחרים , 
שניהל ו א ת העניני ם המשותפי ם וייצג ו א ת חבריהם . 

ע ם כיבו ש העי ר ע ל יד י הגרמני ם ביונ י 1942 הקי ץ הק ץ ג ם ע ל ארטא ל 
הצלמי ם בעיר . 

יעק ב צ׳רצ׳י ם 


היריד ה הכלכלי ת בחי י היהודי ם והסאנאצי ה 

יהוד י רובנ ה ידע ו מא ז ומתמי ד חליפו ת ותמורו ת בחייה ם הכלכליים , א ך לרו ב 
פגע ו תנודו ת אל ו בחוגי ם מסוימי ם בלבד . בר ם צור ה מיוהד ת וכללי ת לבש ה היריד ה 
הכלכלי ת בשנו ת השלטו ן הפולנ י שלאח ר מלחמת־העול ם הראשונה . 

ע ם תקומ ת מדינ ת פולי ן בראשו ת המרשא ל יוז ף פילסודסקי , ששוחר ר ממבצ ר 
מאגדבור ג ע ל יד י הכובשי ם הגרמנים , החל ה בשלטו ן הפולנ י להתבל ט מגמ ת 
הפלי ה כלפ י המיעו ט היהודי , של א פסח ה ג ם ע ל האזורי ם שסופח ו לפולי ן — הקראסים . 
אות ו זמ ן רב ו מקר י התנפלויו ת ש ל פולני ם ע ל יהודי ם בדרכי ם ורחובות , ובכ ך 
הזכיר ו ליהודי ם שמעת ה נתוני ם ה ם לחסד ם ש ל שליט י הע ם הפולני . פאטריוטי ם 
הי ו מכריזי ם בגלו י : ״יח י פילסודסק י — ה ך ביהודים" , והפגיעו ת באוכלוסי ה היהודי ת 
הלכ ו והתפשט ו במקומו ת שוני ם וקיבל ו לעתי ם צור ה מאיימ ת ממ ש כמ ו בימ י הצאר . 
השלטונו ת ראו , רשמ ו תלונו ת מפ י הנפגעים , א ך העלימ ו עי ן כמע ט מהנעש ה ול א 
הגיבו . 

בצ ד תופעו ת מעציבו ת מ ן הסו ג הנ״ ל החל ו ג ם המפלגו ת הפולניו ת להתנק ש 
בזכויו ת היהודי ם במדינח . רובנח , בריסק , גרודנ ה ושא ר חבל י הספ ר המסופחי ם ל א 
הוצא ו מכל ל זה , מאח ר שהשליטי ם שאפ ו לפולוניזאצי ה ש ל החבלי ם החדשים . 
שנא ת ישראל , שהית ה מושרש ת בפולי ן מכבר , עלת ה מחד ש כפ 1 רח ת ונשקפ ה סכנ ה 
לקביע ת יסודו ת אנטישמיי ם בקונסטיטוצי ח חפולני ת חחדשח . אול ם נרא ח שרוחו ת 
הזמ ן שנשב ו בחוג י המעצמו ת המנצחו ת ויחס ן האוה ד ליחודי ם ולזכויותיה ם (אישו ר 
הצהר ת בלפור , הבטח ת זכויו ת למיעוטי ם וכר) , כמדכ ן תביעו ת המשלח ת היהודי ת 
בפארי ס להתנג ד לאנטישמיו ת רשמי ת ולכ ל הגבל ת זכויו ת ש ל יהודי ם בתו ך שא ר 
המיעוטים , ה ם שריסנ ו א ת כוונו ת הממשל ה ובית־המחוקקי ם בפולי ן לצמצ ם 
ביות ר א ת זכויו ת היהודי ם במדינ ה הצעירה . אכן , כ ל ז ה מבחינ ה פוליטית , אול ם 
לצוררי ם נשאר ו עו ד דרכי ם אחרו ת לפגיע ה ביהודים , וכ ך התחולל ה צר ה חדש ה 
ע ל ראש י היהודי ם בפולי ן בשד ה הכלכל ה שהרס ה רבי ם ע ד היסוד . 

כידוע , חי ו היהודי ם בפולי ן בעיק ר ע ל המסחר , ומאח ר שרו ב החנווני ם 
בערי ם ובעיירו ת הי ו יהודים , — החל ו שליט י המדינ ה מוציאי ם מידיה ם א ת עסקיה ם 
בתחבולו ת שונות . פולני ם מכ ל החוגי ם והזרמי ם קמ ו נג ד שכניה ם היהודי ם ! וברי ת 
נכרת ה בי ן הכמור ה הקאתולית , גופי ם כלכליי ם וחנווני ם פולני ם לתבו ע מהשלטונו ת 
(אול י לפ י רמ ז מגבוה! ) לקבו ע א ת יו ם ראשו ן בשב ת וכ ל מועד י הפולני ם כימ י 
מנוחה־של־חוב ה לכ ל התושבים , לל א הבד ל דת . 



היריד ה הכלכלי ת בחי י היהודי ם והסאנאצי ה 


65 


הכוונד , היתד , שקופה : למנו ע מהיהודי ם פדיו ן בעםקיד. מ בימי ם שדופולני ם 
סוגרי ם א ת חנויותיהם . וד,יד א א ם ירצ ו היהודי ם לשמו ר ע ל שבת ם — ישבת ו עסקידו ם 
יומיי ם בשבוע , וכ ך תצמ ח ברכד , לפולני ם וליהודי ם יגר ם נזק , ואול י יני ע המצ ב 
החד ש א ת היהודים , א ו חל ק מהם , לעזו ב א ת הארץ . כ ך סבר ו הזוממי ם וצירפ ו 
לתכנית ם ז ו עו ד מעשה־ר ב — חרם , שהתחיל ו להשתמ ש ב ו עו ד קוד ם לב ן במסח ר 
הזעי ר ש ל היהודי ם וכב ר נת ן א ת אותותיו . כ ל המעשי ם האלד י ל א בא ו אל א כביטו י 
לרג ש האנטישמ י שהתפש ט בע ם הפולנ י דווק א ע ם הגיע ו לעצמאו ת מחודשת . וראו י 
הדב ר שיצוין , כ י בהצבע ה ע ל חובת־שבית ה ביו ם ראשו ן בשב ת תמכ ו ג ם הסוציא - 
ליסטי ם וא ף היהודי ם שביניר,ם , בראות ם בכ ך דר ך להתקרבו ת בי ן היהודי ם וד,לא ־ 
יהודי ם בפולין , אפשרו ת לערו ך אסיפו ת משותפו ת ביו ם ז ה וכדומד,.. . כ ך הוקמ ה 
חזי ת אח ת ש ל הגורמי ם השוני ם מימי ן ומשמא ל שד,שפעת ה רבד , היתד, . ל א הועיל ו 
מחאו ת היהודי ם וא ף ל א התנגדות ם ש ל חוגי ם פרוגרסיביי ם ידועים . מחייב י ההצעד , 
הסביר ו שאי ן לה ם עני ן לפגו ע ביהודי ם ונימק ו א ת עמדת ם כ״הסדר " מתקב ל ע ל 
דע ת הרו ב במדינד , ושליטיד " א ך במציאו ת הי ה ז ה צע ד מחוש ב ומכוו ן נג ד הסוחרי ם 
היהודים . 

יד,וד י רובנ ה נסער ו מהגזירד , שעמדד , להתפרסם . א ם מצב ם בשני ם הראשונות , 
23 — 1920 , לשלטו ן הפולנ י ל א הי ה איתן , בא ו מקר י הדמי ם וסכנ ת החוקי ם החדשי ם 
והוסיפ ו קשיים , מרירו ת וחוסד־בטחון . ל א עב ר זמ ן רב , וע ם מינוי ו ש ל ולאדיסלא ב 
גראבסק י כש ר האוצר , בשלה י 1923 , הוחמ ר מצ ב ד,יד,ודי ם פ י כמד , וזיעז ע א ת 
מצב ם הכלכל י לגמרי . הק ו ש ל ממשל ת גראבסק י היד , מכוו ן לערע ר א ת מעמ ד 
הי ד,ודי ם מיסודו , ולסחו ט מה ם בדר ך חוקי ת א ת עמל ם לאוצ ר המדינד, . וגראבסק י 
שיד ע ג ם יד ע להוצי א א ת תכנית ו לפוע ל הל ך ורוש ש א ת יהוד י פולי ן משנד , לשנד, . 
נבחר י היהודי ם בסיי ם הפולנ י גייס ו א ת כ ל כוחותיה ם למלחמד , בקור ס הממשלת י 
לגב י היד,ודים , לחמ ו במיוח ד להקלו ת באזורי־הספר , לל א תוצאו ת כמעט . ג ם יהוד י 
רובנד , נרתמ ו לפעולד , ז ו ש ל מלחמד , ע ל קיומם , שלח ו תזכירי ם ע ל תזכירי ם א ל 
ה״חלונו ת הגבוד,ים" , השיג ו ראיונו ת ע ם כ ל הגורמי ם הנוגעי ם בדבר , א ך א ת כ ל 
עמל ם נש א הרוח . באוירד , ש ל פולי ן ריחפ ו גזירו ת ופגיעו ת נוספות , וד,מצ ב הל ך 
וד,חמיר . הדברי ם הגיע ו ליד י כך , שהבסי ס הכלכל י הרופ ף שממנ ו עו ד ינק ו היהודי ם 
אי ך שהו א א ת קיומ ם הל ך ונשמ ט מתח ת לרגליד,ם , תכפ ו וד,לכ ו פשיטו ת הרג ל 
ולפנ י רבי ם הועמדד , השאלה : מד , יל ד יומ ו מד , ג ם שאות ו זמ ן נמצא ו חנפים , 
מתבוללי ם ורודפ י קריארו ת המוכני ם בכ ל ע ת למכו ר א ת ענינ י עמ ם בנזי ד עדשים . 
הי ו אל ה בעיק ר מבקש י קוניונקטורות , קונצסיות , הנאד , ותענוגות , שהשלימ ו מה ר 
ע ם הקור ם הממשלת י וא ף נתנ ו ל ו יד , בל י שיתנ ו דעת ם ע ל הנז ק הכלל י הנגר ם 
לבנ י עמ ם הנדחקי ם מעמדותיה ם ומאבדי ם זכויו ת אלמנטריות . חוגי ם אל ה ג ם 
סייע ו בעמדת ם הבזוי ה לסאנאציה , שהית ה גו ש בלת י מפלגת י לשיתו ף פעול ה ע ם 
הממשל ה הפולנית , שהוק ם בשנ ת 1927 על־יד י פילסודסקי , לפנ י הבחירו ת לסיי ם 
ולסינאט . הסאנאצי ה הי א שהרימד , רא ש וחגג ה א ת נצחונ ה ברו ב ער י פולי ן לרבו ת 
רובנ ה היהודית . ע ל א ף מלחמ ת העתונות , האורתודוכסי ם והמפלגו ת הלאומיו ת נתקב ל 
חו ק מנוח ת יו ם ראשו ן וקיב ל תוקף . 

אכן , יהוד י רובנה , כמוד, ם כשא ר אחיה ם ברו ב ער י פולין , עמד ו בנסיו ן וד,משיכ ו 
לסגו ר א ת חנויותיה ם ג ם בשב ת כמקוד ם תו ך הפס ד פדיו ן ש ל שנ י ימי ם רצופים , 



66 


הי י כלכל ה 


להוצי א אחדי ם שניס ו לפתו ח א ת הנויותיה ם בשבת . הר ב המקומ י ר ׳ משוז־אליעז ר 
רוטנבר ג השתד ל לעמו ד בפר ץ לב ל תחול ל השבת , והי ה ב א א ל החנויו ת המעטו ת 
שנפתח ו ומשתה ה בה ן כד י שיהודי ם ל א יכנס ו אליה ן לקנות . לעומ ת זא ת נמצא ו 
סוחרי ם יהודי ם שנהנ ו מההסד ר החד ש בעקיפין , שכ ן הסחורו ת שנשאר ו אצל ם 
ל א מכורו ת הלכ ו ונתיקר ו בעק ב האינפלצי ה שעבר ה ע ל פולי ן בתקופ ה ההיא . 

כיו ן שרובנ ה ל א הית ה עי ר פולני ת בעבר , הגיע ו לכא ן מפולי ן סוחרי ם 
ותועמלני ם פולני ם במטר ה להיאח ז במקו ם ולכבו ש לה ם עמד ה בשו ק המקומי , וע ם 
זא ת להוצי א א ת המסח ר מיד י היהודי ם לפ י היסודו ת והחוקי ם החדשי ם שנתקבלו . 
סוחר י רובנה , פר ט ליוצאי ם מהכלל , הרגיש ו מה ר בדבר , כ י החוקי ם החדשי ם ודרכ י 
הפולני ם יביא ו לה ם בזיו ן והר ם ! ה ם רא ו כיצ ד דוחקי ם אות ם מעמדותיה ם שהחזיק ו 
בה ן מש ך דורות , והמנשלי ם א ף סבורי ם שמביאי ם בל ד ברכ ה למדינה . החר ם הסמו י 
והגלו י ע ל חנויו ת היהודי ם ברובנה , כמ ו בערי ם אחרות , בסיסמ ה הידוע ה : "סוו י ד ו 
סואגו״ , היינ ו — קרו ב א ל קרובו , הורג ש ע ל כ ל צע ד ושעל . כרוזי ם אנטישמיי ם : 
"קנ ה מפולני ם בלבד , א ל תקנ ה מיהודים! " ואחרים , וכ ן ציורי ם מעליבי ם מכווני ם 
נג ד יהודי ם נפוצ ו ברבבו ת טפסי ם בי ן התושבי ם הפולנים , וכ ל ז ה לעינ י השלטונו ת 
ובידיעתם . 

רושמ י קורות־הימי ם מציינים , שלאח ר סיפו ח אוקראינ ה המערבי ת וחלק י 
רוסיה־הלבנ ה לפולי ן נחלש ה התעמול ה האנטישמי ת לזמן־מ ה באזורי ם הכבושי ם 
הללו , א ם משו ם שהוגדש ה הסא ה וא ם מתו ך רצו ן לקר ב א ת היהודי ם באזורי־הספר , 
שמספר ם ש ם ל א הי ה מבוט ל כלל . בר ם הק ו האנטישמ י ל א נשתנ ה ביסוד ו ול א הוזנח ה 
כ ל הזדמנו ת לבכ ר א ת הפולנ י ע ל פנ י היהודי , בעיק ר בשט ח המסח ר והתעשיה . 
הדב ר גר ם לכך , שבמקרי ם מסוימי ם נאלצ ו יהודי ם לעשו ת עסקי ם בחסות ו ש ל פולנ י 
ע ל יד י שיתופ ו בעס ק א ו תמור ת הענק ה בעי ן יפ ה בע ד ניצו ל שמ ו למע ן העסק . 

נוס ף לכ ך דאג ו השלטונו ת הפולני ם להטי ל ע ל הסוחרי ם היהודי ם מסי ם 
וארנונו ת כבדי ם של א בהתא ם למגי ע לפ י החו ק ולל א כ ל יח ס למסי ם שהוטל ו ע ל 
פולנים , א ם ע ל יד י הערכו ת זדוניו ת מופרזו ת וא ם מתו ך אי־אמו ן לחשבונותיהם , 
במטר ה לדלד ל א ת היהודי ם ולרוששם . בתנאי ם אל ה הח ל מעמ ד הסוחרי ם הזעירי ם 
והחנווני ם היהודי ם הול ך ויור ד ע ד נישול ו הגמור . 

בשנו ת שלטונ ה הערי ץ ש ל הסאנאציה , מפלג ת המרשא ל פילסודסקי , בפולין , 
שדיכא ה א ת שא ר המפלגו ת במדינ ה ועשת ה בה ן שמו ת בצורו ת שונו ת באמצעו ת 
סאנקציות , ריפורמו ת וקשיי ם מח ד גיס א ופיתויי ם ושיחודי ם מאידך , — נפגע ה 
הציבוריו ת היהודי ת בפולי ן והמפלגו ת הציוניו ת סבל ו קשות . במיוח ד החמי ר המצ ב 
בער י הספר , שהמשט ר בה ן הי ה שונ ה מז ה שבער י פולי ן הקונגרסית , בפר ט בשע ה 
שעמד ו במלחמ ת בחירו ת לסיי ם הפולני . אנש י המפלג ה השלטת , בעל י הרשימ ה 
"יאדינקה" , כלומ ר מספ ר אחד , התנכל ו א ל היהודים , א ל הבוחרי ם והמועמדי ם כאחד . 
ה ם מירר ו לה ם א ת החיים , העליל ו עליהם , ובאמצעו ת חקירות , האשמות , חיפושים , 
מעצרי ם ומאסרים , הטיל ו אימד , ע ל הקה ל היהוד י במטר ה להכשי ל א ת הרשימ ה 
היהודי ת הלאומית . הנחשלי ם וחלושי־האופ י שבקה ל היהוד י התרחק ו מהפעול ה 
הציוני ת של א להעלו ת חש ד השליטי ם וחמת ם עליה ם ונמנע ו מלהשתת ף במערכ ת 
הבחירות . לעומת ם נמצא ו מלחכ י פינכא , חסר י אופ י ציבורי־לאומ י וטיסוסי ם מסו ג 
"מה־יפית" , שנגרר ו אחר י ה״פריץ " ומכר ו א ת ענינ י עמ ם בע ד נזי ד עדשי ם בצור ת 



היריד ה הכלכלי ת בחי י היהודי ם והסאנאצי ה 


67 


משרה , זכיו ן וכדומה . אנשי ם אל ה העמיד ו עצמ ם לצ ד המפלג ה השלט ת וניהל ו 
תעמול ה בע ד רשימ ת הממשל ה בקר כ היהודים . נתפלג ו הדעו ת ומלחמת־בהירו ת 
כבד ה התלקח ה ברחו ב היהוד י ברובנה . רו ב היהודי ם המקומיי ם והציוני ם בראש ם 
סבל ו ול א נכנע ו ללח ץ הנוגשים , אב ל גדו ל הי ה הדכאו ן בעי ר ובווהלי ן כולה . בימי ם 
הח ם ל א הית ה עדיי ן שפ ת המדינ ה שגור ה בפ י המונ י בית־ישרא ל בערי ם שנספח ו 
לפולין , וכ ל פקי ד קט ן במשר ד ממשלת י התרבר ב והתעל ל בהם . עסקנ י הציבור , 
ואפיל ו האמיצי ם שביניהם , קצר ה יד ם מלהושי ע לאחיה ם בדכאונם . שורו ת הציוני ם 
דללו , חסר ו כוחו ת מוכשרי ם לעמו ד במלחמת־הבחירו ת ולהגנ ת זכויו ת היהודים , 
ורב ה היתד . דאגת ם ש ל ציונ י העי ר למצ ב שנוצ ר וסיכ ן א ת תוצאו ת הבחירו ת לסיים , 

באות ה שע ה ק ם לציונ י רובנ ה מושי ע בדמו ת הד״ ר מאוריצירוילר.ל ם רוטפלד , 
עורך־די ן מגאליציה , שהשתק ע בעי ר ור.צטר ף למחנר , הציונ י בה . ל א ק ל הי ה לציבו ר 
להידב ר אתו , כ י עברי ת ל א שמ ע וא ף אידי ש ל א היתר . שגור ה בפיו , אב ל כוח ו ר ב 
היר . בשפ ה הפולני ת דוקא , וב ה הצטיי ן כנוא ם בחס ד ובע ל השפע ה רבר. . הו א רכ ש 
מר. ר א ת הוקר ת הציבו ר ד.יד.ודי , שב א לשמו ע א ת נאומי ו המוצלחי ם וד.כובשי ם 
לבבות . ד״ ר רוטפל ד יד ע להופי ע ג ם לפנ י הפולני ם כיהוד י גא ה בהגינ ו ע ל כבו ד 
ישרא ל וזכויותיו . וד.פולני ם שרא ו ב ו קודם־כ ל לוח ם אמיץ , בע ל כרח ם התיחס ו 
אלי ו יח ם מיוחד . 

מלחמ ת ה״בונדאים " וד.קומוניסטי ם בציוני ם שהיתד . נטוש ה ברובנה , הסבד . 

ל א מע ט נז ק למלחמ ת הבחירות . הד״ ר רוטפל ד הי ה הול ך ונוס ע לארכ ו ולרחב ו 
ש ל מחוז־הבחירו ת הרובנא י ומנה ל תעמול ה לרשימ ת הציוני ם שעמ ד בראשה . הי ו 
מקרי ם שבריוני ם מקר ב המחנו ת המנויי ם לעי ל הפריע ו ל ו קשו ת בנאומיו , ובמקו ם 
אח ד א ף זרק ו בקבו ק בראשו . א ך הו א ל א נרת ע ועמ ד ע ל משמ ר הלאו ם והתנוע ה 
במלו א הנאמנו ת וד,מםירות . 

יר.וד י רובנ ה רא ו בד״ ר רוטפל ד א ת מנהיג ם ולוח ם מלחמת ם בתקופ ת 
הסאנאציה . 


יעק ב בר־נזידו ת 



תנועו ת ומפלגו ת 


הדי ם משנו ת 6 ־ 1904 

גל י התנוע ה המהפכני ת ברוסי ה בראשי ת המא ה העשרים , מצא ו לה ם קליט ה 
ג ם ברחו ב היהוד י ש ל רובנה . הופי ע ה״בונד׳ / תחיל ה במתי־מע ט ואחר־כ ך בתנופ ה 
רבה . שורותי ו הלכ ו ונתמלא ו נוע ר יהוד י מבי ן עוזר י בתי־המסח ר הרבים , שוליו ת 
בעלי־מלאכ ה ופועלי ם יהודי ם סתם . ספ ק א ם הי ה תוכ ן רעיונ י שנמשכ ו אחריו , א ך 
עצ ם ההתארגנות , ההבטחו ת שירד ו כגשם־נדבו ת והתקוו ת לתיקוני ם סוציאליי ם ש ל 
מעמ ד העובדי ם המנוצלי ם קסמ ו ומשכו . באויר ת הימי ם הה ם הרגיש ו רבי ם מהעמלי ם 
שהנ ה ימי ם באי ם ומצ ב העוב ד יבו א ע ל תיקונ ו המלא . 

אחר י ה״בונד " הופיע ה מפלג ת ס.ס. , שהי ה ל ה גרעי ן ברובנה . נמצא ו חסידים , 

במספ ר לא־רב , ג ם למפלג ה זו , א ך השפעת ה ל א הית ה ניכרת , לעומ ת כיבושי ו ש ל 
ה״בונד" . ג ם "פועלי־ציון " הי ו מעטי ם בעיר . ההמוני ם ל א נמשכ ו למפלגו ת שהי ו 
קרובו ת לציוני ם מתו ך גיש ה מקובל ת : עינ י הציונו ת לציו ן ואנ ו כא ן נושאי ם בעו ל 
החיים , מדוכאי ם ומנוצלים , הכר ח חו א איפו א לתק ן א ת חיינ ו ולשנו ת פנ י החבר ה 
במקום . כז ה הי ה מהלך־הרוחו ת בהטפ ה הדימאגוגי ת ש ל המפלגו ת השמאליו ת 
בדובנ ה בתקופ ה ההיא . 

ברובנר , כב ש לו , כאמור , ה״בונד " עמד ה חזקה . אסיפות , כרוזים , שביתו ת 
ופעולו ת אחרו ת של ו ריכז ו א ת חבריו , חינכום , הדריכו ם והעלו ם משפ ל מצבם . 
הסבר ת דברי ם מ ן החו ץ פעל ה א ת פעולת ה ע ד שנתבלט ו עסקני ם מקומיי ם בשורו ת 
ה״בונד" . אמנם , בתנא י המשט ר הצאר י הכר ח הי ה לפעו ל בחשא י ובסתר , שכ ן 
השלטו ן רד ף א ת התנועו ת המהפכניות . בעלי־הבתי ם וא ף נותני־העבוד ה התיחס ו 
לצעד י הבונדאי ם בביטו ל ובהתנגדות , והדב ר מובן . לא־אח ת הי ו מעירי ם בבית ־ 
הכנס ת לפלוני־אלמונ י שבנ ו א ו הו א עצמ ו נת ן י ד ל״בונד " וממי ט צר ה ע ל ישראל . 
מכא ן שג ם בונדאי ם הי ו באי ם א ז להתפל ל בבית־הכנסת.. . 

בית־הקפ ה ש ל דודלזא ק (לי ד בית־המרקח ת ש ל סוחארצ׳וק ) ברחו ב שוסיינה , 

שימ ש מש ך שני ם מקום־פגיש ה לאנש י ה״בונד " ברובנ ה ועינ ו ש ל השוט ר הריאקציונ י 
סטוקולו ב הית ה פקוח ה עליו . לא־אח ת נתכב ד שוט ר ז ה במתנת־י ד של א יתעכ ב 
בבית־הקפה . בדרך־כל ל הית ה נהוג ה קונספיראצי ה בכ ל המפלגות , א ך ל א חסר ו 
מקרי־בגיד ה ש ל חברים , וכ ל גילו י נסתיי ם במאסרי ם קשים . מספרי ם ע ל מש ה 
קורקנמאכ ר מרחו ב אפריקאנסקה , פוע ל מילדות ו וב ן לבנא י מקומי , שמצ א א ת 
מקומ ו בשורו ת ה״בונד " בראשית ו ברובנה . מסיב ה בלתי־ידוע ה הפ ך הל ה א ת עור ו 
ונכנ ס לשר ת א ת הז׳נדארמרי ה הרוסית , אות ו זמ ן פע ל ה״בונד " ברכיש ת נש ק 
מהצב א בקסרקטי ן שברובנה . מש ה ז ה הבי א א ת הדב ר לפנ י הממונ ה עלי ו בז׳נדאר ־ 
מריה , ושע ה שעמד ו לקב ל כלי־נש ק מהגדו ד הפוטיבל י — סודר ה מלכודת , וצעיר , 
מוביל־מי ם מקומי , שהגי ע לקב ל א ת הכלי ם נתפ ס ונור ה במקום . הדב ר הבי א לביטו ל 
מקו ר ז ה להשג ת נש ק וגר ם צע ר רב . במרוצ ת הזמ ן הובר ר מיה ו ז ה שגיל ה א ת 
הסו ד ונתגל ה הבוגד . 


68 



69 


ה״בונד " 


באוקטוב ר 1905 , אהר י המאניפס ט הידו ע ש ל הצא ר ניקולא י השני , יצא ו כ ל 
המפלגו ת השמאליו ת בתהלוכ ה גדולה . בתהלוכ ה ז ו בל ט ה״בונד" , שצע ד ברא ש ע ל 
דגל ו וכרזותי ו ! וא ם כ י התהלוכ ה נערכ ה ע ל דע ת השלטונו ת והמשטר ה ל א התערב ה 
בה , קר ה דב ר של א ציפ ו ל ו כלל : שע ה שהתהלוכ ה פנת ה א ל עובד י מסילת ־ 
הברז ל שבצ ד תחנת־הרכבת , הופי ע גדוד־צב א ש ל פרשים־קוזאקי ם והח ל לפז ר א ת 
המתקהלי ם באלו ת ובחרבות . בבהל ה שקמ ה נפצע ו רבי ם מהמפגינים . מ י שנעצ ר 
הוב ל למשטרה , נרש ם ושוחרר . התנהגו ת גס ה ז ו ברובנ ה וכ ן במקומו ת אחרי ם 
הוכיחה , שאי ן לסמו ך ע ל הממשל ה הרוסי ת המדכא ת ומשט ר העריצו ת שבמדינה . 
והנ ה נתפרס ם צ ו ע ל כינו ס ה,.דומה " הממלכתי ת והוכר ז ע ל בחירו ת צירי ם 
לפרלמנ ט זה.. . 

תיזכ ר השבית ה הגדול ה ש ל עובד י הרכב ת שארכ ה למעל ה משבו ע ימי ם 
ורובנ ה המהפכני ת הית ה מנותק ת מ ן העולם . המסח ר היהוד י נפג ע אז , א ך דופ ק 
החיי ם הפוליטיי ם גב ר ב ה ושמ ה ש ל רובנ ה יצ א בכ ל ווהלין . 

יהוד י רובנ ה בכלל ם ל א הי ו מעורבי ם בתנועות . הי ו שנט ו אחר י הציוני ם 
והי ו שהמשיכ ו בחייה ם המסורתיים־חסידיים , כאיל ו ל א נפ ל דב ר ברחו ב היהודי . 

אביגדו ר גל ר 


ה " ב 1 י נ ד " 

בסו ף המא ה התשע־עשרד " ע ם התעוררו ת המונ י העמלי ם בקר ב היהודי ם 
ברוסי ה הצארי ת שהי ו נתוני ם לסב ל ודכאו ן כפו ל ומכופ ל כעמלי ם וכיהודי ם — 
ק ם ה " ב ונד " ויצ ר סוציאליז ם יהודי , בע ל גוו ן משלו . במדינ ה הרוסי ת הגדול ה 
נתגעש ו הרוחו ת וזעק ו לשחרו ר ולתיקו ן תנא י החיים , והנ ה נשמ ע ג ם קול־יעק ב — 
קו ל הפרוליטריו ן היהודי . הופע ת ה״בונד " עשת ה רוש ם ע ל המונ י ישרא ל כתנוע ה 
שואפ ת שחרו ר ראשונ ה ברחו ב היהוד י לתיקו ן המציאות . אמנם , ע ם חתירת ו לשחרו ר 
פוליט י ברוסי ה עצמ ה של ל א ת הציונו ת כשולל ת א ת הגלות , א ך התקו ה לגאול ה 
קרוב ה על־יד י המהפכ ה משכ ה א ת ההמוני ם שנתנ ו י ד ל״בונד" . 

תנוע ת ה״בונד ״ חדר ה ג ם לרובנ ה וחיכת ה ב ה שרשים . משנ ת 1903 החל ו 
לדב ר עלי ה כתנוע ה הבא ה לשחר ר מניצו ל ולהעלו ת א ת חי י הנדכאי ם והמנוצלי ם 
לרמ ה ראוי ה לשמה . פרוליטריון , במוב ן הרח ב ש ל המושג , ל א הי ה א ז ברובנה . 
אנשי־העבוד ה ברוב ם הגדו ל הי ו בעלי־המלאכ ה (בנאים , נגרים , חייטים , סנדלרי ם 
ואחרים) , שהעסיק ו אצל ם שוליות . מלב ד זא ת נתקיימ ו כמ ה משרפו ת ש ל לבני ־ 
חמר , מאפיות , בתי־חרוש ת לסוכריות , סבו ן ובירה , שג ם אל ה נתנ ו עבוד ה למספ ר 
לא־ר ב ש ל פועלים , פקידי ם ועוזרים . אש ר לבעלי־המלאכ ה עצמ ם — ל א רא ו למתאי ם 
לה ם לת ת י ד לאירגו ן מהפכנ י שבעצ ם יפע ל נגד ם כנותני־עבודה , א ף שה ם עצמ ם 
חי ו בתנאי ם סוציאליי ם קשים . לעומת ם נמשכ ו השוליו ת שלה ם ואת ם המשרתו ת 
בבתי ם פרטיי ם ורבי ם מהעובדי ם בבתי־מסח ר ובבתי־חרוש ת ל״בונד " ותל ו ב ו 
תקוו ת רבו ת לתיקו ן מצב ם וחייה ם בכלל . 



70 


תנועו ת ומפלגו ת 


תעמול ת ראשונ י ה״בונד ״ ברובנ ה נשא ה פר י : תביע ה להעלא ת שכר־עבודד " 

דריש ה לקביע ת שמונ ה שעות־עבוד ה ביום , התיר ה לקרא ת תנאי ם ויהסי ם מתוקני ם 
מצ ד המעבידי ם ומניעת ם מניצו ל ושעבו ד העובדים , — כ ל ז ה קס ם ועודד . החל ו 
האנשי ם לבק ר באסיפות , להאזי ן ל״אגיטאטורים" , לעיי ן ב״ברושורות " ובכרוזי ם 
שעבר ו מי ד לי ד ופעל ו א ת פעלם . הסיסמ ה "פועל י כ ל הארצו ת התאחדו " נעשת ה 
לצו־חיים , הדג ל האדו ם הפ ך לסמל , ושיר י התנוע ה נשמע ו בכ ל פינ ה בשע ת העבוד ה 
ולאחריה . הלבבו ת התלהבו , האפקי ם התרחב ו והשורו ת גדלו . 

מק ץ שנ ה מנ ה ר״,בונד ״ ברובנ ה נד 500 חב ר וחבר ה — מספ ר ד י גדו ל לפ י 
מושג י הימי ם הה ם ולפ י מספ ר העובדי ם בעי ר בכל ל ! ביניה ם התבלט ו כמ ה צעירי ם 
וצעירו ת שספג ו א ת ההכר ה האידיאולוגי ת ש ל ה״בונד " ונעש ו לתיאורטיקנים . 
פירסו ם מיוח ד נית ן ל״בונד " בעי ר על־יד י השביתו ת שהי ה מכרי ז במקומות־עבוד ה 
מסוימי ם (בבתי־חרוש ת לסוכריות , לגפרורי ם ובמקומו ת אחרים) , שביתו ת שנסתיימ ו 
כמע ט תמי ד בפשרה . ומאח ר שהפועלי ם רא ו תועלת־מ ה בשביתותיה ם — הוסיפ ו 
לחלו ם ע ל תיקוני ם יסודיי ם יותר . המעבידי ם מצדם , א ם כ י ל א ייחס ו ער ך ר ב לכו ח 
הפועלי ם ותנועתם , נמנע ו בכ ל זא ת מהיכנ ס את ם בסכסוכים . 

כ ל נצחו ן ש ל ה״בונד " העל ה א ת קרנ ו ברחו ב היהוד י ברובנה , כמ ו במקומו ת 
אחרים , ומשהרגי ש בחיזוק ו ניס ה לצא ת נג ד הציונים , כנג ד הבורגני ם בכלל , בהשמצ ה 
ובהטל ת דופי ; הציוני ם ה ם בעלי־בתי ם א ו בנ י בעלי־בתי ם מהמעמ ד הזעיר ־ 
בורגנ י שהפסיכולוגי ה שלה ם נוגד ת א ת האינטרסי ם ש ל הפועלים ! פניה ם לציון , 
כד י להתעו ת א ת המונ י העובדים , ובינתיי ם לשעבד ם ולנצל ם לטוב ת מעמדם ! 
בחלומו ת יפטמ ו רעבי ם ונדכאי ם וכ ל רעיונ ם אמונת־הב ל לאומית־דתי ת של א תפתו ר 
א ת שאל ת הפועלי ם הנתוני ם בכבל י שלטו ן מדכ א וביד י מעבידי ם מנצלי ם שעינ ם 
לבצע ם ולתועלתם . ר ק דר ך המהפכ ה הסוציאלי ת ש ל המונ י היהודי ם יח ד ע ם המונ י 
הפועלי ם בעול ם הי א הדרך , דרכנו... * 

כאל ה הי ו דבריה ם ש ל תועמלנ י ה״בונד " ועליה ם התחנכ ו חבר י התנועה . 
במרוצ ת הזמ ן ביקר ו ברובנ ה אחדי ם מראש י התנועה , חיזק ו א ת הקשרי ם והירצ ו 
בצור ה מעמיק ה יות ר לפנ י חוגי ם וקבוצות , מוב ן — תו ך זהירו ת יתיר ה מחתרתי ת 
מפנ י השלטונו ת שרדפ ו א ת ה״בונד " והבונדאי ם כמהפכנים . עי ן השלטו ן הצאר י 
הית ה פקוח ה ע ל כ ל מפלג ה וזר ם ציבורי , וה״איספראווניק " (נצי ג השלטו ן בעיר ) 
יד ע לרדו ף א ת הנוע ר היהוד י שכול ו הי ה חשו ד בעיני ו במהפכנות . השוטרי ם הותיקי ם ; 
סטוקולוב , אוגורודניקו ב ואחרים , שהכיר ו יפ ה כ ל נע ר ונער ה בעי ר — הי ו נטפלי ם 
לכ ל אח ד מה ם ומחפשי ם ב ו דופ י פוליטי . חשד ו אפיל ו בכשרים , ומחשדו ת — לצעדי ם 
מרחיקים . תחיל ה ערכ ו חיפושי ם בבתי ם שהי ו בה ם צעירים , אח ר כ ך ארב ו לפגישו ת 
ואסיפו ת בכ ל מקו ם שב ו התכנס ו א ו פעל ו בסתר , כתבו , הדפיסו , התכוננו . והי ו 
מקרי ם שעצר ו אנשי ם לל א אבחנה , בי ן שהי ה יסו ד חוק י לכך , ובי ן של א היה , 
השתמש ו בהורא ה ש ל ענשי ם אדמיניסטראטיביים , וכ ל נעצ ר נחקר , נשל ח לבית ־ 
הסוה ר הגדו ל שבעי ר ואח ר כ ך — גור ש מהעי ר לפ י פסק־די ן א ו הורא ה אדמיניס * 
טראטיבי ת בלבד . 

רובנה , וה״בונד " של ה בעיקר , לקח ה חל ק חשו ב בתנוע ה המהפכני ת הס ד 




מתו ך כרוזי ם (פר 1 קלאמאציות ) ש ל ה״בונד " ב״ 1903 . 



71 


ה״בונד " 


ציאליסטית . חבר י ה״בונד " והנוטי ם אליו , הי ו מתכנסי ם לאסיפו ת סודיו ת ומנהלי ם 
תעמול ה והסבר ה לרעיונם . באסיפו ת אל ו נקשר ו קשרים , והפני ה כלאחי ם ואחיו ת 
לבש ה צור ה ש ל ממשות . האחו ה ביטא ה א ת השיתו ף שבגודל , במעמ ד ובמלחמ ה 
ע ם המעמ ד שכנג ד וע ם סדר י השלטו ן ובמשט ר בכלל . שט ח שוסיינה , שבי ן הגש ר 
הראשו ן מפינ ת רחו ב אפטאקארסק ה ופינ ת רחו ב דיראקטורסקה , נחש ב ל״בורסה " 
ש ל ה״בונד " ("הבירז׳ה") . מצ ד הדוא ר הי ו נוהגי ם להתהל ך "האחי ם והאחיות " 
הותיקי ם שנחשב ו ע ל החו ג הגבוה , לעומת ם הי ו מטיילי ם בצד־שכנגד , מו ל הכנסי ה 
הנוצרי ת הגדולה , הפועלי ם המפורסמי ם פחות , וביניה ם הסתובב ו הנוהרי ם אחר י 
התנועו ת המהפכניו ת בכלל . ע ל מקר ה אופיינ י אח ד מספ ר דו ב פליאט ר : 

״הדב ר הי ה באמצ ע הקי ץ ש ל 1905 . אנ י ואחדי ם מחברי , בנ י אחת־עשר ה — 
שלוש־עשרה , מסתובבי ם בי ן המהלכי ם בצ ד הכנסי ה ש ל ה״בורסה " ואזנינ ו קולטו ת 
ידיע ה הנמסר ת בסו ד לכמ ה מהעוברי ם ע ל מקו ם ושע ה להופעה . גמרנ ו ג ם אנ ו 
בינינ ו לבו א לאות ו מקום . סקרנותנ ו היתד , רבד , וב ד,על ם גמו ר מההורי ם הלכנ ו 
למקו ם שנרמ ז בשב ת אחר י הצהרי ם שע ה לפנ י המועד . הגענ ו לבי ת הקברו ת ש ל 
הנוצרי ם ועמדנ ו בצ ד הדר ך לראו ת לא ן ילכ ו הגדולים . בינתיי ם התלחשנו , שיחקנ ו 
וחכינו . בינינ ו היו : נ ח ברומינגר , שלו ם רבינובי ץ ואחי ו הצעיר , אלבה , פינח ס 
איידלמן , דו ב בלא י ועוד . א ף לאח ד מאתנ ו ל א הי ה עו ד א ז חל ק בתנוע ה המהפכנית , 
א ך הי ה עני ן לדע ת מ ה יעש ה וידוב ר שם . ואפש ר שמתח ת לס ף הכרתנ ו הית ה לנ ו 
משיכד , למד , שאסו ר ונסתר . לבסו ף החלטנ ו לד,תקר ב למקו ם שנתקבצ ו הגדולי ם 
ועמדנ ו בריחוק־מ ה מהם . 

היתד , ז ו אסיפ ת ה״בונדאים " ש ל רובנה . מבי ן הקה ל ק ם אח ד ואחרי ו שנ י 
(הי ו אלד , נמירובסק י וסגל) , שהי ו ידועי ם כריבולוציונרי ם בעי ר ודיבר ו תחיל ה 
בשקט , א ך מי ד התלהב ו וד,תיז ו מלי ם של א הי ו מובנו ת לנ ו היטב , אול ם חדר ו 
ג ם ללבותינ ו הצעירים . התענינותנ ו גברד , מרג ע לרג ע ול א הרגשנ ו כל ל כיצ ד 
פתאו ם הקיפ ו שוטרים , דנדארמי ם וחיילי ם א ת המקו ם ואנ ו נפלנ ו יח ד ע ם הגדולי ם 
בפ ח שטמנ ו לנו . בד,לת־מנוסד , אחז ה א ת הנאספים , אול ם ספ ק א ם רבי ם הצליח ו 
להימלט . אנ ו הקטני ם סברנ ו שבנ ו ל א יפגעו , אכ ן משניסינ ו לסגת , הור ם ג ם עלינ ו 
מגלב־ד,שוטרים . כמא ה ועשרי ם איש , בערך , הובל ו תח ת משמ ר חז ק דר ך רחובו ת 
העי ר א ל המשטרר , שברחו ב דיראקטורסקה . בעי ר דאג ו הורי ם וקרובי ם לגור ל 
הבני ם וד,בגו ת בל י לדע ת מ י ומ י בי ן הנעצרים , וד,התרגשו ת בהרב ה בתי ם היתד , 
רבד, . החש ד הי ה ע ל מלשינים , שודא י נמצא ו בשורו ת ה״בונד " ובמפלגו ת אחרות . 
א ך הי ו ג ם שסבר ו כ י חסר ה זד,ירות . שעו ת רצופו ת עמד ו הנעצרים , ואת ם ג ם אנ ו 
הקטנים , בחצ ר המשטרד , מוקפי ם שוטרי ם ע ד שהחשיך . אח ד אח ד הוכנס ו האנשי ם 
א ל לשכ ת המפק ח ש ל המשטרה , ש ם נמצ א ג ם סג ן ה״איספראווניק " סוסובסק י 
ולבלרי ם ע ם שוטרי ם לידם . משהוכנסת י אני , הצי ץ ב י סוסובסק י וד,כירני . צח ק 
ואמ ר בביטול : ,ג ם אתד " נערון , ע ם המד,פכנים ן עו ד תספיק , שובב , לד,יכלא ׳ 
(הו א הכי ר יפד , א ת אב י ובניו) , מש ך באזנ י וד,וםיף : ,מד, ר הבית ה ואמו ר לאב א 
שיכבד ך בעצמ ו במלקות , וד ע א ת דרכ ך להבא׳ . 

מיהרת י להסתל ק ולרו ץ הבית ה כ ל עו ד נפש י בי . 

בעי ר נפוצ ה השמוע ה ע ל כשלו ן אסיפ ת ה״בונד " וע ל החקיר ה במשטרה , 



72 


תנועו ת ומפלגו ת 


א ך בביתנראנ ו ל א על ה אפיל ו ע ל דע ת מישה ו שהלכת י למקו ם האסיפ ה ושג ם 
אנ י בי ן הנעצרים . תוצאו ת אסיפ ה חשאי ת ז ו היו : רישו ם כ ל הנעצרי ם וחיוב ם 
לחקיר ה נוספ ת למחר ת היום . ה ם שוחרר ו נג ד ערבו ת נכבדי ם נאמני ם ע ל המשטרה , 
ואחדי ם שהי ו ידועי ם כמנהיגי ם ונחשב ו למסוכני ם — נאסרו . 

בשנ ת 1905 גב ר ה״בונד " ברובנה . ההשפע ה בא ה מקיו ב ובעיק ר מברדיטשב , 

ב ה הי ה סני ף "בונדאי " חז ק שפר ש א ת רשת ו ע ל כ ל הסביבה . ש ם ישב ו מנהיג י 
התנוע ה (ליפץ , נירנבר ג ואחרים) , שפעל ו בכ ל החב ל האוקראיני . כמ ה מבנ י האינ - 
טליגנצי ה היהודי ת המקומי ת נכנס ו לשורו ת ה״בונד " ונעש ו פעילי ם ב ו (שלמ ה אדל , 
ויטלס , סגל , וול ף הוכברג , ואחרים) . כאש ר פרצ ה שבית ת עובד י הרכב ת 
הכל־רוסית , יצ א ה״בונד " הרובנא י כמפלג ה סוציאליסטי ת להבי ע א ת אהדת ו ותמיכת ו 
בשביתה . עמד ו יהוד י רובנ ה וחשש ו לתוצאו ת מרו ת העלולו ת לבו א מהתערבו ת 
זו ׳ א ך ל א העז ו לפצו ת פה . אות ו זמ ן פורס ם — ב־ 17 לאוקטוב ר 1905 — צו ־ 
מלכו ת בחתימת ו ש ל הצא ר ניקולא י השני , הו א המאניפס ט הידו ע ע ל הענק ת חופ ש 
לעמ י רוסיה . נדמ ה הי ה שפותח ו כ ל חרצובו ת השעבוד . בר ם קצר ה הית ה השמחה . 
יד־הרש ע ש ל השלטונו ת הריאקציוניי ם ידע ה להחני ק א ת החופ ש שנית ן ע ל הניי ר 
מי ד לנתינת ו — בנחל י ד ם ש ל שואפ י החופ ש וש ל יהוד י רוסיה , והק ץ הי ה לדרור . 

הופעותיה ם ש ל חבר י ה״בונד " בתקופ ה ההי א גיל ו לז׳נדארמרי ה ולבולש ת 
הרוסי ת מ י ה ם ומ ה מעשיהם , והדב ר נסתיי ם במאסרי ם המוניי ם ובגירו ש לסיבי ר 
הרחוק ה — לשנים . לאחדי ם הוחל ף הגירו ש בשילו ח א ל מעב ר לגבו ל לתקופ ת שנים , 
לאח ר השתדלו ת מרוב ה והשפע ה מסוימת . לאחדי ם שיח ק המז ל וה ם הספיק ו לברו ח 
לחוץ־לאר ץ (ביניה ם הי ה שלמ ה אדל ) וה ם ניצל ו מעונ ש השלטו ן העריץ . 

כידוע , צוינ ה שנ ת 1905 בתולדו ת רוסי ה ובחי י היהודי ם ב ה כשנ ת המהפכה , 
שבעקבותי ה נית ן לאזרח י המדינ ה מאניפס ט ע ל חירויו ת של א קוימ ו וגרמ ו ר ק 
למהומו ת באר ץ ולחיזו ק המרדנו ת ש ל ההמוני ם מצ ד אח ד ולהגבר ת הריאקצי ה 
מצ ד שני , שהלכ ה וגבר ה ודיכא ה כ ל תנוע ה וג ם א ת ה״בונד" . 

ברובנ ה נשתתק ה פעול ת ה״בונד " וכמע ט שחדל ו לדב ר עליה ! נושאי ה 
הסתתר ו א ו נעלמו , א ך הי א ל א בוטלה . ע ם היות ה במחתרת , הוסיפ ו המעטי ם 
שנשאר ו נאמני ם לתנועת ם לארו ג בחשא י א ת תכניותיה ם לקרא ת הבאות . הגחל ת 
ל א כבת ה כליל . בינתיי ם בא ה מלחמת־העול ם הראשונה , הדו ר הצעי ר הי ה נתו ן 
לגיוסי ם מתמידים , לדאגו ת הזמ ן ולרווח י מלחמ ה — וכ ל ז ה הרדי ם א ת הרעיון . 
אול ם בשנ ת 1917 , ע ם המהפכ ה הגדולה , יצא ו ממחבואיה ם שריד י ה״בונד " והתעורר ו 
מחד ש לפעול ה מפלגתית־סוציאליסטי ת ברחו ב היהודי . נפתח ו אפקי ם לפעול ה 
בשטחי ם שוני ם והסיסמאו ת הישנו ת שב ו לתחי ה ונישא ו בפ י הבונדאי ם לפ י רו ח 
הזמן . קמ ו ג ם דברי ם חדשי ם ורעיונו ת נוספי ם נולד ו ושובצ ו בפרוגרמ ה ש ל ה״בונד" , 
ה״אידיש " וה״קולטור " הפכ ו עיקרים . ה״בונדאים " משכ ו לצד ם רבים־רבי ם משכבו ת 
ההמוני ם והפועלים , שרא ו ב״בונד " א ת מקומם , ותנוע ה ז ו שו ב עלת ה לכו ח בע ל 
משק ל ברובנה . 

ויכוחי ם הי ו לראש י ה״בונד " ע ם דבר י מפלגו ת אחרות : הציונים . ה״ס.ס." ■ 

ואחרי ם בשאלו ת פרוגרמתיו ת וטאקטיו ת של א נסתיימ ו לעולם . מנהי ג ה״בונד " 
ברובנ ה בשנו ת 5 — 1903 הי ה שלאי ן מזוויהיל , בע ל השפע ה מרובה , וממקורבי ו 
הפעילי ם היו : יוסל ה בייוו ל ויעק ב טייטלבוים . 



מפלג ת ס . ם . 73 

ל א ארכ ו הימי ם והמשט ר הקומוניסט י החד ש ברוסי ה דח ק א ת רגל י ה״בונד" , 

לעומ ת ז ה הרי ם ה״בונד " רא ש ברובנ ה תח ת שלטו ן הפולנים , בשנו ת העשרים , 
כשהופי ע כזר ם בחי י היהודי ם וד,י ו ל ו נציגי ם במוסדות , בשלטונו ת הערי ם ובשד ה 
הציבוריו ת היהודי ת בכלל , בתקופ ה ז ו התבל ט ה״בונד " בשטחי ם שונים . 

יזכר ו כא ן אפו א פעיל י ה״בונד " ברובנ ה והקרובי ם להם : אברה ם דננברג , 

מש ה גילבורד , מתתיה ו שליף , המור ה מירר , זלמ ן גורין , ישעי ה שהטוב , עו״ ד זאקו ן 
ואחרים . 

א . א . • 


מפלג ת ס . ם . 

בש ם ז ה הית ה ידוע ה המפלג ה ש ל הציוני ם הסוציאליסטי ם שהופיע ה ברחו ב 
היהוד י ברוסי ה ומשכ ה לצד ה משורו ת הציוני ם מז ה ומשורו ת ה״בונד " מזה . בעצ ם 
הית ה ז ו תנוע ה יהודי ת מד.פכני ת שביסודד , היתד . נתונ ה להכר ה טריטוריאליסטי ת 
ע ל בסי ס סוציאליסט י לגב י האומר , הישראלי ת הפזור ה ע ל פנ י העולם . 

נושאי ה ודבריר , ש ל המפלג ה הי ו ציוני ם שפרש ו מהמחנ ה וד,קימ ו בימד , חדש ה 
ע ם אידיאולוגיה , מנוסח ת ומבוססת . עיקר י המפלג ה משכ ו רבי ם מהנוע ר הי ד,וד י 
שהי ה נתו ן בראשי ת המא ה שלנ ו למהפכנו ת ולחיפו ש דרכי ם לד,שקפ ת עולמ ו ולשינו י 
פנ י המציאו ת הבלת י נורמאלי ת האוכל ת א ת המונ י העם . התיקוני ם הסוציאליי ם 
שבה ם דג ל ה״בונד " בימי ם הה ם נכלל ו בחלק ם בתכניו ת ש ל מפלג ת ס . ס . 

ל א עבר ו ימי ם מרובי ם וד,ד י המפלגד , הגיע ו ג ם לרובנ ה שתסס ה מבחינ ה 
מהפכנית . כמ ה מטוב י הנוע ר המקומ י וכ ן ציוני ם ועברי ם מצויני ם נתנ ו י ד למפלגר , 
החדשה , ע ל אל ה נמנ ו שמוא ל ויינצוייג , ממייסד י הספריד , העברי ת העממית , ברו ך 
גלפרין , משכי ל ואינטליגנ ט יהודי , יוס ף ויגדורוביץ׳ , משדדיהוד ה פפרמן , ברו ך 
נחים , מייזלי ש ואחרים . 

עובד י בתי־המסח ר הי ו מאורגני ם בס.ם . וה ם היו ו א ת הרו ב במפלגד , וג ם 
התבלט ו באסיפותיר, . בי ן ראש י המפלגד , ברובנ ח חי ו אחדי ם מחו ג זה . 

שמוא ל ניג ר ממנהיג י ס.ס . בראשי ת המא ה (והו א א ז כב ן 22 ) הופי ע פעמי ם 
מספ ר באסיפו ת חשאיו ת ש ל המפלגד , ברובנה . האסיפו ת נערכ ו בקומ ה העליונר , 
ש ל ה״תלמוד־תורה " ובדיר ת משד , בא ר ע ל הווליא , ובאח ת מה ן התנה ל ויכו ח ע ם 
נצי ג מפלג ת ה״בונד " בשאלו ת פרוגרמתיות . זכ ר הויכו ח ור,ופעותי ו ש ל ניג ר נשא ר 
לשני ם בעי ר (ניג ר התרח ק אח ר כ ך מם.ס . והתקר ב ל״פאלקס־פארטיי" . עס ק בספרו ת 
אידי ש ע ד צאת ו לאמריקה) . 

ל א חסר ו התנצחויו ת בויכוחי ם בי ן ראש י ר,ם.ס . וראש י ה״בונד " והציונים . 

ברם , מפלג ת ס.ם . ל א הלכד , בגדולו ת ברובנה . מספ ר חבריר , ל א על ה ע ל מאו ת 
אחדו ת ופעילות ם ל א הורגש ה ביות ר בי ן ית ר התנועו ת שכבש ו לה ן מקו ם מכוב ד 
ברובנה . 

אליה ו ריצנז ן 



74 


תנועו ת ומפלגו ת 


"פאלקם־פארטיי " 

המפלג ה העממי ת ״פאלקס־פארטיי׳ / שהוקמ ה בשנ ת 1916 אחר י הבודח ה 
לעיריי ת וארש ה הראשונה , כבש ה ל ה עמד ה והיכת ה שרשי ם בקר ב יהוד י פולין , 
ול א פסח ה ג ם ע ל רובנה . העתונו ת היהודי ת שבחלק ה הית ה נתונ ה להשפעתה , ניהל ה 
פעולת־הסבר ה חיובי ת לעמדת ה ש ל מפלג ה ז ו בכ ל שאל ה ציבורית־לאומית , ביהו ד 
לקרא ת בחירות . מייסד י המפלג ה היו : נ ח פרילוצקי , ה . ד . נומברג , חיי ם ראסנר , 
ש . הירשהורן , ש . וולפובי ץ ואחרים . שליח י מרכ ז המפלג ה בווארש ה הי ו סרי ם 
לרובנ ה לש ם חיזו ק הקשרי ם ע ם אנשי ה מחוג י המלאכ ה והסוחרים־הזעירי ם ולבחינ ת 
שאלו ת שצפ ו ועל ו כפע ם בפע ם ע ל זכויותיה ם ש ל יהוד י ה״קראסים" . 

שיחק ה ההצלח ה למפלג ה ז ו למשו ך לצד ה אגשי ם מחוגי ם שוני ם של א הי ו 
קשורי ם למפלגו ת מסוימות , כ י הי א דגל ה בש ם אחדו ת האומ ה ע ל בסי ס בלתי ־ 
מפלגתי , עממי . אכ ן הית ה לתנוע ה ז ו עמד ה מיוחד ת שב ה נבדל ה מהציוני ם מז ה 
ומהשמא ל מזה . 

ה״פאלקס־פארטיי " הית ה מיוצג ת ל א ר ק במוסדו ת היהודיים , כ י א ם ג ם 
במוסדו ת המוניציפיאליי ם והממלכתיי ם (עיריות , סיי ם ועוד ) ולקול ה האזינ ו בחוג י 
הממשלח . בבחירו ת השונו ת הופיע ו בעלי־המלאכ ה תח ת דגל ה ולחמ ו להצלחת . 
רשימתה . אול ם בכל ל ל א הלכ ה המפלג ה בגדולו ת ברובנה . 

כזכ ר לתולדו ת ה״פאלקס־פארטיי ״ כדא י להבי א א ת העובד ה הבא ה : 

יו ם אחד , — הי ה ז ה בקי ץ 1909 , — ישבת י אצ ל ברו ך גלפרי ן ושוחחנו , 

והנ ה נכנ ס נחו ם שטיף , הצטר ף לשיחתנ ו ואמ ר : "חברים , י ש ל י רעיו ן חדש , סדר ו 
נ א אסיפ ה והזמינ ו אלי ה שניי ם שניי ם מכ ל זרם , ואנ י ארצ ה לפניה ם ע ל הענין" . 
א ת רעיונ ו ל א גיל ה לנ ו במקום . יצאת י ומצאת י מקו ם בדיר ת אחות י ח . פ . בהר ל 
ברחו ב ווקזאלנ ת והאסיפ ה נתקיימ ה בחשאי . בא ו יצח ק מלמ ד ויהוד ה מוטיו ק 
מהציונים ! דננבר ג מהסוציאליסטים־ריבולוציונרי ם ! ברו ך גלפרי ן וברו ך נחי ס 
מס.ס . ואחרים , וביניה ם האור ח ר ׳ מרדכי׳ל ה (צ׳מרינסקי) . היינ ו כשלושי ם אי ש 
שהקשיב ו להרצאת ו ש ל שטיף , ב ה השתד ל לחיי ב א ת הגלו ת ולבס ס רעיו ן עממ י 
יהוד י קשו ר במציאו ת הגלו ת ותנא י שינו י החיי ם היהודי ם בה . בויכו ח הע ר לקח ו 
חל ק צ׳מרינסקי , דננבר ג ומלמד . הרעיו ן הי ה ב ו אמנ ם מגמ ה חדש ה אב ל הו א ל א 
מש ך א ת הנוכחים . לאח ר מכ ן הופי ע בקוב ץ "פאל ק או ן לאנד " מאמ ר ש ל שטי ף 
ששימ ש נוש א הרצאת ו 

אליה ו ריצנז ן 


אגודו ת מקצועיו ת 

א . תפקיד ה ש ל רובנ ה בחיי ה הכלליי ם ש ל המדינ ה 

בחי י הכלכל ה ש ל המדינה , קודם־לכ ן ברוסי ה ובתקופת־הביניי ם ש ל שת י 
מלחמות־העול ם — בפולין , תפס ה העי ר רובנ ה מקו ם נכב ד בתעשיית ה הקל ה וביחו ד 
בסחר ה המפותח . הי א שימש ה תמי ד כעי ן מתווכ ת בי ן חבל י אר ץ רוסי ה לבי ן אזור י 
פולין , שהי ו פע ם תח ת שלטונ ו ש ל הצאר . ואיל ו בפולי ן גופ ה נתייחד ה רובנ ה 
בתוצרת ה העצמית , א ם ג ם קנת ה מיצרכי ם תעשייתיי ם שוני ם מכ ל קצו י המדינה . 



אגודו ת מקצועיו ת 


75 


העי ר נתברכ ה בסביב ה כפרי ת גדולה , שר ב הי ה ב ה אחו ז האוקראינים , 
הגרמני ם והצ׳כים . במיל א שימש ה מרכ ז לכ ל מינ י עסקי ם בתוצר ת חקלאית . טחנות ־ 
המים־והקיטו ר בתו ך העי ר ומחוצ ה לה , עיבד ו כמויו ת עצומו ת ש ל תבוא ה לצרכ י 
האוכלוסי ה המקומי ת ויות ר מז ה לצרכ י הסביבה , הקרוב ה והרחוקה . קמח , סובי ן 
וכ ר הוצא ו אפיל ו לחוץ־לארץ . 

ברובנ ה הי ו ג ם כמ ה וכמ ה משרפות־לבנים , בתי־חרוש ת לביר ה ויי״ ש וכ ן 
שור ה שלמ ה ש ל מפעלי ם תעשייתיים , גדולי ם וקטנים . עמד ה מיוחד ת תפס ה העי ר 
בחרושת־הע ץ במנסרותי ה הגדולו ת והמרובות . בעיק ר הצטיינ ה כמרכ ז מסחר י ע ם 
רש ת רחב ה ש ל מפעלי־מסח ר שונים . כמ ה פירמו ת חשובו ת במדינ ה שלח ו לעי ר 
א ת נציגיה ן הקבועי ם ופתח ו ג ם סניפי ם משלהן . ל א אטע ה א ם אציין , שברא ש 
מסחר ה עמ ד ענ ף הטכסטיל . מספי ק לומר , שבאמצעו ת משרד־אכספדיצי ה אח ד בלב ד 
(״טשרקס״ ) הי ו מגיעי ם לרובנ ה מד י שבו ע 5 — 6 קרונו ת מנופקטור ה — וסוכנו ת 
ז ו הר י ל א הית ה היחיד ה בעיר . 

רובנ ה אמנ ם נודע ה ברבי ם בתעשיית־ההלבש ה שלה . בגדי־״טאנדט " יוצר ו 
בכמויו ת גדולו ת בי ן לצרכ י המקו ם ובי ן בשבי ל הסביבה , טבע י הדב ר שהמפעלי ם 
המרובי ם העסיק ו מאו ת פועלי ם ופקידי ם במקצועו ת שונים . 

ב . פעול ה מקצועי ת בתקופ ת המהפכ ה הראשונ ה ( 1905 ) 

התלקחו ת תנוע ת הפועלי ם הריבולוציוני ת ברוסי ה נשתקפ ה ג ם ברובנ ה וע ם 
ז ה רשמ ה באות ם הימי ם ד ף מיוח ד בתולדו ת תנוע ת הפועלים , הכללי ת והיהודי ת 
כאחת . הכינוסי ם ("סחודקי" ) והבורסו ת ("בירז׳י" ) המהוללי ם קנ ו שבית ה בעי ר 
ובה ם איפו א ח ל אירגונ ם ש ל הפועלי ם היהודים . ש ם ג ם יושב ו כ ל מינ י סיכסוכי ־ 
עבוד ה בי ן עובדי ם למעבידים . ה״סחודקה " הית ה המקום , ב ו חיפש ו עזר ה והבנ ה 
ג ם פועלי ם וג ם אנשי־ההמו ן סתם . 


ג . אירגוני ם מקצועיי ם ליגאליי ם 

אירגו ן מקצוע י ליגאל י ברובנ ה הוק ם ר ק בשנ ת 1912 . הית ה ז ו האגוד ה בש ם 
"אובשצ׳אסטו ו פריקאזטשיקאוו " (אגוד ת הפקידים) , שלפ י כלל י התקנו ן ל א נשא ה 
שו ם אופ י ש ל אגוד ה מקצועי ת (בתקופ ת הצא ר ל א הי ה ז ה דב ר שבהיתר ) ור ק 
דוב ר ב ו ע ל עבוד ה פילאנטרופי ת בלבד . א ך אפיל ו ל א הית ה רשמי ת — שימש ה 
אגוד ה ז ו מפלצ ת למעבידים . באופ ן ליגאל י ל א יכל ה האגוד ה לנה ל שו ם פעול ה 
להטב ת מצב ם הכלכל י ש ל חבריה . אול ם בד־בב ד ע ם ההנהל ה הרשמי ת פעל ה ועד ה 
בלתי־ליגאלי ת ש ל כמ ה עסקני ם אחראיי ם והיא־הי א שיישב ה א ת הסיכסוכי ם בי ן 
העובדי ם למעבידים . אופיינ י הו א לתנא י החיי ם ברוסי ה הצאריסטית , שיושב־רא ש 
האגודה , שהית ה כול ה יהודי ת למעשה , שימ ש בהכר ח נוצרי ! במקר ה דנ ן — 
יושב־רא ש הצרכני ה אמברוז׳ביץ . חבר י האגוד ה הי ו מחוג י העוזרי ם בבתי״המסח ר 
ופקידים , והיושב־רא ש ה,בלת י ליגאלי״ , שטרנברג , הי ה מאנשיה ם — פנקס ן ש ל 
קופ ת מלוה־וחסכו ן ברובנה . זמ ן מסוי ם שימ ש בתפקי ד ז ה שמח ה פלא ט — עסק ן ידו ע 
ומנהל ו ש ל הבנ ק העממ י בעי ר (עכשי ו בבוסטון , אמריקה) . עסקני ם פעילי ם באגוד ה 



76 


תנועו ת ומפלגו ת 


ז ו מלב ד אלה , הי ו : טבצק י(מבנ ק גלפרסון) , אהר ן פולישוק , רפא ל שוורצמזון , אברה ם 
דו ן (מבנ ק לוריה) , ורבים־רבי ם אחרי ם ששמותיה ם כב ר הי ו לנחל ת השכחה . 


ד . התנוע ה המקצועי ת בתקופת־הביניי ם ש ל שת י מלחמות־העול ם 

התנוע ה ההמוני ת ש ל הפועלי ם היהודי ם המאורגני ם ברובנ ה קמ ה ר ק לאח ר 
המהפכ ה ש ל שנ ת 1917 , ול ה נוע ד תפקי ד מכוב ד בחיי ה הפוליטיים־חברתיי ם ש ל 
העי ר והסביבה , ביהו ד בשני ם ע ד למלחמת־העול ם השניה . כאמו ר איפשר ו האגודו ת 
המקצועיו ת הליגאליו ת א ת יישוב ם ש ל סיכסוכי ם רבי ם בי ן פועלי ם ופקידי ם לבי ן 
מעבידיה ם בענפי ם מסוימי ם בכללות ם ובאחרי ם — במקרי ם בודדי ם בלבד . ואכ ן 
כמע ט בכ ל שטח י העבוד ה ברחו ב היהוד י הועל ה השכר , נתקצ ר יום־העבוד ה ושופר ו 
התנאי ם בכלל . 

ל א הי ה ז ה תפקי ד ק ל לפוע ל ולפקי ד המאורג ן לבצ ע פעול ה כגו ן זו . י ש 
להבי א בחשבו ן א ת התנאי ם המיוחדי ם שבחיי־הכלכל ה ש ל היהודים . ע ל א ף הכ ל 
גבר ה התנוע ה תח ת השלטו ן הפולני , הח ל משנ ת 1920 . מספ ר האגודו ת המקצועיו ת 
גדל , כ ך שבתקופ ה מסוימ ת מנת ה התנוע ה בשורותי ה כ־ 14 אגודו ת מקצועיו ת 
מסונפו ת לגופי ם מרכזיים . ע ם ז ה הי ו האגודו ת ברובנ ה מאוחדו ת במועצ ה בש ם 
"ראד א זוולנזקו ב זאוודוביך׳ , ואף־על־פ י שע ם חבריה ן נמנ ו ג ם אוקראינים , רוסי ם 
ופולני ם — הי ו בעיקר ן אגודו ת יהודיות , שבראש ן — כמ ו ברא ש הראד א בכל ל — 
עמד ו עסקני ה היהודי ם ש ל התנוע ה המקצועית . מטע ם ז ה ודאי , ארב ו לתנוע ה כ ל 
מינ י סכנו ת ורדיפו ת ופעילי ה נתקל ו ע ל כ ל צע ד ושע ל בקשיי ם ומכשולים . 

ביהו ד רב ו הרדיפו ת תח ת שלטו ן הריאקצי ה ש ל הפולנים . בעיניה ם הית ה כ ל 
התנוע ה לצנינים . הרשו ת בלש ה כ ל אגוד ה ופעיליה , ובמיוח ד הקפיד ה ע ל מחוז ־ 
ספ ר כרובנה , הסמו ך לגבו ל הסובייטי , שעלי ו חל ו חוקי ם שאיפשר ו לשלטונו ת למר ר 
א ת חייה ם ש ל חבר י האגודו ת ועסקניהן , מה־ג ם שפקיד י הממשל ה הי ו ברוב ם 
אנטישמיי ם מובהקים . ברדיפו ת נג ד האגודו ת ומנהרגיה ן נתכוונ ה הממשל ה הפולני ת 
לחסל , פשוט ו כמשמעו , א ת התנוע ה כולה . בשני ם האחרונו ת לפנ י מלחמת־העול ם 
השני ה הית ה הטנדנצי ה לפל ג א ת התנוע ה וליצו ר במקומ ה אגודו ת "צהובות " 
ברו ח ה״סאנאציה" . 

בעיק ר העל ו עסקנ י התנוע ה היהודי ם א ת חמ ת המשטר ה הפוליטי ת בזה , 
שהכניס ו תח ת כנפ י התנוע ה ג ם נוצרים , אול ם עבוד ת הפילו ג והחתיר ה מבפני ם 
ל א הצליחה . כ ך נמש ך המצ ב ע ד למאס ר הגדו ל באפרי ל 1937 , שא ז הושמ ו בכל א 
בהמו ן כ ל הנהלו ת האגודו ת המקצועיות . המאסרי ם עורר ו ה ד כבי ר בכ ל המדינה . 
בר ם הנוצרי ם שוחרר ו מיד , לל א יוצ א מהכלל , באזהר ה של א יתחבר ו שו ב ע ם 
יהודי ם וא ז ידא ג כב ר לה ם השלטון , ואיל ו מ ן היהודי ם שוחרר ו הפעילי ם פחו ת 
בתנא י של א ישתתפ ו עו ד באגודות , וחבור ה שלמ ה מראש י הפעילי ם הושלכ ה לכלא . 
לגב י שניי ם מהאחרוני ם (דננבר ג ושיכאטוב ) ננקט ו אמצעי ם מיוחדים : ה ם שולח ו 
למחנה־הריכו ז הידו ע באות ם הימי ם לשמצ ה קארטוז־באראז ה (לאח ר שיחרור ו 
מהמחנ ה מ ת דננבר ג כתוצא ה מה״טיפול " שקיב ל ש ם והר ס א ת בריאותו) . 

אול ם ע ל א ף כ ל הרדיפו ת והמאסרי ם ל א נשבר ה רוח ם ש ל עסקנ י התנוע ה 
המקצועי ת והפעול ה נמשכה . שו ב השתלט ה התנוע ה ע ל שוק־העבודה , יישב ה כ ל 



אגודו ת מקצועיו ת 


77 


מינ י סיכסוכי ם בי ן מעבידי ם לעובדים , בי ן באופ ן קולקטיב י ובי ן ש ל יחידים , וג ם 
אירגנ ה פעולו ת המוניות , אפיל ו שביתות . בי ן השא ר הופעל ה התנוע ה בכ ל כוח ה 
לקרא ת הבחירו ת המוניציפאליו ת וקול ה נשמ ע יפ ה ג ם אחר־כ ד במליאותי ה ש ל 
מועצ ת העיר . האגודו ת המקצועיו ת ש ל היהודי ם הי ו פעילו ת ג ם בבחירו ת למועצו ת 
הקהילות , בתוצאו ת חיוביות , וניכר ת היתד , השתתפות ן בבחירו ת הכלליו ת ש ל 
האוכלוסי ה לסיי ם הממלכת י הפולני . 

השביתו ת באח ד למא י הפכ ו מסורת . האגודו ת המקצועיו ת רא ו בתד,לוכ ת 
האח ד במא י א ת שאל ת קיומ ן וד,מאמ ץ שלה ן היד , לד,ופי ע ברא ש תהלוכו ת אל ו 
לכבו ד חג־ד,עבודד , הבינלאומי . כ ן אורגנ ו על־יד ן מסיבו ת חגיגיו ת באות ו יו ם 
באולמי ם סגורי ם — ע ל א ף רדיפו ת המשטרה . יו ם האח ד במא י גר ם כמע ט תמי ד 
לקרבנות־דמי ם בשורו ת העסקני ם ו ד,משתתפים . קרר , שברובנד , העי ר צעד ו באח ד 
במא י ל א פחו ת מ־ 3000 פועלי ם ופקידי ם — בל י שי ם ל ב לכ ל מינ י תקלו ת ותוצאות . 

בשנ ת 1925 הוקמד , ברובנ ה קופת־חולים . מחמ ת הפוליטיקד , המיוחד ת 
שהונהג ה במחוזות־ד,ספר , ח ל הדב ר באיחו ר ש ל ארב ע שנים . בחירו ת לקופת ־ 
חולי ם במחוזו ת אלד , ל א בא ו כל ל בחשבון , ושאיפת ם היחידד , ש ל מנד,יג י התנועד , 
המקצועי ת היתד , — שקופת־חולי ם תעסי ק פקי ד שהומל ץ עלי ו מטע ם האגודו ת 
המקצועיות , שפקי ד ז ה ישמ ש למעש ה נציג ם הבלתי־ליגאל י ש ל פועל י רובנד , 
ופקידי ה ו — שהו א יהי ה י ד,ודי , כמובן . פע ל כא ן העיקרו ן ש ל "זכו ת לעבודה" , ולאח ר 
משא־ומת ן מייג ע וניצו ל השפעו ת אכ ן סוד ר הענין . נתמנ ה פקי ד י ד,וד י בד,מלצ ת 
האגודו ת המקצועיו ת בקופת־חולים , ובמרוצ ת הזמ ן הועסק ו באות ו מוס ד שבעד , 
פקידי ם יהודי ם נוספים . בתנא י אות ם הימי ם הי ה ז ה היש ג כביר . הקופ ה ברובנ ה 
הית ה בנידו ן ז ה יוצא ת מד.כל ל בפולי ן כולה . 

הפעול ה לטוב ת יום־עבוד ה ש ל שמונ ה שעות , ליח ס הוג ן ולתנאי ם סניטאריי ם 
— היתד , דאג ת יומיו ם ש ל התנוע ה המקצועי ת ברובנה . כ ן פותח ה פעולד , ענפד , 
בשד ה התרבות , א ם בכוחו ת מקומיי ם וא ם בעזר ת המוסדו ת המרכזיי ם בווארשה . 
הרצאו ת ופעולות־תרבו ת אחרו ת בד,שתתפו ת עסקני ם ידועי ם בתנוע ה הפוליטית ־ 
תרבותי ת במדינ ה הי ו תופע ה רגילה , ואל ה עורר ו תמי ד ה ד ר ב וחיוב י בי ן כ ל 
האוכלוסיד , המקומית . 

טבע י הדבר , שכ ל המפלגו ת הפוליטיו ת שהי ו פעילו ת ברחו ב היהוד י ביקש ו 
להשפי ע ע ל התנועד , המקצועי ת בעיר . בשט ח ז ה פיתח ו פעולד , ה ,,בונד" , הקומו - 
ניסטים , "פועלי־ציו ך ואחרים . 

ה . האגודו ת ד,מקצועיו ת ועסקניה ן 

גולת־ד,כותר ת ש ל התנוע ה היתד , אגוד ת הפקידים . בתנאי ם הקשי ם ביות ר 
עלד , ביד י האגודר , לארג ן חל ק גדו ל מחבריד , ברובנה . היתד , ז ו אגודד , שמנתד , 
בשורותי ה למעל ה מ־ 700 חב ר — שלישי ת לפ י מספ ר אנשי ה במדינד, . מעו ן האגוד ה 
שימ ש מרכ ז ל א ר ק לפקידים , אל א ג ם לחבר י אגודו ת אחרות , ור,מול ה רבר , היתר , שם . 

אזכי ר בזד , חל ק מפעילי ה ש ל אגוד ת הפקידים : 

אברה ם דננברג , יושב־רא ש האגוד ה מש ך שני ם רבות , חב ר מועצ ת 
העיר , סוציאליס ט ותיק , עונ ה בקארטוז־באראז ה ומ ת כתוצא ה מעינויי ם אל ה לאח ר 
השיחרור . ענינ י האגוד ה הי ו כ ל תוכ ן חייו . 



78 


תנועו ת ומפלגו ת 


מרדכ י שנייד ר (מיטיא) , מזכי ר האגוד ה מש ך שני ם רבות , נצי ג האגודו ת 
המקצועיו ת בעיריה . מ ת זמן־מ ה לפנ י המלחמה . חל ה בבית־הסוהר , במקו ם 
שריצ ה א ת עוונ ו מש ך ארב ע שני ם ע ל פעולת ו בשט ח הפוליטי־מקצועי . 

אברה ם בוקסר , פנקסן , כ ל השני ם חב ר הווע ד ש ל האגודה , אח ד מנציג י 
החבור ה הבלתי־מפלגתית . 

אלת ר ביק , פנקסן , לאחרונ ה מעובד י בית־האכספדיציה , "טשרקס" , נכד ו 
ש ל העסק ן הרובנא י הידו ע ליבו ש ביק , עסק ן נאמ ן וחב ר וע ד האגוד ה מש ך שני ם 
רבות . 

דו ד ינקוביאק , פנקסן , פקי ד בקופת־חולים , חב ר וע ד האגודה . 

ברו ך הלפרין , חב ר וע ד האגודה , מארגנ ה ומנהיג ה ש ל התנוע ה הקומו - 
ניסטי ת ברובנה . ריצ ה א ת עוונ ו הפוליט י לל א פסק־די ן ש ש שני ם רצופות . מ ת 
ברוסי ה בזמ ן המלחמ ה ברעב . 

דוני ה ברמניק , פנקסן , חב ר וע ד האגוד ה מש ך שנים , עסק ן "פועלי־ציון" , 

פעי ל בתנוע ה המקצועית . 

יוד ל סוויטשר , מעובד י העיריה , חב ר הווע ד מש ך שנים . 

מאי ר בלפר , פקי ד בענ ף המכולת , פעי ל באגודה . 

אברה ם גלוזבאנד , חב ר הווע ד ועסק ן נאמ ן 

אהר׳ק ה מרגוליס , פנקסן , חב ר הווע ד מש ך שנים . 

זלמ ן גורין , מנה ל מחלק ה בעיריה , נצי ג ה״בונד " והתנוע ה המקצועית . 

מאטי ס שליף , מנה ל בית־היתומי ם ברובנה , בונדאי , חב ר וע ד האגוד ה מש ך 

שנים . 

מרדכ י נכס , פקי ד המרכ ז לפיקו ח ע ל יתומי ם בווהלין , נצי ג ה״בובד " והאגודו ת 
המקצועיו ת בעיריי ת רובנה . 

הוכלרנר , פקי ד כנ״ ל וחב ר וע ד האגוד ה מש ך שנים . 

מש ה פרישברג , פנקס ן ראש י בבנ ק ווגמייסט ר ברובנה , פעי ל בסקצי ה ש ל 
פקיד י הבנק , נספ ה ברוסי ה לאח ר השיחרו ר מהמחנות , שאליה ם הוגלה . 

למלך , חב ר וע ד האגודה . 

מאגוד ת עובד י המחט , בעל ת המסור ת רבת־השני ם למלחמ ה ע ל 
תנא י חיי ם ועבוד ה הוגנים , אנשי־עמ ל צנועים , נאמנ י האד ם העובד : 

פייבו ש בילנקי , בוזי ה פורמן , פנח ס רבקי ן — חבר י וע ד האגוד ה מש ך 
שני ם רבות . 

אגוד ת פועל י ה בני ן (מעורב ת — יהודי ם ונוצרים , ע ם רו ב יהודי ) ; 

צבעים , בנאים , נגרי ם וכר . האגוד ה פיתח ה כ ל השני ם פעול ה ענפ ה וידע ה לשמו ר 
ע ל יחס י חברו ת בי ן בנ י העמי ם השונים . אגוד ה ז ו ע ל סניפי ה הרבי ם תפס ה מקו ם 
כבו ד במשפחת־העבוד ה ברובנה . 

אגוד ת עובד י המזון , ע ל שור ה שלמ ה ש ל סניפי ם מקצועיי ם — 

אופים , קצבים , מייצרי־סוכריו ת וכר . מזכי ר האגודה , סיומ ה דבורץ , נספ ה ברוסי ה 
בזמ ן המלחמה . סקציית־האופי ם הקיפ ה א ת כ ל העובדים , כיהודי ם כנוצרים , שעסק ו 
באפיה , והאגוד ה שלט ה בענ ף שלטו ן מלא . העסק ת פועל־אפי ה מח ח לסקצי ה הית ה 
בלת י אפשרית . 

מבי ן עובדי־הבשר , שהיו ו א ת החל ק המאורג ן ביות ר באגודת־המזון , 



גילויי ם קומוניסטיי ם 


79 


אנשי ם פשוטי־ע ם שקיבל ו עליה ם א ת תורת ם הפוליטי ת באגוד ה וב״בוגד׳ / שאלי ו 
השתייכו , ובכ ל פעול ה גיל ו א ת נאמנות ם לתנוע ה לל א ה ת : פייב ל בידרמ ן — יושב ־ 
רא ש הסקצי ה ! שפ ה טפליק . 

אגוד ת עובדי ־ הדפ ו ס , הקטנ ה במספרה , הקיפ ה א ת כ ל אל ה שהי ו 
עסוקי ם בענף . ע ל פעילות ה נרדפ ה האגוד ה לא־מע ט על־יד י השלטונו ת הפולניים . 
פסקי־די ן ש ל שנו ת מאס ר וקנסו ת חמורי ם הי ו תופע ה שכיח ה בקר ב עובדי ם אלה . 

אגוד ת עובדי ־ ה עור , שהקיפ ה סנדלרים , תפרי ם וא ת המקצועו ת 
הקרובי ם לד, . היתד , פעיל ה מאו ד במשפחת־העבוד ה והתנוע ה המקצועית . כמע ט תמי ד 
נמצאר , תח ת השפעת ם ש ל הקומוניסטים . 

אגוד ת הספרי ם הקיפר , ג ם הי א א ת כ ל עובדי־המקצו ע בעי ר ופעיליד , 
השתתפ ו בכ ל שטח י התנועה . היושב־רא ש שלה ם היד , פורשפן . 

אגוד ת עובד י ההובל ה הקיפ ה ע ל פ י רו ב א ת הסבלים . היתד , ז ו 
האמביציד , ש ל עמל י רובנ ה לחל ץ א ת הסבלי ם מהשפעת ם הנפסד ת ש ל אנש י העול ם 
התחתון . בחל ק גדו ל הצליח ה המשימה , והאגודד , נמצא ה כמע ט תמי ד בפיקוח ה ש ל 
ד^׳ראדא ״ — מרכ ז האגודו ת המקצועיו ת ברובנד, . 

המלחמ ה בשנ ת 1939 שמ ה ק ץ לכ ל הפעול ה הזאת , השמידר , וד,רסר , אות ה 
כליל . יחידי ם בלב ד נשאר ו בחיי ם אחר י סופת־ד,דמים , ור, ם מפוזרי ם בכ ל חלק י 
תבל . 

ישעי ה שחטו ב 


גילויי ם קומוניסטיי ם 

גרעינ י הקומוניז ם הוטל ו באדמ ת רובנ ה לראשונ ה בשנ ת 1919 , בזמ ן שלטונ ם 
ש ל הסובייטי ם בעיר , ואם־כ י ע ם יציאת ם עזב ו א ת המקו ם כמע ט כ ל הצעירי ם 
ור,צעירו ת ששירת ו א ת השלטו ן וד,קומוניז ם מצ א ה ד בלב ם — נשאר ו רבים , שבעצ ם 
הי ו רחוקי ם מטבע ם מתנועו ת מד,פכניות , א ך מצב ם הסוציאל י א ו התפקי ד שמילא ו 
אצ ל הבולשביקי ם דחפ ם להתקש ר בתנוע ה זו . כ ך נוצ ר ברובנ ה חו ג ש ל נוטי ם 
לקומוניז ם ומא ז ידע ו בעי ר ע ל קומוניסטים , ביהו ד בי ן היהודים . אחר־כ ך התהלכ ו 
שמועו ת ע ל הקמ ת מפלג ה ז ו שד,קיפד , יד,ודי ם ולא־יהודים . 

ל א מ ן הנמנ ע שנמצא ו ברובנ ה בעל י הכרד , קומוניסטית , שנשא ו בלב ם א ת 
הרעיו ן ותור ת הקומוניזם , א ך מטעמי ם מובני ם — פוליטיי ם וחברתיי ם — ל א נתנ ו 
ביטו י לכ ך בפרהסיד, . הפולנים , ששלט ו ברובנ ת רדפ ו כ ל ניצו ץ ש ל קומוניזם , 
ועינ ם היתד , פקוחד , ע ל כ ל תופעד , חברתי ת של א תסתנ ן תנוע ה ז ו ע ל ידה . אף־על ־ 
פי־כ ן חדר ו במרוצ ת הזמ ן תועמלני ם קומוניסטיי ם לעי ר ולסביבד , מעב ר לגבו ל 
הרוסי , וא ז נתחבר ו לד, ם בני־ברי ת מאנש י המקום , שנשענ ו עליד, ם ופעל ו אתם , 
ובדר ך ז ו התפת ח הקומוניז ם וג ם הסתעף . 

התעמול ה הקומוניסטי ת מצא ה ל ה ה ד בקר ב הנוע ר הלומד , ביחו ד בי ן תלמיד י 
בתי־ד,ספ ר התיכוניים , קש ה לקבו ע כיצ ד נקל ט הרעיו ן בחוג י נוע ר ז ה ובפר ט כיצ ד 



80 


תנועו ת ומפלגו ת 


מש ך תלמידי ם מהגימנסי ה העברית , א ך עובד ה הי א שבי ן הנוטי ם לקומוניז ם ברובנ ה 
הי ו הרב ה תלמידים . בשורו ת הקומוניסטי ם עמד ו ג ם אוקראיני ם רבי ם וג ם פולנים , 
בעי ר ובכפר . לדבר י יודע י דב ר פעל ה ברובנ ה במחתרת , בראשי ת שנות״השלושים , 
מפלג ה קומוניסטי ת ב ת מאו ת חברים , שנמנ ו עמ ם ג ם כוחו ת אינטלקטואליים . 
בספרי ה "קולטורה " ברחו ב ה־ 3 במא י (מו ל רחו ב קולאיובה) , הי ו נפגשי ם רבי ם 
מאנש י מפלג ה ז ו לש ם פעול ה חשאי ת והמקו ם שימ ש לה ם זמן־מ ה מרכ ז סודי . 
ספרי ה ז ו הית ה תחיל ה ספרי ה אידישי ת ש ל הבונדאי ם והית ה מפורסמ ת בעי ר 
מש ך שנים . 

השלטונו ת הפולני ם ידע ו ע ל התנוע ה הקומוניסטי ת המתפשט ת ועקב ו אחריה , 

אסר ו רבים , ורדפ ו כ ל חשו ד בהשתייכו ת א ו בסיו ע לתנוע ה שנוא ה ז ו עליה ם 
בכ ל מקום , בפר ט במחוזות־הספר . ה ם חשד ו באוקראיני ם וביהודי ם כנושא י הקומו - 
ניזם , וכ ל נע ר מישרא ל נרא ה בעיניה ם כאוה ד התנוע ה המהפכני ת א ם ל א יות ר מזה . 
כתוצא ה מחקיר ה ממושכת , גילת ה הבולש ת הפולני ת ברובנ ה א ת המפלגה , נוכח ה 
שהקומוניז ם חד ר לכמ ה מתנועות־הנוע ר היהודיו ת בעי ר ואסר ה עשרו ת מה ם ואחר ־ 
כ ך ג ם גלת ה אות ם ממקומם . בי ן אל ה הי ו צעירי ם אחדי ם שנפל ו קרב ן בגל ל חשד ־ 
שו א בלבד . (השלטונו ת נעזר ו בהרב ה ע ל יד י מלשיני ם מתו ך שורו ת המפלג ה גופ ה ! 
שמותיה ם ש ל אל ה נתגל ו אח ר כ ך ברבים) . 

הראשו ן שנכל א ברובנ ה כקומוניס ט הי ה הצעי ר דו ד לז ק ואחרי ו נעצר ו עו ד 
יחידים . במיוח ד גבר ו הרדיפו ת ע ל קומוניסטי ם משנ ת 1929 . ביו ם 22 בספטמב ר 
1930 נאסר ו בבת־אח ת 40 יהודי ם ופולנ י אח ד ונכלא ו בבית־הסוה ר הגדו ל ברובנה . 
אמנ ם היח ס אליה ם הי ה כא ל אסירי ם פוליטיים , א ך ה ם שבע ו עלבונו ת ונגישו ת 
ל א מעט , ולאח ר שניס ו לחו ג א ת יו ם האח ד במא י — נענש ו ע ל כ ך קשה , ואחר י 
ז ה הועבר ו למבצ ר הידו ע בזלוצ׳ב . למעל ה משנ ה וחצ י חי ו כלואי ם ע ד ברו ר משפט ם 
באפרי ל 1932 , שלפי ו 36 יצא ו חייבי ם ופסק־דינ ם מארב ע ע ד שב ע שנו ת מאסר . 
הנשארי ם שוחררו , ביניה ם הפולנ י היחי ד (סבר ו שהו א שוחר ר במכוו ן של א להכתי ם 
ש ם פולנ י בקומוניז ם בחבל־הספר) . 

סמו ך לאות ו זמ ן נאס ר ברו ך גלפרין , מעסקנ י האידישיי ם ומראש י האגודו ת 
המקצועו ת ברובנה . אגב : תח ת של ט האגודו ת המקצועיו ת נעש ו הרב ה פעולו ת 
קומוניסטיות . 

הפולני ם החל ו מא ז לכנו ת א ת הנוע ר היהוד י בש ם גנא י "ז׳ידז׳י ־ 
קומוניסצ׳י" , א ך ככ ל שהרב ו לרדו ף א ת התנועה , הלכ ה ז ו והתגברה . אמנם , המאסרי ם 
והגירושי ם גרמ ו בינתיי ם להר ס בכמ ה משפחו ת יהודיות , לאכזבו ת ולמרירות־נפש . 
כ ן נפגע ו תנועות־נוע ר לאומיו ת שנחשד ו בקשרי ם ע ם הקומוניזם , לאח ר שחבריה ן 
נידונ ו בעוו ן השתייכו ת לקומוניזם . 

ע ם אל ה נמנ ו : מש ה פרנקל , יתו ם מאביו , שנש א בעו ל פרנס ת אמ ו ואחי ו 
הקטן , נע ר מחונ ן ועמל , נענ ש במאס ר ש ל שלו ש שנים , וכששוחר ר לפנ י הזמן , 
לפ י חנינ ה שניתנ ה לאסירי ם פוליטיים , וחז ר לבית ו — חל ה וכעבו ר זמ ן קצ ר מ ת 
בסו ף 1932 . בולי ק ברזינסקי , מחניכ י ״השומ ר הצעיר ״ ע ד 1930 , נתפ ס לקומוניז ם 
ודב ק בו . כשנשקפ ה ל ו סכנה , נמל ט ב־ 1931 לרוסיה , ש ם פע ל והשתל ם והגי ע 
לתוא ר דוצנ ט באוניברסיטה " א ך בגל ל השקפותי ו הטרוצקיסטיו ת נרד ף ג ם ש ם 
והוגל ה לסיביר . הצעי ר גרושק ו מרחו ב אומיליאנובסקה , קיט ע א ך בעל־הכרה , 



תנועו ת ומפלגו ת 


81 


שספ ג א ת הרעיו ן הקומוניסט י — הפולני ם חיפש ו אותו , א ך הו א הצלי ח להימל ט 
בעו ד מוע ד א ל מעב ר לגבו ל הרוסי . מנש ה כורך , ב ן למשפח ה ציונית , שהצטר ף 
למחנ ה הקומוניסטי , נכל א ב־ 1934 ור,וגל ה לווארש ה למספ ר שנים , ור ק מכו ת חנינד , 
שוחר ר וחז ר לרובנה . כ ן הוגל ו מרובנ ה הצעירים : פרל , אש ר פישביי ן (הוגל ה 
לפאביאניץ) , א . כצמ ן (האגרופ ן ש ל "חשמונאי") , אברד, ם ליכ ט מ״חשמונאי" , לוי ן 
מספריי ת "קולטורה" . מיטי א שניידר , נחש ב ע ל מנהיג י הקומוניסטי ם בעי ר בתקופ ת 
1932 — 1938 ! נאס ר על־יד י הפולני ם בשנ ת 1937 ולאח ר מאס ר שנ ה בבית־הסוה ר 
חל ה בשחפ ת ומת . בשעת ו הי ה פעי ל בתנוע ת הפועלי ם באגודו ת המקצועיו ת והיד , 
מקוב ל בקהל . בומי ק שרמן , ויי ס ו ד,צעיר ה יוז , שנעצר ו בקרב ת גבו ל אוסטראד " 
במלא ם שליחו ת מפלגתי ת קומוניסטי ת ונידונ ו ל־ 12 שנו ת מאסר ! שטיל , תלמי ד 
הגימנסיד , ברובנד , (נידו ן בשנ ת 1934 למאס ר שלו ש שנים , יח ד ע ם מנש ה כורך) , 
שמוקלר , נע ר מחונך , א ף הו א דב ק בקומוניז ם ונאס ר יח ד ע ם שטיל . 

ייזכר ו ג ם ראשונ י הקומוניסטי ם ברובנר, : יולי ק שטיירמן , ליובד , קארפי ־ 

לובסק י ואחרים , שפעל ו בזמנ ם ונדד ו לרוסיה , במקו ם שתפס ו אח ר כ ך משרו ת 
חשובו ת בצמר ת הקומוניסטית , אם־כ י אי ן ידיעו ת רבו ת עליה ם וע ל סופם.. . 

כא ן המקו ם לציין , שאוכלוסיי ת רובנו! , וירווד י העי ר בפרט , רחוקי ם הי ו 
מתנוע ה מד,פכני ת קיצוני ת זו . א ם באיזד , בית־ספ ר חשד ו במור ה שד,ו א נוטד , 
לקומוניזם , נזר,ר ו הור י התלמידי ם ממנו , מחש ש הדבק ת התורד , הקומוניסטי ת 
בילדיהם , וד,י ו שדרש ו להרחי ק א ת המור ה לגמרי . ברו ב המקרי ם ל א הי ה ז ה חש ד 
שו א ומורי ם פוטר ו בגל ל ר,שקפותיר,ם . א ך לעינ י הציבו ר וד,שלטונו ת הלכד , התנועד , 
הקומוניסטי ת וד,תפשטר , בעי ר בקר ב הנוע ר ובחוג י ההמונים . קרר , מקרר , שקצי ן 
משטר ה פולנ י נעל ם ושמועו ת הגיע ו שעב ר לקומוניסטי ם ובר ח לרוסיה . בשנ ת 
1936 העז ו הקומוניסטי ם ברובנר , ג ם לפרס ם כרזו ת וסיסמאו ת שלה ם מע ל עמוד י 
הטלגרא ף ברחובו ת העי ר — ע ד כד י כ ך גברר , התנוע ה ופרשר , א ת רשתר , ע ל 
הדבקי ם בה . 

ביטו י גלו י ש ל השתייכו ת לקומוניז ם ברובנד , נתגל ה בשנ ת 1939 , ע ם כיבו ש 
העי ר על־יד י הצב א האדום . נוס ף ע ל הנוטי ם אלי ו שד,י ו בעיר , חזר ו רבי ם מד,גולים , 
וא ז קמר , המפלגר , הקומוניסטי ת הגדולר , שהקיפר , א ת כ ל הנוע ר כמעט , התארג ן 
"קומסומול " והוקמ ו מועדוני ם ומוסדו ת מפלגתיים , כברוסי ה החדשה . התנוע ה הק ד 
מוניסטי ת הלכר , וכבשר , א ת עמדתר , בעיר . החוגי ם הלאומיי ם לעומ ת ז ה נשתתק ו 
וירד ו למחתר ת כשה ם נרדפי ם על־יד י הקומוניסטים , וביחו ד ד,יד,ודי ם שביניד,ם , ע ד 
חרמד, . אי ש ל א הע ז לערע ר ע ל הקומוניז ם א ו הקומוניסטים , וא ם הי ו מתנגדי ם — 
ל א הופיע ו בגלוי . העתוני ם המקומיי ם נסגרו , ור ק עתוני ם קומוניסטיי ם סיפק ו ידיעות , 
הסבר ה וחומ ר רוחנ י לקה ל — לפ י מגמת ם ורוחם . משרו ת ניתנו , כמובן , לחבר י 
ד,מפלגד " קרי : לקומוניסטים . 

זמני ם חדשי ם ורו ח חדשר, . הקומוניז ם חג ג א ת שלטונ ו ברובנה . 


מס ף כור ך 





ראשי ת הציונו ת ברובנ ה 

"חיב ת ציון " ברובנ ה כבש ה לבבו ת עו ד בשנו ת התשעי ם למא ה שחלפה . 

בשנ ת תרמ״ ד ( 1884 ) נוסד ה ב ה אגוד ה בש ם זה , ומשהופיע ה הציונו ת המדיני ת 
מצא ה מי ד קרק ע וה ד בחוג י המשכילי ם הרובנאים . חובב י ציו ן נעש ו ציוני ם מדיניי ם 
בל י להבחי ן בעיקרים . החרדי ם נתנ ו י ד לתנועה , האמינ ו כ י הנ ה בא ה הגאול ה 
ותקוו ת הדורו ת קרוב ה להתגש ם וד״ ר הרצ ל הו א מבש ר התחי ה ברו ח הזמן , ואיל ו 
המשכילי ם העריכ ו א ת התנוע ה הציוני ת מבחינ ה ציבורי ת ופוליטי ת — שיב ת ישרא ל 
לארצ ו ותחיתו . 

בצ ד האגוד ה "חיב ת ציון " נוסד ה ברובנ ה אגוד ת "אוה ל ציון " ואחרי ה קמ ה 
האגוד ה הציוני ת הדתי ת "שלומ י אמונ י ציון" . לאח ר שני ם אחדו ת ירש ה א ת מקו ם 
כ ל האגודו ת הנ״ ל האגוד ה "בנ י ציון" . 

ע ל יסוד ה ש ל האגוד ה הציוני ת הדתי ת ״שלומ י אמונ י ציון ״ בשנ ת 1902 , 

פורסמ ו ב״המליץ״ , גליו ן 232 , חשו ן תרס״ ג ( 1902 ) , הפרטי ם דלקמן : 

"הודו ת להשתדלות ו ש ל הציונ י הנעל ה מ ר יצח ק מלמד , אחר י שוב ו 
מהכנסי ה הציוני ת הכללי ת במינסק , נוסד ה פ ה בעירנ ו אגוד ה ציוני ת חדש ה 
בש ם "שלומ י אמונ י ציון".. . אסיפ ת היסו ד הית ה בלי ל הושענ ה רב א (תרס״ג ) 
ולאסיפ ה השני ה נאספ ו המו ן אנשי ם ממפלגו ת החרדי ם והבינוני ם שבעירנו . 

נכתב ו א ל האגוד ה החדש ה מא ה ועשרי ם שוקלי ם וג ם נאספ ו נדבו ת לטוב ת 
הקופ ה הלאומי ת — למע ן כתו ב א ת האגוד ה בספ ר הזהב . 

"ברא ש האגוד ה החדש ה עומדי ם בחיר י הציונים : עדעל , מייזליש , 

לנדא , פערצוק , מאטיוק , מלמד . 

"הננ ו מקוי ם שהאגוד ה החדש ה תפר ח ותשגש ג ותעבו ד עבוד ה תמימ ה 
להרחב ת הציונו ת בעירנו , ותה י למופ ת לאחות ה הבכיר ה הי א האגוד ה "אה ל 
ציון " שבעירנו , העומד ת ז ה כב ר במצ ב קפאו ן וכמע ט חדל ה מלהיו ת אגודה , 

לול א הכנסי ה הציוני ת במינסק , שעורר ה את ה צור ך לשל ח דעלעגאט.. . כמ ו 
כ ן נפת ח בעירנ ו ז ה ל א כב ר בי ת משת ה חמי ם עברי , וב ו נמצאי ם למקר א 
עתוני ם הרב ה עברי ם ורוסים . צור ך כז ה הי ה מורג ש בעירנו , והחוב ה להבי ע 
תוד ה להמייסדי ם הנכבדי ם : ד״ ר ארקין , ש . קאליקאוויטשע ר וח . רובינשתיין . 

אח ד המודיעים. " 

באסיפד , הציוני ת הגדולד , במינסק , בשנ ת 1902 , שכינס ה אלי ה א ת שליח י 
הע ם השתתפ ו ג ם עסקנ י הציונו ת מרובנ ה (דו ד גרשטיין , יצח ק מלמד , מ . ווישניצר , 
נחו ם שטי ף ואחרים) . ליהוד י רוסיד , נתנד , אסיפ ה גדולד , ז ו לא־פחו ת ממ ה שנתנ ו 
הקונגרסי ם הראשוני ם לרעיו ן הציוני . הדב ר הורג ש יפ ה ברובנ ה היהודית , שרו ב 


82 



ראשי ת הציונו ת במבנ ה 


בני ה הי ו נתוני ם לפנ י כ ן להשפע ה החסידי ת ולמסור ת הדורות . רובנ ה צעד ה בצעדי ם 
בוטחי ם לקרא ת הציונו ת מראשיתה . 

כב ר בשנ ת 1900 , שלו ש שני ם אחר י הקונגר ס הציונ י הראשון , הוק ם בדובנ ה 
מועדו ן הציוני ם בבי ת אשכנז י שברחו ב דירקטורסק ה (בי ת שליש י אחר י אוצ ר 
הממשל ה שבפינ ת רחו ב שוסיינה) . בקומ ה התחתונ ה ש ל אות ו בי ת התגור ר הד״ ר 
ארקין , רא ש ציונ י העי ר בימי ם ההם , ובקומ ה העליונ ה שכ ן המועדו ן בשנ י אולמות . 
ש ם הי ו נפגשי ם הציוני ם וכ ל הנוטי ם לציונות . ל א הי ה ז ה סת ם מועדו ן לבילוי , 
אל א בית־וע ד לחולמ י ציו ן ולעורג י התחיה . מבא י המועדו ן הקבועי ם היו : זלמן ־ 
דו ד ליבונטין , דו ד גרשטיין , שלמ ה קוליקוביצ׳ר , ד״ ר ארקין , ד״ ר ביאליק , ד״ ר 
יחזקא ל אוירבוך , לייבי ש ברנשטיין , מרדכ י שטריק , יצח ק מלמד , אש ר שטיל , יוס ף 
אדל , שמא י למלך , בצלא ל הלפרין , מש ה סטוק , לי ב ומאי ר בוצ׳קובסקי , יעק ב 
ויגדורוביץ , א . י . קופייקה , לייבי ש מרגלית , נחו ם שטיף , זלמ ן שרמ ן(ב ן הרב) , חייק ל 
קופלמ ן ורבי ם אחרים . למועדו ן ז ה הי ו באי ם לשאו ב מתור ת הציונות , לשמו ע 
ידיעו ת וחדשות , לספו ג רעיונו ת התנוע ה שהתפשט ה והלכ ה וכבש ה לבבו ת ומשכ ה 
לשורותי ה א ת הדו ר הצעיר . ואכן , הרו ח האידיאליסטי ת ש ל הימי ם ההם , שנשב ה 
בקר ב יהוד י רוסי ה והגיע ה ג ם לרובנה , הי ה בכוח ה להוצי א אנשי ם שאנני ם מדר ך 
החיי ם האפורי ם תח ת שלטו ן הצא ר ולעורר ם לרעיו ן הלאומי , רעיו ן התחיה . העסק ן 
הציונ י והמטי ף הנוד ע זלמ ן אשכנז י מדובנ א הי ה ב א לעתי ם מזומנו ת לרובנ ה 
ומשמי ע דברי ו במועדו ן ובבתי־כנסת . מורים , משכילים , סוחרים , בעלי־בתי ם ויהודי ם 
סת ם מחוגי ם שונים , נמשכ ו ונקשר ו קש ר נפש י לרעיו ן ולתנוע ה הציונית . באות ו 
זמ ן נוסד ו "חדרי ם מתוקנים " לפעול ה חינוכית־לאומי ת עברית , וא ף בכ ד רא ו ציונות . 
התפשטו ת תנוע ת ה״בונד " ל א מנע ה בע ד חיזו ק התנוע ה הציוני ת בעיר . 

רובנ ה הציוני ת נענת ה מי ד לקריאת ו ש ל ד״ ר הרצל . למ ן הקונגר ס הציונ י 
הראשו ן שלח ה צירי ם לכ ל קונגרס , וראוי ה לציו ן עירנות ה ע ם ראשי ת ההפצ ה ש ל 
מניו ת "אוצ ר ההתישבות" . הי א ג ם הוכיח ה א ת השפעת ה בקר ב יהוד י הסביב ה 
למע ן מוס ד זה , שהי ה מקוב ל בש ם קולוניא ל בנק . ע ם רכיש ת מני ה ש ל ה״אוצר " 
רא ה כ ל אח ד א ת עצמ ו חב ר למחנ ה הציוני , הח ל שוק ל א ת השקל , מופי ע באסיפו ת 
ציוניות , תור ם לקר ן הקיימ ת ולישו ב ארץ־ישראל . בי ן עסקנ י הציוני ם שהצטיינ ו 
במסירות ם ופעילות ם בהפצ ת מניו ת "אוצ ר ההתישבות " ברובנה , התבלט ו דו ד 
גרשטיין , חיי ם רובינשטיי ן (מנה ל בנ ק "האחי ם לוריה") , זלמן־דו ד ליבונטי ן(מנה ל 
הבנ ק המינסקי) , יצח ק מלמד , שלמ ה יסליר , דו ב כור ך וכמ ה סוחרי ם מקומיים . 
מקו ם מיוח ד הוקצ ה בבנק־לורי ה בשבי ל שלמ ה וסליר , שתפקיד ו המיוח ד הי ה לטפ ל 
במפע ל הפצ ת המניו ת בי ן לקוחו ת הבנק . משהגיע ו לאח ר זמ ן המניו ת שנשא ו כתוב ת 
עברית , הית ה השמח ה גדולה , שכ ן רא ו במוס ד ציונ י ז ה גרעי ן הבנ ק הלאומ י ש ל ע ם 
ישרא ל ומכשי ר כספ י ממלכת י לבני ן ארץ־ישרא ל לאומ ה הנגאלת . 

לא־מע ט פעל ו הציוני ם ג ם בשד ה התרבו ת כב ר בימי ם ההם . לפ י דבר י מ ר 
נ ח גילבורד , מראשונ י הציוני ם ברובנה , נוסד ה בעי ר בשנ ת 8 ־ 1897 אגוד ת נוע ר 
ציוני ת בש ם "שפ ה ברורה " על־יד י נחו ם שטיף , מש ה בוקוביצקי , נ ח גרינברג , שלמ ה 
וסליר , נ ח גילבור ד וכמ ה אחרים , שמטרת ה העיקרי ת הית ה — הדיבו ר העברי , תרבו ת 
עברי ת ומעשי ם ציוניים . הית ה ז ו ראשי ת חינו ך הילדי ם ברו ח הציונות . קוד ם כ ל 
למד ו חבר י האגוד ה עצמ ם וג ם השתדל ו לדב ר ביניה ם עברית . האגוד ה הקימ ח ג ם 



84 


הציונו ת 


ספרי ה ציונית , וכ ל חב ר חוי ב לתרו ם מספ ר ספרי ם לספרי ה ולאסו ף כאל ה בי ן 
חברי ו ומכריו . כ ל ציונ י העי ר נתנ ו איפו א י ד לספרי ה ותרמ ו ל ה ספרי ם א ו כספי ם 
ובכל ל דאג ו לקיומ ה והתפתחותה . ע ם חו ג העסקני ם בספריה , לב ד מהמייסדים , נמנ ו : 
המור ה דננברג , יוס ף אדל , שמוא ל מלמד , סנדלר , חייק ל קופלמ ן ואחרים . ע ד מהר ה 
נעשת ה הספרי ה מוס ד תרבותי״ציונ י וליד ה הוקצ ה מקו ם קריא ה שמש ך וריכ ז קוראי ם 
ומרצים . חד ר הספרי ה והקריא ה נמצ א תחיל ה ע ל הווליא , בבי ת עגלון ; ש ם הי ו 
מתאספי ם בערבי ם ובשבתו ת וחגי ם חבר י אגוד ת "שפ ה ברורה " לשיחות , לימד ו 
דבר י ימ י ישרא ל ולעתי ם התווכח ו ע ל נושאי ם ציוניים . כמ ה מחניכ י "החדרי ם 
המתוקבים " ע ל מוריה ם עמד ו בקשרי ם ע ם הספרי ה וע ם האגודה , וכ ך עבר ה הרו ת 
הציוני ת מ ן הבני ם א ל האבו ת וכבש ה א ת חי י המשפח ה כולם . 

פע ם הגיע ו לרובנ ה מנח ם אוסישקי ן וברב ש מאודיס ה להיווע ד ע ם ז . ד , 
ליבונטי ן בתו ר חב ר הדירקטוריו ן ש ל אוצ ר ההתישבות . הי ה ז ה בשנ ת 1901 . כשנוד ע 
לציוני ם המקומיי ם ע ל האורחי ם החשובי ם העומדי ם להגי ע לעיר , ביקש ו לערו ך 
לה ם קבלת״פני ם פומבית . ה ם פנ ו לש ם ז ה במכת ב א ל ליבונטין* , אול ם המסיבה . 
לצער ם ש ל ציונ י רובנה , ל א יכל ה לצא ת א ל הפועל , משו ם שהאורחי ם מיהר ו לעזו ב 
א ת העי ר בדרכ ם לוילנה , לפגיש ה ע ם י . ל . גולדברג . הית ה ז ו התיעצו ת דחופ ה 
קשור ה בהבטח ת סכו ם גדו ל להו ן היסוד י ש ל אוצ ר ההתישבות . 

בארכיונ ו ש ל אוסישקי ן נמצא ת חליפ ת מכתבי ם בי ן יהוד י רובנא י ז . ז . גי ט 
ואוסישקין . גי ט כת ב ביו ם כ ' סיו ן תרס״ ב ( 1902.6.12 ) בהסתמ ך ע ל מכתב ו הגלו י 
ש ל אוסישקין , שפורס ם בגליונו ת 9 — 128 ש ל העתו ן "הצפירה" , בדב ר "קופ ה 
לאומית" , ורא ה חוב ה מוסרי ת ליטו ל ע ל עצמ י א ת הפצ ת ה״מרקות " (בנו ת פרוטה ) 
ושא ל א ם דרו ש רשיו ן מיוח ד לכ ך ועוד . 

אב ל כב ד יר ד ע ל רובנ ה היהודי ת ע ם הגי ע הידיע ה הפתאומי ת ע ל פטירת ו 
ש ל ד״ ר הרצ ל ביו ם כ ' תמו ז תרס״ד . הי ה ז ה אב ל הציבו ר כולו , לאדדוק א ש ל 
הציונים , וההרגש ה הית ה שנעק ר מהשור ה המנהיג , האי ש המור ם מעם , שפע ל 
בכו ח רעיו ן הגאולה , ז ה החלו ם הנצח י ש ל העם . מלב ד אסיפת״אב ל בבי ת הכנס ת 
הגדו ל ועריכ ת אזכר ה על^יד י הציונים , בערכ ו תפי־לות״אזכר ה בכ ל בתי־יהכנס ת 
שבעיר . ר ב הי ה הצע ד ואי ש א ת רעה ו שא ל בדאגה , מ י יבו א במקומו , מ י הראו י 
והמוכש ר לכך . 

הי ו אל ה ימ י התלבטות ; במחי ה הציונ י עמד ו לפנ י הכרע ה גורלי ת במלחמ ה 
שהית ה נטוש ה עו ד בחי י הרצ ל בי ן נאמנ י ציו ן מז ה ובי ן הבוהי ם לצ ד טריטורי ה 


* העת ק המכת ב א ל ליבובטי ן השמו ר בארכ-יו ן הציונ י בירושלי ם : 

״ל . ג . פייגין , רובנה , 25.6.1901 

אדונ י הנאמ ן לדגל ו מ ר ז״ ד ליבונטי ן נ״י , 

טוב י הציוני ם המדיניי ם בראוונ ה מילא ו א ת יד י לשאו ל א ם תוכ ל להראו ת לכולנ ו 
לערו ך כעי ן באנקי ט לקראת ך ולקרא ת העסקני ם הנעלי ם ה״ ה ברב ש ואוסישקין ; ומפנ י כ י 
אי ן לנ ו בי ת וע ד עבר י בעיר , לכ ן תרשנ ו לחו ג א ת הפגיש ה הרוממ ה במעונ ך א ו באח ד מבת י 
המלו ן המפוארי ם שבעיר . ואתה , אדוני , תשיבנ י תיכ ף א ם תעש ו שלשתכ ם ע ד הצהרי ם א ו 
ע ד שע ה 10 בערב , כ י הזמ ן קצ ר ודרוש ה לנ ו הכנ ה מעטה . 

קב ל ב א רחש י לב י המל א ל ד אהב ה ותוד ה ע ל מעשי ך הרצויים . 

בברכ ת ציו ן וירושלי ם 
ל . ג . פייגין. " 



ראשי ת הציונו ת ברובנ ה 


85 


סת ם לע ם ישרא ל — מזה . הי ו חילוק י השקפו ת בשאל ה זו , א ך ציונ י רובנה , להוצי א 
יחידי ם מהכלל , הי ו בע ד ציון , וברו ח ז ו התנהל ה העבוד ה הציוני ת בעי ר בזמ ן 
ההוא . (טריטוריאליסטי ם כמע ט של א הי ו ברובנה) . 

באבי ב 1905 , כשהתכוננ ו לבחירו ת לקונגר ס השביעי , עמד ו ציונ י רובנ ה 
בקשרי ם ע ם המרכ ז הציונ י וע ם אוסישקי ן בענינ י הבחירות . יצח ק מלמ ד הי ה המקש ר 
והמבי א לפני ו א ת דב ר רובנ ה וסביבתה . בארכיו ן אוסישקי ן נמצאי ם מכתבי ם 
וטלגרמו ת בעניני ם אלה . באח ת הטלגרמו ת מתארי ך 1905.5.24 מודי ע מלמ ד כ י יגיע ו 
ל־ 20 צי ר והבחירו ת נועד ו לאסרו־חג . בטלגרמ ה שני ה מ־ 1905.5.29 מוס ר הנ״ ל 
כ י עו ד אגוד ה אח ת בחר ה במוסינזון . 

סמו ך לאות ה תקופ ה הוצ ע באזו ר רובנ ה בבחירו ת ל״דומה " הממלכתי ת 
המועמ ד הציונ י זא ב ז׳בוטינסק י והציוני ם ניהל ו מלחמת־בחירו ת עז ה לטובתו . בקש ר 
לכ ך ביקר ו בעי ר מראש י התנוע ה הציוני ת ברוסי ה בימי ם ההם . 

אפיל ו בתקופ ת השפ ל בתנועו ת הפוליטיו ת בי ן 1906 — 1912 , כשג ם הציונו ת 
נרדפ ה מהיות ה חשוד ה בעינ י השלטונו ת הריאקציוניי ם כתנוע ה מהפכנית , ל א פסק ה 
הפעול ה הציוני ת בעיר . אדרבה , נוספ ו ל ה כוחו ת מבי ן הנוע ר המתבגר , של א נמש ך 
א ל התנועו ת השונו ת שפעל ו ברוסי ה וברחו ב היהוד י מלפנ י המהפכ ה ש ל 1905 
ולאחריה . ידוע ה הועיד ה הציוני ת שנערכ ה ב־ 1907 בפולונה , ואחרי ה (ב־ 1909 , 
בערך ) ברובנ ה גופא , וכ ן ועידת ם ש ל ״צעירי־ציו ך בקוב ל בסו ף 1909 , בהשתתפו ת 
חיי ם גרינבר ג מהמרכ ז הציונ י אז . בועידו ת אל ו השתתפ ו מראש י הציוני ם הרובנאים , 
והה ׳ בן־ציו ן אייזנבר ג(ברזלי ) יוד ע לספר , כיצ ד נתגל ו הועיד ה הראשונ ה והאחרונ ה 
לז׳אנדרמרי ה הרוסית , שעצר ה א ת הנאספים , אסר ה כמ ה מה ם והעמידת ם לדין.. . 

בחנוכ ה תרס״ ט ביק ר ברובנ ה בן־ציו ן מוסינזו ן מטע ם המרכז . להרצאת ו בא ו 
ל א ר ק הציוני ם אל א ג ם המתבוללי ם והבונדאים . ימ י שהות ו בעי ר הי ו ימי־ח ג 
לציוני ם ורוש ם ביקור ו הי ה חזק . אחרי ו ביקר ו ד״ ר פסמניק , מנח ם שיינקין , יעק ב 
רבינובי ץ ושליחי ם אחרי ם לחיזו ק הפעול ה הציוני ת בעי ר ובסביבה . 

זכורי ם ביקור י המטיפי ם הציוני ם יאבזרוב , מסליאנסק י ואחרים , שהלהיב ו 
א ת ההמוני ם בנאומיה ם בבתי־הכנסת , ע ד שאמרו : ציוני־רובנ ה ה ם ציוני ם בל ב 
ונפ ש כש ם שחסידי ה ה ם חסידי ם בל ב ונפש.. . כ ן ביקר ו לצרכ י תעמול ה : ד״ ר יהוש ע 
בוכמיל , שמריה ו לוין , זא ב ז׳בוטינסקי , חיי ם גרינבר ג ועוד . 

בשנו ת 1903 — 1906 התרכז ה הפעול ה הציוני ת בבנ ק האחי ם לורי ה מפינסק , 

שנוה ל על־יד י חיי ם רובינשטיין , יהוד י משכי ל ובר־אורי ן מליט א וציונ י נלהב . יה ד 
את ו פעל ה קבוצ ת ציוני ם מסורי ם שנשא ו בעו ל הציונו ת ברובנ ה ועמ ה נמנו : דו ד 
גרשטיין , בנימי ן מלמד , ד״ ר יחזקא ל אוירבוך , יהוד ה מוטיוק , אנשי ל בוקימר , יצח ק 
מלמד , מש ה סטוק , ארי ה בוצ׳קובסקי , מאי ר בוצ׳קובסקי , שלמ ה וסליר , יוס ף אדל , 
דו ב כורך , המורי ם העברי ם וכמ ה מבנ י הנוער . בימ י משפ ט דרייפו ם הי ו מרבי ם 
לדו ן בכתל י בנ ק ז ה ע ל מהל ך המשפ ט ע ל פ י העתו ן הרוס י "נובוסטי" , שהי ה מתקב ל 
בבנק , ואג ב שיחו ת טיפל ו בעניני ם ציונים , התרמו ת וכר . 

הפצ ת השק ל הציונ י ברובנ ה היתד . גדולה , כ ן עסק ו באיסו ף תרומו ת לקר ן 
הקיימ ת בצורו ת שונו ת (מפע ל מיוח ד הי ה — "קערות " ש ל ער ב יום־ ד,כפורי ם 
בבת י הכנס ת ליישו ב אר ץ ישראל) . בכלל , ל א הוזנח ה שו ם הזדמנו ת לאיסו ף כספי ם 
למטרו ת ציוניות . לש ם כ ך הי ו ג ם עורכי ם "מנין " ציונ י בשמחת־תורה , במטר ה 



86 


הציונו ת 


כפולה : הזדמנו ת לפגיש ת הציוני ם בח ג ובילו י בצוות א והכנס ה מ״עליות " לטוב ת 
הקר ן הקיימ ת לישראל . 

נ ח גילבור ד מספ ר ע ל חגיג ת חנוכ ה ציוני ת אח ת בשנ ת תרנ״ ט ( 1898 ) : 

."עו ד ב,מנין ׳ חציונ י שנער ך בשמחת־תור ה תרנ״ ט דוב ר ע ל עריכ ת חגיג ה בחנוכה , 
ומשהתקר ב המועד , ניגש ה קבוצ ת ציוני ם לחו ג א ת ח ג האורי ם באויר ה חברית ־ 
ציונית . במחנ ה הציונ י המקומ י נמצא ו ד י אנשי ם מתלהבי ם ופעילי ם שניגש ו לבצ ע 
א ת הדבר . מטעמי ם מובני ם (עינא־ביש א ש ל השלטונות ) הי ה הכר ח לסד ר א ת 
החגיג ה בהצנע , לל א רע ש יתר , משו ם שהז׳אנדרמרי ה התיחס ה בחש ד לכ ל פעול ה 
חברתית , בפר ט ש ל יהודים . העסק ן הציונ י מש ה סטו ק העמי ד א ת בית ו לסידו ר 
החגיגה . מספ ר המוזמני ם הי ה מוגבל , כמובן , א ך "פני " הציוני ם ל א חסר ו ועמ ם 
נמנ ה זלמ ן אשכנז י מדובנא . בלי ל הנ ר השליש י נתקיימ ה החגיגה . בעלי־הבית , 
שנחשב ו ע ל נכבד י העי ר ועשיריה , שיו ו למסיב ה צור ה נא ה ש ל ח ג משפחת י כמוסכ ם 
מרא ש : נער ך שולח ן ע ם כיבוד , לביבו ת ועוד . למעל ה מ־ 50 אי ש הסב ו לשולחנו ת 
בחדרי ם מלא י אור , ואות ה שע ה הועמד ו כמ ה צעירי ם ע ל המשמ ר בחוץ.. . 

"זלמ ן אשכנז י נתכב ד בהדלק ת הנרו ת והנאספי ם שר ו את ו ,הנרו ת הלל ף 
ושיר י ציו ן בניצו ח החז ן זייד ל רובנאר . תו ך שיח ת רעי ם הכריז ו הנאספי ם אח ד אח ד 
ע ל תרומת ם ,דמי־חנוכה ׳ ליישו ב ארץ־ישראל . דו ד גרשטיי ן הי ה ראשו ן למברכים . 
יצח ק מלמ ד חז ר ע ל רשמי ם מהקונגר ס האחרון . נחו ם שטי ף נש א דבר ו ע ל 
ההתעוררו ת הלאומי ת בקר ב הנוער . בי ן הנואמי ם הי ו זלמ ן אשכנז י ויוס ף זאב . ה ם 
שבח ו א ת ,הנדיב ׳ — הבארו ן רוטשילד , הממשי ך בגאול ת הקרק ע והקמ ת מושבו ת 
בארץ , ואג ב סופ ר ע ל תכניו ת להרחב ת גבולותינ ו על־יד י קניו ת גדולו ת ש ל אדמ ה 
בארץ־ישראל . זא ב עור ר לבבות . כשטו ב ל ב הנאספי ם ביין , שכח ו כמע ט א ת חוב ת 
הזהירות . א ך הנש ף עב ר בשלו ם לל א תקלו ת והשאי ר רוש ם לבב י ע ל כ ל המשתתפי ם 
לימי ם רבים. " 

ע ל נש ף חנוכ ה ז ה פורס ם ב״הצפירה ״ תרנ״ ט ( 1898 ) כדלקמ ן : 

"הח ג הוח ג כראו י על־יד י החובבי ם (חובב י ציון) . זייד ל רובנ ר ש ר שירי ם 
נעימי ם וערבי ם משיר י ציו ן ונאומ י המטיפי ם הנעלי ם מ ר אשכנז י ומ ר זע ף נשא ו 
מדברותיה ם שעש ו רוש ם כבי ר ונעי ם ע ל כ ל השומעים . תבוא ת הנש ף הזה : מחי ר 
כרטיס י הכניס ה וממכ ר צרכ י אוכ ל נפ ש שעל ו לס ך מאתי ם רר׳ ב הוקדש ו לטוב ת 
הת״ ת ולקופ ת אגוד ת חובב י ציו ן בזה . מ . ש . פישמער. " 

בשנ ת 1907 נתארגנ ה ברובנ ה אגוד ת נערי ם ונערו ת ציוני ם בש ם "פרחי־ציון " 
(ברוסית , בקיצור , — "צוואטוק") , בדומ ה לאגודו ת כאל ו בערי ם אחרות . ע ל אגוד ה 
ז ו מוס ר יעק ב עדינ י : "ה׳צוואטוק ׳ הי ה מעי ן המש ך לאגוד ה ,שפ ה ברורה ׳ ובשורו ת 
אגוד ה ז ו עמד ו כמא ה ילד . ע ם ייסוד ם ש ל בתי־הספ ר העברי ם הפרטיי ם — ,החדרי ם 
המתוקנים ׳ ש ל למ ל קולקר , ארבע ת המורי ם השותפי ם (שנודע ו בכינויי ם ,שמונ ה 
רגליים׳) , ש ל המור ה גולדארבייט ר ואחרים , החילונו , אנ ו הקטנים , נושמי ם אויר ה 
ש ל ארץ־ישרא ל בתו ך כתל י בתי־הספר . הציונו ת כבש ה אותנו , א ם כ י רכי ם היינ ו 
מכד י לדע ת ציונו ת פוליטי ת מהי , א ף ל א ביקשנ ו הסבר־־ ם רבים . כ ל ישותנ ו ביקש ה 
א ת ציו ן וכ ל מחשבותינ ו נתונו ת הי ו לאר ץ האבות , הנביאים , השופטי ם והמלכי ם 
שלנו . יום־שב ת אח ד התאספנ ו במטר ה לארג ן חו ג עבר י לקריא ה ודיבו ו — לחחיו ת 



ראשי ת הציונו ת ברובנ ה 


87 


א ת השפ ה בפינ ו לשימו ש יומיומי , בהדרכת ו ש ל מורנ ו אשר־למ ל קולק ר עצמו , 
וא ז בחרנ ו לנ ו א ת הש ם ,פרהי־ציון ׳ (צוואטוק) . 

"יצוי ן שהמור ה קולק ר ומורי ם עברי ם אחרי ם ש ל אות ו זמ ן התמסר ו להקניי ת 
חיב ה יתר ה לשפ ה ולרעיו ן התחיה . השירי ם וכ ן טיול י ל״ ג בעומר , חגיגות־חנוכ ה 
וכדומה , שהי ו נערכו ת בפומביו ת רבה , זרע ו ע ל תלמ י הלבבו ת הרכי ם נצנ י תחיה , 
שנקלט ו יפה , נבט ו והצמיח ו עסקני ם ציוני ם וחלוצי ם נאמני ם למופת . 

"ל א הי ו ימי ם מרובי ם וא ף אנ ו הנערי ם החילונ ו ליטו ל חל ק בעבוד ה המעשי ת 
— איסו ף כספי ם לטוב ת יישו ב יהודי ם בארץ־ישרא ל באמצעו ת הוע ד האודיסא י 
הנוד ע ש ל חובבי־ציון . זכור ה יפ ה עמידתנ ו בערב י יום־הכיפורי ם לי ד ה,קערות ' 
בבתי־הכנס ת להתרמ ת הבאי ם לתפילה . ומר . רב ה היתר . שמחתנ ו למרא ה הדו״ ח 
המודפס , שב ו התנוסס ו שמו ת התורמי ם ושמותינ ו אנ ו המאספי ם ברא ש הרשימד . ! 
ור ב היד , סיפוקנ ו בכך . כ ך גדלנ ו וד.משכנ ו לפעו ל למע ן ציו ן וא ף ידענ ו להגשי ם 
א ת שאיפתנ ו בחיים. " 

הרב ה נעש ה ברובנ ה למע ן הציונו ת בראשי ת צעדיה , ובעקבו ת פעול ה ענפר , 

ז ו גדל ה השפעת ה ש ל התנוע ה הציוני ת והתרבותי ת בעי ר בכלל . והעבודר , הברוכד . 
ל א ז ו בלב ד של א פסק ה אל א שהלכד , וד,תרחבד , במרוצ ת הזמ ן וד,םתעפד , בשטחי ם 
רבים , ע ד שעירנ ו נעשת ה עי ר וא ם לציונו ת ולתרבו ת העברי ת בווד,לי ן וד,שפעתד , 
רב ה בכ ל רחב י אוקראינד , ופולין . 

ארי ה אבטיח י 


ד״ ר נחמ ן סירקי ן — צי ר רובנ ה לקונגר ס השש י 

רובנד , הציוני ת יוצגד , בכ ל הקונגרסי ם הציוניי ם על־יד י צירי ם מתושבי ה 
א ו באל ה שהוצע ו מטע ם המרכזי ם הציונים . ל א לרבי ם ידוע , כ י לקונגר ס הציונ י 
השש י בבאז ל נשל ח מרובנד , הד״ ר נחמ ן סירקין . היד , ז ה בקי ץ שנ ת 1903 . עינ י 
העול ם הציונ י הי ו מופנו ת לקונגר ס בבאזל , ש ם עמד ה לדיו ן הצע ת אוגאנדר , שהסעיר ה 
א ת הרוחו ת במחנ ה הציונ י ובע ם כולו . ברובנ ה ל א נמצא ו אוהדי ם לתכני ת אוגאנדה , 
אפיל ו כמעב ר לארץ־ישראל , ור,ר,רגשר , הכללי ת היתר , כ י לקונגר ס ז ה י ש לשלו ח 
"אריות " מבי ן המחנד , הנאמ ן לציון , למע ן ידע ו לעמו ד בפר ץ ול א להיגרר , חלילה , 
ע ם מבקש י "מלון־אורחים " לע ם ישרא ל בדרכ ו לגאולר, . 

בחלק י נפ ל להיו ת אות ו זמ ן חב ר הוע ד ש ל אגוד ת "בני־ציון " ברובנ ה ומזכירו . 

צעירי ם בנ י 16 — 18 הי ו החברי ם ומלא י התלהבו ת ציונית־לאומית . ביסי ם הה ם טר ם 
ידע ו פיצו ל מפלגת י בתו ך התנוע ה הציוניו ת וכ ל תשומת־הל ב הית ה נתונ ה לעבוד ה 
המעשי ת והחינוכי ת שבד, . משעלתד , שאל ת אוגאנדד " שימש ה איפו א נוש א לויכוחי ם 
חריפים ! אול ם בסופ ו ש ל דב ר תפס ו חברינ ו יח ד ע ם חוג י הציוני ם המבוגרי ם 
עמדר , אחידר, : ציוני־ציו ן אנו ז 

אות ה תקופ ה הורגש ה כב ר פעילו ת ה״בונד ' ברובנה , שהח ל לפרו ש א ת 
רשת ו ע ל אנש י העבודד , וחיפ ש ל ו חדיר ה להי ד החיי ם הציבוריי ם היהודיי ם בעיר . 
הרגשתנ ו הציוני ת היתד , ד י חזק ה ואנ ו ל א רצינ ו לר,שלי ם ע ם תעמול ת הבונדאי ם 
והתיאוריו ת שלהם . הי ו לנ ו ויכוחי ם סוערי ם אתם ! א ך לרו ב יצאנ ו מנוצחים , כ י 



88 


הציונו ת 


חסר ה לנ ו הגדר ה ברור ה מבוסס ת שתעמו ד כעי ן תיאורי ה כלל־ישראלי ת מו ל העמד ה 
המציאותי ת ש ל ה״בונד" , ואפש ר שחסר ו לנ ו כוחו ת למת ן ביטו י מתאי ם בויכוחים . 

מצ ב ז ה דחפנ ו לחפ ש דרכי ם וסיסמאו ת שיהי ו מהפכניו ת והולמו ת א ת הל ד 
הדעו ת והרוחו ת שבקר ב הנוע ר והאינטליגנצי ה היהודית . ג ם ע ל העמלי ם ל א רצינ ו 
לוות ר ושאפנ ו לייש ב א ת הציונו ת ע ם הדאג ה לחי י יום־יום . והנ ה נמצא ה לנ ו דר ך : 

יו ם אח ד הופי ע אצלנ ו ד״ ר מש ה זילברפאר ב (מ י שהי ה אח״ כ מיניסט ר 
לענינ י היהודי ם בממשל ת פטליורה) . הו א חז ר א ז מלימודי ו באוניברסיטאו ת מערב ־ 
אירופ ה והבי א עמ ו תור ה ציוני ת מחודשת , מבוסס ת ע ל השקפותי ו ש ל נחמ ן סירקי ן 
שבא ה לביטו י בתנוע ה שעמ ד בראש ה — "חירות" . באות ם:הימי ם ער ך סירקי ן גלו ת 
ונתפרס ם בדעותי ו המהפכניות , כפ י שנוכחנ ו מהספרו ת שהבי א לנ ו זילברפארב : 
"השחר " ו״ההמון " באידיש . הרעיונו ת החדשי ם עורר ו אותנ ו ופתח ו לפנינ ו אפקי ם 
חדשים . ל א עב ר זמ ן ר ב ואגודתנ ו הפכ ה ברוב ה לאנש י "חירות" , כשסירקי ן משמ ש 
ל ה מורה־דר ך נערץ . 

והנ ה הגיע ו ימ י הבחירו ת לקונגר ס הציונ י הששי . לפנ י הקונגר ס עמד ה 
להתקיי ם ועיד ת ציונ י רוסי ה בבאזל . לפ י הצע ת זילברפאר ב שלחנ ו לסירקי ן מנדא ט 
להשתת ף בועיד ה בשמנו . ומאח ר שבימי ם הה ם רשאי ת היתד . כ ל קבוצ ה א ו אגוד ה 
ב ת 200 שוקלי ם לשלו ח צי ר לקונגרס , מסרנ ו ברצו ן לסירקי ן א ת קולותינ ו שייצ ג 
אותנ ו בקונגרס , וכ ך נבח ר הו א לצי ר רובנר . בקונגר ס הששי . 

אחר י הקונגרס , שנוד ע כקונגרס־הפילו ג בי ן אומר י "הן " ו״לאו " בשאל ת 
אוגאנדר " קיבלנ ו מסירקי ן בכת ב דין־וחשבו ן מפור ט ממהל ך הדיוני ם בקונגר ס וב ו 
נימוקי ם להצטרפות ו הו א לאומר י "הן" . 

אליה ו ריצט ן 


קבוצ ת ״התחיה ״ (״ווזררז׳דאניא״ ) * 

*. ״ 

בחול־המוע ד פס ח תרס״ ג ( 1903 ) נערכ ה ברובנ ה פגיש ה ש ל נציג י קבוצ ת 
״התחיר. ״(שקרא ו לעצמ ם ג ם ״ו 1 זרוז׳דאניא״) . באת י א ז מברלי ן — מקו ם לימוד י — 
לחופשת־אביב , ור.וזמנת י לקח ת חל ק בפגישה , שהית ה בשביל י בלתי־צפוי ה לגמרי . 
בי ן הנפגשי ם היו : נחו ם שטיף , בן־רובנד. , פינח ס דאשאבסק י — שניה ם תלמיד י 
האינסטיטו ט הפוליטכנ י בקיוב , ובנ י פרידלנ ד — סטודנ ט האוניברסיט ה הקיובית , 
שהי ו ש ם חבר י אגוד ת הסטודנטי ם הציוני ם "קדימה " (ע ם אגוד ה ז ו נמנ ו בימי ם 
הרו ם : ש . גינצבורג , א . זולוטרוב , וילנסק י (הו א שוביז ) ואחרים . א ם זכרונ י אינ ו 
מטעני , השתתפ ו בפגישד . ג ם ל . א . טשצקי ס (לאחרונר . חב ר חשו ב בסקציר . היריודית ־ 
קומוניסטי ת ברוסיה ) ועו ד אח ד מדבינסק , ששמ ו נשמ ט מזכרוני . היתר . לי , כאמור , 
הרגש ת אור ח בלתי־צפו י בפגישה , ע ם זא ת ראית י שר.ננ י רצו י לנוכחים . 

בשנו ת 1898 — 1902 , כשהציונו ת א ך ז ה החל ה להתפש ט ברחו ב היהוד י ולכבו ש 
א ת הלבבות , עמדת י אנ י מ ן הצד , ועת ה יצאת י אפיל ו נג ד אחדי ם מד.נואמי ם 
בפגישד . (שטי ף ורוזנצוייג) , אול ם ע ם זא ת ל א מצאת י מנו ח לנפש י שעד . ששקעת י 


מתו ך מאמ ר המחב ר ב״רייטע ר פנקס" , וארשה . 





קבוצ ת "התזזיה " (ו 1 זר 1 דדאניא ) 


89 


בשאל ה הלאומי ת בכל ל וביהודי ת בפרט . השאל ה הלאומית , שהדוקטרינד . המארה ־ 
סיסטי ת דחת ה אות ה ובספרו ת המארכסיסטי ת הושתק ה לגמרי , התעורר ה בימי ם 
הה ם בכ ל חריפות ה אצ ל אחדו ת מהמפלגו ת הסוציאל־דימוקראטיו ת (באוסטרי ה 
ובגרמניה) , ובזמ ן האחרו ן הוצא ה מנרתיק ה על־יד י ה״בונד " ברוסיה , שנת ן עלי ה 
א ת תשובת ו בכינוס ו הרביע י ב־ 1901 . 

אמנם , עמדת ו ש ל ה״בונד " בפתרו ן השאל ה הלאומי ת היהודי ת ל א סיפק ה 
אותי , ובמוח י הח ל להתפת ח רעיו ן שהפתרו ן הטריטוריאל י ש ל השאל ה הלאומי ת 
היהודי ת אינ ו סות ר א ת הסוציאליז ם כל ל וכלל , ל א במטרת ו ול א בחי י התנועה , 
וא ם כ ן למ ה ל א יות ן להמונ י הפועלי ם היהודי ם במלחמת ם לשיחרו ר הלאומ י והסו - 
ציאל י ליצו ר סינתז ה בפרוגרמ ה ובפעולה ? רעיו ן ז ה בש ל בלב י כשהחל ו להיווצ ר 
קבוצו ת פועלי ם ציוני ם בש ם "פועלי־ציוך , שכב ר א ז גיל ו נטי ה להתקומ ם נג ד 
הפסיכולוגי ה הריאקציונית־בעל־ביתי ת שטבע ה א ת חותמ ה ע ל התנוע ה הציונית . 

בהרגש ה כז ו הגעת י בסתי ו 1902 לברלין , ש ם נפגשת י עם,ד״ ר נחמ ן סירקין , 
שפירס ם עו ד שני ם אחדו ת לפני־כ ן חובר ת בש ם "בן־אליעזר" , ב ה השתד ל להצדי ק 
א ת הציונו ת מנקוד ת הסוציאליז ם והיתוו ה א ת הקווי ם היסודיי ם להתפתחו ת תנוע ה 
ציונית־סוציאליסטית . שני ם מספ ר התהל ך סירקי ן ע ם הרעיו ן הנעל ה של ו ור ק בשנ ת 
2 ־ 1901 נית ן ל ו למצו א תומכי ם בשיטת ו בי ן הסטודנטי ם שהגיע ו מרוסיה . א ז יצ ר 
סירקי ן א ת הקבוצ ה הציונית־סוציאליסטי ת "חירות" , של א מנת ה הרב ה חברי ם ל א 
בברלי ן ול א בציריך , א ך עסק ה בהצלח ה בבירו ר התיאורט י ש ל הפרוגרמ ה והטאק ־ 
טיק ה הציונית־סוציאליסטית . לקבוצ ה ז ו נכנסת י ג ם אנ י בהתלהבות , אול ם ע ד 
מהר ה התעורר ו בקרב י ניגודי ם לכמ ה עיקרי ם ש ל תכניתה , ביהו ד לז ה ש ל סירקי ן 
האומ ר כ י "המלחמ ה הריבולוציונית־סוציאליסטי ת ש ל המונ י הפועלי ם היהודי ם 
בארצות־מגוריה ם אינ ה עול ה בקנ ה אח ד ע ם שיחרור ם הלאומ י וא ף אינ ה קשור ה 
בשאלת ם הלאומית" . היתד , ז ו תיאורי ה ש ל שת י שכבות , וסירקי ן נשא ר נאמ ן 
להשקפת ו ז ו ג ם לאח ר שאחרי ם עזבוה . 

ברו ח נכא ה חזרת י מברלי ן לרובנה , ולהפתעת י הנעימד , היתד , ל י איפו א 
היריעד , ע ל הפגיש ה האמורה . מסר ו ל י ע ל כ ך ידיד י הוותיקי ם שטי ף ורוזנצדיג , 
מתנגד י הפוליטיי ם לשעב ר בעירי , וד,וסיפ ו שהכוונ ה הי א לערו ך ועיד ה ש ל עסקנ י 
"פועלי־ציון " ידועים , כד י לדו ן ולקבו ע א ת הפרוגרמד , וד,טאקטיקד , ש ל הציונו ת 
הסוציאליסטית . מה ם ג ם שמעת י לראשונד , שמו ת ש ל כמד , עסקני ם מ״פועלי־ציון" , 
כמו : שמעו ן דאבין , יעק ב לשצ׳ינסקי , מש ה ליטבאקוב , שמוא ל חסידוב . א ף אנ י 
הוזמנת י לוועיד ה וע ל פ י הצעת י הוסכ ם להזמי ן א ת ד״ ר נ . סירקי ן וא ת ו . לאצק י 
מד,קבוצד , הברלינית . מלב ד אל ה עמד ו להשתת ף בוועידד , כ ל משתתפ י הפגישד , 
ברובנ ה ובאי־כו ח האגודו ת הגדולו ת ש ל "פועלי־ציון " בדבינסק , יקאטארינוסל ב 
ואחרים . 

בפגישד , ברובנד , סומ ן סד ר הוועידד, : 1 . הציונו ת מנקודד , סוציאליסטי ת 
(כאח ד המרצי ם בשאל ה ז ו הוזמ ן ד״ ר נ . סירקין ) ! 2 . העמד ה לגב י ה״בונד " 
וד,הסתדרו ת הציוני ת (המרצד , — נ . שטיף) ! 3 . מעמ ד השאלד , הלאומי ת בכל ל 
וש ל היהודי ם בפר ט אצ ל הסוציאל־דימוקראטי ה (כמרצ ה הוזמנת י אני ) ! 4 . שאלו ת 
אירגוניות . הוחל ט לקרו א לוועידד , כעבו ר חצ י שנה . 



90 


הציונו ת 


בתקופ ה שבי ן הפגיש ה ובי ן הוועיד ה קר ו שנ י מאורעו ת כבירי ם בחי י היזזודי ם 
ובתנוע ה הציוני ת : הפוגרו ם ביהוד י קישינו ב ושאל ת אוגאנדה . הפוגרו ם בקישינו ב 
פק ח עינ י רבי ם מאתנ ו וחיי ב להבי א בחשבו ן א ת הגורמי ם והתנאי ם שאנ ו נתוני ם 
בה ם בעולם . אל ה מאתנ ו שסבר ו כ י אסו ר ל״פועלי־ציון " להכי ר במלחמ ה הריבו ־ 
לוציוני ת ע ם השלטו ן העצמי , כד י של א לאב ד א ת האנרגי ה הלאומי ת הדרוש ה 
להגשמ ת האידיא ל הלאומי , למד ו מהפוגרו ם הקישינוב י שאי ן הכו ח והאנרגי ה 
הלאומי ת מתרכזי ם ונשמרי ם בשו ם אופ ן על־יד י ז ה שאומ ה נכנע ת וסופג ת מכות ־ 
דמי ם ממשטר־פוגרומים . והנ ה ק ם אח ד החברי ם שלנו , פינח ס דאשאבסקי , ובסכי ן 
פינ י ביד ו התנק ש לאו ר השמ ש באנטישמ י הידו ע קרושיוואן , אידיאולו ג הפוגתמים , 
ופצע ו בצווארו . הדב ר עש ה רוש ם חז ק בקר ב כ ל חוג י היהודים , א ך ל א כ ן בחוג י 
הפועלי ם היהודים , מאח ר שהי ה ז ה צעד ו ש ל יחי ד ע ל דע ת עצמ ו ול א ע ל דע ת 
הכלל , ואול י משו ם כ ך הי ה לקו י ג ם הצ ד האירגונ י שבהתנקשות . א ז יצ א נ . שטי ף 
בחוברת : "מ ה מלמד ת אותנ ו התנקשו ת דאשאבסקיד ׳ (החובר ת הוצא ה ברוסי ת 
בקי ץ 1903 על־יד י הוועד ה המארגנ ת א ת הוועיד ה בקיוב ) והמחב ר מגי ע ליד י 
מסקנ ה יחיד ה : עלינ ו להילח ם בשלטו ן הצארי . 

התהו ם בינינ ו ובי ן התנוע ה הציוני ת הל ך והעמיק , א ך ליד י קר ע ל א הגיע ו 
הדברים . המשכנ ו לעמו ד בתו ך ההסתדרו ת הציוני ת כמקודם , וע ם זא ת הרגשנ ו 
באחריותנ ו כלפ י מעש י הציוני ם שהי ו רחוקי ם מהשקפ ת עולמנו . והנ ה עלת ה 
בקונגר ס הציונ י השש י שאל ת אוגאנד ה שעורר ה רע ש וויכוחי ם סוערי ם בקונגר ס 
ז ה ובמחנ ה הציונ י בכלל . בחוג י "פועלי־ציון " והקרובי ם אליה ם נעש ה ברו ר יות ר 
שי ש הכר ח לעמו ד ע ל הקרק ע בשת י הרגליי ם ואי ן הבסי ס הציונ י מוצ ק כבעבר . 
הורג ש זעזו ע במחנה . 

אחר י הקונגר ס השש י נתקיימ ה הוועיד ה שלנ ו בקיו ב וב ה לקח ו חל ק חברי ם 
נוספים : ראטנר , מנדלבר ג ופבריקאנט , שישב ו א ז בחארקו ב ול א הובא ו בחשבו ן 
בשע ת ההתיעצו ת ברובנה . א . רוזי ן (בן־אדיר ) ופבריקאנ ט פירסמ ו אחר י פרעות ־ 
קישינו ב כרו ז חתו ם על־יד י "קבוצ ת ישרא ל הצעיר" . והנ ה נוד ע לה ם בבוק ר אח ד 
ע ל פירסו ם החובר ת מטע ם אות ה קבוצ ה האמור ה "מד . מלמד ת אותנ ו התנקשו ת 
דאשאבסקי" , וכ י עמד ת הקבוצ ה דומ ה לפלאטפורמ ה ש ל הקבוצ ה החארקובית . ה ם 
מיהר ו לבו א לקיוב , כד י להידב ר ע ם חברי ם לדעה , ומשנוד ע לה ם ע ל הוועיד ה — 
נשאר ו ש ם להכי ן יח ד ע ם החברי ם במקו ם א ת הוועידה , שנערכ ה בקיו ב בחול ־ 
המוע ד סוכו ת תרס״ ג ( 1903 ) . הוועיד ה ניסת ה להתי ר א ת פקע ת השאלו ת והסתירו ת 
שבציונות־הסוציאליסטית , עיינ ה בהרב ה שאלו ת שהוצעו , והחליט ה להוצי א עתו ן 
תיאורט י בש ם "ווזרודדאניא" . בעצ ם נס ב צי ר הוועיד ה ע ל שת י שאלו ת יסודיות : 
ביסו ס הטריטוריאליז ם מנקוד ת הסוציאליזם , והמלחמ ה הריבולוציונית . כ ל שא ר 
השאלו ת שבה ן נגע ו : הגירה , אירגון , עתו ן — הי ו צדדיו ת כמעט . השאל ה הציוני ת 
ל א הית ה זקוק ה לביסו ס בוועידה , א ף ל א ביקש ו אותה , שב ן קיימ ת הית ה ביסודה : 
כ ל ע ם ח י ונורמאל י י ש ל ו טריטורי ה משל ו ואירגו ן ממלכתי , ולז ה שוא ף הע ם 
היהוד י לפ י הגדר ת הפרוגראמ ה הבאזלאית : "ליצו ר בי ת לאומ י גלו י וחוק י לע ם 
ישרא ל בארץ־ישראל״ . א ך בז ה בלב ד — אמרנ ו — אי ן נפתר ת שאל ת ההמוני ם 
העמלים . הציונו ת בנוי ה ע ל יסודו ת ליגאליים , אול ם חס ר ב ה המומנ ט הסוציולוגי . 



קבוצ ת "התחיה ' (ו 1 זריז'ח 4 ניא ) 


91 


וע ל מדוכ ה ז ו ישבנ ו וחיפשנ ו דרכי ם לבירו ר ולקביע ת תכני ת ברו ח הזמ ן ושאיפו ת 
המונ י העמלי ם שבע ם היהוד י לכ ל תפוצותיו . 

הוועיד ה בקיו ב הית ה המש ך להתיעצו ת ברובנה . רעיונו ת שוני ם ע ל ציונו ת 
פרוליטארי ת כבש ו א ז א ת מוחו ת הדו ר הצעי ר שעמ ד במחנ ה הציונ י א ו שהי ה 
קרו ב לו . התסיס ה בקר ב הנוע ר היהוד י בתקופ ה ההי א הביא ה להתארגנות ן ש ל כמ ה 
קבוצו ת שחיפש ן לה ן אידיאולוגיה. . קבוצ ת "התחיה " היתד . אח ת מה ן והתבלט ה 
ביניהן . הי א לקח ה חל ק בדיונ י הוועיד ה ש ל "פועלי־ציו ך וד.קרובי ם לד. ם באודיסה , 
א ך לבסו ף פרש ה מד.ם , כשנוסד ה מפלג ת ס.ס " ב ה מצא ה א ת המשכר . הרעיוני . 

ד״ ר מש ה זילברפאר ב 



ו:;:?.?; © 


מווו■ווו 1 ו 












יייי* ^ 

׳-• ־ ׳ 




1 . ׳*?י ׳ 




^11118(1 






צילו ם מהברכ ה ע ל גב י קל ף שנשלח ה לקונגר ס הי״ א 









92 


הציונו ת 


הווע ד הציונ י העירונ י והפראקצי ה "צעירי-ציון " 

כמע ט מד י שנ ה הי ו בוחרי ם בווע ד ציונ י ברובנה . בי ן חבר י וע ד ז ה ב־ 1910 
נמנו : ד״ ר יחזקא ל אוירבוך , יהוד ה מוטיוק , בצלא ל מוראבצ׳יק , אייזי ק בריק , בד ל 
כורך , אנשי ל בוקימר , שלמ ה בר ז ובן־ציו ן אייזנברג . בעטיי ן ש ל סיבו ת שונות , 
ובעיק ר אחר י מו ת הד״ ר אוירבוך , נחלש ה פעול ת הוועד . 

בשנ ת 1912 התארגנ ה ברובנ ה קבוצ ת ציוני ם צעירי ם כפראקצי ה "צעירי ־ 

ציו ך בתו ך ההסתדרו ת הציוני ת שבעיר . בעצ ם ל א התבדל ה הקבוצ ה משא ר הציוני ם 
וכמע ט של א הי ה ל ה צביו ן מיוחד , כ י הפעולו ת הציוניו ת התנהל ו יח ד כמקודם , 
א ך הגטי ה לעצמאו ת שגבר ה בימי ם הה ם בהרב ה מרכזי ם ציוניי ם מתו ך תסיס ה 
פנימית , הניע ה ג ם א ת חבר י הקבוצ ה להוו ת פראקצי ה באגודה . זכור ה השאל ה שהצי ג 
הציונ י הוותי ק ר ׳ יהוד ה מוטיו ק לאח ד מקבוצ ה ז ו : "מ ה ההבד ל הממש י בינ י ובינ ך 
לגב י הציונות , הא ם ר ק הזק ן שי ש ל י ול ך אינ ו עדיי ן י " א ך במרוצ ת הזמ ן התבלט ו 
ג ם הבדל י גיש ה ואוריינטצי ה בשאלו ת רעיוניו ת ודרכ י העבודה , וכ ן בבחיר ת צירי ם 
לקונגרסי ם ולוועידות , שהעביר ו א ת חבר י הפראקצי ה לפסי ם אחרים . מכא ן אי ־ 
שביע ת הרצו ן ש ל הציוני ם הוותיקי ם (אחר־כ ך "כלליים" ) מז ה שהכוחו ת הפעילי ם 
והצעירי ם תפס ו לעצמ ם עמדו ת אחרו ת משלהם . 



חבר י וע ד הפראקצי ה ״צעיר י ציון ״ — 1912 . עומדי ם (מימין ) : מנד ל ביאדר , בוזיר ! 
איינבינדר , יוס ף סגן , מרדכ י ליכט , יעק ב בארכמן , גוטי א זלצמן , מאי ר קודיש , 
עקיב א שולמן , זא ב גויכרך . יושבי ם (מימין ) : ישרא ל בהרל , אברה ם גרמן , שפר ה 
ברנבוי ם (שינדלקרויט) , רח ל מוטיוק , בלומ ה אייזנברג , ארי ה גרבו ז (אבטיחי ) 

ונחמי ה פי ר 

באבי ב 1912 נבח ר וע ד הפראקצי ה ב ן ששה־עש ר חברים . תו ך זמ ן קצ ר הצלי ח 
הווע ד לרכו ש כ־ 150 חב ר לפראקציה , מה ם רבי ם שטר ם עמד ו בשורו ת הציוניות , 
רוב ם פקיד י בתי־המסח ד ובנקי ם וחלק ם מחוג י העמלי ם והתלמידי ם שבעיר . 
הרו ח החי ה בווע ד הי ו מספ ר חברי ם ובראש ם הסטודנ ט גוטי ה זלצמן , והפראקצי ה 
הי א שהצעיד ה קדימ ה א ת הציונו ת ברובנה , לאח ר שנחלש ו פעולותי ה ש ל האגוד ה 
הציוני ת המקומי ת בתקופ ה בי ן 1906 ל־ 1910 בגל ל הרדיפו ת הפוליטיו ת במדינ ה 
והגיר ת רבי ם מהעסקני ם א ל מעב ר לים . 

לחיזו ק הרו ח הציוני ת בעי ר נערכ ו על־יד י הציוני ם הרצאו ת פומביו ת ש ל 
זא ב דבוטינסקי , חיי ם גרינבר ג ואחרים , והמארגני ם העיקריי ם הי ו שו ב חבר י 



הווע ד הציונ י העירונ י והפראקציו ז "צעירי־ציון " 


93 


הפראקצי ה כהל ק מהווע ד הציונ י הכלל י במקום . פעול ת הסבר ה רהב ה התנהל ה 
על־יד י הפראקצי ה בשיחות־חברים , שבה ן הופיע ו כמרצי ם הה״ ח זלצמן , פיר , גארבו ז 
וגויכרך . החברי ם חויב ו בתשלומי ם קבועי ם לקר ן קיימ ת לישראל , להוצאו ת 
הפראקצי ה וכו׳ . כ ן עסק ה הפראקצי ה בהפצ ת השק ל ובמכירת ן ש ל מניו ת "החבר ה 
להכשר ת הישוב " (בשטחי ם אל ה התנהל ה פעול ה משותפ ת על־יד י כ ל הציונים) . 
רובנ ה הציוני ת רכש ה הרב ה חברי ם צעירי ם תודו ת לערנות ה ש ל הפראקצי ה וחברי ה 
התבלט ו ג ם באגוד ת "חובב י שפת־עבר " שנוסד ה באות ו פר ק זמן . 

אח ת התופעו ת המענינו ת בפעולו ת הפראקצי ה הית ה משיכ ת חברי ם מבי ן 
מעמ ד העובדי ם ובעלי־מלאכה . הדב ר הי ה לצניני ם בעינ י שריד י ה״בונד" , שנשאר ו 
נאמני ם להשקפת ם וסבר ו כ י המונופולי ן ע ל ההכר ה הפועלי ת נתו ן לה ם בלבד . נערי ם 
עובדי ם התחבר ו לחבריה ם ושכניה ם בנ י גיל ם ואפיל ו ה ם ממעמ ד אחר , והתקרב ו 
ז ה לז ה תו ך השתייכות ם לתנוע ת התחיה . בנ י בעלי־מלאכ ה מרחו ב קראסנה , שהי ו 
ציונים , יצא ו בדרכ י אבותיה ם ונתנ ו י ד לתנוע ה הציונית , וכ ך התפתח ה הפראקצי ה 
ג ם בעזר ת בני־עמלי ם שלב ם נעש ה ע ר לציו ן ולרעיו ן התחי ה בכלל . 

ע ם ההתעוררו ת שהביא ה המהפכ ה הרוסי ת לחיי ה הפוליטיי ם ש ל היהודים , 
התארג ן מחד ש חו ג הציוני ם ברובנ ה ב־ 1917 , והורכ ב וע ד עירונ י בהשתתפו ת 
ציונ י העי ר מכ ל הזרמים . לאמית ו ש ל דב ר ל א בלט ה עדיי ן בימי ם הה ם הדיפרנציאצי ה 
ש ל פלגי ם וזרמים , א ך ע ד מהר ה הרגיש ו יפ ה בהתבדלו ת ש ל ציוני ם סת ם (אח ר 
כ ך כלליים) , הפראקצי ה ״צעירי־ציון״ , החרדי ם — "המזרחי " ו״פועל י ציון" . ברם , 
הבדל י ההשקפו ת ל א מנע ו מציונ י רובנ ה לפעו ל שכ ם אח ד בתו ך הווע ד הציונ י 
העירוני . תחיל ה הי ו "צעירי־ציון " מתכנסי ם בבי ת ר ׳ הרש ל בהר ל ברחו ב אפטי ־ 
קארסק ה ואח ר כ ך עבר ו למועדו ן הווע ד העירונ י בבי ת פלוטני ק שברחו ב שוסיינה , 
מקו ם שב ו שוכ ן ג ן הילדי ם העבר י הראשון . במועדו ן ז ה נפגש ו הציונים , ש ם הי ה 
חדר־קריא ה וש ם נערכ ו הישיבו ת והאסיפות . 

בימי ם 19 — 21 במא י 1918 נתקיימ ו בחירו ת חדשו ת לווע ד הציונ י העירוני . 

התחר ו ביניה ן 4 רשימות־בוחרים , שניהל ו מלחמת־בחידו ת ממש , כדר ך הימי ם ההם , 
וההתנצחו ת הית ה חזקה . התוצאו ת היו : רשימ ה מספ ר 1 ש ל "צעירי־ציון " זכת ה 
בשבע ה מקומו ת ונבחרי ה הי ו : פ . ל . הירשפלד , קארפ , קניבר , מ . ראסיס , ז . אידסיס , 
ח . כהן , וש . קולקר . רשימ ה מספ ר 2 , ש ל הסתדרו ת התלמידים , קיבל ה שנ י מקומו ת 
ונבחרי ה היו : יוס ף בוקימ ר ויעק ב קירצ׳י ק (כע ת פנואלי) . רשימ ה מספ ר 3 , "הקבוצ ה 
האקטיבית " (דימוקראטים) , זכת ה בחמיש ה מקומות , ונבחריה : יעק ב ברמ ן (כע ת 
ירדני) , דו ד טובבין , מרדכ י ליכט , מרדכ י ניימ ן (נאמן ) ודו ב כורך , והרשימ ה מספ ר 
4 , ציוני ם כלליים , בחר ה בקלמ ן גם . בהרכ ב כז ה נכנ ס הווע ד הציונ י העירונ י השנ י 
לפעול ה ו ד,כוחו ת המניעי ם ב ו הי ו חבר י "צעירי־ציון " והקבוצ ה האקטיבית . 

אות ה שנ ה ניכר ה ברובנד . פעול ה רחב ה וברוכ ה בשד ה ההסברה , החינו ך 
וד.תרבו ת ש ל הציוני ם המקומיים , שפרש ו רשת ם ג ם ע ל עיירו ת הסביבד , הרובנאית . 
נוס ף ע ל הר,רצאות , האסיפו ת הפומביו ת ושא ר אמצע י התעמול ה המקובלים , הופצ ו 
בעי ר ספרו ת ועתוני ם ציוניי ם והמחנ ה הציונ י בעי ר גד ל וד,לד . וד,נ ה חזר ו לרובנ ה 
מלימודיד־ו ם גור־אריר , טארל ו וארי ה גארבוז . טארל ו התמס ר לפעולו ת הסבר ה 
ותעמולד , ציוני ת ואיל ו גארבו ז נרת ם בעו ל מוסדו ת התרבות . אחר י הרצאת ו העברי ת 
הראשונה , בדצמב ר 1918 , נוס ד ברובנ ה סני ף חבר ת "תרבות" , שמרכז ה היד , א ז 



94 


הציונו ת 


בקיוב , ותח ת דג ל הסני ף בערכ ו הרצאו ת עבריות , כבימ י "חובב י שפת״עבר" , נפתח ו 
בז ה אח ר ז ה שנ י גבי״ילדי ם עבריים , נוסד ה הגימנסי ה העברי ת "תרבות" , נפת ח 
מחס ן ספרי ם עבריים , נוס ד בית־מחס ה ע ל הו 1 לי א ועוד . כ ל אות ה פעול ה תרבותי ת 
נוהל ה בחסות ו ש ל הווע ד הציוני , אמנ ם על״יד י וע ד תרבו ת מיוחד , ונתמכ ה על״יד י 
כ ל הציוני ם בעיר . א ף אירגו ן "החלוץ " עמ ד תח ת דג ל הווע ד העירוני , שהי ה ע ר 
לכ ל מפע ל לאומ י וציבור י מש ך שנים . ומשהחל ה העלי ה לארץ־יישרא ל ונפת ח משר ד 
ארצישראל י ברובנ ה — הופיע ו ב ו פעיל י הווע ד העירונ י והיו ו א ת הכוחו ת המניעי ם 
והמכווני ם אותו . 

ל א ימח ה זכ ר החוויו ת הציוניו ת ש ל הימי ם ההם , החקוקו ת ע ל לו ח לב ם 
ש ל הנאמני ם לדג ל הציונ י ברובנה , שפעל ו במסירו ת וברט ט ש ל קדוש ה למע ן הרעיו ן 
והגשמתו . ויעמד ו ע ל הברכ ה החברי ם הפעילי ם ש ל התקופ ה ההיא : יעק ב ברמ ן 
(ירדני ) מהווע ד הציונ י העירוני , מש ה קיפ ר (נחשון ) מהגימנסי ה "תרבות" , פסח^ י 



חבר י הווע ד הציונ י העירונ י בשנ ת 1917 

לי ב הירשפלד , ישרא ל דינם , אברה ם ארמ ל ואחרים , חבר י הפראקצי ה "צעירי־ציוך / 
ארי ה גארבו ז ומאי ר קודי ש מווע ד "תרבות" , דו ד בהרל , א ף הו א צ״צ , שניה ל א ת 
המשר ד הארצישראלי , הח ׳ ישעיה ו טקטינסקי , הח ׳ שמוא ל רוזנהק , הח ׳ יעק ב אד ל 
(עדיני) , ממארגנ י "החלוץ" , ואת ם רוש ם הטורי ם האלה , שלק ח חל ק בכמ ה מוסדו ת 
ומפעלי ם ציוניי ם ברובנ ה ובווע ד הציונ י העירוני . 

חווי ה מיוחד ת במינ ה הית ה פרש ת טרומפלדור . פתאו ם הגיע ה לעי ר הידיע ה 
ע ל המאורעו ת שהתחולל ו בהר י הגלי ל העליו ן בארץ־ישרא ל ; קומ ץ גבורי ם אחוז י 
לה ט ואמונ ה עמד ו במערכת־הגנ ה מו ל כנופיו ת ש ל פורעי ם מבני־ערב , ותל־ח י הית ה 
לסמ ל לאר ץ כולה . בארצו ת הגול ה כמע ט של א ידע ו ע ל המתרח ש ובעיק ר ע ל הסכנ ה 
שנשקפ ה לישו ב הצעיר . יהוד י רובנה . שהי ו שקועי ם בדאגו ת יום־יו ם ובקורו ת הדמי ם 
שעבר ו ע ל יהוד י אוקראינ ה אות ה תקופה , ידע ו פחו ת מכול ם ע ל כך . 

הי ה ז ה באח ד מימ י חמיש י בשב ת ש ל סו ף אד ר שנ ת תרע״ט . באור ח בלתי ־ 



הווע ד הציונ י העירונ י והפראקצי ה "צעירי־ציון " 


95 



הווע ד הציונ י העירונ י — 920 ) 

צפו י הוב א לרובנ ה עתו ן מווארש ה וב ו נמס ר ממקורו ת אמריקאיים , כ י יוס ף 
טרומפלדו ר וחברי ו נפל ו לפנ י בנ י עוול ה בהגינ ם בחירוף־נפ ש ע ל אדמ ת הגליל . 
משהגיע ה הידיע ה לווע ד הציונ י העירוני , יצא ו פסח־לי ב הירשפל ד וארי ה גארבו ז 
לבק ש אות ו עתו ן וכאש ר הביאוה ו למועדו ן נזדעזע ו הכ ל למקר א הדברים . עצבו ת 
מר ה עטפ ה א ת כולם . רבי ם זכר ו א ת טרומפלדור , החיי ל היהוד י ש ל מבצ ר פורט ־ 
ארתור , א ת פעולותי ו בתקופ ת המהפכה , וביחו ד א ת הטפת ו לחלוציו ת ולהגשמה . 
הל ב מיא ן להינח ם עלי ו וע ל חבריו . הוצ ע לכנ ס א ת הווע ד העירונ י לאסיפת־אב ל 
ול ד,ספי ד א ת הגבורי ם בבית־הכנס ת הגדול . 

בשב ת אחר י קריא ת התור ה עלד , הח ׳ גרבו ז ע ל בימ ת בית־ד,כנס ת ונש א 
קינ ה ע ל טרומפלדו ר וחבריו , שחירפ ו א ת נפשותיה ם ומת ו מו ת גבורי ם במרומ י 
הגלי ל העליון . הו א סיפ ר ע ל חיי ו ש ל טרומפלדו ר וע ל תל־חי , הנקודר , הקיצוני ת 
בצפו ן הארץ , ונאומ ו הנלה ב עור ר א ת הקה ל לציונות , לר,תנדבו ת ולפעול ה למע ן 
תחיי ת הע ם ו ד,מולדת . 

ר ׳ נ ח גם , יושב־רא ש וע ד בית־הכנסת , של א עמ ד בשורו ת הציוני ם אז , 

קיב ל בסב ר פני ם א ת חבר י הווע ד הציונ י וד,יד , מרוצ ה שהדברי ם נשמע ו בבית ־ 
הכנס ת שבהנהלתו . ג ם הקנאים , שדעת ם ל א היתד , נוח ה מהציונים , ל א העז ו הפע ם 
לפצו ת פה . לעומ ת זא ת נמצא ו רבי ם מסו ג ד״,יד,ודי ם מכ ל ימו ת השנד, " שהושפע ו 
מהדברי ם והתקרב ו לציונות . 

משיצא ו גרבו ז ומלווי ו מבית־ד,כנסת , ליו ו אות ם הציוני ם שבי ן המתפללי ם 
וחיזק ו א ת ידיד,ם . רבי ם הצטרפ ו אליה ם בדרכ ם לישיבת־האב ל שנקבע ה על־יד י 
הווע ד הציונ י העירוני . 

לאגוד ת ״צעירי־ציו ך ברוסי ה ק ם אחר י מהפכ ת פברוא ר 1917 מרכ ז שפית ח 
בשעת ו פעול ה אידיאולוגי ת רחבד , וד,פראקצי ה ש ל רובנ ה היתד , מסונפ ת למרכ ז זה . 
מא ז היו ו "צעיר י ציו ך פראקצי ה רשמי ת בתו ך ההסתדרו ת הציונית . 



96 


הציונו ת 



הווע ד הציונ י העירונ י — 1924 

בעטיי ם ש ל הפילוגי ם בתנוע ת "צעירי־ציוך ׳ הפכ ה הפראקצי ה במרוצ ת 
השני ם למפלגו ת ש ל צ.ס .—פועלי־ציו ן וצ.צ .—התאחדות , שפעל ו בנפרד , א ך הווע ד 
הציונ י העירונ י המשי ך להתקיי ם ולפעו ל בשינו י צור ה כ ל תקופ ת שלטונ ם ש ל 
הפולני ם ע ד לפרו ץ מלחמת־העול ם השניה . 

זא ב הד ס (אידסיס ) 


הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 

בעטיי ן ש ל המהומו ת באוקראינ ה בשנו ת 1918 — 1920 נמצא ה רובנ ה מש ך 
חדשי ם רבי ם מנותק ת ממרכ ז הציבוריו ת היהודית . חדשי ם ע ל חרשי ם ל א הגיע ו 
לעי ר עתוני ם ל א מקיו ב ול א ממוסקב ה א ו פטרוגראד , וכל־שכ ן מחו ץ לארץ . בחבל י 
ווחלי ן ופודו ל שלט ו אוקראיני ם וכמע ט מד י שבו ע נתחלפ ו השלטונו ת במקומו ת 
שונים , אל ה יוצאי ם ואל ה נכנסים , מכריזי ם ע ל ריפובליקו ת הצצו ת בן־לילח , וכול ם 
כאח ד שולחי ם י ד ביהודים , ברכוש ם ובנפשם . 

ציונ י רובנה , שהתרגל ו לעבוד ח ציוני ת רחב ה וגלוי ה מא ז הכרז ת המהפכ ה 
ברוסיה , ל א יכל ו להשלי ם ע ם המצ ב ב ו הי ו נתוני ם יהוד י העי ר והחב ל כולו , ובעצ ם 
הימי ם הטרופי ם הה ם התעורר ו לחיזו ק עבודת ם הלאומית ! ה ם גמר ו אומ ר להקי ם 
מרכ ז זמנ י לענינ י הציונו ת בווחלי ן ופודול , שנמצא ו א ז תח ת שלטו ן האטאמ ן 
פטליורה . לתכלי ת ז ו נקרא ה בי״ ז טב ת תר״פ , התיעצו ת מיוחד ת ש ל עסקנ י הציוני ם 
מכ ל הסביב ה והשתתפ ו ב ה ה״ ה : גרינבר ג (רדזיבילוב) , דו ד לנד ר (לוצק) , יעק ב 
בורא ק (קובל) , מש ה קיפר , ארי ה גרבוז , מרדכ י נאמן , דו ר בהרל , מאי ר קודיש , 
פסח־לי ב הירשפלד , שמוא ל קולקר , יעק ב ברמן , יוס ף שווידקי , זא ב קורניק , יוס ף 
בוקימ ר (רובנה) , ארי ה אשל , אהרו ן שינק ר (קוריץ ) וכמ ה אחרי ם מסארני , אוסטראה , 
זוויהי ל ועוד . לאו ר הידיעו ת שנמסר ו מהמקומו ת ושיקו ל המצב , הוחל ט באות ה 
התיעצו ת לייס ד לשכ ה ציוני ת מרכזי ת לשט ח הכבו ש ביד י האוקראינים . שליח י 



הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 


97 



קבוצ ת משתתפ י ההתיעצו ת הציוני ת בי״ ז טב ת תר״ פ 
יושבי ם (מימין ) : דו ד לנדר , גב ׳ (?) , יעק ב בוראק , ארי ה גרבו ז (אבטיחי) , מש ה קיפר . 
עומדי ם : ארי ה אשל , מ ר ( 7 ) , מרדכ י נאמן , פ . ל . הירשפלד , שמוא ל קולק ר ואהר ן שיוק ר 

לוצק , אוסטרא ה וקוב ל הטיל ו ע ל העסקני ם הרובנאי ם שנבחר ו ללשכ ה ז ו לארג ן 
א ת הלשכ ה ברובנה , שהית ה כב ר א ז עיר־ראש ה בווהלי ן וב ה ישב ו עסקני ם בעל י 
שיעור־קומ ה שאפש ר הי ה לסמו ך עליהם . וכב ר למחר ת ההחלט ה החל ה הלשכ ה 
בפעולתה . מטע ם הלשכ ה יצא ו שליחי ם לבק ר בערי־השד ה (קודיש , גרבוז , קורני ק 
ואחרים) , נשלח ו שש ה חוזרי ם מודפסי ם ומאו ת מכתבי ם ע ם הוראות , הדרכ ה ועו ד 
בקש ר לשאלו ת אירגון , קרנות , עליר ^ תרבו ת וכו ׳ (העתק י החוזרי ם מובאי ם להלן) . 
האגוד ה הציוני ת ברובנ ה והפראקצי ה צעיר י ציו ן נעזר ו על־יד י הלשכ ה בפעולותיה ן 
ויח ד ע ם ז ה עמד ו לשירותה . ברא ש הלשכ ה עמד ו מש ה קיפ ר (יו״ר) , ד״ ר יעק ב 
ברמ ן (קר ן קיימ ת לישראל) , ארי ה גרבו ז (תרבות) , יעק ב אד ל (עליה) , זא ב דגנ י 
(אירגון) , וכחברי ם שימש ו דו ד בהרל , קלמ ן גם , מאי ר קודי ש ואחרים . מלב ד אל ה 
נכנס ו למועצ ת הלשכ ה המרכזי ת נציגי ם מכ ל עי ר ועייר ה ומקומו ת פנויי ם נשאר ו 
לנציג י חב ל פודו ל של א יכל ו להגי ע להתיעצות . 

מוס ד ציונ י ז ה הפ ך ע ד מהר ה למרכ ז הסביב ה ל א ר ק בשט ח העבוד ה 
הציוני ת כ י א ם ג ם בשטח י הציבוריו ת היהודית , התרבו ת העברי ת והדאג ה לעלי ה 
לארץ , שהפכ ה שאיפ ה כללי ת ש ל המונ י בי ת ישראל . מכ ל עי ר ועיירה , ואפיל ו 
כפרי ם נידחים , שבה ם נמצא ו יהודים , פנ ו ללשכ ה לקבל ת עצ ה ועזרה . כספ י ה״ג׳וינט " 
לעזר ה וסע ד כוונ ו למקומו ת ולמוסדו ת בהשפע ת הלשכ ה להקל ת מצב ם ש ל הנצרכים , 
קרבנו ת המלחמ ה והפרעות , ביהו ד הילדי ם והיתומים , וכ ן להקמ ת מוסדו ת חינו ך ועוד . 

דאגת ה הראשונ ה ש ל הלשכ ה המרכזי ת הית ה לערו ך מיפק ד הנאמני ם למחנ ה 
הציונ י והרוצי ם לפעו ל למע ן הציונות . אות ו זמ ן הוצ א על־יד י הלשכ ה שק ל ציונ י 
מקומי , מאח ר של א הית ה אפשרו ת לקב ל שקלי ם רשמיי ם ש ל ההסתדרו ת הציונית , 
והפצת ו הית ה גדולה . המחלק ה לתרבו ת דאג ה להקמ ת גני־ילדי ם ובתי־ספ ר בעיירות . 


98 


הציונו ת 


חשוב ה לאי ן ערו ך הית ה הפעול ה למע ן העלי ה ואירגו ן "החלוץ " ברובב ה ובסביבתה . 
הלשכ ה מצא ה דרכי ם להתקש ר ע ם כמ ה אגודו ת ציוניו ת בפודו ל בעזר ת שליחי ם 
שנית ן לה ם לעבו ר בדרכים . קש ה הית ה העבוד ה ג ם מבחינ ה פוליטית , ונדמ ה הי ה 
שחזר ו ימ י הצא ר ניקולאי , א ך העסקני ם ל א אמר ו נואש . 

לאח ר הכיבו ש הפולנ י נפתח ו לפנ י הלשכ ה ברובנ ה אפקי ם חדשי ם ורחבי ם 
למעש ה ציונ י והי א מיהר ה להתקש ר ע ם המרכ ז הציונ י בווארשה . בינתיי ם פורסמ ה 
החלט ת סן־רימו , שהצמיח ה כנפיי ם למחנ ה הציונ י בעולם , ורובנ ה הציוני ת חגג ה 
ברו ב פא ר והתלהבו ת א ת המאור ע ההיסטור י הזה . נציג י הלשכ ה נשלח ו לער י 
השד ה לבש ר א ת הבשור ה הגדול ה וע ם ז ה לעור ר א ת ההמוני ם להתנדבו ת מכסימאלי ת 
למע ן בני ן הארץ . באסיפות־ע ם הועל ה ער ך המאורע , והוכר ז ע ל המפע ל ש ל "קר ן 
הגאולה" . רובנ ה הציוני ת הציג ה ל ה מטר ה להגי ע למיליו ן רוב ל בשבי ל "קר ן 
הגאולה " ופעיל י התנוע ה נחלצ ו למפע ל בהתלהבו ת שבקדושה . הווע ד המיוח ד שהוק ם 
לכ ד ביזמת ם ש ל החברי ם יעק ב אד ל (עדיני) , זא ב זיי ד (משי ) ואחרי ם מחבר י 
הסתדרו ת התלמידי ם הציונים , ער ך נש ף פומב י בתיאטרו ן "זאפרא ך והמוני ם בא ו 
לשמו ע א ת דב ר היו ם מפ י ד״ ר שוידקי , ד״ ר ברמ ן ועוד . ההתלהבו ת שנתעורר ה 
הניע ה א ת המשתתפי ם באות ו מעמ ד להתפר ק מתכשיטיר,ם , לת ת מכספ ם א ו להצהי ר 
ע ל התחייבויו ת כספיות . הגב ׳ חנ ה גימבר ג וה״ ה ישרא ל זילברדי ק וקלמ ן ג ם 
קיבל ו ברו ב חגיגיו ת ע ל הבימ ה א ת התרומות . 


אחר י ימי ם מספ ר נערכ ה 
חגיג ה פומבי ת ש ל "קר ן הגאו - 
לה " בג ן הרכב ת וג ם ז ו הכניס ה 
סכו ם גדול . מלב ד זא ת ביקר ו 
עסקנ י הווע ד א ת האנשי ם ג ם 
בבתיה ם והתרימו ם לטוב ת הקרן , 
וימי ם רבי ם נמצא ה רובנ ה תח ת 
רוש ם ההחלטו ת ש ל סן־רימ ו 
ו״קר ן הגאולה" . 

פר ט נוס ף לפעולו ת הלש - 
כ ה המרכזית : 

בסו ף 1920 הגי ע מקיו ב 
לרובנ ה הסופ ר מנח ם ריבולוב . 
כיו ן שעמ ד להשתהו ת זמן-מ ה 
בעיר , הוזמ ן ריבולו ב לכה ן 
כמזכי ר הלשכ ה המרכזית . א ז 



עובד ה תכני ת פעול ה כללי ת וא ף התכוננ ו להקי ם הוצא ת ספרי ם עברים . לתכלי ת ז ו 
בא ו ליד י הסכ ם ע ם הוצא ת "אחיאסף " בווארש ה וג ם הוצא ו שלוש ה ספרי ם לאוד . 
אול ם בתכנית ו ש ל ריבולו ב ח ל שינו י והו א עז ב א ת רובנה . ל א עבר ו ימי ם דבי ם 


והלשכ ה המרכזי ת התמזג ה ע ם המרכ ז ש ל ציונ י פולי ן בווארשה . 


א . א . 



הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 


99 


הלשכ ה המרכזי ת הציוני ת (העתק י חוזרים ) 

הזמני ת 

בשט ח אוקרינ ה הכבוש . 

חוז ר ג • 

ניס ן תר״ ס 

א ל כ ל האגודו ת הציוניו ת שבשט ח אוקרינ ה הכבוש . 

הלשכ ה המרכזי ת מודי ע בזה , כ י למרו ת התנאי ם הקשי ם המפריעי ם הרבי ם 
השונים , הי א החליט ה לקר א לועיד ה ציוני ת בשט ח אוקראינ ה הכבוש . הועיד ה נועד ה 
לימ י כ״ ט איי ר וא ׳ סיו ן ( 17 — 18 לח ׳ מאי ) ש״ז , ברובנה . הלשכ ה המרכזי ת הזמני ת 
תמס ר לפנ י הועיד ה דו״ ח ע״ ד עבודת ה במש ך חדש י קיומה , ב ה תתבררנ ה ותמצאנ ה 
לה ן פתרו ן הרב ה שאלו ת ציוניות , העומדו ת ע ל הפרק , ידונ ו ע ל אופ ן סדו ר העבוד ה 
הציוני ת בשט ח אוקרינ ה הכבוש , ע ל יחוסנ ו לשאל ת ההגר ה לא״י , ב ה יבח ר אורג ן 
מרכז י תמיד י שינה ל א ת עבוד ת ההסתדרו ת הציוני ת בשט ח הכבוש . כ ל ההכנו ת 
לועיד ה הולכו ת ונעשות . בועיד ה צריכו ת להשתת ף האגודו ת הציוניו ת בשט ח הכבו ש 
ע״ ד תוצאו ת הבחיר ה להודי ע ללשכ ה המרכזי ת ע ד 20 לח ׳ אפרי ל ש״ז . 

המשר ד ההסתדרות י מודי ע לועיד י האגודו ת שבימי ם הקרובי ם יודפס ו שקלי ם 
לשנ ת הקונגר ס הכ״ג . 

המשר ד דור ש מכ ל הועדי ם להמצי א תומ״ י לקופ ת הלשכ ה המרכזי ת א ת כ ל 
הסכומי ם לטוב ת המרכזי ם השונים , הנמצאי ם ברשו ת האגדות , בכד י של א יהי ה עכו ב 
במשל ח השקלי ם לשנ ה הנוכחית . 

המשר ד הא״ י מודי ע שע ל יד ו נקרא ה ונערכ ה ברובנ ה בימ י י״ ח וי״ ט ניס ן ש״ז , 

ועיד ת קבוצו ת "החלוץ " שבשט ח הכבוש . נתקבל ה שור ה שלמ ה ש ל החלטו ת ונבחר ה 
הנהל ה ראשי ת ש ל "החלוץ " ע״ י המשר ד הא״י . בדב ר כ ל ענינ י "החלוץ " מעת ה לפנו ת 
להנהל ה הנ״ל . פתיח ת הקורסי ם לחקלאו ת נתעכב ה מטעמי ם פורמליים , אב ל תקו ת 
המשר ד חזק ה שיפתח ו בקרוב . התחיל ה הרגסטרצי ה ש ל הרוצי ם ומתכונני ם לעלו ת 
לא״ י(פרטי ם בלשכ ת המודיעי ן ש ל המשרד) . 

המשר ד התרבות י מודיע , שנעשו ת הכנו ת לש ם פתיח ת שעור י קי ץ למורי ם 
עבריי ם במש ך ירח י החופ ש ברובנה , ע״ פ תכני ת שעור י הקי ץ שנערכ ו ע״ י ה״תרבות " 
בקיו ב בשנ ת 1918 . הספרי ה הפדגוגי ת המטולטל ת פתוח ה כבר . במחס ן הספרי ם המרכז י 
"תרבות " נתקבל ו מכשירי ם וספרו ת עברי ת חדשה . ש ם אפש ר להשי ג א ת כ ל העתונו ת 
הציונית . ע״ י המחלק ה לתעמול ה נשלח ו לאגודו ת : "הארץ " א ׳ וב׳ . "הרצל־וואך " 
א מאנומענ ט פא ר ד״ ר צלינו ב אידישע ר נאצ . פאנד , א״ י אל ס לאנ ד פו ן קאלאניזאציע , 
בלנקי ם קו ל קוראי ם ועוד . 

משר ד קק״ ל דור ש להמצי א ל ו הכנס ת השבו ע ש ל קה״ ק שנער ך בימ י חוה״ ט 
פס ח וכ ן א ת כ ל ית ר הכספי ם שנאספ ו במש ך הח ׳ ניסן . האגודו ת של א המציא ו ל ו א ת 
הכספי ם שנאספ ו מכבר , והנמצאי ם בקופ ת קה״ ק למקומותיה ן מחויבו ת להכניס ן עו ד 
לפנ י הועיד ה הבא ה בוליוטו ת הנמצאות , כ י כ ל פרוטו ת קה״ ק קד ש קדשי ם ה ן לע ם 
ישרא ל וחליל ה לנ ו לעצו ר במשל ח הכספי ם לתעודתם . 

בברכ ת התחי ה והגאול ה 

הלשכ ה הציוני ת הזמני ת 



100 


הציונו ת 


הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 
הזמני ת 

בשט ח אוקרינ ה הכבוש . 

חוז ר ד . 

איי ר תר״ פ 


חברי ם יקרים ! 

הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת בשט ח הכבו ש מ.בשר ת בז ה א ת כ ל הקה ל העברי , 

א ת כ ל חוג י הלא ם שנשאר ו נאמני ם לעמ ם ולארצם , כ י ועידת״השלו ם בס ן רימ ו הכיר ה 
בזכות ו ש ל הע ם העבר י ע ל ארצו . אות ה ההבטחה , שנתנ ה לנ ו לפנ י ^ 2 שנ ח ע״ י 
בלפור , נכנסה , עכשי ו בתו ר סעי ף מיוח ד לתו ך חוז ה השלו ם ע ם ממשל ת טורקיה , 
מטרתנ ו העיקרית , שהצגנ ו לנ ו לפנ י 23 שנה , בשע ת הקונגר ס הראשון , יסו ד מקל ט 
בטו ח לעמנ ו בא״ י — הושגה . 

ב א יו ם הגאולה , יו ם התחי ה הגדול , יו ם נצחוננ ו הלאומי . דגלנ ו יתנוס ס שו ב 
ע ל הר י יהוד ה וישפי ע ע ל כ ל תפוצו ת הגולה . בעובד ה זו , שאדיר י האומו ת הכיר ו 
בזכותנ ו ע ל ארץ^ישרא ל אנ ו רואי ם הופע ה חדש ה המשנ ה א ת כ ל מהל ך חיינ ו בהו ה 
ובעתיד . עלינ ו לגש ם עכשי ו בחיי ם א ת שאיפותינ ו שאיפו ת שנו ת אלפי ם ע״ ד שיב ת 
בני ם לגבולם . תקופ ה חדש ה מתחיל ה בחי י עמנו . 

א ם ע ד היו ם חכינ ו וקוינ ו לביא ת הגאולה , עכשיו , כשב א היו ם הגדול , עלינ ו 
לעבו ר למעשים , לעלות , לבנו ת וליר ש א ת ארצנ ו ההסתורית . 

כלנ ו למקט ן וע ד גדול , בנערינ ו ובזקננו , על ה נעלה , מלא י רו ח וכ ח ונקי ם 
א ת חרבו ת ציון , נבנ ה הומו ת ירושלים , נעב ד א ת שדו ת יהוד ה והגליל , נשק ה א ת 
שדותינו , נט ר א ת כרמינו , ניצ ר חי י או ר וחפ ש ועתי ד מזהי ר לכ ל שדרו ת עמנו . 
מלא ו א ת האר ץ וכבשו ה כ י שע ת הכש ר באה , וא ל ימצ א א ף אח ד חל ש בשורותינ ו 
של א יאז ר א ת כחותי ו האחרוני ם לסיי ע בבני ן הע ם בארצ ו ע ל ברכ י תרבות ו העברית . 

הלשכה , תיכ ף אחר י קבל ה א ת טלגרמ ת הבשורה , ערכ ה ישיב ה חגיגי ת ושלח ה 
טלגרמו ת ברכ ה לוע ד הפוע ל בלונדו ן ולוע ד הצירי ם בא״י . ההל ט להדפי ס א ת 
הטלגרמ ה ולשלח ה לכ ל ער י השט ח הכבוש , ליסו ד באוקראינ ה הכבוש ה "קר ן הגאולה " 
ולאסו ף בזמ ן הקרו ב סכו ם ש ל 10 מיליוני ם רובלי ם למטרו ת שונו ת לש ם בגי ן הארץ . 

כ ל האגודו ת למקומותיה ן מתחיבו ת לאח ז בכ ל האמצעי ם הדרושי ם ולגש ת 
תומ״ י לקבו ץ כספי ם בסכומי ם גדולי ם לטוב ת הקר ן הזאת . א ת הסכומי ם הנקבצי ם 
להמצי א בכ ל שבו ע ושבו ע לקופ ת הלשכ ה המרכזית , כ י כ ל שע ה יקר ה לנ ו וחליל ה 
לעצו ר בע ד בני ן האר ץ מפא ת רשלנו ת ש ל החברים . 

גליונו ת לקבו ץ כספי ם לקר ן הגאול ה גצרפי ם לזה . מלב ד זא ת י ש להשתמ ש 
בכ ל מקר ה והזדמנו ת ע״ י מנינים , נדרים , קבו ץ בקופסאות , עריכ ת נשפים , הגרלות , 
שוקים , תערוכו ת ועו ד ועוד . ע״ י עבודתכם , חברים , ע ל המקומו ת תתנ ו א ת החמ ד 
הראשו ן הדרו ש לבנין . 

המשר ד התרבות י מעי ר א ת תשומ ת ל ב החברי ם ע ל חשיבו ת סדו ר שעור י ער ב 
ללמו ד השפ ה העברית , שעור י דבור , והכשר ת העולי ם לא״י . עבוד ת התרבו ת צריכ ה 
להיו ת אה ת מעקר י העבודו ת הציוניו ת בשע ה זו . 

הלשכ ה מודיע ה לכ ל האגודו ת שמפא ת סבו ת שונו ת הקונפירנצי ה הציוני ת ש ל 



הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 


101 


ציונ י אוקרינ ה הכבוש ה שנועד ה לימ י 16 — 15 מא י נדחת ה ע״ ד יו ם הועיד ה נודי ע 
בקרוב . 

המשר ד האר ץ ישראלי , פונ ה בדריש ה לחברי ם להמצי א ל ו א ת רשימ ת בעל י 
המלאכ ה הנכוני ם תו״מ י לעלו ת לארץ״ישראל . נתקבל ה ידיע ה כ י הקונפרנצי ה השנתי ת 
ש ל ההסתדרו ת הציוני ת העולמי ת נועד ה ליו ם 4 לח ' יול י ש״ ז בקרלסבד . 

הלשכ ה בטוח ה שאחינ ו באוקרינ ה ירגיש ו בחשיבו ת ורצינו ת המומנ ט הנוכח י 
וימלא ו א ת חוב ם לעמם , מולדת ם ותרבות ם — ובקו ל גאו ן לאומ י קורא ה להם : 
חברים , לעבודה ! חזק ו ואמצו ! 

הלשכ ה המרכזי ת 


הלשכ ה הציוני ת 
המרכזי ת הזמני ת 
בשט ה אוקרינ ה הכבו ש 

חוז ר ה . 

סיון , תר״ פ 

לאגודו ת הציוניו ת בשט ח אוקראינ ה הכבו ש 

חברי ם יקרים ! 

החלט ת סךרימ ו ע״ ד הכר ת זכותנ ו ע ל אר ץ ישרא ל והתחל ת התגשמות ה ש ל 
שאיפתנ ו הרמ ה עשת ה רוש ם כבי ר ע ל כ ל חוג י הקה ל העברי . העבוד ה הציוני ת בע ד 
א״ י גדל ה כיו ם והתרחב ה ונעשי ת עכשי ו לעבוד ת הע ם כלו . מפלגתנ ו גדל ה ומקיפ ה 
א ת כ ל הזרמי ם השוגי ם שבע ם ומאחד ת א ת רוב ם לגו ף אחד . התנוע ה הציוני ת נהית ה 
לתנוע ה עממי ת רבה . ההופע ה הזא ת משמח ת מאד , ביהוד , בשע ה שנגשי ם אנ ו להקמ ת 
הבני ן הענק י בשבי ל הע ם ועתידו , הדור ש התאמצו ת ורכ ה כ ל הכהות . 

הגיע ה השע ה לעבו ר מדבורי ם למעשי ם כבירים , למל א א ת החובו ת הגדולי ם 
שהטיל ו עלינ ו מוסדותינ ו הראשיים . ברא ש וראשונ ה עלינ ו לזכו ר א ת ה״שקל" . שנ ה 
ז ו הי א שנ ת הכ״ ג להקונגר ס הציונ י העולמי , וחו ק הו א ע ל כ ל העומ ד תח ת דגלנ ו 
ובשורותינ ו לשק ל א ת שקלו . הלשכ ה המרכזי ת הציוני ת באוקרינ ה קבע ה א ת ימ י השק ל 
מ ן א ׳ תמו ז ע ד ט״ ו ע ד 1 ליול י ודורש ת מכ ל האגודו ת לקב ל ממנ ה א ת מספ ר 
השקלי ם הדרו ש להן , בכד י למכר ם לכ ל החברי ם במש ך הזמ ן הנועד ; מחי ר השק ל 
10 מרק . א ת כס ף השקלי ם להמצי א ללשכ ה ל א יאוח ר מיו ם י״ ט תמו ז 5 יול י ש״ ז 
ע ם גב י השוברות . ע ל החברי ם לערו ך אספו ת מיוחדו ת וכ ל השוא ף לחיי ם הפשיים , 
לחי י דרור , כ ל הרוצ ה בטוב ת לאמ ו יב א לתו ך מחננ ו ויעמ ד בשורו ת לוחמינ ו 
ובונ י עתידנו ! 

בחוז ר ד ׳ הודיע ה הלשכ ה ע״ ד "קר ן הגאולה" . זא ת הקר ן היסודי ת לתחל ת בני ן 
הארץ . עפ״ י הידיעות , המגיעו ת ללשכ ה עול ה יפ ה קבו ץ הכספי ם לטוב ת הקר ן ומגי ע 
לסכומי ם גדולים . הלשכ ה יסד ה מחלק ה מרכזי ת מיוחדה , שתטפ ל בעבוד ת "קר ן 
הגאולה" . ע ל כ ל האגודות , הקבוצו ת והעסקני ם שקבצ ו ומקבצי ם כספי ם למטר ה זאת , 



102 


הציונו ת 


להמצי א ע״ י הזדמנו ת בטוח ה א ת כ ל הסכומי ם והחפצי ם שנקבצ ו למחלק ת קר ן הגאולה ^ 
שע״ י הלשכ ה המרכזית , והי א תעביר ם ללונדון . איחו ר המצא ת הכספי ם לתעודת ם יגר ת 
הפס ד מרב ה לבני ן ולעבודה . המחלק ה המרכזי ת הטיל ה סכומי ם קבועי ם ע ל כ ל עי ר 
ועיר ה ן ע ל החברי ם להכני ס א ת הסכומי ם האל ה במש ך שנ י החדשי ם הבאים . 

הלשכ ה הראשי ת ש ל קק״ ל מפרסמת , כ י מיו ם א ' תמו ז החל ט להעלו ת א ת 
מחיר ם ש ל התרומו ת הלל ו באפ ן ז ה : הרשימ ה ב״ספ ר הזהב ״ 5000 מ׳ , נדב ת דונ ם 
אח ד אדמ ה 500 מ׳ , נטיע ת ע ץ אח ד ביע ר הרצ ל 50 מרק . המשיכו , חברים , א ת קב ח 
הכס ף לטוב ת "קר ן הקימ ת לישראל " והמציא ו א ת הכספי ם שתאספ ו י ד א ' תמו ד 
בשבי ל פרסו ם הנדבו ת בעתונות . 

המשר ד התרבות י מודיע , שמראשו ן ליול י נפתחי ם שעור י קי ץ בשבי ל מור י 
בת י הספ ר העבריי ם בפל ך ווהלי ן לחד ש ימים . בקורסי ם תהיינ ה שת י מחלקות : 
לחשבו ן (בעברית ) ולציו ר ומלאכ ת י ד (באוקרינית ) יתקבל ו ר ק שלשי ם איש . ע ל 
הרוצי ם לבק ר א ת שעור י הקי ץ להגי ש בקש ה בצרו ף ידיעו ת מפורטו ת ע״ ד עבודתנ ו 
הפדגוגית . המשר ד יב א לעזר ת השומעי ם ע״ י המצא ת דירו ת בשביל ם חנ ם וארוחו ת 
במחי ר נמוך . שו ם תמיכ ה בכט ף ל א תנתן . 

א ת הבקשו ת להגי ש ע ד 25 לחוד ש יוני , לב א ר ק עפ״ י הזמנ ת המשרד . המשר ד 
התרבות י דור ש להמצי א ל ו תיכ ף תשוב ה מ.פורט ת ע ל גליו ן השאלו ת הרצו ף לז ה ע״ ד 
מוסדו ת החנו ך והתרבו ת בעירכם . 

המשר ד הארצישראל י נג ש לסדו ר העלי ה מאוקרינ ה הכבוש ה לא״י . בחד ש ז ה 
תצ א קבוצ ה ראשונ ה ש ל חלוצים . 

הלשכ ה דורש ת להמצי א ל ה תומ״ י א ת כ ל הגליונו ת והרשימו ת ש ל הרוצי ם 
לעלו ת לא״ י (מאושרי ם ע״ י הועדי ם הציוניי ם המקומיים) . 

המשר ד הדפי ס טופ ס גליו ן שאלו ת חד ש בשבי ל המתכונני ם לנסו ע לא״ י(מחי ר 
הגליו ן 1 מרק) . להשיג ו בלשכ ה המרכזית . 

בברכ ת חברי ם 
הלשכ ה המרכזי ת 


אי ן לפנינ ו כ ל החוזרי ם שהוצא ו על^ייד י הלשכ ה המרכזי ת ברובנה , א ך ה ם 
הופיע ו מזמ ן לזמ ן וחיזק ו א ת הקשרי ם בי ן הלשכ ה לבי ן האגודו ת בער י השדה . ג ם 
"צעירי״יציוך ׳ ו״המזרחי " קיבל ו א ת מרו ת הלשכה , שהית ה המוס ד הציונ י הראש י 
בחל ק האוקראינ י שעב ר לשלטו ן הפולנים . כ ל חוז ר הבי א את ו הוראו ת לניהו ל 
הפעול ה הציוני ת באגודו ת הקיימו ת בשטח י האירגון , החיגזך , הקרנות , החלו ץ ועוד . 
והני ע לאירגו ן אגודו ת חדשו ת במקומו ת שטר ם הוקמו . 



בשור ת סדרימ ו 


103 


בשור ת סן־רימ ו 

אבי ב תר״פ . ע ם תו ם המלחמ ה נושמי ם עמ י העול ם אויר־שלום , החיי ם חוזרי ם 
למסלול ם וכ ל העיניי ם נשואו ת לוועידת־השלו ם המתכנס ת בסן־רימו . בוועיד ה נדונו ת 
שאלו ת עולמיות , תביעו ת ודרישות , הצעו ת ובקשות , שרוב ן נתונו ת לבירו ר ולויכו ח 
בי ן המעצמות . נערכו ת פגישו ת וישיבו ת ע ם נציג י כ ל האומו ת כמעט , בפרוזדורי ם 
״מבשלים ״ כ ל מינ י תכניו ת — וכ ל צ ד דוא ג קודם־כ ל להבטח ת עניני ו הוא . שליח י 
העמי ם הגדולים , הקובעי ם א ת גור ל העתיד , מדברי ם גבוה ה תו ך דאג ה לשלום ־ 
של־קיימ א ברו ח ש ל אחרי ת הימי ם : וכתת ו חרבותיה ם לאתים.. . קו ל העמי ם הקטני ם 
כאיל ו מדב ר מתו ך גרונ ם ונציג י ע ם ישרא ל נמצאי ם ג ם ה ם בי ן המצפי ם ליש ע 
ותובעי ם א ת זכות ם — זכו ת מיעו ט — בארצו ת התפוצ ה ובי ת לאומ י בארץ־ישראל . 

עינ י הע ם היהוד י במקומו ת פזוריו , ובעיק ר ש ל נושא י דגל־ציון , נשואו ת 
לסן־רימו , ש ם יוות ר הגור ל ומש ם עתיד ה לבו א הישועה . מחכי ם להחלט ה גורלי ת 
ע ל אישו ר הצהר ת בלפו ר ביח ס לארץ־ישרא ל ולהכר ת זכויו ת המיעוטים . קברניט י 
התנוע ה הציוני ת הקדימ ו לבו א לסן־רימו , כשה ם עוקבי ם אחר י מהל ך הדיוני ם 
ועושי ם מצד ם כ ל שביכלת ם ולמעל ה מז ה להצלח ת ענינם . בשיחותיה ם ע ם בעל י 
ההשפע ה וידיד י ע ם ישרא ל הובטח ה לה ם תמיכ ה מלא ה בשאל ה הארצישראלית , 
והסיכויי ם — טובים , א ך כ ל עו ד ל א נתקבל ה ההחלט ה החיובי ת הסופי ת י ש לעמו ד 
ע ל המשמ ר ולבק ש ידידי ם ותומכי ם נוספים , שכ ן אי ן רחמי ם בפוליטיקה.. . 

רובנ ה הציונית , מקו ם מושב ה ש ל הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת לשט ח הכיבו ש 
האוקראינ י לשעבר , שנצטרפ ה עת ה למרכ ז הציונ י בפולין , מצפ ה לידיעו ת מס ד 
רימו , והמתיחו ת גובר ת מיו ם ליו ם ומשע ה לשעה . העתוני ם מווארש ה אינ ם מגיעי ם 
בדייקנו ת והל ב היהודי־ציונ י נסע ר ונרגש.. . 

והנ ה זרח ה השמש ! הגיע ה הבשור ה שהרעיד ה א ת נימ י הנפ ש — בשור ת 
סן־רימ ו ההיסטורי ת המכיר ה בזכויו ת עם־ישרא ל ע ל ארץ־ישרא ל ברו ח הצהר ת 
בלפור . הי ה ז ה בראשי ת חוד ש איי ר תר״ פ ( 1920 ) בשעו ת הצהרים . מלתדו ן הגי ע 
מבר ק ללשכ ה המרכזי ת ברובנ ה ומהלשכ ה עבר ה הבשור ה לעסקני ם בעיר , שהופיע ו 
מיד , תו ך התרגשו ת ש ל שמחה , להתיעצו ת דחופה . בערב ו ש ל אות ו יו ם נתקיימ ה 
ישיב ה חגיגי ת ש ל חבר י הלשכ ה בהשתתפו ת עסקנ י הציוני ם המקומיים , הווע ד 
הציונ י העירונ י ואורחי ם מ ן החח , שנשתה ו במיוח ד בעי ר לש ם כך . נשמע ו דברי ם 
גבוהי ם ולבביים , יושב ו חילוקי־הדעו ת ונתקרב ו הבדל י ההשקפות ! רעיו ן מרכז י 
אח ד ש ל נצחו ן ע ם ישרא ל בסן־רימ ו איח ד א ת הכל . עת ה הובע ה תביע ה מהע ם 
לקו ם ולקיי ם הלכ ה למעש ה א ת התור ה הציוני ת — לעלו ת ארצה . צוי ן האק ט 
החשוב , הפות ח אפקי ם רחבי ם לפעול ה כביר ה בארץ־ישראל , ובקש ר לז ה הוזזל ט 
ע ל גיו ס כספי ם וכוחו ת בקנח־מיד ה רח ב לקרא ת המחר . 

דבר י הנואמי ם הי ו נרגשים : קלמ ן גם , יושב־רא ש הווע ד הציונ י העירוני , 

דיב ר תו ך דמעות־גי ל ! ד״ ר יעק ב ברמ ן דיב ר ע ל התנאי ם שנוצר ו וציי ן מומנטי ם 
מדבר י ימ י האומ ה ותיקו ן חלק י ש ל העוו ל שנעש ה ל ה ! יעק ב אד ל (עדיני ) הכרי ז ע ל 
קבוצ ת חלוצי ם ראשונ ה שתתארג ן לעלו ת מי ד ארצ ה ! מש ה קיפר , מנה ל הגימנסי ה 
העברית , עמ ד ע ל הצור ך בהכשר ה רוחני ת וחלוצי ת לקרא ת העלי ה הגדולה . ברו ח 
ז ו דיבר ו ג ם שא ר הנואמי ם וכול ם תבע ו מאמצי ם והתנדבו ת מכ ל חלק י העם . 



104 


הציונו ת 


לל א ויכוחי ם נתקבל ה שור ה ש ל הצעות : 

א . הלשכ ה המרכזי ת מעריכ ה כראו י א ת החלט ת סן־רימ ו ורוא ה ב ה צע ד 
חשו ב ומיפנ ה בהגשמ ת שאיפו ת הציונו ת לטוב ת ע ם ישרא ל כולו . 

ב . לפתו ח בהרשמ ה לעלי ה לארץ־ישראל , ובתו ר ראשו ן — חלוצי ם ובעלי ־ 
מלאכה . 

ג . לגש ת לייסו ד קר ן גאול ה שתשת ף א ת הע ם בבני ן האר ץ ולבו א בדברי ם 
בעני ן ז ה ע ם המרכ ז בווארשה . 

ד . לערו ך ברובנ ה ובשא ר ישוב י ווהלי ן "שבו ע הגאולה " לש ם פירסו ם 
החלט ת סךרימ ו ואיסו ף 10 מיליו ן רוב ל לקר ן שתיווס ד לצרכ י העלי ה לארץ־ישרא ל 
ובנינה . 

ה . להרחי ב א ת הפעול ה הציוני ת במקומו ת ולחזק ה בכ ל הדרכים ! לקיי ם 
שיעורי־הכשרד " השתלמו ת במקצועות , לימו ד עברי ת ולהתכונ ן לעלי ה המוני ת 
לארץ־ישראל . 

הידיע ה ע ל המבר ק שהגי ע מלונדו ן וע ל ישיב ת הלשכ ה המרכזי ת עשת ה 
ל ה מה ר כנפיי ם בכ ל העי ר והפכ ה לשיח ת הכל . מכ ל הצדדי ם החל ו פוני ם א ל 
הלשכ ה וא ל העסקני ם בשאלו ת ובברכ ת "מזל־טוב" , כשהשמו ת ארץ־ישרא ל וסן ־ 
רימ ו נישאי ם ע ל שפת י כל . כד י לערו ך א ת "שבו ע הגאולה " הי ה צור ך ברשיו ן 
מיוח ד ש ל שלטו ן הפל ך בלוצ ק ולכ ן יצא ו מטע ם הלשכ ה המרכזי ת הד״ ר יזראליט , 
מש ה קיפ ר וזא ב זיי ד (משי ) ללוצ ק וש ם הצטר ף אליה ם חב ר הלשכ ה חייק ל וייץ , 
שהתיצב ו לפנ י הוויאבוד ה (רא ש שלטו ן החבל ) ע ם הטלגרמ ה מלונדו ן בי ד וקיבל ו 
רשיו ן לעריכ ת "חגיגו ת פומביו ת בכ ל ווהלי ן הנמצא ת תח ת שלטו ן הפולני ם במש ך 
שבו ע ימים" . החגיגו ת עבר ו בהצלח ה מרוב ה בכ ל מקו ם וסכומי ם גדולי ם (יח ד ע ם 
חפצי־ער ך ותכשיטים ) נאספ ו לבני ן ארץ־ישראל . יהוד י ווהלין , שנמצא ו בימי ם 
הה ם באויר ה ש ל גאול ת האר ץ ותחי ת האומה , תרמ ו בי ד נדיב ה ובל ב של ם ורבי ם 
נרשמ ו לעליה . 

רובנ ה צעד ה ברא ש המפעלי ם ש ל "שבו ע הגאולה" . אסיפות , מגביות , פירסומי ם 
ונשפי ם נערכ ו כמע ט יום־יום . בחגיג ה הפומבי ת שנערכ ה בג ן ליובומירסק י לקח ו 
חל ק רו ב יהוד י העיר , שסגר ו א ת חנויותיהם , עזב ו א ת סדנאותיה ם ונהר ו לחגיג ה 
הגדולה . בכניס ה לג ן נקב ע דג ל לאומ י גדו ל ע ם דגלונים , והנ ה ניג ש שוט ר פולנ י 
להרחי ק א ת הדגל . הסדרני ם התנגד ו לכך , אול ם ר ק לאח ר שהוג ש ל ו הרשיו ן ש ל 
הוויאבודר " וית ר הל ה ע ל דרישתו . תקרי ת בלתי־געימר , שני ה היתר , ב״שבו ע הגאולה " 
ש ד,פרד , במקצ ת א ת החג . הסתדרו ת התלמידי ם הציוני ם ערכ ה נש ף "תכלת־לב ך 
ע ם תכני ת עשירר , ומגוונת . הרשיו ן שנית ן לתכני ת הנש ף הכי ל מגבל ה שביצו ע 
התכני ת יר,יר , ע ל טר,ר ת הפולני ת ור,רוםית . באמצ ע הנשף , כשהתלר,בו ת הקה ל 
הגיע ה לשיאה , ניג ש חיי ם נימא ן (נאמן ) א ל יעק ב אד ל (עדיני) , שהי ה אחראי , יח ד 
ע ם זא ב זיי ד (משי) , בפנ י השלטונות , וד,צי ע לדקל ם לפחו ת שי ר אח ד בעברית . 
הוחל ט לדקל ם א ת "השחיטה " לביאליק . ב ו במקו ם תורג ם תוכ ן השי ר לפולני ת 
ויעק ב עדינ י ניג ש א ל קצי ן הז׳נדרמריר , הפולני ת התורנ י באול ם וביק ש רשו ת 
לדיקלו ם השי ר בעברית . הקצי ן הסבים , וד,קה ל קיב ל א ת הדיקלו ם בהתלהבות . אול ם 
א ך סיי ם נאמ ן לדקלם , ניגש ו שנ י ז׳נדרמי ם א ל יעק ב עדינ י וזא ב מש י ור,ודיע ו 
לר, ם שה ם אסורים , שכ ן עבר ו ע ל התנא י שלפי ו נית ן הרשיו ן לנשף . לאח ר מו״ מ 



עליי ת החלוצי ם הראשוני ם 


105 


הסכימ ו הז׳נדרמי ם לשחר ר א ת החברי ם ע ד הבוק ר בתנא י שיתיצב ו לפנ י מפק ד 
הז׳נדרמרי ה בשע ה הקבועה . משבא ו יעק ב עדינ י וזא ב מש י למחר ת א ל הדנדרמרי ה 
נאסר ו ע ל א ף הטענ ה שקיבל ו רשו ת מא ת הקצי ן התורנ י לדיקלו ם השי ר העברי . 
הקצי ן עצמ ו קיב ל עונ ש ע ל שנט ל סמכו ת לעצמ ו והחברי ם האסורי ם הי ו צפויי ם 
א ף ה ם לעונ ש מאסר . ב ו ביו ם התיצב ו לפנ י מפק ד הז׳נדרמרי ה באי־כ ח הקהיל ה 
והג׳וינ ט וביקשוה ו סליח ה ע ל השגגה . מפק ד הז׳נדרמרי ה הודי ע לה ם כ י העני ן יצ א 
מסמכות ו ועב ר לרשו ת הסטארוסט ה וכ י עלי ו להבי א א ת שנ י האסירי ם לפנ י 
הסטארוסטה . ואמנם , למחר ת היו ם הבי א המפק ד א ת עדינ י וא ת מש י לפנ י 
הסטארוסטה , אב ל התערבות ם ש ל באי־כ ח הקהיל ה והג׳וינ ט פעל ה בכ ל זא ת כנרא ה 
א ת פעולת ה — מפק ד הז׳נדרמרי ה "המתיק " א ת העני ן ול א ביק ש להחמיר . הסטא ־ 
רוסט ה קיב ל א ת פנ י החברי ם בחומרה , הוכי ח אות ם ע ל פניה ם ואמ ר כ י ראויי ם הי ו 
למאס ר ש ל חצ י שנה , אב ל הפע ם הו א סול ח לה ם בתנא י שיהי ו זהירי ם בהתנהגות ם 
כלפ י השלטונו ת להבא . בז ה חוסל ה התקרית . 

ע ם ביקו ר משלח ת הלשכ ה המרכזי ת במרכ ז בווארשה , הגי ע לרובנ ה הד״ ר 
קרומר , מטע ם המרכ ז הציוני , ובישיבו ת והתיעצויו ת את ו אורגנ ו הדברי ם בקש ר 
להחלט ת סן־רימ ו והמגבי ת ל״קר ן הגאולה" . 

א . אבטיח י—הדר י 


עליי ת החלוצי ם הראשוני ם 

מא ז המהפכ ה ברוסי ה בשנ ת 1917 ופירסו ם הכרז ת בלפו ר הלכ ה וגבר ה 
ברובנ ה שאיפ ת הנוע ר לעלו ת ארצה . קריא ת "החלוץ " ו״צעירי־ציון " והחינו ך 
הציונ י בתנא י הזמ ן שלאח ר מלחמת־העול ם הראשונ ה נשא ו א ת פריים . המצ ב שנוצ ר 
ברובנ ה כבישוב י יהודי ם אחרי ם באוקראינ ה ע ם חלוק ת ווהלי ן (שחל ק ממנ ה עב ר 
לפולין) , דח ף רבי ם לצאת . להג ר ולחפ ש מקומו ת קליטה , והציוני ם רא ו א ת דרכ ם 
לארץ־ישראל . הציפי ה לעלי ה הלכ ה וחזק ה ביחו ד כשהשלטונו ת המתחלפי ם איימ ו 
ע ל עצ ם היציא ה מ ן המקום . 

בקש ר לתכניו ת העלי ה החל ו ברובנ ה בהכנו ת שונות . נתארגנ ה קבוצ ת 
נוע ר חלוצ י של א הסתפק ה עו ד בקריא ת חוברו ת ע ל "החלוץ " וארץ־ישראל , אל א 
שלח ה א ת חברי ה ללמו ד מקצועות , להסתג ל לעבוד ת האדמה , להתמחו ת בענפי ם 
שוני ם ועוד . הי ה ז ה גרעי ן חלוצ י ראשו ן ברובנ ה בראשי ת העלי ה השלישית . 

קבוצ ה ב ת ארבעה־עש ר — חמישה־עש ר בוגרי ם נכנס ה ללמו ד מסגרו ת בבית ־ 
המלאכ ה המיוח ד שהוק ם במרת ף בית ו ש ל טינ א ברחו ב גוגוליבסק ה להכשי ר א ת 
עצמ ה במקצו ע זה * מספ ר בחורי ם סודר ו אצ ל נגרי ם פרטיי ם כשוליו ת ללמו ד 
נגרות , אחדי ם נכנס ו לבתי־דפוס . קבוצ ה אחר ת נסע ה לאלכסנדרי ה שלי ד רובנ ה 
לעבו ד בחקלאו ת והודרכ ה ש ם ע ל יד י שמוא ל רוזנהק . חבר י קבוצ ה ז ו יצא ו אח ר 
כ ך לחרו ש בסוסי ם ש ל איכרי ם אוקראיני ם בשדו ת סבי ב רובנ ה וכ ן עבד ו ע ם 
ארי ה אבטיח י בג ן ש ל בי ת פישר . אות ו זמ ן הי ו יוצאי ם לטיולי ם ע ם האגרונו ם 
טיטקוב ה א ל מחו ץ לעי ר ומנהלי ם שיחו ת ע ל החקלאות , חי י האר ץ והעבוד ה בה.. . 



106 


הציונו ת 


ראשי ת 1920 . שמועו ת מגיעו ת ע ל התחל ת העלי ה לארץ־ישראל , וחבר י 
הקבוצ ה הרובנאי ת אינ ם רוצי ם לדחו ת א ת עליית ם לארץ . משהגיע ה הידיע ה ע ל 
המאורעו ת בתל־ח י ונפיל ת טרומפלדור , ערכנ ו אסיפ ה מוקדש ת לזכר ם ש ל גבור י 
תל־ח י והכרזנ ו שאנ ו עולי ם להמשי ך במפעלם . הצטרפ ה אלינ ו קבוצ ת חלוצי ם 
מקוריץ . מזויני ם ברצו ן ע ז והחלטת־אומ ץ להיו ת חלוצי ם העוברי ם לפנ י המחנה , 
התחלנ ו בהכנו ת ליציא ה לדרך . 

לפנ י יציא ת הקבוצ ה פנ ו לווארש ה וביקש ו הוראות , אול ם בטר ם תתקב ל 
התשוב ה פשט ה שמוע ה שהצב א האדו ם מתקר ב לרובנ ה והי א עלול ה להיכב ש ע ל 
ידו . אי ן לדחו ת יות ר — וחבר י הקבוצ ה החליט ו לצא ת ברכבת־מש א דר ך קוב ל 
לווארשה . רא ו השלטונו ת א ת הבחורי ם ועצר ו אות ם לטעו ן תחמוש ת ברכבות . אח ד 
כ ך המשכנ ו בדרכנו , ע ד שנפ ל עלינ ו חש ד כ י בולשביקי ם אנחנו , וכולנ ו כאח ד נעצרנ ו 
והובלנ ו כאסורי ם לבי ת הכל א בווארשה . ישבנ ו כלואי ם כמ ה שבועו ת ע ד שהמועצ ה 
היהודי ת הלאומי ת בפולי ן הצליח ה לשחררנו . לאח ר כמ ה שבועו ת יצא ה הקבוצ ה 
כול ה לצ׳כיה . ש ם עשינ ו כשש ה שבועו ת ביח ד ע ם עו ד כמ ה מאו ת חלוצי ם ממקומו ת 
שוני ם בפולין , ובהגי ע תורנ ו לקבל ת הויזו ת יצאנ ו מצ׳כי ה לוינה . בוינ ה מצאנ ו 
חלוצי ם אחרי ם שפניה ם לארץ־ישרא ל וכ ן א ת שליח י "הפוע ל הצעיר " מהארץ , הח״ ח 
צב י יהוד ה ועד ה פישמן , שהגיע ו לאירופ ה כד י לארג ן א ת העלי ה החלוצית . באויר ה 
ש ל וינ ה בימי ם הה ם (ש ם פעל ו א ז אליעז ר קפל ן וישרא ל מרמינסק י בנפרד ) ובתו ך 
חו ג ציוני־ארצישראל י הרגיש ו חבר י הקבוצ ה א ת עצמ ם בטו ב בראות ם עי ן בע ץ 
שחלומ ם מתגש ם והולך . כ ל קורו ת הדר ך ותלאותי ה נשכח ו חי ש ובשמחת־תור ה 
תרפ״ א הגענו , לאח ר טלטולי ם ש ל מא ה וחמשי ם יו ם לחו ף המקווה . 

זא ב מש י 


כ ך עלת ה קבוצ ת החלוצי ם הראשונ ה 

בטר ם תצ א קבוצ ת החלוצי ם הראשונ ה מרובנ ה לדרכה , יצאת י מטע ם "החלוץ " 
הווהלינ י לישיבו ת המרכ ז העולמ י ש ל "החלוץ " בווארשה , ואמרת י לטפ ל ש ם ג ם 
בכ ל הפורמאליו ת הדרושו ת ליציא ת הקבוצה . השתהית י כמ ה שבועות , ובינתיי ם 
הח ל הצב א האדו ם בהתקדמות ו לקרא ת רובנה . נחפזת י לשו ב הביתה , כד י להחי ש 
א ת יציא ת הקבוצ ה מ ן העיר , אול ם נתקעת י בקוב ל לל א כ ל אפשרו ת להגי ע לרובנ ה 
מסיב ת הנסיג ה ש ל חילו ת פולי ן בפנ י הצב א האדום . שלחת י הודע ה לחברי ם ודרשת י 
כ י יצא ו לקובל . ברם , ע ד של א קבל ו א ת ההודע ה ממנ י החליט ו ע ל דע ת עצמ ם 
לצא ת א ת העיר . 

לאה ר הרפתקאו ת ל א מעטות , ע ל א ף המרח ק הקט ן שבי ן רובנ ה לקובל , 

הגיע ו החברי ם בשלו ם לקובל . כא ן נפגשנ ו ועמדנ ו לצא ת לאח ר יו ם לווארשה , אול ם 
כ ל מאמצינ ו לחדו ר א ל קרוני ת הרכבו ת היוצאו ת על ו בתוהו . בליל ה בא ו ז׳נדרמי ם 
ואסר ו אות י ועו ד כמ ה מ ן החברי ם והביאונ ו א ל הז׳נדרמריה . התגוללנ ו כ ל הליל ה 



כ ך זנלת ה קבוצ ת החלוצי ם הראשונ ה 


107 


ע ל הרצפ ה בי ן קה ל אסירי ם מגוון , רוב ם יחודי ם חשודי ם ע ל נטי ה לבולשביזם , 
ובבוק ר הובאתי , לפ י דרישתי , לפנ י קצי ן הז׳נדרמריה . הסברת י לקצי ן שאסר ו אותנ ו 
ע ל ל א חמ ס בכפנו , כ י אנ ו חלוצי ם הנוסעי ם לאר ץ ישראל , כ י י ש עמנ ו כ ל 
התעודו ת הדרושו ת ובקשת י שישחר ר אותנו . הקצי ן קיב ל א ת דבר י באדיבו ת ומי ד 
נת ן הורא ה לשחררנו . 

למחר ת היו ם הלכת י לתחנ ת הרכב ת ובאת י בדברי ם ע ם אח ד הפקידי ם 
שיכניסנ ו — 21 אי ש — לתו ך אח ד הקרונו ת בטר ם תוג ש הרכב ת א ל רצי ף התחנה , 
תמור ת "מת ן בסתר " הגון . כשעתיי ם לפנ י צא ת הרכב ת באנ ו ע ם חפצינ ו והוכנסנ ו 
לקרו ן שעמ ד במסל ה צדדית . משהוגש ה הרכב ת א ל התחנ ה והחיילי ם התחיל ו קופצי ם 
בע ד החלונו ת וממלאי ם א ת הקרונות , התחלנ ו מפחדי ם פ ן יגרשונ ו בכו ח ממקומותינו . 
היינ ו יושבי ם חרדי ם ודוהקי ם א ת הקץ , מתפללי ם לשמו ע א ת שריק ת הקונדוקטו ר 
לצא ת הרכב ת מהמקום . סוף־סו ף נשמע ה תפלתנ ו — הרכב ת זזה , והוק ל קצ ת ללב . 

אכ ן פח ד ז ה ש ל גירו ש מתו ך הקרו ן ל א עזבנ ו כ ל זמ ן הנסיעה , כ י בכ ל תחנ ה 
ותחנ ה רב ו ג ם רב ו המבקשי ם להיכנ ס לקרון , ובעיק ר חיילים , אב ל ככ ל שהלכנ ר 
והתרחקנ ו מ ן החזי ת הרגענ ו א ת עצמנ ו בתקו ה כ י נגי ע למחו ז חפצנ ו הראשון , 
התהנ ה הראשונ ה בדרכנ ו לאר ץ — ווארשה . אול ם מ ה איומ ה הית ה תדהמתנו , כאש ר 
הגיע ה הרכב ת לתחנ ת ווארשה ! כ ל האנשי ם התהיל ו יוצאי ם מ ן הקרונות , לרבו ת 
הקרו ן שלנו , אב ל בפנינ ו נחסמ ה היציא ה : ז׳נדרמי ם הקיפ ו א ת הקרו ן וציו ו עלינ ו 
לצא ת ע ם החפצים . משיצאנ ו הובלנ ו יש ר לתחנ ת הז׳נדרמריה . בטוחי ם היינ ו כ י 
מי ד ישחררונו , שכ ן ל א הרגשנ ו בנ ו כ ל עו ן אש ר חטא , אול ם כדב ר ההמו ן : רחב ה 
הכניס ה אב ל צר ה היציא ה — נאסרנ ו ב ו במקו ם מבל י שיודיעונ ו אפיל ו בע ד מה , 
חפצינ ו וכספינ ו נלקח ו ממנו , ואנ ו הוכנסנ ו לת א קט ן וצ ר של א נמצ א ב ו מקו ם 
בשבילנ ו אל א לעמיד ה בלבד . שלוש ה ימי ם ושלוש ה לילו ת בלינ ו בת א ז ה לל א 
אוכ ל ולל א מים , מביטי ם בע ד החרכי ם א ל הז׳נדרמי ם המתעללי ם בנ ו ומראי ם לנ ו 
סימני ם ש ל חב ל כרו ך לצוא ר — הגור ל המחכ ה לנ ו כמרגלי ם בולשביקים . 

ביו ם השליש י על ה ביד י חברנ ו אש ר ברנשטיי ן (בבלי ) לשח ד א ת אח ד 
השומרי ם שיצ א עמ ו לקנו ת משה ו לאכול , ובינתיי ם נס ע עמ ו א ל המשר ד הארצישראל י 
והודי ע ש ם ע ל הקורו ת א ת קבוצתנו . כשחז ר והודי ע לנ ו ע ל הצלחתו , הוק ל לנו , 
כ י ידענ ו שעכשי ו י ש מ י שידא ג לנו . ל א תארנ ו לעצמנ ו כמ ה יכב ד הדב ר מהמטפלי ם 
בעני ן לשחררנו . 

ע ד כ ה וע ד כ ה העבירונ ו מהת א הצ ר ש ל הז׳נדרמרי ה שבתחנ ת הרכב ת 
לפובונזא ק — בי ת אסורי ם מרוו ח למדאי . הוכנסנ ו לחד ר רחב־ידיי ם ונשמנ ו 
לרווחה : התחלנ ו יוצאי ם פע ם ביו ם לטיו ל בחצר , לקב ל הבילו ת מ ן החוץ , א ף 
כרי ם וסדינים , אב ל עדיי ן ל א ידענ ו ע ל סמ ך מ ה מבקשי ם השלטונו ת לראותנ ו 
כמרגלי ם בשע ה שפנינ ו לאר ץ ישראל . סו ף סו ף נוד ע הדבר : בתו ך החפצי ם של י 
נמצא ו חותמו ת ש ל ״החלוץ ״ — אלומ ה וחרמ ש — שנשאת י עמ י לרג ל העבודה , ואל ה 
שעורר ו א ת החש ד עלינ ו מהיות ן דומו ת לסמ ל הבולשביקי ם — * הפטי ש והמגל . 
במקו ם אחר , הרח ק מהבירה , עלולי ם היינ ו לשל ם בע ד אל ה בחיינו . 

צי ר הסיי ם הארטגלא ס התחי ל לטפ ל במר ץ בעניננ ו ולאח ר שנים־עש ר יו ם 
על ה ביד ו לשחררנו . מי ד ע ם השחרו ר עברנ ו לגרוכו ב — חוו ת חלוצי ם לי ד 
ווארש ה — וכעבו ר ימי ם מספ ר יצאנ ו בכיוו ן לבראטיסלאבה , צ׳כוסלובקיה , מקו ם 



108 


הציונו ת 


שב ו הלכנ ו ורכזנ ו א ת ב ל ההלוצי ם מפולי ן שעמד ו לעלו ת ארצה , ע ד התקב ל הויזו ת 
בשבילם , מפח ד פ ן ל א יינת ן להם , א ו ל א יוכלו , לצא ת א ת פולי ן לרג ל המלחמה . 

השתהינ ו בבראטיסלאב ה כמ ה שבועו ת ע ד שקיבלנ ו בתורנ ו א ת הויזו ת 
לעליה . בראטיסלאב ה קבע ה לעצמ ה פר ק מסוי ם בדרכנ ו ארצה , אב ל ז ה שיי ך כב ר 
לתולדו ת העלי ה השלישי ת בכללות ה ולא ו דוק א לנו , קבוצ ת החלוצי ם הראשונ ה 
מרובנה , במיוחד . מבראטיסלאב ה עברנ ו לוינ ה ומש ם הלא ה לטריאסט , ובאני ה 
"קארלסבאד " הגענו , לאח ר טלטולי ם ש ל ארבע ה חדשים , ביו ם חמיש י לאוקטוב ר 
1920 , ארצה . 

יעק ב עדינ י 


מתקופ ת העלי ה השלישי ת 

משנ ת 1920 ע ד סו ף אפרי ל 1923 נמשכ ה העלי ה השלישי ת מפולי ן — ממרכז י 
אזוריה : רובנ ה (ווהלין) , לבו ב (גאליצי ה המזרחית) , באראנוביץ ׳ (רוסי ה הלבנה) . 
בווארשה , מקו ם מושב ו ש ל הקונסו ל הבריטי , נות ן הסרטיפיקטי ם לארץ־ישראל , 
נמצ א המשר ד הארצישראל י הראשי . פליט י רוסי ה ואוקראינה , שהגיע ו לרובנ ה באור ח 
בלת י ליגאל י בהבריח ם א ת הגבו ל הרוסי־פולני , קיבל ו זכות־ישיב ה זמני ת בפולין . 
אול ם מיו ם 12 בנובמב ר 1920 , סגר ו הפולני ם א ת הגבו ל ומנע ו כניס ת פליטי ם 
נוספים ! בר ם א ת רצו ן העלי ה ל א יכל ו השלטונו ת לבלום , והמתפרצי ם הוסיפ ו 
לזרו ם בכ ל מינ י דרכים־לא־דרכים , על־פנ י ביצו ת ויערות , בקו ר ורוח , סער ה וגשם , 
והגיע ו לפולי ן כד י לעלו ת מש ם לארץ־ישראל . רובנה , שהית ה עיר־ספר , קלט ה 
אותם , דאג ה להם , ואיפשר ה א ת המשכ ת דרכ ם לארץ . 

מבהיקי ם ומאירי ם הזכרונו ת ע ל החברי ם מהתקופ ה ההיא ! החומ ר האנוש י 
הי ה רבגונ י : בעל י השכל ה עברי ת וכללי ת גבוה ה אכסטרנים , בנ י רבנים , שו״בי ם 
ובעלי־בתים , סוחרים , בעל י אומניו ת חפשיו ת ובעל י מלאכ ה לסוגיה . רוב ם מחונני ם 
בשאר־רוח , מסירו ת לרעיו ן הגאול ה ורצון־ברז ל להחלי ף א ת חיי־האוי ר הגלותיי ם 
בחיי ם ש ל יציר ה בארץ . 

קבוצו ת אחדו ת ש ל חלוצי ם מער י פולי ן ומהפליטי ם שהגיע ו מעב ר לגבו ל 
על ו לארץ־ישרא ל עו ד בשנ ת 1920 , ומתחיל ת 1921 ניכר ה התעוררו ת חזק ה להרחב ת 
העליה . והנ ה כרע ם ביו ם בהי ר הגיע ו במא י 1921 הידיעו ת ע ל הפרעו ת באר ץ וגזיר ת 
העלי ה ("סטו פ אמיגריישך) , שבא ה בעקבותיה . ג ם הקבוצו ת שהי ו כב ר בדר ך 
לארץ , בוינ ה ובטריאסט , נעצרו . בימ י מס ה ומצוק ה אל ה במקומות־נכ ר נתגל ו רו ח 
החברים , אמונת ם ומסירות ם לרעיו ן החלוציות , ולל א תרעומו ת נשא ו ה ם בסבל ם 
תו ך תקו ה כ י יכו ל יוכל ו ועל ה יעלו . 

בינתיי ם ישב ו המצפי ם לעלי ה ברובנ ה וחיכ ו ע ד שיוסדר ו העיכובי ם והדר ך 
לאר ץ תיפת ח מחדש . בע ת ההי א הפכ ה רובנ ה מקום־מקל ט לקבוצו ת ולבודדי ם 
רבי ם שזרמ ו מאוקראינ ה ומרוסיה . ברחו ב נוביקובסק ה 22 נשכ ר בני ן גדו ל ב ן 
שלו ש קומות , שדמ ה לקסרקטי ן צבאי , ושת י הקומו ת העליונו ת שימש ו לאיכסו ן 
:החלוצי ם המגיעי ם מ ן החוץ , ביחו ד לאנשי ם מעבר־לגבול . ש ם נפגש ו בנ י סלאבוטה , 



מאוקראינ ה לארץ־ישרא ל 


109 


זאסלאב , קונסטנטידישן , ברדיטשב , פודו ל וסביבו ת קיוב ׳ — ערב־יר ב של י בנ ד 
אוקראינה , צעירי ם וג ם צעירו ת מעטות , שפניה ם לארץ . ל א קלי ם הי ו תנא י החיי ^ 
רבי ם מה ם רעב ו והי ו אכול י דאגות , א ך רעיו ן העלי ה עודד ם וחיזקם . ה ם קיו ו 
והאמינ ו שבקרו ב יעל ו ארצה , וממקו ר אמונת ם ז ה ינק ו א ת חיות ם ועליזותם . 

וכד י ל א להתבט ל ול א להיזק ק ללחם־חסד , התארגנ ו לקבוצות , שיצא ו לחטו ב 
עצי ם בעי ר אצ ל יהודי ם ולא־יהודי ם ! אחדי ם נכנס ו לעבוד ה בטחנות־קמ ח וכדומה , 
א ך הרו ב יש ב בט ל מאי ן עבוד ה וח י במחסור , בהישענ ו ע ל דאג ת המשר ד הארציש - 
ראל י וקרובים . בינתיי ם לקח ו חל ק בעבוד ה הציונית־חלוצי ת שבעי ר והשפיע ו השפע ה 
ניכר ת ע ל הפעול ה הלאומי ת במקום . 

ציונ י רובנ ה ופעיל י המשר ד הארצישראל י בעי ר עש ו כמיט ב יכלת ם למע ן 
העולי ם בסידורי ם שונים , והרגשת ם ש ל המועמדי ם לעלי ה שנעצר ו ברובנ ה הית ה 
בכל־זא ת ש ל ישיב ה בי ן אחי ם וחברים . עבר ו שבועות , חלפ ו חדשים , ומשנתבר ר 
כ י שער י האר ץ נעולי ם ואי ן יוד ע מת י אפש ר יהי ה לצא ת לדרך , דא ג המשר ד 
הארצישראל י ברובנ ה לסידו ר החלוצי ם במקומות־הכשר ה מתאימים . בהשתדלותו , 
וכ ן בסיוע ה ש ל חבר ת "אורט" , נפתח ו ברובנ ה בימי ם הה ם קורסי ם להשתלמו ת 
בנגרות , בתפיר ה ועוד , ש ם למד ו והתמח ו רבי ם לחי י עבוד ה פרודוקטיביי ם בארץ , 
המדרי ך ש ל השעורי ם למסגרו ת הי ה מרדכ י סגל . 

א ת הערבי ם וימי־שבת־וח ג הי ו מקדישי ם ללימו ד הלשון , ידיע ת האר ץ 
ולשיחו ת בשאלו ת הקשורו ת בחי י הארץ . כשהופי ע מרצ ה — הי ו מקשיבי ם בצמאו ן 
לכ ל דב ר הקשו ר בארץ , ושיר ה נלהב ת בקע ה תמי ד ממעונ ם ש ל החלוצי ם בעיר . 

בתולדו ת העלי ה השלישי ת רשמ ה רובנ ה לעצמ ה ד ף מיוח ד בטיפול ה הנעל ה 
בחלוצי ם ובעולי ם בכל ל שעבר ו דרכה , נסתייע ו ב ה והצטייד ו ע ל יד ה בחומ ר וברו ח 
בדרכ ם א ל המולד ת לחיי ם חדשים . 

גדליה ו לו י 


מאוקראינ ה לארץ־ישרא ל 

כידו ע זרמ ה בשנו ת 21 ־ 1920 העלי ה מאוקראינ ה לארץ־ישרא ל בעיק ר דר ך 
רובנה־וארשר " והתחנ ה הראשונ ה לפליטי ם מהצ ד הרוס י שפניה ם לאמריק ה ולחלוצי ם 
שחתר ו לארץ־ישרא ל הית ה רובנה . רבו ת עש ו יהוד י העי ר למע ן קשי־גור ל אלה , 
ול א אח ד מה ם זוכ ר ע ד היום , כיצ ד קיבל ו א ת פני ו והמתיק ו ל ו א ת לבט י הנדודי ם 
אז . מאידך , יאחזוה ו רע ד ופלצו ת בזכר ו כ י יהודי ם יקרי ם אל ה ניספ ו באכזריו ת 
והי ו טר ף לחלא ת מי ן האד ם בימ י עברה . 

היית י אח ד החלוצי ם שבגורל ם נפ ל ליהנו ת מחסד ם ומטוב ם ש ל יהוד י 
רובנ ה באות ם הימי ם ( 1920 ) , אחר י שעברת י כבר ת ךר ך לא־קטנ ה תו ך סכנ ת נפ ש 
ממש . אדמ ת אוקראינ ה בער ה א ז תח ת רגל י היהודי ם : מלחמת־האחי ם טר ם נסתיימ ה 
וההתעוללו ת ביהודי ם נמשכ ה לל א הפסק . יום־יו ם צצ ו כנופיו ת שלחמ ו ז ו בזו , שמו ת 
האטאמני ם השוני ם הי ו ידועי ם לקט ן ולגדו ל בערי ם ובעיירות , האנדרלמוסי ה ברחב י 
אוקראינ ה הית ה מלאה . כתוצא ה מהמצ ב שובש ו קוד ם כ ל הדרכים , כ י אחר י שהפולני ם 



110 


הציונו ת 


כבש ו חל ק ניכ ר ש ל ווהלי ן ורוסידדהלבנד , ונתבסס ו שם , נוצ ר גבו ל בי ן חלק י 
יוהלי ן ובי ן שט ח אוקראינה , שנשמ ר על־יד י שנ י הצדדי ם במשמרו ת חזקי ם ובקפדנו ת 
יתירה . 

ביהו ד הית ה ב״ב ל יזכ ר ובב ל יפקד " הציונו ת באוקראינה , שב ה משל ו כוחו ת 
הצב א האדום . מחזיק י השלטו ן רדפ ו א ת הציונו ת וכ ל הקשו ר בתנוע ה הלאומי ת 
לפ י רצונ ה ש ל הייבסקציה , וע ל המתכונני ם לצא ת לארץ־ישרא ל ריחפ ה הסכנ ה ש ל 
השתייכו ת לכוחו ת "ריאקציוניים־לאומנים " מזה , ועזיב ת המקו ם באור ך בלת י ליגאל י 
— מזה . אף־על־פי־כ ן פילס ה ל ה דר ך ג ם ש ם תנוע ת העלי ה לארץ־ישרא ל לל א 
תעמולה , הדרכ ה א ו הורא ה מצ ד מישהו . באוי ר ניש א הרעיו ן לעלות , והנוע ר התלה ב 
לקראתו , ש ם נפש ו בכפ ו דצ א בכיוו ן לרובנה , ששמע ה כב ר יצ א כנקודת־מוצ א 
לא״ י בכ ל רחב י אוקראינה . הידיע ה ע ל קבוצ ת צעירי ם שהצליח ו להגי ע בשלו ם 
לרובנ ה ונתקבל ו יפ ה ובחמימו ת על־יד י ציונ י העי ר עשת ה רושם , והלוצי ם נהר ו 
לעב ר רובנ ה מהרב ה מקומות . באח ת הקבוצו ת האל ה נמצאת י אנ י והצלחת י להגי ע 
לרובנה , וכ ך היית י ע ד לתופעו ת נוגעו ת ע ד ל ב מצ ד עסקנ י העיר . 

ברובנ ה התגורר ו באות ם הימי ם קרו ב ל־ 40 אל ף אי ש בערך , ביניה ם פליטי ם 
באלפיהם . הפליאונ י ביהו ד בעי ר ז ו מוסדו ת החינו ך העבריי ם והכלליי ם שהי ו מסודרי ם 
למופת . הרו ח הציוני ת שלט ה בעי ר והנוע ר התחנ ך לתרבו ת עברי ת ולציונות , דיב ר 
עברי ת ורבי ם הכשיר ו עצמ ם לעלי ה לארץ . מ ה הופתענ ו מה״מכבי" , שהי ה עוב ר 
ברחובו ת העי ר תח ת דגל ו הכחול־לב ן ושיר ה עברי ת בפיו ! אחר י כ ל מ ה שעב ר 
עלינ ו באוקראינ ה הית ה בעינינ ו כ ל תופע ה מעי ן ז ו למעל ה מחידו ש דהיינ ו מופתעי ם 
ונרעשי ם משמחה . 

כיו ן שהי ה על י להתעכ ב זמךמ ה ברובנה , סידר ו אות י וא ת חבר י במעונו ת 
זמניי ם ודאג ו לזכות־ישיב ה בשבילנ ו בעי ר כפליטים . בינתיי ם הוסיפ ו פליטי ם 
לאלפי ם לזרו ם מעב ר לגבול . רו ב הבאי ם הי ו נתוני ם במצ ב קש ה ולעזרת ם ב א 
ו 7 ,ג׳וינט " במזון , בגדים , רפואו ת וכדומה . בי ן הנתמכי ם הי ו רבי ם שבמקומותיה ם 
הי ו עצמ ם בבחינ ת תומכי ם — והנ ה הפכ ו בן־ליל ה נזקקי ם לעזר ת הציבור.. . בודדי ם 
מבי ן הפליטי ם על ה ביד ם למצו א עבוד ה ותעסוקה , אול ם הרו ב הגדו ל נזק ק לעבודה , 
ולתכלי ת ז ו בחר ו הפליטי ם מתוכ ם באי־כוח , נצי ג מכ ל ישוב , שעליה ם הוט ל 
לסד ר א ת העניני ם במוסדות . לפנ י הגיע י לרובנ ה שימ ש הר ב אהרונסו ן מקיו ב כבא ־ 
כו ח הפליטי ם מסביב ת קיוב , א ך משנקר א לארצות־הברי ת ועז ב א ת רובנ ה — נבח ר 
במקומ ו כות ב הטורי ם האלה . לאח ר מכ ן הוקמ ה ברובנ ה אכסקוטיב ה ש ל נציג י 
הפליטים , מוס ד בע ל תפקידי ם רבי ם לעזר ת הפליטים ׳ וא ז נבחרת י אנ י כחב ר בה . 
באח ת הישיבו ת ש ל אכסקוטיב ה ז ו נידונ ה שאל ת חינוכ ם ש ל ילד י הפליטים , של א 
נמצ א לה ם מקו ם בבתי־הספ ר הקיימים . החלטנ ו לפנו ת א ל עסקנ י העיר . מצאנ ו אצל ם 
הבנ ה מלא ה לענין , והוסכ ם לפתו ח בכמ ה מבתי־הספ ר כטזו ת מקבילו ת לאח ר 
הצהרים . 

א ת הימי ם הראשוני ם של י ברובנ ה בילית י בעליית־ג ג ש ל יהוד י אח ד ר ' 

אברהם , שאיכס ן אות י ועו ד חב ר אח ד ודא ג לנ ו ביותר . בתנאי ם ששרר ו א ז ל א 
יכולנ ו לגו ר בבי ת פרט י ול א במקו ם ציבור י שבפיקו ח המוסדו ת המקומיי ם ע ד 
סידו ר תעודות־פליטים , שכ ן עצ ם החזקת ו אותנ ו בעליית ו היתר . כרוכ ה בסכנה . 
ער ב אח ד הלכת י ע ם אח ד פלי ט לראו ת סר ט בקולנוע . בעמדנ ו בתו ר לכניסד . א ל 



מאוקראינ ה לאר ץ ישרא ל 


111 


הקולנו ע הרגי ש בנ ו בל ש פולנ י ועצרנו , והובילג ו למשטר ה כמרגלי ם קומו - 
ניסטיים . ש ם חקר ו אותנ ו תו ך עלבונות , גירופי ם ואיומים , א ך אנ י רחית י כ ל אשמ ה 
והש ר והעזת י לטעו ן בגאו ה לאומי ת : ציוני ם אנ ו ופנינ ו לארצנו , ואיל ו הקומוניסטי ם 
רוק א רורפי ם אותנ ו כאש ר ררפ ו א ת הפולני ם ז ה ל א כבר . בית ר רבר י ציינת י שהע ם 
הפולנ י כב ר זכ ה לשיחרו ר ועת ה הגי ע תורנו , והבעת י א ת התקוו ה שנזכ ה לכ ך 
בקרו ב "ואת ם ורא י תסייע ו בירינו , כ י זוה י הוב ת כ ל ע ם נאור , ומ ה ג ם ש ל ע ם 
שנרר ף וסב ל והגי ע לשיחרור" . בסו ף חבעת י בטחו ן שבאר ץ פולי ן נמצ א הבנ ה 
לשאיפותינ ו הלאומיו ת והאנושיות . 

החוק ר נתהרהר . נרא ה שרבר י חרד ו ללב ו והו א שיחר ר אותנו , א ך היי ב 
אותנ ו להשי ג מהשלטונו ת תעורות־־פליטי ם כנרר ש לפ י החוק . חזרנ ו לעלייתנו , א ך 
א ת ר ׳ אברה ם מיטיבנ ו ל א מצאנ ו בבית ! הו א יצ א לחפשנ ו ולהזעי ק עזר ה לנ ו 
בצרתנו . ומ ה רב ח הית ה שמחת ו ושמח ת בנ י ביתו , כשמצ א אותנ ו בשע ה מאוחר ת 
בליל ה משוחררים . חו א קר א לשכני ו וער ך לנ ו קבל ת פני ם חגיגית . כאל ה הי ו 
יהור י רובנה ! 

המקר ה שקר ה לנ ו ל א הי ה יחיר , ומקרי ם אל ה שימש ו חחיפ ה למשר ר 
הארצישראל י המקומ י לטפ ל בפליטים , וביחו ר בחלוצים , במשנ ה מר ץ בכ ל הנוג ע 
לעליית ם ארצה . שער י האר ץ הי ו א ז נעולים , א ך התקו ה לעלי ה ל א אברה . באי ם 
היינ ו א ל המשד ר הארצישראל י ולמזכיר ו החבי ב גרליה ו לוי , שהי ה לנ ו כאח , והו א 
הי ה חוז ר ע ל הידיעו ת שברשו ת המשר ד של א הי ו משמחו ת כלל . אב ל האמנ ו שיבו א 
שינו י לטוב ה ובקרוב . 

מפ י הח ׳ גדליה ו לו י נוד ע לנ ו שהגי ע מארץ־ישרא ל לרובנ ה אח ד העסקני ם 
המקומיי ם לשעבר , מראשונ י החלוצי ם ש ל רובנה , לייבל׳ ה גרבו ז(אבטיחי) , והזמיננ ו 
להרצאת ו שעמד ה להתקיי ם בשב ת הקרוב ה בבית־הכנס ת הגדו ל ברחו ב שקולנה . 
הלכנ ו כמ ח חברי ם כשע ה לפנ י ההרצא ה והבטחנ ו לנ ו מקו ם בבית־הכנסת , ויח ד 
ע ם הקה ל המגו ח שמיל א א ת הבי ת הכינ ו למרצ ה מארץ־ישרא ל שמס ר לנ ו פרטי ם 
ע ל המצ ב באר ץ והחיי ם בה . התרשמנ ו עמו ק מכ ל מ ה ששמענ ו ולאח ר ההרצא ה 
ליוינ ו א ת המרצ ה והזמנוה ו לשיח ת חברי ם במעו ן החלוצי ם ע ל הווליא . השיחה , 
שנתקיימ ה לאח ר ימי ם אחדי ם במעוננו , והדברי ם שהשמיענ ו הח ׳ גרבו ז כחלו ץ וכפוע ל 
ארצישראל י עש ו עלינ ו רוש ם ל א ימחה . 

השתהינ ו ברובנ ה כחצ י שנ ה ע ד שהוסכ ם להעבירנ ו לווארש ה כד י לעלו ת 
מש ם ארצה . באות ו פר ק זמ ן המשיכ ו לזרו ם לרובנ ה אלפ י פליטי ם נוספי ם שרוב ם 
התכוונ ו לעלי ה לא״י , והלח ץ ע ל המשר ד הארצישראל י ושא ר משרד י ההגיר ה גד ל 
והלך . ראו י לציי ן שהעסקני ם הציוני ם ל א חדל ו כ ל הזמ ן מלטפ ל בבאים , בסידו ר 
תעודות־פליטי ם להם , באספק ת צרכיה ם ובשיכונ ם כ ל ימ י שבת ם בעיר . יחס ם 
האנושי־חברי־משפחת י ל א ישכ ח מלבותיה ם ש ל כ ל אל ה שבא ו את ם במג ע ומתו ך 
הכר ת טוב ה עמוק ה יעמד ו ע ל הברכ ה כ ל אל ה שסייע ו לנ ו בימי ם ההם . ויזכר ו 
לברכ ה אל ה מה ם שנעקר ו משורו ת החיי ם בשוא ה הנורא ה של א פסח ה ג ם ע ל רובנה . 

רובנ ה היהודית , רובנ ה הציונית , לב י ל ך ולזכרך ! 


אש ר כרמ י 



112 


הציונו ת 


העלי ה דר ך תבנ ה 

רדד . זר . באוקטוב ר 1921 , בראשי ת העלי ה השלישית . קבוצ ת חלוצי ם ב ת 
אחד־עש ר חבר , יוצא י העיירו ת האוקראיניו ת זלאטופו ל ושפולה , הבריח ה תו ך 
סכנ ת נפשו ת א ת הגבו ל החד ש שבי ן פולי ן ורוסיד . באוקראינד. , הגיעד , בדרך־לא ־ 
דר ך לרובנ ה ונתקער , בר, . אנו , חבר י הקבוצה , היינ ו בלת י חוקיי ם בשט ח שהוחז ק 
ביד י הצב א הפולנ י וצפויי ם לעונ ש מאס ר ולהחזר ה א ל מעב ר לגבול , א ך שאיפתנ ו 
לעלו ת ארצ ה ורוכרתנ ו הציוני ת חיזקונ ו וחישל ו בנ ו א ת הרצו ן — והתקדמנו . ידענ ו 
מרא ש שדרכנ ו קש ה ומסוכנת , אף־על־פי־כ ן עשינ ו א ת הצע ד הנועז , וההכר ה ליוותד , 
אותנ ו ג ם בד,יותנ ו בדרכי ם וג ם בימ י שבתנ ו ברובנד " כשהיכינ ו לאפשרו ת המשכ ת 
המס ע לארץ . 

וד<נ ה מחוויותינ ו באות ם הימים , חוויו ת ש ל הרפתקאו ת ושאיפר , נפשי ת כאחת . 

למ ן היו ם הראשו ן לבואנ ו לרובנה , נפגשנ ו ביח ס לבב י מצ ד ציונ י העי ר 
זר,תענינות ם ש ל עסקנ י המקו ם בגורלנ ו ל א ידעד , ממ ש גבול . מראש י הדואגי ם לנ ו 
היד , המשר ד הארצישראל י וחב ר העובדי ם הנאמני ם שלו . ניתנד , לנ ו דירה , חיפש ו 
לנ ו עבודה , סידר ו לנ ו תעודו ת זמניות , דאג ו לאספקתנ ו ולצרכינו . ל א הרגשנ ו 
בדידו ת אל א התנדבו ת אחי ם ע ד כד י הקרב ה למעננו . זכורני , כשחסר ו מקומות ־ 
לינד , למספ ר חלוצי ם שהגיע ו מעב ר לגבול , איכסנ ו אות י ועו ד שלוש ה חברי ם בחד ר 
המשרד , כמוב ן בסודי־סודות . שא ר החברי ם שד׳גיע ו אתנ ו סודר ו בשנ י בתי ם שכורי ם 
בפרב ר הווליא . אח ד הבתי ם האל ה הי ה ב ן שנ י חדרי ם קטנים , שהי ה צ ר מ ד,כי ל 
א ת מספ ר חברינו , א ך יתרונ ו הי ה שכול ו עמ ד לרשותנ ו ור,חברי ם רא ו ב ו א ת מעונ ם 
בדר ך עלייתם . 

ע ם כ ל התלאר , שבמצבנו , ראינ ו עצמנ ו מאושרים , שכ ן בימ י שבתנ ו ברובנד , 
הצלחנ ו לבו א במג ע ע ם העול ם הגדו ל וממנ ו לפתו ח לנ ו אשנ ב למולדת . בינתיי ם 
קשרנ ו קשרי ם ע ם קרובי ם וידידי ם באמריקה . הי ו בינינ ו שקיבל ו הזמנו ת לנסו ע 
שמד " א ך הד,זמנו ת ל א משכו , ל א חשבנ ו ע ל אמריקד " קסמד , לנ ו העליר , לאר ץ 
ול א אמרנ ו לסג ת מתכניתנו . 

העי ר רובנ ה בימי ם ה ר, ם שלאח ר המלחמר , וקורות־ר,דמי ם באוקראינ ה נשמד , 
אוירת־ד,רגעה . לאח ר הסב ל הר ב מפגיעו ת הצבאו ת ור.מחנו ת למיניר, ם (רוסים , 
אוקראינים , גרמני ם ואחרים) , שי ד כול ם היתד , ביהודי ם ור,רםד , א ת חייה ם הרוחניים , 
הכלכליי ם והחברתיים , — נראר , השלטו ן הפולנ י יצי ב יות ר ונת ן סיכו י בטחו ן ושלוו ה 
כלשהם . אמנם , חילופ י השלטונו ת התדירי ם עורר ו הלך־רו ח ש ל חוס ר אמו ן בכלל , 
אף־על־פי־כ ן התחיל ו החיי ם לחזו ר למסלולם . בי ן הפליטי ם הרבי ם שר,תרכז ו בעי ר 
הי ו כאל ה שנקלט ו ונט ו להתקש ר למשה ו מסוים , לעומת ם ישב ו רבי ם "ע ל החבילות " 
וחיכ ו לאפשרו ת להמשי ך א ת נדודיה ם הלאה . במסדרונ י חבר ת ההגיר ה "היאס " 
הסתובב ו אנשי ם לרג ל עניניד׳ם , בחד ר המשר ד הארצישראל י ישב ו חלוצי ם ואנשי ם 
סת ם וציפ ו לעליד ״ ומטר ת הכ ל — להגר . מצבנ ו כחלוצי ם ל א הי ה מזהי ר כלל , 
קיוינ ו לסידו ר עלייתנ ו ו ר,סידו ר בוש ש לבוא . בר ם ל א התאוננו . משהוצעד , לנ ו עזר ה 
חמרי ת — ויתרנ ו עליד " ל א רצינ ו לחיו ת ע ל חשבו ן אחרים , ובחרנ ו להיו ת חוטבי ־ 
עצים , לעבו ד כ ל עבוד ה מפרכ ת ולהרוי ח למחיתנו . אחדי ם מאתנ ו קיבל ו עבוד ה 
בטחנות־קמ ח וחל ק נשל ח בער ב פס ח לאפיי ת מצות.. . ל א משכנ ו ידינ ו מכ ל עבוד ת 



העלי ה דר ך רובנ ה 


113 


ידיי ם שנזדמנ ה לנ ו וקיימנ ו בכ ל לבנ ו א ת הצ ו "אה ב א ת המלאכה" . ניתנ ה האמ ת 
להיאמר , שעבודתנ ו ל א הספיק ה לכלכלתנו , ובאי ן בריר ה נהגנ ו צימצו ם במזונות , 
בל י לספ ר לאיש . בימי ם כאל ה היינ ו סרי ם למוסדו ת החינו ך ש ל העיר , לגנ י הילדים , 
לבתי־הספ ר העממיים , לגימנסי ה "תרבות" , ונהנינ ו למרא ה הדו ר הצעי ר המתחנ ך 
בהם , ז ה שעשו י להיו ת פא ר האומ ה ובונ ה עתידה , עסקנ י הציוני ם הי ו באי ם אלינ ו 
ונכנסי ם אתנ ו בשיחות , שהי ו בדר ך כל ל מסתיימו ת בשירי ם ארצישראליי ם ולפעמי ם 
ג ם בריקו ד חלוצ י תו ך זמר . השמחד . היתד . במעוננו . 

א ת ח ג הפס ח תרפ״ א בילינ ו ברובנה . יחידי ם מקבוצתנ ו הלכ ו לערו ך "סדר " 

אצ ל מכרים , אול ם רובנ ו העדי ף לבלו ת א ת לי ל ה״סדר " בצוות א בגימנסי ה "תרבות" . 

אח ר הח ג החל ו ההכנו ת לעבו ר לווארשה , מש ם עתידי ם היינ ו להתקד ם בדרכנ ו 
לארץ־ישראל . אם־כ י סבלנ ו ברובגד . ל א הי ה מצער , שמרנ ו בלבנ ו הוקרר , לציוני ם 
ויד.ודי ם סת ם שקיימנ ו את ם מגע . בפר ט נחרת ו בזכרוננ ו החברי ם : ישעיר׳ ו טקטינ ־ 
סקי , סוני ה אוניק , גדליד. ו לוי , שפעל ו במשר ד הארצישראלי , וד.ח ׳ ארי ה גרבו ז 
(אבטיחי ) שהגי ע באות ם הימי ם מארץ־ישרא ל וד,דריכנ ו לחי י הגשמד . במולדת . אכ ן 
רבד , הית ה דאגת ם ועזרת ם ש ל כ ל אלד , לנ ו ולכ ל מחנד . החלוצי ם שעבר ו בתקופד . 
ההי א א ת רובנה , אחי ם ניצולי ם מחר ב ההיידאמאקים . 

למעל ה משש ה חדשי ם שהינ ו ברובנ ה וממנד , יצאנ ו באפרי ל 1922 לווארשה . 

כא ן חיכת ה לנ ו צר ה חדשה : בעו ד שברובנ ה ד,תד,לכנ ו בתעודות־פליטי ם זמניו ת 
בי ן המו ן הפליטי ם שד,גיע ו לעיר־ספ ר ז ו — נדרשנ ו בבירת־פולי ן להוכי ח א ת זהותנ ו 
בתעודו ת כשרו ת לכ ל הדעות . מטע ם ז ה פיזר ו אותנ ו בכמ ה מקומו ת בעי ר ובסביבתד, . 
המשכנ ו לחכו ת בווארשד , לאפשרו ת עליד , כשאנ ו נמצאי ם כ ל הזמ ן בפיקוח ו ודאגת ו 
ש ל המשר ד הארצישראלי . 

שבועיי ם ימי ם ישבנ ו כע ל גחלים , קוד ם בווארשד , ואח״ כ בוינד " וכ ל אות ו 
זמ ן זכרנ ו לברכר , א ת רובנה , המארח ת הראשונ ה שלנו , א ת יהודיד , הטובי ם ומעשיה ם 
למעננו . כתבנ ו לד, ם מ ד,דר ך ושיתפנ ו אות ם בשמחתנ ו וסבלנ ו ע ם כ ל צע ד שקירבנ ו 
לארץ . 

ואל ה שמותיד, ם ש ל אחד־עש ר חברינ ו שעל ו יח ד לארץ־ישראל : שמח ה 
גולדברג , פינח ס רזניצ׳נקו , זילברברג , כץ , מריאנובסקי , לייב ל קאפרוב , זא ב פודים , 
צב י בן־ציו ן (זאלוז׳ין) , האחי ם יהושע , דו ד ומרדכ י ברודסקי . באמצ ע חוד ש יול י 
1922 הגענ ו לחופ י הארץ . שא ר חברינ ו שישב ו ברובנ ה הגיע ו אחרינ ו באותד , 
דרך . כולנ ו כאח ד הננ ו נושאי ם בלבנ ו הוקר ה וכבו ד לתחנ ה ציוני ת ז ו ששמ ה רובנר . 
שכתב ה ד ף מזד,י ר בתולדו ת העלי ה השלישית . 


דא ב אפו ד (פודים ) 



114 


הציונו ת 


אגוד ת התלמידי ם הציוני ם "הסתדרות " 

באודיס ה התקיימ ו קבוצו ת קבוצו ת תלמידי ם ציוני ם ש ל בתי־הספ ר התיכוניי ם 
עו ד בשבו ת המלחמ ה העולמי ת הראשונ ה שדבריה ן הי ו שמוא ל אוסישקין , ברו ך 
דינשטיין , מ . לוי ן (מווארשה) , שניידרמן , קו פ ואחרים . בעי ר נמצא ו א ז למעל ה 
מעשרי ם בתי־ספ ר תיכוניי ם (בתוכ ם הגימנסי ה הלובלינית , שהיית י תלמידה , 
וגימנסיו ת שהועבר ו ממקומו ת אחרי ם הקרובי ם לחזית) . המטרו ת העיקריו ת הי ו 
לקר ב א ת הנוע ר הלומ ד לערכ י האומה , להחדי ר ב ו א ת הרו ח הציוני ת ולארגנו . 

הקבוצו ת הי ו מתכנסו ת ופועלו ת באור ח בלת י ליגאלי , אול ם אחר י המהפכ ה 
ברוסי ה בפברוא ר 1917 הוסר ו האיסורי ם מע ל כ ל פעול ה ציבורית־פוליטי ת ומי ד 
אהר י ז ה הופיע ו הקבוצו ת ע ל בימ ת החיי ם הציוניי ם באודיס ה ומה ן נוסד ה הסתדרו ת 
תלמידי ם יהודי ם ציוני ם בש ם "הסתדרות" , שנעשת ה בב ת אח ת מרכ ז לתנוע ה ז ו 
במסגר ת ההסתדרו ת הציונית . אות ו זמ ן חזר ו מגלות ם בסיבי ר המגורשי ם הפוליטיי ם 
ש ל השלטו ן הצאר י וביניה ם גראנובסק י (מראש י "מכבי" ) ופיש ר (כע ת עמיר , צי ר 
ישרא ל בברוסל) , שעמד ו ברא ש התנועה . ח . נ . ביאליק , גרינברג , ברודובסקי , 
גראנובסקי , פיש ר וכמ ה מראש י הציונו ת באודיס ה הי ו מופיעי ם לפנ י חבר י התנוע ה 
שמספר ם גד ל והל ך באודיס ה עצמ ה ובער י השדה . 

בקי ץ אות ה שנ ה ( 1917 ) נערכ ה באודיס ה ועיד ת התנוע ה שנתנ ה ביטו י 
לשאיפו ת הנוע ר הלומ ד ברוסיה . הד י הוועיד ה הגיע ו לרו ב ער י התחו ם לשעב ר 
ובכ ל עי ר ועי ר נוסד ו אגודו ת ה״הסתדרות״ . הכרז ת בלפו ר מיו ם 2 בנובמב ר 1917 
נתנ ה דחיפ ה נוספ ת לביצו ר הרעיו ן הציונ י בקר ב הנוע ר בגי ל 16 — 18 . 

רבי ם מחבר י ה״הסתדרות " יצא ו מאודיס ה לער י השד ה והביא ו את ם א ת 
רעיו ן התנוע ה שנקל ט חי ש בחוג י התלמידי ם ש ל בתי־הספ ר התיכוניים . אח ד 
החוזרי ם שיצא ו מאודיס ה הגי ע ג ם לרובנ ה ועור ר התענינו ת מרובה . כשהגעת י 
לרובנ ה מצאת י כב ר אגוד ה ש ל "הסתדרות " בראשי ת פעולותיה . מראשי ה הי ו 
אז : יוס ף בוקימר , רח ל כ ץ (במוש ב בלפוריה) , בנימי ן גייבינ ר (באמריקה) , זא ב 
זיי ד (מש י — ביפעת) , אברה ם גרינבאל ד (באמריקה) , לא ה ווסלר , אסי ה צימרמן , 
ואחרים , שהי ו מסורי ם מא ד לאגוד ה המקומית . הצטרפת י א ף אנ י לאגודה . בחרנ ו 
בווע ד האגוד ה ושלחנ ו א ת בא־כוח ו לווע ד הציונ י העירונ י ברובגה . פרשנ ו א ת 
רשתנ ו ע ל כ ל בתי־הספ ר התיכוניי ם וכבשנ ו א ת רו ב התלמידי ם והתלמידות . שכרנ ו 
א ת הבי ת מס ׳ 5 ברחו ב טופוליוב ה (פינ ת קניאז׳אסקי ) שב ו הוק ם מועדו ן האגוד ה 
אש ר מש ך רבים . ד״ ר יעק ב ברמ ן (ירדני , בירושלים) , ד״ ר גור־אריד , טארל ו 
(ירושלים) , אברה ם ורטהיי ם (ירושלים) , יעק ב אד ל (עדינ י — בתל־אביב) , ארי ה 
גרבו ז (אבטיח י — בתל־אביב ) ואחרי ם מעסקנ י הציוני ם בעי ר הי ו מרצי ם לפנינו , 
ולרו ב היינ ו אנ ו בעצמנ ו מרצי ם בפנ י חברינו , מחנכי ם ומתחנכי ם לציונו ת צרופה , 
לרעיו ן העלי ה לאר ץ ולעבוד ה ציוני ת בגול ה לפ י תנא י הזמ ן ההוא . אגודתנ ו החל ה 
להוצי א לאו ר כתב־ע ת משלה , "הסתדרות" , בשפ ה הרוסית , רבי ם מאתנ ו החל ו 
לומדי ם וקוראי ם עברי ת ומביאי ם א ת דב ר הציונו ת לבתיה ם ומקני ם אות ו לבנ י 
משפחותיהם . 

באבי ב 1918 נערכ ה ועיד ה שני ה ש ל תנוע ת ה״הסתדרות " בקריבוי־רוג . 

נבחרת י צי ר לוועידה , אול ם מסיבו ת בלת י תלויו ת — והעיק ר מחוס ר הוצאו ת 



ועיד ת "ההלוץ " הראשונ ה 


115 


הדר ך — ל א נסעת י לוועיד ה ובמקומ י יצ א יוס ף בוקימ ר שהבי א את ו חומ ר ר ב 
וכוחו ת מחודשי ם לפעול ה ציונית . מספ ר חברינ ו הגי ע א ז למאה , בערך , ואנ ו 
היינ ו בי ן מייסד י ה״מכבי " וכ ן נטלנ ו חל ק בהופעו ת ציוניו ת שונו ת בעיר . אגודתנ ו 
נתפרסמ ה לרג ל דרישת ה מקוסונוגוב , מנה ל הגימנסי ה הממלכתית , לשחר ר א ת 
התלמידי ם היהודי ם לימ י החנוכה , שהביא ה לגירוש ם ש ל שנ י נציג י האגוד ה 
(בוקימ ר וברנשטיין ) מהגימנסיה . הקהיל ה היהודי ת התערב ה ומחת ה ע ל כ ך 
ונשלח ה משלח ת לקיו ב לראד ה האוקראינית . מיניסט ר החינו ך בממשל ת ויניצ׳אנק ו 
— פרופיסו ר הילודאנק ו — פק ד לקב ל א ת התלמידי ם בחזרה . 

רו ב חבר י האגוד ה נצטרפ ו ל״החלוץ ״ ועל ו ארצ ה — אחדי ם מה ם בקבוצ ה 
הראשונ ה ב־ 1920 . 

ד״ ר אש ר בבל י 


ועיד ת "החלוץ " הראשונ ה 

הקריא ה ש ל הסתדרו ת "החלוץ " ברוסי ה ב־ 1917 ואח ר כ ך בפולי ן ב־ 1920 
לנוע ר היהוד י להצטר ף לשורותי ה והתקוו ת לפתיח ת העלי ה לארץ־ישרא ל עורר ה 
א ת הלבבו ת ג ם ברובנה . החוז ר שנשל ח באבי ב 1920 מטע ם הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת 
שנתקיימ ה ברובנ ה בדב ר "החלוץ " והעליה , נתפר ש כצע ד ראשו ן לאירגו ן הנוע ר 
במסגר ת זו . נתקיימ ו פגישות , נערכ ו תכניות , ונתארגנ ה קבוצ ה ראשונ ה ש ל חלוצי ם 
מרובנה , שיצא ו לדר ך ע ל מנ ת לעלו ת ארצה . 

ע ם עליית ו ש ל יעק ב אד ל (עדיני) , שטיפ ל ב״החלוץ " מטע ם הלשכה , ע ם 
הקבוצ ה הראשונה , נוצ ר חלל , אול ם ע ד מהר ה נרת ם בעו ל ז ה המורה־החלו ץ שמוא ל 
רוזנהק . בראשות ו הורכב ה ועד ה מיוחד ת לאירגו ן "החלוץ " ברובנ ה ובווהלי ן כול ה 
במסגר ת "החלוץ " הארצית . קבוצו ת החלוצי ם שזרמ ו מעב ר לגבו ל הרוס י והכמיה ה 
ברובנ ה ובסביבת ה לעלי ה תבע ו פעול ה מאומצ ת תכופה . המצ ב חיי ב ערנו ת 
ופעלתנות , ו״החלוץ " ברובנ ה עמ ד הכן . 

עו ד החלוצי ם הראשוני ם מרובנח , קורי ץ ולוצ ק נמצאי ם בדרכם , וקש ר ח י 
נקש ר ע ם מרכ ז "החלוץ " בווארש ה וע ם ערי־השדה , והוועד ה החליט ה לקרו א לוועיד ת 
"ההלוץ " בווהלין . כמקו ם הוועיד ה נקבע ה רובנה . הית ה ז ו ועיד ה ראשונ ה ש ל 
"החלוץ " הרוס י בשט ח שעב ר ליד י הפולנים . 

הוועיד ה נתקיימ ה בספטמב ר 1920 באולמ י הגימנסי ה העברי ת "תרבות" . מרכ ז 
"החלוץ " בווארש ה הי ה מיוצ ג ע ל יד י הח ׳ יצח ק לוינשטיין , מראש י התנוע ה בימי ם 
הה ם בפולין . מרו ב ישוב י ווד.לי ן בא ו צירי ם לוועידה , שהיתר ■ רבת־תוכ ן עיונ י ומעשי , 
וב ה נית ן ביטו י לשאיפו ת הנוע ר הווהלינ י שהי ה מוכ ן לכ ל קרב ן למע ן עליית ו 
ארצה . בהרצאת ו הקי ף לוינשטיי ן א ת רעיו ן "החלוץ" , דרכ י הגשמת ו ובעיו ת העליר " 
ורודברי ם נקלט ו יפ ח במוחו ת הצעירים . בוועיד ה הוחל ט ע ל אירגו ן אגודו ת "החלוץ " 
בישוב י ווהלי ן תח ת דג ל המרכ ז בווארשה , שכב ש ל ו כב ר מעמ ד בתו ך חהסתדרו ת 
הציוני ת ובחברח . כ ן החליט ח חוועיד ה לייס ד חוו ח חקלאי ת להכשר ת חלוצי ם בסביב ת 
רובנ ה ולשלו ח חברי ם להכשרד . בקיבוצ י קאסובו . סומנ ה ג ם תכני ת לעבוד ת 



116 


הציונו ת 


תרבו ת בקר ב החלוצים , וע ל הכ ל — הרחב ת העלי ה לארץ־ישרא ל ע ל יד י "החלוץ" . 
נבח ר וע ד "ההלוץ " בווהלי ן שמקומ ו הי ה ברובנ ה כעי ר הראשי ת ש ל ווהלי ן א ז 
וכתחנת־מעב ר למגיעי ם מעב ר לגבול . 

מהמשלחו ת שבלט ו בוועיד ה היו : שליח י זד 1 לבונוב , לודויפול , אלכסנדריה , 

קריפה , זוייהיל , רובנה , לוצק , קוריץ , קובל , ראקיטנה , טורטשין , קוסטופול , הושצ׳ה , 
מלינו ב ועוד . השליחי ם הביא ו למקומותיה ם א ת דב ר הוועיד ה ול א עב ר זמ ן ר ב 
ובכ ל מקו ם בווהלי ן קמ ו אגודו ת "החלוץ" . 



כנ ס "החלוץ " ש ל ווהלי ו ברובנ ה ב־ז' 192 


ער ך ר ב נוד ע לוועיד ת "החלוץ " ברובנ ה שכיוונ ה א ת אירגו ן החלוצי ם 
להכשרה , לחינו ך ולעלי ה וממנ ה הסתעפ ה התנוע ה ונעשת ה גור ם רב־ער ך ברחו ב 
היהודי . כנ ס שנ י ש ל "החלוץ " בווהלי ן נער ך ברובנ ה ב־ 1924 . 

זהב ה בת־יצח ק (בירשטיין ) 


"החלוץ " 

ע ם התעוררו ת הציונו ת ברוסי ה אחר י המהפכ ה הרוסי ת ש ל 1917 ואירגו ן 
"החלוץ " ברוסיה , קמ ה ג ם ברובנ ה תנוע ת "החלוץ" , שבעצ ם הית ה תנוע ה להגשמ ת 
הציונות , ועורר ה מהפכ ה באור ח החיי ם ש ל הנוע ר הציוני , תו ך שאיפ ה להכשר ה 
לחיי ם פרודוקטיביי ם ולעלי ה לארץ־ישראל . מיפנ ה ז ה תב ע הכנ ה נפשית , הכשר ה 
גופנית , חינו ך עצמ י והסתגלות , וע ל הכ ל — הכר ה ממשי ת בהגשמ ת השאיפ ה 
הציוני ת במולדת , ולהקי ם ב ה חבר ה עובד ת ויוצרת . החוברו ת שפורסמ ו בתקופ ה 
ההי א ע ל רעיו ן "החלוץ " והדיוני ם ע ל התנוע ה בקר ב "צעירי־ציון " ביחוד , מצא ו 
ה ד ונקלט ו במוחות . המוש ג "החלוץ " נעש ה שם־דב ר ורבי ם מהנוע ר דגל ו בו . 

טבע י איפו א הדב ר שג ם ברובנ ה מצ א ל ו רעיו ן "החלוץ " קרק ע פורה , שהר י 
בחי י הגלו ת תו ך חיפו ש אחר י נקודות־אחיז ה אידיאליסטיו ת לשינו י פנ י המציאו ת 
הוציא ה רובנ ה מקרב ה חלוצי ם עו ד בראשי ת המא ה והתסיס ה א ת הנוע ר של ה למרו ד 
ברחו ב היהודי . בפר ט הית ה חזק ה השאיפ ה לעלו ת לארץ־ישרא ל בקר ב "צעירי־ציון " 


"החלוץ " 


117 



וע ד ״החלוץ ״ ברובנ ה ב ־ 1021 

שמספר ם וכוח ם גד ל אחר י המהפכה , והי א נתנ ה טע ם ותוכ ן חד ש להכרת ם הציונית . 

כבמקומו ת אחרי ם בווהלי ן כ ן ג ם ברובנ ה קמ ה בימי ם הה ם קבוצ ת צעירי ם 
שהחל ה בעבוד ה חקלאי ת ברובנה , וממנ ה יצא ו אחדי ם למושבו ת היהודיו ת בפל ך 
חארסו ן לעבו ד בחקלאו ת ולהכשי ר א ת עצמ ם לחי י הארץ . קבוצ ה אחר ת ב ת עשרו ת 
חברי ם למד ה מקצועו ת שוני ם ברובנ ה גופא , אחדי ם השתלמ ו בסדנ ה ש ל "החלוץ " 
המקומי , אחרי ם נכנס ו לעבו ד אצ ל נגרי ם פרטיי ם ובמקצו ע הדפוס , נערו ת התמח ו 
בתפיר ה ובעבודו ת אחרו ת מתאימות , וכ ל ז ה כד י להסתג ל לחי י עבוד ה לקרא ת 
עליית ם לארץ . משורו ת אל ו יצא ה קבוצ ת חלוצי ם ראשונ ה לאר ץ לל א אשרו ת 
(ויזות ) וא ף לל א אמצעים . רכוש ם הי ה רצון־ברז ל ומטענ ם — תקוה , בטחו ן והכרה . 
כ ך יצא ו ה ם מרובנ ה ביו ם קי ץ אח ד ושבע ו נדודי ם ותלאו ת הרב ה ע ד שהצליח ו 
להגי ע למחו ז חפצ ם ולהיכנ ס 
למערכ ת החיי ם והעבודה . 
קש ה הית ה הדרך , הכ ל נמצ א 
במצ ב ש ל התהוות , וחוס ר 
עבוד ה ותנאי ם מתאימי ם הכ - 
ביד ו ע ל הקליטה , א ך נאמנ י 
"החלוץ " ל א אמר ו נוא ש 
ועמד ו במבחן . כמע ט כול ם 
נקלט ו והיכ ו שור ש במולדת . 
אחריה ם נמשכ ה השרשרת , 
ואנ ו היינ ו עדי ם לעלי ה חלו - 
צי ת מרובנ ה של א פסק ה כ ל השני ם עד.. . שעל ה הכור ת ע ל העי ר והציונו ת ב ה ג ם יחד . 





118 


הציונו ת 


החלוצי ם שזרמ ו מרוסידדאוקראיב ה לרובנ ה בקבוצות , שימש ו דוגמ ה 
ל״החלוץ ״ המקומי . מראשיה ם ב־ 21 — 1920 היו : יעק ב שרף , שלמ ה מאיאנסק י ואחרים . 

מא ז פתיח ת העלי ה לארץ־ישרא ל בשנ ת 1920 וקריא ת הסתדרו ת "החלוץ " 

לנוע ר היהוד י ברחב י פולי ן להתלכ ד בשורו ת ולהתכונ ן לעליה , נתעורר ו הלבבו ת 
ש ל הנוע ר הרובנא י בית ר עוז . יציא ת הקבוצ ה הראשונ ה ש ל חלוצ י רובנ ה שימש ה 
אתחל ה לעליי ת נוע ר בהמונים , בקבוצו ת וביחידות . ההתלהבו ת לעלי ה פרצ ה גבולות . 
נוע ר סת ם הצטר ף ל״החלוץ " במטר ה לזכו ת בעליה , וכשנדרש ו לעבו ר א ת כו ר 
ההכשר ה ולעמו ד בתו ר חדשי ם ע ל שנים , ידע ו לקב ל ג ם זא ת בהכרה . כנערי ם 
כנערו ת עזב ו א ת בת י הוריה ם והלכ ו להכשרה . 



"החלוץ " הכלל־ציונ י ברובנ ה ב־ 1932 


במרוצ ת הזמ ן החל ו ג ם ההורי ם מבנ י הדו ר היש ן להשלי ם ע ם תכניו ת בניהם . 

רבי ם ג ם רא ו "תכלית " בעליי ת בניה ם א ו בנותיה ם לארץ , והרעיו ן החלוצ י נעש ה 
פופולאר י ג ם בעיניהם . המוש ג "חלוץ " נתקב ל כמוצ א הגיונ י בתנא י המציאו ת ש ל 
תקופ ת 1939-1921 ברובנה , כבערי ם ועיירו ת אחרוה . בעלי־בתים , בעלי־מלאכ ה 
וסתם־יהודים , אפיל ו בלת י ציונים , הבינ ו א ת הער ך אש ר לעליי ת ילדיה ם וברכו ם 
לקרא ת צעדם , בשאיפת ם לעלו ת אהריהם , ומתו ך הלך־רו ח ז ה התקרב ו לציונות . 
י ש להודו ת שבהרב ה סיי ע להשתרשו ת "החלוץ " ברובנ ה החינו ך הלאומי־עבר י 
שקיבל ו הילדי ם במוסדו ת "תרבות" , באירגונ י הנוע ר הלאומיי ם ובאגודות־הספור ט 
הלאומיות . צעירי ם וצעירו ת למאו ת ולאלפי ם התדפק ו ע ל שער י המשר ד הארצישראל י 
לקד ם א ת עלייתם , והי ו שעל ו כסטודנטי ם כד י ללמו ד בבתי־ספ ר עליוני ם בארץ , 
וא ף כתיירי ם מוסווים , ומגמ ת כול ם — חלוציות , בני ן האר ץ והחיאתה . 


נ ח גנדלמ ן 


"החלו ץ הצעיר " 


119 


"החלו ץ הצעיר " 

בשנו ת העשרים , בעצ ם תקיפ ת ההתעוררו ת החלוצית , ק ם "החלו ץ הצעיר " 

כא ח לתנוע ת "החלוץ " הכללי . מועצ ת "החלוץ " בראנציג , באלו ל תרפ״ר , קרא ה 
להגבי ר פעול ה למע ן "החלו ץ הצעיר " והחליט ה להקי ם לי ר כ ל מרכ ז "החלוץ " 
מחלק ה מיותר ת למטר ה זו . הרעיו ן החלוצ י עמ ר בימים ; הה ם במרכ ז שאיפותיה ן ש ל 
תנועות־הנוער , וכיו ן שלילרי ם בגי ל למט ה משש־עשרה , בערך , ל א הי ה מקו ם 
בשורו ת "החלוץ" , והשאיפר . להיכל ל במסגר ת אירגוני ת אצ ל הנוע ר בגי ל הר ך היתר . 
חזקר. , — רא ו בתנוע ת "החלו ץ הצעיר " צור ך השעה . 

"ריחלו ץ הצעיר " היר " בעצם , ילי ר הגלילו ת המזרחיי ם ש ל פולי ן (חב ל 
וור.לין , פולאסיה , וילנה ) — נפות־ר.ספ ר הירועו ת בש ם "קראסים" , ומש ם חר ר 
לפולי ן הקונגרסי ת ור.תפש ט בכ ל המרינה . ג ם ברובנר . הוק ם סני ף ל״החלו ץ הצעיר " 
בשנ ת 1925 , וא ם ל א הל ך בתחיל ה בגרולות , הר י במרוצ ת השני ם נעשר . גור ם 
חשו ב ומלכ ר ש ל חל ק ניכ ר מרונוע ר הר ך שכמר . לחלוציו ת ולהגשמר. . 

היסו ר החינוכי , חלוצי־עברי , סימ ל א ת אפי ו המיות ר ש ל "החלו ץ הצעיר " 

במגמר . ברורר , להקנו ת לנוע ר בגי ל בית־הספ ר הכרר . חלוצי ת ציונית־סוציאליסטי ת 
ולר.כשיר ו לכניס ה ל״החלוץ" . אמנם , שונו ת הי ו הררכי ם ש ל "החלו ץ הצעיר" , א ך 
אח ת הית ה מטרת ו הסופי ת לגב י ההגשמה : הכשרר. , עליר . ובני ן האר ץ ע ל יסו ר 
העבורה . 

פעולו ת "החלו ץ הצעיר " ברובנ ה ל א נברל ו בהרב ה מפעולו ת "החלוץ " הכלל י 
והמג ע בי ן שנ י הגופי ם הלל ו בעי ר היר , אורגני . סייע ה לכ ך התרבו ת העברי ת 
שהיכתר , שרשי ם בעי ר ונוצר ו ע ל יר ה תנאי ם פוריי ם לפיתו ח פעולו ת וביסו ס התנועה . 
הרו ח הציוני ת בבתי־ר.םפ ר העברי ם מיסורר , ש ל "תרבות " ברובנ ה וכ ן השפע ת 
רבי ם ממור י המוסרו ת האלה , א ף ה ם חברי ם בתנועו ת ארץ־ישרא ל העוברת , — 



ע ם חלוצ י רובנו ! בהכשר ! ! בי,ןלוסוב ו 


120 


הציונו ת 


היו ו ממ ש עור ף אידיאל י ל״החלו ץ הצעיר" , וע ל כ ן נשא ה התנוע ה א ת נפש ה לבית* ' 
הספ ר העבר י ולקח ה חל ק בפעולו ת ובמוסדו ת "תרבות" . 

מש ך שני ם התנהל ה פעול ת "החלו ץ הצעיר " במסגרת ה ברובנ ה ע ד שק ם 
האיחו ד בי ן ״החלו ץ הצעיר ״ ותנוע ת ״יוגנט ״ (״דרור״ ) בליט א בשנ ת 1934 . הדב ר 
השפי ע בהרב ה ע ל כיוונ ו ש ל "החלו ץ הצעיר " בפולי ן וכמוב ן ג ם ברובנה . החל ו 
בירורי ם ממושכי ם ודיוני ם ע ל איחו ד "החלו ץ הצעיר " ע ם "פרייהייט " שגב ר ג ם ב ה 
לאחרונ ה התהלי ך החלוצי . האיחו ד הי ה לעובד ה ר ק בספטמב ר 1938 . ע ל יד י איחו ד ז ה 
התקרב ה "פרייהייט " לרעיונו ת "החלו ץ הצעיר " ייח ד נעש י לגור ם לאומי״חינוכ י 
בקר ב הנוע ר החלוצ י בפולין . 

א ם הית ה השפע ת איחו ד ז ה ניכר ת ברובנ ה — קש ה לומר , משו ם שכ ל 
הנוע ר הלאומ י בעי ר הי ה מאורג ן בתנועות״נוע ר ציוניו ת שונות . העלי ה מרובנ ה 
עמד ה בתקפ ה וכ ל התנועו ת הי ו שותפו ת לה , ול א חסר ו חיכוכי ם ביניהן . החברי ם 
הי ו מפוזרי ם בהכשרו ת ושאפ ו לעלי ה בהקדם . באי ן סרטיפיקטי ם לעלי ה — פרצ ו 
ה ם בדלתו ת אחוריות , הצטרפ ו לקבוצו ת שעל ו באניו ת שכורות , ובאירגו ן פנימ י 
מיוח ד לימי ם ההם , יצא ו בדרך־לא״דר ך להגשי ם א ת החלו ם והשאיפ ה בפוע ל — 
ומאו ת מחבר י "החלו ץ הצעיר " ברובנ ה ביניהם . 

יצח ק בן־יהוד ה 


ביקו ר בקיבו ץ חלוצ י רובנ ה 

והנ ה אנ י ברובנה . נזדמנת י לעי ר ז ו לרג ל שליחות י למע ן קרן־היסוד . מתהל ך 
אנ י ברחובו ת העיר , נפג ש ע ם חוגי ם שונים , מסתכ ל וקול ט רשמים . רובנ ה — עי ר 
מיוחד ת במינ ה היא , מ ה שהי א עוש ה בשבי ל ארץ־ישרא ל החדש ה — הר י נעש ה 
כא ן באש־התלהבות . בכ ל פרוט ה הנתרמ ת — מכניסי ם כוונ ה לאומית . אי ן ז ו תרומ ה 
סת ם כד י להיפט ר ממילו י הובה . בכ ל חלק י העי ר — אסיפות , וא ף ע ל הוולי א — 
האזו ר העממי־דימוקראט י ש ל רובנה , אסיפ ה בבית־הכנסת , כדר ך המגידי ם לפנים , 
אכ ן בנוס ח ש ל שנת־המהפכ ה 1905 , וכמובן , ג ם אסיפ ה ושיח ה בקיבו ץ שבמקום . 

שע ח מאוחר ת בלילח , קרו ב לחצות . בחד ר ש ל ד ׳ ע ל ד׳ , מרוחט־למחצה , 
מתכנסי ם בחורי ם ובחורו ת 
וא ש בוער ת בעיניחם . מתחי - 
ל ה שיר ה ואת ה ריקוד , י ד 
ע ל כת ף בעיגול , עיגו ל בוע ר 
וסוער . זה ו ריקו ד "הורה " 
שהועב ר מהקבוצו ת שבעמק ־ 
יזרעא ל ועמק־הירד ן א ל 
התפוצות , לקיבוצי ם ולנקו ־ 
דות־הכשרה , מקו ם שהנוע ר 
היהוד י מכשי ר עצמ ו לחיי ם 
חדשים , לחידו ש חי י עבוד ה 

וחופש . חבר י הקיבו ץ 




קיבו ץ החלו ץ המרכז י 


121 


מתלק ה הריקו ד והניגו ן מתפש ט בכ ל האברים , מעי ן "כ ל עצמות י תאמרנה." " 

ידיים , רגליי ם וכתפיי ם דובבו ת בשפ ה פנימית , שי ר לל א מלים , א ך מל א כוונו ת — 
״ממעקי ם קראתיך , ארץ־ישרא ל!״ ״ 

וכשהדר־הקיבו ץ נתמל א והריקודי ם הי ו למעל ה מכ ל גבול , נשמע ה פתאו ם 
דפיק ה גס ה בדל ת וע ל מפתנ ה נראת ה — המשטרה . 

"מ ה את ם עושי ם כאן ? מ ה פש ר הקולו ת וד.רע ש בשע ה כ ה מאוהרת י מ י 
כא ן ד ׳ והשוטרי ם החל ו להט ט בהד ר ולהקור , כדרכם . 

ענ ו להם : ב א שלי ח לעיר , הירצ ה הרצא ה ואג ב ס ר למעו ן הקיבוץ , וטבע י 
ששרי ם ורוקדי ם בהזדמנו ת כזו . מסתכלי ם השוטרים , מודדי ם אות י וא ת החלוצים , 
בוחני ם א ת ארבע ת קירו ת החד ר הרי ק כמעט , מחפשי ם משה ו ע ל השולח ן שהוז ז 
לפינ ה לל א כיסו י ולל א משק ה עליו , ואח ד השוטרי ם שוא ל : "כלו ם ל א כיבד ו,אתכם ׳ 
כא ן בטיפת־יי ןי.. " השאל ה מופני ת אלי , המרצה , ותשובת י הישר ה היא : לא ! ר ק 
בשיר ה ובריקו ד כיבדוני.. . 

השוט ר המופת ע פונ ה לדל ת ועוז ב א ת החדר . ודא י שהו א חוש ב בלב ו — 

״נפלת י לבית־משוגעי ם ! שיר ה וריקודי ם בל י משקה , היתכ ן ז ולז ה בילו י יקר א ן " 

וממשיכי ם החלוצי ם בשיר ם ובריקוד ם ואנ י מתענ ג עליהם . מוד ה אנ י לכם , 

חלוצי ם וחלוצו ת ש ל קיבוץ־רובנה , שחילקת ם עמי , לרג ע לפחות , א ת חדוו ת חייכם , 
שיתפת ם אות י בחוויותיכ ם וטעמת י אצלכ ם משכרותכ ם ללא־יין.. . 

וו . לצקי־ברתולד י 


קיבו ץ החלו ץ המרכז י 

אח ד הקיבוצי ם החלוציי ם ברובנ ה הי ה קיבוץ־ההכשר ה ש ל החלו ץ המרכז י 
שהיית י חב ר ל ו בשני ם 33 — 1931 . הו א מנ ה א ז כשלושי ם חב ר וחברה , כול ם מעיירו ת 
הסביב ה הרובנאית , ואנ ו עבדנ ו והכשרנ ו א ת עצמנ ו לעליה . מעו ן הקיבו ץ הי ה בבי ת 
סמוליא ר ברחו ב קושארוב ה 10 , ש ם גרנ ו ושרנ ו ומש ם היינ ו יוצאי ם לעבוד ה 
בטחנות־קמ ח ובמקומו ת אחרי ם מחו ץ לעיר . בער ב המ ה המעון , החברי ם הי ו חוזרי ם 
מעבודתם , ודופ ק החיי ם הי ה חזק . 

פלוג ה ש ל הקיבו ץ עבד ה בחפיר ת חימ ר בגלינק ה הסמוכה , שת י פלוגו ת 
אחרו ת הועסק ו בקופטופו ל וערד , וד,יו ר מעי ן סניפי ם ש ל הקיבוץ . שב ע חברו ת 
הקיבוץ , א ף ה ן הי ו יוצאו ת לעבודה . בדרך־כל ל חיינ ו בדוחק , עזר ה מהבתי ם 
ל א רצינ ו לקב ל והכנסותינ ו ל א הספיק ו כד י לכסו ת א ת הוצאותינ ו ההכרחיות . כ ל 
התקוו ת הי ו לעלי ה בהקד ם לאר ץ וממקו ר ז ה שאבנ ו עידו ד וכו ח לשא ת בסבל . לעתי ם 
נדמ ה הי ה לרבי ם מאתנ ו שהננ ו כב ר ארצישראליים , א ף שהמשכנ ו לשב ת ברובנ ה 
ולהלו ם ע ל הארץ.. . 

בשנ ת 1931 , לפנ י הבחירו ת לקונגר ס הי״ז , הגי ע לרובנ ה דו ד בן־גוריו ן 
במסע ו על־פנ י פולי ן מטע ם הליג ה למע ן ארץ־ישרא ל העובדת . זכ ה הקיבו ץ שלנ ו 
בשנ י כרטיסי ם להרצאת ו הפומבי ת (בקולנו ע ברנדט) , וה ם נמסר ו לרוש ם הטורי ם 
האל ה ולח ׳ יוא ל גק , שנשלח ו לייצ ג א ת הקיבו ץ בפגיש ה ע ם בן־גוריון . משעלינ ו 



122 


הציונו ת 


יח ד ע ם נציג י גופי ם אחרי ם ע ל הבימ ה והוצגנ ו לפנ י האורח , האי ר לנ ו פני ם ונכנ ס 
אתנ ו בשיח ה קצרה . 

הרצא ת בן־גוריו ן שהית ה חדור ה אמונ ה ובטחו ן ע ל א ף המציאו ת הקש ה 
בארץ , הקסימ ה א ת הקה ל המגוו ן שמיל א א ת האול ם מפ ה לפה . רוחנ ו חזק ה בקרבנו , 
אכן , אמרנו , י ש טע ם לסבלנ ו כא ן ע ל אדמת־נכ ר כשהננ ו כב ר בפרוזדור ה ש ל 
הארץ . אחר י ז ה נדמ ה הי ה לנ ו שהחל י להתיח ס אלינו , החלוצים , בית ר כבו ד וענין . 
שנ י ימי ם ביל ה בן־גוריו ן ברובנ ה ונפר ד ממנ ה בלבביות . ל א שיערנ ו א ז שבעו ד 
18 — 19 שנ ה נזכ ה לראות ו כרא ש ממשל ת ישראל . 

זמן־מ ה אחר י ז ה הגי ע ז׳בוטינסק י לרובנה . א ף הו א הירצ ה בפומב י וקיב ל 
מיסדרי ם ש ל בית״ר . ימ י שהות ו ברובנ ה שימש ו הפגנ ה לרביזיוניסטי ם המקומיי ם 
וחיזו ק לכוחותיהם . 

תקופ ה ז ו הית ה תקופ ת התעוררו ת לאח ר מאורעו ת תרפ״ ט בארץ־ישראל , 
שחישל ו בנו , הנוע ר החלוצ י לזרמיו , א ת השאיפ ה לעלי ה ולהעפלה . שער י האר ץ 
הי ו נעולים , הידיעו ת ממנ ה ל א הי ו מעודדי ת ביותר , אף־על־פי־כ ן גדל ו ונתרב ו 
שורו ת החלוצי ם שרא ו א ת עתיד ם בעליה . בי ן אל ה הי ו חבר י קיבוצנו , שאמנ ם 
זכ ו לעלו ת ולהכו ת שור ש במולדת . 

אברה ם פרנק ל 


קבוצ ת החלוצי ם חוטב י עצי ם 

בתו ך האויר ה הציוני ת והלך־הרו ח החלוצ י ש ל רובנ ה בשנו ת העשרי ם למאה , 
התארגנ ה בעיר , מבנ י הנוע ר המקומי , קבוצ ת חלוצים , שהתחיל ה בחור ף 1923 
בחטיב ת עצים , ואמנ ם קרא ו אות ם "חוטבי־עצים" . חבר י הקבוצה , כול ם צעירים , 
מלאי־חיי ם ואחוז י שאיפ ה חלוצית , המשיכ ו לגו ר בבתיה ם והי ו נפגשי ם יום־יו ם 
לדו ן בענינ י עבודה , הכשר ה וכר . ה ם נתפרסמ ו בי ן הנוע ר החלוצ י ובחוג י הציוני ם 
המקומיי ם בעו ז רוח ם ובהסתגלות ם לחי י עבודה . 

ל א ארכ ו הימי ם והקבוצה , של א מצא ה א ת סיפוק ה בעבודת ה ותנאי ה ל א הי ו 
קלי ם כלל , עבר ה לביאל ה שע ל ההוריי ן (בקרב ת דומברוביצה) , ש ם עבד ה ביער , 
ואחר י זמן־מ ה נקלט ה בעייר ה דומברוביצ ה הסמוכה . מא ז נפתח ה ל ה תקופ ה חדשה . 
היתד . ז ו קבוצ ה ראשונ ה שיצא ה מגבולו ת ריבנ ה להכשרר , חלוצי ת וחית ה א ת חיי ה 
הקבוצתיים־חלוציים . ע ם הקבוצ ה נמנ ו : זא ב מילנוב . נת ן סיצ׳וק , מש ה טבאקארקה , 
זא ב פינקלשטיין , ארי ה קראבץ , לנצ׳ ר וחברד , אח ת — חנד , לרמן . כשנכנסד , 
הקבוצ ה לדומברוביצר " הצטר ף אלי ה אברה ם פרנקל , ב ן העייר ה ובע ל השפער . 
בתוכד. , ונעש ה לאח ד מראשיה . ואכן , הו א פע ל הרב ה למע ן הקבוצ ה בשטחי ם שוני ם 
וד,יד , מועי ל מאו ד בחיי ה וקיומ ה במקום . 

כשנתיי ם וחצ י ישבד . הקבוצ ה בדומברוביצה , ש ם קלטד . בינתיי ם מספ ר 
חברי ם נוספים , ובשנ ת 1926 החליטר . לעבו ר לקלוסובו . במקו ם ז ה התרכז ו א ז מאו ת 
חלוצי ם מכ ל ווהלי ן ומרחב י פולין , ביניה ם ג ם חלוצי ם ביחו ד בנו ת (בי ן אל ה היו : 
פורציה , בל ה פורט , רעי ה סובול , פארצובסקי , קנדלמן , גרמ ן ואחרות) , רבי ם מרובנה . 



מ.שר ד ארצישראל י גליל י 


123 



החלו ץ המרכזי ; 2 קבוצו ת דולוצי ע חןטב י עצי ם ברובנה . יוס ף רוטנברג , ישעיה ו 
רזניק , שמח ה חינקיס , דו ד פרלמוט ר ועו ד שנים(? ) 


הקבוצ ה נמשכ ה למקום־עבוד ה ז ה מבחינ ה חברתית , וחברי ה עבד ו ש ם 
במחצב ה למעל ה מחצ י שנ ה (סו ף 1926 , ראשי ת 1927 ) . אות ו זמ ן הי ה דופ ק 
החלוציו ת בקלוסוב ו חז ק מאד . בשנ ה ההי א הוק ם ש ם הבי ת הראשו ן ש ל "החלוץ " 
בקרב ת המחצבו ת (א ך קבוצ ת רובנ ה ל א זכת ה לגו ר בו) . והנה , באח ד הימי ם 
נתבשרנ ו שהגי ע תור ה ש ל קבוצתנ ו לעליה , ורב ה הית ה השמח ה במעוננו . מיהרנ ו 
לחזו ר לרובנ ה לש ם הכנו ת לעליה . 

ברובנ ה ישב ה א ז מטע ם מרכ ז "החלוץ " בתי ה באנדרסקה , שטיפל ה בכ ל 
ענינ י "החלוץ " והעליה . אורגנ ו שעורי ם לעברי ת ולידיע ת האר ץ וחבר י הקבוצ ה 
נדרש ו לעבו ר א ת הקור ס (שהתנה ל בבי ת פייב ל ולדמן) . הודרכנ ו ע ל יד י אגוד ת 
"דרור " שנצטרפנ ו אליה , וההתלהבו ת במחננ ו הקט ן הית ה גדולה . חברי ם קינא ו 
בנ ו שהגענ ו לתו ר ואנ ו ראינ ו א ת עצמנ ו מאושרים . לאט״לא ט חיסלנ ו א ת עברנ ו 
הגלותי , טיפלנ ו בסידו ר תעודות־העלי ה וציפינ ו ליו ם הגדו ל — יו ם עלייתנו . 

ר ק בשנ ת 1928 יצא ו חבר י הקבוצ ה מרובנ ה על״מנ ת לעלו ת ארצה . גורמי ם 
שוני ם מנע ו משניי ם מקבוצתנ ו לעזו ב א ז א ת רובנה , א ך ג ם ה ם על ו אחר י שנתיי ם 
בעקבו ת חבריה ם וכ ל הקבוצ ה נקלט ה באר ץ — מ י במושבה , מ י בקיבו ץ ומ י בעי ר — 
ותקע ו ית ד במולדת . 

הזר ע שטמ ן "החלוץ " ומדריכי ו בקרק ע רובנ ה נש א א ת פריו . 

אדי ה אדיאל י (קרבץ > 


משר ד ארצישראל י גליל י 

לאח ר סגיר ת המשר ד הא״ י ברובנ ה דווק א בשנו ת הנדיד ה ש ל ניצול י 
אוקראינ ה דר ך רובנ ה א ל העול ם הגדול , כשגב ר זר ם העלי ה מרובנ ה וסביבת ה 
לארץ־ישראל . רא ה המשר ד הא״ י המרכז י בווארש ה צור ך חיונ י להקי ם ברובנ ה משר ד 
א״ י גליל י לחב ל ווהלין . הי ה ז ה בשנ ת 1924 , ותקוו ת רבו ת נרקמ ו מצ ד חוגי ם שוני ם 
לעלי ה לארץ . 



124 


הציונו ת 



המשר ד הארצישראל י הראשו ן — 1921 

כרא ש המשר ד הגליל י הוזמ ן פסח־לי ב הירשפלד , שעב ד במשר ד הראשון , 
ומזכיר ו — ישרא ל דינם . המשר ד נפת ח ברחו ב פוניאטובסקה , בבי ת יעק ב פישביין , 
וב ו הוקמ ה מחלק ת עבוד ה לטיפו ל בחלוצי ם ובעליית ם וכ ן בעליי ת בעלי־מלאכ ה 
ועובדי ם בכלל . במחלק ה ז ו הי ו מיוצגו ת מפלגו ת העבוד ה הציוניו ת : "צעירי־ציו ך 
(צ . ס. )—"התאחדות" , "פועלי־ציון " ו״החלוץ" . 

ע ל חיוניות ו ש ל מוס ד ז ה תעי ד העובדה , שע ל א ף המשב ר ששר ר בשנו ת 
1924/25 בפולי ן לגב י ארץ־ישראל , התדפק ו ע ל דלתו ת המשר ד מאו ת אנשי ם ובעיק ר 
בנ י נוע ר שארץ־ישרא ל קסמ ה להם . למשר ד ז ה הי ה חל ק בענינ י "החלוץ " ואירגו ן 
העלי ה מההב ל בכלל , ע ד שרא ו ב ו א ת הצינו ר לעלי ה לא״י . אול ם הו א ל א יכו ל 
לעשו ת הרב ה בעטיי ן ש ל ההגבלות , וא ף נפג ש במכשולי ם עק ב הדיבו ת שהפיצ ו 
ה״יורדים " מהארץ . בכ ל זא ת מיל א הו א א ת יעוד ו ופע ל רבות , לפ י תנא י המקו ם והזמן . 

תקציב ו ש ל המשר ד הגליל י הי ה מתכס ה ע ל יד י המשר ד הא״ י הראש י 
בווארשה , והו א הי ה כפו ף לו . בשנו ת פעולותי ו ש ל המשר ד הגליל י הוסיפ ו פליטי ם 
להגי ע מעב ר הגבו ל הרוס י והמשר ד טיפ ל בה ם בשיתו ף ע ם מוסדו ת אחרים . 

במש ך זמ ן מסוי ם נמצ א המשר ד הארצישראל י הגליל י בלוצ ק ובראש ו — 

העסק ן הציונ י אברה ם וקסמן . 

בשנ ת 1927 סג ר המשר ד הא״ י בווארש ה א ת המשר ד הגליל י ברובנ ה ומא ז 
החל ו העולי ם והחלוצי ם מכתתי ם רגליה ם לווארש ה בכ ל עני ן הקשו ר בעלי ה לארץ . 


ישרא ל דינ ם 


וע ד גליל י ש ל ההסתדרו ת הציוני ת 


125 


וע ד גליל י ש ל ההסתדרו ת הציוני ת 

לאח ר שהלשכ ה הציוני ת המרכזי ת לשט ח אוקראינ ה הכבו ש נתמזג ה ע ם המרכ ז 
הציונ י בפולין , קיב ל עלי ו וע ד גליל י ש ל ההסתדרו ת הציוני ת בווהלין , שהוק ם 
ברובנ ה בשנ ת תרפ״ ה ( 1925 ) לרכ ז א ת העניני ם ולנצ ח עליהם . וע ד ז ה ב א במקו ם 
הלשכ ה המרכזית , בהתחש ב ע ם המצ ב הגיאוגרפי , ריכו ז הכוחות , טעמי ם מדיניי ם 
וגורמי ם אחרים . ציונ י רובנ ה נרתמ ו בעו ל משימ ה נכבד ה ז ו והעמיד ו לשירו ת הווע ד 
הגליל י הז ה א ת טוב י עסקניה ם בימי ם ההם : בן־ציו ן אייזנברג , שמוא ל רוזנהק , 
אייזי ק ברי ק ויעק ב וייסבלא ט (בר־מידות) . האחרו ן שימ ש כמזכי ר הוועד . בכנ ס 
שנקר א ברובנ ה הורכ ב הווע ד מנציג י האגודו ת בערי ם ובעיירו ת : חייק ל ויי ץ ויצח ק 
ברג ר מלוצק , ד״ ר לנדסבר ג מלודמיר , א . בור ק מק 1 בל , יונ ה גלי ק מסארני , שמוא ל 
הורודצ ר מאלכסנדרי ה וכ ן נציגי ם מאוסטראה , קרמניץ , דובנא , קורי ץ ואחרים . מליא ת 
הווע ד הית ה מתכנס ת מזמ ן לזמן , ובי ן ישיב ה לישיב ה ניהל ו א ת העניני ם חבר י 
הנשיאו ת ברובנה . והעניני ם הי ו רבי ם וחשובי ם 

הוועיד ה הגלילי ת ש ל ציונ י ווהלי ן נערכ ה ברובנ ה בימי ם ח ׳—ט ׳ תמו ז תרפ״ ה 
וע ל סד ר יומה : פתיחה , תפקיד י הקונגר ס הציונ י הי״ ד (המרצ ה — ד״ ר הינדס) , 
הקל ת העלי ה לארץ־ישרא ל (המרצ ה — א . בריק) , החזק ת ההסתדרו ת בווהלי ו 
(המרצי ם — ש . ברג ר וש . רוזנהק) , ויכוחים , בחיר ת וע ד גליל י ושונות . הוועיד ה 
הטביע ה א ת חותמ ה ע ל מהל ך העבוד ה הציוני ת בערי ה ועיירותי ה ש ל ווהלי ן 
והיתוות ה לווע ד הגליל י א ת תפקידי ו בשט ח האירגון , ההסבר ה והתעמולה , הופע ה 
וייצוג , פעול ה למע ן הקרנות , עלי ה ועוד . הווע ד עס ק ג ם בעניני ם ציבוריי ם כלל ־ 
יהודיים , בשאלו ת שנגע ו ביהוד י ווהלי ן כחטיב ה לעצמ ה בתו ך יהדו ת פולין , בהגנ ת 
זכויו ת היהודי ם בחבל י הספר , בבחירו ת למוסדו ת יהודיי ם וכלליי ם במקומות , בהופע ת 
נציגויו ת לאומיות , בהקמ ת מוסדו ת תרבו ת וחינו ך וניהולם , בהשתתפו ת במוסדו ת 
סעד , עזר ה ועוד . ע ל הווע ד הי ה לעמו ד ע ל המשמ ר וללחו ם א ת מלחמ ת כלל־ישרא ל 
כלפ י חו ץ ומלחמ ה ציוני ת כלפ י פנים . 

דופק ו ש ל הווע ד הגליל י הורג ש יפ ה ברובנ ה מראשי ת הקמתו . ברו ב המקרי ם 
שית ף הווע ד הציונ י העירונ י א ת הווע ד הגליל י בפתרו ן שאלו ת חשובו ת מקומיות . 
והבנ ה שרר ה בי ן שנ י הועדים . בשע ת כינוס י הווע ד הגליל י נערכ ו פגישו ת הוועדי ם 
המאוחדי ם לקר ן היסו ד ולקר ן הקיימ ת לישרא ל (אח״ כ הליג ה למע ן הקהק״ל) , 
שבה ן השתתפ ו נציג י כ ל הזרמי ם הציונים . 

בתקופ ה מסוימ ת על ה ביד י הווע ד הגליל י ליצו ר גש ר בי ן כמ ה מפלגו ת 
ציוניו ת שפעל ו ברובנה , במיד ה שהדיפרנציאצי ה הציוני ת ל א הית ה קיצוני ת ועסקנ י 
המקו ם ידע ו להערי ך חשיבו ת הבנ ה זו . כ ך הוש ג שיתו ף פעול ה מל א במגביו ת לטוב ת 
הקרנו ת הלאומיות , בעבוד ת התרבו ת והספור ט ובמפעלי ם ארצישראליי ם אחרים . 
ל א אח ת צוינ ו מקרים , שבהיפג ש יח ד נציג י זרמי ם שוני ם בפעול ה ציוני ת משותפת , 
ידע ו להתרומ ם מע ל לניגודי ם המפלגתיי ם ולהתאח ד למע ן מטר ה כללית . כ ך הי ה 
ברובנ ה וכ ך הי ה במקומו ת אחרי ם בווהלין , שקיבל ו השפע ה מרובנ ה — העי ר 
המרכזי ת ש ל ווהלי ן אז . כתוצא ה מז ה נוס ד וע ד מאוחד , ב ו הי ו מיוצגי ם הציוני ם 
הכלליים , "צעירי־ציון "—"התאחדות " וצ״ צ—צ.ס. , "המזרחי" , רביזיוניסטי ם (הצה״ר) . 



126 


הציונו ת 


בעק ב הבחירו ת למועצ ת העי ר בשנ ת 1933 , פרש ו נציג י הצה״ ח מווע ד ז ה ואחריה ם 
עזבוה ו ג ם נציג י צ״ צ—צ.ס. , וא ז הח ל הווע ד להתפורר . 

הווע ד הגליל י הי ה חס ר תקצי ב להוצאותי ו ההכרחיו ת והנשיאו ת חיפש ה 
מקורו ת ארעיי ם לכיסוין , כגו ן הפרשו ת מרווח י הבנ ק הציונ י ברובנ ה ומפעלי ם 
מיוחדים . חבר י הווע ד הזה , שהי ו עסקני ם מושבעי ם ומסורי ם לכ ל עני ן ציוני , דאג ו 
בכ ל כוח ם לקיימו , א ך כא ן נפ ל דבר : במחנ ה הציונ י בפולי ן ק ם פירו ד שהשפי ע 
ל א במע ט ג ם ע ל קיומ ו ש ל הווע ד הגלילי . 

שנ י זרמי ם התרוצצ ו במחנ ה ז ה : סיע ת "ע ת לבנות " וסיע ת "ע ל המשמר" . אנש י 
,.ע ל המשמר" , ע ם יצח ק גרינבוי ם בראש , יצא ו נג ד הרחב ת הסוכנו ת היהודי ת ותבע ו 
שמיר ה ע ל אופי ה הדימוקראט י ש ל ההסתדרו ת הציוני ת וק ו רדיקאל י בפוליטיק ה 
המקומית ; תמכ ו בעליי ת "החלוץ " בעיק ר ובתנוע ת העבודה . לעומת ם דגל ה סיע ת 
"ע ת לבנות " בשיתו ף מכסימאל י ש ל ההו ן הפרט י בבני ן ארץ־ישראל , דאג ה במיוח ד 
לאנש י המעמ ד הבינונ י ותבע ה גיש ה מתונ ה בשאל ת הפוליטיק ה המקומית . הניגודי ם 
בי ן שנ י הזרמי ם הלכ ו והחריפ ו והפולמו ס ביניה ם התנה ל זמ ן רב . הדב ר גר ם 
להחלשת ה ש ל ההסתדרו ת הציוני ת בפולי ן שנתנ ה אותותי ה ג ם ברובנה , שכ ן אנש י 
הווע ד הגליל י הי ו מסיע ת "ע ת לבנות " וכשמונים־תשעי ם אחו ז מציונ י רובנ ה 
עמד ו לצדם . 

והנ ה עלת ה וגבר ה סיע ת "ע ל המשמר " וכבש ה א ת המרכ ז הציונ י בווארשה . 

נוצ ר מצ ב בלתי־נו ח לגב י הווע ד הגליל י ברובנה . המרכ ז החד ש בשאיפת ו למשו ך 
א ת ציונ י ווהלי ן לסיע ת ״ע ל המשמר״ , קר א לוועיד ה ציוני ת ברובנ ה בקי ץ 1933 
ושל ח הזמנו ת במישרי ן לאגודו ת שבישוב י ווהלי ן של א ע ל דע ת הווע ד הגלילי . 
הדב ר הרגי ז א ת הווע ד הגלילי , א ך הו א נמנ ע מכ ל צע ד נג ד הוועידה . ביו ם הקבו ע 
הגי ע גרינבוי ם ונציג י המרכ ז הציונ י (אנש י "ע ל המשמר " כולם ) לרובנה , ל א 
נפגש ו ע ם הווע ד הגלילי , כאיל ו אינ ו קיים , והלכ ו יש ר לוועידה , שנתקיימ ה באול ם 
"חשמונאי" . 

אחר י פתיח ת הוועיד ה רצ ו שליח י הווע ד הגליל י להשמי ע א ת דברם , א ך ל א 
ניתנ ה לה ם האפשרו ת לכך . ל א נשא ר לה ם איפו א אל א לעזו ב א ת הוועיד ה תו ך מחא ה 
ואת ם יצא ו א ת האול ם ג ם מספ ר צירי ם מערי־השדה . בישיב ת הווע ד הגליל י שנקרא ה 
באופ ן דחו ף באות ו יו ם הוחל ט לכנ ס ועיד ה מיוחד ת ש ל האגודו ת הווהליניו ת 
המסונפו ת לווע ד הגלילי , שכמע ט כול ן נט ו ל״ע ת לבנות" , שדנ ה במצ ב החד ש שנוצר . 

מאח ר שהפילו ג במחנ ה הציוני ם הכלליי ם הל ך והעמי ק והווע ד הגליל י שק ע 
בויכוחי ם ובחיכוכי ם וג ם הי ה תמי ד חסר־אמצעי ם — הח ל לרדת , ומא ז החל ה שקיעתו . 
בע ת ועונ ה אח ת גבר ה הריאקצי ה הממשלתי ת וע ל רא ש העסקני ם יר ד ג ל ש ל דאגו ת 
ציבוריות , חברתיות , לאומיו ת וכלכליות , כ ך של א הי ה בכוח ם להקדי ש שו ב תשומת ־ 
ל ב מספיק ה לבעיו ת הפוליטיק ה הציונית . בינתיי ם עזב ו א ת רובנ ה לרג ל עליית ם 
ארצ ה מספ ר חברי ם פעילי ם (רוזנהק , אייזנברג , וייסבל ט ואחרים) , דב ר שגר ם 
להתפוררות ו המוחלט ת ש ל הווע ד הגלילי . 


בן־ציו ן ברזל י 



אגוד ה לרכיש ת בהלו ת בארץ״ישרא ל 


127 


אגוד ה לרכיש ת נחלו ת בארץ־ישרא ל 

שאיפ ת המעמ ד הבינונ י ברובנ ה לעלו ת לארץ־ישרא ל מצא ה ביטו י מוחש י 
בשנ ת 1924 ע ם ייסו ד האגוד ה "נחל ת יוסף" , שמגמת ה הית ה להתקש ר לאר ץ ברכיש ת 
נחלו ת ובמרוצ ת הזמ ן לעלו ת ארצה . 

כחמישי ם אי ש נרשמ ו תו ך זמ ן קצ ר לאגוד ה זו , ושלי ח מיוחד , כות ב הטורי ם 
הללו , יצ א לווארש ה לבר ר ולאסו ף פרטי ם ע ל אגודו ת דומו ת שצצ ו אות ה תקופ ה 
בפולין . רעיו ן ההתישבו ת בארץ־ישרא ל כב ש א ז חוגי ם נרחבי ם במדינה , ויהודי ם 
בעלי־בתים , שקודם־לכ ן ל א חשב ו אפיל ו ע ל עלי ה לא״ י וזיקת ם לעני ן היתד . מבחינ ה 
דתי ת בלב ד — נכספ ו עת ה להתקש ר לאר ץ בכ ל צור ה שהיא . הקרק ע הלכד . ונשמטד . 
מתה ת לרגליה ם וד.בני ם שאפ ו לעלות , וג ם באבו ת דבק ה המשיכד . לרעיו ן אל א שהסר ו 
התנאים . ע ם ייסו ד האגודר , גב ר הבטחו ן בכוחו ת עצמ ם ול א מעטי ם נצטרפ ו אליד . 
בתקו ה להיבנו ת ע ל ידה . האגוד ה עצמ ה התכוננ ה לפעו ל בדר ך עסקית . 

יוס ף שטיינמן , איש־רובנה , שביק ר אותד . שנ ה בארץ , הבי א ממנ ה ידיעו ת 
שהלהיב ו רבים , וד.אגודד . שנשאד . א ת שמ ו — תיכננ ה א ת עניני ה לפ י דוגמ ת בני־בר ק 
לי ד תל־אביב . ע ם שוב ו ש ל השלי ח מווארשה , נערכד . ברשיו ן הסטארוסטד . אסיפד . 
פומבי ת מטע ם האגודה , ב ה עמד ו לדו ן בפעולו ת האגוד ה וביצו ע מטרותי ה לאו ר 
הידיעו ת שהבי א השליח . ביו ם 28 לדצמב ר 1924 נתקיימד . האסיפד . באול ם ה״תלמוד ־ 
תורה " בנשיאות ו ש ל יוס ף גרינפלד . כארב ע מאו ת אי ש מכ ל חוג י העי ר בא ו לאסיפ ה 
ורבי ם מד. ם נרשמ ו כחברי ם באגודד . היסו ד היד. : "יד׳וד י הרוצ ה להתיש ב בארץ ־ 
ישרא ל וי ש ל ו ד י אמצעי ם לרכיש ת נחלה , יוכ ל להצטר ף לאגוד ת ,נחל ת יוסף ׳ וד.י א 
כב ר תדא ג לרכו ש בשביל ו א ת האדמ ה הדרוש ה במקו ם המתאים" , וק ו ז ה קס ם לרבים . 
נאומי ם נלהבי ם נשמע ו באסיפ ה ז ו מפ י שטיינמן , ברמן , גרינפל ד ועוד , וכול ם כאח ד 
הדגיש ו א ת המיוח ד שבמפע ל ז ה — אי־תלו ת בציונים . הי ו של א הבחינ ו ביות ר 
בדברי ם והי ו שהסכימ ו לעמד ת הנואמי ם ותכניתם , א ך לעומת ם הי ו שרא ו זא ת 
כסטי ה מהדרך , שהר י כיצ ד יתכ ן מפע ל ארצישראלי־ציבור י מחו ץ למסגר ת ציוני ת ן 
בעיק ר תק ף א ת היוזמי ם אייזי ק ברי ק מד.ווע ד הציונ י העירוני , שהזהי ר מפנ י משגים , 
הסתבכויו ת והסתכנו ת בהפסדי ם למשקיע י כספים . נתחלק ו הדעות , ובתו ך הרע ש 
שק ם נתפזרד . האסיפ ה לל א תוצאות , א ך יוזמ י האגודד . המשיכ ו עו ד זמן־מ ה בטיפול ם 
לפ י תכניתם , ע ד שהובר ר לה ם כ י טעו ת ביד ם — ונאלצ ו לשנו ת א ת עמדתם . וכא ן 
יצוין , כ י הווע ד הציונ י העירונ י ל א ק ם להתנג ד לרעיו ן האגודד . ביסוד ה וא ף החלי ט 
לתמו ך ב ה ולעוד ד א ת ההצטרפו ת אליה , א ם יעמד ו בראש ה נאמנ י הציונות . 

הסער ה שקמד . סבי ב האגודר . ל א הוסיפד . ל ה כוח , הי א החל ה לרד ת לפנ י 
שהתבסס ה ואחר י זמן־מ ה התפזרד . לגמרי , אול ם רבי ם מחבריד , ששאפ ו לעלו ת הגיע ו 
במרוצ ת הזמ ן ארצה , נעש ו בעל י נחלו ת וד.יכ ו שורש . 

אופייני ת הי א התנוע ה לד.תנח ל באר ץ מצ ד אנש י המעמ ד הבינונ י לגב י הקשיי ם 
וחוס ר התיכנו ן שלהם . ל א מעטי ם ה ם הקרבנו ת שהביא ה תנוע ה ז ו לנושאיד. , אכ ן ג ם 
תוצאו ת רצויו ת בסופ ו ש ל דבר . וע ם כ ל הליקויי ם שהי ו ביסו ד האגוד ה "נחל ת יוסף " 
ברובנה , ראוי ה הי א להירש ם בתולדו ת העליו ת האחרונו ת כביטו י לשאיפת ם ש ל 
המוני ם מאחינ ו במא ה האחרונ ה לשו ב א ל המולד ת ולדדאח ז בד. . 


יהוד ה ברמ ן 



128 


הציונו ת 


הקולקטי ב 

בשנ ת 1932 התארגנ ו ברובנ ה כמ ה עשרו ת חברים , ששאפ ו לעלו ת ארצ ה 
וקרא ו לעצמ ם "הקולקטי ב הציוני" . תחיל ה מנת ה הקבוצ ה כעשרי ם חב ר ובמש ך 
הזמ ן גדל ה והגיע ה לשלושי ם ושמונ ה חברים , כמע ט כול ם בעל י מקצו ע 
שחלומ ם הי ה להתחי ל בחיי״שיתו ף ברובנ ה כד י להמשיכ ם אח ר כ ך בארץ . לש ם כ ך 
שכר ה הקבוצ ה בי ת קט ן ברחו ב דובאנסק ה וכ ל חברי ה עבר ו לגו ר שמה . הבי ת 
נעש ה מעונם , והכנסת ו ש ל כ ל חב ר בקבוצ ה נמסר ה לקופ ה משותפת . שיר ת 
חלוצי ם אדיר ה הית ה בוקע ת ועול ה מתו ך הבי ת ושמח ת חיי ם אפפ ה אותו . החברי ם 
עבד ו במקומו ת שוני ם וחלמ ו ע ל ציון . ה ם רא ו א ת עצמ ם בדר ך לאר ץ ותקוות ם היתד . 
חזק ה שכקבוצ ה חלוצי ת מאורגנ ת יעל ו במהירו ת האפשרי ת ויצטרפ ו לבונ י המולדת . 
החיי ם בקבוצ ה התנהל ו ברו ח ארץ־יישראל , לל א צביו ן מיוח ד העשו י להקי ם חי ץ 
בי ן חב ר לחבר , וד.שיחו ת ע ל נושאי ם ארצישראליי ם וחינוכיי ם שימש ו מזו ן רוחנ י 



במעו ן הקולקטי ב ברחו ב דובנסק ה — 1932 . חבר ה (? ) יצח ק פורטנוי , אליה ו חרפק , 

מש ה ברונר , מש ה חינקיס , יצחקי , מיכא ל גוכמ ן ויצח ק (? ) 

לחברי ם שהלכ ו וד.רחיב ו ג ם א ת ידיעותיד״ ם בעברי ת ובד״כר ת הארץ . כ ך עברד . ע ל 
הקבוצ ה השנ ה הראשונה . 

וכא ן קרר . דב ר בלתי״צפו י מראש : משפת ח "הקולקטיב " במשא־ומת ן ע ל 
עליי ת חברי ו לארץ , הובר ר ל ו שהעליד . מתנהל ת לפ י תו ר איש י בלב ד ובהתחש ב 
בהכשרתו , פירו ש הדב ר שתקופ ת הקש ר ל״קולקטיב " בעי ר ל א תוב א כל ל בחשבו ן 
לגב י זכו ת עלי ה חלוצית . חלו ץ חיי ב לד״כשי ר א ת עצמ ו בכ ל מינ י עבודו ת ובמקו ם 
מיועד , א ו במוס ד מוכ ר להכשר ה חלוצית , ואיל ו החיי ם ש ל קבוצ ת חברי ם ע ל כ ל 


ע ם פתיח ת האוניברסיט ה בירושלי ם 


129 


השאיפו ת הנעלו ת שלהם , אינ ם יכולי ם לשמ ש תחלי ף להכשר ה בקיבוץ . יעצ ו איפו א 
לקבוצ ה שתשל ח א ת חברי ה בנפר ד לכמ ה נקודות־הכשר ה לש ם הסתגלו ת לקשיי ם 
וחינו ך חלוצ י ממש , ור ק אחר י ז ה ייחשב ו כמועמדי ם לעלי ה מטע ם מקומות־הכשר ה 
אלה . ל א ק ל הי ה לחבר י הקבוצ ה להיענו ת לדרישת ו ש ל מרכ ז "החלוץ" , ואחדי ם 
ג ם התמרמר ו ע ל היח ס ל״קולקטיב ״ המאורגן , א ך ל א הית ה כ ל בריר ה — החברי ם 
התפזר ו במקומות־הכשרה , רוב ם בקלוסובו , ואחדי ם עזב ו א ת "הקולקטיב " לגמרי . 

בשבת ם בקלוסוב ו ובמקומו ת אחרי ם בי ן חלוצים , עמד ו החברי ם ע ל ערכ ו 
האמית י ש ל החינו ך החלוצי . הרח ק ממשפחה , עובדי ם בעבוד ה מפרכ ת ובתנא י מחסור , 
א ך בסביב ה חברית־חלוצי ת נתוני ם להשפע ת ארץ־ישרא ל העובד ת שהורגש ה יפה ־ 
יפה , ידע ו מ ה ר ב ההבד ל בי ן תנא י "הקולקטיב " ו״החלוץ" . 

תחיל ה קיו ו עו ד כמ ה מראש י "הקולקטיב " להתאח ד שני ת ע ם החברי ם 
שפוזר ו כד י להוו ת קבוצ ת חברי ם לעבוד ה משותפ ת ולחיי ם משותפי ם בארץ , א ך 
במש ך הזמ ן נגוז ה התקו ה כשהחל ו החברי ם עולי ם בנפר ד בזר ם החלוצי , בתו ך 
קבוצו ת מעורבות . מ י ששיח ק ל ו המז ל הגי ע לאר ץ בדרך־המלך , והשא ר — א ו 
שהגיע ו ע ם "עלי ה ב׳ " ודר ך מחנו ת קפריסי ן א ו שאחר ו ועל ו דר ך רוסי ה ומחנות ־ 
אירופ ה ע ם קו ם מדינ ת ישראל . 

כמחצי ת חבר י "הקולקטיב " שהתפזר ו על ו וה ם מעורבי ם בחי י הארץ , נעש ו 
שותפי ם למציאו ת הארצישראלי ת ומצא ו ב ה א ת סידור ם וקליטתם . בהזדמנ ם לפונד ק 
אח ד הריה ם נזכרי ם בהלו ם ,.הקולקטיב " ובימי ם היפי ם שעבר ו עליה ם בצוותא , ור ק 
צר , צ ר להם , שחל ק מחבריה ם בלב ד זכ ו להגי ע ארצה , ואיל ו חל ק ניכ ר נד ד לארצות ־ 
נכ ר א ו מצ א א ת קצ ו המ ר ביד י הנאצים . 

מיכא ל גוכנו ן 


ע ם פתיח ת האוניברסיט ה בירושלי ם 

הכנו ת מרובו ת נעש ו ברובנ ה לקרא ת יו ם פתיח ת האוניברסיט ה העברי ת 
בירושלים , הו א ר בניס ן תרפ״ ה (ראשו ן באפרי ל 1925 ) . הרגש ת ח ג הורגש ה 
בעי ר ונוש א היו ם הי ה שיח ת הרבים . יו ם גדו ל והיסטור י ז ה הפ ך למאור ע ל א ר ק 
לציוני ם אל א לכ ל יהוד י רובנ ה וסביבתה , ונית ן לאמ ר שבאות ם הימי ם הית ה האויר ה 
כ ל כ ך חגיגת־ציונית , שאפש ר הי ה לראו ת א ת רובנ ה כול ה כציונית . עינ י כ ל נישא ו 
א ל הארץ , לירושלי ם והאוניברסיט ה שבה . ז ה היכ ל המד ע והחכמ ה שהוח ל בהקמת ו 
ע ל יד י הע ם הש ב לתחי ה ע ל אדמתו . ההתעוררו ת הית ה רב ה והקיפ ה קטו ן וגדול . 

ביו ם הקבו ע קושט ו כ ל הגזוזטרו ת ברחו ב הראש י — שליש י במא י — בשטיחי ם 
ובתמונו ת מנהיגי ם וסופרי ם ציוני ם שמביניה ן בלט ו תמונותיה ם ש ל הרצל , וייצמן , 
נורדו י ושפירא . נתכנס ו הציוני ם מכ ל הזרמי ם בבית־הכנס ת הגדו ל לאסיפת־עם , וקה ל 
ר ב ומגוו ן מיל א א ת בית־הכנס ת ע ד אפ ם מקום . דגל י הלאו ם התנוסס ו מע ל המבואו ת 
והאול ם וכרזו ת ציינ ו א ת ער ך היום . הגיע ו נציג י השלטו ן שהוזמנ ו לאסיפה , ואח ר 
תפילת־הודי ה נש א הר ב שניאור־זלמ ן גרינפל ד נאו ם מזהי ר מל א תוכ ן והתעוררו ת 
לאומית־ציוני ת (ותיק י הציוני ם ופעיליה ם אמר ו ששו ם ציונ י ל א הי ה מסוג ל לבט א 
יות ר באות ו מעמ ד משביט א הר ב גרינפלד , בהרימ ו ע ל נ ם א ת המאור ע הכביר) . אחרי ו 



130 


הציונו ת 


נא ם ר ׳ יהוד ה מ 1 טיוק , שפת ח בברכ ת "שהחיינו " ועמ ד ע ל גוד ל היו ם תו ך הסבר ת 
הנוש א "כ י מציו ן תצ א תורה" . דברי ו הרעיד ו נימי ם בלבבות . א ז על ה ע ל הדוכ ן 
הד״ ר שווידקי , מראש י הציוני ם המקומיים . שסק ר א ת השתלשלו ת הרעיו ן להקמ ת 
האוניברסיט ה מא ז עור ר אות ו הפרופיסו ר צב י שפיר א בשח ר הציונו ת בתמיכ ת הד״ ר 
הרצ ל ואחרים . כסטודנ ט לשעב ר שטע ם א ת טע ם בתי־ספ ר הגבוהי ם הזרי ם ע ל 
ההגבלו ת שניתכ ו ברוסי ה ע ל ראש י הנוע ר היהוד י הצמ א לחכמה , נית ן ל ו להבהי ר 
א ת החשיבו ת הרב ה אש ר לבית־ספ ר עליו ן משלנו , ובפר ט בארץ־ישראל , לגב י אל ה 
המבקשי ם לקנו ת השכל ח גבוחה , — חולי ה הכרחי ת במפעל י התחיה . פניית ו הית ה 
בעיק ר לנוער , שלמענ ו נוסד ה האוניברסיטה , ולעשיר י הע ם שנדרש ו לתמו ך ב ה 
ולבססה , וע ם זא ת לעול ם הנאו ר ולנושא י דג ל התרבות . 

אחרוני ם נאמ ו נציג י "תרבות " והנוע ר המאורג ן והאסיפ ה נסתיימ ה בשיר ה 
אדיר ח ש ל "התקוה" . 

ע ם תו ם הנאומי ם הסתדר ה תהלוכ ה גדול ה ש ל "השומר־הצעיר" , "החשמונאי" , 

ע ם תזמור ת וגדו ד הצופי ם ש ל תלמיד י הגימנסי ה ושא ר מוסדו ת "תרבות " ע ל מוריה ם 
שלוות ה קה ל ר ב שניצ ב בצד י הדרך . התהלוכ ה עבר ה תח ת דג ל כחול־לב ן כשדגלוני ם 
מתנופפי ם לאור ך הרחו ב ההומ ה מאנשים . שרבי ם מה ם סגר ו א ת חנויותיה ם ועזב ו 
א ת מלאכת ם ויצא ו להצטר ף אליה . הי ה ז ה יו ם ח ג לאומ י לכול . 

באות ו יו ם ערכ ו ג ם תלמיר י בתי־הספ ר היהוריי ם שבעי ר אסיפ ת תלמירי ם 
ומורי ם לרג ל המאור ע הגדו ל בתיאטרו ן זאפראן , שב ה השתת ף מנה ל מחלק ת החינו ך 
ש ל השלטו ן הפולנ י וכ ל מנהל י בתי־הספר . בנאומי ם שנשמע ו בשפ ה הפולני ת ואחרו ת 
ניתנ ה הערכ ה למפע ל הכבי ר לע ם ישרא ל בארצ ו ולתפוצות . בי ן הנואמי ם והמברכים , 
לב ד ממנה ל החינוך , הי ו : ד״ ר פלשנר , מנה ל הגימנסי ה היהודית־פולני ת ! ד״ ר בכר , 
מנה ל הגימנסי ה המתמטית , הד״ ר ברגמן , מור ה להיסטורי ה שסיי ם א ת נאומ ו בפסו ק : 
"כ י מציו ן תצ א תורה" . האסיפ ה עבר ה בהתרוממו ת רו ח ונסתיימ ה בשיר ת "התקוה" . 

למ ן הבוק ר היתד . בחצ ר הגימנסי ה "תרבות " תכונ ה רבה . אחרי־הצהרי ם נערכ ה 
בגימנסיד . עצר ת חגיגי ת עברית , במעמ ד "פני " הציבו ר היד.וד י וד,לא*יד.ודי , שנפתח ה 
ע ל יד י המנה ל ד״ ר יששכ ר רייס . הו א דיב ר ע ל תרבו ת ישרא ל החוזר ת לאכסני ה 
של ה — ו ד,אוניברסיט ה העברי ת בירושלים , ביר ת האומ ה ולבה , אש ר תחנ ך א ת 
האינטליגנציד , העברי ת העתיד ה שתצעידנ ו קדימד . ותאפש ר לנ ו להשתת ף בתרבו ת 
העולם . נואמי ם אחרי ם העריכ ו א ת חשיבו ת האוניברסיט ה והעל ו זכרונו ת ע ל 
התנוע ה ואישיד " בעו ד התלמידי ם והנוע ר ש ל התנועו ת הלאומיו ת הומי ם בחצר , 
עורכי ם תרגילים , שרי ם ורוקדים . נגמר ו הנאומי ם ומשתתפ י העצר ת יצא ו א ל החצ ר 
ונמשכ ו א ף ה ם לתו ך הריקודים . העיגו ל הול ך וגד ל והשמח ה שבל ב מתפרצ ת בשירה , 
שהכ ל מחזיקי ם בה . 

הית ה ז ו חווי ה בלת י נשכח ת שקירב ה לבבו ת ופתח ה כיס י יהודי ם נלהבי ם 
לרעיו ן האוניברסיטה , שבניה ם יזכ ו ללמו ד ב ה לאח ר סיימ ם א ת הגימנסי ה ברובנה . 
ואכ ן רבי ם מבנ י רובנד , על ו ארצ ה וקיבל ו א ת השכלת ם העברי ת בי ן כתל י 

בסו ף תרפ״ ה ( 1925 ) נערכ ה אסיפ ה מיוחד ת שב ה נוסדד , אגוד ת ידיד י האוני - 
ברסיט ה בירושלים . 


אברה ם ריי ז 



גילויי ם 


131 


גילויי ם 

ידע ה רובנ ה הציוני ת — שכבש ה א ת דע ת הקה ל ומשכ ה רבי ם מחוג י העמלי ם 
שעמד ו תחיל ה מרחוק , וא ף א ת הר ב זלמ ן גרינפל ד — גילויי ם שונים , משמחי ם 
ומסעירים ! א ך גילו י ההתעוררו ת והמרירו ת ע ל המאורעו ת בארץ־ישרא ל בקי ץ 
1929 על ה ע ל כולם . וכאד ם שעמ ד בתו ך התנוע ה הציוני ת והי ה מראש י הק ן ש ל 
"השומ ר הצעיר " בימי ם ההם , יכולנ י לת ת ביטו י מ ה לגילו י זה . 

הידיע ה ע ל מאורעות־הדמי ם בארץ־ישרא ל נתקבל ה ברובנ ה כרע ם בצהרי ־ 

יום . הל ב האמי ן ובט ח כ י הישו ב יד ע להשי ב מלחמ ה שערה , ולנו , העומדי ם בתו ר 
ומצפי ם לעליה , יינת ן לעלו ת לחז ק א ת יד י המגינים . ל א יתכן , אמרנו , שאויבינ ו 
יוכל ו לנו , לרצוננ ו התקי ף ולבטחוננ ו בעצמנו , — "נצ ח ישרא ל ל א ישקר".. . 

בערב ו ש ל אות ו יו ם נתכנ ס הווע ד הציונ י העירוני , בהשתתפו ת נציגי ם 
מכ ל המפלגו ת ותנועות־הנוער , בח ן א ת הידיע ה המסעירה , שק ל והחלי ט להתקש ר 
טלגראפי ת ע ם המרכ ז הציונ י בווארש ה וע ם ארץ־ישראל , לשאו ל ע ל המצ ב ולעוד ד 
א ת העומדי ם במערכה . למחר ת נקרא ה אסיפת־מחאה , כד י לת ת מב ע לרגשו ת הזע ם 
שבל ב ולתבו ע מממשל ת פולי ן שתגי ב ג ם הי א מצד ה כראו י בפורו ם בינלאומ י ע ל 
פגיע ה ז ו בע ם ישרא ל ובזכויותי ו במולדת ו ההיסטורית . וב״קן ״ — עו ד לפנ י שנית ן 
פירסו ם לידיעה , ידע ו כב ר הכ ל ע ל הנעשה . אפופ י דאג ה למצ ב בארץ , לחברינ ו 
העומדי ם במערכ ה ולעתידנו , ל א יכולנ ו להמשי ך בפעולו ת הרגילות . "השומרים " 
נצטו ו לבו א ממושבות־הקי ץ ולהופי ע מסודרי ם באסיפ ה הגדול ה בבית־הכנסת , וה ם 
בא ו כולם . מלוכדי ם ודרוכים , לבושי ם מד י "שומרים " נכנסנ ו לבית־הכנסת , כד י 
להצטר ף לכלל־ישרא ל במחאת ו ותביעתו . 

בית־הכנס ת הגדו ל עט ף אבל . נדמ ה הי ה שהכתלי ם בכ ו ע ם אלפ י הנאספי ם 
שמילא ו אותו , אנשי ם מכ ל החוגים , ציוני ם ולא־ציונים , ״עמך״ , — א ת כול ם כינס ה 
הפע ם החרד ה לשלו ם אחינ ו בארץ־ישרא ל ולמצ ב הישו ב בכלל . לרבי ם מיהוד י 
רובנ ה הי ו כב ר בני ם ובנות , אחי ם ואחיו ת בשדו ת המולדת , בכבישי ם ובסדנאות , 
שמכתביה ם זרע ו אהב ה והתלהבו ת והגביר ו א ת המשיכ ה לעליה , וכיצ ד ל א ידאג ו ן.. . 
ודא י שנמצא ו בעי ר ג ם מקטרגים , שהי ו רוצי ם לנצ ל "שעת־כושר " ז ו כד י להוכי ח 
א ת צדק ת יחס ם לציונו ת ולארץ־ישראל , א ך ה ם ל א העז ו להשמי ע בגלו י א ת דעתם , 
ואול י נג ע המצ ב ג ם ללב ם וע ל כ ן נדמו . הי ה ז ה יו ם התיחדו ת ע ם ארץ־ישרא ל 
ודאג ה עמוק ה לגורלה . 

פת ח ר ׳ יהוד ה מוטיוק , מראש י "המזרחי " אז , והעל ה בהתרגשו ת יתיר ה 
א ת דבר ו ע ל המצ ב שנוצר , ע ל הסכנ ה המרחפת , ע ל אדישו ת השליטי ם שביד ם 
הופק ד זמני ת השלטו ן לש ם יציר ת תנאי ם לבני ן עתידנ ו בארץ־הקודש , ע ל חוצפ ת 
השכני ם הערבים , המוסתי ם ע ל יד י מ י שמעוני ן לחרח ר ריב , תח ת ליצו ר הדמוני ה 
לחיי ם שלווי ם ופריח ת הארץ , וע ל חוב ת הדו ר וביחו ד הנוע ר בתפוצו ת להיו ת 
ערי ם ולעמו ד ע ל משמ ר העניני ם והתפתחותם . ידענ ו ג ם ידענו , אמר , של א בנק ל 
נחזי ר לנ ו א ת האר ץ ממנ ה גלינו , כ י יידרש ו מאמצי ם רבי ם על־אנושיי ם — וג ם 
קרבנות , א ך הנצחו ן בו א יבוא . כולנו , בזקנינ ו ובנעורינו , נצא , נעלה , נתב ע ונג ן 
ע ל מפע ל התחי ה שהוח ל בהגשמתו , ובעזר ת השובן־בציו ן תיהפ ך מחשב ת אויבינ ו 
לטוב ה עלינו . דברי ו שנחצב ו מלב ו הכוא ב חדר ו ללבבו ת המאזינים , שהזיל ו דמעו ת 



132 


הציונו ת 


בהתרגשותם , ונגע ו ג ם בל ב הצעירי ם שבתנועו ת הנוער . רעיונו ת הנוא ם מ״המזרחי " 
כבש ו ג ם אותם . נעלמ ה החציצ ה בי ן הציונ י הכללי־דת י ובינם , נשכח ו ב ל ניגוד י 
האידיאולוגיות , יעו ד משות ף איח ד א ת הכל . 

אחר י מ ר מוטיו ק נשא ו דבריה ם העו״ ד רוטפלד , רא ש הציוני ם בעיר , ד״ ר 
יוס ף שוידק י ויוחנ ן לוין . כול ם ניתח ו והסביר ו א ת המצ ב והלהיב ו א ת המוחו ת 
והלבבות . הר ב שניאור־זלמ ן גרינפל ד השלי ם א ת שור ת הנואמי ם וע ם קבל ת החלטו ת 
גינו י ועידו ד יצא ו כ ל הנאספי ם בתהלוכ ה ב ת אלפי ם לרחו ב הראש י — ג ׳ במא י 
בדר ד א ל משרד י הסטארוסט ה ברחו ב הדיביזי ה הי״ג . בעלי־חנויו ת סגר ו א ת עסקיהם , 
פקידי ם יצא ו ממשרדיהם , עגלוני ם עבר ו לסמטאות , נוע ר זר ם מבתי־ספ ר פרטיים , 
מסדנאו ת ומבתי־מלאכ ה והצטרפ ו לתהלוכ ה תח ת דגל י הלאום , "השומר־הצעיר" , 
"גורדוניה" , "החלו ץ הצעיר " ו״הנוע ר הציוני" . 

משהגיע ה התהלוכ ה א ל הסטארוסטה , נתקבל ה בכבוד . העו״ ד רוטפל ד קר א 
מע ל גב י ניי ר עצומ ה מנוסח ת ב ה הבי ע בש ם יהוד י העי ר והמחו ז א ת הזדעזעות ם 
יח ד ע ם כ ל הע ם במדינ ה ובעול ם לנוכ ח הפגיע ה בישו ב הצעי ר בארצ ו וביק ש 
להבי א לפנ י הממשל ה הפולני ת א ת רגש י היהודי ם ולעורר ה שתפע ל בצנורו ת 
המתאימי ם למע ן הישו ב היהוד י בארץ־ישראל . נאומ ו המזהי ר והקולע , שניש א אחר י 
קריא ת העצומ ה בשפת ו הפולני ת הנמלצת , הי ה תביע ה וחזו ן כאח ד והו א ל א נשכ ח 
מל ב השומעי ם שני ם רבות . 

נעימ ה הית ה ההרגש ה שביו ם ז ה עמד ה הציונו ת הרובנאי ת במבח ן והיהודי ם 
גיל ו א ת נאמנות ם לארץ־ישרא ל בעו ז ובמסירות . 

אברה ם ריי ז 


ביקור י אישי ם ושליחי ם 

כעי ר גדול ה מאוכלס ת יהודי ם שהציונו ת השתרש ה ב ה מראשית ה והצמיח ה 
ענפי ם חזקי ם לתנוע ה הלאומית ; כעי ר שהתרבו ת העברי ת נקלט ה ב ה יות ר מאש ר 
בערי ם אחרו ת וחינכ ה דורו ת מגשימים , הפכ ה חולמי ם ללוחמי ם וחלק ה גדו ל בתחי ה 
הלאומי ת ובבני ן המולד ת ההיסטורית , טבע י הו א שרבי ם הי ו מבקרי ה מבי ן איש י 
התנוע ה הציונית . מנהיגים , נואמים , תועמלנים , מדריכים , סופרים , עתונאים , מורים , 
שליחי ם ואישי ם שוני ם בעלי־ש ם ואנש י השפע ה בעול ם היהוד י והציוני , ביקר ו 
ברובנ ה מא ז ראשי ת המא ה העשרי ם לרג ל ענינ י הלאו ם והתרבות , וכ ל אח ד 
מהמבקרים , בי ן שהי ה עובר־אור ח ובי ן שהשתה ה זמן־מה , השאי ר זכרונו ת ורשמי ם 
משהות ו הקצר ה א ו הממושכ ת בעיר . הי ו אנשי־ש ם שבמקר ה עבר ו א ת העי ר א ו 
נאלצ ו להתעכ ב ב ה זמנית , וא ף ה ם השאיר ו רשמי ם של א ימחו . 

לאחדי ם מביקורי ם אל ה ולמבקריה ם יוקדש ו הפרקי ם הבאים . 

זלמ ן אשכנזי , המטי ף הציונ י 

ע ם ראשי ת חיבת־ציו ן התעור ר זלמ ן אשכנזי , איש־דובנא , ונת ן לב ו לתנוע ה 
ז ו בהתמסר ו לתעמול ה למע ן הרעיו ן בכ ל כשרונ ו ויכלתו . רובנ ה הית ה העי ר שביק ר 



ביקור י אישי ם ושליחי ם 


133 


הרב ה פעמי ם והופי ע ב ה באסיפו ת ובישיבו ת וא ף באיסו ף תרומו ת ומשיכ ת אוהדי ם 
לרעיו ן הלאומי , שלב ש צור ה מאורגנת . ותיק י הציוני ם ברובנ ה הי ו מזכירי ם בהערצ ה 
א ת שמ ו ש ל המטי ף הראשו ן שהבי א לרובנ ה א ת בשור ת ציון , תחיל ה ברו ח חיבת־ציו ן 
ואח ר כ ך לפ י תכני ת הרצל . הו א ג ם קש ר א ת רובנ ה לווע ד האודיסא י והשקי ע כוחו ת 
רבי ם במלחמ ת הבחירו ת ל״דומה " הממלכתי ת הראשונה . רובנ ה קלט ה הרב ה 
מאשכנזי , וכשנפט ר — שלח ה משלח ת מטוב י הציוני ם להלויתו , יו ם א ׳ תמו ז 
תרס״ט , בדובנה . 

נת ן ב ר כ ר , שלי ח הווע ד האודיסא י 

זכו ר לרבי ם המטי ף והעמק ן הנאמ ן ר ׳ נת ן ברכר , שביק ר ברובנ ה פעמיי ם 
בשנ ת 12 — 1911 בשליחו ת וע ד חובבי־ציו ן באודיסה . מ . אוסישקי ן הכי ר בכוח ה ש ל 
רובנ ה הציוני ת ושל ח א ת ברכ ר במיוח ד לפעו ל בעי ר זו . הו א ביל ה ב ה שבועו ת 
מספ ר ובהצלחה . בעזרת ו ובהשפעת ו נרכש ו כמ ה מאו ת חברי ם משלמ י מ ס שנת י 
לוועד , ותומכיו . נאספ ו כספי ם בצורו ת שונות , נערכ ו הופעותי ו בבתי־כנס ת ובמסיבות . 
בי ת העסק ן הציונ י ר ׳ יהוד ה מוטיו ק הי ה בית ו והצעירי ם שבי ן הציוני ם (מ״צעירי ־ 
ציון " ש ל הימי ם ההם ) הי ו ממלווי ו ועוזריו . רישומ ו ש ל ברכ ר ברובנ ה הי ה 
ניכ ר ימי ם רבים . 

איתמ ר בן־אב״ י — אור ח מארץ־ישרא ל 

ביונ י 1913 ב א איתמ ר בן־אב״ י (בנ ו ש ל אליעז ר בן־יהודה , מחי ה הלשו ן 
העברי ת בירושלים ) כאור ח ומרצ ה לרובנה . אות ו זמ ן עב ר בן־אב״ י באירופ ה והגי ע 
לרוסי ח יח ד ע ם אשתו . א ף הי א בת־ירושלים . 

שמע ו ציונ י רובנ ה שבן־אב״ י עומ ד להרצו ת בכמ ה ערי ם מרכזיות , והזמינוה ו 
לרובנה . הית ה בכ ך הפתע ה נעימ ה וחשוב ה לציוני ם ולחובב י שפת־עב ר והפגנ ה 
מפאר ת לדיבו ר העבר י החי . "פני״־העי ר בא ו למלו ן "באל־ויו " להכי ר א ת הזו ג 
הארצישראל י המדב ר עברית , ובער ב נהר ו המוני ם לאול ם "לינת־הצדק " כד י לזכו ת 
ולשמו ע הרצא ה עברי ת מפ י מרצ ח עבר י מאר ץ התחיח . מאח ר שכ ל הכרטיסי ם 
נמכר ו והלח ץ הי ה רב , נאלצ ו לפתו ח א ת הדלתו ת והחלונו ת כד י לאפש ר להמוני ם 
שנשאר ו בחו ץ להאזי ן ולקלו ט משה ו מההרצאה , כ י בימי ם הח ם טר ם יהי ו רמקולי ם 
ברובנה . 

ע ד שעל ה ביד י הסדרני ם מבי ן העסקני ם הציוני ם להכני ס סד ר באול ם 
ומחוצ ה ל ו — נתאחר ה ההרצאה . הר ב זלמ ן גולדנבר ג הצי ג א ת בן־אב״ י לפנ י 
הקה ל במלי ם חמו ת כראו י לבנ ו ש ל אליעז ר בן־יהודה , ילי ד ארץ־ישראל . לאח ר 
דבר י השב ח והבע ת התקוו ת שאנ ו תולי ם בתחי ת לשוננ ו הלאומית , ק ם בן־אב״ י 
ונש א נאו ם מזהי ר בלשו ן חי ה ורהוט ה ע ל ארץ־ישרא ל ותחי ת השפה . הו א דח ה 
כ ל פשרו ת ביח ס לשימו ש בעברי ת בחי י יום־יום . השפ ה הי א נשמ ת הציונו ת — 
אמ ר — עיק ר בתחי ה העברית , יסו ד היסודו ת ש ל הציונו ת ובכ ך אי ן מקו ם לפשרו ת 
א ו לויתורים . הידיעו ת שמס ר מארץ־ישרא ל עודד ו א ת הרו ח בקר ב קה ל המאזינים . 

ספ ק א ם כ ל הנוכחי ם שמע ו א ו הבינ ו א ת דבר י המרצה , א ך ודא י חש ו בזר ם 
ההשמל י ע ל תחי ת העברי ת העוב ר כ ל ל ב יהודי . מאו ת אנשי ם ליו ו א ת בן־אב״ י 



134 


הציונו ת 


ורעיית ו מחהרצא ח לבי ת יצח ק מלמד . למחרת , בשעו ת שלאחר־הצהרים , נערכ ה על ־ 
יד י הציונים , בבית ו ש ל צב י בהרל , קבלת־פני ם חגיגי ת לכבו ד חאורחים . 

מנאומ י הברכ ה שהושמע ו באות ו מעמ ד לכבו ד הזו ג מארץ־ישראל , נחקק ו 
בזכרו ן דבר י ר ׳ יהוד ה מוטיוק , שאמ ר בי ן השא ר : "דומי ם אורחינ ו היקרים , שה ם 
פר י הארץ , לאתרו ג ולול ב משובחים , וראויי ם ה ם שנבר ך עליה ם ברכ ת שהחיינו" . 
המסיב ה נמשכ ה ע ד אחר י חצו ת ובסיומ ה שר ו בן־אב״ י ורעית ו משיר י הארץ , 
לרבו ת הדוא ט "ש ם שועלי ם יש" , שעור ר התלהבו ת עצומ ה בי ן הנוער . בשיר ת 
"התקוה " נגמר ה החגיג ה שהשאיר ה רוש ם חז ק ע ל משתתפיה . 

ד " ר יהוש ע בוכמי ל 

מראשונ י הציונים , הי ה פני ם מוכרו ת ברובנ ה ומנושא י דב ר התחי ה בעם . 

הו א ביק ר בעי ר פעמי ם רבו ת בתקופו ת שונו ת בשליחו ת ההסתדרו ת הציוני ת לש ם 
תעמול ה לטוב ת התנוע ה ועש ה נפשו ת רבו ת לציון . הו א ג ם קיב ל מנד ט מרובנ ה 
להשתת ף באח ד הקונגרסי ם מטע ם ציונ י רובנה . ד״ ר בוכמי ל כב ש לבבו ת והתחב ב 
מאו ד ע ל שומעי ו וע ל עסקנ י העי ר הציוניים , וי ש להודו ת ששירות ו לציונו ת ברובנ ה 
הי ה ר ב מאוד . 

חיי ם גרינבר ג בעירנ ו 

חיי ם גרינבר ג הי ה מוכ ר בעירנו . עו ד בשנ ת 1910 , בעבר ו בכמ ה ערי ם ש ל 
תחום־המוש ב לחז ק א ת הפעול ה הציוני ת ולעשו ת נפשו ת לרעיו ן ולתנועה , נשל ח 
מטע ם המרכ ז הציונ י הרוס י לרובנה . ציונ י העי ר ומשכילי ה קיבלוה ו א ז בכבו ד 
ר ב כראו י לשלי ח המרכז , וכב ר בישיב ה הראשונ ה את ו נוצר ו יחס י חברי ם חמי ם 
בינ ו לבינם . הו א הירצ ה ע ל חיי ם נחמ ן ביאלי ק ושירתו . 

גרינבר ג שהי ה עדיי ן צעי ר לימי ם א ך בע ל הדר ת פני ם ולשו ן לטושה , כב ש 
א ת ל ב שומעי ו בהרצאת ו הראשונה , א ף נמצ א מ י שהכתיר ו בש ם "שנ י לז׳בוטינסקי" . 
ימ י שהות ו בעי ר הי ו ימי ם ש ל התעוררו ת ציוני ת והתוצאו ת ל א איחר ו לבוא . הדופ ק 
חציונ י ברובנ ה הי ח חז ק למד י והרצאת ו ש ל גרינבר ג הוסיפ ה שמ ן לגלגל י התנועה . 
ביחו ד הוקס ם הנוע ר הלאומ י מהופעת ו ש ל גרינבר ג ודר ך הסברתו , הל ך אחרי ו 
שב י ומיל א א ת שורו ת האגוד ה המקומית . 

ב ן 18 הי ה גרינבר ג בהשתתפ ו בוועיד ת הלסינגפורס , ממנ ה הבי א א ת יסודו ת 
הציונו ת של ו ויד ע לת ת ל ה א ת הביטו י הקול ע והכוב ש לבבות . הצלחת ו הית ה 
רב ה בכ ל מקו ם ביקורו , א ך ברובנ ה גדל ה פי־כמה . 

בפברוא ר 1913 , כשהתפתח ה ברובנ ה הפעול ה ש ל אגוד ת חובבי־שפת־עבר , 

על ה הרעיו ן להזמי ן א ת גרינבר ג להרצא ה פומבי ת בעברית . הו א ג ר א ז באודיסה , 
עס ק בספרו ת ועמ ד לשירו ת ההסתדרו ת הציוני ת ברוסיה . בוא ו בפע ם השני ה 
לרובנ ה עש ה מי ד כנפיים ! רבי ם זכר ו עדיי ן א ת הופעת ו הראשונה , ואכ ן — 
דיבור ו העבר י העסיס י בהבר ה הספרדית , יקו ד עיני ו האומרו ת בטחו ן ועמידת ו 
היהודי ת הגא ה והאצילי ת הישר ו ע ל שומעי ו רו ח חדשה , רו ח ציוני ת עברי ת 
מיוחדת . ״הו א קש ר אותנ ו לציונו ת לנצ ח וקירבנ ו לארץ־ישרא ל ממש ״ — הכרי ז 
בהתפעלו ת יוד ל שינדלקרויט , מעסקנ י הציוני ם הצעירים , כשביק ר אצ ל גרינבר ג 



ביקור י אישי ם ושליחי ם 


135 


במלו ן "באל־ויד ׳ אחר י הרצאתו . ל א הית ה הפרז ה בדברי ם אלה , כ י כ ל שומעי ו 
שוכנע ו ונכבשו . 

אחר י שיח ה ארוכ ה ולבבי ת ע ם גרינבר ג במלונו , המשכנ ו לדב ר עברי ת 
במבט א הספרדי , כפ י שדיברנ ו את ו שע ה קל ה לפנ י זה , כאיל ו הי ה ז ה טבע י ומוב ן 
מאליו . 

הרצאת ו ש ל גרינבר ג מטע ם אגוד ת חובב י שפת־עב ר נערכ ה בתיאטרו ן 
"עול ם חדש" . האול ם הגדו ל נתמל א ע ד אפ ס מקום , ולקה ל הרובנא י ניתנ ה הזדמנו ת 
ליהנו ת מדבר י גרינבר ג האמנותיי ם והמאלפים . הית ה ז ו הרצא ה חובק ת זרועו ת 
עול ם ורצופ ה תרבו ת לאומי ת וכיסופי ם לחיי ם חדשי ם במולד ת העתיקה , המתעורר ת 
לתחיה , והי א הפכ ה מעי ן תור ה ציוני ת והכר ה לאומי ת עמוקה . 

בפע ם השלישי ת ב א גרינבר ג לרובג ה בקש ר לענינ י תרבות , ונעימ ה היתד , 

ל ו פגישת ו ע ם מכרי ו הותיקי ם בעיר . ציונ י רובנ ה זכר ו לגרינבר ג א ת חס ד הרצאותי ו 
הקודמו ת ומאזיני ו הקשיב ו שו ב באהד ה לרעיונו ת שפית ח ע ל תרבו ת ורוח , וא ת הדר ך 
שסימ ן לע ם בגול ה לקרא ת חיי ם עצמיי ם במולדת . 


צי ר הסיי ם הפולנ י ד " ר יצח ק שיפ ר 

צי ר הסיי ם הפולנ י ד״ ר יצח ק שיפ ר ב א לרובנ ה ב־ 7 לינוא ר 1925 ושה ה 
בד , מספ ר ימים . 

פגישת ו הראשונד , ע ם עסקנ י העי ר הית ה בווע ד המקומ י לעזר ת יתומים . 

שיפ ר עצמ ו הי ה חב ר האכסקוטיב ה ש ל מרכ ז עזר ת יתומי ם בווארשה . בפגיש ה 
ז ו קיד ם אברה ם דאננבר ג א ת פנ י האור ח בהתעכב ו ע ל חוב ת הציבו ר והמוסדו ת 
ליתומ י המלחמה . אחרי ו קר א הד״ ר ראפפור ט בש ם וע ד הקהיל ה המקומי ת לגיי ס 
א ת כ ל הכוחו ת והאמצעי ם לפעול ה ז ו ולעזר ה סוציאלי ת בכלל . אחרו ן הנואמי ם 
היד , ז . גורין , שהעמי ד א ת הפעול ה למע ן היתומי ם ברא ש הדאגו ת באמרו : תמיכד , 
ביתומי ם — פירושד , תמיכ ה באוכלוסי ה בכל ל ודאג ה לעתיד ו ש ל הציבו ר הי ד,ודי . 

תשובת ו ש ל הד״ ר שיפ ר היתד , נאום־הסבר ה מקי ף לתולדו ת העזרד , ליתומי ם 
וערכד, . ״כשבא ו האמריקאי ם אלינ ו לעזו ר ליל ד העזוב , — אמ ר — חרקנ ו שן ־ 
חששנ ו שד,עזרד , ליתומי ם תגרו ם לדימוראליזציד " א ך ל א היד , בכוחנ ו לוות ר ע ל 
עזר ת ד״ג׳וינט׳ . בימי ם הה ם ל א יכולנ ו לחשו ב ע ל דאג ה ליתומי ם לל א עזר ה מ ן 
החוץ , כ י מיו ם ליו ם נתווספ ו תומי ם ע ל הראשונים , הכנופיו ת ש ל בלאכוביץ ' 

ופטליורד , פשט ו בכ ל ישוב , הסב ו לנ ו קרבנות , ואנ ו נאלצנ ו להצי ל א ת אש ר 

נית ן לד,צלד, . עכשיו , כשאנ ו מטפלי ם ביתומי ם ודני ם בפיקו ח עליה ם — י ש 
לארג ן א ת המפע ל לרוח ב ולעומק . הכרח י שהמוסדו ת התרבותיי ם וד,סוציאליי ם ש ל 
היד,ודי ם בפולי ן ייתמכ ו ע ל יד י הממשלה . כע ת רשומי ם 37.000 יתומים , שמה ם 
כ־ססס ! בווד,לי ן וציבורנ ו מצווד , לשא ת באחריו ת למחנד , הגדו ל הזה" . 

הנוא ם סיי ם בציו ן שאל ת הדאג ה ליתומי ם כבוער ת ממ ש וקר א להצי ל א ת 

היל ד היהוד י העזו ב מניוו ן וכליה . 

ד״ ר שיפ ר השתת ף ג ם באסיפ ה כללי ת ש ל החבר ה לאמיגרציד , "היאס " 

ונאומ ו ד,מזד,י ר ש ם עש ה רוש ם חזק . 



136 


הציונו ת 


באות ו יו ם נער ך נש ף לכבו ד האור ח במועדו ן הסוחרי ם "קלו ב קופיאצקי׳ / 
בהשתתפו ת נציג י כ ל המוסדו ת והגופי ם החברתיי ם שבעיר , והנאספי ם ביל ו ע ם 
האור ח בנעימי ם ע ד שע ה מאוחר ת בלילה . 

למחרת ו הוזמ ן הד״ ר שיפ ר לישיב ה חגיגי ת ש ל הווע ד הציונ י העירוני . בישיב ה 
ז ו הירצ ה הו א ע ל הוועיד ה הציוני ת האחרונ ה וע ל הנטיו ת והזרמי ם המתבלטי ם 
בתו ך התנוע ה בתקופ ה האחרונה . 

יצח ק גרינבוים , מראש י יהדו ת פולי ן 

לאסיפ ה הכללי ת ש ל ההסתדרו ת הציוני ת ברובנ ה שנועד ה ל־ 9 בינוא ר 1933 
הוזמ ן נשיא־הכבו ד ש ל ציונ י פולי ן וקברניט ה הדגו ל ש ל יהדו ת פולין , צי ר הסיי ס 
הפולני , יצח ק גרינבוים . בקבלת־הפני ם שנערכ ה לאור ח החשו ב השתתפ ו באי ־ 
כו ח כ ל האירגוני ם הציוניי ם שבעיר . מי ד לבוא ו ביל ה ע ם ידידי ם שע ה קצר ה במלו ן 
"וארשה " ויצ א לביקו ר אצ ל "החלו ץ המרכזי" . לעת־ער ב נתקב ל ע ל יד י קה ל 
ר ב באסיפ ת קר ן הקיימ ת לישרא ל והירצ ה ש ם ע ל ערכ ה ש ל קהק״ ל וחשיבות ה 
ביהו ד בשע ה זו . 

בער ב אות ו יו ם הופי ע גרינבוי ם ב״פאלקס־טעאטער " ונתקב ל בתשואו ת 
סוערו ת ע ל יד י ההמוני ם שמילא ו א ת האול ם מפ ה לפה . יו״ ר ציונ י רובנ ה ד״ ר 
רוטפל ד פת ח א ת האקדמי ה בברכ ה לגרינבוי ם ובתיאו ר אישיות ו ופעולת ו הרב ה 
בכ ל שטח י החיי ם הלאומיים . אג ב ציי ן הנואם , שגרינבוי ם עומ ד לעלו ת לארץ ־ 
ישרא ל והיעדר ו ודא י יורג ש בפולי ן בשד ה הצבוריו ת היהודית . 

בנאו ם שנמש ך כשלו ש שעו ת ע ל הנוש א "גלו ת וארץ־ישראל " עמ ד גרינבוי ם 
ע ל התופעו ת בחי י יהדו ת העול ם וז ו ש ל פולין , נית ח א ת הגורמי ם וביס ס א ת 
ההכר ח בארץ־ישרא ל כמוצ א לעתיד ה ש ל האומ ה מכ ל הבחינות . הנאו ם המזהי ר 
נשמ ע בקש ב ר ב ושוס ע לא־פע ם במחיאות־כפיי ם סוערות . מזמ ן ל א שמע ה רובנ ה 
הרצא ה מקיפ ה ומעמיק ה כזו . 

אחר י האקדמי ה נערכ ה במשר ד המרכז י ש ל "החבר ה לטיפו ל ביתומים " 

מסיב ה חגיגי ת לכבו ד האורח . יש ב ברא ש ד״ ר רוטפל ד וכשר־הטק ס שימ ש רוזנה ק 
שיצ ר אויר ה חמה . ראש י העסקני ם ש ל רובנ ה ביל ו ע ם גרינבוי ם ע ד לפנות־בוקר . 

בשב ת בצהרי ם ביק ר גרינבוי ם בקיבו ץ "השומ ר הצעיר " ואח ר כ ך אצ ל 
"השומ ר הלאומי" , והוזמ ן לסעודת־צהרי ם אצ ל הגב ׳ רוז ה ברלינר , נשיא ת ויצ״ו , 
מהפעילו ת למע ן הקרנו ת הלאומיו ת ומוסדו ת היתומי ם בעיר . 

האסיפ ה הפומבי ת בהשתתפות ו ש ל יצח ק גרינבוי ם נתקיימ ה במוצאי־שב ת 
ומשכ ה המונים , שנתרשמ ו עמו ק מדבריו . 

ימ י נת ן ביסטריצק י 

בסו ף 1937 הגי ע לפולי ן הסופ ר נת ן ביסטריצקי , כשלי ח הלשכ ה הראשי ת 
ש ל קר ן הקיימ ת בירושלים . שמ ו ש ל ביסטריצק י הל ך לפניו , וההצלח ה האיר ה 
ל ו פני ם בכ ל מקו ם בואו . ג ם ברובנ ה חיכ ו לביקורו , לפ י הודע ה שהגיע ה מווארש ה 
בתחיל ת ינוא ר 1938 . הווע ד המשות ף ש ל המפלגו ת הציוניו ת ואירגוני־הנוע ר בעיר , 
עש ה הכנו ת לקרא ת בוא ו ש ל האור ח מארץ־ישרא ל וקב ע ועד ה מיוחד ת לקבל ת 



ביקור׳ י אישי ם ושליווי ם 


137 


פניו , לטיפו ל באסיפו ת שייערכ ו בהשתתפות ו למע ן קר ן הקיימ ת וסמינריון־הבוער . 
התכונ ה ב״השומ ר הצעיר" , ב״גורדוניה" , ב״הנוע ר הציוני " ובתנועות־נוע ר אחרו ת 
הית ה רב ה וכרטיסי ם מיוחדי ם חולק ו למשתתפי ם בסמינריו ן תו ך התחרו ת בי ן 
האירגונים . 

בבוקר ו ש ל יו ם ששי , 14 בינוא ר 1938 , הגי ע ביסטריצק י לרובנ ה ונתקב ל 
על־יד י עסקני ם ציוניי ם שיצא ו לקראת ו לתחנת־הרכבת . עו ד באות ו יו ם נוע ד 
האור ח ע ם ועד ת קר ן הקיימת , שעיבד ה יח ד את ו תכני ת לפעולה , ובער ב כב ר 
נפת ח סמינריוךהנוע ר בשיר ת "תחזקנה" . קיד ם א ת פנ י המרצ ה הח ׳ סאשקה , 
מפעיל י "השומ ר הצעיר " ברובנ ה אז , וציבו ר הנוע ר המאורג ן האזי ן להרצא ה 
ע ל הנושא : "הפרובלימטיק ה ש ל הנוע ר בציונות" . מש ך שע ה וחצ י הקשיב ו 
הנאספי ם לדבר י ביסטריצקי , שכב ש א ת הלבבות . בשיר ת "התקוה " אדיר ה נסתיי ס 
הער ב רב־הרושם , א ך הנערי ם והנערו ת ל א התפזרו . י ד א ל י ד — והור ה סוער ת 
וממושכ ת סחפ ה עמ ה הכ ל לתו ך אויר ה ארצישראלי ת וביסטריצק י צופ ה ונהנה , 
מוק ף קה ל צעי ר ונוה ג כ״רבי " בי ן חסידיו . 

ג ם למחרת , בשבת , נמש ך הסמינריון . בשעו ת שלאחר־הצהרי ם סיד ר ה״מזרחי " 
"עונג־שבת" , וביסטריצק י ש ר ע ם הנכחי ם שירי ם ארצישראליים , בי ן השא ר א ת 
השי ר "ירושלים " לאביגדו ר המאירי , שהבי א לדמעו ת ש ל התרגשו ת חזקה . 

עמד ו א ז בעיצומ ו ש ל מפע ל "יע ר החמישה" — ע ל הר י ירושלים , בקרב ת 
קרית־ענבים , לזכ ר חמש ת החלוצי ם מתנוע ת "גורדוניה " שנפל ו בצאת ם לעבוד ת 
יעור . גלוי ה מיוחד ת שהוצא ה על־יד י קהק״ ל — הכנסת ה הית ה קוד ש למפע ל זה . 

במוצאי־שב ת נערכ ה מסיב ה חגיגי ת לביסטריצק י בגימנסי ה "תרבות" . לי ד 
שולחנו ת ערוכי ם הסב ו טוב י הציוני ם והעסקני ם ש ל רובנה . בלט ו הור י התלמידי ם 
ש ל הגימנסיה , שרוב ם ככול ם עמד ו בשורו ת הציונים . נאומ ו ש ל האורח , מתוב ל 
בדיחו ת הארץ , הי ה מזהי ר ובסופ ו הפכ ו הנכחי ם ל״ליג ה ש ל הורי ם למע ן קהק״ל" . 
כ ך נוספ ה עו ד חולי ה לשרשר ת הפעולו ת ש ל קהק״ ל ברובנה . 

בביקור ו ז ה על ה ביד י ביסטריצק י לעור ר כוחו ת נרדמים , למשו ך עסקני ם 
שהתרחק ו מפעול ה ולהכניס ם שו ב למעגל , ולהזרי ם בכ ך ד ם חד ש לעבוד ה הציוני ת 
בעיר . 

ביו ם שנ י בשב ת — ט״ ו בשבט , — חגג ו באול ם "נ 1 ב י שוויאט " א ת "יו ם 
הנוע ר הציוני " ובמרכ ז החגיג ה שו ב נמצ א ביסטריצקי , שסיפ ר ע ל ט״ ו בשב ט וע ל 
חגיגו ת הנוע ר בארץ־ישרא ל בכלל . הו א הבלי ט א ת נטיע ת "יע ר החמישה " ע ל 
ההרי ם בסביב ת קרית־ענבים , תו ך החגש ת החלטתנ ו הנחוש ה להמשי ך בהקמ ת 
ישובים , בנטיע ת יערו ת וסליל ת דרכי ם לכיבו ש הארץ . הל ב רח ב והנערי ם דרכ ו 
עוז . תזמור ת "הנוע ר הציוני " ניגנ ה מנגינו ת לאומיו ת ושמע ו דקלומי ם מעני ן 
היום . היצא ה פומבי ת נוספ ת הירצ ה ביסטריצק י בתיאטרו ן "זאפראן " ע ל הנושא : 
"מלחמתנ ו בע ד ארץ־ישראל" , שמשכ ה אלי ה א ת כ ל העיר . מנה ל הגימנסיה , ד״ ר 
יששכ ר רייס , קיד ם א ת פנ י האור ח בנאו ם חז ק וקולע , כידי ד הנוער , עסק ן וסופ ר 
ותיק , אות ו ער ב השמי ע ביסטריצק י א ת דבר ו ג ם בפנ י ציבו ר נשי ם באול ם "נוב י 
שוויאט" , הנוש א היה : "האש ה כגור ם בונ ה בבי ת הלאומ י בארץ־ישראל" . ג ם 
הרצאת ו ז ו השאיר ה רוש ם חז ק ע ל שומעיה . 



138 


הציונו ת 


ביו ם ד' , 10 בינואר , נער ך סיו ם הסמינריו ן לנוער . אויר ת ארץ״ישרא ל 
בבנינ ה שרר ה בפגישת״סיו ם זו . קש ה הית ה הפריד ה מביסטריצקי , והכ ל הי ו 
הדור י הכר ה שעבודת ו בחמש ת ימ י שהות ו עמ ם נשא ו פרי״הילולים . 

מש ה ג ל 


מגביו ת קר ן היסו ד 

קר ן היסו ד פעל ה ברובנ ה מראשי ת היווסדה , כהמש ך טבע י למגבי ת "קר ן 
הגאולה " ב' 1920 , שהצליח ה ברובנ ה במיוחד . יהוד י העיר , כציוני ם כלא״ציונים , 
שהי ו רגילי ם להרי ם א ת תרומותיה ם לבני ן ארץ^ישרא ל וישוב ה נענ ו ג ם לקריא ת 
קר ן היסוד , מ י מתו ך רצו ן והכר ה ומ י תח ת לח ץ והשפע ה ; נתבע ו — ותרמו . אמנם , 
מספר ם ל א הי ה ר ב (בשנ ת תרפ״ ח [ 8 ^ 1927 ] — הגי ע ל~ 200 אי ש שר ק מחצית ם 
הי ו מאמיד י העי ר וסכו ם תרומותיה ם 18.000 זהו ב בלבד , ובשנ ת תרפ״ ט [ 9 ״ 1928 ] — 
הוכפ ל מספ ר התורמי ם וסכו ם תרומותיה ם על ה ב״ 160% ) . 

הכנסותי ה ש ל קר ן היסו ד ברובנ ה גדל ו והלכ ו משנ ה לשנה . מד י שנ ה בראשי ת 
החור ף הי ו מתחילי ם א ת המגבי ת בשור ה ש ל אסיפות , כינוסים , ביקור י עסקני ם אצ ל 
התורמי ם ומשיכ ת עסקני ם ותורמי ם לתו ך מעג ל הפעולה . עסקניו ת "ויצו " הושיט ו 
י ד למגביות , העמיד ו א ת חברותיה ן הפעילו ת לשירות , וכ ן נוצל ו כוחו ת המפלגו ת 
הציוניו ת ותנועו ת הנוע ר בהתרמ ה ובכ ל מינ י אוספ י כסף . הדיךוחשבו ן הכספ י ש ל 
קר ן היסו ד לשנ ת תרפ״ט , שנדפ ס ופורס ם בכ ל המוסדו ת ומקומו ת ציבו ר בעיר , 



חבר י הווע ד ש ל קר ן היסו ו 


1932 


מגביו ת קר ן היסו ד 


139 


הרא ה הכנס ה כללי ת ש ל 47403 זהו ב פולני ם — סכו ם גדו ל בער ך שעל ה יחסי ת 
ע ל ערי ם כביאליסטו ק ולובלין , א ף שאוכלוסית ה היהודי ת ש ל רובנ ה הית ה קטנ ה מז ו 
ש ל הערי ם האלו , ובשני ם שלאח ר הדו״ ח תפס ה רובנ ה א ת המקו ם השליש י אחר י 
ווארש ה במגבית ה לטוב ת קר ן היסוד . הס ך הכול ל ש ל תרומותי ה ל א הגי ע ל־ 10% , א ך 
העבוד ה למע ן קרן־היסו ד התרחב ה והלכה , וא ם ל א חדר ה לכ ל השכבו ת ע ד א ז — 
הר י ז ה מחוס ר כוחו ת מתרימי ם וגובי ם בעיקר . היריד ה הכלכלי ת בפולי ן בשנו ת 
העשרים , דיב ת האר ץ מפ י ה״יורדים " והשמצו ת השמא ל ברחו ב היהודי , כ ל ז ה 
ודא י שהיתר . ל ו השפע ה מסוימ ת ע ל פעולו ת איסו ף כספים ; אף־על־פי־כ ן ל א 
הוריד ו א ת הכנסו ת קרן־ד.יסוד , אדרב ה — ה ן עמד ו בסימ ן עליה . 

הוק ם וע ד מיודז ד לקח־היסוד , שב ו השתתפ ו נציג י כ ל המפלגו ת והזרמי ם 
הציוניי ם בעי ר (כול ל הרביזיוניסטי ם בשני ם הראשונות) . נשיאו ת הווע ד לקרן ־ 
היסו ד בשני ם הה ן הורכב ה מח״ח : פינח ס גלפרסו ן יו״ר , יהודר . מוטיו ק ואנשי ל 
בוקימר , סגנ י יו״ר , יוס ף ויגדורובי ץ גזבר , מנח ם גאלארטר , מזכיר . ע ם חבר י 
הנשיאו ת נמנ ו : ה . מ . פיסיוק , ג . ווגמייסטר , ד״ ר מ . ליאשבסקי , א. . לרנר , ש . 



עסקנ י קר ן היסו ד ע ם אלכסנד ר גולדשטיי ן 

קוליקוביצ׳ר , א . ל . קליקה , א . רפפורט , ד״ ר י . שווידקי . בוועד ת חביקורת ; ח . 
קנדליס , י . לוין , מ . בלוטינסקי , ר . ברו , י . פריינד , ש . י . פרלמוטר . המנה ל — 
יעק ב ווייסבל ט (בר־מידות) . נציג י הרביזיוניסטי ם פרש ו מהוועד , בהתא ם לק ו שנקטו . 

מעסקניו ת "ויצר ׳ שפעל ו בווע ד הקר ן זכורו ת הגב ׳ רוזר . ברלינ ר (ריידל) , 

פיסיוק , וויינבר ג ואחרות . אח ד הפעילי ם והמפעילי ם ביות ר לקר ן היסו ד היד . מנח ם 
גאלארט ר ע ד עלות ו לארץ . 

פעיל י המפלגו ת התיצב ו לרשו ת הוועד , ביניה ם נציגי ם מאירגוני־הנוער , 
וקרן־היסו ד הלכ ה ונעשת ה פופולארי ת בכ ל החוגים , בדומ ה לקר ן הקיימת . הווע ד 
המרכז י ש ל קר ן היסו ד בווארש ה עמ ד בקשרי ם הדוקי ם ע ם רובנ ה וסיפ ק חומר ־ 
הסברר. , שליחים , תועמלני ם ומרצים . בי ן אל ה היו : אלכסנד ר גולדשטיין , ליי ב 
יפה , לאצקי־ברתולדי , המשלחו ת השונו ת מארץ־ישרא ל ועור . רובנ ה ידער . הרב ה 
מגביו ת פומביו ת לטוב ת קר ן היסוד , קר ן הקיימת , וכ ן למטרו ת ארצישראליו ת 



140 


הציונו ת 



פעיל י המגבי ת ש ל קר ן היסו ד ב־ 1933 


אחרות , שנערכ ו ברו ב פירסום , מגבי ת מגבי ת ותוצאותיה . המגביו ת הביא ו ליד י 
התעוררו ת בחוג י הציוני ם ובעי ר כול ה וחיזק ו א ת יד י העסקני ם והתורמים . מבוגרי ם 
הי ו מזניחי ם עסקיה ם ומשרותיהם , תלמידי ם גוזלי ם זמ ן מלימודיהם , ויפי • המגבי ת 
הפכ ו "ימ י מועד " ופעלתנו ת למע ן קר ן היסוד . גורמי ם פסיכולוגיי ם ומניעי ם נפשיי ם 
חייב ו התרכזו ת בפעול ה ציוני ת ז ו שרישומ ה הי ה מורג ש וניכ ר למדי* . אסיפו ת 
ופגישות , ביקורי ם ודיונים , החתמ ת התחייבויות , הגדל ת תרומות , גביי ת חובו ת 
וכו / התנהל ו בימ י המגבי ת בעיר , וי ש לציי ן שע ל א ף כ ל המכשולי ם התקדמ ה 
פעול ת קר ן היסו ד ברובנ ה משנ ה לשנה . 



הווע ד ופעיל י קר ן היסו ד ע ם ליי ב יפ ה 


להצלח ה מיוחד ת זכ ו המגביו ת ש ל קר ן היסו ד בהשתתפות ם ש ל אלכסנד ר 
גולדשטיי ן וליי ב יפה . קדמ ו למגביו ת אל ו הכנו ת מרובו ת וגיו ס כוחו ת מתנדבי ם 
רבים ; כ ן הוכשר ו התנאי ם הדרושים . הופעת ם ש ל "אריות " אל ה בעול ם הציוני , 
נואמי ם ידועי־שם , השפיע ו ע ל הל ב היהוד י והכיסי ם נפתח ו למע ן קר ן היסוד . 
רובנ ה הוכיח ה שאכ ן ציוני ת היא , והמצ ב בארץ״ישראל , התוב ע מאמצי ם והשקעו ת 
ל א ישוער ו להמשכ ת פעול ת הבני ן והקליטה , קרו ב ללבם , וה ם בא ו והתנדבו , תרמ ו 


מגביו ת קר ן היסו ד 


141 


והתרימו , ע ד שרובנ ה עמד ה בשור ה ראשונ ה בי ן ער י ווהלי ן בהכנסו ת קר ן היסוד . 

ליי ב יפ ה שהגי ע מארץ־ישרא ל כשליח ה ש ל קר ן היסו ד לפולין , שה ה ברובנ ה 
כשבו ע ימים . הו א נפג ש בכבוד־מלכי ם ע ל יד י יהוד י רובנה . שלושי ם משלחו ת 
ש ל הזרמי ם והאירגוני ם הציוניי ם ובתי־הספ ר ע ל דגליה ם יצא ו לקראת ו לתחנת ־ 
הרכב ת וע ל המלו ן ב ו התאכס ן התנופ ף הדג ל הלאומ י בצ ד הדג ל הפולני . הופעותי ו 



ופגישו ת החגיגיו ת ע ם ליי ב יפ ה בתחנ ת הרכב ת ולי ד הגימנסי ה ״תרבות " — 7 ־ 9 למא י 931 ז 




142 


הציונו ת 


הפומביו ת והחגיגיות , שבה ן נכח ו נציג י השלטונו ת ובאי־כו ח מוסדו ת ציבוריי ם 
ויהודיים , ונאומי ו בעברית , שימש ו הפגנ ה גדול ה ונא ה לציונות . נכרי ם הופתע ו 
להתעוררו ת ז ו ושאל ו בתמימו ת : האי ן ז ה ה״פרזידנט " היהוד י ש ל פלשתינ ה ז 

הרו ח הלאומי ת שנשב ה ברובנה , התרבו ת העברי ת שהיכת ה שרשי ם בעיר , 
התנוע ה החלוצי ת ש ל התקופ ה ההי א וביקוריה ם ש ל גדול י התנוע ה הציוני ת למגביות , 
קירב ו א ת רובנ ה לארץ־ישרא ל וגדול ה היתד . ההשפע ה ההדדי ת ע ל שתיהן . 

בנ י רובנה , אפיל ו הבלת י ציונים , הוכיח ו בהתחיבויותיה ם לקר ן היסו ד שאכ ן 
עב ר זמ ן הנדבו ת לישו ב ארץ־ישרא ל והגיע ה תקופ ת בני ן וכיבו ש האר ץ בקנה־מידר , 
רחב , וכ ל יהוד י באש ר הו א חיי ב לשל ם מ ם לקופ ת הע ם במגבי ת הקרן . ודאי , ברו ב 
המקרי ם ל א הלמ ו התשלומי ם א ת צרכ י השע ה וא ף ל א א ת היכול ת הממשי ת ש ל 
המשלמים , א ך זד. ו עני ן בפנ י עצמו . 

כ ך נהג ה רובנ ה היד.ודית־ציוני ת ע ד שעל ה עלי ה הכורת . 

יעק ב בר־נזידו ת 


ליג ה למע ן קר ן הקיימ ת לישרא ל 

א ם העבודד . הציוני ת ברובנ ה התפתח ה ודותפשט ה משנו ת העשרי ם וע ד 
לכיבו ש הסובייט י ש ל 1939 , הר י התפשטו ת ז ו התבלט ה ביות ר בעבודד . למע ן 
קר ן הקיימ ת לישראל . מפע ל לאומי־עממ י ז ה שרשי ו נעוצי ם ברובנד , עו ד מראשי ת 
היווסדו . יד.ודי ם מכ ל השכבות , וע ל אח ת כמ ה וכמד . ציונים , הג ו חיבד . מיוחד ת לקר ן 
ז ד וד.י ו מרימי ם תרומותיד. ם בכ ל הזדמנו ת ומחרימי ם אחרי ם בצורו ת שונו ת לטובתה . 
בצ ד השק ל הציונ י הופי ע תמי ד ש ם קהק״ ל ושנ י אל ה סימל ו תמי ד א ת הציונו ת 
בעי ר ע ד המד.פכ ה הרוסית , ע ד שקמ ה קר ן היסו ד והרעיו ן הציונ י העמי ק ולב ש 
צורד . מדיני ת רחבד . בדו ר האחרון . 

הפירו ד הפנימ י בד״סתדרו ת הציוני ת בפולי ן — ואול י עו ד קוד ם לכ ן — למפלגו ת 
וזרמי ם שדגל ו כ ל אח ת בש ם דגלה , ל א מנ ע שיתו ף פעול ה אמי ץ וקבו ע בעבוד ה 
למע ן הקרנו ת הלאומיות , וטבע י הי ה הדבר ! במקו ם שאי ן הפוליטיק ה מתערב ת 
נית ן לציוני ם מכ ל ההשקפו ת (ימין , שמאל , מרכז , דתיי ם וכר ) להיו ת מאוחדי ם 
ולפעו ל בכוחו ת משותפים . מקום־מפג ש כז ה ש ל הגופי ם הציוניי ם היתד . קר ן הקיימ ת 
לישראל , ולתכלי ת ז ו נוסד ה בשנו ת העשרי ם ברחב י פולי ן הליג ה למע ן קהק״ל . 

ברובנד . לקח ו חל ק בליג ה כ ל הזרמי ם וא ף אירגונ י הנוער . ל א הי ה גו ף 
ציונ י של א של ח א ת נציגי ו וא ת חברי ו לליג ה לפעול ה לטוב ת הקהק״ ל מש ך כ ל 
תקופ ת קיומד, . אמנם , הי ו תקופו ת עלי ה ותקופו ת ירידד . בהכנסו ת קהק״ ל ברובנ ה 
בעטיי ם ש ל גורמי ם שונים , א ך הפעול ה התנהל ה בחיב ה ובעני ן ראויי ם לציון . 

זכורי ם לרבי ם נשפ י קר ן הקימת , ה״באזאר " המסורת י ש ל חנוכר. , שאורג ן 
ע ל יד י "ויצ ד במעו ף ובכשרון , המגביו ת הקבועות , הכנסו ת הקופס ה הכחול ה 
ור.תרומו ת המקריו ת שהכניס ו סכומי ם גדולי ם (לפ י מושג י הזמ ן וחישו ב ער ך 
המטבע) . ההתלהבו ת לארץ־ישרא ל חיזק ה א ת הפעולד , ומשכר , לשורו ת הליג ה 
אנשי ם למאו ת ואלפים , א ם כפעילי ם וא ם כתורמים . 



ליג ה למע ן הקר ן הקיימ ת לישרא ל 


143 



חבר י הווע ד המאוח ד לקר ן הקיימ ת לישרא ל — 1932 . שור ה א ׳ (עומדים , מימין ) : נ ח 
קנדלמן , מש ה ממוליאר , יונ ה וינר , שלמ ה גורביץ . שור ה ב ׳ (עומדים , מימין ) : (?) , 
שמוא ל מוטיוק , מתי ה קראשינמקי , יעק ב בושל , (?) , גרינפלד , פרנם , קודוך , צב י 
ברמניק , יצח ק גולדנשטר ן שור ה ג ׳ (יושבים , מימין ) : מש ה צ׳מרינםקי , אליה ו לרנד , 
מאי ר גילרמן , אברה ם ריין , בן־ציו ן איייזנברג , גנמן . 

א ם נשמ ע ברחו ב היהוד י קו ל ביקורת י ע ל מפעלי ם ציוניי ם (ומתלונני ם 
ל א חסר ו א ף פע ם בקרבנו) , הר י כלפ י קהק״ ל ל א הע ז אי ש לומ ר דבר . ידו ע ידע ו 
הכ ל כ י קר ן הקיימ ת עוסק ת בגאול ת הקרק ע ש ל המולד ת בשבי ל הע ם כולו , וז ה 
בכספ י ההכנסו ת מפרוטו ת המצטרפו ת לסכומי ם שה ם קוד ש ליציר ת רזרבו ת 



הווע ד המאוח ד לקר ן הקיימ ת לישרא ל 


1954 


144 


הציונו ת 


קרקעיו ת למע ן האומה . אות ם הנערי ם והנערו ת שלפנ י עשרו ת שני ם הלכ ו לאסו ף 
נדבו ת לקהק״ ל בחתונות , ב״מניך ׳ הציונ י ובהזדמנויו ת אחרות , המשיכ ו עת ה א ת 
פעול ת הקוד ש למע ן קהק״ ל לי ד הליגה , ובניה ם — חניכ י מוסדו ת ״תרבות ״ — 
לצד ם : מעש י אבו ת סימ ן לבנים . כ ל אירגו ן ברובנ ה הי ה גא ה ע ל שיתופ ו בעבוד ת 
הקהק״ל , והמשלחו ת מהלשכ ה הארצי ת ומהמרכ ז העולמ י בירושלי ם עש ו א ף ה ן 
א ת שלה ן לחיזו ק הפעול ה במקומות . ברובנר , הורג ש בית ר עו ז הדופ ק ש ל קהק״ל , 
בל י שיפרי ע לפעולו ת קר ן היסוד . 

מאח ר שיצ ר הפרו ד והבדל י ההשקפו ת בציונו ת הפריד ו בי ן ציונ י רובנ ה 
והווע ד הציונ י העירונ י כמע ט שחד ל להתקיים , נשא ר למפלגו ת הציוניו ת לפעו ל 
בצוות א ר ק למע ן הקרנות . ואכ ן ציונ י רובנ ה לזרמיה ם ידע ו לקיי ם יחסי ם הדוקי ם 
בעבוד ת הקרנו ת והליג ה למע ן קר ן הקיימ ת לישרא ל שימש ה אח ד ממקומו ת השיתו ף 
המלא . כא ן שרר ה אידילי ה ונציג י המפלגו ת פעל ו בכנו ת ובל ב של ם לטוב ת קהק״ל . 

מעסקנ י הציוני ם שפעל ו ברובנ ה לטוב ת קהק״ ל מראשי ת היווסד ה ייזכרו : 

יוס ף אדל , דו ד גרשטיין , יצח ק מלמד , דו ב כורך , שלמ ה וסליר , יהוד ה שינדלקרויט , 
קיפן , מ . בילינסקי , יעק ב סטארץ , ארי ה גרבוז , ב״ צ אייזגברג , מרדכ י נאמן , יעק ב 
אדל , שמוא ל קולקר , זא ב גויכר ך ואחרים . 

ייזכר ו כא ן לברכ ה העסקני ם הפעילי ם שהקדיש ו ממיט ב מרצ ם להגדל ת 
הכנסו ת קהק״ ל ברובנה : צב י (גרישה ) ריידל , זוסי ה כהן , יצח ק גולדנשטרן , רוז ה 
ברלינר , בן־ציו ן אייזנברג , מאי ר גילרמן , נציג י השוה״ צ חי ה דרמנסקה , אבר ר, ם 
רייז , נציג י "גורדוניה" , "הנוע ר הציוני" , "המזרחי " ואחרים . 

חי ה לעד ן (דרמנסקה ) 


"המזרחי " 

בראשי ת צמיח ת הציונות , כשכ ל חובבי־ציו ן עו ד הי ו מאוחדי ם בשאיפ ה 
אח ת ש ל הציונות , ל א ידע ו ברובנ ה כ ל התבדלו ת ש ל זרמים . אכן , המטיפי ם לציונו ת 
שבא ו מ ן החו ץ הי ו חרדי ם וגישת ם לבירו ר הרעיו ן הציונ י והסברת ו הי ה מנקודת ־ 
ראו ת דתית , א ך הקריא ה לת ת י ד לתנוע ה הציונית , הנושא ת א ת דג ל התחיד , 
ש ל הלאו ם ומכוונ ת אות ו לשחרו ר מעו ל הגלו ת לקרא ת חיי ם עצמאיי ם במולדת ו — 
ארץ־ישראל , הית ה כללית , א ל כ ל בי ת ישרא ל לכ ל מעמדי ו ושכבותיו . יהוד י 
רובנה , שנמשכ ו לציונות , ל א ידע ו כיתו ת א ו זרמים , והמטיפי ם שביקר ו בעי ר 
(יאבזרוב , מסליאנסקי , זאב , הר ב פישמ ן ואחרים ) ל א הזכיר ו בהופעותיה ם ע ל 
כך ! לדעת ם הציונו ת יונק ת ממקו ר ישרא ל ומכמני ו היסודיים , וחזק ה ע ל כ ל 
ציונ י להיו ת אי ש מסורת . א ף שמ ע הר ב ריינס , מייס ד "המזרחי" , והשקפת ו ע ל 
הציונות , — הגיע ו לרובנה . ית ר ע ל כן , ר ׳ יהודר , לי ב אדל , מחשוב י התושבי ם ש ל 
העיר , השתת ף באופ ן פעי ל באסיפ ה המייסד ת ש ל "המזרחי " בלידה . כ ן ידו ע הי ה 
ג ם ע ל הקמ ת אגוד ת "המזרחי " " , א ך משום־מ ה נשאר ו ציונ י רובג ה בלת י מפולגי ם 

• אליה ו ריצמ ן מוס ר שבלי ל הושע״ ר שנ ת תרס״ ג נתקיימד , בתלמוד־תור ה אסיפ ה 
ש ל כמ ה עשרו ת מהציוני ם הדתיים , ביניה ם אהר ן פרצ׳וק , יהוד ה מוטיוק , החז ן בד ל פיטל ם 
ואחרים , שנאמו , דיבר ו והחליט ו להקי ם אגוד ת "מזרחי" . פרצ׳ו ק דיקל ם א ת השי ר "מקו ם 
ש ם ארזים" . 



"המזרחי " 


145 


והלכ ו תח ת דג ל ציונ י אח ה בחינ ת ציונו ת למע ן ציון . כ ך נמש ך הדב ר שנים . 

ע ם פי ח המלחמ ה העולמי ת הראשונ ה השתתק ה למעש ה כ ל פעול ה ציונית , 

והי א נתחדש ה אחר י המהפכ ה בשנ ת 1917 . בתקופ ה ההי א התארגנ ה באוקראינ ה 
הסתדרו ת חרדי ת תח ת הדג ל והסיסמ ה "אחדות" , שמרכז ה הית ה קיוב . רבי ם מבי ן 
הציוני ם הדתיי ם ברובנ ה והסביב ה נתנ ו י ד לאירגו ן ההו א בכד י לכוו ן א ת פעולותי ו 
לאפיק י הציוני ת הדתית . ימ י הפעילו ת הציבורי ת שלאח ר המהפכ ה ל א ארכו . כיבו ש 
אוקראינ ה ע ל יד י הגרמנים , הכרז ת הריפובליק ה האוקראינית , ג ל הפרעו ת אש ר 
הצי ף א ת הסביב ה בימי ם הה ם הפסי ק למעש ה א ת הפעילו ת הפוליטי ת שלאח ר 
המהפכה . כ ל הכו ח והמר ץ ש ל הציבו ר כול ו הי ה מוקד ש א ז לאירגו ן הגנ ה עצמי ת 
מפנ י הפורעי ם השוגים , אש ר התקיפ ו מד י פע ם א ת הערי ם ובעיק ר א ת העיירות , וב ו 
בזמ ן הל ך הנוע ר והכשי ר א ת עצמ ו להגנ ה ולקרא ת עלי ה לארץ . בתקופ ה ההי א אורג ן 
באלכסנדרי ה שע ל י ד רובנ ה "החלוץ" , מהראשוני ם בווהלין . דאגו ת הבטחו ן והקיו ם 
התמידיו ת ליכד ו א ת הציבו ר כול ו ושו ב ל א הי ה מקו ם לפילו ג והתבדלו ת בשד ה 
הציונו ת ע ד שחב ל רובנ ה נספ ח לריפובליק ה הפולנית . 

במרכז ה ש ל פולין , בווארש ה הבירה , התנהל ה א ז פעול ה קדחתני ת ציונית . 

מש ם בא ו שליחי ם שוני ם לרובנ ה לארג ן א ת הציבו ר הציונ י בנפו ת הספר . בי ן הבאי ם 
הי ו ג ם שליח י "המזרחי " מפולי ן הקונגרסית , אש ר ניס ו לארג ן א ת הציוני ם הדתיי ם 
ולהפעיל ם כאגוד ה עצמאי ת תח ת דג ל ,.המזרחי" . כמ ו כ ן יצוי ן שהציוני ם הדתיי ם 
כרובנ ה העי ר ל א רא ו ג ם א ז א ת הצור ך הדחו ף באירגו ן נפרד . היחסי ם בינ ם ובי ן 
הציוני ם אש ר נמנ ו ע ל מחנ ה החרדי ם הי ו חבריי ם למופת , והרק ע בווהלי ן הי ה שונ ה 
לגמר י מאש ר בפולי ן הקונגרסית . בינתיי ם התחיל ה לחדו ר לווהלי ן השפע ה מצ ד 
תומכ י ה״אגודה" , ונמצא ו שהתחיל ו לפעו ל בי ן חרד י רובנ ה מטע ם ה״אגודה " 
לרע ת הציונות , וא ז נוכח ו בדחיפו ת אירגו ן סני ף "המזרחי" , אש ר יפע ל בי ן החרדי ם 
ברו ח הציונו ת הדתית . ברא ש האירגו ן התיצב ו אנשי ם בעל י שעו ר קומה , עסקני ם 
ציוני ם ותיקי ם כר ׳ הר ץ מאי ר פיסיו ק ור ׳ יהוד ה מוטיוק . בתקופ ה ההי א ביק ר ברובנ ה 
הר ב רפופור ט ז״ ל (שנתקב ל אח ר כ ך לר ב אב״ ד דקהיל ת לוצק) , שהטי ף ל״המזרחי" . 
הו א הופי ע בהצלח ה בכמ ה בתי־כנס ת ורבי ם מיהוד י רובנ ה הצטרפ ו לשורו ת 
"המזרחי" . כ ך התארג ן "המזרחי " ברובנה , שריכ ז סביב ו א ת הפעילי ם מבי ן היהדו ת 
הדתי ת המאורגנת , שמ ר בנאמנו ת ע ל רו ח המסור ת הציונית , שפעמ ה בל ב יהוד י 
רובנה , שית ף פעול ה ע ם הווע ד הציונ י העירוני , נת ן י ד לכ ל המגביו ת הציוניות , 
ועמ ד במערכ ה בע ת הבחירו ת למוסדו ת המדינ ה ולמוסדו ת המוניציפאליי ם ש ל העיר . 

תפקי ד חשו ב מילא ה אגוד ת "המזרחי " ברובנ ה בבחירו ת לקהיל ה המקומי ת 
ולמוסדו ת ציבו ר אחרים . הי ו מקרי ם שציוני ם סת ם נתנ ו ל ה א ת קולותיהם , סמכ ו 
עלי ה והי ו שתמכ ו בה ם (למשל , בשאל ת בחיר ת ר ב העי ר וכדומה) . העבוד ה 
הציוני ת המעשי ת בלע ה א ת כ ל המר ץ ש ל ראש י "המזרחי " ושט ח חשו ב מא ד נשא ר 
בלת י מטופ ל כראו י — שט ח החינו ך הלאומי־הדתי . מוסדו ת החינו ך הלאומיי ם בעי ר 
ובסביב ה הי ו ברוב ם הגדו ל משכיליים־חילוניים . מסור ת ש ל השכל ה הית ה מושרש ת 
בווהלי ן עו ד מתקופ ת ריב״ ל וגוטלובר , וכ ך אנ ו רואי ם א ת הנוע ר הלאומ י הרובנא י 
מאורג ן ברוב ו הגדו ל באירגוני ם חילוניים , אב ל המיעו ט שהתארג ן ב״החלוץ־המזרחי " 
הי ה ניכ ר וחשוב . בשורו ת "החלו ץ המזרחי " עמד ו חניכ י ה״חדר " והישיבה , והאירגו ן 



146 


הציונו ת 


של ח א ת חברי ו לנקודות־ההכשר ה המיוחדו ת ש ל "המזרחי " ונאב ק קש ה ע ל זכות ו 
לעליה . "החלו ץ המזרחי " ברובנ ה התפת ח וגד ל בעיק ר בזמ ן אש ר שאל ת רשיון ' 
כניס ה לא״ י נעשת ה לשאל ת חיי ם בשבי ל רבים , שדפק ו ע ל דלתו ת המשר ד הא״י . 
כ ל רשיון־עלי ה נרכ ש במאב ק עצו ם בי ן ההסתדרויו ת השונו ת שהי ו מיוצגו ת במשר ד 
הא״י , ורבי ם מבי ן "החלו ץ המזרחי " רא ו א ת עצמ ם מקופחים , קול ם ל א נשמ ע כראוי . 

בי ן הלוחמי ם א ת מלחמ ת "החלו ץ המזרחי " ע ל זכות ו לעלי ה ראו י להיזכ ר 
הה ׳ ישעיה ו פינ ר הי״ד , מ״צעיר י מזרחי" , שכ ן עליי ת רבי ם מבי ן הציוני ם י ש לזקו ף 
לזכותו . הח ׳ פינ ר הי ה באחרונ ה המקש ר בי ן "המזרחי " ו״החלו ץ המזרחי" , וייצ ג 
בכבו ד א ת שנ י האירגוני ם הנ״ל . עליית ם ש ל ראש י "המזרחי " ר ׳ הר ץ מאי ר פיסיו ק 
ור ׳ יהוד ה מוטיו ק לאר ץ ישרא ל ועזיבת ם א ת העי ר השפיע ה במיד ה מסוימ ת ע ל 
מעמד ו ש ל "המזרחי " בעיר , א ם כ י נמצא ו ממשיכים . כשביקרת י א ת רובנ ה באחרונ ה 
בשנ ת 1939 , לפנ י פרו ץ המלחמ ה העולמי ת השניה , מצאת י א ת רו ב הציבו ר הדת י 
בעי ר מאורג ן בשת י ההסתדרויו ת : "המזרחי " ו״החלו ץ המזרחי" , שהמשיכ ו במסור ת 
ש ל עבוד ה ציוני ת אינטנסיבי ת לטוב ת הקרנו ת הציוניות , ויח ד ע ם ז ה פעל ו למע ן 
הכשר ת חלוצי ם דתיי ם ועליית ם לאר ץ ישראל . 

הר ב מש ה שטרנבר ג 


הסתדרו ת הציוני ם הרביזיוניסטיי ם (הצה״ר ) ובית״ ר 

ע ם ייסוד ה ש ל ההסתדרו ת הציוני ת החדש ה ע ל יד י זא ב ז׳אבוטינסקי , 

מצא ה ז ו תומכי ם ג ם ברובנה , שהחל ו להתארג ן ולהשמי ע קול ם ברמה . בהגיע י 
בסו ף 1928 מארץ־ישרא ל לרובנה , מצאת י כב ר בעי ר הסתדרו ת רביזיוניסטי ת ערה , 
שמנת ה כמא ה חב ר ומועדונ ה בבי ת טאראשצ׳נסק י ברחו ב ה־ 3 במאי . א ת המועדו ן 
ניה ל המור ה העבר י הוותי ק חייק ל קופלמן , אד ם בע ל עב ר בשד ה החינו ך והציונות , 
שהי ה מיוזמ י ההסתדרו ת החדשה . כאי ש המפלג ה בא״י , ביקרת י במועדון , התקרבת י 
לחבר י החו ג הרביזיוניסטי , וע ם היכנס י לשורותי ו משכת י את י לתנוע ה עו ד מספ ר 
אישי ם מקומיים , וההסתדרו ת גדל ה והלכה . ב־ 1929 נבחרת י יו״ ר הצה״ר . 

והימי ם ימ י פעילו ת בקר ב ציונ י רובנ ה ורי ב המפלגו ת והזרמי ם עומ ד 
בתקפו . שכרנ ו מועדו ן מרוו ח יות ר בבי ת שמואל־יוס י חאס ט ברחו ב שקולנ ה 
ופעולותינ ו הסתעפו . באות ו זמ ן יצא ו קבוצו ת נוע ר רביזיוניסט י להכשר ה לקרא ת 
העלי ה לארץ־ישראל , מעש ה שהעל ה א ת קר ן התנועה , והי א משכ ה א ת הדו ר הצעי ר 
לשורותינו . מזמ ן לזמ ן ביקר ו א ת רוב.י ה מפקדי ם ומדריכים , כד י לקיי ם קש ר ח י 
בי ן המרכ ז לבי ן התאי ם במקומו ת ולחז ק א ת המחנה , ופגישו ת אל ו ע ם אנש י 
המרכז , ר ב הי ה ערכן . 

לאח ר ביקור ו בשנ ת 1929 , ביק ר בעי ר ז׳אבוטינסק י עו ד פע ם בשנ ת 1933 . 

הו א ל א הי ה לגב י הקה ל המקומ י פני ם חדשות . יהוד י רובנ ה הכירוה ו מכב ר וזכר ו 
אות ו מא ז עמ ד לבחיר ה ל״דומה " הממלכתי ת הרוסי ת השני ה ומהרצאותי ו בעיר . 
רבי ם שמח ו לביקור ו וההסתדרו ת הרביזיוניסטי ת התכוננ ה לקד ם א ת פני ו כראוי . 



הסתדרו ת הציוני ם הרביזיוניסטיי ם (הצה״ר ) ובית״ ר 


147 


אול ם מאח ר שהגי ע בשבת , ובשע ת בוק ר מוקדמת , ל א יצא ה לקראת ו אל א משלח ת 
ממקורבי ו שפגש ה אות ו בתחנת־הרכבת . ז׳אבוטינסק י הוב ל יש ר לדירת י והתאכס ן 
אצל י כ ל שלוש ת הימי ם שביל ה בעיר . לינ ה א ת ז׳אבוטינסק י הד״ ר יוניצ׳מן , והי ה 
ז ה ביקור ו האחרו ן ברובבה . 

ע ל יח ם השלטונו ת א ל דאבוטינסק י תעי ד העובד ה הבאה : הלכת י ע ם ד״ ר 
יוניצ׳מ ן א ל הסטארוסט ה המקומ י וע ל סמ ך תעודת־נאנס ן ש ל ז׳אבוטינסק י נת ן 
הסטארוסט ה אישו ר ליציאת ו לחוץ־לארץ . הסטארוסט ה יד ע ע ל ז׳אבוטינסק י מכב ר 
והתיח ס אלי ו בכ ל הכבוד . מטע ם ז ה ג ם נשלח ו ע ל יד י השלטונו ת שנ י שוטרי ם לשמו ר 
ע ל דירת י שמירת־כבו ד כ ל ימ י שהות ו ש ל ז׳אבוטינסק י אצלי , כשדג ל כחול־לב ן 
מתנוס ס מע ל לבנין . 

ביו ם הראשו ן לבוא ו הופי ע ז׳אבוטינסק י בנאו ם פומבי . מלב ד מפלגו ת השמאל , 

בא ו נציג י זרמי ם שוני ם לברכ ו ולקב ל א ת פניו . למיסד ר שנער ך לכבוד ו במגרש ־ 
הספור ט שברחו ב זאמקוב ה בא ו המוני ם שהריע ו לכבודו . קבל ת המיסד ר ע ל יד ו היתד ■ 
רב ת רושם . אח ר כ ך יצא ה תהלוכ ה גדול ה לרחובות , כשרו ב יהוד י העי ר חולקי ם כבו ד 
לז׳אבוטינסקי , שהי ה מכוב ד ג ם ע ל מתנגדי ו הפוליטיים . אכן , רובנ ה הציוני ת ל א 
בייש ה א ת עצמה . בשב ת נא ם ז׳אבוטינסק י לפנ י החברי ם ולמחר ת ביו ם ראשו ן — 
באול ם ראינו ע "ברנט " לפנ י המונים , חברי ם וסת ם יהודים . 

בשני ם 1933 ו־ 1934 נתקיימ ו ברובנ ה ועידו ת גליליו ת ש ל הצה״ ר בהשתתפו ת 
הד״ ר י . שכטמן . בתקופ ה ההי א ניכר ה עירנו ת מיוחד ת בתנוע ה ברובנ ה ובסביבתה . 
כשנ ה אחר י ז ה ביק ר אצלנ ו הד״ ר פון־וייז ל מארץ־ישראל . ג ם ביקו ר ז ה 
הפ ך מאור ע בחי י תנועתנ ו ברובנ ה והשאי ר זכרונו ת נעימי ם מאוד . בימי ם הה ם 
גב ר הויכו ח ע ם הגרוסמניסטים , שהבי א ליד י פילו ג במחנ ה הרביזיוניסט י וברובנ ה 
הוקמ ה אגוד ת ציונים־מדיבאי ם ברוח ו ש ל מאי ר גרוסמן . 

בית״ ר כבש ה ל ה מקו ם נכב ד בתנוע ה הלאומי ת בעיר . שלי ח המרכ ז מצ א 



פגיש ת סניפ י הצה״ ר כרובי ה 


1935 



148 


הציונו ת 


כא ן מספ ר צעירי ם שהתלהב ו לרו ח בית״ ר ומטרותיה , ובעי ר התארג ן סני ף לתנוע ה 
זו . כב ר לאסיפו ת הראשונו ת ש ל הסני ף בא ו עשרו ת בני־נוע ר מתנועו ת אחרות . 
גורמי ם שוני ם הניע ו אות ם להצטר ף לבית״ר , וע ל כול ם — הכרת ם ביסודו ת התנועה . 
משנתפרס ם דב ר ייסוד ו ש ל הסני ף ברובנה , מצ א הדי ם ג ם בסביבה . כוח ם ש ל 
חבר י בית״ ר ניכ ר הי ה בהופעו ת הספור ט הפומביות , בפולמו ס ע ם אירגוני־נוע ר 
אחרי ם וכ ן בהכשר ה לעלי ה לארץ־ישראל . ק ן בית״ ר המ ה ממ ש מנוע ר לבו ש 
בדר ך כל ל מד י צבא , וד,שיר ה היתד , בוקע ת ועול ה מסביב.. . ביהו ד קל ט הק ן א ת 
הנוע ר מפרב ר ״קווקאז ״ ששיכ ן בתוכ ו א ת דל ת הע ם — נוע ר מוזנ ח שנמצ א ע ד 
א ז מחו ץ לכ ל אירגון . במרוצ ת הזמ ן יצא ו כמ ה מבני־נוע ר ז ה להכשר ה חלוצי ת 
לקלוסוב ו ולמקומו ת אחרי ם ש ל הכשר ת בית״ר . 

לש ם הכשר ת מדריכי ם לבית״ ר נער ך בקי ץ 1933 ברובנ ה קור ם למדריכי ם 
ש ל חב ל וור,ליךפולאםיא , ב ו הירצ ו ולקח ו חל ק כמד . מראש י בית״ ר בפולין . הכינו ס 
נער ך ע ל מגר ש ה״חשמונאי " בקצ ה רחו ב זאמקוב ה בצור ת מחנ ה ולפ י כללי ם 
צבאיים־ספורטיביי ם ברו ח התנועה . שמוני ם נערי ם מקנ י בית״ ר ב־ 12 ערי ם ועיירו ת 
ש ל ווהלי ן ופולאסי א השתתפ ו בקור ס ז ה שנמש ך שבו ע ימי ם ורויקנ ה למשתתפי ם 
א ת מגמו ת בית״ר . ע ם שוב ם אי ש אי ש למקומו , נעש ו משתתפ י הקור ס מדריכי ם 
שפעל ו רבו ת ל ד,אדר ת התנוער, . 

סני ף בית״ ר ברובנ ה נחש ב למבצ ר בגלי ל הווד,לינ י וד.וםי ף כבו ד וכו ח 
לתנוער, . גאוות ם ש ל הרביזיוניסטי ם בעי ר היתר , ע ל בית״ר , שתנועת ה הית ה 
מורגש ת יפר , בעיר . הפילו ג בוועיד ת קאטובי ץ בתרצ״ ג ( 1933 ) ל א הרחי ק רבי ם 
מדוהםתדרו ת הרביזיוניסטי ת ברובנה , כ י רו ב החברי ם נשאר ו נאמני ם לדגלם , 
ור ק מעטי ם נד,ר ו אחר י מאי ר גרוסמן . 

בבחירו ת למאגיסטרא ט (העיריר, ) הרובנא י ב־ 1934 נבחרת י מטע ם הצה״ ר 
ותומכי ם בלת י מפלגתיי ם לייצ ג א ת האינטרסי ם הציבוריי ם בעירי ה ברוחנו . 

בשנ ת תרצ״ ה התרחבד , ההסתדרו ת הרביזיוניסטי ת ברובנ ה ואת ה נתמלא ו 
ג ם שורו ת בית״ר . הסניפי ם בער י השד ה רא ו בהסתדרו ת שברובנ ה מרכ ז לגליל . 
מראשיר , בתקופד , ר,ר,י א זכורי ם מ ר גירוביץ , ש . יעקביאק , ויגדורוביץ , יוזפסבר ג 
ואחרים . מטע ם ר,ר,םתדרו ת נפת ח אול ם קריא ה גדו ל לי ד המועדו ן החד ש ברחו ב 
פר ץ שמש ך רבים , אפיל ו לא־חברים . כמ ה מפעיל י התנוע ה ור,נוע ר הרביזיוניסט י 
על ו ארצ ה והצטרפ ו ב ה לדגלם . 

בקי ץ 1936 ביק ר ברובנר , שלי ח התנוע ה מארץ־ישרא ל מ ר אב א אחימאיר . 

הו א מצ א בעי ר הסתדרו ת חזק ה ופעיל ה וד,ירצ ה בפנ י חו ג הברי ם וקה ל מגוון . 

לוועיד ה העולמי ת ש ל ברי ת הצה״ר , שנתקיימ ה בוינ ה בנובמב ר 1936 , נשל ח 
מרובנר , ציר , שהבי א בשוב ו א ת דב ר הוועידר , ור,חלטותיד " וא ז גבר ה הפעול ה 
הרבזיוניסטי ת בעיר . העתוני ם ,.אונזע ר וועלט" , בטאו ן הרביזיוניסטי ם בפולין , וכ ן 
"הירדן " ו״חרות" , כלי־מבטא ם בארץ־ישראל , מצא ו דרכ ם באמצעו ת ההסתדרו ת 
המקומי ת א ל הקה ל הרובנאי . ״ברי ת החייל ״ — אירגו ן צבא י ש ל הציוני ם הריביזיו ־ 
ניסטיי ם מש ך אלי ו א ת הלוחמי ם לשעב ר וכמ ה מבנ י הנוע ר המתבגר . המשמע ת 
הצבאי ם באירגו ן ז ה הית ה מופתי ת וד,נוע ר יד ע להעריכ ה כראוי . 


ד״ ר א . י . קופיק ה 



"צעירי״ציון "—צ״ ס ו״פועל י ציון " 


149 


.צעירי-ציוז״-צ״ ם ו״פועל י ציו ך 

בשנו ת המלחמ ה הראשונ ה ( 17 — 1914 ) נתערער ה העבוד ה הציוני ת ברוסי ה 
בש ל גיו ס הנוע ר לתפקידי ם מלחמתיי ם ודאגו ת הזמן . בכלל , מנ ע מצ ב המלחמ ה 
כ ל התעסקו ת בפוליטיק ה יהודית . ר ק לאח ר המהפכה , באבי ב 1917 , נשתנ ה המצב . 
א ז נפתח ו אפקי ם רחבי ם לפעול ה ציבורית״פוליטי ת ולאומית . באות ם הימי ם החל ה 
ג ם תסיס ה בקר ב "צעירי״ציון" . יח ד ע ם ההמוני ם ומפלגו ת השמא ל נתכנס ו "צעירי " 
ציון " והפגינ ו א ת התלהבות ם והזדהות ם ע ם המפנ ה שח ל ברוסי ה וע ם המהפכ ה 
בכל ל ונכנס ו למעג ל החיי ם הפוליטיי ם מז ה ולפעול ה הציוני ת מזה . 

ע ם חידו ש העבוד ה הציוני ת ברובנ ה הופיע ו ע ל הבימ ה ל א ר ק הציוני ם 
שלפנ י המהפכה , כ י א ם ג ם פני ם חדשו ת מ ן הדו ר הצעיר . בדי ד כל ל הי ו אל ה 
צעירי ם שנתחשל ו באירגו ן ההגנ ה העצמי ת ובעבוד ת העזר ה לפליטים , נפגע י 
המלחמה . ה ם הופיע ו בציבו ר כבעל י אוריינטצי ה מגובשת , הנכוני ם להילח ם עלי ה 
ג ם בתו ך שורותיה ם הם . בדיונ י הוועיד ה השני ה בפטרוגראד , 18 — 21 במא י 1917 , 
הועל ו כמ ה וכמ ה שאלות , והדיוני ם בתו ך הפראקצי ה הי ו מעמיקי ם ומכריעים . 

כ ל ז ה חטבי ע א ת חותמ ו ע ל התנוע ה ברובנה , וא ם כ י חברי ה השתתפ ו 
בווע ד הציונ י העירוני , שנתארג ן בימי ם הה ם בעיר , יח ד ע ם נציג י כ ל שא ר הזרמי ם 
הציוניים , וא ף הי ה לה ם רו ב בווע ד זה , פעל ו כגו ף בפנ י עצמ ו ובהרב ה מקרי ם 
הבליט ו א ת עמדת ם המיוחד ת העצמאית . הדב ר גר ם לא״פע ם למיתו ח היחסים . 
פעולת ם ש ל "צעירי״ציון " בעי ר הוגבר ה ועיק ר העבוד ה הציוני ת נעשת ה כמע ט 
ע ל ידיהם , א ף שהציוני ם הוותיקי ם (אחר״כ ך — הציוני ם הכלליים ) הי ו ערי ם 
ופעילי ם ג ם ה ם בכ ל שטח י הפעול ה הציונית . 



הוועיד ה הראשונ ה ש ל ״צע^רי־ציו ך בווהלי ן ; רובנ ה תרפ״ א ( 1921 ) 


150 


הציונו ת 



וע ד צעירי־ציו ן—צ״ ס ע ס ישרא ל ריטו ב מווארש ה — 1924 


משנתפתח ה פעולת ה ש ל חבר ת ״תרבות ״ ברובנ ה בשנו ת 1918 — 1920 והוקמ ה 
רש ת ש ל מוסדות־חינוך , ביניה ם בית־היתומי ם הראשון , — נתנ ו "צעירי־ציוך ׳ 
ממיט ב כוחותיה ם לפעול ה ציוני ת זו . ואכן , בלט ה רובנ ה בשד ה התרבו ת ה ן 
במשט ר האוקראינ י וה ן במשט ר הפולני . תצוי ן פעילות ם ש ל חבר י צ״ צ בבית ־ 
היתומים , שהוחז ק בכספ י ה״ג׳וינט" . הרב ה נעש ה על־ידיה ם בשט ח ההסבר ה הציוני ת 
והאירגו ן ג ם בסביב ת העיר . ע ם הקמ ת המשר ד הארצישראל י ברובנ ה לקח ו ב ו 
צ״ צ חל ק עיקר י והיו ו א ת הכו ח המני ע בפעולת ו המסועפ ת לעזר ת העולי ם והחלוצי ם 
בכל ל ולמגיעי ם מעב ר לגבו ל בפרט . לרבי ם זכו ר גן־הירקו ת שאורג ן ע ל יד י צ״ צ 
בחצ ר דובקיר ר ברחו ב דובאנסקאי א להכשר ת החלוצי ם ולהעסקתם . הכנסו ת הג ן 
הי ו קוד ש לקר ן "החלוץ" , שא ף הו א התארג ן ביזמת ם ובטיפול ם ש ל צ״ צ המקומיים . 

בהתפתחו ת הרעיוני ת והמעשי ת ח ל אח ר כ ך פילו ג בי ן צ״ צ והציוני ם הוותיקי ם 
שנשאר ו במסגר ת "ציוני ם כלליים" , אול ם ה ם המשיכ ו לפעו ל למע ן העלי ה לא״ י 
ולטוב ת הקרנו ת יחד . באידיאולוגיה , בטאקטיק ה ובהרב ה שאלו ת ציוניו ת פעל ו 
לפ י הוראו ת מרכ ז צ״צ , ואיל ו בעי ר עצמ ה ל א הורג ש ביות ר השינו י במחנ ה 
הציוני , מאח ר שצ״ צ עמד ו לי ד ההג ה ש ל הפעול ה הציוני ת בעי ר והי ו מיוצגי ם 
כל ה זמ ן בציבור . חיזוק־מ ה קיבל ו צ״ צ ג ם ע ל יד י קבוצ ת חלוצי ם שהגיע ה מאוקראינ ה 
במסגר ת "דרור" , שהתעכב ה בעי ר ונשאר ה קשור ה בצ״ צ המקומיי ם (ע ם קבוצ ה 
ז ו נמנ ו החברו ת בתי ה באנדרסקה , שושנ ה גודל , אסת ר ביאליק , והחברי ם בראגינסקי , 
באנקובר , דו ד ליפשיץ , קופרמן , מש ה מז׳יבוז׳סקי , אייצ׳ ס ואחרים) . בווע ד צ״ צ ש ל 
1918 ישב ו הח״ח : פסח־לי ב הירשפלד , ישרא ל דינם , מרדכ י ראסיס , דו ד בהרל , 
זא ב אידסיס , שמוא ל קולקר , אברה ם ארמל , צפור ה מיקובסקי , חי ה כג ן וזלאט ה 
ברנשטיין . 

המאורעו ת ש ל תקופ ת השלטו ן האוקראינ י ל א עצר ו בע ד פעולו ת צ״ צ 



"צעירי־ציון "—צ״ ם ו״פועל י ציון " 


151 


ותח ת המשט ר הפולנ י (משנ ת 1920 ) עו ד גבר ו והתרחבו . אות ו זמ ן גב ר הפולמו ס 
בתו ך צ״צ , שגר ם לחלוקת ם לצ״ם , שהיו ו אחר־כ ך איחו ד ש ל //צעירי־ציו ך ע ם 
"פועלי־ציוך ׳ מז ה ומפלג ת "התאחדו ת צעירי־ציון " ו״הפוע ל הצעיר " מזה . כ ל חל ק 
הפ ך למפלג ה בפנ י עצמ ה ע ם בימ ה מיוחדת , שילחמ ה ביריבתה , א ם כ י שתיה ן 
ג ם יח ד נשאר ו במסגר ת "ארץ־ישרא ל העובדת" . צ״ ם ברובנ ה הי ו הרו ב הגדו ל ש ל 
צ״ צ בעבר , ע ד שה״התאחדות " התבסס ה ותפס ה מקו ם ניכר . בכלל , ל א הביא ה 
ההתרוצצו ת בי ן שנ י הזרמי ם ש ל צ״ צ ברובנ ה ברכ ה לתנוע ה כבכ ל מקו ם שהפילו ג 
נתבל ט ב ו במיוחד . 



חבר י הווע ד הגליל י ש ל ״צעירי־ציון " ע ם י . מרמינסק י וי . קולטו ן — 1921 . עומדי ם 
(מימין) : א . ארמל , ישרא ל דינם , יונ ה גליק , זא ב אידסי ס (הדס 1 . יושבי ם (מימין) : 

פ . ל . הירשפלד , ישרא ל מרמינסקי , יעק ב קולטו ן 


בשנ ת 1923 נערכ ה ברובנ ה ועיד ת צ״ס , ב ה לקח ו חל ק שליחי ם מהסביב ה 
וישרא ל מרמינסקי , מראש י התנועה , כשלי ח המרכז . הד י הוועיד ה הגיע ו לכ ל 
האגודו ת בווהלז ן הפולני ת והי א נתנ ה דחיפ ה חזק ה לליכו ד הנוע ר תח ת דג ל צ״ם . 
לווע ד הפלכ י שנבח ר בוועיד ה נכנס ו הח״ ח שנרר , שוורצמן , פיר , רוזנשטיין , 
הירשפלד , יונ ה גלי ק (סארני) , וייסבלט , ברקובסקי , פולונסקי , דינ ס וארמל . כמקו ם 
מושב ו ש ל הווע ד נקבע ה רובנה . . 

הוועיד ה האחרונ ה ש ל צ״ צ—צ״ ס ופוע״ צ בחב ל ווהלי ן נערכ ה ברובנ ה בחוה״ מ 
סוכו ת תרצ״ ט ( 1938 ) . לדבר י יעק ב פלו ט (מציר י הוועידה ) הית ה ז ו ועיד ה גדול ה 
ועשיר ה בתוכן . מטע ם המרכ ז השתת ף ב ה אנש ל רייס . 


ד " ר יונ ה גלי ק 


152 


הציונו ת 


מפלגת־העבוד ה הציוני ת "התאחדות " 

בשנ ה הראשונ ה לייסוד ה ש ל מפלגת־העבוד ה הציוני ת ״התאחדות ״ — 
״הפוע ל הצעיר ״ ו״צעיר י ציון״ , הונ ח יסו ד ל ה ג ם ברובנה . הי ה ז ה בשנ ת 1921 , 
כשקומ ץ ש ל עשר ה—חמישה־עש ר חברי ם וביניה ם ארי ה אבטיחי , משורו ת "הפוע ל 
הצעיר " בארץ , שהגי ע באות ם הימי ם מהקונגר ס הציונ י הי״ב , נטל ו ע ל עצמ ם א ת 
היוזמ ה לארג ן בעיר ם סני ף למפלג ה ויצא ו לרחו ב ע ם סיסמותיה . "צעירי־ציון " 
המקומיי ם נמנע ו מלת ת י ד למפלג ת "התאחדות" , מאח ר שה ם קלט ו א ת התיאורי ה 
ש ל צ״ס . אול ם לקריא ת מייסד י סני ף "התאחדות " נענ ו מספ ר הלוצים , בוגר י 
בתי־ספר , אחדי ם משורו ת "צעירי־ציון " וכמ ה מהפליטי ם שהתעכב ו א ז ברובנה . 
היוזמי ם פעל ו ללא־ליאו ת וכבש ו לעצמ ם מה ר עמד ה חשוב ה בציבור , בהופיע ם 
כגור ם בע ל משק ל בחוג י התנועו ת הציוניו ת בעיר . מפעולות־אירגו ן בתחיל ה עב ר 
הסני ף במש ך הזמ ן לעבוד ת חינו ך והסבר ה מעמיק ה ברו ח התנועה , התמס ר לפעול ת 
תרבו ת ו״החלוץ" , לק ח חל ק בעבוד ת הקרנו ת הלאומיות , במוסדו ת העי ר ועוד . 

צע ד צע ד התבסס ה "התאחדות " ברובנה , וכעבו ר חדשי ם אחדי ם מנ ה הסני ף 
כמא ה ועשרי ם חבר , ביניה ם רו ב המורים , עסקנ י הקרנות , כמ ה מ״צעירי־ציון ״ — 
צ״ ס שנכנס ו ל״התאחדות " מתו ך הכרה , וסת ם נוע ר מבוג ר משכבו ת שונו ת (עובד י 
בתי ־מסחר , פועלי ם ואחרים) . ל א יפל א דב ר התקדמות ה המהיר ה ש ל "התאחדות " 
ברובנה : הנטי ה היתיר ה לצ״ ס כשמא ל מצ ד אחד , הגדרת ם ש ל הציוני ם הכלליי ם 
א ת עצמ ם כימי ן בכמ ה שאלו ת שעמד ו ברומ ה ש ל הציונו ת בפולי ן מצ ד שני , 
ותפקיד י בני ן האר ץ שדרש ו כוחו ת חלוציי ם מרובי ם — הם־ה ם שהעמיד ו א ת 
"התאחדות " במרכ ז ההתענינו ת ש ל חוגי ם ציוניים , וביחו ד ש ל הדו ר הצעיר , והי א 
קסמ ה להם . ואכן , בתנוע ת "התאחדות " הי ו נקודות־אחיז ה לרבי ם של א מצא ו א ת 
מקומ ם בצ״ס . 



הווע ד ופעיל י ה״התאחדות ' ע ם אברה ם לוינסו ן — 1954 



מפלג ת העבוד ה הציוני ת "התאחדות " 


153 


הווע ד הראשו ן ש ל "התאחדות " ברובנ ה הי ה מורכ ב מהח״ח : אהר ן שכטמ ן 
(שמיר) , שמוא ל גורין , ארי ה אבטיחי , אליעז ר שיינבלו ם (אבידוב) , יצח ק גולת ־ 
שטר ן ונחמי ה לוצקי , ולשכת ו נמצא ה בבי ת פארצ׳ו ק (באול ם הבנ ק העממי) , 
ברחו ב וויאלקא־מינסקה . קשרי ו ע ם המרכ ז בווארש ה הי ו חזקים , ועו ד לפנ י שקיב ל 
הוראו ת ממנ ו כב ר ניג ש לארג ן סניפי ם ל״התאחדות " בעיירו ת הסביבה . המרכ ז 
קיד ם כמוב ן בברכ ה פעילו ת ז ו ש ל הסני ף הרובנא י ורא ה ב ו מכשי ר מוצל ח לתנועה . 
ה״התאחדות " עשת ה הרב ה בהפצ ת המניו ת ש ל בנ ק הפועלי ם בראשי ת היווסדו , 
פעל ה בשד ה התרבו ת ולמע ן "החלוץ " והקרנו ת הלאומיות , ונציגי ה הופיע ו בכ ל 
המוסדו ת הציוניי ם המשותפי ם בעיר . 

תצוי ן במיוח ד יוזמת ו ש ל הסני ף בהקמ ת אגוד ת נוע ר ע״ ש א . ד . גורדו ן — 
"גורדוניה" , שהית ה מהראשונו ת בפולי ן (אחר י כמ ה שני ם הפכ ו אגודו ת "גורדוניה " 
לתנועה) , ועמדת ו במוסדו ת הציבו ר המקומיי ם כנוש א דג ל ארץ־ישרא ל העובדת . 

נוכ ח החי ל שעשת ה ה״התאחדות " בשני ם הראשונו ת לקיו ם הסניפי ם ברובנ ה 
וסביבתה , נערכ ה ברובנ ה בח ׳ מאר ס 1925 ועיד ה גלילי ת ש ל סניפ י ווהלין . שליחי ם 



עסקנ י ה״התאחדות " ע ם אברה ם לוינסו ן 

ביקר ו בסניפים , חוזרי ם נשלח ו לפעילי ם במקומו ת והכנו ת מרובו ת נעש ו לקרא ת 
הוועידה . אות ו זמ ן הגיע ה לפולי ן משלח ת מטע ם ארץ־ישרא ל העובד ת ע ם יהוש ע 
מנו ח מדגני ה כבא־כ ח קר ן הקיימת , שהוזמנ ה לוועידה . מטע ם המרכ ז נכח ו בוועיד ה : 
אברה ם לוינסון , מש ה גורדון , יוס ף לו י ומש ה טצה . ארבעי ם וארבע ה צירי ם 
משלושי ם ושש ה סניפים , גדולי ם וקטנים , השתתפ ו בוועידה . ההרצאות , הידיעו ת 
מארץ־ישרא ל והדיוני ם בויכוחי ם עמד ו ע ל הגובה . דבר י המשלח ת הארצישראלי ת 
הפיח ו רו ח חדש ה בלבבו ת המאזיני ם והכר ת האחריו ת ש ל התנוע ה לגב י העליה , 
הקרנו ת וביצו ר המפלגה . השאלו ת שעמד ו לברו ר בוועיד ה היו : אירגון , תרבות , 
עלי ה ו״החלוץ" , הנוער , הקרנו ת והעבוד ה הציבורי ת במקומות . מקו ם מיוח ד הוקד ש 
לבירו ר תפקיד י ההסתדרו ת הציוני ת והסוכנו ת היהודי ת שנידונ ו א ז בכ ל המפלגות . 



154 


הציונו ת 


הוועיד ה עבר ה בהצלח ה רב ה והשאיר ה רשמי ם לימי ם רבים ! הי א ג ם חיזק ה א ת 
שורו ת "התאחדות " בחב ל הווהליני . בנעיל ת הוועיד ה גויס ו חברי ם פעילי ם לפעול ה 
מחודש ת והוט ל ע ל הסניפי ם להגבי ר מאמ ץ למע ן הקרנו ת הלאומיות . תוצאו ת 
משביעו ת רצו ן הושג ו ג ם בשט ח העלי ה והתרבו ת בהתא ם להחלטו ת הוועיד ה וכיוונה . 

ביקור ו ש ל הה ׳ יוס ף שפרינצ ק מארץ־ישרא ל ברובנ ה בע ת מסע ו ברחב י 
ווהלי ן כחב ר הסוכנו ת היהוךי ת ושלי ח הליג ה למע ן ארץ־ישרא ל העובדת , הוסי ף 
להעלו ת א ת קרנ ה ש ל "התאחדות " והגדי ל א ת השפעת ה בעיר . בשע ת בחירו ת 
למוסדו ת מקומיי ם וארציי ם נתנ ו רבי ם משכבו ת שונו ת בע ם א ת קולותיה ם לרשימ ת 
"התאחדות" . ג ם בבחירו ת לקונגר ס הציונ י זכת ה "התאחדות " בקולו ת נוספים , 
וכ ך הפכ ה "התאחדות " למפלג ה הגדול ה בעי ר והשפעת ה היתר ■ ניכר ת למדי . 

ג ם הסביב ה האזינ ה לקול ה ש ל רובנ ה בתנוע ת ה״התאחדות" . כ ד בוועיד ת 
האיחו ד בדאנצי ג בשנ ת 1931 , כשהתנהל ה מלחמ ה בע ד עקרונו ת בקש ר לאיחו ד 
ע ם צ״ צ—פועלי־ציון , עמד ו שליה י רובנ ה לימי ן המרכ ז שבלוד ז של א השלי ם 
ע ם האיחוד . יצוי ן שכמ ה משליח י הקרנות , שהי ו מבקרי ם א ת רובנ ה ונמנ ו ע ם 
חבר י ה״התאחדות" , שימש ו מקשרי ם ומסייעי ם לעבוד ת הסני ף הרובנאי . הווע ד 
הגליל י ברובנ ה עש ה הרב ה בסביב ה וזכורי ם ביקוריה ם ש ל פעיל י התנוע ה : ישעיה ו 
פרישמן , מש ה טצה , פייגנבאו ם ואחרים , בשנו ת השלושי ם בעיירו ת ובערי ם למע ן 
חיזו ק הקשרי ם ע ם המרכז . 

הסני ף הרובנא י אירג ן ג ם חו ג נוע ר שהצטר ף ל״ויתקיניה" , והי ה אח ד 
מסניפי ה החזקים . 

יצח ק גולדנשטר ן ומש ה טצ ה 


"השומר־הצעיר " 

תו ך אימוני ם בקבוצו ת צופי ם יהודי ם ש ל בנ י נוע ר בגי ל רך , לפ י עקרונו ת 
החינו ך הצופ י ומיזו ג הקבוצות , נתארג ן "השומר־הצעיר" , לש ם העלא ת הכרת ו 
הציוני ת והרמ ת מוסריות ו ש ל הנוע ר חיהודי . חינו ך לספורט , לציונות , לחי י אחוו ה 
ולשינו י פנ י החיי ם הגלותיי ם הונח ו ביסודו ת התנוע ה מראשית ה בגול ת אירופה , 
והי א הלכ ה וגדל ה והיכת ה שרשי ם בפולין , ליטא , ובארצו ת אירופ ה אחרות , ע ד 
שהפכ ה תנוע ת נוע ר חזק ה שחינכ ה דו ר להגשמה , נתנ ה כוחו ת חשובי ם לתנוע ה 
הלאומי ת בשטחי ם שוני ם ותפס ה מקו ם נכב ד בתנוע ה הציוני ת העולמית . 

ברובנה , העי ר הווחליני ת שסופח ה לפולי ן אחר י מלחמת־העול ם הראשונה , 

הופי ע ״ד.שומר־הצעיד ״ מי ד לכיבו ש הפולנ י בשנ ת 1920 . ביסודד . היתד . ז ו אגוד ת 
נוע ר צופי ת ש ל תלמיד י בתי־דיספר , שהתמסר ה לצופיו ת וספור ט והית ה חדור ה 
רו ח ציונית . האבו ת הביט ו בעי ן טוב ה ע ל דרכ י הבני ם בראות ם בה ם ממשיס ■ 
הדר ך הציוני ת שלהם . 

וממעטי ם לרבים . מעשרו ת אחדו ת בנ י נוע ר גדל ה וד׳סתעפ ה האגודד . ברובנה, ' 

יום־יו ם נוספ ו ל ה חברים , באי ן ל ה מתחרי ם בתקופת ה הראשונה , ע ד שרא ו ב ה א ת 



"השומ ר הצעיר " 


155 



״השומ ר הצעיר״ , גדו ד הקשישי ם — 1921 


אירגו ן הנוע ר הלאומ י בעיר . חניכ י הגימנסי ה העברי ת ״תרבות ״ — הם , בעיקר , 
מילא ו א ת שורו ת "השומר*ד.צעיר" . האוירד , ש ל רובנד . היתד . ספוג ה ציונות , המורי ם 
השפיע ו א ת השפעת ם המבורכ ת ע ל התלמידים , וע ל קרק ע פורר . זד . הלבד . וד.תרחבד . 
התנוע ה שקסמ ה לנוע ר במצא ו ב ה תוכ ן ועני ן בפעולותי ו ב״ק ן השומרי" . כ ך 
נתקשר ו מאו ת שומרי ם משכבו ת שונו ת לציונות . 

ביקור ו הראשו ן ש ל השליח־ד.מדרי ך מייזלס , מטע ם מרכ ז "השומד־הצעיר " 
בווארשה , היד . מאור ע גדו ל בחי י ה״קן " ברובנה . ע ל יד ו נמסר ו לסני ף המקומ י 
הוראו ת ותכניות־פעולה , ורוח־חיי ם ערני ת נמשכ ה מההנהג ה הראשית . אחרי ו 
הופיע ו מזמ ן לזמ ן המדריכי ם : פייב ל המבורג , יוס ף אלסטר , גרשו ן רוזנברג , יהוד ה 
גוטד,ל ף ואחרים , שד.ביא ו א ת דב ר התנוע ה ורעיונד. , הסביר ו מגמו ת חלוציות , 



חבר י המועצד . ש ל "רושומד־הצעיד " 


1931 


156 


הציונו ת 


תכניות־הגשמה , הכשר ה ופעולות . דבר י השליחי ם הי ו חודרי ם עמו ק ללבותינו , 
ואנ ו היינ ו סופגי ם א ת התור ה וחולמי ם ע ל ארז־ישראל . 

באח ד הימי ם הגיע ו לרובנ ה נציג י המשר ד הא״י , וביניה ם ד ב מלכין , לאש ר 
חלוצי ם לעלי ה לא״י . בי ן המאושרי ם הי ו שומרי ם אחדי ם מה//קן " שלנו , ואנ ו 
ראינ ו בכ ך צע ד חשו ב לסני ף המקומי , שכ ן התחזק ה אמונתנ ו כ י כולנ ו נעל ה בקר ב 
הימים . בינתיי ם מספ ר חברינ ו הל ך ועל ה משנ ה לשנ ה והגענ ו למני ן האלף . ה״קן " 
התחל ק לכמד , מקומות , ואנ ו קיבלנ ו ע ל עצמנ ו עבוד ה פעיל ה בכ ל המפעלי ם הציוניי ם 
והציבוריי ם בעיר : קר ן הקיימת , קר ן היסוד , קופ ת פועי י א״י , "תרבות" , "אורט" , 
"טאז " ועוד . בכמ ה מהמוסדו ת האל ה תפ ס "השומר־הצעיר " אפיל ו מקו ם ראשון . 
הגיע ו הדברי ם ליד י כך , שציונ י רובנ ה הכיר ו בכוח ו הר ב ש ל סניפנ ו להוו ת א ת 
השכב ה הצעיר ה בציונות . 

מא ז ה״איחוד " חלד , התעוררו ת כפול ה בחי י ה״קן" . אורגנ ו קבוצו ת חדשו ת 
וקמ ו גדודי ם ש ל שומרי ם לפ י המתכונ ת והתכני ת ש ל התנוע ה הארצית . דומ ה 
היד , שה״ק ך הרובנא י התבג ר ואנ ו זכינ ו להערכד , נוספת . במסיבו ת שנערכ ו ב״קן" , 
וביחו ד במסיבות־שבת , נתחנכ ו החברי ם ע ל דר ך הצופיו ת בשיר י ארץ־ישראל , 
בשיחו ת ע ל חי י האר ץ וד,עבודה . א ם הי ו כאלד , שנתקל ו בבתיד, ם בהתנגדו ת 
לד,שתתפות ם בתנועד , ופעולת ם בה , שבלע ה א ת כ ל זמנ ם ומחשבתם , — הר י 
עתר , נחלשד , התנגדו ת ז ו לד, ם א ו פסק ה לגמרי . האויר ה שנוצרד , סביבנ ו הית ה 
לטובתנו ! אמרו : סוף־סו ף מתכונני ם הילדי ם לעלי ה לא״י , ומ י ברובנ ה ל א הי ה 
א ז תמים־דעי ם ע ם הרעיו ן הזה ? הקש ר ע ם א״ י הל ך ונתד,דק , המצ ב הכלכל י 
בעי ר ירד , הציונו ת כבש ה א ת הלבבו ת ותנועתנ ו הלכד , וחזקה , כוח ה גב ר מיו ם ליום . 

פר ק מיוח ד קב ע לעצמ ו מפע ל מושבות־הקי ץ ש ל ה״קן" . מושבת־הקי ץ 
הראשונ ה ביע ר ש ל נובוסטא ב (ע ל י ד קליבאן ) נפתח ה ע ל יד י ה״קן ״ בקי ץ 1926 
בשבי ל השכבו ת א ׳ וב ׳ שלו . הור י השומרי ם שעמד ו לצא ת למושב ה סמכ ו ע ל 



"השומ ר וזצעיר" , ;דו ד ג ׳ 


1922 


"השומ ד הצעיר " 


157 



ראשונ י ק ן "השומ ר הצעיר " ע ם קיבו ץ הכשר ה בבאבי ן ב־ 923 ו 
מימי ן — למעל ה (עומדים ) : דור ה גילפיקס , יצח ק גילברג , דו ד אייזנברג , ליז ה פייגל , 
בתי ה פלוםקר , (ל א ידועה) , ראוב ן גרינבלד , דו ד טשייניק , ניומי ה זילברפרב , חנ ה 
ליטבק , רח ל בליאך , שלו ם קולקר , לאמטיק , ישרא ל לרנר , זא ב ברזינמקי , שלמ ה 
ינקוביא ק וגלאדשטיין . שור ה ב ׳ : לא ה זלצר , אב א פישביין , יצח ק פארל , מש ה 
טנדליר , מוני ה אפטיק , מאי ר ויינר , דו ד גמר , נט ע מיצ׳וק , מאי ר זילברברג , (ל א ידוע) , 
אברה ם בקר , (ל א ידוע) . שור ה ג׳ : חי ה ארליך , רח ל זונדר , אברה ם רייז , מש ה ביאלר , 
צב י פאירשטיין , ישרא ל הלפרין , חי ה יסוד , אהר ן בושל , אסת ר אייזנברג , יום ף שוח ט 
ולא ה וואליס . שור ה ד ׳ : סיומ ה טנדרוס , שחטוב ה לאה , יחזקא ל קרו ל ויעק ב בוש ל 


מנהל י המושבה . ההתחל ה עלת ה יפ ה ולאו ר נסיו ן ז ה סודר ה המושב ה ג ם בש 1 ת 
1927 באות ו מקום , ביע ר ש ל זוסי ה בראק ר מרובנה , בשבי ל כ ל קב י "השומר* י 
הצעיר " שבווהלין . ע ם ביקור ו ש ל נת ן ביסטריצק י מטע ם קר ן הקיימ ת לישרא ל 
ברובנה , פנ ה במיוח ד למושבה , וש ם הוצג ה בכוחו ת ה״קן " הצג ה בתכני ת ארצ " 
ישראלי ת שהכנסותי ה הי ו קוד ש לקהק״ל . 

אול ם האו ר מש ך ג ם א ת הצ ל אחריו.. . משעל ה וגב ר ה״קן " השומרי , התחי ל 
להיתק ל בזלזו ל והפרעו ת מצ ד האידישיים״הבונדאי ם המקומיים , ומ ה שגרו ע מז ה — 
בצרות״עינ ם ש ל השלטונות , של א הכיר ו ב״השומר״הצעיר " ול א נתנ ו ל ו אישו ר 
לפעולותי ו כאגוד ה מוכרה . מסיב ה ז ו נד ד ה״קן " ממקו ם למקום , ולבסו ף הי ה 
מבצ ע פעולו ת ע ל המגר ש שרכ ש ברחו ב האלארה . במגר ש ז ה קיב ל ה״קן " א ת 
המשור ר שאו ל טשרניחובסק י בימ י ביקור ו ברובנה . לשכבו ת הקטנים , של א 
השגיח ו בה ם ביותר , נית ן לפעו ל איך״שהוא , אול ם המבוגרי ם שב״קן " ל א יכל ו 
להמשי ך בפעולותיה ם מחוס ר אישו ר השלטונו ת לקיו ם ה//קן" . נעש ה בסיו ן על " 
יד י מנה ל הגימנסי ה העברי ת ד״ ר יששכ ר ריי ס והעסקני ם ליי ב שפילבר ג וזוסי ה 
בראק ר לאש ר א ת תקנו ת "השומר״הצעיר " בפניי ה א ל מנה ל המחו ז להרשו ת 
אגוד ה מקומי ת בלבד , אול ם בקש ה ז ו נפגש ה בסירוב , באמתל ה שג ם לאוקראיני ם 
ל א אוש ר התקנו ן לאגוד ה ספורטיבי ת דומה . ע ם ז ה ל א פסק ו הפעילו ת ב״קן " 
וה ן נמשכו , א ם כ י בזהירו ת מרובה . א ת המושבו ת הי ה צור ך לארג ן תח ת דגל ן 
ש ל ״טאז״ , ״תרבות ״ א ו ״האגוד ה להגנ ת הילד״ . בקי ץ 1928 עב ר נשי א פולי ן א ת 
רובנ ה וא ז הגיש ו ל ו בוגר י ה״קן " בקש ה לאפש ר לה ם לפת ח א ת פעולותיהם . אחר י 



158 


הציונו ת 



״השומ ר הצעיר׳ / גדו ד הקשישי ם — 1924 , שור ה א / עומדי ם (מימין ) : סיומ ה טודרוס , 
ציר ל ולדמן , מש ה ביאלר , יוס ף ז׳ורבסקי , ישרא ל הלפרין , גיוס ה זילברפארב , ראוב ן 
גרינבלד , לסטיג , מש ה שפירא , מוני ה אפטיק , יצח ק גילבורד . שור ה ב / יושבי ם 
(מימין ) : אברה ם רייז , לא ה זלצר , לא ה שחטובה , יחזקא ל קרול , לב , שיסגל , שלמ ה 
יאנקוביאק , דו ד דגני , ארי ה חרשק , בוזי ה פלוסקר , לא ה פייגל . שור ה ג׳ , יושבי ם 
(מימין ) : שלו ם קולקר , צב י פוירשטיין , אסת ר אייזנברג , חי ה יסוד , דור ה גילפיקס , 

דו ד אייזנברג , דו ד גמר . 



הנהג ת 

בנימי ן 


ק ן השוה״ צ ע ם פייב ל אוסטרינסק י 
זלצבוד , אברה ם רייז , ארי ה בורד , 
שוחט , יעק ב בושל , 


מביאליסטו ק — 1927 . עומדי ם (מימין ) : 
שמח ה אוירבוד . יושבי ם (מימין ) : יוס ף 
פייב ל אוסטרינסק י 




"השומ ר הצעיר " 


159 


חוד ש ימי ם קיב ל הר ב המקומ י זלמ ן גרינפל ד תשוב ה לבקשה , כ י ג ם בל י אישו ר 
רשמ י ל״קף ׳ ל א יפריע ו ל ו לפת ח א ת פעולותי ו המיוהדות . כעבו ר זמן־מ ה הוגש ה 
מחד ש בקש ה למנה ל המהו ז לאש ר קלו ב ספורטיב י בש ם "שומריה" . הדב ר נעש ה 
לפ י עצ ת המרכ ז בווארשה , ובכוונ ה הועמד ו ברא ש הקלו ב אנשי ם שהשלטונו ת 
התיחס ו אליה ם באמו ן (יו״ ר — ד״ ר צ׳מרינסקי , חב ר הווע ד — פישגויט , מזכיר ה — 
חי ה דרמנסקה , מדרי ך ספורטא י — בושל , גזב ר — יונ ה ויינר) . התקנו ן הותא ם 
לתקנו ת "חשמונאי" , ואח ר השתדלו ת זכר ■ די״קן " לאישו ר התקנו ן ש ל "שומריה" { 
מא ז ניה ל הו א תה ת דג ל ז ה א ת פעולותי ו הרגילות . (מפעיל י "שומריה " היו : 
מש ה גסר , יוס ף פיינשטיין , מאי ר גילרמ ן וכות ב הטורי ם האל ה שכיה ן כסג ן 
יושב־ראש) . הי ה ז ה בשנ ת 1930 , אחר י שהמשטר ה החל ה לרדו ף א ת תנועות־הנוע ר 
בעי ר ולהצ ר א ת צעדיהן . האישו ר שזכ ה ל ו "השומר־הצעיר " הצי ל א ת המצ ב 
ופת ח אפקי ם לעבוד ה בכ ל השטחים . מא ז נית ן לשומרי ם למל א כ ל שליהו ת ותפקי ד 
ציונ י בעיר : להפי ץ שקלים , להתרים , לאסו ף תרומו ת ולסיי ע להצלח ת הרשימ ה 
הציוני ת בבחירו ת למוסדו ת המדינ ה והעיר , ע ל א ף העמד ה הנגדי ת ש ל השלטונו ת 
לרשימ ה לאומי ת זו . 

הנהג ת "השומר־הצעיר " ש ל הגלי ל הווהלינ י שכנ ה ברובנ ה ורו ב חברי ה 
הי ו בוגר י ה״קן " הרובנאי . ה ם שדאג ו לחנ ך גננו ת מחברו ת התנוע ה בשבי ל גני ־ 
הילדים , לפעול ה הספורטיבי ת בכ ל הקני ם שבגליל , להשתתפו ת השומרי ם בכ ל 
המפעלי ם הציוניי ם למקומותיהם . הנהג ה גלילי ת ז ו הקימ ה נקודות־הכשר ה לחבר י 
"השומר־הצעיר " בסטולין , הורין , דומברוביצה , מאלינסק , קוסטופול , ראפאלובק ה 
ורובנ ה גופה , ובה ן קיבל ו א ת הכשרת ם מאו ת שומרי ם שחיכ ו בתו ר לעליה . 
כשביקר ו יצח ק גרינבוי ם וד״ ר רוטפל ד בכמ ה מנקודות־הכשר ה אלו , התרשמ ו 
וציינ ו לשב ח א ת מפעל י "השומר־הצעיר " בווהלין . יצוי ן שכ ל הזרמי ם הציוניי ם 
תמכ ו במפעלי־הכשר ה אל ה וסייע ו לה ם בסידורים , באספק ת עבודה , בהלואו ת ועוד . 

גלי ל ווהלי ן מנ ה אח ר כ ך ששי ם ושמונ ה "קנים " שנוהל ו ע ל יד י ההנהג ה 
הגלילי ת בהדרכ ת ההנהג ה הראשי ת שבווארשה . בשנו ת השלושי ם אירגנ ה ההנהג ה 
מושבות־מנהלי ם בברוניקי , קליבא ן ונובוסטא ב לנציג י כ ל ה״קנים" . בכוחו ת עצמיי ם 
ובעזר ת ההנהג ה הראשי ת נשלח ו מחנכי ם ומדריכי ם ראשיי ם מנוסי ם למושבות , 
שחינכ ו דו ר מגשימים , כמע ט כול ם על ו ארצ ה ותופשי ם מקומו ת בישובים , בקיבוצי ם 
ובעמדו ת חשובות . המגמו ת שהורגש ו בתנוע ת "השומר־הצעיר " בתקופ ה ההי א 
ל א התבלט ו כמע ט ב״ק ך ש ל רובנ ה וא ף ל א בגליל . בחב ל ז ה הוסי ף "השומר ־ 
הצעיר " להיו ת גו ף ציונ י עצמא י בצ ד שא ר הגופי ם הציוניים , א ף שנמצא ו שומרי ם 
שפרש ו עק ב התקרבות ם לתנועו ת מהפכניות . כ ן התבדל ה קבוצ ת שומרי ם 
שהצטרפ ה ל״השומ ר הלאומי" , א ך כ ל הפרישו ת האל ו ש ל יהירי ם א ו קבוצו ת ל א 
פגע ו כמע ט ב״קן " שהוסי ף לפעו ל לפ י דרכו , נאמ ן ליעוד ו הציונ י כ ל הימי ם 
ומחנ ך מחנ ה גדו ל ש ל נוע ר להגשמ ה ועלי ה תח ת דגלו , כשהו א משמ ש דוגמ א 
ומופ ת לתנועות־נוע ר אחרות . 


אברה ם ריי ן 



160 


הציונו ת 


בהכשר ת "השומ ר הצעיר " ברובנ ה 

בינוא ר 1933 נשלחת י מזווירצ י ע ל יד י ההנהג ה הראשי ת ש ל "השומ ר הצעיר " 
להכשר ה "ווהליני ה ב׳ " ברובנה . ביו ם בוא י העביר ה פלוגת־ההכשר ה א ת מעונ ה 
ע ל מטלטלי ו מרחו ב קושארנ ה לרחו ב האליר א 77 , וכ ך נמצאת י מלכתחיל ה בדיר ה 
החדשה , שהית ה בי ת יש ן ב ן שלוש ה חדרי ם ומטב ח לל א תאור ת חשמל , כאיל ו 
הותא ם למעו ן חלוצי ם שאינ ם בררני ם ביותר.. . הפלוג ה מנת ה 90 חבר , שעבד ו 
בכ ל העבודו ת השונו ת שנזרמנו , בעיק ר בנסיר ת עצי ם להסקה . ע ם אשמור ת הבוק ר 
היינ ו יוצאי ם לעבודה , מ י למקו ם שהכי ן ל ו מקוד ם ומ י לחפ ש מקו ם עבודה . ל א 
בזנ ו לשו ם עיסו ק קש ה א ו "בלת י נקי" . הי ה שחברינ ו עמד ו בפינת־רחו ב מזויני ם 
בכלי־העבוד ה ומחכי ם שיקראו ם לנסיר ת עצי ם א ו לעבוד ה אחרת . ל א חסר ו "גויים " 
אוקראיני ם ופולנים , שא ף ה ם עסק ו במלאכו ת שחורו ת אל ו ורא ו בנ ו מתחרים , 
א ך לאחרונ ה השלימ ו בכ ך וחדל ו להבי ט עלינ ו בעי ן רעה . נתבר ר לה ם שפנינ ו 
לארץ־ישרא ל ול א יארכ ו הימי ם וניס ע מכאן.. . קריאת־הגנא י שלה ם "ז׳ידז י ד ו 
פאלאסטיני " (יהודי ם לארץ־ישראל ) נעשת ה מיותרת , כ י אנ ו בעצמנ ו רצינ ו 
בכך . הי ו מקרי ם שקיבלנ ו עבוד ה בפריק ת קרונות , בשמירת־לילה , בעבוד ה שחור ה 
שבטחנות־קמ ח ובשירותי ם אחרים . לעומ ת ז ה הלכ ו חברו ת הפלוג ה לעבודות ־ 
בי ת וכדומה , וכ ל ז ה כד י להשתכ ר למחייתנ ו ולקד ם א ת התכשרותנ ו לעליה . אנ י 
במקר ה הועסקת י מהחוד ש השנ י לבוא י לפלוג ה ברישו ם העבוד ה לבני ן הגימנסי ה 
"תרבות" , שעמד ה א ז בבנינה . 

קשי י העבוד ה והצפי ה לעלי ה הי ו מתנדפי ם בערבים . א ז היינ ו יושבי ם 
במעוננ ו הד ל בצוות א ומבלי ם זמננ ו בשיחה , בשיר ה ובריקו ד תו ך חלומו ת ע ל 
העליה , חי י העתי ד בארץ , הקיבוץ , בני ן החבר ה העובד ת וכר . הכפו ר שבחו ץ נשכ ח 
ועצמותינ ו נתחממ ו בלה ט החזו ן הציוני . דומ ה הי ה עלינ ו שאנ ו מגשימי ם כב ר 
א ת החלו ם והגעגועי ם חזק ו וגברו . נוע ר מ ן החו ץ (של א מחבר י ההכשרה ) נמש ך 
אלינו , רבי ם הי ו נכנסי ם למעו ן ומצטרפי ם למעג ל ולשירה . כמ ה מה ם התבשמ ו 
כ ל כ ך מהאויר ה שבמעו ן השומר י שלנו , ע ד שבמרוצ ת הזמ ן הי ו כחברי ם לכ ל 
דב ר א ו נכנס ו יש ר ל״החלוץ " ונשלח ו להכשרה . כ ך שימש ה ההכשר ה שלנ ו ברובנ ה 
מכשי ר תעמול ה לתנוע ה כול ה ומשכ ה א ת הנוע ר למחנ ה ארץ־ישרא ל העובדת . 

ציונ י רובנ ה מכ ל הזרמי ם החשיב ו א ת ההכשר ה שלנו , מבי ן חוג י הציוני ם 
הכלליי ם ואנש י העסקי ם שביניה ם דאג ו לחברינו , העסיקו ם בעבודות , הגנ ו עליה ם 
וא ף המליצ ו עלינ ו בראות ם בנ ו ציוני ם מגשימים . ע ם אל ה נמנ ו ביחו ד העסקני ם 
רפפורט , גילרמן , ב״ צ אייזנבר ג (סג ן רא ש העיר) , ד״ ר סגל , ל . קליק ה ואחרים . 

בגל ל תנא י העבוד ה שלחנ ו קבוצ ה ב ת עשר ה הברי ם ליאזארני , עייר ה 
סמוכה , לעבו ד בטחנת־קמח . אחדי ם ג ם נכנס ו להורא ה שם . הכנסו ת הקבוצ ה שימש ו 
מקו ר תמיכ ה להחזק ת הפלוג ה שברובנה , אול ם ע ד מהר ה נדרשנ ו ע ל יד י וע ד 
"החלוץ " להוצי א מש ם א ת הקבוצ ה בנימו ק שהמקו ם נכב ש לפנינ ו ע ל יד י פלוגת ־ 
הכשר ה ש ל הרביזיוניסטים , ולפ י המוסכ ם ל א נית ן לשת י קבוצו ת מזרמי ם שוני ם 
לפעו ל בישו ב קט ן כזה . 

אות ו קי ץ נדהמג ו לידיע ה המסעיר ה ע ל רצ ח ארלוזורוב . הי ו לנ ו מסבי ב 
למאור ע ז ה ויכוחי ם ע ם הנוע ר הרביזיוניסטי . הדברי ם הגיע ו ליד י האשמו ת והרמת ־ 



״גורדוניה ״ 161 

ידיי ם הדדית.. . תנוע ת "החלוץ " ברובנ ה אות ה תקופ ה הית ה חזק ה למד י והשאיפז ? 
לעלי ה גבר ה מיו ם ליום . רבו ת הי ו הסיבו ת לכ ך : נפשיות , פוליטיו ת וג ם כלכליות , 
וע ל כול ן — ההכר ה הציוני ת שכבש ה א ת ל ב הנוע ר ע ם התפתחו ת העניני ם באר ץ 
ובחוץ־לארץ . 

פלוגתנ ו זכת ה לביקו ר שליחים , מדריכי ם ואורחי ם חשובים , ובי ן אל ה הי ו ג ם 
מארץ־ישראל . כאח ד מאל ה שקיבל ו א ת פנ י האורחים , ל א יימח ה מלב י רוש ם 
ביקור ם אצלנ ו ש ל בר ל כצנלסו ן וברכ ה הבס , ע ם עבר ם א ת רובנ ה בחזר ה מהקונגר ס 
הי״ ח ארצה . ל א ידעת י א ז מ י ה ם האנשי ם שהציג ו שאלו ת משאלו ת שונות , 
א ך התרשמת י מאו ד מדיבור ם העבר י ומצור ת הצגת ן ש ל השאלות.. . ענית י מבוי ש 
במקצ ת וקינאת י באורחי ם שה ם כב ר ארצישראליי ם והעברי ת שלה ם חי ה ושוטפת . 
ה ם התפלא ו לקיו ם הכשר ה נבדל ת ש ל רביזיוניסטי ם ברובנה , אכ ן אפש ר שר ק 
למראית־עי ן הציג ו א ת השאלה . בדבר י הסברת י לה ם בשפת י הדל ה מ ה שחשבת י 
וספרת י ע ל "השומ ר הצעיר" , "החלוץ" , ההכשרה , תנועו ת הנוע ר בעי ר שכבש ו א ת 
הנוע ר הלומ ר והעוב ד — שפנ י כול ם לארץ־ישראל . לאח ר שרמ ז ל י חב ר מ י ומ י 
ה ם האורחים , נשתתקת י ונתת י לחב ר אח ר ללוותם . 

מש ה עיוז ן 


"גורדוניה " 

כאש ר הגיע ה הידיע ה המעציב ה ע ל מות ו ש ל אהרן־דו ד גורדון , נערכ ו בכמ ה 
סניפי ם ש ל מפלג ת העבוד ה הציוני ת "התאחדות " בפולי ן אסיפות־אבל , שבה ן הועל ה 
זכר ו ש ל המנו ח והוצע ו הצעו ת שונו ת להנצח ת שמ ו ותורת ו — ביניה ן אח ת ע ל 
ייסו ד אגודות־נוע ר שישא ו א ת שמו . הי ה ז ה בשלה י 1921 . ראש י תנוע ת "התאחדות " 
הקדיש ו תשומת־ל ב מרוב ה להגשמ ת הרעיון , ול א עב ר זמ ן ר ב ומספ ר אגודו ת קמ ו 
בווארשה , רובנה , סטולין , לבוב , לוד ז ועוד . 

אגוד ת ״גורדוניה ״ ברובנ ה החל ה לפעו ל בראשי ת 1922 בהדרכת ה ש ל 
״התאחדות״ . ראשונ י חברי ה הי ו : יצח ק גולדנשטרן , דו ד זייד , ארי ה חרשק , גולדפלד , 
מש ה סוקולובסקי , יצח ק פרל , יעק ב טארטאקובסק י וגורין . באסיפו ת חבר י האגוד ה 
הי ו מעייני ם בכתב י גורדו ן ומתחנכי ם לאורם , סופ ר ע ל חי י החבר ה והעבוד ה בארץ ־ 
ישרא ל ע״ י הח ׳ ארי ה גרבו ז (אבטיחי) , שהגי ע אות ו זמ ן מהארץ , והושמע ו הרצאו ת 
למפלג ת "התאתחת " וא ף התבלט ו בתנוע ה זו . 

בשנ ה השני ה לייסוד ה מנת ה האגוד ה כ־ 60 חבר , חל ק מה ם משורו ת "השומר ־ 
הצעיר " והשא ר מתלמיד י בתי־הספ ר ונוע ר סתם , שנמשכ ו לאגודה . אנש י "התאחדות " 
רא ו בחבר י "גורדוניה " נוע ר שלהם , ואמנ ם חל ק ניכ ר מנוע ר ז ה נכנ ס אח ר כ ך 
למפלג ת "התאחדות " וא ף התבלט ו בתנוע ה זו , א ך לאגוד ה כול ה ל א שיח ק המז ל 
ביותר . 

בימי ם הה ם נקרא ו כמ ה מפעיל י האגוד ה לגיו ס ואחדי ם על ו ארצה , ובהעד ר 
כוחו ת שיבוא ו במקומ ם — הלכ ה האגוד ה ונדלדל ה לפנ י שהספיק ה להקי ף רבים . 
זא ת ועו ד : גידול ו ש ל "השומר־הצעיר" , שכב ש א ת רו ב תלמיד י הגימנסי ה העברי ת 



162 


הציונו ת 



מפעיל י אגוד ת ״גורדו ! יה ״ ומייסדי ה — י 192 

ומש ך א ת בני^הנוע ר עו ד בגי ל צעי ר ביותר , סג ר א ת הדר ך בפנ י התפשטות ה ש ל 
"גורדוניה " בעיר . פעול ת האגוד ה התרכז ה בעיק ר בשד ה התרבו ת העברי ת ובחינו ך 
חבריה , ורב ה הית ה עזרת ה לקרנו ת הלאומיו ת ברובנה , מאח ר שהעמיד ה א ת כ ל 
חברי ה למגביו ת ולפעולו ת הכרוכו ת בהן . 

אגוד ת ״גורדוניה ״ ברובנ ה בראשית ה עמד ה — כאמו ר — תח ת דג ל "התאח ^ 

דרת" , אול ם אח ר כך , כשהתחיל ו מנשבו ת רוחו ת חדשו ת ויצ ר העצמאו ת העבי ר 
אגוד ת נוע ר ז ו ע ל פסי ם אחרי ם ע ד להתבדלו ת כתנוע ה בפנ י עצמה , — עבר ה 
חאגוד ה יח ד ע ם אחיותי ה האגודו ת בגאליצי ה ובפולי ן לתנוע ת "גורדוניה " הכללית . 
וכ ך שימש ה האגוד ה הרובנאי ת גרעי ן לתנוע ת "גורדוניה " העולמית , שהפכ ה לתנוע ת 
המונים . בר ם א ף לאח ר שהשתחרר ה מאפוטרופסות ה ש ל "התאחדות" , ל א נחלש ה 
זיקת ה הרעיוני ת למפלג ה ז ו בפולי ן ול״הפועל״הצעיר " בארץ״ישראל . 

יצח ק גולדנשטר ן 


"גורדוניה " בי ן תנועו ת הנוע ר 

"גורדוני ה מתכוונ ת לחנו ך האד ם ולהגשמ ת הציונו ת העובדת " 

א ת ראשית ה ש ל "גורדוניה " כתנוע ה י ש למצו א במסגר ת הפעול ה ש ל מפלג ת 
העבוד ה הציוני ת "התאחדות " בגאליצי ה (אחר י ייסוד ן ש ל אגודו ת "גורדוניה " בכמ ה 
מקומו ת בפולין) . פעיל י מפלג ה ז ו היו ו ג ם א ת מרכ ז התנוע ה בגאליציה , ומש ם 
התפשט ה לאט״לא ט ברחב י פולי ן הקונגרסי ת וב״קראסים " וגדל ה ע ד שהגיע ה 




"גורדוניה " בי ן תנועו ת הנוע ר 


163 


להפרדת ה ממפלג ת "התאחדות " ונעשת ה תנוע ה בפנ י עצמ ה בעל ת מגמ ה חלוצי ת 
מובהקת . 

סני ף "גורדוניה " ברובנ ה התארג ן בכוחותיה ם ובטיפול ם ש ל עסקנ י ,הת - 
אחדות " המקומיים , שמה ם יצא ו ג ם המרצי ם והמדריכי ם בפעול ה התרבותית־עיונית , 
בי ן בעי ר עצמ ה ובי ן בעיירו ת הסביב ה — בגלי ל ווהלין*פ 1 לאםיא . פעול ת "השומר * 
הצעיר " בקר ב הגוע ר הרובנאי , שהתבטא ה א ז בעיק ר בצופיות , משכ ה א ת ל ב הגוע ר 
וכבש ה א ת רוב ו הגדול , ול א בנק ל סלל ה לעצמ ה תנוע ת "גורדוניה " דר ך לל ב 
הנוער . הנוע ר הלומר , בעיק ר חניכ י הגימנסי ה "תרבות" , מצ א א ת מקומ ו ב״השומר ־ 
הצעיר" , א ך נמצא ו מספ ר בני־נוע ר שמתו ך הכר ה הצטרפ ו לשורו ת "גורדוניה " 
ויח ד ע ם עסקנ י "התאחדות " יצר ו חוגי ם לפעול ה תרבותית־חינוכי ת ברוח ו ש ל 
א . ד . גורדון . בפגיש ת חבר י ״גורדוניה ״ שנתקיימ ה ברובג ה בקי ץ 1925 , לקח ו 
חל ק במיוח ד שליח י האגודו ת ש ל סביב ת רובנה , ואיל ו נציג י רובנ ה עצמ ה מועטי ם 
היו . בפגיש ה ז ו נידונ ו מגמו ת התנועה , תכני ת הפעולו ת ועו ד ! לסו ף הוחל ט להקי ם 
מסגר ת גלילי ת לאגודו ת והסניפי ם הקיימי ם בחב ל ווהלי ן ופולאסיא . א ז הוק ם 
הווע ד הגליל י ברובנה . ע ם ז ה החל ו להתבל ט בתנוע ת "גורדוניה " נטיו ת מיוחדו ת 
לגיבו ש תנוע ה נבדלת , רעיו ן שצמיחת ו הית ה בגאליצי ה ורא ו אות ו כדב ר בעת ו 
ג ם ברובנה . 

בימי ם הה ם הקיפ ה הרש ת המסועפ ת ש ל בתי־הספ ר העברי ם ברובנ ה ובגלי ל 
א ת רו ב הנוע ר הציונ י הלומד ! נוע ר ז ה שספ ג א ת רו ח התרבו ת העברי ת והי ה 
בע ל הכר ה לאומית , נעש ה כו ח תוס ס שממנ ו יצ א גרעי ן פעי ל ומפעי ל ג ם לתנועו ת 
נוע ר אחרו ת בעיר . בצל ן ש ל תנועו ת אל ו חיפ ש ומצ א ל ו הנוע ר המתבג ר מסגר ת 
לשאיפותי ו ודר ך להכשר ה ברו ח הזמ ן לקרא ת חיי ם חדשי ם ומתוקנים . 

בתנא י החיי ם הכלכליים , החברתיי ם והפוליטיי ם ש ל האוכלוסי ה היהודי ת 
בחב ל ה״קראסים" , ביחו ד ברובנה , התנועו ת הקיימו ת ל א ר ק גדל ו אל א ג ם נתפצל ו 
לכ ל מינ י זרמי ם וגוני ם שונים , למ ן ימי ן וע ד שמאל : בית״ר , "הפוע ל המזרחי׳ / 
"החלו ץ הדתי" , "החלו ץ הכללי־ציוני" , "השומ ר הלאומי" , "השומ ר הצעיר" , "גור ־ 
דוניה" , "החלוץ" , "החלו ץ הצעיר" , "דרור " ("פרייהייט") , נוע ר פועלי־ציו ן שמא ל 
ושמא ל קיצוני , כגון : נוע ר ה״בונד " והקומוניסטים , שחינכ ו א ת חבריה ם לשנא ת 
הציונו ת וכ ל הקשו ר בה . 

אנש י "התאחדות " שפעל ו בתו ך "גורדוניה " קיו ו לראו ת בחברי ה א ת ממשיכ י 
מפלגת ם ואול י ג ם א ת נושאי ה בעתיד . ואמנ ם רבי ם נמצא ו בי ן חניכ י "תרבות " 
שקלט ו א ת תור ת גורדון , מ ה ג ם שבתו ך הגימנסי ה "תרבות " טופח ה הרו ח ע ל יד י 
המור ה מנח ם גילארטר , שבהדרכת ו ובהרצאותי ו קיר ב א ת התלמידי ם אליה . שורו ת 
האגוד ה הלכ ו ונתרחב ו ! הוקמ ו "קנים " בעיר , ויח ד ע ם הפעול ה התרבותי ת התנהל ה 
ג ם פעול ה אירגונית , שהשפעת ה הלכ ה וגברה . 

אות ו זמ ן ניכר ה תסיס ה פנימי ת בשורות״גורדוניה " בגאליצי ה בעיקר , שהדי ה 
הגיע ו ג ם לרובנה . לכינו ס הארצ י ש ל "גורדוניה" , שנתקיי ם ב־ 1925 בלבוב , נשלח ו 
צירי ם מרובנה . בכינו ס ז ה חיפש ו דרכי ם לגיבו ש האופ י החלוצ י ש ל התנועה . ע ם ז ה 
נוצ ר הכר ח לחל ק א ת המרכ ז לשנים : בשבי ל פולי ן (כול ל ווהלין) , ובשבי ל גאליציה , 
וא ז הוק ם מרכ ז שנ י בלוד ז (פינח ס לוביאניקר , מראש י התנוע ה שיש ב בלבוב , 
עב ר לפעו ל במרכ ז שבלודז) . 



הציונו ת 


164 



הנהג ת "גנרחניה " ע ם פינח ס לוביאניק ר (לבון ) 


ההתפתחו ת הרעיוני ת החדש ה בתנוע ה הביא ה ליד י חיזו ק הגור ם החלוצ י 
שב״גורדוניה" , כמ ו בתנועות־נוע ר אחרו ת שהשתייכ ו לגו ש ארץ־ישרא ל העובדת , 
וממיל א גר ם הדב ר להפרדת ה ש ל תנוע ת "גורדוניה " מה״התאחדות" , שמא ז שמ ה 
א ת הדג ש בחוב ת ההכשר ה וספיג ת היסו ד החלוצ י לש ם עלי ה לארץ־ישרא ל וחי י 
קבוצה . כ ך הפכ ה "גורדוניה " לתנועת־נוע ר עממי ת חלוצי ת בפולין , וצביו ן ז ח 
קיבל ה האגוד ה הרובנאית . שאיפ ת האגוד ה ברובנ ה היתד , לרכו ש א ת ל ב הנוע ר 
משכבו ת העמלי ם לאח ר שקלטד , א ת הנוע ר הלומד , ואכ ן לאט־לא ט על ה הדב ר בידד, . 

בשנ ת 1929 נער ך ברובנ ה כינו ס סניפ י "גורדוניה" , ב ו השתתפ ו שליח י 
הסניפים : רובנה , ברזנה , אוסטראה , דרז׳נה , קוריץ , לודביפול , בראסטאצ׳קה , 



כיח ס סניפ י ״גורדוניה ״ ברובנ ה — 1929 






"גורדוניה " בי ן תנועו ת הנוע ר 


165 


ואהרים . מטע ם המרכ ז השתת ף בכינו ס פיש ל ווארב ר מלבוב . נשמע ו הרצאו ת ע ל 
רעיו ן התנוע ה ודרכה , ע ל העלי ה ושאלו ת אירגוניות . האגוד ה הרובנאי ת שלח ה 
לכינו ס ז ה א ת חברי ה הפעילי ם : צפור ה גויכרך , יצח ק בליי , מש ה באט , רוזנקרנ ץ 
ועוד . יו ם של ם אר ך הכינוס , שבח ר במועצ ה גלילי ת לווהלי ן וקיב ל שור ה ש ל 
החלטו ת חשובות . תוצאו ת הכינו ס בכלל ן הי ו טובו ת למדי , והו א שימ ש דחיפ ה לייסוד ן 
ש ל מספ ר אגודו ת נוספו ת בערי־השד ה (בווהלי ן ובפולאסיא) , שהי ו סניפי ם בתנוע ה 
ומסונפי ם למועצ ה הגלילית . ההתעוררו ת הורגש ה ג ם באגוד ה הרובנאית , שב ה 
גב ר המת ח החלוצי . ברחב י ווהלי ן נוסד ו ביוזמת ה אגודות־ילדי ם ש ל "גורדוניה" ; 
״ניצנים״ , ״צופים״ , ״מתעוררים ״ ו״מגשימים״ , שחבריה ן הי ו בנ י 7 — 9 , מתו ך ילד י 
בתי־הספ ר העממיים , חניכ י "אורט" , "תלמוד־תורה " ועוד . 

מא ז הגדיר ה "גורדוניה " א ת עצמ ה כתנוע ה חלוצי ת מגשימה , העמיד ה קבוצו ת 
הכשר ה חלוציות , ובאמצ ע שנ ת 1929 העבי ר הסני ף הרובנא י א ת ראשונ י חברי ו 
להכשר ה בקלוסובו . לאח ר מכ ן הקי ם א ת נקודת־ההכשר ה הראשונ ה ש ל התנוע ה 
במאניביץ׳ , ש ם קיבל ו הכשר ה חברי ם מווהלי ן ומחלק י פולי ן אחרים . 



וע ד ״גורדוניה ״ — 1937 


מאורעות־הדמי ם ש ל 1929 בארץ־ישרא ל שימש ו אזעק ה לעליה , ובפרק־זמ ן 
ז ה יצא ו מספ ר חבר י "גורדוניה " מרובנ ה וממקומו ת אחרי ם ועל ו ארצה . הי ה בעלי ה 
ז ו גור ם דוח ף ומלהיב . והחברי ם לשכבותיה ם הוסיפ ו לזרו ם למקומות־הכשרה . 
אחדי ם מחברינ ו קיבל ו הכשר ה בהולאנ ד ומש ם על ו לארץ . 

מא ז מופי ע הסני ף הרובנא י ברא ש התנוע ה והפעולו ת בווהלי ן ופולאסיא . 

נוס ף לדאגו ת האירגו ן הוט ל עלי ו מטע ם המרכ ז וע ל פ י החלטו ת הכינוס , שנער ך 
ברובנ ה בשנ ת 1930 בהשתתפו ת חב ר המרכ ז פינח ס לוביאניק ד (לבון) , להעמי ד 
לרשו ת התנוע ה א ת חברי ו הפעילי ם לביקורי ם בסניפי ם הקיימי ם ובמקומו ת שי ש 
בסי ס לייסו ד סניפי ם חדשים , א ו הקמ ת נקודות־הכשרה . כ ך נוסד ו הסניפי ם בעיירו ת 
הסביב ה הרובגאי ת ונקודות־הכשר ה במיזוטש , דובנ א ועוד . מלב ד זא ת אורגנ ו 
ביוזמת ם ש ל פעיל י סניף־רובנ ה מחנות־קי ץ לשכבו ת הצופי ם בנובוסטא ב בקי ץ 1931 


166 


הציונו ת 


ו* 1932 . הסני ף הרובנא י הוצי א (שב ט תרצ״א ) ג ם חובר ת לזכר ו ש ל א . ד . גורדון , 
וז ו הופצ ה ל א ר ק בגלי ל ווהלי ן ופ 1 לאםיא , כ י א ם ג ם בסניפי ם רבי ם רחוקי ם ועורר ה 
ה ד רהב . 

כאמור , היוו ה הסני ף הרובנא י א ת חב ר הפעילי ם והמפעילי ם מטע ם המועצ ה 
הגלילי ת שנבחר ה בכינוס . מועצ ה ז ו נתנ ה הוראו ת לסניפ י "גורדוניה" , שלה ה 
חוזרי ם (שברו ב המקרי ם נדפס ו בסוד , כ י עי ן הבולש ת הפולני ת היתד ■ בכ ל תנועת ־ 
נוער) , כינס ה פגישו ת ש ל חבר י הסניפים , קשר ה קשרי ם ע ם המרכ ז וע ם גופי ם אחרי ם 
וממנ ה יצ א דב ר התנוע ה לכ ל הפינו ת הנידחו ת ש ל הגליל . המועצ ה שלח ה א ת חברי ה 
המוכשרי ם לווע ד "החלוץ" , לליג ה למע ן ארץ־ישרא ל העובדת , לקרנו ת הלאומיו ת 
ולכ ל מקו ם שנוע ד ל ה ייצו ג כתנועת־נוע ר ציונית־חלוצי ת מגשימה . 

אש ר לשלב י המעב ר וסדר י התנוע ה ברובנה , הונה ג שחניכי ה עוברי ם בהדרג ה 
א ת דרגו ת החינו ך וההכשר ה לשכבותיה ם ע ד הגיע ם לשכב ה הבוגרת , שא ז יוצאי ם 
ה ם להכשר ה לתקופ ה מסוימ ת ע ד לעלית ם ארצה . וכ ך הלכ ה והתרחב ה המסגרת , 
חברי ם מתבגרי ם הי ו עולי ם וא ת מקומ ם הי ו תופסי ם בנ י שכבו ת צעירו ת — כוחו ת 
חדשי ם שבמשנ ה מסירו ת ונאמנו ת פעל ו למע ן רעיו ן התנועה . הנוע ר היהוד י ברובנ ה 
לזרמי ו רא ה בעלי ה לארץ־ישרא ל א ת הדר ך היחיד ה וחל ם ע ל חיי ם חדשי ם מתוקני ם 
שם , ונוע ר "גורדוניה " בקר ב תנועו ת אל ו נש א חזונ ו בשאיפ ה להגשימו . 

בינתיי ם נמשכ ו הפעולו ת ב״קן " בעיר , תו ך חתיר ה ליציא ה להכשר ה ומש ם 
לעליה , וה ן ל א נפסק ו ע ד כניס ת הצב א האדום . נציג י "גורדוניח " לקח ו חל ק בכ ל 
הופע ה פומבי ת ע ם שא ר תנועות־הנוע ר והשתתפ ו בביצו ע המפעלי ם הציוניים . עזר ת 
הנוע ר הציונ י נעשת ה חשוב ה ביות ר מא ז פרש ו אנש י הצה״ ר ובית״ ר מהקרנו ת 
הלאומיו ת וא ף נלחמ ו בהן . 

והנ ה ב א מיפנ ה בסו ף 1939 — הצב א האדו ם כב ש א ת רובנ ה ובעי ר הוכר ז 
שלטו ן הסובייטים . תנועות־הנוע ר וחוג י הציוני ם בכל ל הרגיש ו בסכנ ה הנשקפ ת להן , 
והנוע ר הח ל זור ם בחשא י לפני ם רוסי ה וא ל ערבו ת רוסי ה האסיאתי ת בהתירת ו 
לקרא ת הארץ . קש ה הית ה הדר ך ומלא ה תלאו ת ומשום־כ ך הצליח ו ר ק מעטי ם 
להגי ע למטרתם . א ש המלחמ ה שאחז ה בכ ל ויח ס האיב ה מצדדי ם שונים , הכשיל ו 
א ת מאמצ י החלוצי ם שתע ו ונד ו בדרכים־לא־דרכים . בנ י הנוע ר הלאומ י שנשאר ו 
ברובנ ה ואת ם חבר י "גורדוניה" , נפל ו לפנ י בני־עוול ה בעלו ת הכור ת ע ל יהוד י העיר , 
ל א הי ה לה ם מנו ס וה ם ל א זכ ו להגשי ם א ת חלומם . 

בצרו ר אבדותינ ו היקרו ת חוב ה לצרו ר א ת אח ד החברי ם המסורי ם ביות ר 
לתנוע ת ״גורדוניה ״ — ישרא ל פרוימי ן ז״ל , שנש א בעקשנות , בנאמנו ת ובמסירו ת 
נפ ש א ת רעיו ן התנועה , פעי ל וע ר לכ ל מפע ל ומוכ ן לכ ל קרבן . פרוימי ן הי ה מטוב י 
ההברי ם ודבריה , וא ת כ ל כוחותי ו ומחשבת ו הקדי ש ל״גורדוניה " בשט ח התרבות , 
ההדרכ ה וההגשמה . הו א יצ א לערבו ת אסיה , סב ל בדרכי ם והלה , ושם , ע ל אדמת־נכר , 
מצ א א ת מותו . 


בן־ציו ן פורמ ן 



״גורדוניד. ״ — הסני ף הרובנא י וכיוונ ו 


167 


״גורדוניה ״ - הסני ף הרובנא י וכיות ו 

כמבע ד דוק־ערפ ל ארא ה עו ד בעיני־רוח י אות ו חד ר קט ן מרובע , משר ד הקרן ־ 
הקיימ ת לישרא ל ברחו ב קלשטורנ ה ברובנה , שב ו כונס ו באח ד מערבי־החור ף בסו ף 
1928 כמ ה עשרו ת צעירי ם וצעירו ת להרצאת ו ש ל מור ה ביה״ ם "תרבות " מנח ם 
גילארטר , מעסקנ י מפלגת־העבוד ה הציוני ת "התאחדות׳ / ע ל הנוש א "א . ד . גורד ץ 
ומשנתו" . ל א הית ה ז ו הרצא ה מקרי ת ע ל נוש א ציונ י וע ל אישיו ת דגול ה ש ל תנוע ת 
העבודה , אל א פעול ה מכוונ ת ש ל ה״התאחדות " ברובנה , שבראש ה עמד ו א ז יוחנ ן 
לוין , ליי ב שפילברג , מנח ם גילארטר , אליה ו לרנ ר וכמ ה פעילי ם אחרים . הלל ו נטל ו 
ע ל עצמ ם לחד ש ברובנ ה א ת "גורדוניה" , תנועת־נוע ר ע ל שמ ו ש ל א . ד . גורדון , 
שלאו ר דמות ו התחנכ ו בני־נוע ר רבי ם בער י פולין , גאליצי ה ועוד . הגורמי ם 
האירגוניי ם שדחפ ו א ת המפלג ה לפעול ה חינוכית , הי ו מרובי ם ועמוקים . ה״התאחדות " 
שאפ ה לחנ ך א ת הנוע ר המתבג ר לאו ר האידיאלי ם שלה , והי ה איפו א צור ך למצו א 
א ת הדר ך לל ב הנוע ר החפש י מהשפעת ן ש ל מפלגו ת אחרו ת ולשתפ ו בעו ל הציוני . 

ברובנ ה הי ו תנאי ם נאותי ם לבצ ע משימ ה ז ו ולהקי ם סני ף ל״גורדוניה" . מאו ת 
נערי ם ונערו ת חיפש ו א ת דרכם . ברחו ב ארב ו לה ם סכנו ת רבו ת ש ל פוליטיזאצי ה 
נטול ת שרשים , זר י וקיצונית , שחלק , אמנ ם ל א גדול , מהנוע ר נתפ ס ל ה כבר , ומתו ך 
חיפו ש דר ך נקל ע לתו ך מבו ך ש ל רעיונו ת מסוכני ם בשטחיותם . נוכ ח מצ ב ז ה ל א 
הי ה אול י משו ם הפתעה , שבאות ו ערב , כשהוצע , כתו ם ההרצא ה ע ל א . ד . גורדון , 
להצטר ף לשורו ת ""גורדוניה" " נרשמ ו רו ב הנכחי ם וב ו במקו ם נבח ר וע ד הסניף , 
שחברי ו היו : מש ה בט , דו ב רוזנטל , יצח ק בליי , חיי ם גאמ ר ומאי ר באזרוצ׳קה . 
ל א יצא ו ימי ם רבי ם והוק ם "קן " ש ל "גורדוניה" , חולק ו תפקידי ם ונוע ר הח ל לבוא . 

בחי י החברי ם שהצטרפ ו ל״קן " הוצ ק תוכ ן חדש . ההנהג ה התחיל ה לפת ח פעול ה 
בקר ב הנוע ר המקומי , נרכש ו חברי ם נוספים , וכעבו ר חדשיי ם מנ ה הסני ף למעל ה 
ממא ה חברי ם בנ י שכבו ת וגילי ם שונים . 

אות ה תקופ ה הי ו קיימו ת ברובנ ה שת י הסתדרויות־נוע ר : "השומ ר הצעיר" , 
ו״פרייהייט" . "השומר־הצעי ר כל ל בתוכ ו א ת רו ב חניכ י הגימנסי ה "תרבות " ותלמיד י 
בתי־ספ ר אחרים , ואיל ו "פרייהייט" , שהתארגנ ה באות ם הימים , הית ה מבנ י 
השכבו ת העממיו ת והעמלו ת שבעיר . אכ ן רוב ו המכרי ע ש ל הנוע ר הי ח חפש י מכ ל 
מסגר ת אירגוני ת ובלת י נתו ן להשפע ה אידיאולוגי ת ש ל זר ם פוליט י כלשהו . נוע ר 
ז ה בחלק ו הי ה מבל ה א ת זמנ ו לריק , מטיי ל ברחובו ת א ו בג ן "גורקיס " ויוש ב בערבי ם 
בבתי־קפה . מעטי ם מה ם הי ו סרי ם ל״בית־העם " שבבי ת בראקר , ש ם התרכז ה פעול ת 
"החלו ץ המרכזי" , פוגשי ם באנשי־ציבו ר ושליחי ם מהמרכזי ם ומארץ־ישראל . בלילו ת 
שב ת הי ו מקיימי ם ש ם שיחו ת וויכוחי ם חפשי ם ע ל דרכ י הציונו ת בגולה , ע ל הגשמ ת 
הציונו ת באר ץ וחי י המציאו ת בה . ויכוחי ם אלה , שבה ם לקח ו חל ק נציג י כ ל ההס - 
תדרויות , ל א אח ת הי ו סוערי ם למדי . אחר י הויכוחי ם הי ו מארגני ם תכני ת חפשי ת 
ומשחקי ם שונים , וכ ך מש ך התוכ ן הרבגונ י ש ל הערבי ם האל ה ב״בית־העם " א ת 
הנוע ר לתו ך אויר ה ציוני ת ותרבותית . 

משהובר ר שאול ם קק״ ל צ ר מהכי ל א ת חבר י "גורדוניה " שרב ו והלכו , שכר ו 
אול ם גדו ל יות ר במרכ ז העיר . הנהג ת הסני ף הועמד ה לפנ י שאלו ת רציניות : מ ה 
חינו ך יינת ן לעשרו ת ומאו ת הנערי ם והנערו ת המתדפקי ם ע ל דלתו ת הסניף ? מ ה 



168 


הציונו ת 



צור ה אירגוני ת יעיל ה ביות ר בשבי ל הנוע ר ומ ה צרי ך להיו ת תכנ ה האידיאולוג י י 
מה י הדר ך המיוחד ת שלאור ה י ש לכוו ן א ת פעול ת ההסבר ה בקר ב החברי ם י 
שאלו ת אל ה צצ ו ועל ו בימי ם הראשוני ם ונוצ ר מצ ב לא־ברו ר שנמש ך חדשים , ע ד 
שב א חב ר המרכ ז מלודז . 

כתוצא ה מביקו ר ז ה חולק ו חבר י הסני ף לשלו ש שכבות ; "מגשימים׳ / 
"מתעוררים" , "צופים" . השכבו ת הי ו מחולקו ת לפ י סולם־הגילי ם ובהתא ם לחלוק ה 
נקבע ו תכנ ה וצורת ה ש ל הפעול ה החינוכית־לימודי ת לכ ל שכבה . 

ומ ה הי ו תכנ ה ורוח ה ש ל הפעול ה החינוכי ת י 

תנוע ת "גורדוניה " הי ה לה , כב ר מראשיתה . דיוקן־רוחנ י עצמא י משלה , שהק ו 
הבהי ר והפשו ט של ו הי ה מכוו ן לחינו ך האד ם ולהגשמ ת הציונו ת העובדת . רעיו ן 
ז ה שימ ש ג ם בחינ ת תפקי ד וקנה־מיד ה מוחש י בהליכותי ה ועלי ו הוק ם הבני ן ש ל 
מחשב ת התנוע ה ויסודותיה . 

בזמ ן הראשו ן התמסרנ ו לניתו ח כתבי ו ש ל א . ד . גורדון , שמח ם שאבנ ו א ת 
העיקרי ם בתפיסת־עולמנ ו וה ם שימש ו קרק ע רוחני ת עלי ה גדל ה תנועתנו . כ ל ערכ ם 
ש ל הכתבי ם הי ו — להפנו ת א ת המחשב ה לפרובלימו ת אנושיו ת וחברתיו ת במציאו ת 
היהודית , ומכא ן לדרכ י ההגשמ ה ש ל הציונו ת בארץ־ישראל , שמטרת ה הסופית : 
חלוציו ת וקבוצה . שכ ן בקבוצ ה ראינ ו ל א ר ק פתרו ן לשאל ת הייצו ר ותשוב ה 
לבעיו ת האקטואליו ת שבתהלי ך ההגשמ ה החלוצית־ציונית , אל א יות ר מזה : א ת 
הדר ך לפתרו ן שאלות־היסו ד בחי י האדם , הלאו ם והחברה . הקבוצ ה נראת ה כאמצע י 
ותכלי ת ג ם יח ד ומוצ א יחי ד להגשמ ת רעיונו ת תנועתנו . 

כ ל זמננ ו הי ה קוד ש ללימוד , לבירו ר שאלו ת ולשיחו ת בצוותא . למדנ ו א ת 
תולדו ת הסוציאליז ם ממקורותיה ם ש ל הוגי־דעו ת סוציאליסטיי ם ולאח ר מכ ן נשתלב ו 
בתו ך הלימודי ם אבו ת הרעיו ן הלאומ י והציונ י בישרא ל ומפרשיו : הס , הרצל , 
אחד־העם . מובן , שההסתדרו ת ל א הית ה פטור ה ג ם מעו ל מצוו ת ציוניו ת ממשיות , 


"השומ ר הלאומי " ו״הנוע ר הציוני ' 


169 


וכמע ט ב ל החברים , צעירי ם כמבוגרי ם השתתפ ו בפעולו ת הקרנו ת הלאומיו ת — 
קרן־קיימ ת וקרן־היסו ד — שנערכ ו בעיר . 

אחר י שנת־עבוד ה פורי ה וברוכ ה בסניף , התחיל ו חבר י ההנהג ה להתבונ ן 
לצא ת להכשרה . דב ר יציאת ם להכשר ה הי ה מוב ן מאליו ! טבע י הי ה של א יהי ו ר ק 
נא ה דורשי ם אל א ג ם ראשוני ם לקיי ם א ת אש ר הטיפ ו לאחרים . 

ראשוני ם בתו ר להכשר ה היו : מש ה ב ט וד ב רוזנטל . ה ם יצא ו להכשרת ם 
לקלוסובו , שהי ה א ז "שם־דבר " בווהלי ן כמקו ם הכשרה , הכנ ה וחישו ל לחי י עבוד ה 
וקבוצ ה בארץ . ש ם התרכז ו עשרו ת חברי ם מהסתדרויות־נוע ר חלוציו ת שונו ת מכ ל 
גלי ל ווהלין . הפריד ה מה ם הית ה נרגש ת ביותר ! מכתביה ם ממקו ם הכשרת ם נקרא ו 
באסיפו ת הסני ף ועורר ו ה ד ח ם בלבו ת החברים , המבוגרי ם והצעירים . 

ג ם חברי ם אחרי ם התחיל ו ״להכין ״ א ת הוריה ם לצעד ם הב א — היציא ה 
להכשרה , לאח ר שגמל ה ההחלט ה בלב ם וידע ו שתור ם מתקר ב והולך . 

אות ו זמ ן הוכנס ו החברי ם המבוגרי ם למסגר ת הסתדרו ת "החלוץ" , שמנת ה 
א ז כמ ה מאו ת חברי ם ! בוגר י "השומר־הצעיר " ו״החלוץ־הצעיר" , שהתארג ן ברובנ ה 
— ג ם ה ם הוכנס ו לתו ך מסגר ת "החלוץ" . 

ב״החלוץ ״ התנהל ה עבוד ה חינוכי ת אינטנסיבית . הסיב ה לכ ך : שוני־השקפו ת 
והבדלי־דעו ת בעני ן הכשרה , בני ן החברה , דר ך הקבוצ ה והקיבו ץ ותפיס ה פוליטי ת 
שונה , שבא ו ליד י ביטו י באסיפו ת "החלוץ " ע ל יד י החברי ם שנמנ ו ע ם תנועו ת 
שונות . בדר ך כל ל הית ה החברו ת איתנ ה ובעבוד ה הממשי ת ש ל "החלוץ " ל א הורגש ו 
שו ם חילוק י דעו ת א ו מחלוקת . 

הואי ל ו״החלוץ " הי ה התחנ ה האחרונ ה לחברי ם לפנ י יציאת ם להכשרה , הי ו 
הרב ה ערבי ם ב״החלוץ " מוקדשי ם לנשפי־פריד ה מהחברי ם ער ב יציאתם . 

בפברוא ר 1930 על ו לאר ץ ראשונ י החברי ם מ״גורדוניה ״ ברובנ ה — אות ם 
החברי ם שעבר ו ראשוני ם א ת ההכשר ה ובאר ץ הצטרפ ו לקבוצ ה ברחובות , שהית ה 
א ז השני ה לתנוע ת "גורדוניה " בפולין . אחריה ם על ו לאר ץ עשרות־עשרו ת חברי ם 
וחברות , שנקלט ו בקבוצו ת בארץ , — בחדר ה ואח ר כ ך בפלוג ת ״חולדה ״ — וממשיכי ם 
להגשי ם בחייה ם א ת האידיאלי ם שלאור ם נתחנכו . 

הסתדרו ת "גורדוניה " נתקיימ ה ברובנ ה ע ד הימי ם האחרוני ם לפנ י השואה , 

ע ד לאות ו הרג ע שי ד זידוני ת ומרושע ת הורמ ה לעקו ר מ ן השור ש א ת האיל ן הגדו ל 
והענ ף ש ל רבבו ת תושב י רובנ ה היהודים , ע ל חייה ם הציבוריי ם התוססי ם והפורים . 
מרובנה , עי ר וא ם בישראל , נשאר ה ר ק אב ן דוממ ת וקודרת : "מצב ת האחי ם 
ברובנה" . וע ל ז ה ידוו ה הל ב ואי ן ל ו תנחומים . 

דו ד רוזנט ל 


"השומ ר הלאומי " ו״הנרע ר הציוני " 

תנוע ת הנוע ר הציונ י אש ר היתד . ידוע ה בשני ם הראשונו ת לקיומ ה בש ם 
"השומ ר הלאומי " (הטדיור) , הקימ ה א ת סניפד . הראשו ן ("קן" , כמקוב ל בהסתדרויו ת 
צופיות ) ברובנר , בשנ ת תרפ״ ט ( 929 }) . 



170 


הציונו ת 


מייסד י "השומ ר הלאומי " הי ו יוצא י "השומ ר הצעיר " המקומי . ה״קן " השומרי , 

שנוס ד ברובנ ה ע ם גמ ר מלהמ ת העול ם הראשונ ה והי ה בראשי ת קיומ ו הסתדרו ת 
צופי ת לאומי ת גרידא , התחי ל בשני ם 1927/28 להיו ת נוט ה לק ו הכלל י ש ל הנהגת ו 
הראשית , הוו ה אומר , לקב ל צביו ן פוליט י שמאלי , וכ ך החל ו להתרח ק משורותי ו 
כ ל אל ה שהי ו נאמני ם למגמ ה הצופית־החלוצי ת המקורית . 

בשנ ת 1929 התארגנ ה קבוצ ת חברים , מה ם חבר י ההנהג ה המקומי ת ש ל "קן " 
"השומ ר הצעיר " ומה ם חניכיד,ם , והחליט ו ליס ד "קן " שיהי ה נאמ ן למגמ ה החלוצית ־ 
הצופי ת המקורית . 



גדו ד "השומ ר הלאומי " 

אח ד המניעי ם הבלת י אמצעיי ם לתסיס ה הולכ ת וגובר ת ז ו הית ה מושב ת 
קי ץ ש ל "השומ ר הצעיר " בכפ ר שבסביבו ת רוביה , לתוכד , ניס ו שליח י ההנהג ה 
הראשי ת ש ל "השומ ר הצעיר " להחדי ר א ת הרו ח החדש ה שנשב ה בהנהג ה הראשית . 

בע ת ובעונ ה אח ת התארגנ ו סניפי ם ש ל "השומ ר הלאומי " ג ם במקומו ת אחרי ם 
בפולי ן והי ו מקבלי ם א ת הדרכת ם מההנהג ה הראשי ת ש ל "השומ ר הלאומי "(הטהור ) 
בהנהלת ם ש ל ראוב ן פלדש ו (בן־שם) , יעק ב רכטמ ן ואחרים . 

האסיפ ה המייסד ת ש ל "קן " "השומ ר הלאומי " ברובנ ה התקיימ ה בט״ ו בשב ט 
תרפ״ ט ב״בית־העם " (אול ם בראקר) . 

רא ש ה״קן " הראשו ן הי ה נ ח חיריק . מחבר י הנהג ת ה״קן " הי ו מנח ם לאנגר , 

הי ה מוטמן , יעק ב יאנוביץ , סנד ר ממוט , מרדכ י קוטל , צב י פישביי ן (ישיב ) ועוד . 
הפעולו ת ב״קן " הי ו דומו ת לאל ה ש ל "השומ ר הצעיר " אש ר אות ו עזבו . 

הדג ש הוש ם למ ן היו ם הראשו ן בפעול ה הצופית , כאלמנ ט המכשי ר א ת הצעי ר 


"השומ ר הלאומי " ו״הנוע ר הציוני " 


171 



גדו ד "הנוע ר הציוני ' 


לקרא ת העתי ד ומפת ח ב ו א ת התכונו ת הדרושות . ראשינ י המצטרפי ם ב״ק ך הי ו 
תלמיד י בתי־הספ ר הפולניים , הממשלתיי ם והפרטיים . וביחו ד בלט ה השתתפות ם 
ש ל תלמיד י הגימנסי ה הממשלתי ת הפולני ת אש ר הטביע ו א ת חותמ ם ע ל ה״קן " 
מש ך זמ ן ר ב וממנ ה התגייס ו ג ם מרבי ת המדריכים . 

עצ ם היות ו ש ל "השומ ר הלאומי " בראשית ו אירגו ן ציוני־צופ י לל א נימ ה 
פוליטי ת השפיע ה לטוב ה ע ל יח ס ההורי ם ל״קן " זה . 

באות ו זמ ן נתנ ו כב ר א ת אותותיה ם הראשונים , כידוע , מאמצ י השלטו ן 
הפולנ י לטמיעת ו ש ל הדו ר הצעיר . נוס ף לגימנסי ה העברי ת המקומי ת ובתי־הספ ר 
העממיי ם מיסוד ה ש ל "תרבות " קיימי ם הי ו בתי־ספ ר עממיי ם ותיכוניי ם ע ם שפ ת 
הורא ה פולנית , אש ר תלמידיה ם היהודים , בהשפע ת הוריה ם א ו מתו ך נטיו ת עצמיות , 
הסתייג ו מהציונו ת וא ף נט ו להתבוללות . 

הקמ ת "קן " "השומ ר הלאומי " הנחיל ה מכ ה לנטי ה זו , שכ ן רבי ם מבתי־ספ ר 
אל ה הצטרפ ו ל״קן " החדש . י ש לזכו ר כמ ו כן , שמאו ת תלמיד י בתי־הספ ר ש ל 
"תרבות " הי ו ברוב ם הגדו ל כב ר "מוגדרים" , היינ ו השתייכ ו ל״השומ ר הצעיר" . 

ה״קך ׳ הח ל א ת פעולת ו בהקמ ת סמינריו ן למדריכים , להכשי ר להדרכ ה א ת 
הראויי ם לכו . בסמינריו ן ז ה דאג ו להקנו ת ללומדי ם ידיעו ת ראשונו ת בציונות , 
ידיע ת א״י , א ת הלשו ן העברית , לאמנ ם אמו ן צופ י ולהורו ת לה ם פרקי ם ראשוני ם 
בחינו ך צעירים . יח ד ע ם ז ה הוח ל בשתו ף חבר י ה״קן "(שנקרא ו א ז "אחים" ) בעבוד ה 
היום־יומי ת למע ן קר ן הקיימ ת לישראל . כידו ע רא ו א ז בעבוד ה למע ן הקק״ ל ל א 
אמצע י לאיסו ף כספי ם בלב ד אל א גור ם חינוכי־ציונ י חשו ב מאוד , שכ ן אג ב איסו ף 



172 


הציונו ת 


כספי ם ועבוד ה הסברתי ת למע ן י׳קק״ ל (כינוסים , תערוכו ת וכד ) הל ך הצעי ד 
והתקש ר לציונו ת ולבעיו ת הארץ . 

במסגר ת העבוד ה החינוכי ת קוימ ו שג ה שנ ה מושבות־קי ץ בסביבו ת העיר . 

דב ר ז ה נתאפש ר תו ך שיתו ף פעול ה הדו ק ע ם הוריה ם ש ל חבר י ה״.קן" ׳ 5 ש ר ברצו ך 
סייע ו ל״קן " בהקמ ת המושבות . במושבות־קי ץ אל ה הי ו חבר י ה.״ק ך בנ י כ ל 
הגילי ם מבלי ם באויר ה כפרית־צופי ת ועבוד ה עצמית , שותפי ם בהנהל ת המושב ה 
והדאג ה לסדוריה , שכ ן ג ם בכ ך רא ו גור ם חינוכ י ממדרגר , ראשונה . 

מושבו ת קי ץ אלה , שהי ו מתקיימו ת במקומו ת שוני ם בסביבו ת מבנה , הי ר 
גיגו ד למ ה שקרא ו בימי ם הה ם קייטנו ת (דאטשעס) , שאליה ן הי ו באי ם ההורי ם 
ע ם ילדיה ם לנופש . המושבו ת ש ל כ ל תנועו ת הנוע ר ובכלל ן ש ל "קן " "השומ ר 
הלאומי" , היו ו מרכ ז לפעילו ת חברותית־ציונית , ובימ י כ ׳ וכ״ א תמו ז הית ה מושב ת 
קי ץ ממריצ ה א ת הישובי ם היהודיי ם הסמוכי ם לעריכ ת חגיגו ת וכנסי ם לזכר ם ש ל 
הרצ ל וביאליק . 

הסתדרו ת "השומ ר הלאומי " במבנ ה החל ה משנת ה השני ה לקיומ ה להתבל ט 
בעבוד ה הציוני ת בעיר . שליחי ה השתתפ ו בהנהל ת ענינ י קר ן הקיימ ת לישרא ל 
וקר ן היסו ד וכ ן בפעולו ת מיוחדות , כמ ו אירגו ן אסיפו ת מחא ה נג ד השלטו ן המנדא - 
טור י בארץ־ישרא ל בימ י מאורעו ת 1929 ו־ 1936 , איסו ף בגדי ם ועזר ה כלכלי ת 
לפליטי ם הראשוני ם מגרמני ה הנאצי ת וכד . 

בצ ד הפעול ה הציוני ת ו ר,חינוכי ת ב״קן " הרובנא י לקח ה ע ל עצמ ה הנהג ת 
ה״ק ך יסו ד סניפי ם בער י ווד,לין . הוקמד , הנהג ה גלילי ת ששליחי ה הי ו יוצאי ם 
לערי־ר,שדר , ומקיימי ם קש ר אירגונ י ע ם הסניפי ם המקומיים . ולאח ר שקבוצו ת 
נוספו ת התחיל ו עוזבו ת א ת "השומ ר הצעיר " בכ ל רחב י פולין , הוזאח ד "השומ ר 
הלאומי " ע ם " ר,נוע ר העברי " בגאליציר , והתנוע ה קיבל ה א ת הש ם "הגוע ר הציוני" , 
שב ו היתד , ידוע ה ע ד היו ם האחרון . 



מדריכ י גדו ד "מכבי " ש ל "השומ ר הלאומי " ו״הנוע ר הציוני " 


,ויתקיניה " 


173 



סמינריו ן ש ל גדו ד "זאבים " מ״השומ ר הלאומי " 

ההנהג ה הגלילי ת ש ל "הנוע ר הציוני " הקל ה בפעולותי ה מע ל ההנהג ה הראשית , 
שמקומ ה הי ה בווארשה , בהדריכ ה א ת הסניפי ם החדשי ם מטעמה . מספ ר הסניפי ם 
ש ל "הנוע ר הציוני " בווהלי ן הגי ע לחמישה־עש ר בער ך והשפעת ו ש ל ה״קן " הרובנאי , 
שהתבל ט בהופעותי ו ובפעולותיו , ע ל ה״קנים " בער י השד ה הית ה חזקה . 

ביוזמת ם ש ל מדריכ י ה״קן ״ נתארג ן בשנ ת 1932 סני ף להסתדרו ת אקדמאי ם 
ציוניי ם (ציונית־כללית ) שהית ה ידוע ה בש ם ה.א.צ . ומסונפ ת למרכז ה בלבוב . 
הסתדרו ת ז ו שימש ה מסגר ת לנוע ר מבוג ל אחר , בוגר י בתי־ספ ר תיכוניי ם ותלמיד י 
אוניברסיטאות . מהו ת פעולותי ה הית ה שונ ה מז ו ש ל "קן " הנוער־הציוני . אירגו ן 
ז ה קיי ם עבוד ה תרבותי ת ציוני ת ותר ם להחדר ת הרעיו ן הציונ י בקר ב החוגי ם 
האקדמאיים . 

יעק ב זייד ל וצב י ישי ב 


" ו י ת ק י נ י ה " 

היתר , ז ו תנוע ת הנוע ר ש ל מפלג ת העבוד ה הציוני ת "התאחדות " בפולין . 

אח ד ממחולליר , הראשוני ם היר . יוס ף לו י ממרכ ז "התאחדות" . בכמ ה מסניפ י 
ה״התאחדות " נתארגנ ו קבוצו ת נוע ר שינק ו מהאידיאולוגי ה ש ל המפלגה , בה ן 





174 


הציונו ת 


מצא ו א ת מקומ ם בנ י נוע ר שטר ם נקלט ו בהסתדרויו ת נוע ר אחרו ת וחיפש ו לעצמ ם 
בסי ם לפעילו ת ציונית . המפלג ה עודד ה א ת הקמתן , כ י הורג ש ב ה הצור ך לשכב ת 
גוע ר משלה . 

אהר י ועיד ת ״פועלי־ציוך־״התאחדות ״ בדאנצי ג בשנ ת 1931 , שב ה יצ א 
לפוע ל האיחו ד ש ל שת י המפלגות , הכריז ה "גורדוניה " ע ל עצמ ה כע ל תנוע ה 
עצמאית , וע ם זא ת הצהיר ה ע ל הצטרפות ה לאיהוד . ה״התאחדות " בפולין , של א 
השלימ ה ע ם האיחוד , נשאר ה לל א נוע ר שימשי ך א ת הק ו של ה (איל ו הצטרפ ה 
״גורדוניה ״ ל״התאחדות ״ ע ם 3000 חברי ה שעבר ו א ת גי ל ד,־ 18 , היתד , מהוו ה 
רו ב ב״התאחדות " וד,דב ר עלו ל היד , להשפי ע ע ל עמד ת המפלגד , לגב י האיחוד) . 

מקבוצו ת בודדו ת וחוגי ם ש ל נוע ר בגאליציר , ובמחוזותיר , האהרי ם ש ל 
פולי ן הוקמד , תנוע ת "ויתקיניד, " ע ל ש ם יוס ף ויתקין , שביסודותי ה הויחו : חינו ך 
לסוציאליז ם עממי , בני ן הקבוצ ה ברו ח ארץ־ישרא ל העובדת , מלחמ ה ללשו ן 
ולתרבו ת העברי ת ושא ר העיקרי ם ש ל מפלג ת "התאהדות" . כמ ה מפעיל י המפלג ה 
התמסר ו במיוח ד לפיתוחד , ש ל "ויתקיניד, " וע ד מהר ה הי ו ל ה סניפי ם לי ד רו ב 
סניפיד , ש ל "התאהדות" . כות ב הטורי ם האל ה נשל ח במיוח ד מטע ם מרכ ז ה״הת ־ 
אהדות ״ בלוד ז לפעולר , בלבו ב — המרכ ז לגאליציר , — ור,וט ל עלי ו לפעו ל ב״החלוץ " 
ולמע ן "ויתקיניד," . ואכ ן "ויתקיניד, " היכתד , מה ר שרשים . 

בימי ם 29 — 30 ביול י 1933 נתקיימ ה המועצ ה הארצי ת הראשונר , ש ל נוע ר 
ה״התאחדות " בסוליוב , הי א מועצת־ד,יסו ד ש ל "ויתקיניר," , ובר , נית ן ביטו י לשאיפו ת 
תנועד . זו . הוועידד , שד,יתד , עיוני ת כמעשי ת הכריזד , ע ל כיוו ן התנועד , בדר ך ש ל 
"צעירי־ציון " ו״הפוע ל הצעיר " וברוח ם ש ל א . ד . גורדון , י . ויתקי ן ואחרים , וקבע ה 
שד,ינ ה חל ק ממפלג ת "התאחדות" . אחר י הוועיד ה נוספ ו כמר , סניפי ם לתנוע ה 
וביניד, ם הסני ף ש ל רובנ־ " כר , הוק ם אח ר כ ך מרכ ז לגלי ל ווהלי ן ופולאסיא . 



כינו ס חבר י ״ויתקיניה " ו״התאחדות ״ — 1930 



"ויתקיניה " 


175 



חבר י ״ויתקיניה׳ / שכב ה ג ' — 1934 

ברובנ ה נמצ א יסו ד מוכש ר לתנוע ת "ויתקיניה" . הסני ף הרובגא י מנ ה 
כששי ם—שבעי ם חב ר מחוגי ם שונים , רוב ם מיוצא י "גורדוניה " (ביניה ם הי ו לו י 
שריד , שמוא ל רוז , יעק ב סיקולר , זלט ה פלוסקר , רח ל פרלמוטר , יוס ף לייו ה (לוי) , 
זא ב לוי , לייב ל גולדברג , זילברמן , פוקס , גילארטר , בייג ל ואחרים) . בתחיל ה עס ק 
הסני ף הרובנא י בעבוד ת תרבו ת בעיקר , א ך ל א עבר ו ימי ם רבי ם וחל ק ניכ ר 
מחברי ו יצא ו להכשר ה מטע ם "החלוץ " והתפזר ו בהכשרו ת ש ל התנועה . השאיפ ה 
לעלו ת ארצ ה ולהקי ם ב ה א ת הקבוצ ה גבר ה והלכ ה בקר ב חבר י "ויתקיניה " ברובנה , 

מק ץ שנה , בימי ם 11 — 12 באוגוס ט 1934 , נערכ ה המועצ ה השני ה ש ל "וית ־ 

קיניה " בפיוטרקוב , במעו ן קבוצ ת ההכשר ה ש ל התנוע ה במקום . במועצ ה ז ו לקח ו 
חל ק ג ם שליח י הסני ף הרוביאי . הדיו ן העיקר י במועצ ה נס ב ע ל חינוך , הכשר ה 
ועליה . בי ן השא ר נתקבל ו במועצ ה החלטו ת בשאלו ת אירגון , פעול ה למע ן הקרנו ת 
(קר ן היסוד , קק״ ל וקופא״י) , העמד ה האידיאולוגית , קש ר ע ם "החלוץ " ועוד . 
בתקופ ה ההי א נתוספ ו מקומות־הכשר ה ע ל אל ה שבסוליוב , פיוטרקוב , לודז , קרו ־ 
לבסקה־הוטה , פביאניץ , טומשו ב וחוינ א (לי ד לודז) , בה ן הלכ ו חבר י התנוע ה 
והכשיר ו א ת עצמ ם תו ך צפי ה ליו ם העליה . 

ל״ויתקיניה " החל ו להצטר ף בני־נוע ר מחוג י הלומדי ם בבתי־ספ ר ואחרי ם 
שהשאיפ ה לעלי ה כבש ה אותם , ודר ך "ויתקיניה " נכנס ו ג ם ל״התאחדות " כשה ם 
סופגי ם לתוכ ם לה ט ציונ י והכר ה לאומי ת וחברתי ת מעמיקה . מספ ר החברי ם הל ך 
וגדל , ובשנ ת 1936 , שנ ת המאורעו ת באר ץ ישראל , הגי ע מספר ם בהכשרו ת לאלפים . 
גידול ה ש ל "ויתקיניה " וכיבושי ה עורר ו א ת "גודדוניה " לשאיפ ה להתאח ד את ה 
ובמש ך חדשי ם רבי ם נעש ו צעדי ם ע ל יד ה לאחו ת א ת הקר ע ולמצו א צור ה לקש ר 
אורגאנ י ע ם "ויתקיניה" . לפינח ס לוביאניק ר (לבון ) הי ה חל ק ר ב בפעול ה זו . 
בינתיי ם עשת ה "ויתקיניה " הכנו ת ליסו ד הקבוצ ה הראשונ ה באר ץ וחברי ה על ו 



176 


הציונו ת 


ארצ ה להגשי ם שאיפת ם זו . בוועידת־האיחו ד ש ל 1935 נמצא ה צור ת המזיג ה ש ל 
"גורדוגיה " ע ם "ויתקיניה" . 

זכור ה מושב ת ״ויתקיניה ״ שנערכ ה בחור ף תרצ״ ד ( 1934 ) בקרמניץ , שמשכ ה 
חברי ם רבי ם מרובנ ה הקרובה . ביקור ו הממוש ך ש ל גדלי ה גל ר מא״ י ברובנ ה 
וסביבת ה חיז ק א ת הסניפים , החברי ם הלכ ו ובגרו ׳ א ת ל א חסר ו ג ם אבני־נג ף 
בדרכ ה ש ל "ויתקיניה" : הגיוסי ם לצב א הפולנ י עקר ו לשני ם חברי ם פעילי ם 
מחשורה , חוס ר רשיונות־עלי ח וגורמי ם אחרי ם הי ו ג ם ה ם בעוכר י העלי ה בתקופ ה 
ההי א וגרמ ו לכך , שע ם פרו ץ מלחמת־העול ם השני ה נשאר ו רבי ם תקועי ם ברובנ ה 
א ו בהכשרו ת "ויתקיניה" . הרו ב הגדו ל ש ל החברי ם הצלי ח בכ ל זא ת להגי ע ארצה , 
מ י בדר ך רגיל ה ומ י בדרך־היסורי ם הבלת י ליגאלי ת בזמ ן המלחמ ה ולאחריה , 
וכא ן נתרכז ו תחיל ה בקבוצת ם בגבעת־עדה , ואחר־כ ך נקלט ו בקבוצו ת "גורדוייה " 
השונות . 

זמ ן ממוש ך שימש ה צפור ה גויכרא ך (ממדריכו ת "גורדוניה" ) מדריכ ה ש ל 
"ויתקיניה " בסני ף הרובנא י ובסביב ה והיתר . ש ם הרו ח החי ה ע ד עלות ה ארצה . 
לזכות ה יירשמ ו הרב ה כיבושי ם ש ל "ויתקיניה " בחב ל הווהליני . 

יצח ק הנדלמ ן ויוס ף לו י 


״דרור ״ — "פרייהייט " 

ע ם האיחו ד ש ל נוע ר "פועלי־ציון " ונוע ר "צעירי־ציו ן (צ . ס.)" , שק ם ב־ 15 
לדצמב ר 1922 , נוס ד אירגו ן נוע ר עוב ד סוציאליסט י י.ם.א. י ("יידיש ע סאציאליסטיש ע 
ארבעטער־יוגנט" ) בפולין . האג ף הימנ י ש ל מפלג ת צ.ס . המשי ך לטפ ל באירגו ן 
הנוע ר שלו , שהוצי א א ת בטאונ ו ״דע ר יונגע ר ארבעטער ״ (הפוע ל הצעיר ) . לאחר ־ 
מכן , ע ם הקמ ת המפלג ה המאוחד ת ״פועלי־ציו ן—צ.ס.״ , באמצ ע 1925 , טבע י הי ה 
שיתאחד ו ג ם איגודי־ר,נוע ר שלד.ן . ואכן , בירורי ם התנהל ו בכיוו ן ז ה ומק ץ שנד . — 
ביונ י 1926 — ק ם האיחו ד ש ל י.ס.א.י . ע ם נוע ר צ.ס . וא ז הוכר ז ע ל האירגו ן 
המאוח ד החד ש "פרייד,ייט " (חופש) . 

הוועידר . הראשונ ה ש ל ״פרייהייט ״ בפולי ן נתקיימר . בווארש ה בסו ף 1926 
ובר , השתתפ ו שליחי ם מרובנה , שהנוע ר של ה הי ה רוב ו ככול ו מאורג ן בתנועות ־ 
נוער , ומד, ם עמד ו ג ם בשורו ת הנוע ר ש ל "פועלי־ציוך ׳ וש ל "צעירי־ציון־צ.ס." . 
כשנתכנסר , באפרי ל 1931 הוועיד ה השניר . ש ל "פרייהייט" , הופי ע הסני ף הרובנא י 
ככו ח בולט . ליד ו אורגנ ה אגוד ת ילדים , שהתחנכ ו כצופי ם ברו ח הקולקטיביז ם 
והחלוציות , וכשאל ה הגיע ו לגי ל 15 — הועבר ו לשכב ת הנוע ר ש ל //פרייד,ייט " 
ואחר י שלו ש שני ם נתקבל ו לשכב ת העבודר , ש ל התנועה . כ ך היר , נהו ג ב״פרייר,ייט " 
ל א ר ק ברובנר , אל א בפולי ן כולה . 

"פרייהייט " השתתפר , ב״החלוץ" , שלח ה א ת חבריר , להכשר ה וחינכ ה אות ם 
לחי י ארץ־ישראל . כב ר בוועידת ה השניר , הוחל ט לגיי ס א ת החברי ם המבוגרי ם 
להכשרר , בטר ם יעל ו ארצה . כ ן סייע ה ככל־האפש ר לאירגו ן סניפ י "החלו ץ הצעיר " 



"דרור " 


"פרייהייט ' 


177 


וניהל ה הסבר ה חלוצית־ציוני ת בקר ב הנוער . בתעמולת ה הוכיח ה ג ם א ת הנחיצו ת 
להצטר ף לאיגורי ם מקצועיי ם — רעיו ן שנקל ט ביחו ר ברובנ ה בי ן הנוע ר המקומי . 

כשעמר ו לערו ך ב־ 1930 א ת הוועיר ה העולמי ת למע ן ארץ־ישרא ל העובר ת 
בברלין , נטל ה "פרייהייט " ברובנ ה חל ק גרו ל בהכנו ת לוועיר ה זו . הי א גייס ה 
א ת הברי ה מכ ל השכבו ת להפצ ת השק ל בי ן יהור י העיר , הגביר ה א ת פעולת ה 
למע ן הקק״ל , לחמ ה בכ ל מקו ם להצלחת ה ש ל ארץ־ישרא ל העובר ת בבחירו ת 
לקונגר ס הציוני , — וכ ך הוכ ר כוח ה בחוג י הציוני ם ברובנה . בכלל , חלק ה ש ל 
"פרייהייט " הי ה ר ב בפעילו ת הציוניו ת ברובנה , ויתכ ן שאח ת הסיבו ת לכ ך נעוצ ה 
בהינו ך העברי־ציונ י שקיבל ו הברי ה בילרות ם בבתי־הספ ר ש ל "תרבות" . משום ־ 
כ ך מובנ ת אול י ג ם שביעות־רצונ ה המיותר ת ש ל תנוע ה ז ו מההחלט ה ההשוב ה 
שנתקבל ה בוועיר ת הנוע ר העולמי ת בספטמב ר 1933 בפרא ג (בזמ ן הקונגר ס הציונ י 
הי״ח ) להס ב א ת הש ם "פרייהייט " ל״ררור" . הש ם עצמ ו ריב ר לל ב הרובנאים . 

תנוע ת ״ררור״ , שהיתר , קשור ה ע ם האיהו ר העולמ י ש ל ״פועלי־ציו ן(צ.ם.) ״ — 
"התאהרות" , נעשתר , איפו א אירגו ן בין־ארצי , וברובנ ה רכש ה לר , מש ך השני ם 
חל ק ניכ ר מ ר,נוע ר המתבגר , מלב ר אגור ת הילרי ם שנתקיימר , לצרר, . מוערו ן 
"ררור " נמצ א ברחו ב קובאלסקה , בקרב ת הנח ל אוסטיה , ומש ך אלי ו ל א ר ק א ת 
חבר י התנוער " אל א ג ם נוע ר מ ן התוץ . יום־יו ם הי ו מתכנסי ם ש ם לפעולות , לשיחו ת 
ולהרצאות , ברומר , ל״קני " "השומר־הצעיר" , "גוררוניה" , "הנוע ר הציוני " ואירגונ י 
נוע ר אחרים . בא י המוערו ן התחנכ ו לחלוציו ת ולהכר ה מעמרית . מכא ן יצא ו להכשר ה 
מ י לקלוסוב ו ומ י לווארבה , קראמניץ , יאנוב , רומברוביצ ה ועור . שני ם מספ ר ביל ו 
חבר י התנוע ה הבוגרי ם בהכשרו ת ע ר שעבר ו א ת "כור־ר,ר,יתוך " ור,ועמר ו בתו ר 
לעליה , כרר ך התקופ ה ההיא . ראו י לציין , שכמע ט כ ל חבר י "ררור " ברובנר , הי ו 
בנ י שכבו ת עמלו ת א ו בני־חנוונים . 

לגב י השלטו ן הפולנ י ל א הית ה התנוע ה כשר ה ור,י א פעל ה בעירנ ו כסני ף 
החברר , לחינו ך ותרבו ת בפולין , לל א מגמו ת פוליטיות . אול ם הבולש ת התיחסר , 
אליר , בר,סתייגו ת מסוימ ת ובחש ר ביחסי ה ע ם אירגוני ם מהפכניי ם (קומוניסטיים) . 
ובאח ר הערבים , לפנ י שבא י המוערו ן סיימ ו שיח ה ע ם קבוצ ת חברי ם שהתכוננ ה 
לצא ת להכשר ה בקלוסובי , הופיע ה פתאו ם פלוג ת שוטרי ם שחסמר , א ת היציאר , 
ועצר ה א ת שבעה־עש ר הנמצאי ם אות ה שע ה במקום . הנעצרי ם הובל ו א ל תחנת * 
המשטר ה והוחזק ו כ ל הליל ה כאסירים , ולמחר ת בצהרי ם החל ה חקירת ם אח ר אחר . 
בשאלו ת שהוצג ו בצורר , עוקצני ת למר י ובאיומים , השתרל ו החוקרי ם לסחו ט 
יריעו ת ע ל קשריה ם ה ם וקשר י //פרייר,ייט " ע ם אירגוני ם קומוניסטיים . רו ב הנאסרי ם 
שוחררו , א ך המשטר ה המשיכר , לעקו ב אחריר,ם , ואחרי ם נשאר ו במאסר . כות ב 
הטורי ם האלה , שהיר , בי ן הנחקרים , נרר ש במיוח ר לגלו ת יריעו ת ע ל אחיו , שהיר , 
ירו ע לבולש ת כמשתף־פעול ה ע ם אירגו ן קומוניסט י א ך יר ה טר ם השיגתו . 
ב״פרייהייט " ירע ו ע ל היח ס המיוח ר ש ל השלטונו ת אלי ה עו ר לפנ י המקרר , ר,ר,וא , 
א ך ל א שיער ו שר,רברי ם יקבל ו צור ה כזו . החל ו לטכ ס עצ ה כיצ ר למנו ע מאסר י 
חברי ם ור,תקשר ו בעני ן ז ה ע ם המרכ ז בווארשה . יצוי ן שבע ת ההי א הי ו כ ל אירגוני * 
הנוע ר היהוריי ם חשורי ם בקומוניז ם בעינ י השלטונו ת הפולני ם בגל ל הנטיר , 
שנתבלט ה בחוג י הנוע ר ברובנ ה ובמקומו ת אחרי ם לתנוע ה מהפכני ת זו . 



178 


הציונו ת 


למעש ה ולהלכ ה ל א הי ו ל״דרור "—"פרייהייט " כ ל יחסי ם שה ם ע ם קומוניסטי ם 
וכפ י שנוכח ו נפ ל החש ד בגל ל יחידי ם שהפכ ו קומוניסטי ם ועזב ו א ת "פרייהייט " 
(לצערנו , הי ו אל ה מהחברי ם הפעילי ם ובעל י הכר ה חלוצי ת שעזב ו א ת הדג ל 
ועבר ו למחנ ה אחר) . 

כשביקר ו ב״פועלי־ציון " רובנ ה מנהיג י המפלג ה ברדיצ׳בסק י וטיגר , בא ו 
להרצו ת ג ם במועדו ן "פרייהייט " וחיזק ו א ת השורות , א ך בדר ך כל ל הי ו חבר י 
האגוד ה באי ם לשמו ע הרצאו ת במועדו ן פ״צ , וש ם הי ה מקו ם מפגש ם ע ד שהקימ ו 
לה ם א ת מועדונם . 

חברי ם טובי ם ונאמני ם לרעיו ן התנוע ה הי ו ל״פרייהייט " ברובנ ה ומה ם 
ייזכרו : חיי ם קופרשטיין , יוס ף אוירבוך , יוס ף כורך , צוקרמן , שטארקמן , אהרונזו ן 
ואחרים , שבמש ך שני ם הקדיש ו א ת מחשבת ם ואונ ם לתנוע ה במסירו ת חלוצית . 
הה ׳ צוקרמ ן שימ ש מש ך שני ם אחדו ת נצי ג "פרייהייט " בווע ד פ״ צ ברובנ ה ולזכות ו 
ייזקפ ו הרב ה שירותי ם לתנועה . 

שכב ה צעיר ה ש ל ילדים , חניכ י תנוע ת "פרייהייט" , קמ ה לי ד האגוד ה בש ם 
״צופי ם אדומים״ . חבר י השכב ה הי ו בגי ל 12 — 14 , שעסק ו בעיק ר בספורט , ערכ ו 
טיולי ם וד,אזינ ו לשיחו ת מבוגרי ם ברו ח התנועה . ע ם התבגרות ם הועבר ו לאגוד ה 
ומה ם יצא ו חברי ם בעל י משמע ת חלוצית . 

מאגוד ת "דרור "—"פרייהייט " על ו חברי ם רבי ם ארצ ה וה ם נקלט ו בנען , יגור , 
שער־הגול ן ומקומו ת אחרים . 

יוס ף כור ך 


תנוע ת "עקיבא " 

בשני ם 34 ־ 1933 הית ה קיימ ת ברובנ ה אגוד ת "עקיבא" , שמנת ה כמא ה חב ר 
הית ה ז ו אח ת מאגודו ת הנוע ר החלוציו ת בעל ת גוו ן מיוח ד לחינו ך ציוני , כסני ף 
ש ל התנוע ה הכל־פולני ת בש ם זה , שכבש ה לעצמ ה עמדד , בקר ב הנוע ר ש ל רובנה . 
ראשית ה ש ל התנוע ה ב־ 29 — 1928 , לאח ר שחל ק מ״השומ ר הצעיר " נעש ה צ ר ל ו 
במסגר ת תנועת ו שהלכ ה והשמאילה , והו א נדח ף למסגרו ת אירגוניו ת אחרות . 
כתוצא ה מכ ך נוצר ה תנוע ת "עקיבא" , שביסוד ה הית ה על־מפלגתית , להגשמ ת 
היעו ד הלאומי־חלוצ י ברו ח ש ל מסור ת ישראל . ביד י התנוע ה על ה ללכ ד בני ־ 
נוע ר מכ ל השכבות , ביחו ד מחוג י המתבוללים , ולקשר ם לרעיו ן הגאול ה וההגשמ ה 
בדר ך החלוצית . כידוע , הי ה משק ל ר ב לפעולו ת התנוע ה ולדר ך חינוכ ה — ע ל 
כ ך יעיד ו מפעלי־ההכשר ה של ה בחוץ־לאר ץ והקיבוצי ם שהקימ ה בארץ . 

שיט ת הפעול ה האירגוני ת ש ל התנוע ה הית ה לפ י גדודים : גדוד־ילדי ם 
בגי ל 9 — 11 שנה , גדוד־״הגשמה ״ לבנ י 12 ומעל ה וגדו ד נוער־מתבג ר שעב ר א ת 
ההכשר ה ועמ ד לעלו ת א ו על ה ארצ ה להיו ת במגשימי ם ובבונים . 

מערב־גאליצי ה ושלזי ה הי ו עריס ת התנועה , מש ם התפשט ה ברחב י פולי ן 
ובמחוזות־הספ ר וע ד יוגוסלבי ה ובולגרי ה הגיעה , וכ ך היכת ה שור ש ג ם ברובנ ה 



"ויצר ׳ 


179 


הציונית . בתקופ ת השי א של ה (שנו ת השלושים ) מנת ה התנוע ה כשלושי ם אל ף 
חב ר והי א הלכ ה והתפשטה . ש ש חוות־הבשר ה הקימ ה לפעולת ה בפולי ן : מונארקה , 
בידגושטש , סלוצק , כשאשוביצי , לבו ב וביאלסק ו (האחרונ ה הותקפ ה בשנ ת 1934 
ע ל יד י פורעי ם פולני ם ונמצא ה במצו ר מש ך שלוש ת ימ י ניתוקה ! ידוע ה עמידת ־ 
הגבור ה ש ל חלוצי ה נג ד הפורעים) . 

לתנוע ה בפולי ן הי ו שנ י מרכזי ם : בווארש ה ובקראקוב , שמה ם יצא ו ההוראו ת 
לערי־השדה , לאגודו ת הסניפים . ע ם ז ה נוד ע שמ ה בכ ל המדינ ה והי א בלט ה בי ן 
אירגונ י הנוער . הי א ג ם הוציא ה מתוכ ה כוחו ת מצטייני ם חשובים . 

הסני ף ברובנ ה ל א הי ה גדו ל ביותר , כ י עדיי ן ל א הספי ק לרכו ש א ת הנוע ר 
שמצ א א ת מקומ ו המתאי ם בתנועו ת אחרות , א ך נשקפ ו ל ו עתידות , והו א העמי ק 
והרחי ב פעולת ו בעיר , ור ק חילופ י השלטונו ת ופרו ץ המלחמ ה הפסיק ו א ת גידולו . 
בי ן מבקר י הסני ף הי ו ראש י התנוע ה ודבריה , וביניה ם יוא ל דרייבל ט ויהוד ה 
אורנשטיין . ביקור י השליחי ם הי ו מחזקי ם א ת הסני ף והו א הח ל לתפו ס א ת מקומ ו 
בתנועה , א ף הוצי א חברי ם להכשר ה וזכ ה להעלו ת אחדי ם מחברי ו ארצה . ביחו ד 
נמצא ו ל ה לתנוע ה כמ ה עסקני ם מבי ן המורי ם העברים , שסייע ו להתפתחו ת הסניף . 

המאורעו ת בארץ־ישראל , שהחל ו בשנ ת 1936 , שימש ו אות־אזהר ה וקריא ה 
לעליי ת הנוער , לרבו ת א ת חבר י "עקיבא" , ומה ם על ו אמנ ם ונכנס ו מי ד בעו ל 
המצ ב והמשכ ת מאמ ץ הבני ן וההגנה . הקיבוצי ם שהוקמ ו ע ל יד י יוצא י התנוע ה 
שהגיע ו ארצה , הצטרפ ו להסתדרו ת ונהני ם מתמיכתה . אכ ן ק ו התנוע ה היסוד י 
נמש ך ג ם במציאו ת האר ץ והו א מעור ר תשומת־ל ב מצ ד ראש י תנוע ת העבוד ה 
ועסקנ י הישוב . בר ל כצנלסו ן אה ב לבק ר בקיבוצ י "עקיבא " והי ה רגי ל להתאר ח 
אצל ם בחגים . 

יעק ב זייד ל ושמעו ן ארס ם 


" ו י צ ו " 

ע ם התפתחו ת הפעול ה הציוני ת בפולי ן כבש ה ל ה מקו ם בתנוע ה הציוני ת 
הסתדרו ת נשי ם ציוניו ת ״ויצר ׳ ובשנ ת 1927 יצא ו נציגו ת "ויצר ׳ מווארש ה לער י 
השד ה והקימ ו ש ם סניפים . אח ד הסניפי ם האל ה הוק ם ב* 1928 ברובנ ה שהלכ ה וגדל ה 
והציונו ת פרח ה בה . הי ה ז ה לאח ר היריד ה בציונו ת בפולי ן ובקרנו ת הלאומיו ת 
בעטיי ם ש ל דבר י הקיטרו ג וההשמצ ה ש ל ה״יורדים" , שהוציא ו א ת דיב ת האר ץ 
רעה , ולאח ר שפג ה חריפות ו ש ל המשב ר הכלכל י במדינ ה שפג ע ביות ר ביהודים . 
נאמנ י ציו ן והעסקני ם שביניה ם הרימ ו רא ש ויצא ו לחז ק א ת הפעול ה הציוני ת 
בכ ל השטחים , ע ל א ף החרמו ת הרביזיוניסטי ם א ת הקרנו ת הלאומיות , התבדלו ת 
"המזרחי " ופילו ג האג ף השמאל י הציוני . "ויצו" , שלקח ה ע ל עצמ ה תפקידי ם 
מסוימי ם בהסתדרו ת הציונית , נשא ה א ז א ת דג ל ציו ן ברמ ה והפיח ה רו ח מחודש ת 
בכמ ה משטח י הפעול ה הציונית . 

בווארש ה התקיי ם מרכ ז "ויצר ׳ לי ד המרכ ז הציוני . מא ז ביקור ם ש ל חבר ת 
המרכ ז ואלכסנד ר גולדשטיי ן ברובנ ה הסתעפ ה עבוד ת "ויצר ׳ בעי ר והיכת ה שרשים . 



180 


הציונו ת 



הווע ד ועסקניו ת ״ויצו״ . יושבו ת (מימי! ) : לסטיק , וילנר . ברלינר , ליפשיץ , טבצ׳ניק , 
ברלינר . עומדו ת (מימין) ; (?) , בורשטיין , וושצ׳ינה , ויינברג , רייס , מזאת , זיגל , פיסיו ק 


מעשרו ת חברות , גד ל הסני ף והגי ע ליות ר ממאתיים , ונוס ף לכ ך התארגנ ה ב־ 1933 
קבוצ ת צעירו ת ב״ויצ ו הצעירה " שא ף הי א מנת ה למעל ה ממא ה חברה , וכול ן 
יח ד פעל ו ופיתח ו עבוד ה ציוני ת ענפ ה וברוכה . 

חו ג פעולת ה ש ל "ויצר ׳ ברובנ ה ל א הי ה רח ב ע ד לוועיד ת "ויצר ׳ בווארש ה 
ב* 1928 בהשתתפו ת הגב ׳ זי ו מאנגליה . בוועיד ה ז ו נקבע ה תכני ת הפעול ה בפולי ן 
והצירו ת חזר ו למקומותיה ן בהכר ת החוב ה לפעו ל ולהפעי ל למע ן התנועה . ציר ת 
רובנ ה בוועיד ה הית ה גב ׳ רוז ה ברלינ ר (העסקני ת ש ל הקרנו ת ובתי־היתומי ם בעיר ) 
והי א נבחר ה לווע ד הארצ י ש ל "ויצר ׳ בפולין . אחר י הוועיד ה הגיע ה לרובנ ה הגב ׳ 
ברז ה מסני ף "ויצר ׳ בלוצ ק וערכ ה כמ ה ישיבו ת ע ם וע ד הסני ף הרובנא י ומא ז 
התבלט ה "ויצר ׳ באירגונ ה ובפעולת ה בעיר . 

עסקניו ת "ויצר ׳ בקרמני ץ ובלוצ ק הסמוכו ת ל א הי ו מרוצו ת מהווע ד הארצ י 
שבווארש ה ולש ם כ ך נקר א בלוצ ק כנ ס גליל י ש ל סניפ י "ויצר ׳ בווהלין . בא ו לכנ ס 
מלודמיר , לוצק , קובל , רובנה , זדולבונוב , דובנא , אוסטרא ה וקרמניץ . מטע ם המרכ ז 
הגיע ה הגב ׳ לויט ה מווארשה , ואחר י דיוני ם ובירורי ם הוחז ר השלו ם ונציגו ת לוצ ק 
וקרמני ץ נכנע ו למרכז . 

הפעולו ת העיקריו ת ש ל "ויצר ׳ היו : הפצ ת השק ל הציוני , הסבר ה ציונית , 

אירגו ן האש ה העברי ה בתנוע ה הציונית , שיתו ף במפעלי ם ציוניים , חברתיים ־ 
לאומיים , עזר ה לחלוצי ם ולהכשרתם , חינו ך הנער ה העברי ה לציונו ת ולחי י הארץ , 
וע ל הכ ל — פעול ה מאומצ ת למע ן קר ן הקיימ ת לישרא ל וקר ן היסוד , שנ י העמודי ם 
לבני ן האר ץ והחיא ת שממותיה . שירות ה ש ל "ויצר ׳ לקרנו ת הלאומיו ת הי ה ר ב 


"דצו " 


181 


וברובנ ה הורג ש הדב ר ביותר . ל א יפל א ע ל כ ן שהנוע ר המקומ י מכ ל הזרמי ם 
(פר ט לרביזיוניסטי ם ולאגודאי ם שהתבדלו ) עמ ד לשירו ת "ויצו " ומיל א כ ל תביע ה 
מצד ה לביצו ע מפעלי ם א ם תעמולתיי ם וא ם כספיים . לרובג ה הי ה חל ק נכב ד 
במיליו ן הזהובי ם שנאספ ו בער י פולי ן אחר י מאורעו ת תרפ״ ט לקר ן העזר ה המיוחד ת 
למע ן נזוק י המאורעו ת והקמ ת ההריסות , סכו ם שעב ר דר ך קר ן היסו ד בצ ד המגבי ת 
הרגיל ה ש ל הקרן , וז ה בהרב ה תודו ת לפעילות ה המסור ה ש ל "ויצר ׳ בעיר . 

"ויצ ו הצעירה " הקדיש ה תשומת־ל ב מרוב ה להושט ת עזר ה לקבוצ י ההכשר ה 
ש ל החלוצי ם מכ ל הגופי ם המאורגני ם (לרבו ת הרביזיוניסטים) . החלוצי ם ברובנה , 
קלוסוב ו ובמקומו ת אחרי ם נהנ ו מעזר ה ז ו בהלבשה , מזונות , מכשירים , הסק ה ועוד . 
חברו ת "ויצ ו הצעירד. " נמצא ו באות ן הכשרו ת ועזרת ן כאחיות־חברו ת היתד . 
השובר . וברוכד. . נאמנות ן ש ל חברו ת "ויצר ׳ לעקרונו ת תנועת ן התבטא ה ג ם 
בחינו ך הדו ר הצעי ר ברו ח ציוני ת ומסירות ן למע ש הציונ י התבל ט באספ י כספי ם 
לטוב ת קר ן הקיימ ת בימי־״פרח" , "באזארים " ועוד . הבאזארי ם הפכ ו מסורתיי ם 
בחנוכ ה ובפורים , נמשכ ו ימי ם מספ ר והקיפ ו א ת כ ל אנש י העי ר א ם כתורמי ם 
וא ם כתומכי ם ומכניסי ם לקהק״ל . 

פעולו ת "ויצר ׳ נמשכ ו בעליו ת ובירידו ת ע ד שהציונו ת נשתתק ה ברובנ ה 
ע ם כיבו ש העי ר ע ל יד י הרוסי ם בסו ף 1939 . 

לווע ד הסני ף הרובנא י נבחר ו הגברות : רוז ה ברלינר , פיסיוק , ליפשיץ , 
דינברג , זוי ה סרוואטניק , מזאה , חי ה דרמנסקה , אסת ר וילנר . 


חי ה לטד ן (דרמנסקה ) 



הווע ד ש ל "ויצו " ע ס אלכסנד ר גולדשטיי ן 





182 


הציונו ת 


אירגוני ם ציוניי ם שוני ם 

רובנ ה הציוני ת שתרמ ה הרב ה מכוה ה ואונ ה לרעיו ן הציונ י והגשמתו , 

ידע ה א ת כ ל הזרמי ם שבציונות . ב ה מצא ו מקו ם כ ל האירגוני ם והכיתו ת השוני ם 
שהציונו ת הרוסי ת ולאחרונ ה הפולני ת נתברכ ה בהם . אפש ר לומ ר לל א ספק , כ י 
כ ל הופע ה בשמ י הציונו ת מצא ה א ת מקומ ה בקר ב ציונ י רובנה , באידיאולוגיה . 
בהגשמה , בתרבות , בספור ט וכו׳ . א ם ל א להזכי ר כא ן א ת "בנ י משה" , שרובנ ה 
ל א זכת ה להם , הר י ימצ א המדפד ף בספר־־זכרו ן ז ה הדי ם לרו ב התנועו ת והאירגוני ם 
שצצ ו ונתקיימ ו בעי ר במש ך יובל־השני ם האחרון . 

ע ל אל ה אפש ר להוסי ף א ת האירגוני ם א ו האגודו ת של א הוקדש ו לה ם 
פרקי ם מיוחדים , כגון : "טרומפלדור" , אגוד ת נוע ר ציונ י בלתי־מפלגת י משנו ת 
העשרי ם למא ה ז ו ! ״העובד״ , אירגו ן ציונ י שמרכז ו הי ה בווארשה , ומניפ ו ברובנ ה ; 
״ברי ת החייל״ , גו ף ציונ י שהוכ ר רשמי ת ע״ י השלטונו ת הפולניי ם ! "החלו ץ הדתי" , 
שא ם ג ם ל א הי ה מ ן האירגוני ם הגרולי ם במספ ר חבריו , חת ר לקרא ת העלי ה ארצה , 
וגופי ם ציוניי ם אחרים , שהופיע ו ופעל ו בתקופ ת עשרי ם שנו ת השלטו ן הפולנ י 
האחרו ן ברובנ ה ( 1920 — 1939 ) . 

לכ ל גו ף ציונ י הי ו זכויו ת משל ו — ול א מעטות . חלק ם ר ב הי ה בחינו ך 
הדו ר לציונו ת ולהגשמה , וכול ם יח ר היו ו א ת הציונו ת ש ל רובנ ה המעטירה , רובנ ה 
היהודי ת והציוני ת כאחת . 

א . א . 


המבצ ר לציונו ת וחלוציו ת 

ידעת י א ת רובנ ה כעי ר וא ם בישראל , מרכ ז ול ב ליהדו ת הווהלינית , תמי ד 
הומ ה וסואנת , מלא ה חיים , משופע ת בכוחו ת פועלים , בעלי־מלאכה , סוחרים , 
תעשיינים , למדנים , משכילים ! מרכ ז למוסרות־ציבור , מפלגות , תנועות־נוער , ומע ל 
לכ ל — מבצ ר לציונו ת ולתנוע ה החלוצית . 

הכרתי ה מקרו ב בראשי ת שנו ת העשרים , שע ה שהתרכז ו ב ה ובסביבת ה 
אלפ י פליטי ם מרוסי ה הסובייטית , וביניה ם רבי ם שפניה ם הי ו מוערו ת לישראל . 
מצדדי ם שוני ם הי ו מגיעי ם הפליטי ם לפולין , ואיל ו מקום־המעב ר העיקר י הי ה 
בסביב ת זדולבונוב , ומקום־הריכו ז הראש י — רובנה . מטע ם המשר ד הא״ י המרכז י 
בווארש ה הוק ם ברובנ ה משר ד גלילי , כסניפ ו ש ל המרכז , וכא ן נעשת ה פעול ה 
כביר ה לקבל ת פנ י הפליטים , אירוחם , שיכונם , ציוד ם בתעודות , העסקת ם בעבודה , 
ובסופ ו ש ל דב ר — העברת ם לווארש ה לסידו ר הויזו ת והעלי ה ארצה . 

בטיפו ל בפליטים , וביחו ד בעולי ם ובחלוצים , שיקע ו יהוד י רובנ ה א ת כ ל 
התכונו ת והסגולו ת היקרות , בה ן ניחנ ו יהוד י ווהלין : עממיות , לבביות , תו ם ורו ך 
ואהבת־ישראל . 

מטע ם המשר ד הא״ י המרכז י וכ ן בענינ י מפלגת י — מפלג ת פועלי־ציודצ,ס . — 

היית י בשנו ת העשרי ם מזדמ ן מפע ם לפע ם לרובנה , ותמי ד היית י מתבש ם מהאויר ה 
המיוחדת , הציוני ת והעברית , ששרר ה בעי ר זו , ביהדו ת ו 1 הליני ת ז ו שנתנ ה לנ ו 
א ת חיי ם נחמ ן ביאלי ק ורבי ם אחרים . 



דפ י רובנ ה בציונו ת ההגשמ ה 


183 


עבר ו שנים . שו ב בקרת י ברובנ ה — ב־ 1939 . הפע ם — כשלי ח מהאר ץ לפולין , 

ער ב הקונגר ס הציונ י הכ״א . ארצנ ו הית ה א ז סוער ה ומסוער ת בגל ל ה״ספ ר הלבן" , 
וסערת־רו ח ז ו הבאת י את י "שי " ליהדו ת פולין . אול ם בבוא י לש ם נטרפת י בסער ה 
ש ל ערב־מלחמה . ענני ם שחורים , מבשר י מלחמה , נתל ו בשמ י העול ם כולו , אכ ן ברו ר 
הי ה כ י נקודת־התורפ ה הי א פולין , וממנ ה תפת ח הרע ה — לכשתפתח . כ ך נתלכד ה 
לאח ת תחוש ת שנ י היגונו ת הגדולים : יגו ן העול ם וגור ל היהודים ! יגו ן ארצנ ו 
וגור ל הציונות . באויר ה זו , מלא ת האימי ם וקצר ת הנשימה , עשית י שליחות י בפולין . 

הגעת י לרובנ ה ביולי , כשש ה שבועו ת לפנ י פרו ץ המלחמה . עשית י ב ה 
יו ם שב ת אחד , והי ה ז ה היו ם הקש ה ביות ר בשליחות י ב ת תשעי ם הימים . לכאורה , 
אות ה רובנ ה עצמה , אות ם הרחובו ת ואות ן הסמטאו ת שלה , אות ם היהודים , אות ם 
הציונים , — ול א היא . א ם בווארשה , לודז , צ׳אנסטוכוב , בריסק , פינס ק וכ ר וכ ר 
הרגשת י מועק ה סתמי ת כבדה , הר י ברובנ ה כאיל ו חשת י באסו ן המתקר ב ובא . ג ם 
בוילנ ה היתד . האויר ה ברחו ב היהוד י מחושמל ת יות ר מאש ר במקומו ת אחרים , א ך 
ל א באותד . מידד . שברובנד. . מדו ע דוק א ברובנ ה ו — אינ י יודע . אול י בגל ל קירבת ה 
לגבו ל הרוסי ! אול י מאימתד . ש ל מלחמ ת אזרחים , בי ן הפולני ם וד.אוקראיני ם — 
כש ד,יהודי ם באמצ ע — בטר ם תפרו ץ מלחמ ת גרמניה־פולי ן א ו בע ת התפרצותד . 
ש ל זו ! אול י משו ם שהמשט ר הכבי ד א ת עול ו ביהו ד בחבל־־ספ ר ז ה ש ל וודולין , 
ואול י פשו ט משו ם שהית ה לה ם תחוש ה לאירועי ם היסטוריי ם העומדי ם להתחול ל — 
אינ י יודע . א ך זוכ ר אנ י בבהירו ת מפליא ה א ת פרידת י מחבר י היקרי ם כאחי ם ל י 
בתחנת־הרכב ת ברובנה , שהיתר , כ ה רווי ה געגועים , עצב , יאוש , וחדור ה הרגש ה 
והכרד , כ י פגישתנ ו האחרונ ה היא . אכן , הי א היתד , האחרונה.. . 

היית י בשליחו ת בפולי ן ג ם בשנ ת 1947 , אח ר החורבן . א ך הפע ם ל א הגעת י 
לרובנד, . זו , השוממ ה מבני ה היהודי ם ומאירגוני ה הציוניים , נמצא ה עת ה מעב ר 
לגבול , מעב ר — לחיי ם שלי . 

ישרא ל ריטו ב 


דפ י רובנ ה בציונו ת ההגשמ ה 

רצ ה הגור ל וקדח ת הלוחמי ם ע ל זכו ת בנ י ישרא ל בגול ה להתקיים , לד,תארגן , 

לפת ח א ת חייה ם התרבותיי ם ולטפ ח קשריה ם ע ם ארץ־ישרא ל — העבירד , אות י 
ממוסקב ה לפטרוגרא ד—חארקו ב וקיוב.. . והימי ם ימ י סיו ם מלחמת־העול ם הראשונה , 
סו ף המד,פכד , הפברוארי ת ותחיל ת המהפכד . האוקטוברית . 

אסיפ ת היסו ד ש ל רוסי ה החפשי ת ל א תקו ם עוד , ואת ה הלכ ה לעולמ ה הוועיד ה 
היד,ודי ת הכל־רוסי ת — אכזבות , פוגרומים , הר ס החיי ם הכלכליי ם ש ל יהוד י רוסיד,.. . 

ע ל כנפ י הציונו ת הסוער ת נדדנ ו כמארגנ י "החיי ם במיצר " בכ ל אתר . גדוד י 
"צעירי־ציו ך ע ל זרמיה ם הופיע ו מאוחדי ם במסגר ת הציונו ת הכללית , רואי ם לפניד, ם 
א ת כל ל ישראל , ולשמ ו מקימי ם "אוטונומיות" , בוחרי ם בוועד י קהילות , מכנסי ם 
מועצו ת לאומיו ת יהודיות , מכיני ם חוקי ם למיעו ט יד,ודי . הרו ב הלא־יד״וד י בשל ו 
ואנחנ ו בשלנ ו — מנסחי ם תביעו ת ליציר ת המרכ ז הלאומ י בארץ־ישראל , מכשירי ם 
חלוצים , מגבשי ם קבוצו ת צעירי ם ומשפחו ת שלמו ת לעליד , לארץ־ישראל . תקוו ת 
ואמונד , אינ ן עוזבו ת אותנ ו ג ם בימ י פוגרומי ם והר ם הנתכי ם ע ל ראש י היד,ודים . 



184 


דפ י רובנ ה בציונו ת ההגשפ- ה 


ברוסיה , רוסי ה הלבנה , אוקראינ ה ובווהלין־פודו ל מקימי ם ומקיימי ם הגנ ה 
ומתכוני ם לעלו ת לארץ־ישראל , מאודיס ה ומכ ל חוף. " 

בקיו ב נפגשת י ( 1918 ) ע ם קבוצ ת ״צעירי־ציו ך מכ ל חלק י אוקראינה . בי ן 50 
הקהילו ת הראשונו ת שהוקמ ו באוקראינ ה בשנו ת 18 ־ 1917 תפס ה א ת מקומ ה ווהלי ן 
ע ם העי ר ר ובנ ה ברא ש ע ל 2800 בוחריה , ע ל נציגי ה הפעילי ם אש ר בקרו ב 
השתתפ ו בבחירו ת לאסיפ ת הנבחרי ם באוקראינ ה (קיו ב — 1918 ) . "צעירי־ציו ך 
הביא ו את ם מחומ ם ש ל יהוד י פולין , משכל ם היש ר ש ל ה״ליטבאקים " וממז ג יצירת ם 
ש ל יהוד י אוקראינה . הקשרי ם בי ן קיו ב לבי ן כ ל חלק י אוקראינ ה היהודית , ה ם 
שהטיל ו ע ל רובנ ה למ ן 1918 א ת החוב ה והזכו ת לשמ ש מרכז־מעב ר בתקופ ת 
1919 — 1922 לרבבו ת יהודי ם מס.ם.ס.ר . לעול ם החפש י ומרכז־קליט ה ראשו ן (אח ר 
לבוב ) לפעיל י הציונו ת והחלו ץ בדרכ ם לארץ־ישראל . זכת ה העי ר הזא ת וציוני ה 
הי ו כמע ט כול ם אנש י קידמ ה במחשבה , בחינוך , בתפיש ת עולמ ם היהוד י והציוני , 
וע ל א ף קיו ם זרמי ם ונושאי ם לה ם בעיר , ל א ידעת י שני ה ל ה באחדו ת הפעול ה ש ל 
ציוני ה הערים . כול ם הי ו כלליים , ג ם הציוני ם וג ם "צעירי־ציון " וא ף "המזרחי" , 
ולכול ם הי ה כשרו ן לעשי ה ציונית , שאיפ ה להגשמ ה בשד ה החינו ך העבר י והחינו ך 
הציוני־החלוצי . רובנ ה הצטיינ ה בשד ה הציונו ת בכלל . 

איננ י בן־העי ר רובנה , ול א הפרטי ם באופיי ם היהוד י מעניני ם אות י בהעלות י 
ע ל זכרונ י א ת רובנ ה ואנשיה , בימ י האוטונומי ה היהודי ת ברמ י הצלחת ה ובכשלונה , 
בימ י אוקראינ ה העצמאי ת ואוקראינ ה הפולני ת — אל א העיקר : ל א הי ה מעש ה 
ציונ י שרובנ ה ל א נענת ה ל ו ממרחקים . תחנ ה מרכזי ת ל״החלוץ ״ —להכשרת ו ולעליתו : 
מרכ ז לקרנו ת הלאו ם : לקר ן הקיימ ת לישרא ל ולז ו הקר ן החדש ה אש ר הרימ ה דג ל 
״המעשר ״ בישרא ל — קר ן היסו ד ! תחנ ה לקבל ת פני ם מעודד ת ל״פליטים " ולקבוצו ת 
עולי ם מפלגתיי ם ובלת י מפלגתיי ם שזכ ו והגיע ו בבריחת ם ממקומ ם למקו ם ב ו אפש ר 
להשי ג ידיעו ת ע ל הדרכי ם המשובשו ת הגדורו ת בתי ל — בכיוו ן לארץ־ישראל . 

זכית י וביח ד ע ם חבר י במשר ד הארצישראל י בווארש ה הקימונ ו משר ד א״ י 
ברובנה , ובשנ ת 1923 הוזמנת י על־יד י חבר י ב״מזרח־פערבאנ ד ש ל צ,ס .—צעירי ־ 
ציון " להרצו ת ברובנ ה ולקיי ם כנ ס מפלגתי . בכנ ס ז ה בא ו ליד י ביטו י רעיונו ת 
ותכניו ת והוק ם וע ד גליל י ל״צעירי־ציו ן—צ.ס. " לווהלי ן והסעי ף הראשו ן בתכנית ו 
הי ה ״קר ן עבודה ״ — גיו ס מכשירים , מכונות , המרי ם וכלי ם לעבודה , לחקלאו ת 
ותעשי ה בא״י . הסעי ף השנ י — אירגו ן העלי ה ו״קואופרטיבי ם ש ל עולים־מתישבים" . 
הסעי ף השליש י — מלחמ ה ע ל תקציב י עלי ה מתו ך כספ י קר ן היסו ד — בניגו ד 
לדעת ם ש ל מנהיג י ההסתדרו ת הציוני ת א ז בלונדו ן ובארץ־ישרא ל 

והוק ם ה״גליל " והכני ס שפ ע ש ל מכשירי ם לקר ן העבוד ה ועוד ד א ת 
"העלי ה בכ ל התנאים" , ול א ידע ו כל ל שליח י "מחלק ת ההגיר ה בירושלי ם ש ל ממשל ת 
המנדאט " ושותפיה ם בלונדו ן ובווארשה , מ ה הית ה רובנ ה ב״זיוו ג זווגי ם עלייתיים" , 
בפריצ ת גדרי ם לעלי ה ש ל בני ה הי א וסביבת ה וש ל בנ י פולי ן אש ר העפיל ו לעלות.. . 

נזכו ר בספ ר ז ה לטוב ה ולברכ ה א ת כ ל אל ה שעסק ו בעבוד ת קוד ש זו , אש ר 
עבוד ה ולחימ ה ע ל עצמאו ת ישרא ל בדר ך ש ל הגשמ ה עקשני ת הית ה דרכם , 

חכורי ם אל ה אש ר נפל ו בדרכ ם ול א הגיע ו ע ד הלו ם 

ישרא ל מרו ם—מרמינסק י 



תדבר ת רחינר ד 


רוחו ת מנשבו ת 

הרו ח החסידי ת שנשב ה בווהלי ן כבש ה ל ה עמד ה חזק ה ברובנ ה שדוית ה בעב ר 
הרחו ק מרכ ז ש ל חסידים . ודא י נמצא ו בתוכ ה ג ם מתנגדים , א ך ע ל מריבו ת בי ן 
הצדדי ם ל א ידוע . מא ז יש ב בעי ר המגי ד ר ׳ דב־ב ר ספ ק א ם העז ו המתנגדי ם לצא ת 
נג ד החסידים , ולדע ת זקנ י הדו ר שלט ה החסידו ת בעי ר שלטו ן מלא . 

ידו ע סיפו ר המעש ה מלפנ י 60 — 70 שנ ה (מפ י וו . ז . איש־רובנה) , שבהיכנס ו 
פע ם ל״קלויז ״ במקטור ן מקוצר , גע ר ב ו זק ן אח ד באמר ו : "כ ל השני ם הית ה עירנ ו 
מלא ה חסידי ם ויראי־שמים , הו ד קדושת ו ש ל המגי ד ריח ף ע ל קהילתנו , המתנגדי ם 
ל א יכל ו לנו , והנ ה באת ם אתם , ה״ברלינצ׳יקים" , עוכר י ישראל , לתקו ע סכי ן 
בגבנו! " הל ה ניס ה להצטד ק ולהסביר , שאי ן בעירנ ו יוצ א בעקבו ת נושא י ההשכל ה 
הברליני ת ואי ן לחשו ד במחפש י דר ך להבנ ת הרו ח והכו ח התרבות י לאמיתו , א ך הזק ן 
סיר ב לשמו ע דברי־הסב ר ור ק הוסיף : "מ ה ל י הסברתך , א ם תחיל ה את ם מקצצי ם 
א ת המקטורני ם ואחר־כ ך א ת המצוות.. . אפיקורסי ם אתם , שוב ו בעו ד מוע ד מדרככ ם 
וא ל תמיט ו צר ה ע ל ישרא ל ותורתו" . 

מובנ ת הית ה הרגש ת המרירו ת ש ל אות ו זקן , כ י כמוה ו סבר ו כ ל בני־דור ו 
ב״קלויז " ומחוצ ה לו , וכז ה הי ה הלך־הרוחו ת הכלל י בימי ם ההם . המונ י היהודי ם 
בעי ר הי ו מאמינים־בני־מאמינים , וכ ל חיפו ש דרכי ם במחשב ה הישראלי ת ובדר ך 
התחי ה נרא ה לה ם כפגיע ה בצפו ר נפשם , בקדו ש לה ם ביותר , ככפיר ה באלוה י ישרא ל 
והתרחקו ת מד ת ישרא ל וקדשיו . הבערו ת והחסידו ת יח ד משל ו א ז בקר ב יהוד י העיר , 
וטבע י שהשמועו ת ע ל ההשכל ה בת־השמי ם הפחיד ה אותם . כ ל עולמ ם ש ל הדורו ת 
הה ם הית ה שמיר ת דינ י ישראל , קיו ם המצוות , תפילו ת והמשכ ת מסורת־אבות . כ ל 
תפיס ה אחר ת ל א ר ק שהיתר ! זר ה להם , אל א נראת ה פסולה , שקוצ ה ומאוסה . ישיבת ו 
ש ל הסופ ר אברהם־ב ר גוטלוב ר ברובנ ה בשנו ת השמוני ם למא ה שחלפה , הית ה 
לצניני ם בעיניה ם ולרבי ם ל א הי ה ידו ע הדב ר כלל . להיפג ש ע ם גוטלובר , לבקר ו 
ולשמו ע ממנ ו דב ר א ו לקרו א בספריו , א ו בספר י הריב״ל , א ו א ת "השחר " ש ל 
סמולנסקי ן וכד׳ , נחש ב לחט א בעיניהם , רחמנ א ליצלן . 

א ך מ ה שעוש ה הזמ ן ל א יעש ה השכל . מו ל הדעו ת המיושנו ת צצ ו ברובנ ה 
לאט־לא ט דעו ת מתקדמו ת לחידו ש המחשב ה הישראלית , להבנ ת תרבו ת הע ם וקניניו , 
לביעו ר הבערו ת והכנס ת או ר בחי י היהודי ם במשכנותיה ם ובחי י הציבור . אכן , ל א 
להעתק ת תכניותיה ם ש ל משכיל י ברלי ן התכוונ ו בעל י הרעיונות , אול ם החסידי ם 
האדוקי ם ל א בדק ו בי ן כש ר לפסו ל ושלל ו כ ל הופע ה ודע ה מתקדמת . 

רוחו ת הזמ ן החד ש נקלט ו תחיל ה בעיירו ת שבסביבו ת רובנ ה (טוטשין , 
אלכסנדרי ה ועוד) . הנוע ר ש ם הח ל לקרו א בסת ר א ת "השחר " (זכורי ם לבנ י 
אלכסנדרי ה היחמי ם ליזאק , הוני ג והצעירי ם שהי ו אח ר כ ך מור י ה״חד ר מתוקן " 
בליי , זק״ ש וקפלן ) ולהתחנ ך ע ל הספרי ם שהופיע ו אות ו זמ ן בעברית . השפעת ם 

185 



186 


תרבו ת והינו ך 


ש ל ריב״ ל מקרמני ץ הסמוכ ה וש ל גרטלוב ה שיש ב שני ם אחדו ת לע ת זקנת ו ברובנה , 
היתד . רבה . המור ה גולדארבייט ר (א ז באלכסנדרי ה ואח ר כ ך ברובנה ) הי ה מקור ב 
מא ד לגוטלוב ר ומבאי־ביתו . וול ף זאם , מצעיר י העי ר ומשכיליה , ואת ם כמד . אברכי ם 
שנעש ו אחר־כ ך מורי ם ברובנה , הי ו מבקרי ם אצל ו ושומעי ם תור ה מפיו . מדוסביב ה 
הי ו באי ם בד.סת ר להכירו , לשוח ח אתו , לעיי ן בספרי ו ולהתבש ם מרוחו , כ י הצמאו ן 
היד . רב . 

אלימל ך בלי י מספר , שבשנ ת 1885 בבוא ו פע ם בפע ם לרובנ ה בשליחו ת אבי ו 
ד ׳ יחיא ל מאלכסנדרי ה בעסק י מסח ר (והו א א ז נע ר ב ן 14 שנה) , השתד.ד . פע ם בעי ר 
וד.ל ד א ל גוטלובר . לשאל ת המאר ח מד . רצונו , ל א יד ע מ ה לבקש , כ י לב ו הי ה מל א 
משאלו ת שנבצ ר ממנ ו לבטאן . שמ ע מ ה ששמ ע וקיב ל ממנ ו א ת הספ ר שהוצי א 
ע ל הומבולד ט — והזמנ ה לביקו ר נוסף . בפע ם שני ה הצי ע ל ו גוטלוב ר שיס ע לוילנ ה 
ללמו ד אצ ל שטיינבר ג א ו שיכוו ן א ת דרכ ו לאמריקה , והו א מוכ ן לת ת ל ו מכתבי ־ 
המלצ ה שיסייע ו ל ו שם . פע ם שמ ע מפי ו ע ל סופר י הדו ר ומשוררי ו והו א עוד ד 
אות ו ללמו ד תורד . וספרו ת ולהפי ץ ידיעו ת בי ן הדו ר הצעיר . מכ ל ביקו ר אצ ל 
גוטלוב ר היד . בלי י חוז ר מוקסם . בבי ת אבי ו וסב ו ל א ידע ו כמוב ן ע ל ביקורי ם אלה , 
וחליל ה הי ה לגלו ת ברבי ם א ת הדבר . 

א ך נרא ו ניצנ י הרעיונו ת החדשי ם ברובנ ה והורג ש הדב ר בקהל , קמר . בד.לד . 

בי ן האדוקים : "האומנ ם ג ם אלינ ו הגיע ה הרע הז " מאיד ך נמצא ו יהודי ם אדישי ם 
שהתיחס ו בביטו ל לדברים . — ישחק ו לד. ם איפו א הנערים.. . 

ע ד כד . וע ד כ ה עש ה הזמ ן א ת שלו . מספ ר המתעוררי ם גד ל בדישפע ת חו ץ 
וד.גי ע למאות , שד.לכ ו ור.תקרב ו לתנוע ת התחיד. . ה ם קרא ו א ת ספר י הזמן , נפגש ו 
וקרא ו בה ם בצוותא , ולבסו ף הגיע ו לדע ה להתחי ל בחינו ך הפעוטו ת בשיט ת "עברי ת 
בעברית ״ (בשט ח ז ה הקדימו , כאמור , א ת רובנ ה בנ י העיירו ת הסמוכו ת — טוטשין , 
אלכסנדריר. , ברסטצ׳ק ה ואחרות) . 

בשנ ת תרמ״ד , בערך , נוסדד . ברובנ ה אגוד ת "חיבת־ציון " ושמונד . שני ם לאח ר 
מכ ן ג ם "שפד . ברורד." , ע ל יד י הצעירי ם נחו ם שטיף . נח ה גרינברג , שלמ ה ואסליר , 
מש ה בוקוביצקי , נ ח גילבור ד ואחרים . האגדדד . השניד . — מטרת ה העיקרי ת היתד . 
הפצ ת העברי ת בקר ב הנוע ר וד.עם , וראשי ת מפעל ה הי ה יסו ד ספרי ה עברית . למפע ל 
תרבות י ז ה הצטרפ ו המורי ם גולדארבייטר , דננבר ג וד.צעירי ם יוס ף אדל , שמוא ל 
מלמד , סנדל ר ועוד . מחד ר הספרי ה ע ל הוולי א שאב ו רבי ם א ת תור ת הלאומיו ת 
והציונות , ומש ם פרצ ו המחשבו ת חוצ ה וכבש ו א ת המוחו ת והלבבו ת ש ל הנוער . בנ י 
חסידי ם ע ם מחפש י דר ך נהר ו יח ד אחר י הצי־נו ת והספרו ת — והותר ה הרצועה . נעש ה 
ברור , כ י א ם רובנ ה קפאד . ע ל שמרי ה מש ך דורות , הר י רעיו ן ההתחדשו ת הלאומי ת 
הוציא ה אות ה ממסגרת ה הישנה , להחיות ה ולהעלותה . 

וכ ך נכבש ה העי ר לרוחו ת הזמן . המטיפי ם הציוני ם "למע ן ישו ב ארץ־ישראל " 
(דרהיצין , יהוש ע בוכמיל , יוס ף זאב , צב י היר ש מסליאנסק י ואחרים ) העמיק ו לד.חדי ר 
א ת "חיב ת ציון " ורעיו ן התחי ה בלבו ת בנ י רובנה , ודבריה ם נפל ו ע ל קרק ע פורד. . 
בצ ד ה״חדרים " הישני ם קמ ו "חדרי ם מתוקנים " מודרניי ם והרו ח העברי ת חגג ה א ת 
נצחונה . אמנם , קר ן החסידו ת ל א ירדד . ואי ש ל א התנק ש בד. , א ך שו ב ל א שימש ה 
גור ם מפרי ע בדר ך ההתפתחו ת הכללית . ביחו ד הטביע ה א ת רישומד . ע ל החיי ם 
ד.יד.ודיי ם תקופ ת התנועו ת הפוליטיות , 6 — 1904 , שב ה ובז ו שבאד . אחרי ה — שנו ת 



חדרי ם ומלמדי ם 


187 


המלהמ ה העולמי ת והמהפכ ה הרוסי ת — הבשיל ה הכרת ם הלאומי ת ש ל המונ י 
היהודי ם ברובנה , כבשא ר ער י התחו ם ומחוצ ה לו . בתנאי ם החדשי ם צמח ה הווי ה 
יהודי ת חדשה . הנוער , שהתבג ר בשנו ת המלחמ ה וחוש ל בזמ ן המהפכ ה ופרעו ת 
אוקראינה , עולמ ו נעש ה צ ר ל ו והו א התפר ץ למרח ב במלו א הכרת ו הלאומית . 
בשאיפת ו להתרח ק מגיא־ההריג ה ש ל אוקראינה , לב ש אצל ו חלו ם העלי ה לארץ ־ 
ישרא ל צור ה ממשית , הרעיו ן הציונ י הפ ך משאת־נפש , והערנו ת הציוני ת ברובנ ה 
ובשא ר ישוב י היד׳ודי ם היתד , לתוכ ן היחי ד והרבי ם בד־בב ד ע ם ז ה התפתח ה ג ם 
תנוע ה עברי ת וברובנ ה צצ ו גני־ילדים , בתי־ספ ר וגימנסי ה עברית , שהכניס ו קח ־ 
או ר לכ ל בי ת מישרא ל בעיר . צליל י הדיבו ר העבר י נשמע ו ל א ר ק בבתי־ד,ספר , כ י 
א ם ג ם בישיבו ת וברחובות . נתמעט ו ה״תדרים " הישנים , רב ו הדופקי ם ע ל דלתו ת 
המוסדו ת העברי ם — "תרבות " הופיע ה כחל ק אורגנ י בציונו ת ודופכ ה לעובדד , חי ה 
בקר ב יהוד י רובנה . 

א . א . 


"חדרים " ו״מלמדים " 

ע ד סו ף המא ה שחלפ ה ידע ו יהוד י רובנ ה שחינו ך הבני ם הו א א ך ור ק 
ב״חדרים " אצ ל מלמדי ם לפ י דרגותיד,ם : לראשונד , "מלמ ד דרדקי " למתחילים , 
אחרי ו "מלמ ד ערבוביה " ולבסו ף "מלמ ד גמרא" , כדר ך הימי ם ה ד, ם בכ ל קהיל ה 
ישראלית . ר ק מת י מספ ר יוצאי ם מהכל ל שלח ו א ת ילדיה ם לבית־הספ ר הממשלתי , 
וז ה אחר י שלמד ו ב״חדר" . עשרו ת "חדרים " מהטיפו ס היש ן הידו ע התקיימ ו ברובנה , 
רוב ם ברחובו ת קראסנה , שקולנ ה וג ם ע ל הו 1 ליא . בתקופ ת החגים , שבי ן "זמן " 
ל״זמן " (מחצי ת שנ ה בערך) , הי ו יוצאי ם המלמדי ם לסוב ב בעי ר למשו ך תלמידי ם 
ל״חדר״יה ם ל״זמן " הקרוב . המלמדי ם ברוב ם הי ו מ ן הערי ם ו ד,עיירו ת ש ל הסביב ה 
ומספר ם הל ך וגד ל מ״זמ ך ל״זמן" . ל א כול ם הי ו ראויי ם להורא ה א ם מפא ת נסיונ ם 
וא ם בגל ל ידיעותיד, ם הקלושות . כ ל "מלמד " חד ש הי ה פות ח ל ו "חדר " ומזמי ן ל ו 
"עוזר "(בד,לפער) , א ם הי ה ל ו מספ ר ניכ ר ש ל תלמידים . כ ל "חדר " תפ ס חדר־מגורי ס 
בדירד , פרטית , א ם ל א בדירת ו ש ל ה״מלמד " עצמו , לל א סידורי ם כ ל שה ם ובחוס ר 
נוחיו ת מינימלית . ה״מלמד" , שנקר א "רבי" , הי ה יוש ב ברא ש שולח ן גדו ל ע ם 
"קאנצ׳יק " (פרגו ל עשו י רצועו ת עו ר לעונשים ) בי ד ומנצ ח ע ל עשרו ת ילדי ם בנ י 
כיתו ת וגילי ם שונים , שהסב ו לשולחן . לעתי ם הי ה ה״רבי " משל ח לשע ה קל ה ילד י 
כיתד , אח ת החוצה , לב ל יפריע ו ללימוד י כית ה אחרת , וד,י ו שנהג ו לשחר ר כ ל יל ד 
בפנ י עצמ ו מישיב ה לפנ י השולח ן לאח ר שגמ ר א ת קריאת ו בסידו ר א ו בחומש , וד,ל ה 
היד , יוצ א לשח ק בפרוזדו ר א ו ברחוב . 

ה״חדר " שימ ש בית־חינו ך לנשמ ת היל ד היהוד י מגי ל שתי ם—שלוש , והכשר ת 
הילדי ם היתד , תלויד , בכושר ו ובטעמ ו ש ל ה״מלמד" . ילד י רובנ ה ביל ו ב״חדרים " 
לרו ב ע ד גי ל "בר־מצוד," . ל א כול ם נשאר ו כ ל הזמ ן ללמו ד אצ ל אות ו "מלמד " 
עצמו . הי ו שהחליפ ו א ת ה״חדרים " וד״,מלמדים " מ״זמ ף ל״זמן " והילדי ם הי ו צריכי ם 
להסתג ל לנוה ג השור ר בכ ל "חדר " חד ש ולביטויי ו המיוחדי ם (אוי ם רעדרצין ) ש ל 
כ ל "מלמד" , שרא ה צור ך להכני ס שנוי־מ ה בפירושו , להבדיל ו מ״מלמד " אחר . 



188 


תרבו ת וחיני ד 


אכ ן הי ו חסרונו ת ל״חדר " הישן , א ך י ש להודו ת שע ל יד ו היקנ י לילד י ישרא ל 
תור ה ומסור ת לפ י רו ח הזמן , ע ד שהחל ה מנשב ת רו ח חדש ה בחינו ך וחי י היהודי ם 
בכלל . בא ה תקופ ת ההשכל ה וצצ ו שיטו ת בחינו ך בדומ ה לעמי ם אחרים , ויהוד י 
רובנ ה נאחז ו ברעיו ן ה״חד ר מתוקן" , שתחיל ה הוק ם בכמ ה מעיירו ת ווהלי ן 
(אלכסנדריח , ברסטאצ׳ק ח ועוד) . חי ה בכ ך משו ם צע ד חשו ב לקידו ם החינו ך וגידו ל 
דו ר עבר י לאומ י בשיט ח מודרנית . נמצא ו משכילי ם ו״מלמדים " שחקימ ו "חדרי ם 
מתוקנים " ג ם ברובנ ה וה״חדר " היש ן הל ך ויר ד לא ט לא ט מבימ ת החיים . ל א בנק ל 
וויתר ו ה״מלמדים " הוותיקי ם ע ל מעמד ם ופרנסתם ! ה ם גייס ו א ת הדו ר הישן , 
וביחו ד א ת הקנאי ם שביניהם , להגנ ה ע ל ה״חדר " היש ן "השומ ר ע ל הגחלת" . קש ה 
וארוכ ה הית ה המלחמה , א ך ע ם זא ת החל ו כ ל ה״מלמדים " להכני ס חידושי ם 
ב״חדריהם " והשתדל ו להתקר ב לטיפו ס ה״חד ר מתוקן" , כד י למשו ך תלמידי ם 
ולהתקיים . כ ך חדר ה המודרניזצי ה ג ם ל״חדרים " שהוסיפ ו להתקיי ם בצ ד ה״חדרי ם 
מתוקנים" . דרישו ת הממשל ה הרוסי ת מהמלמדי ם להיבח ן בידיעותיהם , א ף ע ל פ י 
שחי ו ברו ח אנטישמי ת מובהקת , סייע ה להעלו ת א ת רמ ת ידיעותיהם . 

עו ד בשנ ת 1908 התקיימ ו ברובנ ח "חדרים " אחדי ם מהטיפו ס הישן , א ך 
חיחודי ם בחר ו לשלו ח א ת ילדיה ם לבתי־הספ ר הפרטיים , שבעצ ם הי ו "חדרי ם 
מתוקנים" , ש ל למ ל קולק ר ע ל הווליא , וש ל ארבע ת המורים ; ריבנזון , פרליוק , 
בורשטיי ן ואייזנבר ג (נתקיימ ו עו ד משנ ת 1905 ) . מה״חדרים " ש ל הטיפו ס היש ן 
זכורי ם אל ה ש ל : ר ׳ מאי ר מרחו ב קראסנה , ר ׳ וואל ף פרישבר ג מקוב ל ע ל הווליא , 
ר ׳ ברו ך בלי י מרחו ב מאל ה מינסקה , ר ׳ פינח ס קוריצ ר מרחו ב שקולנה , ר ׳ יצח ק 
הוכבר ג מסימט ת מניז׳ני , זכרי ה זאכציג ר מרחו ב ניאמאצקה , ש ל בן־ציו ן שלייפשטיי ן 
ע ל הווליא , ר ׳ אלט ר המלמד־גמר א ברחו ב קראסנה , ר ׳ יוא ל קבצ ן (שהי ה ידו ע 
בש ם יואלי ק המלמד ) ברחו ב הסנדלרים , א ף הו א ללומד י גמרא , מאטי ל קריבורוצ׳קה , 
מלמ ד למתחילי ם ברחו ב הסנדלרים , אלט ר בורד , מלמ ד דרדקי , פינח ס קלייד , שהחזי ק 
"חד ר מודרני " בצור ת בית־ספר , ברו ך דראז׳נר , שמוא ל ספקטור , יוס ל אפל , ר ׳ דו ב 
בילינסקי , שנקר א ברל י זיסא ס (שנעש ה מלמ ד לנערי ם מבוגרי ם לאח ר ש-ר ד מנכסי ו 
בדליק ה הגדול ה ולימ ד א ת בנ י המיוחסי ם שבעי ר : יחזקא ל אוירבוך , שלמ ה קוליקו ־ 
ביצ׳ר , חיי ם פורציה , ב ן ברונשטיי ן וכמ ה אחרים) . אחדי ם מ ן ה״חדרים " האל ו החל ו 
מתקרבי ם לסדרי ו ורוח ו ש ל ד,"חד ר מתוקן " בהתא ם לרו ח הזמן , וכד י למשו ך 
תלמידים , הפכ ו אחדי ם מ ד, ם במרוצ ת הזמ ן ל״חדרי ם מתוקנים " ממש . מבי ן אלר , 
יזכר ו המלמדים : חיי ם יוז׳לבסקי , פינח ס הירשפלד , אברה ם שקליאר , יונה־לי ב 
רוזנפל ד (מראשונ י הציוני ם ברובנה) , סמוליאר , סוחרצ׳ו ק ואברה ם גויכר ך (זד . 
האחרו ן הקי ם א ת "חדרו " מלכתחיל ה בצור ת בית־ספ ר עבר י ברחו ב טומרובסק ה 
ונתקיי ם ג ם בימ י השלטו ן הפולני) . רו ב ילד י העי ר רוכז ו ב״חדריהם " ש ל אלד , 
ולזכות ם ולזכו ת ממשיכיד. ם י ש לזקו ף ל א ר ק א ת לימו ד עברי ת בעברי ת והנחל ת 
הלשו ן ג ם בדיבו ר למאו ת תלמידיד,ם , אל א א ף בד,כשר ת לב ם לציונו ת ולקנינ י 
האומד, . תלמידי ם אל ה התחנכ ו ברו ה הלאו ם וד,י ו ציוני ם טבעיי ם מילדות ם בספג ם 
רו ח ישרא ל ויסודו ת תרבות ו ! רבים־רבי ם מה ם נמשכ ו ארצ ה וא ף על ו אחר־כך , וה ם 
מעלי ם ע ד היו ם בירא ת כבו ד א ת זכ ר מוריהם־מחנכיה ם הראשוני ם ברובנ ה עירם , 
שהינחו ם ברוח ם לקרא ת תחי ת הע ם ותרבות ו ונטע ו בלב ם אהב ה עז ה לשפ ה 
ולמולדת . 



"חדרים " ו״מלמדים " 


189 



מורי ם ותלמידי ם ש ל "חד ר מתוקן " 

ע ל אחדי ם מהמלמדי ם והמורי ם הה ם מספרי ם תלמידיהם : 

ר ׳ יוס ל טיסמניצר . יהוד י בר־אוריי ן מל א וגדוש , חסי ד נלה ב ש ל 
שושל ת ריז׳י ן שלימ ד גמר א לנערי ם והי ה הול ך לבתיה ם כד י ללמד ם תורה . יד ע 
להקנו ת לחניכי ו א ת לימוד ו והקי ם דו ר יודע י פר ק במשנ ה ותלמוד . 

ר ׳ פס ח ג ו י כ ר ך . יהוד י בע ל הדרת־פני ם ונעי ם הליכות . קרא ו ל ו ר ׳ פייס י 
המלמ ד מסימט ת מניז׳ני . הי ה מלמ ד דרדק י ובמש ך שני ם רבו ת הרבי ץ תור ה 
ב״חדרו" . רו ב תלמידי ו עבר ו ללמו ד ב״חד ר מתוקן " ש ל בנ ו אברה ם גויכרך . הי ה 
ז ה יהוד י עוס ק בצרכ י ציבור , מבונ י בית־הכנס ת "משניות " וגבא י של ו מש ך שני ם 
רבות . אד ם חכ ם שסימ ל א ת טיפו ס "בעל־הבית " ש ל דורו . נפט ר בגי ל שבעי ם 
בשנ ת תרע״ב . 

ר ׳ יצח ק הוכברג . מזקנ י המלמדי ם ברובנ ה משנו ת התשעי ם למא ה 
שחלפה , תלמיד־חכ ם ועני ו גדול , שהעמי ד תלמידי ם למאות . תחיל ה ניס ה לעסו ק 
במסחר , א ך ההצלח ה ל א האיר ה ל ו פני ם והו א פנ ה להוראה , בפתח ו "חדר " בבית ו 
בסימט ת מניז׳ני . קרא ו ל ו ר ׳ איצ׳ ה המלמד . ל א בנק ל השי ג ר ׳ איצ׳ ה מהשלטונו ת 
הצאריי ם רשיו ן למלמדות , שנית ן לאל ה שעמד ו בבחינ ה וז ה לאח ר חקיר ה ביח ס 
לכשרו ת אישי ת מבחינ ה אדמיניסטרטיבית . 

הי ה זמ ן שר ׳ איצ׳ ה החזי ק שנ י עוזרי ם לכיתו ת הקטנו ת ב״חדרו " והי ה 
פופולאר י ע ל הווליא , א ך לע ת זקנת ו ירד ה קרנ ו ! קמ ו מלמדי ם צעירים , ורגלי ו ש ל 
המלמ ד חזק ן נדחקו . בשני ם חאחרונו ת לחיי ו הסתפ ק בעוז ר אח ד (יעק ב גוז) , כיו ן 
שמספ ר תלמידי ו יר ד ע ד כד י שת י עשרו ת בלבד . אות ן השני ם סב ל ממיחושי ם ונש א 
א ת צער ו בדומיה . ז 1 א הי ה ממייסד י חבר ת "משניות " ובונ י בית־הכנס ת בש ם ז ה ע ל 
הויליא . הי ו ל ו שלוש ה בני ם ושת י בנו ת (אח ד מבניו , וולף , נמנ ה ע ם ראש י ה״בונד " 
ברובנ ה בשנ ת 7 — 1905 , נאס ר ב־ 1907 , גור ש מרוסי ה ומ ת בנכר) . אשת ו חידדשר ה 
היתד . ידוע ה כאשת־חיל . בחור ף תרס״ ח שב ק ר ׳ יצח ק חיי ם לכ ל ח י והו א ב ן 73 . 

ר ׳ יצח ק ב י ר ש ט יין . לרבי ם מבנ י רובנד . הי ה ידו ע ר ׳ יצח ק המלמ ד 
וד׳חזן . נהג ו לקרו א ל ו ר ׳ איצ׳ ה החזן , א ם כ י לאמית ו ש ל דב ר הי ה מלמ ד כ ל ימי ו 
ע ל הו 1 ליא . בהיות ו אח ד מבוני ו ש ל בית־התפיל ה לחסיד י אוליק , שימ ש ב ו ג ם בעל ־ 




190 


תרבו ת וחינו ד 


תפילה , של א ע ל מנ ת לקב ל פרם , וג ם גבא י כ ל הימים . אגב , יד ע ר ׳ איצ׳ ה למל א 
א ת שליחות ו כמלמ ד וכחז ן ג ם יחד . זכור ה לבנ י רובנ ה תפילת ו הערב ה ש ל ד ׳ איצ׳ ה 
שכבש ה לבבות . בהיות ו בעל־תפיל ה ל א חיפ ש דרכ י חזני ם מקובלים , אל א שפ ך שי ח 
לפנ י רבו ן עולמים . וכיו ן שפרנסת ו הית ה ע ל מלמדו ת כ ל השני ם — הסתפ ק במוע ט 
שבמוע ט (מלמדי ם עשירי ם ל א הי ו ברובנ ה כלל... ) ועש ה א ת כ ל מחשבת ו קוד ש 
לבית־התפיל ה שלו , להאדרת ו ולשגשוגו . רו ב תלמידי ו הי ו בנ י המתפללי ם בבית ־ 
התפיל ה האוליקי , שכ ן העריצוה ו וכיבדוהו . 

ול א ר ק מלמ ד ובעל־תפיל ה הי ה ר ׳ איצ׳ ה ? בגורל ו נפ ל עו ד תפקי ד : להיו ת 
מפש ר בי ן המתפללי ם בעניני ם שוני ם ואמנ ם כמע ט תמי ד הי ה מצלי ח למצו א מוצ א 
ש ל שלו ם בי ן יריבים . כחסי ד בי ן חסידי ם הי ה ר ׳ איצ׳ ה מקור ב ביות ר לאדמו״ ר 
מאולי ק ונוס ע אלי ו לעתי ם מזומנות , ובשע ת ביקור י ה״רבי " ברובנ ה הי ה נושא ־ 
כליו . משהזקי ן הסכי ם ר ׳ איצ׳ ה שיוזמ ן חז ן מודרנ י לתפיל ה בימים־נוראים , והי ה 
בכ ך ויתו ר גדו ל מצדו.. . 

הידיעו ת האחרונו ת ממנ ו הגיע ו ארצ ה בשנ ת 1938 וגורל ו ל א ידוע . 

ר ' יוס ף אפל . הו א ב א מדובנ א לרובנ ה בשנ ת 1908 והמשי ך במלמדות , 

לימ ד נערי ם מבוגרים . יהוד י משכי ל ולמדן , אד ם פיק ח ובע ל מידו ת יפות . טוב י 
הנערי ם ש ל העי ר נתקבל ו ע ל יד ו ל״חדרו " ברחו ב קראסנה . שמ ו הל ך לפני ו ובעי ר 
כיבדוה ו מאוד . אכן , תלמידי ו עש ו חיל , ונמצא ו הורי ם שבניה ם למד ו בבתי־ספ ר 
כלליי ם והכניסו ם ללמו ד אצ ל ר ׳ יוס ל אפ ל אחרי־הצהרי ם כד י להשלי ם א ת ידיעותיה ם 
בתור ה וגמרא . ר ׳ יוס ף הי ה חוב ב ציונ י בע ל הכר ה ובע ל הליכו ת יפו ת כ ל ימיו . 

ר ׳ שלמ ה רייכמ ן (ב ן דובנא) , שהגי ע לרובנ ה בשנו ת מלחמת־העול ם 
הראשונה , לימ ד בבית־הספ ר ש ל ר ׳ אש ר למ ל קולק ר ואח ר כ ך בישיב ת "עץ־חיים" , 
א ך בעיק ר עס ק בהורא ה פרטי ת ש ל עברי ת ולימוד י קוד ש בבת י התלמידים . הי ה 
תלמי ד חכ ם ולוח ם לעברית . 

ר ׳ יונת ן המלמד . מטוב י המלמדי ם בדו ר האחרון . עס ק במלמדו ת עו ד 
לפנ י מלחמת־העול ם הראשונ ה ול א הזניח ה כ ל השנים . אמר ו עליו : ר ׳ יונת ן 
ומלמדו ת — כגו ף ונשמה . הו א הצלי ח להכני ס רו ח חיי ם בלימוד , לבא ר ולהסבי ר 
לעומק ו ש ל ענין , שמ ר ע ל הצור ה בחתר ו לשיטו ת מודרניות . לאחרונה , כשרו ב ילד י 
רובנ ה חדל ו להיזק ק ל״חדר״ , כיו ן שהי ו קשורי ם לבתי־ספ ר כלליי ם א ו עבריים , — 
הירב ה ר ׳ יונת ן לפעו ל לש ם הצל ת כבו ד התור ה משיכחה . ידע ו זא ת חרד י העי ר 
והעריכ ו א ת ר ׳ יונת ן הערכ ה יתירה . הו א ג ם לימ ד פרשת־השבו ע לבעלי־בתי ם בבית ־ 
הכנס ת הגדול . מתומכי ו ש ל ר ׳ יונת ן הי ה הר ב ר ׳ משה־אליעז ר רוטנברג , שהכיר ו יפ ה 
וקירב ו אליו . משנוסד ה אגוד ת "לומד י משניות " בבית־הכנס ת הגדול , נקר א ר ׳ יונת ן 
להיו ת המלמ ד והמסביר , כ י הסברת ו הקולע ת יח ד ע ם למדנות ו עמד ו לימינ ו והרימ ו 
א ת קרנ ו בעינ י הכל . 

בשנ ת 1912 ביק ר ברובנ ה מטע ם "חבר ת מפיצי־השכלה " מפק ח החבר ה מ ר 
שולקובסקי , שעב ר בישוב י ווהלי ו ובתחום־המוש ב היהוד י כד י לעמו ד ע ל מצ ב 
החינו ך היהוד י בכל ל וה״חדרים " בפרט . לפ י הדו״ ח של ו ביק ר בחמיש ה ישובי ם 
בווהלי ן (ז׳יטומיר , רובנה , קובל , טורצ׳י ן ואלכסנדריה ) ב־ 108 "חדרים" . ואל ה 
הדברי ם שרש ם ע ל רובנ ה • : 

* לפ י ״הזמן״ , 1912.2.24 . 



רי ב השפו ת בספרי ה העממי ת 


191 


"מלמד י רובב ה מפותחי ם יות ר מהמלמדי ם בשא ר ארבע ת המקומו ת שביקרת י 
בווהלין . ה״חדרים ״ המרובי ם ביות ר בתלמידי ם מכ ל — ה ם ה״חדרים " ברובנה . גי ל 
התלמידי ם ב״חדרים ״ הרובנאי ם (אות ו דב ר ג ם בדיטומיר ) הו א מי 5 ע ד 14 שנה ; 
התלמידי ם לומדי ם ב״חדרים " מש ך 6 — 7 שנים . שפ ת הילדים , כמ ד בכ ל שא ר המקומות , 
הי א הלשו ן המדובר ת (אידיש) , אם־כ י ע ל הורא ה בלשו ן ז ד מביטי ם בלע ג ובבוז . 
כ ל הלימו ד מוגב ל בהעתק ה מיכני ת מ ן הדוגמ ה שהמלמ ד מכי ן לתלמידיו . ג ם ברובנ ה 
מורגש ת השפע ת אש ת המלמ ד (הרבצין ) בעבודת־החינו ך ש ל בעלה . 

תקצי ב ה״חדרים " ברובנ ה גדו ל יות ר מאש ר במקומו ת אחרים . הכנסו ת 
המלמדי ם משכר^לימו ד מגיעו ת בממוצ ע ל' 446 רוב ל בשנ ה (ההכנס ה הקטנ ה ביות ר 
הי א בעייר ה טורצ׳י ן ~ 185 רובל) . ע ל עתיד ו ש ל ה״הדר " מביטי ם המלמדי ם עצמ ם 
ביאוש , כול ם מתאונני ם ומודאגים . לדעת ם נמנעי ם האמידי ם לשלו ח א ת ילדיה ם 
א ל ה״חדר״ , שיר ד בעיניהם . התלמידי ם — מבקר י ה״חדר ״ — ממרי ם ואינ ם לומדי ם 
בחשק . בעלי־יכול ת מזמיני ם מורי ם לעברי ת ולתור ה לבתיה ם וי ש "מלמדי ם ביתיים" . 
בחמש ת הישובי ם הנ״ ל רשומי ם 110 "מלמדי ם ביתיים " כאלה , ומספ ר הילדי ם הלומדי ם 
ב״חדרים " בישובי ם אל ה מגי ע ל־ 3219 . ה״חדר " מופי ע כמוס ד החינוכ י הפתו ח היחי ד 
לילד י ישרא ל בווהלי ן המאוכלס ת יהודים , מאח ר שבית״הספ ר העממ י הכלל י כמע ט 
שסגו ר הו א בפנ י ילד י יהודי ם ומספ ר בתי״הספ ר ליהודי ם קט ן מאוד . 

בי ן ה״חדרים ״ השוני ם — 11,1% "חדרים " מסורתיים , ומלמדיה ם ה ם אנשי * 

תור ה מליטא . בשור ה אח ת ע ם אל ה ק ם ועל ה טיפו ס הד ש ש ל "חדרים " משוכללים , 
אמנ ם ל א מסו ג ה״חדרי ם מתוקנים " (המקבלי ם צור ת בית״ספר) . ל״חדרים " מהטיפו ס 
האחרו ן אי ן עדיי ן צור ה קבועה , ה ם עומדי ם באמצ ע הדרך , בי ן ה״חדר " היש ן ובי ן 
ה״חד ר מתוקן״ , וה ם מהווי ם 5,5% מכ ל ה״חדרים" . המלמדי ם הישני ם רודפי ם א ת 
המלמדי ם החדשי ם בחימ ה ורוגז , א ך כול ם מתקיימי ם וממשיכי ם אי ש אי ש בדרכ ו הוא.. " 


המלמדי ם היו ו מעמ ד מיוחד . פרנסת ם הית ה בדוה ק ורבי ם מה ם נזקק ו להכנסו ת 
נוספו ת מ ן הצ ד (חזנות , שדכנות , תיוו ך ועוד) . 


ארי ה בן־מנח ם 


רי ב השפו ת בספרי ה העממי ת 

אח ת הפעולו ת הציוניו ת בראשי ת המא ה ברובנ ה הי ה דב ר ייסוד ה ש ל ספרי ה 
עברי ת עממית , שמשכיל י העי ר השקיע ו ב ה הרב ה עמ ל לפיתוחה . (קרו ב לודא י 
שספרי ה ז ו הית ה המש ך לספרי ה ש ל אגוד ת "שפ ה ברורה") . בספרי ה ז ו נמצא ו 
ספרי ם עברי ם בלב ד — מספרו ת ימי־הביניי ם וע ד הספרו ת החדש ה ש ל התקופ ה 
ההיא . והי ו ל ה לספרי ה כ^ 30 חב ר שנשא ו בעול ה ודאג ו לה . חברי ם אל ה שילמ ו מ ס 
חדש י לקופ ת הספרי ה ומהכנס ה ז ו רכש ה ספרי ם נוספים . ה ם ג ם משכ ו אלי ה חברי ם 
וקוראי ם נוספי ם ורא ו בספרי ה מוס ד רוחני״תרבות י לשאיב ת חכמ ה ותרבו ת אנושי ת 
ויהודית . ואכן , רבי ם מהנוע ר האינטליגנט י בעי ר ניזונ ו מהספריה . בתחיל ה הוחזק ה 
הספרי ה בבי ת הרש ל ברו ך ברחו ב קראסנה , ומש ם נדד ה לכמ ה מקומות . 

אח ת לשנ ה נתקיימ ה אסיפ ת חבר י הספריה , ב ה סוכמ ה השנ ה שחלפ ה ונבחר ו 
לשנ ה החדש ה מנה ל ושש ה חברי ם ספרני ם תורנים , אי ש ליום . וכ ך משנ ה לשנה , 



192 


תרבו ת וחינו ך 


הספרי ה התרחב ה והלכ ה לאט־לאט , ע ד אש ר ח ל הקר ע במוס ד והשלו ם ב ו הופרע . 

אח ד החברי ם מראשונ י המייסדי ם ש ל הספריה , נחו ם שטיף , ששינ ה א ת טעמ ו 
ונמש ך לאידיש , גר ם למחלוק ת שסביב ה פר ץ ריב־שפו ת בי ן החברים . 

הי ה ז ה בשנ ת 1904 , לערך , כאש ר שטי ף חז ר לרובנ ה מקיוב , מקו ם לימודיו , 

והו א תומ ך באידי ש ומטי ף לה . סביב ו התרכ ז מספ ר בני־נוער . והימי ם ימ י חיפו ש 
דרכי ם ותור ת ה״קולטור־אוטונומיה " ש ל ה״בונד" . נמצ א לשטי ף כ ר להטפ ה ובנק ל 
רכ ש ל ו תומכי ם ג ם בי ן חבר י הספרי ה שבעיר . והנ ה נתקיימ ה אסיפ ה שנתי ת 
ש ל חבר י הספרי ה ושטי ף הכני ס הצע ה להפו ך א ת הספרי ה למוס ד עברי־אידישי , 
כלומ ר להכני ס ב ה ספרי ם באידי ש ולפתח ה להמונ י העם . ההצע ה נתקל ה בהתנגדו ת 
מצ ד הרו ב הגדו ל ש ל חבר י הספריה , שרא ו א ת עצמ ם נאמני ם לעברי ת ול א רצ ו 
להכני ס ספרי ם אידישיי ם לספריה . אחדי ם התנגד ו מתו ך השקפ ה עקרונית , והי ו 
שדאג ו פ ן ידחק ו הספרי ם באידי ש א ת הספרי ם העברי ם והקוראי ם יתרגל ו לקרו א 
אידי ש ע ל חשבו ן העברית , דב ר שהי ה בניגו ד להכרת ם הציונית . נתעורר ו ויכוחי ם 
סוערי ם והמלחמ ה הית ה נטוש ה בי ן הצדדים . שטיף , בע ל הכשרו ן והתקי ף בדעתו , 
הוצי א מנרתיק ו כ ל מינ י נימוקי ם והסברו ת להגנ ת עמדתו . סייע ו ל ו תומכיו , אול ם 
ה ם ל א הצליח ו לשכנ ע א ת יריביה ם והצעת ו הוסר ה מע ל הפרק . 

שמח ו העברי ם לנצחונ ם וד,קנא ה לעברי ת גבר ה בלבם . ה ם הרגיש ו כ י עמד ו 
ע ל משמ ר הקניני ם הלאומיים . א ך לשטי ף ותומכי ו חר ה הדבר , ובל י שיטו ל רשות ־ 
הדיבו ר אחר י דחיי ת ההצעה , נש א נאום־תשוב ה פסקני , ובעדנ א דריתח א תפ ש 
בפמוט־נחוש ת ע ם נ ר דול ק שעמ ד ע ל השולח ן והשליכ ו בכע ס לצ ד יושב־רא ש 
האסיפה . למזל ם ש ל השני ם נפ ל הפמו ט ע ל ארודספרי ם ול א פג ע באיש , ר ק 
זכוכי ת הארו ן נשבר ה לרסיסי ם וה ד הפיצו ץ לוו ה בצחוק ם ש ל העברים.. . 

שטי ף עז ב א ת האסיפ ה ומא ז חד ל להתעני ן בספרי ה העממית , שנשאר ה עברית . 

ע ם אינצידנ ט ז ה נגמ ר רי ב השפו ת בספריה , אול ם התלק ח אחר־כ ך בשטחי ם אחרים . 

אליה ו ריצמ ן 


אגוד ת חובב י שפת־עב ר 

ההתעוררו ת הלאומי ת שהורגש ה ברובנ ה וכיבוש י הציונו ת ב ה הביא ו ג ם 
תנוע ה עברי ת לתוכה . לימו ד עברי ת בעברי ת הח ל ב״חדרי ם מתוקנים " שקמ ו 
והוחזק ו ע ל יד י מורי ם עברי ם פרטיי ם ויהוד י רובנ ה המשכילי ם שלח ו א ת בניה ם 
להתחנ ך בהם . ומשנתאשר ה ברוסי ה אגוד ת חובב י שפת־עב ר (בשנ ת 1910 , לערך ) 
נפת ח ברובנ ה סני ף האגוד ה בשנ ת 1911 . ע ד א ז הי ו מורש י הווע ד האודיסא י ל״חובבי ־ 
ציוך ׳ היחידי ם שפעל ו בגלו י במקו ם בשטחי ם ציוניי ם כמוכרי ם ע ל יד י השלטון , 
בר ם מא ז נפת ח סני ף חובב י שפת־עב ר נית ן לציונ י רובנ ה לפעו ל תח ת דג ל הסני ף 
ולנה ל פעול ה תרבותי ת !־ג ם מפעלי ם ציוניי ם אחרי ם שהי ה יסו ד לקשר ם לתקנו ת 
הסניף . 

כמע ט כ ל ציונ י רובנ ה הי ו רשומי ם כחברי ם בסני ף אגוד ת חובב י שפת ־ 

עב ר המקומ י ונעש ו בא י המועדו ן העברי , ובעי ר הורגש ה אויר ה עברית . לווע ד 
הראשו ן ש ל הסני ף נבחרו : ד״ ר יחזקא ל אוירבו ך (רא ש ציונ י העי ר אז) , שכיה ן 



אגוד ת חובב י שפת־עב ר 


193 


יושב־רא ש הוועד , זלמ ן גרינפל ד (אחר־כ ך רב־מטע ם בעיר ) — מזכיר , וכחבר י הווע ד : 
נחו ם שטריק , יהוד ה מוטיוק , חייק ל קופלמן , ליי ב אייזנברג , בר ל כורך , שלמ ה 
ואסלר , המור ה קוניבסק י ואחרים . 

מועדון . בראשי ת צעדי ו פת ח הסני ף מועדו ן בבית ו ש ל המור ה זא ב 
גולדארביטר , בסימט ת קניאז׳אסק י ששימ ש מרכ ז לחברי ם ולציוני ם בכלל . ער ב 
ער ב ובשבתו ת הי ו נפגשי ם ש ם חברי ם וחברות , בעיק ר מבוגרי ם שדיבר ו עברי ת 
והתבשמ ו בפינ ה ז ו מרו ח העברי ת והתרבות . במועדו ן נמצא ו עתוני ם עבריים , 
חוברו ת וספרי ם שונים . כמ ה ממבקר י המועדו ן הי ו מנהלי ם שיחו ת ואח ת לשבו ע 
(לרו ב בשבתות ) הי ו עורכי ם הרצאו ת שמשכ ו רבים . ע ל המרצי ם ומנהל י השיחו ת 
נמנו : הסטודנ ט זא ב פינקלשטיי ן (כע ת שוה ם בחיפה) , שלמ ה ברז , ליי ב אייזנברג , 
זלמ ן גרינפלד , מש ה ברגר , המורי ם חייק ל קופלמן , ריבנזון , וכ ן הר ב זלמ ן גולדנברג , 
לייבי ש חרי ף מסלאבוטה , המשור ר יעק ב לרנ ר מקוסטופול , המור ה ליסיצה , עזריא ל 
גורינגו ט מקרמניץ , המור ה חל ף מקליבא ן ועוד . 

ש ע ו ר י ־ ע ר ב . מפע ל שנ י חשו ב ש ל סני ף חובבי־שפת־עב ר ברובנ ה הי ה 
דב ר פתיחת ם ש ל שעורי־ער ב לעברי ת למבוגרים . שעורי ם אל ה היקנ ו ידיע ה עברי ת 
לרבי ם מהנוע ר המבוג ר והחדיר ו ללבותיה ם הכר ה עברית . 

נש ף מנדלי . באות ה שנה , 1911 , חג ג העול ם היהודי־תרבות י א ת יוב ל 
השבעי ם וחמ ש לסופ ר שלום־יעק ב אברמוביץ , הו א "הסב א מנדלי" . אסיפו ת וחגיגות ־ 
ע ם נערכ ו בהרב ה ערי ם ועיירו ת ש ל רוסיה , בה ן נית ן ביטו י להערצ ת הסופ ר ולרחש י 
ל ב הע ם לסופ ר הדגול , להערכ ת יצירותי ו ולזר ם שהכני ס בספרותנו . באסיפו ת הוקרא ו 
מיצירותי ו והיוב ל הוח ג ברו ב פא ר וכבוד . 

ג ם אגוד ת חובבי־שפת־עב ר ברובנ ה חגג ה מאור ע זה . תחיל ה שלח ה ברכו ת 
לבעל־היובל , ולאח ר שקיבל ה רשו ת מהשלטונו ת ועשת ה א ת ההכנו ת הדרושו ת — 
ערכ ה ג ם נש ף ספרות י פומבי , שנחר ת בזכרונ ם ש ל בנ י רובנ ה כ״נש ף מנדלי" . 

הנש ף נתקיי ם באול ם הגדו ל ש ל "לינת־הצדק " ברחו ב זאמקובאי ה בהשתתפו ת 
הסופ ר ר ׳ מרדכ׳ל י (צ׳מרינסקי) , שהוזמ ן לכ ך במיוח ד מווארשה , הר ב המקומ י מטע ם 
הממשל ה זלמ ן גולדנברג , החז ן הנוד ע יעק ב פרומ ן (א ז ברובנה ) ובת ו הזמרית , 
הנע ר הכנ ר יצח ק אדל , הציי ר הצעי ר בנימי ן חסין , המורי ם והעסקני ם הציוני ם 
שבעיר . האול ם קוש ט בטע ם ר ב — בתמונות , יר ק ודגלים , ובתמונ ה גדול ה ש ל 
מנדלי , שצויר ה במיוח ד לכבו ד הנש ף ע ל יד י חסי ן הנ״ל . אויר ת ח ג שרר ה באול ם 
כב ר בשע ת ההכנו ת לנש ף גדו ל זה . 

הקה ל היהוד י ברובנ ה ובסביב ה נה ר לנש ף בהמוניו . עו ד שע ה ארוכ ה לפנ י 
פתיח ת הנש ף נמכר ו כ ל הכרטיסים . מיוחסי ם שאחר ו להגיע , א ו אנש י הסביב ה שבא ו 
בשע ה האחרונה , נשאר ו בחו ץ מחוס ר מקו ם באולם . מאו ת אנשי ם לחצ ו בכניס ה וקש ה 
הי ה לשוטרי ם ששמר ו ע ל הסד ר לעצו ר בעדם . ה ם נשאר ו עומדי ם והאזינ ו בע ד 
החלונו ת והדלתו ת הפתוחים . 

האידישיי ם התרגשו , והי ו לה ם נימוקי ם לכך . לדעת ם — מנדל י הו א שלהם , 

והנ ה בא ו הציוני ם והכניסוה ו א ל תח ת דגלם . ל א נשאר ה לה ם בריר ה אל א לבו א 
ולקח ת חל ק בנש ף כאורחיה ם ש ל חובב י שפת־עב ר ומוקיר י בע ל היובל , וה ם באו . 

פת ח א ת הנש ף בעברי ת זלמ ן גרינפלד , מזכי ר חובב י שפת־עב ר אז . אחרי ו 
נא ם הר ב גולדנברג , שביר ך א ת חתן־היוב ל בש ם הקה ל הרובנא י וחובב י שפת־עבר , 



194 


תרבו ת וחינו ד 


המוקירי ם א ת הסופ ר העממ י הגדו ל ש ל הדור , והמשי ך לדב ר ע ל יצירת ו וערכ ה 
לע ם ולדורות . בהפסק ה שלאח ר נאומ ו ניג ן אד ל בכינו ר "כ ל נדרי " ושי ר עממ י 
יהודי , שעורר ו התעוררו ת הציבור . 

הסופ ר ר ׳ מרדכ׳ל י העל ה ע ל נ ם א ת גדולת ו ש ל מנדל י ונית ח כמ ה מיצירותי ו 
החשובי ם שהעמידוה ו ברא ש הסופרי ם היהודים . הו א ציי ן א ת המיוח ד שבגישת ו ש ל 
מנדל י לספרו ת והדגי ש שיציר ת מנדל י נובע ת מתו ך קרבת ו הנפשי ת לעם . לדבריו , 
נת ן מנדל י לע ם מזו ן רוחנ י שנקל ט במוח ו ש ל כ ל אד ם מישראל , שכ ן הי ה בע ל עי ן 
חד ה ותפיס ה עמוקה , ונשל ח בכשרונ ו הגדו ל לקיי ם שליחו ת בדו ר התחי ה להיו ת 
לוח ם מלחמ ת "עמך" , שהו א רו ב מיי ן בע ם בתפוצות . 

נאומ ו ש ל ר ׳ מרדכ׳ל י באידיש , שאר ך למעל ה משעה , נתקב ל בהתלהבו ת 
ע ל יד י הקהל . אחרי ו שר ה מקהל ת "צעירי־ציון " מספ ר שירי ם לאומיי ם בעברי ת 
ואידיש . סיי ם א ת שור ת הנאומי ם הסטודנ ט וול ף פינקלשטיין , שהי ה מקוב ל ברובנה . 
דבריו , שנאמר ו בעברי ת צחה , נשמע ו בתשומת־ל ב מרובה . לבסו ף ש ר החז ן פרומ ן 
בלוי ת המקהל ה ובת ו שר ה "אלי , אל י למ ה עזבתני" . בשיר ת "התקוה " ע ל יד י 
המקהל ה והקה ל ננע ל הנשף , שהשאי ר רוש ם ב ל ימח ה ע ל כ ל משתתפיו . 

משגד ל הסני ף ומספ ר המתעניני ם ב ו עלה , הי ה צור ך להעבי ר א ת המועדו ן 
לדיר ה יות ר מרווח ת במקו ם מרכז י בעיר , ולתכלי ת ז ו שכר ו אול ם גדו ל ע ם חדרי ם 
בצד ו בבי ת גש ל ברחו ב שוסיינה . המועדו ן החד ש קוש ט יפ ה והסני ף המשי ך להתפתח . 
נמצא ו רבי ם מהנוע ר והמתלמדי ם שנהר ו למועדו ן וע ד מהר ה הפ ך לה ם מרכז . יצוין , 
כ י נערו ת שהי ו רחוקו ת מהתנוע ה הלאומי ת ול א ידע ו עברי ת כל ל — התקרב ו 
לציונו ת תודו ת לביקוריה ן במועדון , שב ו נערכ ו מסיבו ת ספרותיו ת מענינו ת ונשפי ם 
לאומיים . 

באח ד הימי ם עב ר א ת רובנ ה שמח ה קלריך , איש־בראזנה , והו א א ז צעי ר 
לימי ם — סטודנ ט במוסקבה . בבקר ו א ת אחיו , תוש ב רובנה , עיכבוה ו הציוני ם והו א 
הירצ ה במועדו ן החדש . קה ל ר ב ב א לשמו ע א ת הרצא ת הסטודנ ט ממוסקב ה בעברית , 
ב ה הצלי ח לת ת ביטו י כ ן לזרמי ם שבתרבו ת הדו ר ובתנוע ה הלאומית , וכ ן קל ע 
בתשובותי ו לשואלים . הי ה ז ה בחול־המוע ד פס ח תרע״א , ומא ז הוח ל לת ת א ת הדע ת 
ע ל משיכ ת כוחו ת ספרותיי ם להרצאו ת פומביות . וההזדמנו ת ל א איחר ה לבוא . סמו ך 
לאות ו זמ ן ביק ר איתמ ר בן־יהוד ה (הו א בן־אב״י , בנ ו ש ל אליעז ר ב ן יהוד ה 
מירושלים ) ברוסי ה בלווי ת אשתו . השתמש ו ראש י חובב י שפת־עב ר בביקוי־ ו ז ה 
והזמינוה ו להרצו ת בכמ ה ערי ם מרכזיות . אחר י שהירצ ה באודיס ה וקיוב , הוזמ ן ג ם 
לרובנה . להרצא ת מרצ ה מארץ־ישרא ל בא ו יהוד י רובנ ה בהמוניה ם וביניה ם רבי ם 
מערי־השדה . הי ה בהופעת ו ש ל בן־אב״ י משו ם הפגנ ה כביר ה לשפ ה העברי ת השב ה 
לתחי ה ולרעיו ן הציונ י כאחד . ציונ י רובנ ה ערכ ו מסיב ה מפואר ת לזו ג האורחי ם 
מארץ־ישרא ל וביל ו את ם שע ה ארוכ ה בשיחות , שיר ה וריקודים . כהרצא ה כ ן המסיב ה 
הפיח ו רו ח מרעננ ת בל ב ציונ י העיר , וביחו ד הצעירים , שהתבשמ ו מ ן הדיבו ר העבר י 
החי . הרוש ם הי ה חז ק ביותר . האורחי ם עש ו ברובנ ה שלוש ה ימים , שהי ו ימ י ח ג 
ופירסו ם לתחי ת השפ ה והארץ . 

באבי ב תרע״ ב ( 1912 ) חגג ה "הצפירה " א ת יוב ל החמישי ם שלה . יו ם החגיג ה 
בווארש ה נקב ע לא ׳ אייר . קדמ ו לחגיג ה ז ו הכנו ת רבו ת בווארש ה גופ א ובערי־השדה . 



אגוד ת חובב י שפת״עב ר 


195 



הווע ד ופעיל י אגוד ת חובב י שפת־עב ר ע ם בן־אב״ י ורעית ו 

חובב י שפת*עב ר ברובנ ה שלח ו צי ר לחגיג ה — א ת הר ב זלמ ן גולדנברג . הבלתי * 
ציונים , שרוב ם נט ו לאידיש , רא ו צור ך לשלו ח מכתב״ברכ ה ליוב ל זה . מאח ר שהמכת ב 
נחת ם ע ל יד י השולחים , התערב ו כמ ה ציוני ם וצירפ ו א ת חתימותיה ם לש ם טישטו ש 
רעירבוב.. . וז ה לשו ן המכת ב : 

"לפנ י חמישי ם שנה , ע ם דמדומ י שח ר השכלתנו , הופע ת לפנינ ו ראשונה , 

,צפירה ׳ יקרה , בקריא ה לאו ר ע ל שפתותי ך ובחות ם הדע ת ע ל מצחך . כשבי ב נוג ה 
נוש א נוח ם ותקו ה חדר ת לתו ך פינותינ ו הנידחו ת וא ת חלוצ י הדו ר לטע ת עוררת . דו ר 
הל ך ודו ר ב א וא ת הלכ ת בבטח ה א ת דרכך . ער ה היי ת לכ ל דפיקו ת לב ה ורעידו ת נשמת ה 
ש ל אומתנו , א ת מכאוב ה כאב ת וא ת שועת ה שועת , ובלי״הר ף בלי״הפוג ה לחמ ת א ת 
מלחמ ת צדקה. . 

פגע י הזמ ן ל א הצר ו א ת צעדיך . באמונ ה ועו ז דרכ ת נג ד כ ל המעצורי ם והמכשולים , 

ואחר י יוב ל שני ם ש ל עבוד ת הע ם הנ ך עומד ת לפנינ ו עת ה מהודר ת ומשוכלל ת וביד ד 
דג ל התקו ה והתהיה . ולע ת כזאת , ליו ם מלא ת חמישי ם שנו ת קיומך , נושאי ם אנחנ ו 
לך ׳ ״צפירה ״ חביבה , בתו ך ברכו ת כ ל מוקיר י ספרותנו , ג ם א ת ברכתנ ו אנ ו ; לעול ם 
ל א ידע ך אור ך ! עו ד הדר ך רב , עו ד רב ה המלחמ ה! ״ 

רובנה , כ״ ד ניס ן התרע״ ב מוקיר י ספרו ת ישרא ל ברובנ ה — דןתימו ת 

יצוין , שבי ן החתומי ם ע ל המכת ב הי ו אישי ם כנחו ם שטי ף (בעל*דמיון) , מש ה 
זילברפאר ב (מ י שהי ה אח ר כ ך מיניסט ר לענינ י היהודי ם בממשל ה האוקראינית) , 
זא ב פינקלשטיי ן(שכיה ן באכסקוטיב ה הציוני ת בלונדון , כע ת עורך*די ן שוה ם בחיפה ) 
ואחרים . 

בתקופ ה ההי א פעל ו ברובנ ה האידישיי ם — שריד י המפלגו ת השמאליו ת — 
בחסות ה ש ל אגוד ת עובד י בתי*המסחר , שנתקיימ ה בעי ר והית ה רשומ ה אצ ל 
השלטונות . פעולת ם הית ה מצומצמת , א ך משחגג ו א ת יובל ו ש ל הל ל צייטלין , ביקש ו 



196 


תרבו ת והינו ך 


לערו ך הרצא ה ש ל בעל־היוב ל ופנ ו לווע ד חובב י שפת־עב ר שיקב ל רשיו ן להרצא ה 
זו . ההסכמ ה ניתנ ה והוח ל בהכנו ת מצ ד האירישיים . באות ם הימי ם פירס ם צייטלי ן 
מאמ ר חרי ף נג ד אוסישקין , שעור ר א ת רוגז ם ש ל ציונ י רובנה . רמז ו הלל ו לווע ד 
חובב י שפת־עב ר והו א הודי ע למארגנ י ההרצא ה שהו א חוז ר ב ו מהסכמת ו לקב ל 
רשיו ן להרצאה . האחרוני ם התמרמר ו והי ו נתוני ם במבוכ ה ובמיצר . הלכ ו וקרא ו 
א ת וע ד חובב י שפת־עב ר לבוררות־של־כבוד . שנ י הצדדי ם הזמינ ו כבור ר א ת מ ר 
שרשבסקי , פקי ד ותי ק ומקוב ל ש ל הבנ ק האזוב י ברובנה . יצח ק מלמ ד הי ה הטוע ן 
מצ ד חובב י שפת־עב ר ומש ה זילברפאר ב מצ ד האידישיים . משנ י הצדדי ם בא ו 
מקורבי ם לשמו ע לטענות־ומענו ת ש ל הצדדי ם היריבים . הטועני ם משנ י הצדדי ם 
התווכח ו תו ך עצבנות , לחצ ו והוכיח ו אי ש לרעה ו ול א נרא ה סו ף לענין , ע ד שיוס ף 
שפיטאלני ק (מהציונים ) קר א א ת נחו ם שטי ף (מהאידישיי ם א ז ) וגיל ה ל ו שכ ל 
הטענו ת ל א יועילו , מאח ר שכב ר נשלח ה הודע ה לצייטלי ן ע ל יד י וע ד חובב י שפת ־ 
עב ר כ י הרצאת ו בוטלה . הידיע ה עבר ה לטוע ן ולאחרי ם מצד ם וה ם אחוז י רוג ז 
וכע ס עזב ו א ת הבוררות . הציוני ם שמח ו שעל ה ביד ם להיפט ר מהענין . מא ז נטר ו 
האידישיי ם למחנ ה הציונ י הרובנא י ית ר איבה . הדברי ם הגיע ו לצייטלי ן והו א פירס ם 
ב״היינט" , שהי ה מסופרי ו הקבועי ם אז , מאמ ר חרי ף מל א גידופי ם ע ל חובב י שפת ־ 
עב ר ברובנה . בז ה תמ ה הפרשה . 

בסתי ו 1912 הגי ע מקיו ב לרובנה , בשליחות ו ש ל הל ל זלאטופולסקי , בענינ י 
לשו ן ותרבות , העסק ן הנוא ם י . מרגולין . מטר ת שליחות ו הית ה לקש ר בי ן המרכ ז 
והאגודו ת הציוניו ת בערי־השד ה ש ל החב ל הקיובי . בישיב ה שנערכ ה את ו הוצ ע ל ו 
להרצו ת בפנ י נוע ר לומ ד הקרו ב לציונות . לשע ה קבוע ה נתאספ ו בדירת ו ש ל יוס ף 
שפיטאלני ק כמ ה עשרו ת נערי ם ונערו ת והגי ע ג ם מרגולין . נפ ל פח ד ע ל בעל־הבית , 
פרימאק , שאצל ו ג ר שפיטאלניק , מאימ ת השלטונות , ומיה ר לבית־מסחר ו ש ל 
שפיטאלני ק לשאו ל לפש ר האסיפ ה ולבק ש רחמי ם לבטלה . שפיטאלני ק הרגי ע א ת 
פרימא ק באמרו , כ י י ש רשיו ן מא ת ראש־המשטר ה לאסיפ ה והל ך כביכו ל להביאו , 
כד י להוכי ח ל ו א ת אמיתו ת הדבר . למעש ה יש ב שפיטאלני ק למעל ה משע ה בבי ת 
יצח ק מלמ ד ע ד שנגמר ה האסיפ ה והנכחי ם ב ה התפזר ו אח ד אח ד בשלום . לדע ת 
עסקנ י רובנה , עורר ו דבר י מרגולי ן א ת הנוע ר לפעול ה ציוני ת ועברית . 

באות ה שנ ה נערכ ה על־יד י אגוד ת חובב י שפת־עב ר הרצא ה פומבי ת ש ל 
הסופר־המרצ ה חיי ם גרינברג . הופעת ו ש ל גרינבר ג ותוכ ן הרצאת ו העמיק ו א ת 
ההכר ה העברי ת וחיזק ו א ת המחנ ה הציונ י ברובנה . 

אחר י חדשי ם מספ ר (בחור ף אות ה שנה ) הירצ ה זא ב ז׳אבוטינסק י בתיאטרו ן 
"זאפראן " א ת הרצאת ו הידוע ה "שפ ת התרבו ת העברית" , שנערכ ה ע ל יד י חובבי ־ 
שפת־עבר . הרצאת ו עשת ה רוש ם כבי ר וסתמ ה א ת פיו ת המקטרגי ם ומתנגדי־ציון , 
והרימ ה א ת קרנ ה ש ל אגוד ת חובב י שפת־עב ר שפעל ה כ ל הזמ ן ע ד פרו ץ מלחמת ־ 
העול ם ביול י 1914 . 

ארי ה אבטיח י 



מבוגרי ם לומדי ם עברי ת 


197 


מבוגרי ם לומדי ם עברי ת 

גלגולי ם שוני ם עבר ו ברובנ ה ע ל דר ך הקניי ת השפ ה העברי ת למבוגרי ם 
בשיעורי־ערב . עו ד לפנ י מלחמת־העול ם הראשונ ה ערכ ה אגוד ת הובב י שפת־עב ר 
שיעורי־ער ב לעברית , וכמ ה עשרו ת מבנ י הנוע ר המתבגר , בעיק ר מהנוהרי ם אהר י 
הציונות , רכש ו בה ם ידיעו ת בשפ ה העברי ת ובתרבו ת עברית . ה ם ג ם הי ו באי ם 
א ל מועדו ן האגוד ה ומשתתפי ם בשיהו ת ובהרצאו ת ומסגלי ם לעצמ ם א ת הדיבו ר 
העברי . 

תרבו ת וציונו ת הי ו מוש ג אה ד לגבינו , הנוע ר הלאומ י המתבג ר שביק ש 
נקודת־משע ן אידיאולוגי ת ורוחנית . זוכר ת אנ י א ת ביקוריה ם ש ל חיי ם גרינבר ג 
ודבוטינסקי , שהירצ ו עברי ת באול ם הגדו ל ש ל "לינ ת הצדק" , ואנ ו של א ידענ ו 
א ז א ת השפ ה ור ק קטע י משפטי ם ומלי ם נקלט ו ע ל ידינו , הרגשנ ו הכר ח ללמד ה 
ולדעתה . אמרנ ו לעצמנו , כ י ל א יתכ ן להיו ת ציונ י בל י לדע ת א ת שפת־הע ם הלאומית . 
נרשמנ ו איפו א לשיעורי־הער ב והתמסרנ ו ללימו ד השפ ה העברית . שמחת י לכ ל 
צע ד ש ל התקדמו ת וראית י ב ו נצחון . בשיעורי־הער ב מצאת י נערי ם ונערו ת העובדי ם 
ביו ם ומקדישי ם א ת הער ב ללימו ד עברית , קוראי ם ספרי ם עברי ם ובאי ם כמונ י 
לאסיפו ת ציוניות . 

בי ן המורי ם ששקד ו ע ל הורא ת הלשו ן בלט ו בורשטיין , ריבנזון , אייזנבר ג 
וזלמ ן גרינפלד , א ך ג ם שא ר המורי ם הי ו מסורי ם ומעוניני ם בהקניי ת הלשון , וממיל א 
— בציונות . השל ט ש ל אגוד ת חובב י שפת־עב ר שימ ש בימי ם הה ם הסווא ה מספיק ה 
מעי ן הרשו ת ללימודינ ו ולאספותינו . מפח ד השוטרי ם היינ ו הולכי ם לשיעורי־הער ב 
ביחידו ת ומתפזרי ם אחר י השיעורי ם בזהירו ת של א לעור ר עינ ם האורבת . ומשנתעור ר 
אצל ם פע ם חש ד ע ל מקום־לימודנו , ושוטרי ם הופיע ו לחקו ר אותנ ו למטר ת כינוסנ ו 
באגוד ה שברחו ב טו׳פוליובה , מיהרנ ו להסתל ק דר ך החלונו ת א ל הג ן הגוב ל ומש ם 
לרחובו ת העיר , וההצלח ה האיר ה לנ ו פנים.. . 

והנה , אחר י המהפכ ה ברוסיה , כשניגש ו כ ל הזרמים , ובתוכ ם ג ם הציונים , 

לפעול ה ערני ת והחל ו ג ם בפעול ה תרבותי ת והסברתית , צ ף מאלי ו הרעיו ן ש ל 
לימו ד השפ ה העברית , והמורי ם העברים , שכול ם עמד ו במחנ ה הציוני , התנדב ו 
ללמ ד א ת השפה . שו ב נוסד ו שיעורי־ער ב לנוע ר מתבג ר ולמבוגרים , שמשכ ו רבי ם 
ושימש ו כו ח מני ע ודוח ף לציונות . 

לפ י התכני ת נקבע ו הלימודי ם שלו ש פעמי ם בשבוע , א ך הי ו כיתו ת של א 
הסתפק ו בכ ך והי ו מתכנסו ת ג ם בשבתו ת לשיעו ר נוסף . למדנ ו עברית־בעברי ת 
ועשינ ו חד ל רב . העזנ ו לדב ר עברי ת ל א ר ק בשע ת הלימו ד כ י א ם ג ם ברחוב ! 
ואף־על־פ י שדלו ת הי ו ידיעותינ ו — צילצל ה העברי ת בפינ ו כשפ ה חיה . בשבי ל 
יודע י השפ ה נוס ד חו ג מיוח ד בניהול ם ש ל המורי ם הוותיקי ם קופלמן , גולדארבייט ר 
ואייזנברג . הדואגי ם לשיעורי־הער ב והאחראי ם לה ם הי ו הציונים , וביחו ד "צעירי ־ 
ציון" . ה ם יח ד ע ם המורי ם הדריכ ו א ת מבקר י השיעורי ם לציונות . ל א עבר ו ימי ם 
רבי ם וכול ם עמד ו לשירו ת התנוע ה ורבי ם מה ם הי ו בי ן החלוצי ם הראשוני ם לעלי ה 
לארץ־ישראל . 

ע ם התפתחו ת המפע ל החינוכי־תרבות י נשכר ו שנ י חדרי ם בהכנסו ת מ ן 
חתשלומי ם הזעומי ם ש ל הלומדי ם (הכנסו ת אחרו ת ל א הי ו לשיעורי־הערב) , ש ם 



198 


תרבו ת וחינו ך 


למדנ ו והתאספנו . הבר ת התנ״ ך ותולדו ת ע ם ישרא ל קירב ה א ת מבקר י השיעורי ם 
לארץ־ישרא ל ממש , ור ב הי ה בז ה הלק ו ש ל זלמ ן גרינפלד , שיד ע לכבו ש א ת לבותינ ו 
הצעירי ם לשפ ה העברי ת ולמקורותי ה (הו א ל א הי ה ציונ י רשמי) . זמן־מ ה אהר י 
זה , כשנבח ר גרינפל ד לרב־מטעם , עז ב א ת שיעורי־הערב , ומשקמ ה בתקופ ה ההי א 
הגימנסי ה העברי ת "תרבות" , הועבר ו שיעורי־הער ב לכתל י הגימנסי ה והוסיפ ו 
להתקיים . בערבי ם הית ה הגימנסי ה הומ ה ממבקר י השיעורים , שמספר ם הגי ע למאות . 
ש ם ג ם למד ו ציונות , ורבי ם הפכ ו ציוני ם פעילים . במרוצ ת השני ם הצטר ף לחבר ־ 
המורי ם בשיעורי־הער ב המור ה הצעי ר שמוא ל רוזנהק , חלו ץ ועבר י נלהב , שהדבי ק 
בנ ו מהתלהבות ו לציונו ת חלוצית . 

כאמור , הגי ע מספ ר לומד י העברי ת בשיעורי־־הער ב בגימנסי ה "תרבות " 

למאות , א ך הי ו ג ם שהסתדר ו בקבוצו ת קטנו ת להשתלמות , נוס ף ע ל הלימודי ם 
בשיעורי־הערב . מתנגד י הציונו ת הי ו אומרי ם בהלצה : "העברי ת במ(ד ה אצ ל 
הציונים" , א ך בנ ו ל א פגע ה העקיצה ! התמדתנ ו והכרתנ ו ליו ו אותנו , וידיעותינ ו 
חיזק ו בנ ו א ת התקו ה להגשמ ת שאיפתנ ו החלוצי ת — לעלו ת ארצ ה ולהיו ת במחי י 
המולדת . המורד , רוזנה ק לימדנ ו א ת השפ ה במבט א הספרד י הנהו ג בארץ , ואנ ו 
ראינ ו א ת עצמנ ו ע ל ס ף האר ץ הנכספת . הו א ג ם הנהי ג שירה־בציבו ר בהפסקו ת 
בי ן שיעו ר לשיעו ר ואחר י השיעורים , ובדר ך ז ו למדנ ו א ת שיר י הארץ . ע ד היו ם 
שמו ר בזכרונ י אות ו ערב־קי ץ שהמשכנ ו לשב ת בכית ה ולמדנ ו א ת השי ר "מכורתי" . 
הי ה ז ה בין־השמשות , ותו ך השתקעו ת בשי ר שכחנ ו א ת העיק ר — א ת השיעו ר 
שזמנ ו עבר . כמונ י כשא ר חבר י וחברות י חזרנ ו א ז ע ל השי ר עשרו ת פעמי ם ע ד 
שקנינ ו אותו . ר ק אחר י שנתיים , משזכית י לעלו ת ולחיו ת כא ן באר ץ — ידעת י 
א ת הטע ם הממש י ש ל שי ר זה . 

הידיעו ת שרכשנ ו בשיעורי־הער ב ברובנ ה הקל ו מעלינ ו א ת קליטתנ ו בפינו ת 
השונו ת ש ל המולדת . 

זהב ה ב ת יצח ל (בירשטיין ) 


החינו ך האידיש י 

ל א ידע ה רובנ ה חינו ך ע ל טהר ת האידי ש ע ד מלחמת־העול ם הראשונה . כ ל 
ילד י היהודי ם למד ו ב״חדרים " א ו בבית־הספ ר הממלכת י ליהודי ם (קאזלננוי א 
יאוורייסק 1 י א אוטשילישצ׳א ) ברחו ב אפטיקארסקה־גוגולאבסקה , בבית־הספ ר העירונ י 
ומיעו ט בבית־הספ ר הריאלי , בגימנסי ה לנערו ת וכ ן בבית־הספ ר למסחר , שש ם 
ל א הי ה זכ ר לאידיש . ר ק כשקלט ה רובנ ה זר ם פליטי ם שנתמכ ו ע ל יד י האוכלוסי ה 
היהודי ת וד,ווע ד המיוח ד לפליטים . נתעוררד , בעי ת החינו ך והאידישיי ם התעורר ו 
לפעו ל בשט ח זה . 

בכספ י ציבו ר ש ל "קאפע " ואח״ כ ש ל ה״ג׳וינט" , הוק ם מעו ן ילדי ם שנוה ל 
ע ל יד י גננו ת באידי ש ונמצ א בהשפע ת נושא י האידי ש בעיר . ביה״ ס לנערי ם ירוודים , 
שפעל ו ב ו מורי ם אידישיים , נקר א ע ל ש ם י . ל . פר ץ ושפ ת ההורא ה ב ו עבר ה מרוסי ת 
לאידיש . ברחו ב אפריקאנסקה , ע ל הו(ליא , נפת ח בית־ספ ר עממ י ע״ ש שלום־עליכ ם 



החינו ך האידיש י 


199 



בית־הספ ר העממ י ע״ ש שלום־עליכ ם 


שלימד ו ב ו באידיש , וכ ן נעש ה נסיו ן להורו ת באידי ש בשעור י ער ב למבוגרי ם 
משכבו ת העובדים . 

כשנקב ע השלטו ן הפולנ י בעי ר ב' 1920 הכי ר ז ה במוסדו ת החינו ך הקיימים . 

הי ה צור ך לרשו ם כ ל מוס ד ולקב ל אישו ר להמשכ ת קיומ ה ומכיוו ן שרש ת בתי־הספ ר 
האידישיי ם נתקיימ ה בפולי ן תח ת הש ם "ציש׳׳א׳ / ניתנ ה הורא ה מווארש ה להקי ם 
סני ף ל״ציש״א " ברובנה , שבמסגרת ו יתנהל ו מוסדו ת החינו ך האידישיים . ע ל הבקש ה 
לרישו ם הסני ף חתמ ו המור ה מירר , א . ריצמ ן ואחרי ם מהור י החניכי ם שנרא ו כשרי ם 
בעינ י השלטונו ת ; התקנו ן קיב ל א ת אישור ו ואת ו — בתי״הספ ר האידישיי ם ברובנה . 
בבני ן ה״תלמוד״יתורה " הוחז ק בית״ספ ר עממ י שליש י לילדי ם וילדו ת שמספ ר תלמידי ו 
הי ה כשלושי ם בערך . רו ב הילדי ם מצא ו א ת מקומ ם בבתי״הספ ר ובגימנסי ה ש ל 
"תרבות" , ור ק ילד י "קנאים " לאידי ש א ו מדל ת הע ם ביקר ו במוסדו ת החינו ך האידישי , 
שהל ך ונחל ש משנ ה לשנה . 

בשנ ת 1921 נפס ק קיומ ו ש ל ביה״ ס ע״ ש פר ץ וכעבו ר שנ ה נסג ר ג ם ביה״ ס 
ע״ ש שלום־עליכם . בתי־הספ ר הכלליים״יפולניי ם וש ל "תרבות " קלט ו א ת חניכ י 
בתי״הספ ר האלה . 

אליה ו ריצמ ן 


בתי־הספ ר הכלליי ם 

מלב ד "חדרים" , "תלמוד־תורה " ובתי־־ספ ר עברי ם פרטיים , נתקיימ ו ברובנ ה 
בראשי ת המא ה כמ ה בתי־ספ ר כלליי ם ממשלתיים , ציבוריי ם וג ם פרטיים , שילד י 
היהודי ם קיבל ו בה ם א ת חינוכם , כמו : בית־הספ ר העממ י הממשלתי , בית־הספ ר 
העירוני , בית־הספ ר הממלכת י לנערי ם יהודים , בית־הספ ר הריאל י התיכוני , הגימנסי ה 
הממשלתי ת לנערו ת והפרוגימנסי ה הפרטי ת ש ל רוזנטל . בתקופ ה ההי א נפת ח בי״ ם 


200 


תרבו ת וחינו ך 


"טןרגןבאי א שקו׳לה" , שהפ ך אח ר כ ך לבית־ספ ר למסח ר (תיכוני ) ב ן שמונ ה 
מחלקות . מספ ר נערי ם ונערו ת מרובנ ה נמצא ו לומדי ם באות ו זמ ן ג ם בבתי־ספ ר 
תיכוניי ם בערי ם הסמוכות : דובנא , לוצק , ז׳יטומי ר ועוד . ע ם ריבו י חאוכלוסיה , 
כשהורג ש צור ך חז ק במוסדות־חינו ך תיכוניי ם נוספים , נוסד ה גימנסי ה לנערים . 
לכאור ה הי ה ז ה בית־ספ ר כללי , א ך למעש ה למד ו ב ו בתחיל ה בעיק ר יחודים . 

אחר י המהפכ ה ברוסי ה נהפ ך בית־הספ ר הממלכת י ליהודי ם לבית־ספ ר אידיש י 
ע ל ש ם י . ל . פר ץ ואות ו זמ ן הוק ם ג ם בית־ספ ר דומ ה ע ל הוולי א ע״ ש שלום־עליכם . 
מור י שנ י בתי־הספ ר הללו , שהי ו אידישיים , דאג ו לת ת למוסדותיה ם צביו ן אידיש י 
בול ט ע ם תכני ת כללי ת ש ל ציש״ א וה ם נמנ ו ע ם המוסדו ת שהוקמ ו בעזרת ם 
ותמיכת ם ש ל ה״ג׳וינט" , "יאק 1 פו " וגופי ם ציבוריי ם אחרים . 

בשנ ת 1919 נוסד ה ברובנ ה הגימנסי ה העברי ת "תרבות " ואת ה בית־מחס ה 
עבר י לילד י פליטי ם ודלת־העם . במרוצ ת השני ם הוקמ ו בעי ר שלוש ה בתי־ספ ר 
עבריי ם עממיי ם מיסוד ה ש ל "תרבות" . האידישיי ם מצד ם הוסיפ ו ג ם כ ן להקי ם 
מוסדות־חינוך , א ם כ י ל א הלכ ו בגדולות . 

בימ י שלטונ ם ש ל האוקראיני ם נוסד ה ברובנ ה גימנסי ה פרטי ת אוקראינית * 
יהודית , שעבר ו עלי ה כמ ה גלגולי ם ע ד שהפכ ה לגימנסי ה פולנית . מק ץ חמ ש 
שנים , כשהתבס ס השלטו ן הפולנ י בעיר , נוסד ה ע ל יד י מ ר פלאשנ ר הגימנסי ה 
הפולני ת "או׳שויאטה" , שאף־על־פ י שהית ה כללית , למד ו ב ה יהודי ם בלבד . 

בגימנסי ה "אושויאטה " הי ו שמונ ה מחלקו ת ובה ן כ־ 300 תלמידים . 

הי א שוכנ ה בבני ן חדש , בסמו ך לגימנסי ה הממשלתי ת הפולנית , שבא ה במקו ם 
הגימנסי ה לנערי ם הקודמת . בגימנסי ה ז ו לימד ו ג ם עברי ת והלימודי ם ב ה עמד ו 
ע ל גוב ה ראוי . ל א יפל א איפו א שכבעל ת זכויו ת משכ ה הי א למחלק ה השמיני ת 
של ה חניכי ם מהגימנסי ה "תרבות" , שטר ם זכת ה לזכויות . בכל ל נשב ה בי ן כתל י 
הגימנסי ה רו ח לאומי ת וקשרי ם קבועי ם הי ו קיימי ם בי ן חניכי ה לבי ן חניכ י 
הגימנסי ה "תרבות" . תלמיד י הגימנסי ה הצטרפ ו לתנועו ת נוע ר לאומיו ת ורבי ם 
מבוגרי ה ג ם על ו ארצ ה ע ל יד י תנועו ת הנוע ר שהשתייכ ו אליהן . כדא י להעי ר 
שבמשאלי ם שנערכ ו בי ן תלמיד י גימנסי ה זו , נתנ ו רו ב התלמידי ם תשובו ת ע ל 
שאיפת ם לארץ־ישראל , ב ה ה ם רואי ם א ת עתידם.. . 

א . ר . 

בית־ספ ר למסחר . שנ ת יסוד ו — 1910 , והו א א ז בית־הספ ר התיכונ י 
השנ י בעיר . יוזמי ו הי ו יהודים , הורי ם של א יכל ו להכני ס א ת בניה ם לביה״ ס הריאל י 
הממלכת י ורצ ו לת ת לה ם השכל ה מסחרי ת דוקא . בכלל , כיצ ד תיתכ ן עיר־מסח ר 
כרובנ ה בל י מוס ד חינוכ י שמגמת ו מסחרית ? וכ ך נוס ד בי״ ס כללי , שלמעש ה הי ה 
כמע ט כול ו יהודי . 

מנה ל בית־הספ ר והרו ח החי ה ב ו הי ה מ ר צביטאייב , אי ש ליבראל י 
מהאינטליגנצי ה הרוסי ת המתקדמת , שאהר י המהפכ ה הרוסי ת נקר א זמני ת לכה ן 
כראש־העיר . הו א הי ה כ ל הימי ם אהו ד ע ל ההורי ם והתלמידי ם כאחד . בית * 
הספ ר מנ ה שמונ ה מחלקות , וכול ן מלאו ת תלמידי ם יהודים , פר ט לנוצרי ם ספורי ם 
שבמקר ה מצא ו ב ו א ת מקומם . שנו ת מלחמת־העול ם הראשונ ה עיכב ו א ת התפתחות ו 
ש ל המוסד , א ך הו א ל א פס ק מלהתקיים . השינויי ם שחל ו בעקבו ת המהפכ ה הרוסי ת 



בתי־הספ ר הכלליי ם 


201 


הטביע ו א ת חותמ ם ע ל החינו ך בכל ל וע ל בתי־הספ ר התיכוניי ם בפרט , והדב ר 
ניכ ר הי ה ג ם בבית־הספ ר הזה . בתהלוכ ה הפומבי ת הגדול ה לכבו ד המהפכ ה במאר ס 
1917 , הופיע ו תלמיד י בית־הספ ר ע ל דגל ם בי ן בתי־ספ ר אחרי ם ש ל העי ר וחופ ש 
מופר ז נתגנ ב לכתל י בית־הספר , דב ר של א תמי ד הי ה לברכ ה ופג ע ברמ ת הלימודי ם 
וסדר י המוסד . המורי ם מצד ם שו ב ל א ידע ו להשתל ט ע ל תלמידיה ם ומיד ת המשמע ת 
ירד ה לגמרי . וע ד התלמידי ם שייצ ג א ת חניכ י המוס ד דיב ר בלשו ן הזמ ן לל א שיקו ל 
דרו ש ובאח ד הימי ם הופי ע מטע ם הקומיסאריא ט להשכל ה הצעי ר שטי ל (שנהפ ך 
אח ר כ ך לקומוניסט ) כנצי ג השלטו ן ומכוו ן הענינים . התסיס ה הית ה חזק ה ונתנ ת 
א ת אותותיה.. . 

זכו ר מקר ה שקר ה בבית־הספ ר ע ם מור ה אוקראיני , שלימ ד בבית־הספ ר עו ד 
לפנ י המהפכה . מור ה ז ה כת ב מאמ ר ברו ח אנטישמית ! אמר ו ג ם שהתבט א בגלוי • 
בצורד , מעליב ה מא ד א ת היהודים . נתכנס ו התלמידים , דנו , נשא ו נאומי ם נג ד 
המור ה ופנ ו למנה ל בדריש ה לענו ש א ת המור ה האנטישמי . יח ד ע ם זא ת קיבל ו 
החלט ה ל א להיבח ן אצל ו בחשבו ן ובאוקראינית . קיב ל המנה ל א ת משלח ת התלמידי ם 
והרגיעה , א ך דר ש להזדיי ן בסבלנו ת ע ד בירו ר העני ן וסידורו . ואמנם , אחר י הבחינו ת 
מצ א צביטאיי ב דר ך להיפט ר מהמור ה הז ה והתלמידי ם חגג ו א ת נצחונם . 

בדר ך כל ל שרר ה רו ח לאומי ת בבית־הספר , רו ב החניכי ם עמד ו בשורו ת 
הסתדרו ת התלמידי ם הציוני ם והי ו אורחי ם קבועי ם במועדונ ה ברחו ב טופוליובה , 
שנקר א ע״ ש ד״ ר יחיא ל צ׳לינוב . אמנם , הי ו ג ם רבי ם ריקי ם מהשקפו ת וממחשב ה 
לאומי ת כלשהי , א ך יח ס הבלתי־ציוני ם ל א החלי ש א ת מרצ ם ש ל הקשורי ם בתנוע ה 
שנצטרפ ו אלי ה מתו ך הכרתם . 

יחזקא ל פלכ ס 

גימנסי ה פרטית . בשנ ת 1918 , כשרובנ ה נמצאד , תח ת שלטונ ם המשות ף 
ש ל צבא־הכובשי ם הגרמנ י וממשל ת ההאטמ ן האוקראינ י סקורופאדסק י ונדמ ה הי ה 
שהעול ם חוז ר למסלול ו הרגי ל אחר י מלחמת־העול ם הגדול ה והמהפכ ה המדיני ת 
ברוסיד " הורג ש צור ך בעי ר בבית־ספ ר תיכונ י אוקראיני , שיתאי ם לזמ ן ולתלמידי ם 
חסר י מקום־לימו ד הול ם א ת רמת־לימודיה ם בעבר . א ז נוסד ה ע ל יד י וורוביו ב 
הגימנסי ה האוקראיני ת ע ם תכני ת לימודי ם לפ י דריש ת השלטונות . הגימנסי ה 
שוכנ ה בבי ת הר ש הל ר ע ל הוולי א ומי ד נתמלא ה תלמידים , שכמע ט כול ם הי ו 
יהודי ם מהעי ר ומהסביב ה הקרובה . לגימנסי ה הי ו סיכויי ם טובי ם להתפתחות , 
והעיק ר שיהוד י רובנד , נאחז ו ב ה דוק א כבמוס ד אוקראיני , אף־על־פ י של א ידע ו 
עדיי ן באיז ו מיד ה י ד,י ו בתי־הספ ר הקיימי ם ■לרצו ן לשלטו ן האוקראינ י הקיים . 
ה ם אמרו : ע ד שיוכנס ו שינויי ם ותיקוני ם בבתי־הספ ר התיכוניי ם שבעי ר יעבו ר 
זמן , ואיל ו מוס ד חד ש שהוק ם לפ י הוראו ת השלטו ן וברוח ם ודא י ישא ר וייד,נד , 
מ ן הזכויו ת שהוענק ו לו . לפיכ ך בירכ ו ע ל פתיח ת הגימנסיד , ע ל יד י ו 1 רוביו ב 
ורא ו בד , דב ר בעת ו ובמקומו . 

אול ם ע ד מד,רד , הובר ר שאי ן בכוח ו ש ל וורוביו ב להחזי ק א ת הגימנסי ה 
ולקיימ ה ע ל חשבונ ו הוא , ולקרא ת שנ ת הלימודי ם השניד , נאל ץ וע ד הור י התלמידי ם 
להיכנ ס בעו ל המוס ד ולקבל ו ע ל אחריותם , א ם כ י וור 1 בי 1 ב נשא ר בע ל הרשיו ן 



202 


תרבו ת וזזינו ך 


והמנה ל ש ל הגימנסי ה במשכורת . אות ה שנ ה על ה מספ ר התלמידים , וכיו ן שהבנ ץ 
ל א התאי ם למוס ד התלבט ה הגימנסי ה קשות , והעד ר תנאי ם יסודיי ם הני ח א ת 
חותמ ו ע ל התפתחותה . 

מאורעו ת התקופ ה ש ל יציא ת הגרמני ם מרובנה , עליי ת פטליור ה לשלטון , 

כניסת ם ויציאת ם ש ל הבולשביקי ם ועוד , שפגע ו במהל ך החיי ם התקינים , גרמ ו ליריד ת 
הגימנסי ה הצעירה , ומשהחמי ר המצ ב — עמד ה להיסגר . למזל ה נמצ א ל ה גוא ל — 
הד״ ר גוזמן . הי ה ז ה בשנ ת 1921 , כשנתבס ס השלטו ן הפולנ י בעיר . הגימנסיה , 
כשא ר מוסדות־החינוך , היתד , זקוק ה לאישור־מחד ש ע ל יד י השלטונו ת הפולניי ם 
ודיתאמ ת תכנית ה לקור ס החדש . ב א ד״ ר גוזמן , ניג ש לעני ן בכ ל מרצ ו והפ ך א ת 
הגימנסי ה למוס ד יהודי־פולני . רו ב התלמידי ם נשאר ו במוס ד וא ף חדשי ם נתוספ ו 
לו , וד״ ר גוזמ ן השי ג אמצעי ם וד,צלי ח לקב ל א ת הרשיו ן הדרו ש לפתיחתה . מא ז 
פרחד , הגימנסיד , וגדלה , ובעזר ת כמד , עסקני ם מקומיי ם ע ם אברה ם גוזי ק בראש , 
הועלת ה למדרגד , ראוי ה לשמה . בגימנסיד , ז ו לימד ו עברי ת בשעו ר ניכ ר (הי ה 
בכ ך צור ך ותביעה) , ומבוגר י הגימנסיד , לקח ו רבי ם חל ק בתנוע ה הציוני ת ברובנ ה 
וג ם על ו ארצה . 

צ . ה , 

הגימנסי ה המתימטית־פיסית . ז ו הוקמד , כד,מש ך לבית־ד,ספ ר 
למסח ר ברובנד , תיכ ף אחר י מלחמת־העול ם הראשונה . מור י הגימנסי ה הי ו יוצא י 
גאליצי ה ופולי ן הקונגרסית . שיח ק לד , מזל ה שנוצר ו יחסי ם תקיני ם בי ן המורי ם 
זד,תלמידים , דב ר של א על ה בנק ל במוסדו ת אחרים . מצ ב ז ה סיי ע ל א ר ק לרו ח 
טובד , במוסד , כי־א ם השפי ע לטובד , ע ל מד,ל ך הלימודי ם וההסתגלו ת לשינו י שח ל ע ם 
הנטיד , הכללי ת לפולוניזאציד , בבית־הספר . המוסדו ת הממשלתיי ם שאפ ו למחו ק 
א ת העב ר הרוס י בחינו ך ובחיי ם ולהחדי ר א ת הרו ח הפולני ת וא ת התרבו ת הפולני ת 
לבתי־הספר , תו ך שאיפד , להפו ך א ת ערי־הספ ר למבצרי ם פולניים . בר ם שאיפד , ז ו ל א 
נשאד , פדי . רו ב התלמידי ם הי ו מאורגני ם בתנועות־נוע ר ציוניו ת וחלוציו ת 
והפולניו ת הית ה מד, ם וד,לאד, . 

ברא ש הגימנסיד , עמ ד הפרופיסו ר ברלינר , אח ד המתמטיקאי ם הגדולי ם 
■והדגולי ם במדינה . הו א הי ה פדגו ג מצוין , יהוד י גאה , נצ ר לצאצא י המהר״ל , ורא ה 
א ת עיק ר תפקיד ו ל א ר ק בד,קניי ת הידיעו ת הכלולו ת בתכני ת הלימודי ם ללומדים , 
אל א ג ם בד,כגת ם וד,כשרת ם לקרא ת החיי ם ועתיד ם כאנשי ם וכיד,ודים . זכור ה 
הופעת ו הפומבי ת בתיאטרו ן "זאפראן " באקדמי ה לכבו ד פתיח ת האוניברסיטד , 
בירושלי ם וד,רצאת ו המקיפד , ע ל חוב ת הדו ר והתפקידי ם המוטלי ם ע ל הנוער , 
בקרא ו אות ו להיו ת ממשי ך מסור ת הנביאי ם וגדול י האומה . הו א עמ ד בדברי ו 
ע ל התפתחו ת המד ע בעול ם ובישרא ל וע ל חלק ם ש ל המלומדי ם היהודי ם בה , 
וייח ס חשיבו ת מרוב ה למפע ל הכבי ר ש ל הקמ ת האוניברסיט ה בארץ־ישראל . 
הדברי ם השאיר ו רוש ם רב . 

לי ד הגימנסי ה אורגנ ו חוגי ם שוני ם לבירו ר שאלו ת מדעיו ת ושאלות־חיי ם 
בדודרכ ת מור י הגימנסי ה ימנהלד " שהקדיש ו הרב ה מזמנ ם לפעול ה זו . אח ד מה ם 
היד , המור ה לעברי ת הוותי ק חיים־חייק ל ברגמ ן ב ן דו ר ההשכלה , למד ן ופדגו ג 
בחסד , שראד , תפקי ד בהיי ו לקר ב א ת הנוע ר א ל השפ ה העברי ת ותרבו ת ישראל . 



בתי־הספ ר הכלליי ם 


203 


בהרצאותי ו הרבו ת השתדל , וא ף הצליח , לתא ר ולהצי ג לפנינ ו א ת הנאצ ל והנשג ב 
שבחכמ ת ישראל , וביחו ד התנ״ד , והעשי ר א ת ידיעותינ ו בספרו ת החדש ה במשפטי ם 
הספרותיי ם שער ך והי ה הרו ח החי ה בהם . 

החו ג האסתט י והדראמת י נמצ א בניהול ו ש ל המור ה גיאורג י פאטרובי ד 
קוסמיאדי , לא־יהודי , בן־בי ת בבת י יהודי ם מנעוריו . התלמידי ם אהבוה ו והשפעת ו 
עליה ם היתד . גדול ה היתד . ל ו גיש ה מיוחד ת א ל תלמידיו . הו א יד ע לפת ח בה ם א ת 
החו ש האסתטי , ותכונותי ו עמד ו ל ו להתחב ב ע ל הכל . כשהיד . מביי ם מחזה , היד . 
מתמס ר בלה ט וקדוש ה לעני ן ומחדי ר א ת הרגשת ו בל ב התלמידי ם המשתתפי ם בד.צגד. , 
ע ד שנתקב ל דב ר טבע י ומושל ם ע ל הבימ ה (לרבי ם ודא י זכורו ת הצגו ת "ד.דואר " 
לרבינדראנא ת טגו ר בתיאטרו ן "זאפראן" , שנתקבל ו בהתלהבו ת מצ ד תלמיד י בתי ־ 
הספ ר וד.קה ל הרחב) . 

כשמזכירי ם חוגי ם אל ה חוב ה לנגו ע בחו ג חובב י הטב ע שער ך טיולי ם מדעיי ם 
מחו ץ לעיר , אס ף צמחים , פרפרי ם ובעלי־חיי ם אחרי ם לצרכ י הכר ת הטב ע וד.בנ ת 
הלימודים . כ ן נתקיימ ו חוגי ם למתימטיקה , היסטוריה , ספרו ת ועוד . חוגי ם אל ה 
משכ ו א ת התלמידי ם והיקנ ו לה ם ידיעו ת רבות . 

אח ת הפעולו ת ש ל התלמידי ם במוס ד היד . מפע ל העזרד . ההדדי ת שהקי ף 
א ת כ ל התלמידים . מתפקידי ו העיקייי ם ש ל מפע ל ז ה היד . לבו א לעזר ת החב ר הנצר ך 
בחומר , בעצ ה ובהדרכה . תלמידי ם מעוטי־יכול ת הי ו נעזרי ם ע ל יד ו בקניי ת ספרים , 
מחברו ת ומכשירים , וכ ן בהוצאו ת להשתתפו ת בטיולי ם וכר , וע ל הכ ל — בתשלו ם 
שכר־לימו ד לגימנסיד, . הי ו מקרי ם שחברי ם נעזר ו בחשא י ואפיל ו לל א ידיעת ם 
כ ל עיקר . 

הגימנסיד . שיגשג ה משנ ה לשנה , וד.רו ח הלאומי ת ששררד . ב ה קירב ה אות ה 
לגימנסי ה העברי ת "תרבות" . רו ב התלמידי ם עמד ו בשורו ת הנוע ר הציונ י המאורג ן 
בעיר , ואל ה שנכבש ו לחלוציו ת — ■ על ו כתו ם הלימודי ם ארצ ה ומצא ו א ת מקומ ם 
במולדת . יוצא י הגימנסיד . באר ץ השתתפ ו ב״הגנה " וג ם העל ו א ת משפחותיהם , ורבי ם 
מה ם נמצאי ם כיו ם בעמדו ת אחראיות . כול ם זוכרי ם באהב ה א ת הגימנסי ה שלד. ם 
ע ל מוריד . ומדריכ י חוגיהם . 

בית־הספ ר הריאל י הממלכת י וכ ן הגימנסי ה הממלכתי ת 
לבנות , שהי ו קיימי ם ער ר בימ י השלטו ן הרוסי , הצארי , קלט ו א ך מספ ר קט ן ש ל 
יהודים . הי ו אל ה מוסדו ת סגורי ם כמע ט בפנ י יד.ודי ם בשעתם , א ך מספ ר הבוגרי ם 
ש ל שנ י המוסדו ת התיכוניי ם האל ה היד . בכל־זא ת לא־קטן . 

השוא ה שירד ה ע ל בית־ישרא ל הביא ה כליו ן ע ל הגימנסיד . וע ל העי ר כול ה — 

וע ל כול ם הל ב מי . 

צב י שוסט ק 

בית־הספ ר הממלכת י העממי . במקו ם ביד.״ ם העירונ י שקיימ ה 
הממשל ה הרוסי ת עשרו ת שנים , הקי ם הקוראטוריו ן לד.שכל ה ש ל השלטונו ת הפולני ם 
בית־ספ ר ממלכת י עממ י ע ם שפת־ד.וראד . פולנית . בית־ספ ר זד . היד . מל א תלמידי ם 
מבנ י כ ל העדו ת שבעיר . תכני ת הלימודי ם ב ו היתד . ז ו ש ל בתי־הספ ר העממיי ם 
בפולי ן ע ם סטיו ת מסוימו ת לגב י האוכלוסי ן המעורבי ם שבחב ל הספ ר ! הוקד ש 



204 


תרבו ת ודוינו ל 


מקו ם ג ם ללימוד י ד ת לילד י כ ל עד ה וכ ן נכלל ה העברי ת בתכניו ת הקיימודים . כ ך 
רכש ו לה ם ילד י ישרא ל בבית־ספ ר זד ! השכל ה עממי ת כללי ת וג ם ידיע ת עברי ת 
במיד ה מסוימת . מסיב ה ז ו רב ו התלמידי ם היהודי ם בבית־ספ ר ז ה ורבי ם נשאר ו 
בחו ץ מחוס ר מקום . בסקירת ו ע ל שנ ת 1924 מעי ר העתונא י אש ר שטיל , שנציג י 
היהודי ם בשלטו ן העי ר (מגיסטראט ) ל א דאג ו באות ו זמ ן לכיתו ת נוספו ת בבית־הספ ר 
הממלכתי , כד י לאפש ר לכ ל המתדפקי ם ע ל דלתותי ו למצו א ב ו מקום . לדברי ו עמ ד 
בית־הספ ר בזמ ן ההו א ע ל רמ ה ראויה . 

בית ־ ה ספ ר ש ל עובד י הרכבת . ילד י העובדי ם והמשרתי ם ברכב ת 
קיבל ו ברוב ם א ת חינוכ ם המיוח ד שהתקיי ם בשביל ם וב ו למ ד מספ ר ל א גדו ל ש ל 
ילדי ם יהודים . תכני ת הלימודי ם ב ו הית ה ש ל בית־ספ ר עממ י בפיקו ח המפק ח ע ל 
החינו ך מטע ם הקוראטוריון . לקה ל הרח ב ל א הי ו קשרי ם ע ם בי״ ס זה . 

א . א . 

בית־ספ ר למוסיקה . בי ן מוסדות־החינו ך הרבי ם שנתקיימ ו ברובנ ה 
יזכ ר בית־הספ ר למוסיק ה (קונסרבטוריום ) שנוס ד בשנ ת 8 ־ 1927 . מש ך שני ם נמצ א 
ביה״ ס ברחו ב שקולנה , סמו ך לכנסי ה הקתולית , בהנהל ת זלני . הי ה ז ה מוס ד פולני , 
א ך רו ב חניכי ו הי ו יהודים . בשנותי ו הראשונו ת קל ט ר ק 30 — 40 תלמיד , ואיל ו בשנו ת 
השלושי ם הגי ע מספ ר תלמידי ו ל־ 70 ויותר , והו א הוסי ף להתפתח . 

בבית־ספ ר ז ה למד ו נגינ ה וזמר ה וא ף התבלט ו ב ו בעל י כשרו ן (דבר י אהר ן 
רוזנבוי ם ז״ל , שנחש ב ע ל המצטייני ם בבית־הספר) , שניבא ו לה ם עתי ד בשד ה 
המוסיקה , א ך כמע ט כול ם נספו . 

בימ י השלטו ן הסובייט י שלפנ י הכיבו ש הגרמנ י ( 1939 — 1941 ) המשי ך ביה״ ס 
להתקיי ם וד,ועב ר לרחו ב לני ן (קוד ם דיראקטורסקח ) ואח ת המורו ת ב ו היתד , קלאר ה 
שטיף , יליד ת רובנה . יעק ב גנדלמ ן 



בית־הספ ר הממלכת י העממ י (המורי ם וכת ה גבוהה ) — 1924 



בתי־הספ ר הכלליי ם 


205 


בית־הספרע״ ש שלום־עליכם , נוס ד ב־ 1917 בתכני ת לימודי ם ש ל 
בי״ ס עממי . למ ח ב ו ילדי ם וילח ת מגי ל שב ע ומעלה . הי ו ב ו ש ש כיתו ת ותו א נמצ א 
בפיקוח ה ש ל חבר ת מפיצ י השכלה . לימד ו ב ו אידיש , עברית , רוסית , גיאוגרפיה , 
היסטוריה , ידיעו ת הטבע , חשבון . שפ ת הלמו ד — אידיש , אב ל מקו ם נכב ד הוקצ ה 
ב ו ללימודי ם עבריים , ע ד שנכב ש ע ל יד י האידישיי ם והוכנ ס ברש ת ציש״א , ומא ז 
שונת ה מגמת ו ותכני ת לימודיו . האידישיי ם החל ו דוחקי ם א ת רגל י העברי ת ע ד 
שגרשו ה כלי ל מתו ך כתל י המוסד . 

מנהל ת בית־הספ ר הית ה לא ה חרו ן כ ל השנים . בי ן המורי ם הי ו : גב ׳ בורשטיין , 

ישרא ל צינס , ועו ד מור ה אחת . מספ ר התלמידי ם בבית־הספ ר הגי ע למאתיי ם בער ך 
וכמע ט כול ם משכב ת המעמ ד הבינוני־העממ י שבעיר . ובעיק ר מבי ן הפליטי ם שנקלט ו 
ברובנ ה בתקופ ה ההיא . 

כשכבש ו הפולני ם א ת העי ר נסג ר בית־הספ ר הממשלת י ליהודי ם וא ז עבר ו 
המורים , שהי ו בונדאים , א ם שלמי ם וא ם למחצה , לבית־הספ ר ע״ ש שלום־עליכם . 

משהתפתח ה פעול ת ״תרבות ״ ברובנ ה בשנ ת 1920 , עבר ו מספ ר ילדי ם מבית ־ 

ספ ר ז ה לבתי־הספ ר ולגימנסי ה "תרבות" . נדיד ה ז ו גבר ה ביהו ד לאח ר שהרוח : 
האידישית , של א הית ה לרצונ ם ש ל הורי ם ציוני ם א ו אנש י מסורת , השתלטה : 
בבית־הספר . 

ע ם זא ת יצוי ן שמבית־הספ ר הז ה יצא ו ילדי ם מחונכי ם שמצא ו א ת מקומ ם 
א ם בבית־ספ ר מקצוע י ש ל "אורט" , בית־ספ ר עבר י א ו כללי , וא ם בשורו ת "החלוץ " 
ובתנועו ת נוע ר שכיוונ ו א ת עתיד ם לארץ־ישראל . 

ישרא ל שומסק י(צינס > 


חינו ר לציונו ת 

אויר ה ציוני ת אפפ ה א ת רו ב הציבו ר היהוד י בחב ל ווהלין , שטופ ח למדינ ת 
פולי ן ע ם תו ם מלחמת־העול ם הראשונה . השפ ה הפולני ת טר ם תהי ה שפ ת הסביבד " 
וא ם כ י במרוצ ת הימי ם הלכ ה ונתבצר ה יות ר ויות ר בחיי ם — קש ה הי ה לשלטונו ת 
הפולני ם לעקו ר א ת השרשי ם הציוניי ם והעבריי ם שחדר ו עמו ק בקרק ע היהדו ת 
בווהלי ן ובפולאסיא . רש ת בתי־הספר , שבהקמת ם החל ו הציוני ם עו ד בימ י שלטו ן 
הרוסי ם והאוקראיני ם וה ם פרח ו והתקדמ ו אחר י ז ה תח ת שלטו ן הפולנים , עמד ה 
כחומה , ע ל א ף כ ל הרוחו ת שנשב ו מצדדי ם שונים . בית־הספ ר העבר י סל ל ל ו דר ך 
לל ב התלמי ד היהוד י ולל ב הורי ו כאח ד ושימ ש מס ד לתרבו ת עברי ת מקורית , 
בספק ו א ת משאת־הנפ ש הציונית , לאח ר שבתי־הספ ר הרוסי ם נסגר ו וה״חדר " היש ן 
יר ד לגמרי . מוסדו ת חינו ך ששפ ת ההורא ה שלה ם עברי ת צצ ו כאיל ו מאליהם , 
והזיק ה לה ם עלת ה ע ל היכול ת להקימ ם א ם מבחינ ה לשוני ת וא ם מבחינ ה פדגוגית . 

חבר ת "תרבות" , שנוסד ה עו ד בימ י השלטו ן הרוס י והמשיכ ה להתקיי ם 
באוקראינ ה ואח ר כ ך בפולי ן מילא ה תפקי ד חשו ב וגדו ל בשד ה התרבו ת והחינו ך 
העברי־הלאומי . גנ י הילדים , בתי־הספ ר היסודיי ם והגימנסיות , ולצד ם שיעורי־הער ב 



206 


תרבו ת וחיבו ר 


לעברית , חוגי ם וסמינריוני ם שוני ם — אל ה נעש ו פ ה לציונו ת ברחב י ווהלין . מה ם 
יצ א ״החלוץ ״ המגשי ם וה ם שחינכ ו א ת הדו ר הצעי ר לציונו ת צרופ ה ולעלי ה ארצ ה — 
לבנות ה ולהחיותה . כ ל מ י שהי ה קרו ב לחיני ד העבר י בשנו ת העשרי ם והשלושי ם 
למא ה ז ו בפולי ן יעיד , שבתי־הספ ר העבריי ם יצר ו אידיאולוגי ה חינוכית־ציוני ת אש ר 
ל א התחשב ה כל ל ע ם כללי ם פדגוגיי ם מקובלי ם בוותר ה ע ל שפת־א ם (אידיש ) 
תו ר חתיר ה להקניי ת הלשון , הרו ח והתרבו ת העברי ת לדו ר הגדל , להכשיר ו לחלוציו ת 
ולהגשמה . 

בתי־ספ ר עבריי ם נתקיימ ו בכמ ה מער י ווהלי ן ועיירותי ה עו ד לפנ י הכיבו ש 
הפולני , ונמצא ו לה ם מורי ם אנש י חזו ן וג ם בעלי־השכלה . חל ק ניכ ר מהמורי ם 
שהור ו קוד ם ב״חדרי ם מתוקנים " א ו בבתי־ספ ר עבריי ם פרטיים , עבר ו לבתי־הספ ר 
ש ל "תרבות " מתו ר התאמצו ת להסתג ל לרוח ה החינוכ י ש ל "תרבות" . נמצא ו כוחו ת 
פדגוגיי ם שקנ ו א ת השכלת ם בסמינרי ם למורי ם מיסוד ם ש ל כהנשט ם וטשארנ ו 
בקיו ב ובחארקו ב ולאחרונ ה בקורסי ם שבוילנה . ע ל אל ה נוספ ו מורי ם בעלי־השכל ה 
ושאר־רו ח ממערב־אירופה , רוב ם מגאליציה . במש ד השני ם התמזג ו הדרכי ם והשיטו ת 
ובתי־הספ ר קיבל ו א ת צביונ ם הרצו י במסגר ת "תרבות" . כ ד בא ו בתי־הספ ר היסודיי ם 
והתיכוניי ם בעברי ת ע ל תיקונ ם הפדגוג י והאירגוני . הווע ד הגליל י ש ל "תרבות" , 
שהתקיי ם ברובנ ה לי ד הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת ובאחרונ ה כחל ק ממרכ ז "תרבות " 
בווארשה , פע ל רבו ת לקיומ ה ולקידומ ה ש ל רש ת בתי־הספ ר בווהלי ן מכ ל הבחינות . 

רובנ ה הציוני ת היתד . נתונ ה במת ח עברי־ציונ י כ ל אות ה תקופה . ביחו ד 
עלתד . קר ן העברי ת ע ם ייסודד . ש ל הגימנסיד . ״תרבות ״ בשנת־הלימודי ם 20 ־ 1919 
(לאח ר שכב ר הי ו קיימי ם בד . גני־ילדי ם עבריי ם ובתי־ספ ר יסודיי ם עבריים) , שצעדד . 
ברא ש המפע ל החינוכי־תרבות י ש ל יד.דו ת ווהלי ן ונעשת ה מרכ ז לציונו ת ולתרבו ת 
לחב ל כולו . גימנסי ה ז ו שימש ה כוח־משיכ ה ומופ ת לכ ל הסביבה . המורי ם מהחו ץ 
קיבל ו השרא ה רוחני ת ופדגוגי ת ממנ ה וההורי ם נתחזק ו באמונ ה כ י אכ ן י ש 
דואגי ם לחיני ד עבר י שלם . 

בכינוסי ם הפדגוגיי ם שנערכ ו ברובנ ה מזמ ן לזמן , לקח ו חל ק כמע ט כ ל 
המורי ם העברי ם ש ל החבל , ששקד ו ע ל הנאמנו ת לרוח , המגמד . ושלמו ת האידיאו - 
לוגיה . החינוכית , וכ ן ע ל שילו ב התוכ ן המהות י במבנ ה הדידאקט י ודרכ י הלימו ד 
בכלל . המגמ ה הריאלי ת והארצישראלי ת שבבית־הספ ר בלודמיר , שהפ ר לבית־ספ ר 
לחקלאו ת — ל א היתד . אל א שי א שאיפ ה ז ו ויסו ד להרחב ת אות ו סו ג ש ל מוסדות ־ 
חינוד , אלמל א הקי ץ הק ץ ע ל חי י האוכלוסיד . היהודי ת בכלל . א ף הוצאת־ספרי ם 
ש ל "תרבות " נוסד ה ברובנ ה והי ו ל ה תכניו ת רחבות , כ י הורג ש צוי ד בה , ומחס ן 
לספרי ם עבריי ם ש ל "תרבות " הוק ם ברובנ ה לסיפו ק דרישו ת המורי ם וד.תלמידי ם 
בשט ח זה . 

פריח ת הציונו ת וד.תרבו ת ברובנ ה הניע ה כמ ה וכמר . מנהיגים , סופרי ם 
ומשוררי ם לבק ר בה , לד.כיר ה מקרוב , וכ ך זכת ה העי ר לביקוריה ם ש ל אישי ם דגולי ם 
מגדול י הדו ר : ח . נ . ביאליק , שאו ל טשרניחובסקי , בר ל כצנלסו ן ושור ה ש ל שליחי ם 
ועסקני ם למיניד.ם , שכול ם העריכ ו א ת הפעול ה התרבותית־חינוכי ת הענפד . שהתנהל ה 
ברובנ ה בתקופ ה האחרונ ה לפנ י השואה . יתכ ן שבראות ם א ת המפע ל התרבות י 
הגדו ל הנעש ה במקו ם ובעמד ם ע ל חשיבותו , סייע ו במיד ה מסוימ ת לכיוונ ו ולמטרתו . 
בכ ל אופ ן היתד . השפעת־גומלי ן בביקורי ם אל ה וד.עי ר רובנ ה התבשמ ה מד,ם . 



חינו ך לציונו ת 


207 


מלב ד מוסדו ת החינו ך והתרבו ת העבריי ם יצוינ ו בהכר ה מוסדו ת סוציאליי ס 
שכלל ו במסגרת ם מפעלי ם חינוכיי ם ושערכ ם הי ה ר ב מכמ ה בחינות . "צנטו׳ס " 
"אורט " ו״טאז " דאג ו ג ם לבריאות ם וג ם לחינוכ ם ש ל ילד י ההמוני ם וביחו ד ליתומי ם 

— להבראת ם ולהכשרת ם לחיי ם ולחברה , ובז ה השלימ ו בהרב ה א ת פעול ת מוסדות ־ 
החינו ך בעיר . ידו ע מפע ל הקייטנו ת בחדש י הקי ץ והמוסדו ת הסגורי ם לילדי ם כ ל 
ימו ת השנ ה ושא ר הפעולו ת הקשורו ת בהכשר ה וחינו ך הילדי ם שנמצא ו בפיקוח ם 
ובטיפול ם ש ל המוסדו ת החשובי ם הללו . ציונ י רובנ ה ועסקנ י "תרבות " פעל ו במוסדו ת 
אל ה ומצא ו בה ם השלמ ה לפעולת ם לטוב ת היל ד היהוד י ולהרמ ת קר ן החינו ך בכלל . 
אגב , רו ב החניכי ם שבמוסדו ת אל ה קיבל ו א ת השכלת ם בבתי־הספ ר העבריי ם 
וחונכ ו לציונות . 

אול ם בי ן האורו ת הרבי ם נתגל ו ג ם ■צללים . במרוצ ת השני ם החל ה להתבל ט 
השפעת ה ש ל התרבו ת הפולני ת בשט ח החינו ך והשימו ש בשפ ה השלט ת במדינ ה 
גב ר ג ם ברובנ ה והכני ם בקיעי ם בנפ ש הדו ר הצעיר . בחוגי ם מסוימי ם עבר ו לדב ר 
פולני ת (במקו ם רוסית) , א ם כ י ילד י משפחו ת אל ו ידע ו עברי ת והסתובב ו בחוג י 
נוע ר לאומי . השפע ת הרחו ב הית ה ניכרת , ובמיוח ד ע ל הנוע ר שלמ ד בבתי־ספ ר 
כלליים , ששפת־ההורא ה בה ם היתד ■ פולנית . בר ם הדב ר ל א שינ ה א ת דע ת הדו ר 
הצעי ר ול א עק ר מלב ו א ת השאיפ ה לארץ־ישראל . ובקרק ע העי ר רובנה , שנמצא ה 
פור ה מא ד לציונו ת ולעברית , היכ ו שרשי ם כ ל תנועות־הנוע ר הלאומיות , שמשכ ו 
א ת רוב ם הגדו ל ש ל בנ י הנוער , ור ק חל ק קט ן מה ם נסח ף ע ם הזר ם הסוא ן א ו 
נשא ר עומ ד מ ן הצד . 

י ש להודות , כ י המצ ב הכלכל י והמדיני , לב ד משאיפ ת הדורו ת ותקוו ת האומ ה 
לגאולה , דח ה א ת יהוד י רובנה , בדומ ה למקומו ת אחרי ם בפולי ן באות ה תקופה , 
למחשב ה הציונית ! וטבע י הו א שהרעיו ן נדב ק בדו ר הצעי ר שקיב ל חינו ך לאומי ' 
עברי . ומשאיפ ה להגשמ ה חלוצי ת ל א ארוכ ה הית ה הדרך . הפסי ם הוביל ו א ת היל ד 
הר ך לגן־הילדי ם העבר י וממנ ו לבית־הספ ר היסוד י ולגימנפי ה העברית , ואג ב לימודי ם 

— לתנועת־נוע ר ולאגודת־ספורט . ולאחרונה , מ י שביק ש השכל ה גבוהה , מצ א א ת 
דרכ ו א ל האוניברסיט ה בירושלי ם א ו הטכניו י בחיפה . אכן , רוב ם ש ל בנ י הנוע ר 
הרובנא י שעל ו ארצ ה פנ ו לחיי־עבוד ה ובני ן האר ץ בשטחי ם שונים . ל א מעטי ם הי ו 
הצעירי ם שהשתלמ ו בבתי־ספ ר עליוני ם בארצו ת אירופ ה והגיע ו ארצ ה אחר י סיו ם 
לימודיה ם שם , כ י דרכ ם הית ה לציו ן וב ה מצא ו א ת תיקונם . 

ואש ר לשאל ת השפ ה — עמדת ם הפשרני ת ש ל חוגי ם מסוימי ם ביהדו ת פולי ן 
לגב י שפת־ההורא ה ותביע ת זרמי ם שמאליי ם להכר ה באידי ש ע ל חשבו ן השפ ה 
העברי ת ל א יכל ו לכו ח העול ה ש ל החינו ך העברי . יחס ה ש ל הממשל ה הפולני ת 
לקיומ ם ש ל בתי־ספ ר לאומיי ם בחבלי־הספ ר נעש ה פחו ת א ו יות ר נוח , א ף שהוצג ו 
לגב ם ל א מע ט דרישו ת ותמיכ ה כספי ת ל א ניתנ ה להם , מתו ך שאיפ ה להתי ש א ת 
כוח ם ש ל בתי־הספ ר ששפת־ההורא ה בה ם נשאר ה רוסית . בכלל , הפולני ם קיו ו 
להחדי ר לאט־לא ט א ת הלשו ן והתרבו ת הפולני ת לחי י היהודי ם ולמשכ ם מ ן ההסכמי ם 
ע ם בנ י מיעוטי ם אחרי ם שבחבלי־הספר , ואח ד הדרכי ם לכ ך הי ה בית־־הספר . ברם , 
רש ת מוסדו ת התרבו ת העבריי ם ברובנה , כבית ר המקומו ת בווהלין , הוכיח ה א ת 
כוח ה והשפעת ה העצומ ה בשד ה החינו ך לציונות . 


שמוא ל רוזנה ק 



208 


תרבו ת וחינו ך 


חבר ת "תרבות " והווע ד הגליל י של ה 

הפעול ה התרבותי ת הענפה , כול ל רש ת מוסדו ת החינו ך העבריי ם שקמ ו ברובנ ה 
ובחב ל הווהלינ י כולו , שמשנ ת 1920 נמצ א תח ת השלטו ן הפולני , דרש ה בתנא י 
הזמ ן מסגר ת אירגוני ת שתקי ף א ת כ ל המוסדות , תכוונ ם ותדריכם . והנה , כ ל זמ ן 
שהית ה קיימ ת הלשכ ה הציוני ת המרכזי ת ברובנ ה מיל א תפקי ד ז ה במיד ה רב ה 
המשר ד לתרבו ת שלידה , אול ם לאח ר שתפקיד י הלשכ ה עבר ו למרכ ז הציונ י 
בווארש ה ובינתיי ם רב ו המוסדו ת בחב ל (כמע ט של א הית ה עיירה , ומ ה ג ם עיר , בל י 
בית־ספ ר עברי) , ואת ם צפ ו ועל ו שאלו ת ובעיו ת שתבע ו פתרון , — הוחל ט 
ע ל דע ת מרכ ז "תרבות " בווארש ה לארג ן ברובנ ה לשכ ה לגלי ל ווהלי ן ע ם וע ד 
גליל י בראש ה ולהעמי ס עלי ו א ת הפיקו ח ע ל המוסדו ת והדאג ה לה ם ולהיו ת המקש ר 
ע ם המרכ ז שבפולין . 

מאלי ו מוב ן ששו ם עי ר אחר ת מלב ד רובנ ה ל א בא ה בחשבו ן כמקו ם מושב ו 
ש ל הווע ד הגלילי , שכ ן רובנ ה שימש ה א ז מרכ ז לחבל־הספ ר הווהליני , ב ה נתקיימ ו 



חבר י הווע ד ופעיל י ״תרבות ״ — 1919 


כב ר הרב ה מוסדות־תרבו ת והתרכז ו הכוחו ת התרבותיים . נציג י הערי ם לוצק , 
דובנא , אוסטראה , קוב ל ואחרו ת הבינ ו יפ ה א ת הדבר , ובהתכנס ם בסו ף 1920 
הרכיב ו א ת הווע ד הראשו ן שלתוכ ו נכנסו : חייק ל ויי ץ ויהוש ע ברג ר מלוצק , 
יצח ק גיטלי ס ויעק ב בור ק מקובל , פסח־ליי ב הירשפל ד ויוס ף שפיטאלני ק מרובנה , 
נציגי ם מדובנא , אוסטראה , לודמיר , קורץ , סארני , זדולבונו ב ועוד . מקו ם מיוח ד 
נית ן לעסקנ י "תרבות " כשמוא ל רוזנר,ק , לייבי ש חרי ף ואחרים . כמזכי ר ומנה ל 
הווע ד הוזמ ן לייבי ש חריף . אחרי ו שימ ש בתפקי ד ז ה תקופ ה מסוימ ת מנח ם ריבולוב . 
הוועד , בריכוז ו הנ״ ל ובפעילות ו האינטנסיבי ת ש ל שמוא ל רוזנה ק וכמ ה מעסקנ י 



חבר ת "תרבות " והווע ד הגליל י שלו ? 


209 


רובנד " הצלי ח לעשו ת הרב ה לטוב ת מוסדו ת החינו ך והתרבו ת העברי ת ברחב י 
ווהלין . 

אח ת הפעולו ת החשובו ת ש ל הווע ד הגליל י הית ה למצו א ולקבו ע מורי ם 
לבתי־ספ ר וגננו ת לגני־ילדים , שחסר ו אז . הו א לק ח חל ק בכינוס י "תרבות " ש ל 
פולי ן ותב ע א ת זכויותיה ם ש ל המוסדו ת העבריי ם שעמד ו תח ת השפעת ו ופיקוחו . 
חשוב ה מא ד הית ה דאגת ו לקיו ם המוסדו ת במשא־ומת ן ע ם השלטונות , המפקחי ם 
וכר . הרב ה עש ה הווע ד בעריכ ת הכינו ס ש ל מור י בתי־הספ ר התיכוניי ם ועסקניה ם 
בווארש ה בדצמב ר 1922 , הו א התמס ר לייסו ד בתי־ספ ר עממיי ם (יסודיים ) במקומו ת 
שחסר ו ודא ג בדרכי ם שונו ת להתפתחות ם וקיומם . 

כמע ט בכ ל עי ר ועייר ה הוק ם וע ד "תרבות " מקומי , והוועדי ם המקומיי ם 
הלל ו סמכ ו יד ם ע ל הווע ד הגלילי , קיבל ו הוראותי ו והדרכתו , כ י שיר ת אות ם 
באמונד , רב ה תו ך פיקו ח עליהם . תועלת ו ש ל הווע ד הגליל י היתד ! למעל ה מכ ל 
ספ ק ורבד , היתד , השפעת ו בחי י התרבו ת ש ל י ד,וד י ווהלי ן הפולנית . הו א נעש ה מוס ד 
עליו ן לתרבו ת ולרו ח הציונו ת בגלי ל ובעי ר הראש ה של ו רובנה , שממנ ה יצ א 
הקו ל העבר י לכ ל הסביבד , הקרובד , וד,רחוקה . 

הרחבת ה המהירד , ש ל פעול ת "תרבות " ברובנ ה התבטא ה במוסדו ת ובמפעלי ם 
שהוסיפד , לד,קים . אח ד מ ד, ם היד , מפע ל "הבוק ר העבר י לילדים " בפורי ם תר״ ם לכ ל 
מוסדו ת "תרבות " ברובנה , שריכ ז מאו ת ילדי ם ע ל הוריד, ם וד,ציבו ר הציונ י שבעיר . 
לזכ ר בוק ר ז ה שעב ר בהצלח ה מרוב ה חולק ו "משלו ח מנות " לילדי ם ומכתבי־ברכד , 
מיוחדי ם למורי ם ולגננו ת ש ל המוסדות , שתכנ ם היד , : 

"לכבו ד מנהל י המוסדו ת התרבותיים , מור י בתי־הספ ר הנינוניי ם והעממיים , גננו ת 

גני־ד,ילדי ם ובתי־המחס ה העבריי ם ברובנה . 

ברכ ה חמד " ברכ ת תחיד , קרוב ה ע ל אדמ ת אבו ת וע ל ברכ י תרבותנ ו העתיק ה 

והחי ה שלוח ה לכ ם מא ת המשר ד התרבות י שע ל י ד ד,ד,םתדרו ת הציוני ת ברובנה . 

הצלחת ם ידידי ם בצערכ ם החשוב , בהוציאכ ם א ת עובד ת תחי ת השפר , והתרבו ת שלנ ו 

לעינ י כל . פגע י הזמ ן ל א עצר ו בעדכ ם ול א יעצר ו ג ם לעתי ד בע ד עבודתכ ם הכביר ה 

והחשובה , עבוד ת חינו ך דו ר חז ק ברוח ו ובגופ ו לש ם עתידנ ו המזהיר . 

ברוכי ם תהי ו לעם , בונ י העם ! חזק ו ואמצו ! 

המשרד : מ . קדו ש 

חותמ ת "תרבות " הסני ף הרובנאי . י . ברמ ן 

בזמ ן הקצ ר ש ל ישיב ת מנח ם ריבולו ב ברובנ ה וכד,ונת ו בלשכד , הציוני ת 
המרכזי ת ובווע ד הגלילי , תוכננ ה תכני ת רחבד , ל ד,קמ ת הוצא ת ספרי ם עבריי ם 
בשבי ל בתי־הספ ר בעיקר , שהמחסו ר בה ם היד , רב , ולש ם כ ך נעשת ה שותפו ת 
ע ם הוצא ת "אחיאסף " בווארשה , וא ף הופיע ו כמד , ספרי ם בהוצא ה משותפ ת זו , 
א ך תנא י הזמ ן וד,עד ר כוחו ת מספיקי ם גרמ ו לחיסו ל המפע ל בשנד , השני ה לקיומו . 

תצוי ן לברכד , פעול ת התרבו ת ש ל הווע ד הגליל י שהתרחב ה וד,לכד , בתקופ ה 
שהיתר , ל י הזכו ת להיו ת ע ד לה , ע ד שנקראת י לשר ת במרכ ז "תרבות " בווארשה . 


שנזוא ל חזנה ק 



210 


תרבו ת וחינו ך 


גנ י הילדי ם העברי ם 

שאיפת ם ש ל ציונ י רובנ ה ומשכילי ה לחינו ך עברי־לאומ י הניע ה חו ג מפעיליה ם 
לדאו ג להקמ ת מוסדו ת חינו ך עברים , קודם־כ ל גן־ילדים , שחניכי ו יועבר ו לבית ־ 
ספ ר עבר י ויתהנכ ו ע ל ברכ י התרבו ת העברית . וכ ך הוק ם ברובנ ה ע ל יד י חבר ת 
״תרבות ״ בשנ ת 1918 הג ן הראשו ן בדיר ת הווע ד הציונ י העירונ י אצ ל אברהם ־ 
חיי ם נימן , בי ת פלוטני ק ברחו ב שוסיינה . הי ה ז ה צע ד הלוצ י מובהק . ל א רבי ם 
הי ו ההורי ם שנאות ו לשלו ח א ת ילדיה ם הרכי ם לג ן העברי ! אחדי ם שלח ו בל י 
להבחי ן במגמ ת הג ן ושפתו , סוף־סו ף אי ן ז ה בית־ספ ר וגני ם אחרי ם אינ ם בעיר , 
ישחק ו ש ם הילדי ם בהשגח ת גננ ת ונרא ה מ ה לעשו ת אחר־כך.. . א ך רו ב ההורי ם 
שהכניס ו א ת ילדיה ם לג ן ז ה — עש ו א ת צעד ם הנוע ז במגמ ה ובהכר ה ברורה : 
התחל ה ממשי ת לחינו ך עבר י שלם . 



ומשהוסכ ם לפתו ח א ת הג ן ואספ ו מספ ר ילדים , חיפש ו ומצא ו גננ ת עברי ת 
מנוסה , טויב ה (יונה ) בארקובסק י מחניכו ת הקורסי ם לגננו ת ש ל יחיא ל הלפרי ן 
(והי א בת ו ש ל ר ב נוד ע מליט א ומקרוב י משפח ת פיסיוק) . אמנם , מעטי ם מאו ד 
הי ו עו ד א ז גנ י הילדי ם העברים , א ך ג ם גננו ת חסרו , והבחירד . ש ל הגננ ת היתר . 
מוצלחד , מכ ל הבהינות . וזא ת לדעת , כ י ע ד א ז ל א היד , קיי ם ברובנ ה כ ל ג ן שהו א 
והיד , בדב ר משו ם הידו ש בכלל . הגננ ת בארקובסק י מצא ה מי ד א ת מקומ ה ברובגד , 
ובל י שהיו ת יתירו ת פתח ה א ת הג ן בעשרי ם הילדי ם הראשוני ם שנרשמו . מבי ת 
פיסיו ק הוכנס ו שנ י ילדי ם לג ן מתו ך רצו ן בחינו ך עברי , מה־ג ם שרא ש משפה ה 
ידוע ה ז ו היר , ציונ י ועברי . 

בחוד ש השנ י לפתיהת ו נתמל א הג ן ילדי ם נוספי ם במתכונ ת גן־ילדי ם נורמלי , 

ור,גננ ת סירב ה לצר ף יל ד נוס ף ע ל השלושי ם שבקבוצה , לפ י תכניתה . הורי ם רבי ם 
בא ו ודפק ו ע ל דלתו ת הגן , אול ם הגננ ת עמדד , בשלה , בטענה : ג ן ילדי ם הו א 
בית־יוצ ר ש ל נשמ ת היל ד לפנ י היכנס ו לבית־הספ ר ודרוש ה ל ו מסגר ת וג ם תנאי ם 
מתאימי ם ! י ש ג ם גבו ל ליכול ת הגננ ת בתפקידיה , בהתחש ב בדיר ה ושא ר הסידורים . 


גנ י הילדי ם העברי ם 


211 


ביהו ד נפגע ו מז ה ההורי ם מהשכבו ת הדלות , בסבר ם שאי ן מקבלי ם א ת ילדיה ם 
בגל ל שכר־הלימו ד הגבו ה שנדר ש ושיכל ו לעמו ד ב ו אמידי ם בלבד . 

ע ד מהר ה נשמע ה שירת ם העברי ת ש ל הפעוטו ת ופטפוט ם בעברית , דומ ה 
לצמיח ה חדש ה באביב , המעורר ת ומשכר ת ומשמחת . רא ו ציונ י רובנ ה א ת מפעל ם 
— ושמח ו עליו . מבחינ ה רוחני ת השתיי ך הג ן לחבר ת "תרבות " בעיר , א ך הדאג ה 
החמרי ת הוטל ה ע ל וע ד הור י הילדים . לאחרונ ה צפ ה הצע ה להקי ם גן־ילדי ם שנ י 
ש ל "תרבות " ביזמ ה ציבורית . וע ד "תרבות " נרת ם בעו ל ופת ח ג ן שני . לג ן ז ה 
נקרא ה הגננ ת נחמ ה קיט , מחניכו ת הקורסי ם ש ל אלתרמ ן בווארשה , א ף הי א גננ ת 
ותיק ה מעי ר לוצק . ר ק הותאמ ה הדיר ה לג ן וילדי ם ל א חסר ו — נפת ח הג ן החד ש 
לשלושי ם וחמיש ה ילדים , שרוב ם הי ו מהשכבו ת העממיו ת שבעיר , בתשלו ם עממי . 
הנחו ת מיוחדו ת נקבע ו ע ל יד י "תרבות " למספ ר ילדים־יתומים . ביסוד ו ל א נבד ל 



ג ן הילדי ם השנ י ע״ ש נ . סירקי ! — 1919 

הג ן השנ י מקודמו , אדרב ה — הו א ר ק למ ד מנסיונו . וכ ר התקיימ ו ברובנ ה בשנו ת 
19 ־ 1918 שנ י גני־ילדי ם עברים . 

בחגיג ת ט״ ו בשב ט שנערכ ה במשות ף לילד י שנ י הגנים , הוכר ז ע ל קביע ת 
שמו ת להם ; הראשו ן נקר א ע״ ש ד״ ר צ׳לינו ב (העסק ן הציונ י הנוד ע ממוסקבה) , 
והשנ י ע״ ש סירקי ן (העסק ן הציבורי־לאומ י מקיוב) . החגיג ה שימש ה ח ג לילדים , 
להוריה ם ולציונ י רובנ ה בכלל . כעבו ר זמן־מ ה יצ א ש ם הגני ם לתהיל ה בעי ר ומחוצ ה 
לה , ובדיבו ר העבר י הח י והשוט ף ש ל הפעוטו ת הי ה יות ר מהפגנ ה לעברית ! רא ו 
הכ ל ונוכחו , כ י אכ ן השפ ה שנחשב ה לעתיק ה ומת ה — יכול ה להיו ת חי ה ומחיה . 

בשני ם 22 ־ 1921 הי ה קיי ם ברובנ ה ג ן ילדי ם ב ן שת י קבוצות , שכלל ו כשמוני ם 
יל ד מכ ל השכבו ת שבעיר . הג ן נמצ א בהנהל ת הגננו ת עד ה זונד ר ודןר ה אוני ק 
(שתיה ן בארץ) . מא ז התקיימ ו גני ם בעי ר בצ ד בתי־הספ ר העבריים . 

מוסד־מעב ר מג ן לבית־ספ ר בשבי ל מא ה יל ד וילד ה מילד י הפליטי ם שעבר ו 
דר ך רובנ ה ב־ 1921 הוחז ק על־יד י הקהיל ה בכספ י הג׳וינ ט בהנהל ת הגננו ת פרומ ה 




212 


תרבו ת וחינו ך 


דראזני ן מבדדיטש ב ויפ ה בונים . מוס ד ז ה התקיי ם שנ ה אחת , ע ד שהילדי ם העבר ו 
לבתי־ספ ר א ו עזב ו א ת רובנה . 

א . ארי ה 


בית־מחס ה "תרבות " 

אבי ב 1919 . הפולני ם א ך מקרו ב נכנס ו לרובנה , וז ו הולכ ת ומתנער ת לחיי ם 
חדשי ם לאח ר האנדרלמוסי ה שהשתרר ה בבין־הזמני ם ש ל חילופ י שלטונו ת חדשי ם 
לבקרי ם ; גרמנים , האטמאנים , פטליורה , בולשביקים , בודיונובצי ם וכר , וחוז ר חלילה . 
ע ם אירגו ן מוסדו ת השלטו ן הולכי ם ומתארגני ם ג ם המוסדו ת הלאומיי ם והתרבותיי ם 
שלנו , ובעת־ובעונ ה אח ת צפ ה ועול ה ע ל פנ י השט ח ההתחרו ת הנושנ ה בינינ ו לבי ו 
האידישיסטי ם שעינ ם צר ה בכ ל התפתחו ת נוספ ת ש ל מוסדו ת התרבו ת העברית . 
הקהילה , היונק ת א ת מרבי ת תקציב ה מ ן הג׳וינ ט — ההול ך ומפתח , לאח ר ג ל 
הפרעו ת שהצי ף א ת כ ל מושבו ת היהודי ם באוקראינה , עבודת־סיו ע ענפה , — נוקט ת 
א ת הכל ל ש ל הושט ת עזר ה לכ ל המוסדו ת העברי ם כאידישיים , הקיימי ם ופועלי ם 
למעשה . אכן , י ש בכ ך משו ם קיפו ח לגבינ ו הציונים , כ י העברי ת — א ך נצני ה 
הראשוני ם החל ו מתגלים , בעו ד שהאידיש , לשון־האם , מושרש ת יפ ה בבי ת ג ם בלעד י 
בית־הספר.. . הילכ ך הכר ח הו א לעקו ף א ת הכל ל הנקו ט ולהרבו ת א ת מספ ר מוסדו ת 
התרבו ת העבריים . א ך כיצ ד עושי ם זא ת ן 

ברו ר הי ה כ י י ש להעמי ד א ת הקהיל ה בפנ י עובד ה קיימת , כלומ ר להקי ם 
מוסד , לציידו , לקב ל תלמידים , להזמי ן מורי ם וגננות , ולהפעילו . כ ן נרא ה הי ה לי , 
כ י י ש לעשו ת זא ת באופ ן פרט י בהחלט , ל א ע ל דע ת מוס ד א ו אירגו ן כלשהו , כ י 
במקרי ם שכאל ה כוח ו ש ל הפר ט עד־ף . וכ ן עשיתי . 

הלכת י ושכרת י ע ל אחריות י האישי ת בי ת ב ן שמונ ה חדרי ם לי ד ככ ר השוק , 

ממו ל לקצ ה הסידוני ת ש ל "בארגשלוס" , פנית י לבית־הספ ר שלמדת י ב ו לפני ם 
וקיבלת י חל ק מ ן הספסלי ם שנדרש ו ל י וכ ן הזמנת י שולחנות , כסאות , ארונו ת 
וכו ׳ — כ ל הריהו ט הדרו ש לשת י כיתו ת בית־ספ ר ושת י כיתו ת ש ל גן־ילדים , יח ד 
מא ה ועשרי ם ילד . הזמנת י א ת הגננו ת האחיו ת זילברשטיי ן לעבוד ה בג ן ומור ה 
אח ד (שמ ו נשמ ט מזכרוני ) ואנ י קיבלנ ו ע ל עצמנ ו א ת ההורא ה בכיתו ת בית־הספר . 
בהדרכ ת האחיו ת זילברשטיי ן רכשת י א ת כ ל הציו ד הדרו ש לגן . 

לאח ר שהוק ם המוס ד וצויד , פנית י למקומו ת שוני ם בבקש ת ילדי ם לחינוך . 

מספ ר הפליטי ם מרחב י אוקראינ ה והסביב ה הי ה רב , ואל ה שמח ו להזדמנו ת לשלו ח 
א ת ילדיה ם חינ ם אי ן כס ף לבית־ספ ר ולג ן — אח ת הי א באיז ו שפ ה ילמדו ם שם . 
וכ ך נתמלא ה עד־מהר ה המיכס ה ש ל מא ה ועשרי ם ילד , והעבוד ה במוס ד החלה . 

ועמ ה החל ה ההתרוצצו ת בקהיל ה בדב ר תמיכ ה למוס ד קיי ם ל מ ע ש ה . — 

איך , מניין , הר י מוס ד כז ה אינ ו בנמצ א ברשימ ת המוסדו ת הקיימי ם בעי ר ן — 
השאלו ת א ך למותר , בוא ו ותיווכחו . וכך , ביו ם שש י לא־עבו ת אחד , הופיע ה במרכב ה 
ועדת־ביקור ת שלוח ה מא ת הקהיל ה לראות , להיווכ ח ולהגי ש דו״ ח ע ל המוסד . חבר י 
הוועד ה נוכח ו והגיש ו דו״ ח מתאים , שבתוצאת ו נאלצ ו א ף שינא י התרבו ת העברי ת — 
האידישיסטי ם ש ל אות ם הימי ם — לענו ת "אמן " ולהסכי ם להכלל ת המוס ד בתקצי ב 
הקהילה . 



בתי־ספ ר עממיי ם 


213 


הח ל מאב ק ע ל גוד ל התקציב , ע ל כלכל ה יומי ת לילדים , ע ל מלבושי ם לזקוקי ם 
לה ם — כ ל אות ם הדברי ם שלגב י הפליטי ם הי ה לה ם כו ח מושך , ע ד א ם התרגל ו 
לעצ ם הרעיו ן ש ל חינו ך ילדיה ם בלשו ן עברי ת חיה , שונ ה מז ו הנשמע ת בביתם . 
והמאב ק ל א הי ה ק ל כל ל וכלל . אול ם ע ד כ ה וע ד כ ה נתחז ק המוס ד על־יד י עצ ם 
היכללות ו בתו ך שא ר מוסדו ת "תרבות " בעיר , שלה ם עמ ד האג ף הציונ י ש ל חבר י 
הקהילה . 

מק ץ שנ ה אח ת לקיו ם המוסד , ער ב עליית י ארצה , נית ן ל י לראו ת א ת ברכ ת 
העבודה : מא ה ועשרי ם יל ד מדברי ם עברי ת רהוט ה ונושמי ם אוי ר האר ץ בעוד ם 
יושבי ם בתו ך הגולה.. . יעק ב עדינ י 



ח ג הביכורי ם 1934 

בתי־ספ ר עממיי ם 

בשנ ה השני ה לייסוד ה ש ל הגימנסי ה העברי ת "תרבות " עלת ה תכני ת להקי ם 
בתי־ספ ר עממיי ם עבריי ם שהמחסו ר בה ם הי ה גדול . בתי־הספ ר ש ל האידישיי ם 
ירדו , בתי־הספ ר הפולניי ם ל א התאימ ו לילד י היהודים , ה״תלמוד־תורה " נחש ב 
כבית־ספ ר ש ל צדק ה לילד י עניי ם והיהודי ם ביקש ו לחנ ך א ת בניה ם במוסדו ת 
"תרבות" , אל א שהגימנסי ה העברי ת הצעיר ה ל א התאימ ה ביות ר לרוב ם וג ם שכר ־ 
הלימו ד ב ה הי ה גבוה . א ז החלי ט וע ד "תרבות " לייס ד בית־ספ ר עממ י עבר י ובראשי ת 
שנ ת הלימודי ם 22 — 1921 נפת ח בית־הספ ר בבני ן שפונ ה ע ל יד י הגימנסי ה "תרבות " 
בחצ ר יוקלסו ן ! של ט הגימנסי ה הוחל ף בשל ט ש ל בית־הספ ר ובאות ה שנ ה נפתח ו 
שלו ש כיתו ת שריכז ו למעל ה ממא ה יל ד וילדה . בי ן אל ה הי ו רבי ם מחניכ י בית ־ 
היתומי ם — רוב ם מבי ן המועמדי ם לבית־הספ ר הפולני . הי ו הורי ם שהוציא ו א ת 
ילדיה ם מבתי־הספ ר ע״ ש פר ץ ושלום־עליכ ם וכ ן מבית־הספ ר הפולנ י ומסרו ם לבית ־ 
הספ ר העבר י ש ל "תרבות " שבהנהל ת המור ה א . רוזין . 

מאח ר שאח ת המטרו ת שהונח ו ביסוד ו ש ל בית־הספ ר הית ה להכשי ר תלמידי ם 



214 


תרבו ת וחינו ך 



בית־הספ ר העממ י א ׳ "תרבות ' 

לגימנסי ה "תרבות" , שקד ו הנהל ת הגימנסי ה ומנה ל בית־הספ ר ע ל התאמת ה ש ל 
תכני ת הלימודי ם בבית־הספ ר לז ו ש ל הגימנסיה . לאה ר מכ ן נוס ד בית־ספ ר שנ י 
דומ ה בבני ן הגימנסי ה גופה , שהלימודי ם ב ו התקיימ ו בשעו ת ש ל אחר־הצהרים . 
שנ י בתי־ספ ר אל ה הי ו קשורי ם בגימנסיה , פר ט להנהל ה ולתקציב . סני ף "תרבות " 
ברובנ ה דא ג להחזק ת בתי־הספ ר שנזקק ו לעזר ה נוס ף ע ל הכנסותיה ם משכ ר לימו ד 
ותרומו ת הור י התלמידים . 

כעבו ר שני ם אחדו ת הוק ם בית־ספ ר עממ י ש ל "תרבות " ע ל הוזליא . גלגולי ם 
שוני ם עבר ו ע ל בתי־ספ ר אלה , אב ל ה ם הוציא ו מתוכ ם נוע ר עבר י מחונך , שמיל א 
א ת ספסל י הגימנסי ה וא ת שורו ת תנועות־הנוע ר הציוניו ת בעיר . רב ה הית ה ההשפע ה 
הרוחנית־הלאומי ת ש ל בתי־הספ ר שחדר ה באמצעו ת התלמידי ם לבתיהם . 



בית־הספ ר העממ י ע״ ש י . ל . פר ץ 







ראשי ת הגימנסי ה "תרבות " 


215 


ראשי ת הגימנסי ה "תרבות " 

ע ם התמוטטות ו ש ל משטר־העריצו ת ברוסי ה הצאריסטית , מאר ס 1917 , 
נתעורר ה בקר ב עמ י רוסי ה השאיפ ה לתרבו ת יאומית . א ף בקר ב הע ם היהודי , ביהו ד 
בקר ב נאמנ י הרעיו ן הציוני , ח ל מיפנ ה מכרי ע ! קמ ה תנוע ה חזק ה לתרבו ת וליציר ה 
עברית , ומכשיר ה — ההסתדרו ת "תרבות" , ששמ ה ל ה למטר ה להפו ך א ת הלשו ן 
העברי ת לשפ ת החינו ך ולעשות ה קני ן הע ם כולו . הסתדרו ת זו , שבראש ה עמד ו הל ל 
זלטופולסק י ז״ ל ובת ו (תיבד ל לחיי ם ארוכים ) שושנ ה פרסיץ , סייע ה הרב ה להקמ ת 
בתי־ספ ר יסודיי ם עברי ם ברחב י רוסי ה וא ף לפתיח ת בתי־ספ ר תיכוניים , ששפת ־ 
ה ד,ורא ה ש ל הלימודי ם הכלליי ם בה ם היתר . עברית . בהשפעת ה ובתמיכת ה ש ל 
"תרבות " הונח ו יסודו ת לגימנסיו ת עבריו ת במרכזי ם הי ד,ודיי ם הגדולי ם חארקוב , 
קיו ב ועוד . ה ד הפעול ה הגי ע ג ם לערי־השדד , ועור ר בחוג י העסקני ם 
הציוניים , חסיד י החינו ך העברי , א ת הרצו ן לצא ת בעקבותיד, ן ש ל הערי ם הגדולו ת 
ולהקי ם גימנסיו ת עבריו ת במקומותיד,ם . ג ם התנאי ם החיצוניי ם סייע ו ביד י עסקני ם 
אל ה לייס ד בתי־אולפנ א עבריים , שכ ן ברבזמ ן שהמשט ר הצאריסט י הצ ר א ת צעד י 
בית־הספ ר העבר י ותב ע להשלי ט א ת שפ ת המדינ ה כשפת־ד,הורא ה בבתי־הספ ר 
העממיי ם וד,תיכוניים , הקל ו המדינו ת החדשו ת שנבנ ו מחורבנ ה ש ל האימפרי ה 
הרוסי ת הגדול ה אחר י המלחמד , (ליטא , לאטביה , אוקראינה , פולי ן ועוד ) במת ן 
רשיונו ת להקמ ת מוסדות־חינו ך עבריים , ובמקרי ם מסוימי ם א ף עודד ו אות ם ותמכ ו 
בה ם מתו ך רצו ן להרחי ק א ת ד,יר,ודי ם מ ן הזיק ה לתרבו ת הרוסי ת ולגמו ל אות ם מ ן 
השאיפ ה לבק ר בבתי־ספ ר רוסיים . 

א ף האוכלוסי ה היהודי ת במדינו ת המתר,וו ת ובשטחי־ד.כיבו ש שעבר ו מי ד לי ד 
(פולין , ליט א ואחרות) , הועמדו ! לפנ י דילאמד , חמורד, : א ם להחזי ק בתרבו ת 
הקודמ ת ולידב ק בבית־הספ ר הרוס י שע ל ברכ י תרבות ו חונכ ו מש ך שני ם (במקר ה 
ז ה הי ה קיי ם חשש , שהכובשי ם החדשי ם ירא ו ביהודי ם יסו ד בלתי־מסו ר ועוי ן 
למולדת ם החדש ה בכ ל שטח י החיים) , א ו לר.יםפ ח ע ל התרבו ת החדש ה שד,נצ ה 
ז ה עתר . וטר ם היכתד , שור ש אפיל ו בקר ב העמי ם הלל ו שקמ ו לתחיד , לאח ר שיעבו ד 
ש ל מאו ת בשנים . החל ל הרי ק גר ם לכך , שיהודי ם רבי ם העדיפ ו א ת בית־הספ ר העברי , 
וג ם האידישי , ע ל בית־הספ ר הכלל י ושלח ו לש ם א ת ילדיה ם בהמונים , א ם כ י 
לפעמי ם נאלצ ו לשל ם שכר־לימו ד גבו ה — שע ה ששער י בתי־הספ ר הממשלתיי ם 
במדינ ה הי ו פתוחי ם לפניה ם לרווח ה חינ ם אי ן כס ף א ו בשכ ר מועט . כ ך זכינ ו 
במדינו ת החדשו ת לרש ת מסועפ ת ש ל בתי־ספ ר בעברי ת ובאידי ש מכ ל הסוגים , 
שקלט ו א ת ילד י ישרא ל מכ ל השכבות . 

בתקופ ח זו , בערך , ע ם כיבו ש שטח י ווהלי ן ע ל יד י צבאו ת פטליור ה וראשי ת 
הקמת ה ש ל המדינ ה האוקראינית , הצליח ו עסקנ י "תרבות " ברובנ ה ובראש ם אריד , 
גרבו ז (אבטיחי ) לד,שי ג רשיו ן ממיניסטריון־החינו ך בממשל ה האוקראיני ת לפתיח ת 
ארב ע מחלקו ת נמוכו ת ש ל גימנסיר , עברי ת ברובנה , ששפת־ד,ר,וראר , ב ה תהי ה 
עברית . הי ה ז ה נסיו ן ראשו ן לייסודר , ש ל גימנסיר , עברי ת בווהלין . 

אול ם ל א קל ה היתד , מלאכ ת ייסוד ו ש ל בית־ספ ר עבר י תיכונ י בימי ם הה ם : 
הדריש ה למורי ם עברי ם היתד , גדול ה וד,ד,יצ ע מצומצ ם מאוד . ביהו ד קש ה הי ה 
למצו א מורי ם מתאימי ם ללימודי ם כלליי ם בבתי־ספ ר עברים . מעטי ם הי ו המורי ם 
בעל י השכל ה אקדמאי ת שידע ו עברי ת כד י להורו ת ב ה לימודי ם כלליי ם בבית־ספ ר 



216 


תרבו ת וחינו ך 


תיכוני . בתי־מדר ש להכשר ת מורי ם ג ם ללימודי ם כלליי ם בשפ ה העברי ת ווי ו ר ק 
שניים : אה ד באודיסה , בהנהלת ו ש ל הד״ ר י . מוהילבר , והשנ י בקיוב , בהנהלת ו 
ש ל א . כהנשטם , וה ם ל א הספיק ו עדיי ן להוצי א א ף א ת מחזוריה ם הראשונים , מלב ד 
זא ת הר י מטרת ם העיקרי ת ש ל מוסדו ת אל ה הית ה הכשר ת מורי ם לבתי־ספ ר יסודיי ם 
ול א תיכוניים . 

עסקנ י הציוני ם הרובנאי ם שיזמ ו פתיח ת גימנסי ה עברי ת נמצא ו איפו א במצ ב 
קשה . ה ם הריצ ו מכתבי ם ומשלחו ת למרכ ז "תרבות " בקיוב , ביקש ו ותבע ו מורי ם 
ומנה ל לגימנסי ה שלה ם העומד ת להיפת ח — ול א נענו . והנ ה עמ ד לה ם רוו ח 
והצל ה ממקו ם אח ר של א ציפ ו ל ו כלל , עק ב השינויי ם הפוליטיי ם שחל ו ע ל אדמ ת 
אוקראינ ה בהתמוטטו ת ממשל ת ההאטמא ן םקור 1 פאדםק י וכיבו ש עיר־הביר ה קיו ב 
על־יד י צבאו ת פטליור ה ואח ר כ ך על־יד י הבולשביקים . ע ם כניס ת הרוסי ם לקיו ב 
ירדה , כידוע , כלי ה ע ל כ ל המוסדו ת העבריי ם והציוניי ם בעי ר ובסביב ה ובי ן השא ר 
נסג ר ג ם בית־המדר ש למורי ם בקיוב ! וא ז הוצעת י על־יד י הווע ד המרכז י ש ל 
"תרבות " כמנה ל הגימנסי ה הרובנאי ת (לפנ י ז ה היית י מור ה אקדמא י למתימטיק ה 
בעברי ת בבית־המדר ש בקיוב) , ואנ י ע ם הגימנסי ה יח ד באנ ו ע ל תיקוננו.. . הי ה 
ז ה בשלה י דקייט א שנ ת 1919 . 

אמנם , בז ה עו ד ל א נפתר ה השאל ה כולה . בתנא י המשט ר הבולשביסט י 
הי ה כ ל קיומ ו ש ל המוס ד תלו י באויר . א ך הנ ה נמצ א ג ם לז ה גואל : במקר ה הי ה 
הממונ ה ע ל החינו ך ברובנ ה צעי ר אינטליגנט י של א היטי ב להתמצ א בעניני ם 
יהודיים , ורי ב הלשונו ת בי ן האידישיי ם והעברי ם הי ה ממנ ו והלאה . הו א ל א חיפ ש 
סיבו ת לרדיפ ת העברית , ותודו ת לקשרי ו האישיי ם ש ל הה ׳ גרבו ז את ו נת ן לנ ו 
לפעו ל ול א הפרי ע בצעדי ם הראשוני ם לפתיח ת הגימנסי ה העברית ! אדרבה , עו ד 
סיי ע לביטו ל הפקעת ה ש ל הדיר ה שנועד ה למוס ד זה , וע ם ז ה נסתיימ ו הלבטי ם 
הראשונים . 

ההכנו ת לשנת־הלימודי ם הראשונ ה הי ו במלו א תקפן , תלמידי ם רבי ם נרשמ ו 
ומה ם נבחר ו המתאימי ם ונערכ ו לה ם בחינות־כניסה . כמ ה מההורי ם תמכ ו במוס ד 
בסכומי ם ניכרי ם מלב ד שכר־לימו ד ושנת־הלימודי ם הראשונ ה עבר ה בסימ ן התחל ה 
טובה . בינתיי ם חל ו שינויי ם בחזי ת המלחמתית . הפולנים . שלטש ו עי ן ע ל אוקראינה , 
הגיח ו וכבש ו שט ח אח ר שט ח ובסו ף קי ץ 1919 הית ה ג ם רובנ ה ע ם חל ק ניכ ר ש ל 
ווהלי ן ברשותם . 

משנכנס ו הפולני ם לרובנ ה פירסמ ו הודעה , שע ל כ ל בתי־הספ ר הקיימי ם 
בשט ח הכבוש , כיסודיי ם בתיכוניים , לקב ל אישורי ם חדשי ם לפתיחת ם בשנת ־ 
הלימודי ם הבא ה מא ת המפק ח ע ל החינו ך בווהלין . הגימנסיו ת הרוסיות , וכ ן כמ ה בתי ־ 
ספ ר ששפת־ההורא ה בה ם הית ה רוסי ת א ו אידי ש קיבל ו מי ד א ת אישורן , אול ם 
בקשת ה ש ל הגימנסי ה "תרבות " ל א נענת ה כלל . כפ י שנרמ ז הית ה דע ת המפק ח לאש ר 
ר ק בתי־ספ ר בעל י ותק , שהי ו קיימי ם לפנ י כן . השתלט ה מבוכ ה בקר ב עסקנ י 
"תרבות " ברובנ ה ונשקפ ה סכנה , כ י ההורים , שציפ ו בכליון־עיניי ם לגימנסי ה 
העברית , יוואש ו ממנ ה ויאלצ ו לשלו ח א ת ילדיה ם לבתי־ספ ר אחרים . כיו ן שרובנ ה 
עו ד הית ה א ז סגור ה ומסוגרת , אי ן יוצ א ואי ן ב א אל א ברשיו ן הממונ ה ע ל התעבור ה 
מטע ם הצבא , באנ ו בכתובי ם ע ם הנהל ת המועצ ה הלאומי ת היהודי ת בווארש ה בדב ר 
סיו ע מוסר י לעניננו , א ך ז ו הית ה שקוע ה ע ד צווא ר במלחמת ה הפוליטי ת בסיי ם 





218 


תרבו ת וחינו ך 


הפולנ י ובדאג ה לקיומ ם היומיומ י ש ל היהודי ם בפולי ן ובחבלי ם שסופח ו אליה , 
והי א ל א שעת ה לעני ן פעו ט כפתיח ת גימנסי ה עברי ת אי־ש ם ברובנ ה — ול א ענת ה 
לנו . ר ק לאח ר שעל ה ביד י במאמצי ם רבי ם להשי ג רשיון־נסיע ה לווארשה , ולאח ר 
שכיתת י רגל י ש ם ממוס ד ממשלת י למשנהו , נתבר ר שכ ל ענינ י השט ח הכבו ש 
באוקראינ ה נחתכי ם ל א בווארש ה כ י א ם ע ל יד י שלטו ן מיוח ד הנמצ א בוילנה . 

ל א אל ך ואמנ ה א ת כ ל פרט י המשא־ומת ן שניהלת י ע ם ראש י החינו ך הפולני ם 
בעני ן אישו ר הגימנסי ה "תרבות " (עיי ן רשימת י "חבל י יצירה " בעלו ן "הדים " 
שהופי ע בט״ ו חשו ן תש״ ד בתל־אבי ב לכינו ס חניכ י "תרבות " בווהלין) , אתעכ ב 
ר ק ע ל שנ י פרטי ם מענינים . כשפני.ת י בווארש ה לאח ד הסניפי ם ש ל שלטו ן הכיבו ש 
האוקראינ י שהית ה ל ו נגיע ה לענינ י חינו ך ותרבו ת בשט ח הכבו ש וסיפרת י למנהל ו 
ע ל העיכובי ם והמכשולי ם שהושמ ו ע ל דר ך פתיחת ה ש ל הגימנסי ה ברובנ ה שהותר ה 
בזמנ ה ע ל יד י האוקראינים , תה ה הפקי ד והשתומ ם : גימנסי ה עברי ת מ ה פירוש ה ך 
כיצ ד אפש ר ללמ ד מקצועו ת כלליי ם בעברי ת ז ומ ה יהי ה גורל ם ש ל גומר י גימנסי ה 
זו , כיצ ד יוכל ו להמשי ך א ת לימודיה ם בבתי־ספ ר גבוהי ם י מיה ו ז ה שהג ה א ת 
הרעיו ן ש ל גימנסי ה עברי ת והיכ ן בעול ם קיימו ת גימנסיו ת כאלו ? הסברת י ל ו 
לפקי ד גבו ה ז ה שהתלמידי ם בגימנסי ה העברי ת יקבל ו השכל ה תיכוני ת מלא ה 
בהיק ף ש ל בית־ספ ר תיכו ן ממשלתי , ידע ו א ת כ ל המקצועות , ג ם א ת השפ ה הפולנית , 
ול א יפל ו בידיעותיה ם מתלמי ד ש ל אומ ה תרבותי ת כלשהי , וכ י גימנסיו ת עבריו ת 
קיימו ת מכב ר בארץ־ישרא ל וג ם בשטח י הכיבו ש שבפולי ן (וילנ ה וביאליסטוק) . 
והו א באחת ; אי ן הו א יוד ע ע ל כ ך ול א כלום . 

ל א כ ן הי ה כשהתיצבת י בוילנ ה לפנ י מנה ל מחלק ת החינו ך לשט ח אוקראינ ה 
הכבו ש ושוחחת י את ו ארוכו ת ע ל ענינ י החינוך . הו א הרא ה בקיאו ת רב ה במוסדו ת 
החינו ך היהוד י ושאלנ י מי ד לשפ ת ההורא ה בגימנסיה , עברי ת א ו ז׳ארגו ן (בלשונו) . 
הו א הסכי ם להרשו ת א ת פתיחת ן ש ל ארב ע המחלקו ת בגימנסי ה שאושר ו ע ל יד י 
השלטונו ת האוקראיני ם והבטיחנ י לשלו ח הוראו ת למפק ח ע ל מחו ז ווהלי ן הנמצ א 
בקוב ל ; ול א עוד , אל א שנת ן ביד י העת ק המכת ב בשבי ל השלטונו ת ברובנה , שלפי ו 
י ש לקיי ם א ת הגימנסי ה "תרבות" . כ ך זכת ה רובנ ה לאישור ה ש ל הגימנסי ה העברי ת 
הראשונ ה והיחיד ה בתקופ ה ההי א בכ ל שט ח הכיבו ש באוקראינה . 

במשרד י "תרבות " בווארש ה הית ה ז ו הפתע ה גמור ה ומנה ל המשרד , מש ה 
גורדון , ברכנ י ע ל הצלחת י וגיל ה כ י בווארש ה הי ו בטוחי ם שהרשיו ן ל א ינתן . 
ברובנ ה הית ה השמח ה רבה . פתיח ת הגימנסי ה נערכ ה ברו ב פא ר והד ר והונ ח יסו ד 
לאח ד ממוסדו ת החינו ך החשובי ם ביות ר בווהלין . 

בעי ה קש ה הית ה בעיי ת המורים , ל א ק ל הי ה להשי ג מורי ם מוכשרי ם 
מוסמכי ם כנדר ש לבית־ספ ר תיכוני . צרפנ ו לחב ר המורי ם א ת המור ה סמוילה , 
מחניכו ת בית־המדר ש למורי ם באודיסה , אחר־כ ך א ת המור ה אליעז ר בוסלי ק והגננ ת 
ב . ברד . כמור ה לפולני ת — זא ב קורני ק (דגני) , בוג ר בית־הספ ר קרינסקי . א ת 
הלימודי ם הכלליי ם : חשבון , טב ע וגיאוגרפי ה לימדת י בעצמ י (הי ה ז ה לאח ר שגרבוז , 
שלימ ד טב ע כסטודנט־אגרונום , על ה לארץ־ישראל) . 

בגמ ר שנת־הלימודי ם נהפכ ה שו ב הקער ה ע ל פיה . הבולשביקי ם חזר ו וכבש ו 
א ת רובנ ה וסכנ ה ריחפ ה ע ל קיומ ה ש ל הגימנסי ה העברית , אב ל שלטונ ם ש ל 
הבולשביקי ם ל א אר ך ימי ם רבים , ואחר י כשלוש ה חדשי ם נאלצ ו לנטו ש א ת רובנ ה 



הגימנסי ה "תרבות " בהתפתחות ה 


219 


ובראשי ת שנ ת הלימודי ם 
1920 נכבש ה רובנ ה בש - 
ני ת ע ל יד י הפולני ם וה - 
גימנסי ה "תרבות " נפתה ה 
בזמ ן הקבוע . מספ ר תל - 
מידי ה הל ך וגדל , נוספ ו 
ב ה מחלקו ת והי א עבר ה 
לבני ן מתוק ן ומותא ם 
יותר ! נוספ ו מורי ם ובי - 
ניה ם מ ר שמוא ל רוזנה ק 
ואחרי ם — ושמ ה יצ א 
לתהיל ה ברחב י ווהלי ן 
ובכ ל הסביב ה הקרוב ה 
והרחוקה . 

ל א אתעכ ב ע ל 
מקרי ם שוני ם שקר ו ל י 
כמנה ל הגימנסי ה ופעי ל 
בלשכ ה הציוני ת המרכ - 
זי ת ברובנ ה (מאסרים , 
חשדו ת ועוד) . הנהל ת הגימנסי ה עבר ה מידי , לפנ י עליית י לארץ-ישרא ל בראשי ת 
שנ ת 1921 , לזמ ן קצ ר ליד י ה ׳ דו ד לוי ן ואחרי ו לה ׳ יצח ק פיקנגו ר (גור-אריה ) 
ולידיי ם אחרו ת שהתחלפ ו תכופו ת ע ד שבסו ף הועמ ד בראש ה כמנה ל ה ׳ יששכ ר 
רייס . בתקופת ו ובהנהלת ו התפתה ה הגימנסי ה ונעשת ה מוס ד לתפארת , חינכ ה מאו ת 
תלמידי ם ותלמידו ת לתרבו ת עברית , לציונו ת ולארץ-ישראל . רבי ם ה ם חניכ י הגימ - 
נסי ה העומדי ם בשורו ת בונ י האר ץ ומגיני ה ורבי ם מה ם רכש ו השכל ה גבוה ה ותופסי ם 
מקו ם השו ב במוסדו ת שונים . 



חב ר המורי ם הראשוני ם בגימנסי ה "תרבות ' 


מש ה נחשו ן (קיפר ) 


הגימנסי ה "תרבות " בהתפתחות ה 

אמנם , אי ן לעי ר רובנ ה אות ו הוד־קדו ם ש ל תור ה וגאוני ם כמ ו לאחיותי ה 
בווהלין : אוסטראה , דובנא , קרמני ץ ולוצ ק הוותיקו ת ממנה . א ך התנוע ה הציוני ת 
מצא ה דוק א ברובנ ה כ ר נרח ב להתפתחו ת מראשי ת צמיחתה , ובשד ה ז ה עלת ה 
ע ל שכנותיה . האוהדי ם לתנוע ת התחי ה — ממיל א הי ו ג ם אוהד י התרבו ת העברי ת 
עו ד בשני ם הראשונו ת למאה . ד י להזכי ר א ת ה״חדרי ם מתוקנים " שהי ו בתי-ספ ר 
עברים , אגוד ת חובב י שפת-עבר , הספרי ה העברי ת הציבורי ת וכ ל שא ר המפעלי ם 
בשד ה התהי ה הלאומי ת שמצא ו מקו ם וביטו י ברובנה . 

לשי א הגיע ה פעול ת התרבו ת אחר י המהפכ ה הרוסי ת כשנוצר ו תנאי ם 
לעבוד ה לאומי ת ומפלגתית . ע ם ייסו ד שנ י גני-הילדי ם ובית-המחס ה העבריים , 


220 


תרבו ת וחינו ך 


נוסד ה הגימנסי ה העברי ת ״תרבות ״ בשנ ת 20 — 1919 בהנהלת ו ש ל הפדגוג ־ 
המתימטיק ן מש ה קיפר , שהית ה אח ד מבתי־הספ ר התיכוניי ם העבריי ם הראשוני ם 
באוקראינ ה ובפולין . 

החומ ר שנשתמ ר תח ת יד י כמנה ל הגימנסי ה בשנת־הלימודי ם תרפ״ב - ג ׳ 

(אחר י מנהל ה הראשו ן מש ה קיפ ר וממשיכ ו דו ד לוין ) והידיעו ת שברשות י מתולדו ת 
הגימנסי ה מראים , שהבחינו ת הראשונו ת לכניס ה לגימנסי ה נערכ ו בימ י שלטונ ם 
ש ל הבולשביקי ם ע ל יד י המנה ל מ . קיפ ר והמור ה א . גארבוז , בל י שיהי ה בטחו ן 
באפשרו ת פתיחת ה בתנא י הפוליטיק ה ששלט ה אז . ואמנ ם בעטיי ם ש ל המכשולי ם 
שעמד ו ע ל דרכ ה ש ל הגימנסי ה נדחת ה פתיחת ה לשבועו ת וחדשי ם ע ד שהעי ר 
נכבש ה ע ל יד י הפולני ם והלימודי ם התחיל ו ב ה ר ק ביו ב 9 לנובמב ר 1919 (בראשי ת 
שנ ת תר״פ) . התלמידים , שמספר ם הי ה 80 , חולק ו לפ י ידיעותיה ם וגיל ם לארב ע 
כיתות , מה ן שלו ש מכינו ת ומחלק ה ראשונ ה ש ל בית־ספ ר תיכוני . מספ ר המורי ם 
הי ה ששה . המורי ם נאלצ ו להתגב ר ע ל קשיי ם ומעצורי ם שנתקל ו בעבודתם , א ך 
הצליח ו לקד ם א ת המוס ד בכיוונ ו הרצו י ולפ י תכניתו . 

בראשי ת שנת־הלימודי ם תרפ״ א נפתח ה המחלק ה השני ה ומספ ר התלמידי ם 
על ה ל־ 140 (נוספ ו ג ם שנ י מורים) . בתקופ ת תרפ״ ב למד ו בגימנסי ה 199 תלמידי ם 
בשלו ש המכינו ת ושלו ש המחלקית , ובזמ ן כהונת י בגימנסי ה נפתח ה המחלק ה 
הרביעי ת והי א כלל ה כב ר 270 תלמי ד ( 183 נערי ם ו־ 87 נערות ) ו־ 10 מורים : 
גייפמן , סמולה , בוסליק . רוזנהק , טיכטייל , רוזן , קרמפנר , קרשינסקי , פלדמ ן 
ורבינוביץ . לפ י דין־וחשבו ן המחנכי ם נמצ א שהצלח ת התלמידי ם בלימודיהם , העברי ם 
והכלליים , בשנ ת תרפ״ ב הגיע ה ל־ 85% ! הצטיינ ו בעיק ר החניכי ם שהתחיל ו 
ללמו ד עו ד במכינות . כב ר א ז שיגשג ה הגימנסיה , הלכ ה והתפתחה , והי ו ל ה סיכויי ם 
טובי ם להצלח ה : מצב ה החמר י הי ה ל א רע , הי א ל א נזקק ה כמע ט לתמיכ ה מ ן החו ץ 
והוחזק ה בתשלומ י ההורי ם בלבד . 

בי ן הקשיי ם שבה ם נתקל ה הגימנסי ה בראשית ה — בשנ ת הלימודי ם 
הראשונה , הי ה חוס ר יח ס והכר ה מצ ד השלטונו ת הפולנים , של א בנק ל השלימ ו 
ע ם קיו ם מוס ד חינוכ י תיכונ י עיר י בעיר . הדב ר גר ם דאג ה רב ה למנה ל קיפ ר 
ולעסקנ י "תרבות" , ביחו ד מבחינ ה יורידית . שאל ת ה״קונצסיה " ש ל הגימנסי ה 
נשאר ה פתוחה ; השלטונו ת דרש ו אד ם מאוש ר ע ל ידם , ואיל ו "תרבות " דרש ה 
לאש ר א ת נציג ה — אד ם ממונ ה ע ל יד י הווע ד המפקח , וז ה גר ם להתלבטויו ת 
והוצאו ת של א הוסיפ ו ברכ ה למוסד . ל א חסר ו דאגו ת ג ם בהשג ת א ו בהדפס ת 
ספרי־לימוד , התאמ ת המורי ם בכ ל שנ ה ושנ ה ושמיר ה ע ל כיוונ ה ש ל הגימנסיה . 
וא ם דאגו ת דומו ת הי ו משותפו ת ג ם לגימנסיו ת פרטיו ת אחרו ת ברובנה , הר י 
לגימנסי ה העברי ת הי ו ה ן פ י כמ ה קשו ת ומייגעו ת מטעמי ם רבים , ואף־על־פי־כ ן 
התקדמ ה הגימנסי ה משנ ה לשנה . 

הערכ ה לגימנסי ה "תרבות " הרובנאי ת ניתנ ה בוועיד ת בתי־הספ ר העברי ם 
התיכוני ם בפולי ן שנתקיימ ה בימי ם 25 — 27 בדצמב ר 1922 בווארשה . ועיד ה ז ו 
נקרא ה ע ל יד י מרכ ז ״תרבות ״ בפולי ן — הראשונ ה לענינ י בתי־הספ ר התיכוני ם 
במדינ ה — והי ה ל ה ער ך ר ב לחיזו ק החינו ך התיכונ י העבר י בפולין . לכ ל בית־ספ ר 
תיכונ י הוקצ ו א ז שלוש ה מקומו ת בוועידה . נציג י הגימנסי ה נהנ ו באות ו מעמ ד 



אורו ת וצללי ם בגימנסי ה "תרבות " 


221 



המנה ל פיקנגו ר (י . גור־אריה) , המור ה ברקובסק י וכית ה ג ׳ ש ל הגימנסי ה "תרבות " 

לשמוע , כ י הגימנסי ה שלה ם נחשב ת לאח ת הטובו ת בי ן אל ו שקמ ו במדינ ה אחר י 
המלחמ ה וגמר ו עלי ה א ת ההלל . 

עו ד בשנ ת תרפ״ ב הדפיס ה הגימנסי ה א ת תקנותיה , א ך במרוצ ת השני ם 
הוכנס ו בה ן שינויי ם לפ י דריש ת השלטונות . רמ ת הלימודי ם עלת ה והסדרי ם שוכללו , 
וחב ר המורי ם מצד ו דא ג לצ ד החינוכי־פדגוג י הלאומ י — עיקרי ם יסודיי ם 
במוס ד מסו ג זה . הכר ת האחריו ת ומסירו ת מלא ה הורגש ו מצ ד המורי ם והעסקני ם 
שטיפל ו בגימנסי ה ודאג ו ל ה מכ ל הבחינות . 

בתקופ ת החופ ש בקי ץ ניסת ה הגימנסי ה להוצי א קבוצו ת תלמידי ם 
לקייטנו ת הסמוכות , ונמצא ו מורי ם שליו ו א ת התלמידי ם בזמ ן שהות ם בקייטנה . 
מפע ל הקייטנו ת הי ה לטוב ת התלמידים , להבראתם , לאגיר ת כוחו ת לקרא ת שנת " 
הלימודי ם הבאה , ושימ ש המש ך לק ו החינוכ י ש ל המוסד . פעולו ת הספורט , הטיולים , 
השיחו ת וכ ר הי ו לברכ ה ולהנא ה כאחד . ע ם זא ת ייזכר ו תהלוכו ת תלמיד י הגימנסי ה 
בל״ ג בעומר , שהפכ ו למסורת . התהלוכ ה ברחובו ת העי ר בלווי ת תזמורת״מקהל ה ש ל 
חניכ י הגימנסי ה השאיר ה תמי ד רוש ם כבי ר והי ה ב ה משו ם הופע ה לאומי ת 
נאה . אות ה מקהלה״תזמור ת הית ה מופיע ה בכ ל מסיב ה ונש ף ש ל הגימנסי ה 
ובהזדמנויו ת ש ל חגיגו ת ציוניו ת בעיר . התלמידים , רוב ם ככולם , התיחס ו בהערצ ה 
לגימנסי ה שלהם , רוב ם נכנס ו לתנוע ת ,,השומ ר הצעיר " ש ל הימי ם הה ם והשתתפ ו 
באירגונ י הספור ט הלאומי . 

יצח ק גור־ארי ה 


אורו ת וצללי ם בגימנסי ה "תרבות " 

הדברי ם מיוחסי ם לתקופ ה השני ה ש ל הגימנסי ה העברי ת "תרבות " ברובנה . 

ע ם עליית ו ש ל מנהל ה הראשו ן מש ה קיפ ר לאר ץ בשנ ת 1921 וחילופ י מנהלי ם — 
מ ר יצח ק פיקנגו ר (גור־אריה) , ואחרי ו מ ר דו ד לוי ן — נסתיימ ה תקופ ה ראשונ ה ש ל 
הגימנסיה . תו ך דאג ה למוס ד חינוכ י צעי ר ז ה המשי ך הווע ד המקומ י ש ל "תרבות " 



222 


תרבו ת וחינו ך 


לחתו ר לפיתוה ה ש ל הגימנסי ה ולפל ס דר ך לביסוסה , א ך נתק ל בקשיי ם מצדדי ם 
שוני ם שנערמ ו ע ל דרכ ה וגרמ ו לדאגו ת ל א מעטות . השפע ת הפולוניזאצי ה שהורגש ה 
ברובנ ה המעיט ה א ת הנמשכי ם ללמו ד בגימנסיה . גר ם לכ ך העד ר זכויו ת שזכ ו 
לה ן מוסדו ת תיכוניי ם אחרי ם בעיר , והמצ ב הכלכל י שהל ך ויר ד פג ע ג ם במישרי ן 
בהכנסו ת המוסד . כ ל אל ה יח ד הי ו בעוכר י הגימנסי ה ודחפו ה הצדה , לאח ר כ ל הרע ש 
שהוק ם סביבה . לעתי ם נדמ ה הי ה שכ ל גדולת ה עלול ה לרד ת לטמיון , ואמנ ם נשקפ ה 
ל ה סכנ ה בימי ם ההם . 

אות ו זמ ן דא ג וע ד "תרבות " להזמנ ת מורי ם מוכשרי ם מגאליציה , שיח ד ע ם 
המורי ם הראשוני ם היו ו א ת החב ר הפדגוג י בגימנסיה . תכנית־הלימודי ם השתכלל ה 
והלכה , וחסיד י המוס ד ונאמני ו רא ו התקדמו ת בהתפתחותו . ה ם ל א נפל ו ברוח ם 
וקיו ו להכר ת השלטונו ת ולהענק ת זכויו ת לה , בדומ ה למוסדות־חינו ך אחרים , שא ז 
תור ם קרנ ה בכלל . 

א ך כא ן נפ ל דבר : נתגל ו חילוקי־דעו ת בי ן המנהל ת בפוע ל (הי א בעל ת 
הזכיו ן לנה ל א ת הגימנסי ה מטע ם הקורטוריום) , הגבר ת גייפמן , לבי ן המורים , וביחו ד 
המורי ם החדשים , ווע ד הגימנסי ה נמצ א במיצר . העני ן גר ם לתסבוכ ת ולחיכוכי ם 
פנימיי ם שהעיב ו ע ל מהל ך הלימודי ם והתפתחו ת הגימנסי ה בימי ם ההם . בינתיי ם 
הגיע ו לפתיח ת הכית ה הששית . לכאור ה הי ו הכ ל צריכי ם לשמו ח לדב ר ולבר ך עליו , 
א ך ל א כ ן היה , כ י המצ ב בכלל ו ל א השבי ע רצון , והדב ר הורג ש יפה . א ז נתעורר ו כמ ה 
עסקני ם מבי ן הור י התלמידים , שרא ו בדאג ה א ת המצ ב וגמר ו להיכנ ס בעוב י הקור ה 
ולמצו א דר ך להתגב ר ע ל הקשיים . ה ם בא ו לעזר ת וע ד "תרבות" , שנש א באחריו ת 
הגימנסיה , בשע ה הנכונה . לאח ר שחיזק ו והרחיב ו א ת וע ד ההורי ם ושיתפוה ו בעניגי ם 
המעשיים , הכניס ו שינויי ם בהנהל ת הגימנסיה , חידש ו סדרי ם בתשלומ י ההורי ם 
ותיקנ ו א ת המשט ר האדמיניסטראטיב י שלה . משהצליח ו לשפ ר א ת גביי ת החובו ת 
מההורי ם וא ת שכר־הלימוד , ניתנ ה אפשרו ת לסל ק א ת רו ב החובו ת שרבצ ו ע ל 
הגימנסי ה כמשכור ת למורי ם ולעובדים . כ ו על ה ביד י הגימנסי ה לשחר ר א ת המנהל ת 
הרשמי ת ועובדי ם אחרי ם שהי ה צור ך להחליפם , ולא ט לא ט שונ ו פנ י הדברי ם 
והורגש ה הרווח ה כללית . 

משנתמנ ה המור ה יששכ ר ריי ס בשנ ת 1925 כמנה ל הגימנסי ה החל ה ז ו לפרו ח 
מחדש . אמנם , רבי ם הי ו עו ד העיכובי ם והמעצורי ם מצדדי ם שונים , א ך המנה ל החד ש 
וההנהל ה יח ד ע ם וע ד "תרבות " ווע ד ההורי ם ידע ו למצו א מוצ א מהקשיי ם בכ ל 
המקרים . ציונ י רובנ ה ראו , ובצדק , בגימנסי ה א ת המוס ד העברי־חינוכ י ב״ה " הידיע ה 
שמתפקיד ו לחנ ך דו ר לאומ י וגאוות ם הית ה עליה , וכ ל קרב ן נרא ה כדא י לה ם ובלב ד 
להעלות ה לרמ ה גבוהה . הגימנסי ה הית ה זקוק ה לתוספ ת תלמידים , שכ ן בגל ל הסיבו ת 
שנמנ ו לעי ל ואחרית , ל א רבי ם הי ו המבקשי ם לשלו ח א ת בניה ם אליה . נרתמ ו 
העסקני ם בעו ל העבוד ה והלכ ו לבתי־הכנס ת למשו ך ל ב ההורי ם א ל הגימנסי ה 
העברית , בהסביר ם א ת ער ך החינו ך העבר י בהשווא ה לחינו ך בבתי־הספ ר הזרים . 
א ם פעל ה ההסבר ה א ו השיחו ת הפרטיו ת ובאיז ו מיד ה הושפע ו הורי ם שוני ם — 
ל א ידוע , א ך מספ ר התלמידי ם בגימנסי ה הח ל לעלות , גד ל משנ ה לשנה , ע ד שנעש ה 
צ ר ל ה בבי ת השכו ר ש ל הד״ ר סגל . הי ה הכר ח להוצי א מכתל י הגימנסי ה א ת בית ־ 
הספ ר העממ י העבר י שבהנהל ת המור ה ב . רוזי ן ולהעביר ו לבני ן אחר . א ז נפתח ו 





פג י הגימנסי ה בתקופ ת 1929 — 1939 


223 


בגימנסי ה כיתו ת מקבילו ת וכ ן הכית ה השביעית . בסיכו ם תקופ ה ז ו מ ן הראו י לציי ן 
א ת העסקני ם המסורי ם שטרח ו ועמל ו ונשא ו בעו ל הגימנסי ה וביסוס ה : האיבג ' ברו ך 
כג ך סג ן רא ש הקהיל ה ; פינח ס פרלמוטר , ורוש ם הטורי ם האלה . אחר י שב ע שנו ת 
פעילו ת מסור ה ש ל ההנהל ה המחודשת , זכת ה חגימנסי ה לשנ י מחזורי ם ראשוני ם 
של ה ושמ ה יצ א ברחב י פולין . בימי ם הה ם הועל ה ג ם רעיו ן הקמ ת בני ן לגימנסי ה 
ונרכ ש המגרש , שעלי ו הוק ם אח ר כ ך הבנין . 

מש ה קרשו ן 


פנ י הגימנסי ה בתלןיפ ת 1939-1929 

עש ר שני ם ( 1929 — 1939 ) היית י מור ה בגימנסי ה "תרבות " ברובנה , כשחבר י 
להורא ה ולחינו ך הי ו : יששכ ר רייס , מנהל , מנח ם גילארטר , יצח ק בארקובסקי , יצח ק 
קרוליק , אליעז ר בוסליק , שמוא ל שטיף , גריצמן , טאובה , כהנא , גולדהאבר , נ ח 
פלאנטובסקי , קראשינסקי , נ ח גריס , וחנק־־ . זיידמאנובנה . ועד״ההורי ם שית ף פעול ה 
ע ם וע ד "תרבות " ושניה ם דאג ו לגימנסי ה כ ל השנים . ע ם העסקני ם נמנו : מש ה 







224 


תרבו ת וחינו ך 


קארשון , אירלסברג , פינח ס פרלמוטר , איגג ׳ ברו ך כגן , אהרו ן ראפפורט , נחמי ה 
לוצקי , ברנרמ ן ואחרים . לזכית ם תצוי ן ביהו ד הקמת ו ש ל הבני ן המפוא ר לגימנסיה . 
הבנ ה מלא ה בי ן המורי ם והעסקני ם שרר ה ג ם בעבוד ה הפדגוגית , ובכוחו ת משותפי ם 
אל ה הועלת ה קרנ ה ש ל הגימנסי ה בעינ י הכל . 

א ם בשני ם הראשונו ת ובשנו ת העשרי ם הית ה רב ה הראג ה לזכויו ת הגימנסי ה 
שנמנע ו ממנ ה ע ל יד י הקוראטוריו ן לחינוך , הנ ה על ה ביר ה בשנ ת 1934 , אחר י 
המחזורי ם הראשוני ם שלה , להני ע א ת הקוראטוריו ן לעריכ ת בחינו ת רשמיו ת בעברי ת 
לגומר י הגימנסי ה בנכחו ת באי־כוחו , כר י שתוכ ר תעורת־הבגרו ת ש ל הגימנסיה . 
לתכלי ת ז ו של ח הקוראטוריו ן א ת בא־כוח ו מ ר פלישינסקי , פולנ י שיד ע עברית , 
והו א השתת ף בבחינות־הגמ ר יח ד ע ם הבוחנים , שהורכב ו ממורינ ו ומור י הגימנסיר , 
הממשלתית . אל ה האחרוני ם בחנ ו א ת התלמירי ם במקצועו ת הפולניים , בהיסטורי ה 
וגיאוגרפי ה ש ל פולין , ותל - 
מיד י הגימנסי ה גיל ו בה ם 
ידיע ה יסודית . התעור ר ספ ק 
אצלנ ו ביח ס לתועל ת שב - 
בחינו ת הרשמיו ת בפנ י ועד ה 
ממשלתית , שכ ן בתי-הספ ר 
העליוני ם בפולי ן ל א קיבל ו 
יהודי ם אל א לפאקולטו ת 
מסוימו ת בלבד , ובצרפ ת 
וארצו ת אירופ ה אחרו ת הכי - 
ר ו בתעודו ת הגימנסי ה ג ם 
בל י הבחינו ת ש ל הוועד ה 
הממשלתית . והעיקר , פנ י רו ב 
הבוגרי ם הי ו לארץ-ישראל , 
והאוניברסיט ה בירושלי ם וה - 
טכניו ן בחיפ ה ידע ו והכיר ו 
א ת הגימנסי ה "תרבות " וכיב - 
ד ו א ת תעוד ת בוגריה ! א ם 
כ ן מ ה ער ך איפו א לבחינו ת 
ממשלתיו ת מיוחדו ת בחס ד 
הקוראטוריון ן ועוד : ההכ - 
נו ת מצ ד המורי ם והתלמי - 
די ם לבחינו ת אל ו פגע ו בצ ד 
החינוכ י שבגימנסיה , שעמ ד 
בדרג ה גבוה ה למרי , גזל ו מר ץ וזמ ן וא ף הכניס ו מתיחו ת בלימודי ם מש ך חדשי ם 
שלמים . משו ם כ ך עזב ה הגימנסי ה א ת רעיו ן הבחינו ת הרשמיות , ואל ה שהי ו מעוניני ם 
בתעוד ת בגרו ת ע ם גושפנק א ממשלתית , עבר ו לשנ ת לימודי ם אחרונ ה נוספ ת 
בגימנסיד , יהודית־כללי ת אחרת . וכא ן יצוי ן : רמ ת הלימודי ם בגימנסי ה היתד , גבוהה , 
וד,י א מילא ה א ת תפקידד , יפ ה בחינו ך הדו ר הצעיר . 




המחזו ר האחרו ן לגימנסי ה 


225 


אמנם , בי ן תלמיד י הגימנסי ה פשט ו בשני ם האהרונו ת לקיומ ה דעו ת מהפכניו ת 
וא ף נטיו ת לקומוניזם , א ך רוב ם המכרי ע ש ל הניכי ה נשאר ו נאמני ם לדג ל הלאו ם 
ולתרבו ת העברית , ע ל א ף הרוחו ת שנשב ו מעברים . הי ש לזקו ף תופע ה ז ו ע ל חשבו ן 
מורי ם מסוימי ם בעל י נטיו ת שמאליו ת בולטו ת ז יתכ ן ג ם יתכן , א ף כ י אל ה הורחק ו 
בעו ד מוע ד מהגימנסי ה והרו ח השלט ת והכיוו ן החינוכ י במוס ד טיפח ו הכר ה לאומי ת 
חזקה . 

בדומ ה למוסדו ת חינו ך אחרי ם החל ה הגימנסי ה לקיי ם משנ ת 1929 בחדשי ־ 

החופ ש מושבות־קי ץ לתלמידי ם בפיקו ח מור י הגימנסי ה ומדריכים , א ך ל א תמי ד 
הצליח ו מושבו ת אלו , אם־כ י כשלעצמ ן הי ה ערכ ן רב . בשנ ת 1938/39 נמס ר ל י סידו ר 
המושב ה בתנאי ם מסוימים , והי א נפתח ה בסקולי ה שלי ד סטרי־דרוהוביט ש בהר י 
הקארפאטים . המור ה נ ח גריס , שמסיבו ת ידועו ת עז ב א ת הגימנסיה , גיל ה בעבודת ו 
במושב ה (שהתנהל ה ברו ח עברי ת לאומית ) מהירו ת רבה . אחר י ז ה נקר א הנ״ ל 
להורא ה בבית־הספ ר העממ י א ׳ ש ל "תרבות" , שבהנהל ת בוקסר , ע ל הווליא . 

נסיעת ו ש ל המנה ל ריי ס לארץ־ישרא ל בשנ ת 1932 והרשמי ם שהבי א את ו 
מהארץ , וכ ן ביקוריה ם ש ל שליח י ארץ־ישרא ל בדובנה , שהי ו מתעכבי ם בגימנסי ה 
ומרצי ם לפנ י התלמידי ם והמורים , ודא י שהית ה לה ם השפע ה ברו ח ארץ־ישרא ל 
הנבנית , וה ם חישל ו א ת האמונ ה והתקו ה בל ב הכל . ל א יישכח ו רשמ י ביקוריה ם ש ל 
ביאליק , טשרניחובסקי , בר ל כצנלסון . ליי ב יפה . נ ביסטריצקי , דו ד בן־גוריון , יוס ף 
שפרינצק , ורבי ם אחרים , שמצא ו בגימנסי ה מבצ ר ציוני־עבר י ובית־יוצ ר לדו ר 
עברי . ואכן , רו ב הבוגרי ם על ו ארצה . 

ש ם מיוח ד יצ א לחגיגו ת הגימנסי ה ונשפי ה שרו ח ציונית־ארצישראלי ת 
הורגש ה בהם . נשפ י חנוכ ה הפכ ו מסור ת ורב ה הית ה התכונ ה להם . מא ז הוק ם בני ן 
הגימנסי ה סודר ה ב ה ג ם מנורת־חנוכ ה גדול ד שנרו ת החשמ ל של ה האיר ו למרחוק . 
גאוו ת התלמידי ם היתד . ע ל מנור ה ז ו בראות ם ב ה א ת דמו ת החנוכיו ת שע ל בנינ י 
הסוכנו ת היהודי ת בירושלי ם ובמקומו ת אחרי ם בא״י . תכניו ת הנשפי ם והחגיגו ת 
הי ו מגוונו ת ובל ט בה ן חלק ן ש ל המקהל ה והתזמיר ת ש ל תלמיד י הגימנסי ה בניצוח ם 
ש ל המור ה למוסיק ה למבר ג ואחרים . 

המצ ב החמר י ש ל הגימנסיד , הי ה משבי ע רצון . של א ככ ל הגימנסיות , שנהנ ו 
מתמיכו ת ממשלתיו ת ועירוניות , הוט ל ע ל הגימנסיד . "תרבות " להיו ת מוחזק ת 
משכר־לימו ד בלבד . תקופ ה קש ה במקצ ת היתד . ז ו ב־ 34 — 1932 כשכ ל הכספי ם 
הושקע ו בבנין , א ך ג ם המורי ם וג ם עובד י האדמיניסטראצי ה והשירותי ם ידע ו להשלי ם 
ע ם המצ ב ונט ו שכ ם לשא ת בעו ל שהעמי ס הבנין , שבלעדי ו מ ן הנמנ ע הי ה לגימנסי ה 
להתפתח . י ש לציין , שהמשכורו ת ל א הי ו נמוכו ת כל ל (משכורת ו ש ל מורד . בגימנסיד , 
היתד . בי ן 300 ל־ 600 זהובי ם בחודש , לעומ ת בתי־ספ ר תיכוניי ם אחרי ם ששילמ ו 
מ־ 200 ע ד 500 זהובי ם בחודש) , ובכ ל זמ ן קיומד . ש ל הגימנסי ה נשא ה א ת עצמ ה 
בכבוד . 

כך , בערך , נמש ך המצ ב ע ד שפרצ ה מלחמת־העול ם השניה . כניס ת הרוסי ם 
לרובנד . ושינו י הקורס , פגע ו באופ ן אכזר י במוס ד עבר י ז ה שהתמוטט , ול א ארכ ו 
הימי ם ונסת ם עלי ו הגולל . הגיע ו זמני ם חדשי ם ע ם "שירים " חדשים . מ ה שאיר ע 
בימי ם הה ם בכתל י הגימנסיד . וסביבד . — ידו ע היט ב למורי ם ולתלמידי ם ולכ ל בנ י 
העיר . שנת־הלימודי ם החל ה באיחור־מ ה לל א בטחו ן ביו ם המחר , ובאמצ ע שנת * 



226 


תרבו ת וחינו ך 


הלימודי ם הופי ע מנה ל חד ש — ליא ב איזראילובי ץ בריטבח , שלי ח מטע ם זושלטונו ת 
הסובייטים , ששפ ך מי ד א ת שלטונ ו ע ל המוסד , הכני ס שפת־אידי ש ושפת־רוסי ת 
ולימודי ם ברו ח אהדת ! הו א איל ץ א ת המורי ם לקב ל א ת השיט ה החדש ה ולהיכנ ע 
לסדריו , ואל ה סבל ו והסתלק ו אח ד אחד , פר ט ליחידי ם שנכנעו . רו ב המורי ם ואת ם 
התלמידי ם קיו ו שהכ ל יחלו ף והמצ ב ישתנה , א ך נבצ ר מה ם להמשי ך בעבודת ם מתון * 
נאמנו ת לעברי ת ולרו ח הלאום . 

כסג ן למנה ל נתמנ ה המורד , שמוא ל שטיף , שגיל ה נכונו ת לעבו ד ע ם בריטב ח 
ברוהו . העלמ ה מרריפי ת (ב ת הר ב המקומי) , שנתמנת ה מטע ם השלטו ן החד ש כמזכיר ה 
כללי ת באיגו ד המחוז י ש ל המורי ם המקצועיים , התיחס ה מצד ה בכבו ד למוס ד ( ר,י א 
היתה , אגב , חניכת ו לפנים ) וכ ן למורים , א ף שהכיוו ן הפוליט י הי ה אחר . נמצא ו 
אנשי ם שסבר ו כ י המפלגר , הקומוניסטי ת השלט ת ל א תפג ע לפ י שער , בציוני ם 
ובמוסדותיה ם העבריים , מאח ר שהתחיל ה ברדיפ ת ה״בונד" , א ך לא ט לא ט פרש ה 
ז ו א ת שלטונ ה העוי ן ג ם עליהם . 

ע ם חורב ן קהיל ת חבנה , חרבר , ג ם הגימנסי ה ״תרבות ״ — פאר ה והדר ה 
מש ך עשרי ם שנה . 

ד״ ר מנח ם אור ן(חבויניק ) 


המחזו ר האחרו ן לגימנסי ה 

לע ת המחזו ר האחרו ן בגימנסיר , "תרבות " ברובנ ה חיינ ו באויר ה ש ל ערב ־ 
מלחמה . באבי ב 1939 התכוננ ו לבחינו ת הבגרות , כשאנ ו חדור י הרגש ה כ י עננ י א ש 
ועופר ת כבדי ם מתקשרי ם בשמ י חיינ ו הצעירי ם ומע ל רובנ ה עירנו . 

בר,תא ם לריפורמר , בחינו ך התיכו ן שהונהג ה בפולי ן בשנו ת השלושים , נערכ ו 
הלימודי ם בשת י המחלקו ת האחרונו ת ש ל בתי־ד,םפ ר התיכוניי ם ייפ י מגמות , כגון : 
לימודי ם הומאניסטיים , טבע , מתימטיקה־פיסיקה , פדגוגי ה וכר , כ ך הפכ ו שביעי ת 
ושמיני ת הגימנסי ה רשמי ת לליציאון . 

בשנת־ד,לימודי ם 1937/38 הפכ ה המחלק ה השביעי ת ש ל הגימנסיה , למחלקד , 
ראשונ ה ש ל הליציאו ן העבר י "תרבות " ברובנה . שת י מגמו ת הי ו בליציאו ן שלנו : 
הומאניסטי ת ולימודי־הטבע . היד , בד , בשיטד , ז ו משו ם התקדמו ת וחיו ב ר ב בהעמק ת 
הידיעו ת במקצועו ת בה ם בח ר התלמי ד ושלה ם התעת ד להתמס ר בוג ר הליציאון . 

עשרי ם ושמונ ה התלמידי ם חולק ו בהתא ם לבחירת ם החפשי ת לשת י כיתות ־ 

לימו ד לפ י מגמות . 

עשרי ם ושמונ ה היינ ו בשנ ת הלימודי ם האחרונ ה — האחרונד , תרת י משמע , 

לנ ו הלומדי ם ולמוס ד המפואר , עלי ו היתד , גאוותנ ו וגאוו ת הציבו ר הלאומ י בעירנו . 

רוב ם ש ל תלמיד י הליציאו ן הי ו יליד י רובנ ה ותושביה , ור ק כעשרי ם וחמיש ה 
אחוזי ם מ ד, ם הי ו מערי־ד,שד ה הקרובו ת וד,רחוקות . 

ההשכל ה הכללי ת הרחב ה שהיקנ ו הגימנסי ה והליציאו ן בצירו ף ערכ י חתרבו ת 
העברית , העל ו א ת תלמידינ ו לשורו ת מיט ב הנוע ר ד,יד,ודי . חל ק ממנ ו — וד, ם מראש י 
תנועות־הנוע ר הציוניו ת וחבריה ן — צע ד בדר ך משא ת נפש ו : עלי ה לארץ־ישראל . 



קצ ה ש ל הגימנסיד ■ "תרבות " 


227 


לעומת ו נשא ר חל ק לא־מבוטל , בהשפע ת הבי ת וגורמי ם חיצוניי ם אחרים , מגש ש 
בדרכ י החיים . 

מדריכנ ו ומחנכנו , שליוו ה אותנ ו מש ך ש ש שני ם למ ן המחלקו ת הנמוכו ת ש ל 
הגימנסי ה וע ד לסיו ם הליציאון , הי ה מורנ ו יצח ק ברקובסקי . ברקובסקי , שהי ה 
בצעירות ו תלמי ד ישיב ת וולוז׳י ן — ב ה קב ל ג ם סמיכו ת לרבנו ת — פנ ה 
לאח ר מכ ן להשכלה , השתל ם בלימודי ם כלליי ם ועב ר להוראה . הו א הי ה מהמורי ם 
הוותיקי ם ש ל הגימנסי ה והמסורי ם ביותר , מיל א א ת שליחות ו בהורא ה מתו ך לה ט 
והתלהבו ת נדירה , והשקי ע א ת מרצ ו הר ב וידיעותי ו העמוקו ת בייצו ב דמות ם ש ל 
חניכיו . 

בתו ר מדרי ך הליציאו ן המשי ך ברקובסק י בדר ך האופייני ת ל ו ש ל התענינו ת 
בכ ל תלמי ד ותלמיד , מצב ו המשפחתי , הנפש י והחברתי . בתו ר ציונ י זר ע כ ל השני ם 
בקרק ע הפור ה ש ל חניכ י מוס ד עבר י א ת רעיו ן העלי ה וההגשמה , א ם ג ם הו א עצמו , 
בעמד ו ע ל ס ף העליה , נרת ע וחז ר בו . בפגישת י את ו בתקופ ת השלטו ן הסובייט י 
בעירנו , הרב ה להכו ת "ע ל חטא " ע ל שגיאת ו זו , ששיל ם בעד ה בחיי ו וחי י משפחתו . 

ביונ י 1939 עמדנ ו עשרי ם ושמונ ה בוגר י המחזו ר האחרו ן לבחינו ת הבגרות . 

ואל ה שמו ת הבוגרים : 

1 . אגב ר ליבד, ! 2 . ברדע ת שמעון ! 3 . בירפלד ! 4 . ברנרמ ן מורה ! 

5 . גרובשטיי ן ברוך ! 6 . הב ל נעמי ! 7 . וסרמ ן דוד ! 8 . זלוטני ק הניה ! 9 . לוצק י 
מנחם ! 10 . ליטב ק אברהם ! 11 . מרגלי ת פיגה ! 12 . מאירזומ ן מאיר ! 
13 . מז ה פנחס ! 14 . נודלמ ן אהרון ! 15 . סליטר ה שמואל ! 16 . סודוביצ׳ ר דב ! 
17 . ספקטו ר צבי ! 18 . פרישבר ג ברוך ! 19 . פוק ס ישראל ! 20 . פיש ר שושנה ! 
21 . פלדנקריי ז אהרון ! 22 . פישמ ן יצחק ! 23 . רייד ר קלמן ! 24 . רוז ן איזה ! 
25 . רייזבר ג מש ה ! 26 . שוח ט רח ל ! 27 . שטיינמ ן חי ה ! 28 . שברצבר ג שושנה . 

מד,רותנ ו עסוקי ם בהכנו ת לבחינו ת הבגרות , ל א היתד , לנ ו כמע ט אפשרו ת 
לתכנ ן א ת עתידנו , ולמחר ת יו ם סיו ם הליציאו ן נמצא ו רו ב הבוגרי ם עומדי ם ע ל 
פרש ת דרכים . אחדי ם הישל ו א ת עצמ ם כ י יעל ה ביד ם בכ ל זא ת להתקב ל לבית־ספ ר 
גבוד, , אחרי ם חשב ו ע ל השתלמו ת בסמינריו ן למורי ם בוילנד " ומעטי ם החליט ו 
להצטר ף לעסק י הוריה ם ע ד התבהרו ת המצב . 

אכ ן ל א נית ן לנ ו לד,רה ר זמ ן ר ב במד , שלפנינו : כחת ף ירדר , עלינ ו מלחמ ת 
פולי ן—גרמני ה — ראשי ת מלחמ ת העול ם השני ה האיומד , — ובעקבותי ה כיבו ש 
עירנ ו ע ל יד י הרוסים . 

צב י ספקטו ר 


קצ ה ש ל הגימנסי ה "תרבות " 

דר ך העול ם הי א להרבו ת בשבח ם ש ל ראשונים , כאישי ם כמפעלים , וכ ן נהו ג 
לגב י הגימנסיד , העברי ת "תרבות " ברובנה , שהירב ו לדב ר ולהשמי ע ע ל מחזורי ה 
הראשונים , מוריד , וחניכיד . ! לעומ ת זא ת כמע ט של א דוב ר ול א פורס ם ע ל מחזוריר . 
האחרוני ם ש ל הגימנסיד , וע ל קצה . לכ ן הננ י רוא ה חוב ה לעצמ י כאח ד מחניכיד , 



228 


תרבו ת וחינו ך 


בתקופת ה האחרונ ה תח ת השלטו ן הסובייט י להעלו ת בז ה פר ק מזכרונות י עלי ה 
באות ה תקופה , לב ל ישכח ו הדברי ם מלבנ ו ומל ב הדורו ת הבאים . 

בספטמב ר 1939 , כשבועיי ם לאח ר כניס ת הצב א האדו ם לרובנ ה ופריש ת 
השלטו ן הסובייט י עליה , החל ה שנ ת הלימודי ם בגימנסי ה לפ י תכני ת קבוע ה מראש . 
ל א ח ל כ ל שינו י בהרכ ב המורים , הסדרים , שפת־ההורא ה והתכנית , א ך באוויר ת 
הימי ם הה ם הי ה מקו ם לחש ש לשינויי ם העלולי ם לבו א מ ן החוץ . ואמנם , כעבו ר חוד ש 
ימי ם הופי ע בגימנסי ה אדם , שהצי ג א ת עצמ ו בש ם בריטבה , ואת ו מנה ל פוליט י 
("פוליטרוק" ) בש ם סלוצקי , ופקוד ה ביד ם למסו ר לה ם א ת הנהל ת הגימנסיה : ל א 
היתר ■ בריר ה — ה ם נעש ו ראש י המוסד . הד״ ר רייס , המנהל , המחנ ך והמור ה המסו ר 
והנאמן . שכיה ן בתפקיד ו מש ך שתים־עשר ה שנ ה והי ה הרו ח החי ה בה , איב ד א ת 
השליט ה עליה , וכעבו ר חדשיי ם עז ב א ת המוס ד ועב ר ללבוב . 

ראשי ת מעשיה ם ש ל שליט י הגימנסי ה החדשי ם הית ה לבט ל א ת שפ ת ההורא ה 
העברי ת ולהחליפ ה באידיש . תכני ת הלימודי ם שונת ה לגמרי . הובא ו מספ ר מורים : 
לרוסי ת ולאוקראיני ת — מ ר ליסיצה , וללימודי ם אחרי ם — מורי ם שתמכ ו בקור ם 
החדש . הגיע ו ג ם ספרי־לימו ד חדשי ם ברוסי ת ואידיש . מלב ד זא ת הועל ה הצור ך 
לתרג ם אי־איל ו ספרי ם מרוסי ת לאידי ש לשימו ש בגימנסיה . נוצ ר מצ ב קש ה ג ם 
לגב י מורינ ו הקודמים , העברי ם הנאמנים , וג ם לגב י התלמידים , של א יכל ו להשלי ם 
ע ם התנאי ם החדשים . ביהו ד הי ה צ ר לראו ת בסבל ו ש ל המור ה ברקובסקי , הציונ י 
הוותי ק ואי ש הרו ח העברי , שנאל ץ להסבי ר לנ ו ספרו ת אידי ש ולהצי ג לפנינ ו 
א ת הסופרי ם האידישיי ם ש ל רוסיה . הזרי ם לנ ו ולרוחנו . הי ו ימי ם קשים , ואנ ו 
הרגשנ ו בקצ ה הרוחנ י ש ל הגימנסיה , מבצ ר הציונו ת בעי ר ובקיבו ץ היהודי־פולני , 
שהתחי ל להתמוט ט לא ט לא ט לעינינו . 

המנה ל הפוליטי , סלוצקי , ל א הסתפ ק בז ה והח ל לגיי ס נוע ר קומוניסט י מבי ן 
חניכ י הגימנסי ה וג ם הצלי ח למשו ך מספ ר ילדי ם לתנוע ת ה״קומסומול" . חל ק ניכ ר 
הי ה אדי ש ומצ א א ת עצמ ו ע ל פרש ת דרכים , א ך הרו ב הגדו ל ש ל חברינ ו נשא ר 
נאמ ן לרו ח הציונו ת בתקוו ה שהתנאי ם ישתנו . חלמנ ו ורקמנ ו תכניו ת לעתיד . הי ו 
שנט ו לצא ת מרובנ ה ולחתו ר ארצה , וקבוצ ה קטנ ה מאתנ ו ג ם הצליח ה לעבו ר 
לוילנ ה ומש ם בדרך־לא־דר ך הגשימ ה א ת עלייתה . המצ ב שנוצ ר והסב ל שנגר ם 
למורי ם הוותיקי ם ולתלמידי ם הנאמני ם לעברי ת ולרעיו ן הלאומי , חיזק ו א ת הקשרי ם 
בי ן אלה . נושא י "התרבות " החדש ה בגימנסי ה ואת ם התלמידי ם שהצטרפ ו ל״קומ ־ 
סומול" , נעש ו שנואי ם עלינו , הי ו בעינינ ו מחריבי ם ומהרסים . קש ה הי ה לראו ת 
א ז א ת מחנכנ ו מ ר חבויני ק (אורן) , שיחס ו הלבבי־אבה י ודאגותי ו לתלמידי ו נגע ו 
ע ד לב , משתד ל להרגי ע א ת רוחנ ו הסוער ת מפנ י התפרצות . במצ ב עניני ם ז ה אי ן 
תימ ה ששנת־הלימודי ם ל א הית ה פוריה , וכשנגמר ה ז ו עמדנ ו לפנ י השאל ה : לא ן ? ■ 
רגילי ם הי ו בוגר י הגימנסי ה ברוב ם לעלו ת ארצה , אול ם ל א כ ן אנו , בנ י המחזו ר 
האחרו ן שלה . אנ ו התפזרנו , מ י ללבר ב — להמשכ ת לימודים , ומ י לערי־השדה . 

ביו ם 22 ליונ י 1941 פרצ ה המלחמ ה בי ן הסובייטי ם והגרמנים , ל א עב ר 
שבו ע ימי ם ורובנ ה וסביבת ה נפל ו ביד י הגרמנים־הנאצים . חניכ י הגימנפי ה לשעב ר 
שנמצא ו ברובנ ה א ו בלבוב , הצליח ו ברוב ם לעבו ר לפני ם רוסי ה לפנ י הכיבו ש 
הגרמני , א ו שגויס ו לצב א האדום , אול ם ר ע ומ ר הי ה לנשארים . א ם בראשי ת המלחמה , 
תח ת המשט ר הרוסי , נעקר ו משורותינ ו בב ה רויטמ ן וניוני ה גורינשטיין , שהי ו 



קצ ה ש ל הגימנסי ה "תרבות " 


229 


הקרבנו ת הראשוני ם מבי ן תלמיר י הגימנסיה , הר י ע ם כניס ת הגרמני ם הקרבנ ו א ת 
חברינ ו היקרים : סיומ ה גוברמן , אלכסנד ר ליברמן , אברה ם רוסקיס , תמ ר בוסליק , 
ליוב ה שוסטר , שר ה רבין , פנינ ה סטורט , חנ ה בוגושבי ץ וכמ ה אחרים . שא ר החברי ם 
התפזר ו מ י בגיטו־רובנ ה ומ י באח ת מערי־השד ה וגורל ם הי ה כגור ל כ ל הכלואי ם 
בגיטאות . ר ק אהדי ם מאתנ ו העז ו והצטרפ ו לקבוצו ת פארטיזאניות . רו ח ההכר ה 
הלאומי ת והחינו ך הלאומ י שספג ו בגימנסי ה דחפו ם לצא ת למלחמ ה ע ם משמי ד 
האומ ה — וה ם לחמו , וכמ ה מה ם נפל ו במלחמה . 

כפ י שנוכחנ ו אחר־כך , נשאר ו כ ל המורי ם בגיטו־רובנ ה ומש ם הובל ו בדרכ ם 
האחרונ ה להשמדה . נמס ר שבי ן אל ה הי ו מורינ ו היקרים : ברקובסקי , קראשינסקי , 
בוסלי ק קרוליק , גריצמן , זיידמ ן וליסיצה . ע ל שא ר המורי ם ל א הגיע ו ידיעו ת וספ ק 
א ם נשאר ו בחיים . המורי ם שיצא ו לרוסיה : נ ח גריס , ד״ ר מנח ם חבויני ק (אורן) , 
פלנטובסקי , כהנ א — ניצול ו והגיע ו ארצה . ג ם חברינ ו שגויס ו לצב א האדו ם ברובנ ה 
ונשאר ו בחיי ם אחר י המלחמה , נמצאי ם כמע ט כול ם באר ץ ונושאי ם יח ד עמנ ו א ת 
הכא ב ע ל אבד ן יקירינו , מורינ ו וחברינ ו לספסל־הלימודי ם ולתנועות־הנוע ר ברובנה . 

כאח ד משבעה־עש ר הניצולי ם שנשאר ו לפליט ה מהקהיל ה הרובנאי ת ב ת 
שלושי ם אל ף נפש , לב ד מהפליטי ם שנקלט ו וחי ו בגיטו־רובנה , חזרת י קוב ע נדודי ם 
וסכנו ת לרובנ ה מי ד לשיחרור ה ע ל יד י הרוסי ם ב־ 5 לינוא ר 1944 . לפנ י ז ה עבד ו 
על י כשנ ה ומחצ ה בי ן פארטיזאני ם ביערו ת אוזאני ן בפעול ה נג ד האויב , ומשדרכ ה 
רגל י שו ב ע ל אדמ ת רובנ ה מצאת י א ת העי ר בחורבנה . 

מק ץ חוד ש ימי ם הגיע ו אל י ולאחרי ם מכתבי ם מחברי ם לגימנסיה , ובה ם 
נשאלנ ו ל א ר ק לשלו ם קרובי ם וחברים , אל א ג ם לשלו ם הגימנסי ה שלנ ו ומורינ ו 
היקרים . בינתיי ם הופיע ו עו ד מספ ר חברי ם שהגיח ו מיערו ת ומקומות־סתר , וכולנ ו 
יחדי ו ביקשנ ו א ת עברנ ו שנכחד.. . בני ן הגימנסי ה שנפג ע במלחמ ה עמ ד שמם ! 
ל א נשאר ו ממנ ו אל א כתלי ם בוכי ם ע ל עול ם מל א שחר ב ביד י זרי ם ויופ י שג ז 
ונעל ם ללא־שוב . 

עבר ה שנה . ע ם זר ם הריפאטריאצי ה הפולני ת הגיע ו לרובנ ה רבי ם מחברינ ו 
שנמצא ו ברוסיה . ע ם החוזרי ם לרובנ ה הי ה ג ם המור ה למתימטיק ה שטיף . כשפגשתיו , 
והו א זק ן וחל ש כבר , פר ץ בבכ י ואמ ר ל י ששאיפת ו הי א לעלו ת ארצה . כ ן חז ר 
המור ה נ ח גרים , שעז ר ל א במע ט לקומ ץ היהודי ם שנמצא ו א ז בעיר . (הו א על ה 
ארצ ה אב ל אחר י שנתיי ם חז ר לאירופה) . ח י הל ב לפגיש ת אחי ם זו , אכ ן עמוקי ם 
הי ו הצע ר והיגו ן ש ל כולנ ו מכד י לשמוח . אחדי ם נשאר ו בפולין , אב ל רוב ם על ו 
יח ד אתנ ו לארץ . בדרכ י נודנ ו בארצו ת אירופ ה נוד ע לנ ו ע ל גורל ם ש ל כמ ה 
חברי ם נוספים . ע ל מוני ה שטיין , פיני ה פינדל , אברה ם פירקם , מוני ה פינקלשטיין . 
פיני ה ציילינגול ד ובוימ ן ל א נוד ע לנ ו ול א כלום . שנים־עש ר מחניכ י הגימנסי ה 
הגיע ו אחר י המלחמ ה ארצ ה ועו ד שניי ם נשאר ו באירופה . כ ל אח ד מה ם עב ר שבע ה 
מדור י גיהינו ם בדר ך נדודי ו ור ק לאח ר שלוש־עשר ה שנות־סב ל נפגש ו כא ן באר ץ 
יח ד ע ם מוריה ם הניצולים . 

תלמי ד הגימנסי ה ארי ה גנדלמ ן (כע ת בכפר־סבא) , שלמ ד ב ה מש ך 2 השני ם 
ש ל שלטו ן הסובייטי ם ( 1939 — 1941 ) ע ד לכניס ת הגרמני ם מוסר , כ י הגימנסי ה 
נוהל ה בתקופ ה ז ו כבית־ספ ר תיכו ן בתכני ת עש ר שנו ת לימוד , שהית ה מקובל ת 
ברוסיה . שפ ת ההורא ה ב ה הית ה אידי ש ולימד ו ב ה : רוסית , אוקראיני ת וגרמנית . 



230 


תרבו ת וחינו ך 


לקרא ת השנ ה השלישי ת עמד ו להפכ ה לבית־ספ ר רוסי , לפ י רצו ן המורי ם וההורי ם 
ג ם יחד . לעברי ת ל א נשא ר זכ ר בגימנסיה , ור ק חל ק מהתלמידי ם הוותיקי ם התגעגע ו 
ע ל ימי ה הראשוני ם ש ל הגימנסיה . ע ם כניס ת הגרמני ם — נפסק ו ב ה הלימודי ם 
לגמרי . 

ברו ך רויטלמ ן 


"תלמוד־תורה " 

כבכ ל קהיל ה יהודי ת הי ה ג ם ברובנ ה מוס ד לחינו ך ולתור ה "תלמו ד תורה" , 
שדאגת ו היתד ■ לחנ ך ילד י עניי ם לתור ה ולמצוו ת ולכוונ ם לחיים . עסק ו ב״תלמו ד 
תורה" , כרגיל . יהודי ם חרדי ם וגבאים , א ך ברובנ ה נמצא ו ג ם עסקנ י ציבו ר שנתנ ו 
י ד למוס ד זה . אל ה הי ו מזמיני ם מלמדי ם ל״תלמו ד תורה " ומשגיחי ם עלי ו ואל ה 
הי ו מקבצי ם תרומו ת להחזקתו . 

בשנ ת תרמ״ ה ( 1885 ) נתעור ר ר ׳ דו ד חר ש (ליטבק ) להרמ ת קר ן הת״ ת 
ברובנ ה ויח ד ע ם גבאי ם אחרי ם ניג ש לאסו ף תרומו ת ונדבו ת להקמ ת בני ן למוסד , 
היד . ז ה מפע ל חוז ר חליל ה מד י שבו ע בשבוע , ע ד שרוב ז ביד י העוסקי ם בדב ר 
סכו ם ניכ ר וד.תחיל ו בד.קמ ת בני ן ע ל מגר ש הקה ל שברחו ב זאמקוב ה (בקרב ת 
הארמו ן היש ן ש ל הליובומירסקים , אדונ י העיר) , מקו ם ש ם הוקמ ו אחר־כ ך "ד.כנסת ־ 
אורחים" , "לינת־הצדק " והקלוי ז הטריסקי . במע ט הכס ף שהי ה ברשות ם על ה ביד י 
העסקני ם לבנו ת בנין־ע ץ קט ן שב ו שוכ ן ה״תלמו ד תורה " לשמח ת כ ל בנ י העיר , 
א ך ג ם לאח ר מכ ן המשי ך ר ׳ דו ד חר ש לדאו ג לקיו ם ה״תלמו ד תורד. " וד.תפתחותו . 
הלימודי ם התנהל ו כסדר ם ונתקבל ו ילדי ם נוספי ם משכבו ת העניי ם שלמד ו ש ם 
כתש ע—עש ר שני ם ע ד שבגר ו ובצאת ם מה״תלמו ד תורה " עבר ו למלאכה . 

ברחו ב סובורנ ה (אחר־כ ך בימ י שלטו ן הפולני ם — קלאשטורנה) , לי ד גשר ־ 

הע ץ הקטן , שהי ה ידו ע בש ם "טייטע ר בריקל" , עמ ד בי ת יש ן ע ל מגר ש רחב ־ 
ידיים , שהמנו ח ר ׳ פייבי ש אוקסנהור ן(פאניבילר ) השאיר ו בצוואת ו ל״תלמו ד תורה" , 
משנעש ה צ ד בבני ן הקט ן ש ל ה״תלמו ד תורה״ , העבירוד. ו הגבאי ם (לער ך 5 ־ 1894 ) 
לבי ת זה , א ף שג ם ב ו ל א הי ה מקו ם מספי ק ומתאי ם לצרכ י ה״תלמו ד תורה" , וא ז 
ניגש ו לבנו ת ע ל אות ו מגר ש בנין־לבני ם ב ן שת י קומות . כשלו ש שני ם נמשכ ה 
עבוד ת הבניד . — בגל ל הפסקו ת מחוס ר כספי ם — ע ד שק ם הבני ן ע ל תלו . בעתו ן 
״הצפירד.״ , גליו ן 284 מחנוכד . תרנ״ ט ( 1898 ) אנ ו קוראי ם רשימד . מרובנד . וז ו לשונ ה : 

"ביו ם אתמו ל (הנוכ ח תרנ״ט ) חגג ח עדתנ ו ח ג חנוכ ת בי ת התלמוד־תור ה החד ש 
שהוק ם מעזבו ן המנו ח הר״ ם אוקסגהור ן ז״ל . החגיג ה הית ה נהדרד . מאוד , ב ה לקח ו 
חב ל נכבד י העי ר וראשיה . ג ם קרואי ם נכבדי ם מערי ם אחרו ת נועד ו ובא ו הלום . 

הש״ צ הנוד ע הרד״ ז מארגובסק י (זייד ל רובנר ) מקישינו ב ש ר בלוי ת מקהלת ו תפיל ת 
"הנות ן תשועה " ועו ד פסוקי ם מענינ י החג . אחר־כ ך על ה ע ל הבמ ה ד זלמ ן אשכנז י 
(המטי ף ש ל חו״ צ מדובנא ) וינא ם נאומ ו בדברי ם ש ל טעם" . (חתו ם מ . ש . פישמר) . 

מלב ד חב ר הגבאי ם שטיפל ו ב״תלמו ד תורד. " הורכ ב וע ד מנהלי ם מ״פנ י 
העיר " שע ם חברי ו נמנו : ד״ ר יחזקא ל אוירבוך , ד״ ר גורפינקל , העסק ן צב י הל ר 



הישיב ה "ע ץ חיים " 


231 


ואחרים , וכ ן ועד ת כספי ם מורכב ת מהסוחרי ם הגדולי ם : מגד ל ריידל , שלמ ה קולי ־ 
קוביצ׳ר , מאי ר לנדוי , יעק ב בייו ל וגדלי ה ולדמן , שנרתמ ו בעו ל הבני ן והשתמש ו 
בחל ק מעזבו ן המנו ח לייבי ש גינזבור ג בס ך 2500 רובל . כ ן על ה ביד י הוועד ה להשי ג 
1000 רוב ל מעזבו ן אח ר ש ל ה ׳ רא ו מווארשה , לא־יהוד י בע ל נכסי ם לי ד רובנה . 
שלטו ן העי ר הקצי ב 2000 רוב ל למטר ת הבני ן הציבור י ש ל ה״תלמו ד תורה" , ונוס ף 
ע ל כ ל אל ה אספ ה הוועד ה תרומו ת מבנ י העי ר לער ך 2000 רובל . כ ך אספ ה הוועד ה 
קרו ב לשמונ ת אלפי ם רוב ל שהושקע ו בבנין , אש ר התנוס ס לתפאר ת במרכ ז העי ר 
והי ה לכבו ד לקהיל ה המקומית . 

בכד י לאפש ר השג ת כספי ם לטוב ת הבני ן והחזק ת המוסד , ■הי ה צור ך ברישומ ו 
אצ ל השלטונות . הטיפו ל נמש ך שני ם אחדו ת ור ק בשנ ת 1902 הוכ ר המוס ד רשמי ת 
כבית־ספ ר יהוד י ומכא ן ואיל ך אושר ו ל ו ג ם הקצבו ת ממשלתיות . כ ן קיב ל ה״תלמוד ־ 
תורה " תמיכ ה מא ת חבר ת מפיצ י השכל ה בקיוב . ע ד למלחמת־העול ם הראשונ ה למד ו 
ב״תלמוד־תורה " כמא ה ילד , כול ם מדלת־העם , לל א כ ל תשלום . בשנו ת המלחמ ה 
על ה מספ ר התלמידים , שכ ן רו ב ילד י הפליטי ם נכנס ו ללמו ד ב״תלמו ד תורה" . הו א 
מנ ה א ז כ־ 250 יל ד וילדה . מתו ך דאג ה לבריאו ת הילדי ם וחינוכם , נשלח ה אחו ת 
לטיפו ל בהיגיינה . 

בשנ ת 1916 נשל ח כות ב הטורי ם האל ה ע ל יד י חבר ת מפיצ י השכל ה לכה ן 
כמור ה ב״תלמוד־תורה״״ . הי ו א ז במוס ד ארב ע כיתות , וכמספ ר הכיתו ת — מספ ר 
המורים , והם : מ ר סוכרצ׳ו ק המנהל , מ ר קוגיבסקי , מ ר סמוליא ר וישרא ל צינס . 

מא ז הגיע ה תמיכ ת הג׳וינ ט לרובנ ה נהנ ה ה״תלמוד־תורה " מעזרת ו ז ו ובמש ך 
שלו ש—ארב ע שני ם ( 1919 — 1923 ) איז ן א ת תקציב ו בעזר ת הג׳וינט , לב ד מ ן הארוח ה 
החמ ה וחלוק ת הבגדי ם והנעלי ם לנצרכי ם שבי ן החניכי ם שהונהג ו בו . 

וע ד מפקחי ם עמ ד ברא ש המוסד , ובשנ ת 1916 נמנ ו עלי ו בי ן השא ר : מש ה 
סטו ק ואיד ל סיניצר , ממכובד י רובנה . הווע ד הז ה הי ה האחרא י למוס ד ומתפקיד ו 
הי ה לדאו ג להחזקת ו ולקיומו . 

משנפג ע בני ן בית־הספ ר הממלכת י ליהודים , שוכ ן באולמ י ה״תלמוד־תורה" . 
הלימודי ם התנהל ו בשעו ת שלאחר־הצהרים , וממורי ו הי ו אז : מירר , יורובסקי , 
שנייד ר ובורשטיין . בית־ספ ר ז ה נקר א אחר י המהפכ ה ע״ ש י . ל . פרץ . 

הפארטיזאני ם היהודי ם שנכנס ו לרובנ ה סמו ך לשיחרו ר העי ר מהנאצי ם מסרו , 

כ י בני ן ה״תלמוד־תורה " ל א נפג ע מההפצצו ת במלחמת־העול ם השני ה ובימ י השואה , 
וה ם מצא ו אות ו עומ ד ע ל תל ו כשהשל ט של ו "תלמוד־תורה " עדיי ן מתנוס ס עליו . 

ישרא ל שומסק י (צינס ) 


הישיב ה "ע ץ חיים " 

בשנ ת תרמ״ ט—תר״ ן ( 1890 לערך) , הגי ע לרובנ ה אבר ך ליטא י יצחק־מאי ר 
בשליחות ו ש ל ד ׳ אליעזר־יעק ב חאווא ש (ממייסד י הישיבו ת בטלשי , סלובודק ה 
ו״כול ל הפרושים " בקובנה) , שפע ל מטע ם נדב ן יהוד י בברלי ן עובדי ה לחמן , רוו ק 
מוקי ר רבנ ן שתר ם סכומי ם ניכרי ם לייסו ד ישיבו ת בער י התחום . יצחק־מאי ר ז ה 



232 


תרבו ת וחינו ך 


פנ ה לרבד , ש ל רובנד , א ז ר ׳ יצחק־שלמד,־יוא ל שרמ ן ובאמצעות ו — א ל ד,פרנסי ם 
ו ד,ראשי ם ש ל הקה ל וד.חליט ו לייס ד ישיבד , ברובנ ה 

למד ן ובע ל כשרו ן הי ה יצתק־מאי ר ולבקש ת הר ב שדמ ן נאו ת להישא ר 
לזמן־מ ה להקי ם א ת הישיבה . נמצא ו גבאי ם שרעיו ן הישיב ה הי ה קרו ב ביות ר ללב ם 
כר ׳ יצח ק אלפרין , ד דו ד שפיצגייוז , שיח ד ע ם הר ב שרמ ן נכנס ו בעו ל המצוד " 
ול א עבר ו ימי ם מרובי ם וד,ישיבד , נפתח ה בדירד , שכור ה ש ל שנ י חדרי ם בבי ת יש ן 
שעמ ד בסימט ה סמו ך לבית־הכנס ת קראסנה . כשניים־שלוש ה מגיני ם נערי ם היסב ו 
לשולח ן ע ם יצחק־מאי ר ברא ש והו א הרבי ץ תור ה ברו ח ישיבו ת ליטא . ע ד מהר ה 
הגיע ו כמ ה נערי ם מעיירו ת הסביב ה וכפרי ה ללמו ד בישיבה , במקו ם לנדו ד לישיבו ת 
רחוקות , ולשמחת ם ש ל יצחק־מאי ר וגבא י הישיבד , החל ה הישיב ה לגדול . מק ץ שנ ה 
הגי ע מספ ר התלמידי ם לארבעים , ביניה ם רבי ם מחניכ י ה״תלמוד־תורה " שברובנה . 

כשנקר א יצחק־מאי ר חזר ה מרובנד " נשל ח במקומ ו ע ל יד י ר ׳ אליעז ר יעק ב 
חאווא ש ר ׳ שמוא ל אידלז ק מד,עייר ה יאנושו ק (שלי ד שאוו ל בפל ך קובנה) , א ף 
הו א חני ך ישיב ה וגדו ל בתורה , לכה ן כר״ מ בישיב ת רובנה . ר ׳ שמוא ל המשי ך בשיט ת 
קודמ ו והקדי ש לישיב ה ממיט ב מרצו . הי ה ל ו סיפו ק מיוח ד לראו ת ישיב ה גדל ה 
ומתפתח ת בעי ר ווהלינית , מקו ם שכמע ט פסק ו הישיבו ת בדורו ת האחרונים . 

עליי ת מספ ר הלומדי ם בישיב ה דרש ה מלמ ד נוס ף וא ז הוזמ ן ר ׳ יעק ב 
מברז׳ניץ , וד,ו א יח ד ע ם רא ש הישיבד , לימד ו גפ״ ת ובמרוצ ת הימי ם הכניס ו ג ם 
"מוסר " וד,ישיבד , התפתח ה לא ט לא ט במתכונ ת הישיבו ת ש ל ליטא . בשנ ה החמישית . 
לקיומ ה למד ו בישיב ה כשבעי ם נערים , כמע ט כול ם מדל ת העם , וכנהו ג בימי ם הה ם 
סודר ו ל״אכיל ת ימים" , כלומ ר לאכו ל בבת י נדבני ם יו ם בשבוע , וכ ך קיב ל כ ל נע ר א ת 
מזונותי ו מש ך השבו ע בשבע ה בתי ם שונים.. . פר ט ליחידי ם קיבל ו הנערי ם מקו ם 
לשינ ה בחדר י הישיבד , א ו בבית־מדרש . 

בשנד , השלישי ת לקיו ם הישיב ה הועברד , ז ו זמני ת לבנין־ע ץ ישן , שהורי ש 
ר ׳ פייבי ש אוקסנהור ן (הידו ע בכינוי ו ״פאניבילר״ ) למטר ת ״תלמוד־תורה ״ — ע ד 
שניגש ו לבנו ת במקו ם א ת בני ן ה״תלמוד־תורד, " הגדול . משגד ל מספ ר הנערי ם 
הלומדי ם בישיב ה ע ל יד י הנוהרי ם מישובי־ח ח שוני ם וד,מקו ם נעש ה צר , התחיל ו 
הגבאי ם לדאו ג לאכסני ה ראוי ה לישיבה . התגלגל ו הדברי ם לידי־כך , שהסוח ר המקומ י 
יצחק־ולוי ל זופ , אי ש אמי ד וחשו ך ילדים , התעור ר לקרא ת העני ן הקדו ש ובהשפע ת 
פרנס י הישיבד , רכ ש ע ל חשבונ ו בני ן גדו ל ע ם חצ ר ברחו ב ניז׳נ א דבוראצקאי א 
וציוו ם ע ל שמ ו וש ם אשת ו חנצ׳ד , (לבי ת מרגוליס ) קוד ש לישיבד, . הבני ן שופ ץ 
וד,ותא ם למטרת ו וד,ישיבד . עברד , לתוכו . מא ז החל ה תקופ ה חדש ה למוסד . א ז ג ם 
נקב ע ל ה הש ם ״עץ־חיים ״ ומספ ר תלמידיד , על ה ע ל מאה . תורמ י הבני ן — משפח ת 
זו פ — דאג ו אחר י ז ה הרבד , להחזק ת הישיבה , מלמדיד , ולומדיד, . רא ו יהודי ם אמידי ם 
אחרי ם א ת אש ר עש ו בנ י זו פ וד,גדיל ו א ת תמיכת ם ביש־בד , ויח ד ע ם עו ד נדבני ם 
שנמצא ו בעי ר הובט ח קיומד, . 

כארבע ה מלמדי ם כיד,נ ו א ז בישיבד , וכר״ מ נקר א הר ב ר ׳ אליעז ר לוי ן מלוצק , 

לפני ם ר ב בעיירד , הורודנוי ה שבסביב ת פינסק־סטולין , בר־אורי ן ראו י לכד,ונד , זו . 

• לפ י מקו ר אח ר נשל ח תחיל ה לרובנ ה ר ׳ הרש ל לויתן , מאנש י המוס ר בסלובודקה , 

להקי ם ב ה ישיבה ! א ך משהתאר ח אצ ל אח ד מתלמידי ו לשעב ר ונמנ ע מאכיל ת חל ה ש ל 
שב ת מתו ך זהירו ת באיסו ר ״חדש ״ — ל א יש ר הדב ר בעינ י חסיד י העי ר ול א נענ ו להצעת ו 



הישיב ה "ע ץ חיים " 


233 


אח ד המלמדים , תלמיד־חכ ם גדול , הצטיי ן בהסבר ת הלימודי ם באופ ן מעמי ק ובצור ה 
מחקרית־מודרגי ת ופדגוגי ת שחדר ה לל ב חניכיו . שפת ו הית ה ברור ה וחלק ה וביאורי ו 
מתקבלי ם ע ל הדעת . תלמי ד הישיב ה ג . א . שד ה (ילי ד דובנא ) מספר , שבתקופ ת 
לימוד ו בשנו ת 14 — 1912 נמצא ו בישיב ה כמא ה ועשרי ם תלמי ד בגי ל 10 — 16 ור ק 
אחדי ם בנ י 17 — 18 . האחרוני ם התבלט ו בבקיאות ם בתלמו ד ובכשרונ ם הר ב (מש ה 
אלייסקר , ארצ׳י ק דרופסק ר ואחרים) . זמךמ ה כיה ן הר ב ר ׳ יוא ל שורי ן "העילו י 
מפולטאבה " כר״ מ בישיב ה ואחר י פטירת ו מיל א א ת מקומ ו כר״ מ הר ב ר ׳ יצח ק 
אורלינסקי . 

מזמ ן לזמ ן הי ו באי ם הגבאי ם ו״פנ י העיר " יודעי־תור ה את ם לבחו ן או ב 
התלמידי ם בנכחו ת המלמדי ם א ו הר״ מ והי ו נכנסי ם בסוגי ה ובביאור . לפעמי ם הי ה 
ג ם מתעור ר ויכו ח בי ן הבוחני ם והנבחני ם שנמש ך שע ה ארוכה . ע ל בחינו ת אל ו 
הי ו מדברי ם אחר־כ ך בקלוי ז א ו בבית־המדר ש ומעריכי ם א ת ידיעו ת בחור י הישיב ה 
והישגיהם . בכ ל "זמן " הי ו מספ ר תלמידי ם יוצאי ם להשתלמו ת בישיבו ת זוויהי ל 
וברדיטש ב וא ף נודדי ם לישיבו ת ליטא . לעומ ת ז ה הי ו מגיעי ם תלמידי ם חדשי ם 
לישיב ת רובנ ה וקו ל התור ה נשמ ע ממנה . 

א ם בימ י חו ל הי ו מתפללי ם התלמידי ם ב״מנין " שבישיבה , הר י בשבתו ת 
הי ו מתפזרי ם בכמ ה בתי־כנסת . יהוד י מקומי , סוח ר עצי ם חשוך־בנים , נה ג להזמי ן 
אצל ו קבוצ ת נערי ם ובחורי ם מהישיב ה לשתיי ת ת ה בשב ת בבוק ר לפנ י התפיל ה 
ויוצ א את ם יח ד לבית־הכנס ת ברחו ב קראסנה , כשהו א נהנ ה הנא ה מרוב ה מחברת ם 
ש ל לומדי־תורה . הי ה ז ה יהוד י טוב־לב , מתומכ י הישיבה , בע ל פני ם מאירים , שזקנ ו 
יר ד ל ו ע ל פ י מידותיו . יהוד י נדב ן אח ר — שיף , שגיל ה התענינו ת בישיבה , תר ם 
ארונו ת לבגדיה ם ולחפציה ם ש ל בחור י הישיבה . והי ה בז ה משו ם חידו ש רב . •אות ו 
זמ ן הית ה קיימ ת בבני ן הישיב ה פנימי ה בשבי ל למעל ה משבעי ם נע ר שבא ו מ ן החוץ , 
לרשות ו ש ל כ ל אח ד מ ן התלמידי ם נמצא ה מיט ה באול ם ובחדרי ם שסביבו . שומ ר 
הישיב ה סיד ר מזנו ן קטן , א ך כיו ן שהתלמידי ם הי ו כמע ט כול ם חסר י אמצעי ם 
ולקח ו בהקפ ה מהמזנו ן נתרוק ן המזנו ן מה ר וחוסל.. . 

מנה ג מיוח ד הונה ג שחניכ י הישיב ה ישתתפ ו בהלוויו ת נפטרי ם נכבדי ם 
וב״מנינים " בבתיהם . כיתת־נערי ם הית ה יוצא ת לפנ י ההלווי ה לומ ר פרק י תזזלים , 
והמבוגרי ם יות ר הי ו באי ם להתפל ל ב .,מנין " בבי ת הנפטר . בע ד שירו ת ז ה הי ו 
משפחו ת הנפטרי ם תורמו ת לטוב ת הישיבה . תומכ י הישיב ה הקבועי ם זכ ו בשירותי ם 
אל ה בתוק ף תמיכתם . 

הי ה יסו ד לפיתוח ה וגידול ה ש ל הישיבה , אל א שהמלחמ ה העולמית , שפרצ ה 
בשנ ת 1914 , ניתק ה א ת תדילי ך התקדמות ה וגרמד . לירידתד. , היתד . ז ו תקופ ח קש ה 
לעי ר ולמוסדותי ה בכלל , א ך קיומ ה ש ל הישיבד . ל א נפסק . 

ע ם חילופ י השלטונו ת באוקראינ ה והאנדרלמוסי ה ש ל הימי ם הה ם ל א הי ו 
אמצעי ם לכלכל ת הישיב ה ורבי ם מתלמידיו ! התפזרו , א ך משחזר ו החיי ם למסלול ם 
תח ת השלטו ן הפולני , חידש ה הישיבד . א ת קיומ ה ולא ט לא ט יצא ה א ל דר ך המלך . 
בראש ה עמ ד א ז הר ב לוין , שחיפ ש וג ם מצ א דרכי ם להרי ם א ת קר ן הישיבה . הו א 
ונאמנ י המוס ד : הר ב המקומ י ר ׳ משה־יאליעז ר רוטנברג , ר ׳ טובי ה נימן , ר ׳ אפרי ם 
וייסברו ט ואחרים , הקדיש ו ל ה ממיט ב יכולת ם ובזכות ם ובפעילות ם הורמ ה קרגר . 



234 


תרבו ת וחינו ך 


מחדש . ה ם הנהיג ו בבתי־הכנס ת הכנס ה מ״עליות " לטוב ת הישיב ה ומצא ו מקורוו ג 
אחרי ם להחזקת ה בצור ה נאותה . 

בי ן משגיח י הישיב ה ופרנסי ה היו : ר ׳ מנד ל פרישברג , ר ׳ צב י פישהויט , 

ד ׳ שמוא ל גולדפל ה ר ׳ יוס ף פטשאני ק (ב ן האדמו״ ר ר ׳ מאירק׳ה) , ר ׳ אהרן־יוס ף 
לרנר , ר ׳ מנד ל הורבי ץ ואת ם הר ב ר ׳ משה־אליעז ר רוטנברג . בשנ ת תרצ״ ו כיה ן 
כר״ מ הר ב ר ׳ ישרא ל וייסנשטיין , שהשקי ע בישיב ה הרב ה מנסיונ ו ותורנות ו מש ך 
שנים . חניכ י הישיב ה נתקבל ו לישיבו ת גדולו ת ורבי ם מה ם הצטיינו . 

תלמי ד הישיב ה חנ ן זיבלא ט מאוזיראנ י מס ר שבתקופ ת לימודי ו בישיב ה 
בי ן 1925 ל* 1931 נמצא ו בישיב ה קרו ב ל־ 200 תלמי ד מסביב ת רובנ ה : זדולבונוב , 
אוזיראן , וארקוביץ / בראזנה , סטאפא ן ועו ד (רובנאי ם ל א למד ו א ז בישיב ה כלל) . 
חל ק ניכ ר ש ל התלמידי ם הי ו עו ד נערי ם רבי ם בגי ל בר־מצוה , בערך , ששמע ו לק ח 
■מפ י המלמ ד המפורס ם ר ׳ היי ם והמלמ ד ר ׳ ישרא ל שהצטיי ן בלימו ד תנ״ ך וגמר א 
למבוגרי ם יותר . ר ׳ ישרא ל ז ה נחש ב לאח ד מעמוד י הישיב ה בשעתו , הי ה מקסי ם 
בחריפות ו ובהסברת ו ומחב ב א ת הלימו ד ע ל הלומדים , כמוה ו כשלמ ה רייכמן , שלימ ד 
עברי ת ותנ״ ך ש ם בשנו ת העשרים . 

בתקופ ה ההי א נית ן צ ו המפק ח ע ל החינו ך להנהי ג לימודי ם כלליי ם בישיב ה 
לרבו ת א ת שפ ת המדינה , ולימודי ם אל ה הוכנס ו לישיבה . רבי ם מהתלמידי ם שמח ו 
לחידו ש ז ה ונמצא ו שהתכוננ ו להיכנ ס לסמינ ר למורי ם בוילנה . אחיי ס נדד ו מישיב ת 
רובנ ה לישיבו ת גדולו ת בליטא . 

רו ב החניכי ם בישיב ה נתמכ ו ע ל יד י הוריה ם א ו קרוביהם , אול ם מספ ר ניכ ר 
ש ל תלמידי ם מבוגרי ם של א קיבל ו עזר ה מהצ ד השכיר ו א ת עצמ ם כשומרי ם אצ ל 
בעל י חנויו ת (ה ם הי ו נשארי ם לישו ן בתו ך החנויו ת תמור ת שכ ר שמירה) . 

ישיב ת "ע ץ חיים " הרובנאי ת ל א נחשב ה ע ל הישיבו ת הגדולו ת בשעתה , אול ם 
הי א תפס ה מקו ם נכב ד ונתפרסמ ה בעול ם היהוד י בפולי ן בתקופ ה האחרונה . הי א 
ל א הוציאה , אמנ ם גדול י תורה , אב ל רו ב חניכי ה רכש ו לה ם ב ה ידיעו ת בתור ה 
ובגמר א וספג ו לתוכ ם רו ח תור ה ויהדות . ג ם הרו ח הציוני ת חדר ה לכתל י הישיב ה 
והתלמידי ם החל ו חולמי ם ע ל עלי ה לארץ , ואמנ ם רוב ם זכ ו להגשמ ת חלומ ם ועלו . 

יוס ף משול ח 


קור ם לאחיו ת לבריאו ת הע ם 

לש ם הושט ת עזר ה רפואי ת לאוכלוסי ה היהודי ת הקי ם ה״ג׳וינט " ברובנה , 

אחר י מלחמת־העול ם הראשונה , מרפא ה ציבורית , ב ה שיר ת הד״ ר טבצ׳ני ק כרופ א 
כלל י וכמ ה רופאי ם אחרי ם עוזרי ם עמו . לי ד המרפא ה נפתח ו בית־מרקח ת וכ ן מרפאת ־ 
שיניים , שב ה עבד ו רופאי־השיניי ם בוקימ ר ושמוא ל גורי ן ועוזרת ם דור ה גרבוז . 
מוסדו ת אל ה הי ו לתועל ת בעיר , אול ם הורג ש בה ם מחסו ר חמו ר בעובדי ם מדיציניים . 

המצ ב הכלכל י והתנאי ם שבה ם נמצא ה האוכלוסי ה היהודי ת והפליטי ם הרבי ם 
שנתלקט ו בעיר , דרש ו דאג ה מיוחד ת לבריאו ת ההמוני ם והצריכ ו טיפו ל רפוא י 
והיגיינ י בי ן השכבו ת השונו ת שהי ו דלות־אמצעי ם וההזנח ה אצל ן הית ה מרובה . 



קור ם לאחיו ת לבריאו ת הע ם 


235 


לפעול ה ז ו נדרש ו כוחו ת מתאימי ם מוכשרי ם במיוחד , ולכ ן החלי ט ה״ג׳ויגט " 
להכשי ר אחיו ת ומטפלו ת ולהקנו ת לה ן א ת הידיעו ת הדרושו ת למקצוע ן ונסיו ן 
בעבודה . הו א פת ח ברובנ ה קור ס לאהיו ת ומטפלו ת בהנהלת ו ש ל רופ א ה״ג׳וינט " 
ד״ ר גולו ב בשנ ת 1921 . הי ה ז ה מפע ל נוס ף ש ל ה״ג׳וינט׳ " הראו י לציון . 

בי ן המורים־המרצי ם בקור ס זה , שקיב ל אופ י ש ל בית־ספ ר לאחיות , היו : 

ד״ ר טבצ׳ני ק — למחלו ת פנימיו ת ואנטומי ה * ד״ ר קוה ן — לטראפי ה , • ד״ ר גוזמ ן — 
לבקטריולוגי ה ! ד״ ר שווידק י — לכירורגי ה ועוד , נערכ ה תכני ת לימודי ם ועבודות ־ 
נסיון , נעש ו כ ל הסידורי ם הדרושים , ומי ד להכרז ה ע ל פתיח ת הקור ס נרשמ ו ללמו ד 
ב ו כמ ה עשרו ת חניכות . רו ב התלמידו ת רא ו בתפקיד ן העתי ד מילו י חוב ה ציבורי ת 
ושירו ת חברתי־לאומי . כול ן הי ו בעלו ת השכל ה תיכוני ת ואחדו ת — חניכו ת בתי ־ 
ספ ר עליונים , וה ן התיחס ו ללימודיה ן ברצינו ת ובהכר ה מלאה . בתקופ ת הלימודי ם 
שארכ ה כשנה , עבד ו החניכו ת בקליניקו ת ש ל ה״ג׳וינט " בעי ר ועבר ו קור ס ש ל 
עבוד ה מעשית . אחדו ת מהן , שהית ה לה ן שייכו ת למדיצינ ה ג ם קוד ם לכן , עש ו תי ל 
ר ב והביא ו תועל ת מרוב ה עו ד בלמד ן בקורם . 

כתו ם הקור ס נערכ ו בחינו ת רשמיו ת לכשר ן וידיעותיה ן ש ל החניכות , שקיבל ו 
תעודות־גמר . לאח ר מכ ן סודר ו הבוגרו ת בתפקידי ם מתאימי ם בעי ר ומחוצ ה לה . 
לשמיר ה ע ל בריאו ת העם , עזר ה בריפוי , מניע ת מחלו ת וטיפו ל בנזקקי ם לעזר ה 
מדיציני ת בכלל . בי ן בוגרו ת הקור ם שהצטיינ ו במיוח ד הי ו : אנ ה שמעונוביץ , קלאר ה 
ברמן , רבק ה פרישברג , צוני ה זילברפארב , דינ ה חודורוב , פריד ה בהרל , דור ה גרבוז , 
רבק ה בהרל , בליומ ה מירסקי , בת־שב ע קויפמ ן וכמ ה צעירו ת מהפליטי ם שהגיע ר 
לרובנה . האחו ת שמעונוביץ , שהצטיינ ה ביותר , נשלח ה לווארש ה ע ל חשבו ן ה״ג׳וינט" - 
להשתלמו ת ברנטג ן ובשוב ה שירת ה במקצו ע ז ה ברובנה . 

במסיב ת הסיו ם ש ל הקור ם הגיש ו חניכו ת המחזו ר למנה ל הקור ס ד״ ר גולוב ־ 

אגר ת תוד ה וז ו לשונ ה : 

"למנה ל המדיצינ י ש ל סני ף ה״ג׳וינט " ברובנד , ומנה ל בית־ספרנ ו ד״ ר 
גולו ב ד,נכבד , 

בחגיג ת היו ם ש ל מחזו ר ראשו ן מבית־הספ ר הראשו ן לאחיו ת "בריאו ת העם׳ " 

בווהלין , אנ ו חניכו ת בית־הספ ר רואו ת חוב ה נעימ ה להבי ע לך , ד״ ר נכבד , את , 

תודתנ ו הלבבי ת בע ד פעולת ך התועלתי ת ביות ר בתו ר מנה ל רפוא י ש ל ה״ג׳וינט" , 

וביחו ד בע ד עמל ך הר ב באירגו ן וניהו ל הקורסי ם לאחיו ת "בריאו ת העם" . 

הודו ת לפעילות ך העקשני ת ור,מתמדת , בחיר ת כוחות־הורא ה מתאימי ם ואירגו ן 
טו ב ביותר , רכשנ ו הרב ה ידיעו ת חשובות , נסיו ן מעש י מסוי ם והכר ה מלא ה ש ל 
משימותינ ו וחובותינו . 

עבודתנ ו ר ק מתחילה , ואנ ו רוצו ת להבטי ח שעמל ך יש א פרי . הנסיו ן והידיעו ת 
ינוצל ו במיד ה רחב ה לתועל ת המונ י העם , אש ר אנ ו חושבו ת לחובתנ ו הקדוש ה 
לשר ת אותם. " 

(חתומו ת כ ל חניכו ת המהזור ) 

אירגו ן הקור ם הצלי ח ומארגני ו רא ו צור ך לערו ך מחזו ר שני , שא ף הו א 
הוכת ר בהצלחה . 


דבור ה אדל ר (גרבוז ) 



236 


תרבוו ! וחיבו ך 



תוועד , ההנהל ה ויתומ י ה״פנימיה ״ — /ל 19 


בי ת היתומי ם הראשו ן 

לאח ר שעב ה בשבו ת 19 ״ 1918 , ג ל הפרעו ת ע ל יהוד י אוקראינ ה והחבלי פ 
הסמוכי ם לה , ויתומי ם ואלמנו ת למאו ת ואלפי ם נשאר ו לל א דוא ג ומגן , בכנ ס בעו ל 
הדאג ה למוכי״גור ל אל ה הווע ד היהודי^אמריקא י לעזר ה — "ג׳ויבט" . תוצא ה 
ישיר ה מהפרעו ת האיומו ת הי ה ייסו ד בית״יתומי ם ברובבה . הי ה ז ה אחר י הפוגרו ם 
בזוויהי ל (נובוגראד״וולינסק) , סו ף קי ץ 1919 , כשיהוד י העי ר נמלט ו לקורי ץ הסמוכ ה 
ואת ם כמ ה עשרו ת ילדים , יתומי ם מא ב א ו מאם , א ו משניה ם יחד . קרוב י היתומי ם 
הלל ו הי ו בעצמ ם נתוני ם במצ ב קש ה וג ם העסקני ם ל א הי ו מסוגלי ם מבחינ ה פסיכי ת 
לארג ן עזר ה יסודי ת לאומללים . בכ ל זאת , כחבר י ההגנ ה שעמד ו מו ל הפורעי ם ומתו ך 
הכר ת חובה , העביר ו האנשי ם את ם בברח ם מעיר ם השרופ ה לקורי ץ א ת היתומים , 
בל י לחשו ב מ י יפרנס ם ויחנכם . מבי ן שלושי ם—ארבעי ם יל ד אלה , הי ה הרו ב בגי ל 
משלו ש ע ד עש ר שניב . 



הנהל ת בי ת היתומי ם (לקטנים ) — 1951 




בי ת היתומי ם הראשו ן 


237 



הוועד ה לעזר ת יתומי ם וילדי ם עזובי ם — 1934 

קהיל ת קוריץ , שהית ה גתונ ה ג ם הי א לפח ד ובהל ה מאימ ת הפורעים , ידע ה 
להושי ט יד־אחי ם לפליט י זוויהי ל וליתומי ם שהובא ו משם . ה ם איכסנ ו אות ם 
והאכילום , בר ם להבטי ח א ת החזק ת היתומי ם וחינוכ ם לזמ ן ר ב ל א יכלו . יצ א מ ר 
עזריא ל מליא ר (אורי) , מניצול י זוויהיל , לרובנ ה לחפ ש ש ם עצ ה ועזר ה ליתומים . 
בפגישת ו ע ם קלמ ן גם , שהי ה רא ש וע ד הקהיל ה ומהנאמני ם ע ל כספ י ה״ג׳וינט " 
ברובנה , מצ א הבנ ה למצ ב היתומי ם והפליטי ם שבקוריץ . הל ה הבטי ח ל ו א ת עזר ת 
ה״ג׳וינט" , ועו ד באות ה פגיש ה מס ר לידי ו סכו ם כס ף לכלכל ת היתומי ם לחוד ש ימים . 
מעוד ד חז ר מ ר מליא ר לקורי ץ וש ם המשיכ ו לטפ ל ביתומים . אול ם מצ ב הבטחו ן 
ל א הירש ה להחזי ק א ת היתומי ם בקוריץ , כ י החזי ת הית ה קרוב ה וסכנ ת פרעו ת 
ריחפ ה ע ל כ ל ישו ב הסמו ך לחזית . א ז בא ו בדברי ם ע ם עסקנ י רובנ ה והוסכ ם להעבי ר 
אליה ם א ת היתומים ; מצ ד משר ד ה״ג׳וינט " הובט ח לכלכל ם ולדאו ג להם . 

בחור ף שנ ת 1919 הועבר ו יתומ י זוויהי ל לרובנ ה ע ם המטפלו ת שלהם , בלה ה 
פרליאטר , ב . טרומבולסקי , האחיו ת קפל ן ומרדכ י ביב ר (בונה) , שהוסיפ ו לטפ ל 
בילדי ם ג ם ברובנה . תחיל ה שוכנ ו היתומי ם בדיר ה שנשכר ה במיוח ד בשביל ם ברחו ב 
ניאמאצקאיא . ש ם הועמד ו מטע ם ה״ג׳וינט " והציוני ם מספ ר מתנדבי ם שנטל ו 
ע ל עצמ ם א ת הדאג ה ליתומים , לכלכלת ם וחינוכם . ע ם עסקני ם אל ה נמנו : דו ד 
טובבין , צב י זיגל , מנד ל ביאלר , מרדכ י רסיס , פסח־לי ב הירשפלד , זא ב אידסיס , 
דו ד בהרל , ארי ה גרב ה (אבטיחי) , רוז ה סגל , האחיו ת סוני ה ודור ה אוניק , ריב ה 
בהרל , דור ה גרבו ז ועוד . כמדרי ך הוזמ ן מ ר שומסקי . 

אול ם מאח ר שלרובנ ה הובא ו באות ו פרק־זמ ן יתומי ם ג ם ממקומו ת אחרי ם 
והדיר ה ל א התאימ ה להחזק ת כ ל הילדי ם בה , שכר ו בי ת מיוח ד בחצר ו ש ל פלוטני ק 
ושיפצוה ו למעו ן יתומים . הוזמנ ו גננו ת ומחנכו ת לטיפו ל בילדים , והעסקני ם הי ו 
באי ם ג ם ה ם יום־יו ם להשגי ח ולעזו ר ככ ל האפשר . וע ד הקהיל ה הרובנאי ת ומשר ד 
ה״ג׳וינט " ל א חסכ ו עמ ל וכספי ם להבטח ת כ ל צרכ י המוס ד שקל ט א ת הילדי ם הללו , 
והו א הפ ך מה ר למפע ל סוציאלי־חינוכ י — "בית־יתומים" . 

כעבו ר זמךמ ה החל ו להבי א לרובנ ה יתומי ם נוספי ם מהסביב ה הקרוב ה 
והרחוק ה ולשכנ ם בבית־היתומים . משצ ר המקו ם להכי ל א ת כולם , שכר ו שת י 




בי ת היתומי ם הראשו ן 


239 



יתומ י המשלו ח השנ י מווהלי ן לארץ־ישרא ל — 1922 


דירו ת נוספות . כ ך חול ק בית־היתומי ם ישלוש ה מקומות . שניי ם הראשוני ם נוהל ו 
ע ל יד י יהודי ת ווקסלר , הגננ ת קליינר , אלכסנד ר בד ש ומנד ל ביאל ר ע ם המדריכו ת 
טייבל ה אפ ל ודוב ה קידש , ובה ם שלט ו הציונים , ואיל ו השלישי , שנוה ל ע ל יד י חו ה 
אולמן , נמצ א בהשפע ת האידישיים . ל א חסר ו חיכוכי ם בי ן הצדדי ם בפעולותיהם.. , 

משהוכנס ו הסידורי ם הראשוני ם והובטח ה החזק ת המוסד , נתעורד ה מי ד 
הדאג ה לחינו ך הילדים . כ ל זר ם ביק ש להעמי ד לה ם מחנכי ם לפ י טעמו.. . מספ ר 
ילדי ם בגי ל בית־ספ ר נשלח ו ללמו ד במוסדו ת "תרבות " ו״תלמוד־תורה " והקטני ם 
יות ר נמצא ו בהדרכ ת גננ ת עברית , ואיל ו הילדי ם שנמצא ו בקבוצ ת חו ה אולמ ן למד ו 
אידיש . הי ו מקרי ם שילדי ם מקבוצ ת חו ה אולמ ן ברח ו א ל יהודי ת ווקסלר . ע ל רק ע 
ז ה רב ו הניגודי ם וחילוקי־הדעות.. . 

והנ ה הגי ע מ ר ישרא ל בלקינ ד מארץ־ישרא ל ע ם תכנית ו להעלו ת א ת יתומ י 
אוקראינ ה לארץ , כד י לחנכ ם שם . האידישיי ם ע ם חו ה אולמ ן ל א הי ו מרוצי ם 
מהתכני ת וח ם דאג ו לכ ך שילדיח ם ישלח ו לאמריקה.. . לאח ר הכנו ת ממושכו ת הועבר ו 
לווארש ה כשבעי ם יל ד מקבוצ ת ווקסלר , אפ ל וקידש , ואות ו זמ ן הובא ה לש ם קבוצ ה 
דומ ה ב ת שבעי ם—שמוני ם יל ד מלבוב . הילדי ם הוחזק ו בווארש ה קרו ב לחצ י שנה , ע ד 
שסודר ו ענינ י העלי ה לפ י תכני ת בלקינד , וכמא ה וחמשי ם ילד , ע ל מחנכיה ם 
ומטפליהם : ווקסלר , קליינר , אפ ל וקיד ש על ו ארצה . 

אחר י ז ה הובא ו קבוצו ת ילדי ם לבי ת היתומי ם שהמשי ך להתקיי ם בהנהל ת 
שושנ ה מרכו ש (רייזה׳לה) . 


יהודי ת ווקסל ר 


240 


תרבו ת וחינו ד 


בת י היתומי ם וה״פנימיה " 

ה״ג׳ויגט" , שהערי ך א ת בעיי ת היתומי ם ונש א בעו ל הדאג ה להם , המשי ר 
בתמיכת ו בבתי־היתומי ם ג ם לאח ר שנשלח ו קבוצו ת ילדי ם מבתי־היתומי ם לארץ * 
ישרא ל ולארצו ת אחרות . א ת הפעול ה ביצ ע באמצעו ת ועדו ת מעסקנ י המקום , וכ ן 
ג ם ברובנה . ע ל יד י הותדו ת האל ו נמשכ ו לפעול ה המוסדו ת השוני ם וג ם יחידים . 
דאג ה מיוחד ת גיל ו לחינו ך הילדי ם במקצועו ת כד י להכשיר ם להיי ם עצמאיים , 
והעסקני ם לזרמיה ם שנכנס ו לוועדו ת נט ו שכ ם למפע ל הכשר ה זה . לאות ה תכלי ת 
הוקמ ה אגוד ה לטיפו ל ביל ד העזו ב בווהלין , אגוד ה שנסתנפ ה אח״ כ למרכ ז 
שבווארשה . 

בוועיד ת הוועדו ת הווהליניו ת הראשונ ה שנתקיימ ה בימי ם 16 — 17 לינוא ר 
1923 ברובנה , השתתפ ו 93 שליחי ם מ־ 62 ישובים , בה ם טיפל ו ביתומי ם (למעש ה 
טיפ ל א ז ה״ג׳וינט ״ בווהלי ן ב־ 2600 יתומי ם פזורי ם ע ל פנ י 95 ישובים , ומלב ד אל ה 
נמצא ו כ־ 600 יתומי ם במוסדו ת אחרים) . בוועידד , דר ש בא־כו ח ה״ג׳וינט " מהוועדו ת 
שיקבל ו ע ל עצמ ן א ת האחריו ת ליתומי ם ולהחזק ת בתי־היתומי ם להבא , שכ ן 
ה״ג׳וינט " עומ ד לחס ל א ת פעולותי ו בפולין . רבי ם מהעסקני ם היסס ו ויצא ו נג ד 
הדרישה , א ך שליח י רובנ ה וכמ ה ערי ם אחרו ת הבינ ו א ת המצ ב לאשור ו — והצע ת 
ה״ג׳וינט ״ נתקבלה . באות ה ועיד ה נבח ר וע ד מרכז י לווהלי ן ב ן 17 חברי ם ומתוכ ו 
ועד־פוע ל ש ל 5 חברים , והם : חייק ל וייץ , אליה ו לרנר , לייבי ש חריף , א . גולדי ן 
דאברה ם דננברג , וכמנה ל — שמוא ל שרייר . 

מחלק ת היתומי ם ש ל ה״ג׳וינט " המשיכ ה לנה ל א ת הפעול ה ע ד מאר ם אות ה 
שנה . משניג ש הוועד־ד,פוע ל למל א א ת תפקיד ו נתק ל בהעד ר ליגליזאצי ה ש ל 
המוס ד החד ש (וזא ת לדע ת שע ד א ז טר ם אוש ר ע ל יד י השלטונו ת א ף מוס ד 
ציבור י אחד) . הוזמ ן העורך־די ן מ ר רפפור ט לטפ ל בענין , ומשלח ת יח ד ע ם העורך ־ 
די ן התיצב ה לפנ י שלטונו ת החב ל בלוצ ק — והצליחה . ביו ם 8 ליול י 1923 נית ן 
האישו ר לאגוד ה לעזר ת יתומי ם יר,ודים . האגודר , המאושר ת פנת ה בדריש ה א ל 
מוסדו ת השלטו ן המקומ י שיקציב ו סכומי ם קבועי ם לעזר ת היתומי ם ושלח ה חוז ר 
לקהילו ת ולמגיסטראטי ם שיכלל ו בתקציביד, ם סעי ף לתמיכ ה במוסדו ת יתומי ם 
■יהודיים . הפעול ה עלת ה יפה , ומא